אבל מאיפה שאני גרה זה אומר לנסוע באיזורים בוערים בימים אלו.
האופציה הנוספת זה מעייני הישועה וממש ממש ממש לא בא לי ללדת שם.
את לניאדו אני מכירה והיה לי מאוד טוב שם ב"ה
ועל מעייני הישועה שמעתי כ"כ הרבה דעות חלוקות לשני הקצוות.
או שממש טוב או שממש גרוע (עד רע)
אוף! מבאס אותי ממש העניין!
הלוואי יבוא משיח לפני שיתקפוני הצירים!
אני חושבת שיש מס' דרכים להגיע ללניאדו, גם דרכים עוקפות, גם אם ייקח קצת יותר זמן.
אולי כשתגיעו לרגע תעשו חושבים ותראו לפי קצב ההתקדמות?
אם היה לך שם טוב - אני חושבת שזה שיקול חשוב מאד.
מעייני הישועה - דעתי בנידון קיצונית לצד הפחות חיובי, מניסיון כואב. אז אין לי ממש ניחומים בעניין...
בהצלחה! שיהיו החלטות טובות בעז"ה!
(וגם משיח מהר לא יזיק...
)
ההבדל בנסיעה מסביב הוא עצום.
במקום לנסוע כ-45 דק' זה סיבוב של שעה וחצי-שעתיים במקרה הטוב ובלי פקקים.
זה אומר לחתוך למרכז הארץ ושם לרדת איפושהו לנתניה.
וכידוע, זו לא נסיעה רק ללידה עצמה.
בעלי יסע בדרך הזאת כמה פעמים לביקורים ומנסיון של לידות קודמות האישפוז שלי ארוך מהרגיל
בגלל צהבת ילודים (מה שבלניאדו מסכימים להשאיר אותי עם התינוק ומי יודע מה יהיה במעייני הישועה?)
זה מחיר המגורים בחור...
זה כ"כ מטריד אותי העניין הזה!
ואז משם יהיה יותר קל להגיע?
הם גם ממש מקפידים שם על שעות ביקור
מה שהיה בהחלט טוב בשביל המנוחה.
הלידה הייתה ביום שישי ויש שם אוירה מאוד טובה בשבת.
שמעתי שגם בלינסון טובים
עזרתכן?הכי מהיר. בחלב עצמו יש חומר שמדכא את הייצור, וכמה שהשד מלא יותר הוא מייצר לאט יותר. כשתינוק יונק כאילו "על ריק" השד עובד על בטרייה מלאה 
ייתכן שחוץ מהחיסון נחתה עליכן דווקא עכשיו קפיצת גדילה? קשה קשה... אבל כך או כך, בע"ה יעבור במהרה.
כמה קשה לך בטח, רחוקה מבעלך כל כך מעט זמן אחרי הלידה... חזקי ואמצי, ובע"ה שבמהרה ישובו כל חיילינו הביתה בשלום!
אני ב"ה בשבוע 22.
עד לפני כמה שבועות הייתי עם בחילות חזקות ביותר ולא הייתי מסוגלת לאכול מתוק בכלל..
כבר כמה שבועות שפסקו הבחילות ואני כל היום בא לי לאכול מתוק.
זה יכול להיות מסוכן לעובר?
כאילו שהגוף לא מצליח להתמודד עם כמויות הסוכר...
(נגיד היום אכלתי- 3 שקיות של קליק (אחת בבוקר, 2 בערב), קרטיב, מלא ענבים, כמה עוגיות, כמה וופלים, 2 נקטרינות, תפוח) חוץ מזה אכלתי גם אוכל נורמלי..
זה יותר מידי?
פתאום נהיה לי פחת מזה...
כשזה מגיע לשיליה ולעובר- זה כבר לא עם כ"כ הרבה סוכר?
אני מפחדת פתאום.
ב"ה עד עכשיו הייתי פעם בחודש אצל האחות וב"ה אין סוכר בשתן...
אבל אל תלחצי,
חכי להערכת משקל.
הסבר: סוכר עובר שליה. אינסולין, שהוא ההורמון האחראי לפירוק הסוכר, לא עובר שליה
=> כשאת אוכלת הרבה סוכר, זה עובר לעובר
=> העובר צריך לייצר הרבה אינסולין כדי לפרק את הסוכר
=> אינסולין הוא הורמון שדומה להורמון גדילה, ולכן התוצאה- עובר גדול
אם אין לך סכרת הריון (תדעי כשתעשי העמסה. וזה לא קשור לכמה סוכר את אוכלת עכשיו) לא הייתי דואגת
אם בהערכת משקל הוא יהיה גדול, תתייעצי עם רופא.
ברור שהרבה סוכר זה לא בריא אף פעם, אז לא יזיק לנסות להפחית...
כמובן שאין לי שום סמכות רפואית, אז כדאי לך להתייעץ עם רופא בפעם הבאה שתראי אחד.
1. ממתי עושים מעקב תנועות?
2. מתי עשים העמסת סוכר? תודה לכולן!!
אם אני זוכרת נכון, מעקב תנועות משבוע 24 בערך, וגם העמסת סוכר סביב השבוע הזה.
אבל חכי לתשובות נוספות אמינות יותר.
בחולון
אני ממש רועדת...הלב שלי פועם חזק והרגליים קפואות.
ואני לא יודעת מה לעשות.
ומחר יש לי מבחן וממש אין לי ראש ללמוד
והילדים ביום כיף עם סבא וסבתא ואיך אני אסתדר איתם כשיחזרו? ואם הם ישנו ותהיה אזעקה? צריך להעיר אותם ולקחת למקלט או לתת להם להמשיך לישון? הם ישנים בחדר הצפוני בבית.
ה'- חייבים כבר משיח!!!
כדי להיות מוכנים. זה בטח היה ממש מבהיל 
כדאי לדעת לאן הולכים ואיך, לתכנן בדיוק מה עושים, אם צריך אז גם לתרגל
כשיודעים מה לעשות יותר רגועים, ויש פחות כאוס
כשיש אזעקה, להעיר את הילדים וללכת למקלט
הנה הנחיות פיקוד העורף, ומפת האזורים
יש גם הנחיות מה לעשות בכל מיני מצבים וכמה זמן יש להגיע למקלט
שלא נצטרך..
שעכשיו אני יודעת מה צריך לעשות...
עוד דבר חשוב טוב ויהיה טוב !!ואמירת פסוקי תהילים
וגם אפשר לפתוח באגרות קודש זה מאד מרגיע ומעודד 
!!
נקווה לטוב!! (גם אצלינו היה אתמול אזעקה!!) וחת"ת שיהיה לידך קרוב!
ואם יש למישהי המלצה מאזור השרון.
כשהגוף לא מוכן להיכנס לתהליך של לידה, וזה בעיניי מה שטוב בהם.
באה מישהי לעשות לי דיקור לפני הלידה כדי לזרז עיניינים תוך כדי הדיקור חטפתי צירים
ולמי אני פונה אם אני מכללית? ועוד שאלה...זה מותר לפי ההלכה לעשות דיקור כדי לזרז?
כי בהריון הקודם שלי הגעתי לשבוע 42 בלי צירים בכלל. הלכתי לבית חולים כי לא הרגשתי תנועות והעובר היה בסיכון ואז הכניסו אותי לקיסרי. הייתי רוצה למנוע מצב כזה... בהריון הקודם הייתה לי הרגשה שגם בשבוע 50 לא יהיה צירים. אני רק מנסה למנוע קיסרי
ותוך שעה וחצי ילדה במיון...
תלכי למישהי טובה, עם המלצות אני כן מאמינ בזה, לי היה ממש שחשוב לקחת דולה שיודעת רפלקסולוגיה
בהצלחה יקירה!
שמן קיק עשה עבודה מצויינת כבר 4 לידות...
היא נוסעת לירושלים, שותה את השמן וכעבור חצי שעה עד 8 שעות היא יולדת...
שמן קיק גורם לפעילות מעיים שמזרזת באופן טבעי...
כן, מאוד...
בפעם הראשונה 'במקרה' עשיתי רפלקסולוגיה בשבוע 39, כשבכלל לא תכננתי ללדת, אבל כמה שעות אחרי, יצאנו לבית היולדות...
הפעם הבאה שעשיתי היתה בהפרש של כמה לידות, כשהתקרבתי לשבוע 42 ואיימו עלי בזירוז.
החלטתי לנסות שוב, אולי זה יעבוד...
נסענו רחוק (לאזור השרון!), כי ברפלקסולוגיה אני סומכת רק עליה,
והיא עבדה עלי שעה ארוכה.
ובלילה התחילו הצירים שהובילו ללידה קלה ומדהימה, טבעית הכי שיכולתי לדמיין...
ואם תרצי המלצות - בשמחה במסר"ש. (אין לי אחוזים. אני פשוט מלאת הכרת הטוב...)
קודם כל תשאלו מה ואם זה זירוז? ותשאלו האם זירוז זה באמת לתועלת? ואיך יודעים מה באמת התאריך הנכון?
[א] יש 2 אפשרויות בתהליך לידה: לשחרר מה שמעכב התהליך התקין להביא לידה בזמן הנכונה, או להשתדל לשנות תהליך הלידה לאלץ לידה טרם הזמן הנכון לאותו ולד. דעו כולן שבמיוחד ימים שלנו רוב הבעיות בלידה באות מפחד של היולדת. הן פחד ידוע והן פחד שהיא אפילו לא יודעת עליו. דבר הנכון לעשות זה לבטל הפחדים, לשחרר היולדת, ולכן גם התינוק, מהפחדים הללו. אם מצליחים לעשות זה הלידה הולך הרבה יותר חלקת אם הרבה פחות צירים וצירים הרבה פחות כואבים. זה נעשה מוצלח מאוד ע"י הומיאופתיה (בידי מומחה לכך) ואולי ע"י רפלקסולוגית מומחית לכך.
[ב] לאלץ לידה מוקדמת לא טוב לולד! 1] מוציא אותו/ה לעולם טרם גמר התפתחות! 2] מאבד לו/ה המזל הנכון שלו/ה.
[ג] תאריך "התקני" הנו 271 יום לאחר המקווה האחרון של היולדת. אם בעצמו, בלי מעשים חיצוניים, מתקדם או מתאחר עד 5 ימים בסדר. חכם בן-ציון אבא שאול אמר שימים שלנו ישנם מקרים שחודש נוסף גם תקין, רק צריכים לשמור שהכל ממשיך בסדר.
** תדעו גם; שהרבה פעם אנו שומעים על "צירים מוקדמים - מה לעשות - לקחת זריקות לעכב?" השאלה הראשונה שחייבים לשאול אשה הרה עם "צירים מוקדמים" זה "כמה מים או כדומה שתית כל יום ב-4 ימים האחרונים?" כי אם פחות מ2 ליטר (בימים חמים 3) זה לא צירים אלא התכווצויות שרירי הבטן בגלל התייבשות!!!! תשתי דיו להחזיר רמת הנכון ללוזלי הגוף והכל ירגע.
בברכה הריון נוחה ולידה קלה לכלוכן!
צריך גם סבלנות
אם יעזור, מצויין,
ואם לא- לחכות לשעה הנכונה ע"פ רצון ה'...
מה שבטוח- לאלמהר לזירוז המלאכותי בביה"ח. לפעמים הם מציעים באמת כי צריך מסיבה כלשהי,
ולפעמים רק כי הם צריכים את המקום/המיטה. סליחה שאני אומרת כך, אך ראיתי כך בעצמי.
אני בטוחה שזה לא מכוונה רעה שלהם, אבל בעיניהם זירוז מלאכותי הוא אופציה די מהר (במיוחד אחרי ירידת מים.. אפשר להמתין 48שעות ללידה! וכדאי בהשגחה כמובן, לוודא שאין מצוקה וכו')
תחליטי שאת רוצה מורחבת בפרטי תבטלי פשוט בדיקה בפרטי לרוב פחות לחוץ לקבוע אבל בסקירה רגילה התורים ממש עמוסים אני קבעתי בשבוע 9 ולא היה מקום בסוף הצליחו לקבוע לי ליום האחרון שבו אפשר לעשות סקירה מוקדמת... לפי דעתי אם אין בעיה מיוחדת בשקיפות וכ"ו אין סיבה ללכת למורחבת אם תהיה בעיה חס וחלילה בסקירה המוקדמת אני אישית הייתי הולכת לסקירה מאוחרת מורחבת בפרטי אבל אם אין שום בעיה לדעתי זה מיותר...
האם עם התקן נחושת ממשיכים לא לקבל מחזור בהנקה אותו דבר כמו בלעדיו?
ולגבי ההתקנה -
1. צריך לקבוע תור בשביל לקבל מרשם או שישר קובעים תור להתקנה?
2. מחפשת רופאות מומלצות באיזור ירושלים (מאוחדת)
אם יש לכן במה להחכים אותי בקשר לסוגים השונים, או כל דבר אחר - תבורכנה.
כנראה שתמשיכי לא לקבל מחזור גם עם ההתקן. הוא לו גורם למחזור אבל מאריך מחזור קיים.
יש רופאות שיש להן את ההתקן אצלן ואת קונה מהן. אם לא את קובעת תור לקבל מרשם ואח"כ באה
שוב כדי להתקין.
יש רופאות שיתנו לך להיכנס שוב באותו יום בלי תור כדי להתקין ויש רופאות שתצטרכי לקבוע שוב תור.
אם את לא מוכנה לקחת כדורים, תנסי ואולי זה לא יגרום לך לשינוי משמעותי בדימום לכשהוא יגיע...
כל הרופאות מחדירות התקן או שצריך מומחית לזה?
ביטוח שיניים? בחיים לא עשיתי.
ההריון וההנקה לוקחים ממך הרבה סידן. את צריכה להכניס לך הרבה סידן לתפריט. רצוי לא ממקורות חלביים אלא מהרבה פירות וירקות, טחינה וכו'.
אז רק המלצה מנסיון אל תלחצי הרבה על הכפתור שנותן לך את החומר שווה שזה היה באיזון כדי שתרגיש לפחות קצת את צירי הלחץ כי ככה זה יכול למנוע מכל מיני קרעים ודברים אחרים !
* ונקודה לזכות האפידורל , כשמרגישים את כאבי הצירים ככה אחרי ירידת מים וכמה כוח ואנרגיה זה שואב מהגוף ואת אפילו לא יודעת עוד כמה זמן זה ימשך .... ואז נתנו לי אפידורל ....
ונפשי ממש חזרה אלי יכולתי לנשום!!!!
זה ממש ממש עזר לי לא הצלחתי אפילו שידברו או יגעו בי לפני זה !
אבל כל אחת וכחותיה רצונותיה יכולותיה כו'.. וכו'...
בשעה טובה !
זה לא משהו שמחליטים עליו לפני לדעתי, כי את לא יודעת איך תרגישי ומה יהיה..
יש כאלו שזה היה להן מצויין ונתן להן מנוחה להמשך הלידה
ויש כאלה שלא זקוקות לזה ויכולות להתמודדות, ויש דברים אחרים יותר טיבעיים שעוזרים להן להתמודד..
ואם את רוצה-
ממליצה על הספר להיות לאם, יש בו פרק על אפידורל כן או לא, ועל החסרונות והיתרונות שלו..
בהצלחה
יש יולדות שזה גורם להן לבחילות במהלך או אחרי הלידה, הרגשת סימום (מלשון סמים) וכו'
גם אני חושבת שכדאי לבוא בדעה של לידה ללא משככי כאבים- ובזמן הלידה להחליט.
ועל עצמי-
2 הלידות שהיו לי היו ארוכות מאד. בלידה השנייה הייתי עם 40 שעות של צירים שנתנו לי בקושי לנמנם. (והגעתי איתם רק לפתיחה של 4 וחצי!) ברגע שלקחתי אפידורל נרדמתי לשעתיים וחצי וכשהתעוררתי הייתי בפתיחה 8 ותוך שעה נולד התינוק בריא ושלם, ב"ה. אגב, בלידה הזאת הרגשתי את הרגליים ויכולתי להזיז אותם. רק את הצירים לא הרגשתי (את צירי הלחץ כן הרגשתי, כמובן) וזה היה חלומי!! אני לא אשכח את ההרגשה של 5 דקות אחרי האפידורל; פתאום הרגשתי בעננים, שלא כואב (למרות שזה בטח פסיכולוגי. אפידורל אמור להשפיע חצי שעה אחרי הזריקה...), אני זוכרת ששמעתי את אמא שלי אומרת "תראו, היא נרדמת עם חיוך"
אני לא מכירה את הגז צחוק. רק שחוות הדעת המעטות ששמעתי עליו היו שליליות. אני שמחה שלך הוא עזר מאד.
אני חושבת שצריך לבוא בגישה שרוצים לידה טבעית ואם זה לא ילך לקבל אפידורל.
למה להחליט מראש על אפידורל??
שמעתי עיצה טובה למי שמאוד רוצה ללדת לידה טבעית- יש את שלב המשבר בסביבות פתיחה 6-7 ס"מ. כדאי מאוד בשלב זה להיכנס למקלחת וזה עוזר לעבור בצורה יותר קלה.
כשהיו לי טסיות נמוכות והיה חשש שלא אוכל לקבל אפידורל בלידה, הרופא שלי אמר שיש טכנולוגיה שנקראת IVPCA עם תרופה בשם רמי פנטניל, שנותנים במקרים כאלה.
בהר הצופים נותנים למי שלא יכולה אפידורל, בשערי צדק צריך קודם לקבוע תור לרופא מרדים או משהו כזה (לא זוכרת) ואז אולי נותנים, ובשאר המקומות- צריך לשאול מראש ולברר.
בתרופה הזאת יש סיכון להפסקת נשימה, ולכן המחשב שנותן את זה נורא מדייק במינון ויש מעקב צמוד מאד אחרי האישה. זה חומר שמתפרק מיד בדם ולא פוגע בעובר.
זאת לא חלופה אידיאלית, אבל במקרים שאי אפשר אפידורל זה היחיד שמשתווה לו.
וכמו כל מי שאמרה למעלה, אני חושבת שכדאי לבוא בראש פתוח, לראות איך את שורדת. אם תרצי- תמיד תוכלי לבקש.
בס"ד
ילדתי עם ובלי. הייתה לי חוויה טובה כל הפעמים.
לכל אחת יש לידה שונה וכך גם הצירים שונים. תזכרי שזה גם תלוי בגודל הילד ובגוף שלך. יש נשים שעוברות את זה כמו גיבורות, אבל אני למשל, לא גיבורה, וגם לא רציתי שיהיה לי סיפור גבורה על חשבון הלידה, זה מאוד תלוי לאיך שהלידה שלך תראה. יש נשים שרוצות להיות גיבורות (כי כל החברות והאחיות ילדו בלי) ובסוף יש להן לידה מאוד קשה וטראומטית לא עלינו. אבל אם את פתוחה להצעות אז הרבה יותר קל לעבור את זה.
כמובן, אין כמו לידה טבעית, אבל תזכרי שיש לך את האופציה.
חוץ מזה, המלצה אישית, גם אם הצירים כואבים, לא להיכנס לחדר ולידה ובפתיחה 2 לבקש אפידורל, עדיף לחכות לפחות לפתיחה 4-5 כדי שהפתיחה תקבל "תאוצה".
שתהייה לך לידה קלה ומהירה
בלידה ראשונה ידעתי מראש שאקח, כי היא ארוכה ומתמשכת בד"כ יותר מלידות חוזרות.
בלידות חוזרות לא לקחתי. באתי ע"מ לזרום לפי המצב ולבסוף לא לקחתי
זה קרה פעם אחת, בלידה רביעית עם זירוז, וזה היה מפחיד!! אני נמנמתי או הייתי בסוג של עלפון, פתאום קפצו עלי משומקום מלא רופאים ואחיות, וראו שאין דופק, שטפו לי את הפנים ומדדו דופק כולם היו שם לחוצים, לא אשכח את הפוזה הזו, הייתי בטוחה שאני מתה על המיטה!!!! אח"כ אחות המחלקה האמרה לי שהיה לי נס אחד גדול!!! פחד!!!!
בלידה ראשונה דווקא לקחתי והיה בסדר, אבל בסוף היתה לידת וואקום כי לא הרגשתי לחיצות ולא ידעתי מה רוצים ממני
אח"כ פחדתי כי לאחותי היה סיבוך מזה והיו לה כאבי ראש וגב כחצי שנה, היא כמעט איבדה את הרגליים.....
אז גם הדופק אצלי שירד וגם זה, היה יותר מידי בשבילי ולא לקחתי, אבל היה קשה מאד - לידה חמישית 20 שעות עם זירוז. ועם דולה ....
עכשיו אני ממש מתלבטת, אם הדופק יורד - זה יורד כל פעם?
הרי הגוף מזדקן , זה לא לידה ראשונה שאז הכל היה בסדר,
אובדת עצות כמוך ומבינה אותך מאד...
מנסה להחכים גם על הדרך.....
כי בדר"כ הם קטנים יותר.
והשני שיוצא כבר אחרי שהמעבר פתוח ופחות כואב באופן משמעותי.
כמובן בהנחה שהם ראש ראש
ומומלץ מאוד ללדת בבי"ח לא "לחוץ" שלא מתרגשים מידי
ויש להם רופא שיכול להפוך עובר היפוך פנימי במקרה ואחרי הלידה של הראשון השני מתהפך לו בפנים.
לי היתה טראומה גדולה דווקא מהלידה עם האפידורל- כך שזה לא מחייב בהכרח.
הטראומה היתה מחוסר השליטה ומכך שלא הקשיבו לדעתי ולרצונותי.
את הכאב הפיזי קל היה לי לשכוח אך חוסר האונים והאכזבה היו קשים. הרגשתי כמו אחרי אונס להבדיל.
מה שבטוח אני חושבת שמלווה ללידה, דולה או חברה שמבינה בעינינים האלו, זה יותר ממותרות, אלא בסיסי לגמרי!
לפחות בלידה ראשונה. וזה לא ענין לחסוך דוקא שם- עדיף לקנות עגלה יד 2 בזול ולבוא עם דולה שהצוות בביה"ח מכיר.
כשאני מגיעה ללידה ויודעת בידיעה ברורה שאני לוקחת אפידורל
זה מרגיע אותי! והרבה יותר קל לעבור את החלק הראשון עד שמקבלים את ההרדמה...
ככה התחושות שלי כלפי הלידה הרבה יותר טובות ושמחות. והרבה פחות פחד ודאגה איך יהיה...
בקיצור, זה עוזר גם פיזית בלידה (כמעט לא כואב!) וגם פסיכולוגית לפני הלידה ובזמן הצירים הראשונים (עוד מעט כבר לא יכאב לי...)
מרגע שלקחתי אפידורל (בשתי הלידות שלי) יכולתי לנוח, לאכול קצת, לפטפט בנחת עם בעלי ואמא שלי... הלידה הפכה פשוט לחוויה!
כמה שעות אחרי הלידה כבר עזרו לי לקום לשירותים ולא הרגשתי תופעות לוואי מיוחדות (חוץ מאלה שקשורות ללידה עצמה).
מה שכן היה ממש כואב - זה התכווצויות הרחם שמרגישים החל מהלידה השניה בזמן ההנקה... אבל אפשר לקחת אקמול.
לידה קלה לכולן!
נראה לי שלידה ראשונה של תאומים כן הייתי לוקחת. מי שכבר ילדה בלי אפידורל יודעת מנסיונה מה לעשות ואיך לעשות. אבל בלידה ראשונה קשה ליישם דברים רק מלימוד וקריאה. אז עם תאומים- בכלל...
וואו.
שיהיה לך בהצלחה ובשעה טובה!
גם אני ככה...
אבל אני כבר עברתי לידה ראשונה, ולא לידת תאומים...
נראה לי הכי נכון להגיע עם מוכנות להכל.
לידה שניה לא כי פחדתי לקחת עקב הסתבכות בלידה הראשונה.
האמת לידה עם האפדורל יותר מהנה. לא כואב את רגועה יותר. נינוחה....
הדבר היחיד שיהיה כיף בלי האפדורל זה שהתקלחתי עוד בחדר לידה אחרי הלידה.
לדעת את הייתרונות,חסרונות של האפידורל.
לגעת איך להתמודד עם ובלי אפידורל.
שיהיה לך תמיכה וסביבה תומכת.
(ויש חלופות..גז צחוק,איזי טנס,מקלחת,תנוחות,נשימות,הרפיות,תמיכה ועוד..)
הי בנות שאלה חשובה אני אחרי לידה חמישית הילד בן ארבע חודשים הוא יונק הנקה מלאה הגיע לי אחרי חודש דימום קל ואז נעלם ורק אחרי חודש קיבלתי מחזור בעלי בשבוע הראשון אחרי הטבילה לא נגע בי ואז שכבר קרה היה חצי חדירה לבנתים המחזור שלי מתעכב כבר שבוע יש מצב שבהנקה ובקיום יחסים חלקי,אני יהיה בהריון
כי לפעמים יוצא קצת זרע לפני שמרגישים
מתחיל משאלה של מישהי שצריכה תשובה בנושא רגיש וזה גולש למקומות לא לעניין.
חבל חבל חבל.
וזאת ממש לא הפעם הראשונה.
חבל שלא מוצאים פתרון.
(גם הנקה מלאה)
בקופ"ח או טרם שיתנו לך נוזלים באינפוזיה ותרופות להרגעת השלשולים.
לא צריך להגיע להתייבשות חמורה כדי לקבל טיפול. עדיף טיפול מונע.
תרגישו טוב!
אלא להפך, שוקולד מריר טוב מאוד נגד שלשולים. (וככל שאחוז הקקאו גבוה יותר עדיף)
גם בסדר בשילשול.
ולשתות כל כמה דקות מעט. אם יש בעייה של הקאות, כפית מים או מיץ, או תה או חלב כל כחמש דקות.
תרגישו טוב.
יש להם דרכים לעצור צירים מוקדמים!
הייתי הולכת..אמא לכמה...יש לך אולי אחות/ רופאה בישוב
רק כדי להיות בטוחה?
אולי תתקשרי למוקד אחיות להתייעץ?
היה לי ולבעלי וירוס כזה לפני כשבועיים, ובמשך יום שלם שתינו קולה ואכלנו צנימים, ובערב כבר היה הרבה יותר טוב..
(ידוע שמקור קולה הומצאה כתרופה לכאבי בטן, אז זה הזמן להשתמש בזה.. ) רפואה שלימה..
במהלך היום שהיתי בשמש כמה שעות בלי מים.
הגעתי הביתה. ישנתי, שתיתי, חזרתי לעצמי.
בלילה התחילו צירים.
כאמור הייתי בשבוע 40. בשלב מקדם יותר לא לוקחים סיכון. את צריכה נוזלים וגם אם נראה לך שאת מתאוששת זה יכול לבוא אח"כ.
היתרון במיון זה שהם יכולים לתת לך תרופה דרך האינפוזיה להקלה על השלשולים.
למה לא מאכילה ישירות? סיבה רפואית או רצון שלך לדעת כמה אוכל?
בהתהוותגם מרגיעה שעות על הידיים, גם משקיעה בלי סוף שיקבל חלב אם, גם עוקבת בתשומת לב שמספיק לו... הרוויח הבחורצ'יק!
יש דבר שחשוב שתדעי: שאיבה היא לא מדד אמין לכמויות חלב. ממש לא. אצל רוב מוחלט של הנשים בשאיבה יצא הרבה פחות חלב, מכמה וכמה סיבות. יש דרכים אחרות, אמינות וטובות, לוודא שהאוצר מוזן כל צרכו - לא בעזרת שאיבה. כרגע נראה לי שנכנסתם למערבולת קטנה, ובמצבים כאלה טוב טוב להיעזר באשת מקצוע, יועצת הנקה, שתנחה אותך לצאת מהבלגן ולחזור להנקה זורמת וכיפית. בשביל מצבים כאלה המציאו את המקצוע הזה כדאי לחפש מישהי טובה, מומלצת, מוסמכת IBCLC, שתוכלי להגיע אליה פעם אחת לפגישה מעמיקה, ולהמשיך לקבל ממנה ייעוץ טלפוני בחינם בהמשך, לפי הצורך.
כתבת למעלה שחשוב לך לא לתת חלב זר, ואני לגמרי מבינה אותך. אני גם חושבת שלא תזדקקי לזה. אבל אם תגיעי למסקנה שכן, זה לא חייב להיות תמ"ל. את יכולה לבדוק באתר מאמילק אם יש תורמת חלב אם באזורך (יש נשים שרק מחפשות למי אפשר להעביר מנות...)
המון הצלחה ושמחה עם הקטן!
<בארץ הקודש - שבת קודש, בחו"ל - עדיין חול>
גם זה שהתינוק מקבל בקבוק בשמחה אחרי הנקה - זה לא מדד לכמויות החלב. הדבר היחיד שזה מלמד הוא שיש לילד רפלקס מציצה תקין - ברוך ה'!!
<בארץ הקודש - שבת קודש, בחו"ל - עדיין חול>
שאיבה זה ממש לא מדד לכמויות חלב.
אם זה היה המדד- אני מזמן לא הייתי מניקה!!!
ביניקה של תינוק משתחררים הורמונים שגורמים לחלב לזרום,
ההורמונים האלה לא מספקים כאשר מדובר בשאיבה ולא בתינוק וכך יוצא הרבה פחות חלב.
דבר נוסף שראיתי הוא שכאשר הייתי בלחץ שאולי אין מספיק חלב- באמת לא היה מספיק.
כשהייתי רגועה- פתאום היה יותר חלב.
גם להניק וגם לשאוב זה דבר מתיש מאד
וכאשר עייפים יורדת תפוקת החלב....
בקיצור, פני בהקדם ליועצת הנקה שתעשה לך סדר בדברים ותעזור לך לחזור להנקה מלאה ללא שאיבות.
בהצלחה!
אני יודעת שזו לא חכמה להגיד אבל הלחץ בהחלט לא מטיב לא איתך ולא עם התינוק.
ממליצה להעזר ביועצת הנקה. טוב שהתחלת לקחת כדורי חילבה לגבי התה שומר אני לא יודעת כמה זה יעזור לכאבי גזים כי הבנתי שיש צורך לשתות מזה כמויות עצומות כדי שזה ישפיע. עדיף לך כבר לנסות להרגיע אותו עם גרפווטר שזה תכשיר טבעי להקלה בגזים שמכיל שומר.
עכשיו מילה אישית ממני - אני יודעת שיש לחץ חברתי על הנקה וזה טבעי שתרצי לתת לו את הטוב ביותר. גם אני רציתי. כשראיתי שזה עולה לי בבריאות הנפשית שלי, וויתרתי ועברתי לתמ"ל. אני הייתי יותר מאושרת וגם הוא. והוא גדל וצמח יופי אפילו שלא ינק.
תכנסי לאתר של קופת החולים שלך בהקדם ותקבעי פגישה עוד השבוע עם יועצת הנקה.
זה עולה גרושים דרך הקופה. לנו עלה 50 שח והלכתי עם כל הילדים. כל אחד מסיבותיו. בסביבות הגיל הזה.
ואין לך מושג כמה שזה עוזר ומרגיע. (ואני עוד גמעתי קילומטרים של מידע על הנקה, בספרות מקצועית, השאלתי מהספריה את כל הספרים בנושא לאחר הלידה הראשונה... )
בנוסף היא שוקלת את התינוק לפני ואחרי הנקה כך שתוכלי להיות רגועה אחת ולתמיד בקשר לתזונה שלו.
אם לא תתייעצי יש סיכון שההנקה תתמוסס לך. ואת בשלב כה מוקדם שאפשר עדין לתקן את הכל.
המלצה שלי: לישון הרבה
לאכול ולשתות בלי חשבון- גם הרבה בשר בקר וירק ירוק למינהו.
בכל פעם שהתינוק מבקש- לשבת איתו ולהניק ולהניק ולהניק.
אם מחליפים בין הצדדים ארבע פעמים, זה מרבה את כמות החלב תוך יומיים שלושה (לאחר שמסיים כמובן- לא להפסיק אותו בשביל זה)
אם התינוקי לא מבקש- להסתכל בשעון, ולא לפתוח רווח של יותר משלוש שעות. להעיר אותו ולהניק. על מנת שהמערכת תחזור להנקה מקסימלית. כי הגוף מסונכרן עם שעון פנימי לפי הרווחים האלו בערך. ואם לא תהיה דרישה- יווצר רפלקס ירידת חלב ללא הנקה מה שיגרום לגוף להבין שאין דרישה לחלב הזה - והכמות תפחת לפעם הבאה. (את העצה הזו ראיתי בספר מעולה- והיא הצילה לי את ההנקה ! כי הילדון שלי פשוט ישן המון- מה שגרם כל פעם להתמעטות חלב ורק אחה"צ-ערב פתאום נזכר שהוא רעב ודרש אוכל- ללא מענה כי בשעות האלו של היום החלב כבר מתמעט מאוד)
גם בלילה בתקופה הראשונה חשוב להניק כך- כי זה משפיע מאוד על המערכת ההורמונלית של יצור החלב.
כמובן שכשהמצב יסתדר לגמרי (תוך שלושה ארבעה ימים בערך) תוכלי מדי פעם לעשות לעצמך הנחות.
אך רק מידי פעם ולא כל יום.
לזכור- ששעות הערב החל מ 18:00 בערך ועד אפילו 23:00 הן שעות קשות יותר וזה נורמלי כי הגוף שלו אוגר שומן ללילה. והחלב בהן ממש מתמעט אך הוא שומני הרבה יותר. ואם זהו ילדך הראשון- נצלי את המצב ופשוט לכי איתו לישון תוך כדי הנקה במיטה- ההנאה מובטחת!
מעלה כאן את השאלה כי כבר מיואשת ואין עם מי להתייעץ. 
יש לנו ארבעה בנים בבית. ואני כבר מילדותי ייחלתי לאחות שלא הגיעה.
וכעת יש לי רק בנים.
הדיון סביב הריון נוסף עולה לעיתים ממש קרובות מצידי, כי כל חיי חלמתי על בנות
ועכשיו שזה מתעכב קשה לי עם זה.
בעלי טוען שהריון נוסף הוא דבר בעייתי מבחינה כלכלית. נכון שצריך לסמוך על הקב"ה.
ושנינו עובדים קשה לפרנסתנו, אבל אני לא יכולה לכפות על בעלי הריון ללא רצונו.
והוא מצידו היה מחכה עוד כמה שנים, ממש לא בוער לו.
אבל אני, שכל חי חמלתי על זה פשוט מפורקת נפשית מהציפיה חודש אחר חודש שנגוזה לה כל פעם מחדש.
זהו, הייתי חייבת לפרוק, לא מצליחה להרדם מרוב תסכול...
קחי בחשבון שמדובר בהפריה חוץ גופית, הרדמה מלאה, הורמונים וכו'.
שלום! יחסית חדשה כאן..
אני ב"ה כחודש אחרי לידה, אבל הדימום עדיין ממשיך לפרקים.
ממה שאני זוכרת ממליצים לא להשתמש בטמפונים אחרי לידה, אבל מה עושים כשרוצים ללכת לבריכה?
ב"ה לא היו לי תפרים ואני מרגישה די טוב, האם מישהי יודעת אם בכ"ז אפשר להשתמש בטמפון?
או שיש הצעות אחרות?
בתודה רבה מראש!!
לא יודעת לענות לשאלות. בטח יבואו אחרות שכן...
הוא "מושך" פנימה את מי הבריכה ומכניס את הזיהומים טוב טוב.
בלעדיו לפחות הרירית הטבעית קצת חוסמת.
בדרך כלל- כשהאמא חולה, זה טוב מאוד להמשיך להניק.
כשהאמא לוקחת תרופות או טיפולים רפואיים (ולהבדיל, סמים)- בחלק מהמקרים אסור להניק, צריך לברר עם מכון טרטולוגי.
בהצלחה!
(לדעתי, כדאי לשאול רופא ילדים, כדי להיות בטוחה במקרה שלך, או מכון טרטולוגי)
