פורום הריון ולידה (עמוד 4884)

לי תמיד היה חשק מיד אחרי הלידה והחודש וחצי שאחרי זכורים לי כסיוט... 

אה, ולא מנעתי בכלל.

הבנתי שרוח רבנים לא נוחה מדיאפרגמה.

או שלא נכון? נותנים היתר? מישהי משתמשת ותוכל לומר כמה זה נוח?

אז כמובן גם מתיר את זה..

אבל גם אני שמעתי שזה נתון למחלוקת...כל אחת תשאל את הרב שלה.

ולשאלתך-

שמעתי ממישהי אחת שזה ממש לא נוח לה

וממישהי אחרת שאין זה נוח בטרוף

אז לא יודעת..

מה זה דיאפגרמה?

על התקן שמעתי שהוא גורם לדימומים המון זמן, לא בא לי להיות אסורה חצי שנה.

יועצת בתחום, ויש רבים נוספים

הורמונים בחלט משפיעים, ובגדול, על רמת החשק!!!!

מנסיון!!

בד"כ אני עם המון חשק. יותר מדי 

וכשאני על גלולות. בום, הרוב נעלם.

לאנונימית הפותחת. עם בדר"כ יש חשק ובגלל הגלולות אין, אין סיבה שאמצעי מניעה לא הורמונלים ישפיעו עליך.

אם בדר"כ אין חשק והגלולות רק מחמירות את זה, אין לי מה לומר לך....

אני מפחדת שאגלה שהורמונים זה לא רק גלולות, אלא גם בגלל הסיטואציה של אחרי לידה,

עם העייפות והחלב והבייבי והנפילה של ההורמונים, שלא לדבר על הכאב שיש בתחילה.

עשי מה שהלב שלך דורש לבצע ולא שיקול כלכלי ומתוך רחמים!!

קשה לפספס ריח של ביצה מקולקלת.

בישול טוב הורג את הסלמונלה... (וזה נכון גם לגבי ביצים טריות ממש!)

אבל למה להפחיד?? הביצים שברשותה הן בסדר!!!

הסיכוי שהן נגועות בסלמונלה שווה פחות או יותר לכל ביצה אחרת שנמכרת בחנויות...

לביצים יש שני תאריכים, האחד לשיווק (בלי מקרר), והשני לאיחסון במקרר.

הביצים שברשותך היו במקרר עוד לפני שהגיע התאריך אחרון לשיווק, ולכן הן טובות לשימוש עד התאריך של התוקף במקרר!

אין שום סיבה שלא להשתמש בהן!

אם את עדיין חוששת, את יכולה להשתמש בהן רק לדברים בבישול ארוך (ביצה קשה, יותר מ7 דקות הרתחה, אפיה מלאה בחום גבוה)

בתאבון!

תכניסי כל ביצה בפנים 

אם היא שוקעת סבבה

אם היא צפה - לזרוק מיד

וכמובן גם להריח 

בהצלחה או יותר נכון בתיאבון

לא לאחסן ביצים רטובות.

הכנסתי את זה למקרר.

וחשבתי שכשאומרין במקרר הכונה לאחסון במקרר מההתחלה.

וקשה לפספס ביצה מקולקלת. בכל מקרה- בישול טוב הורג סלמונלה. פשוט תקפידי לא לאכול אותן חיות [וזה גם אם הן טריות מאוד].

אם הוא שותה מים אז לתת לו...כדי שיתחלפו החומרים בגוף..

ומקלחת הרבה פעמים עוזרת..

בע"ה יעבור! רפואה שלמה

ואמרו לי שזה ממאמץ הגרון בהקאות וזה בסדר גמור.

דם אך לפעמים זה יוצא מהפה במקום האף אם זה לא חוזר על עצמו נראה שזה תקין

אך אני לא רופאה או אחות מוסמכת כך שתקחי את דברי בערבון מוגבל

כמובן שאם התחושה שלך שונה מדברי רוצי להבדק!!

ראיתי שלושה ושלושתם חבשו כיפה...

כמובן שגם הרופאות והאחיות לא הולכות 3/4 וחצאית בימיום

זה כן יוצר אווירה אחרת וכבוד למעסיק שלהם. עובדה שאף אחד לא התלונן עד עכשיו.

זה אומר גם שאין ערבים בצוות.. לא?

באוניברסיטת בר אילן היה ככה פעם, והיה טוב יותר מאשר היום.

בכל נושאי הלימודים שקשורים להסטוריה, יהדות וכד'- זה מאוד מבלבל להקשיב למרצה שיש לו כיפה על הראש אבל בעצם הוא חילוני.

כשרואים כיפה זה אוטומטית "מחליש" את הבחינה של תוכן הדברים, ובבר אילן גיליתי שאת כווווולם צריך לבחון, גם את אלה עם הכיפה. רק במדרשה יכולתי "להירגע"..

כלכך התפלאתי לטובה  כמה רופאים יראי שמים יש שם.

זה סתם?

אם כן זו אפילו חוצפה.

הם מכבדים את האנשים שבאים לשם!

כדי לכבד, מתלבשים בצורה מכובדת, מדברים בנימוס, לא מחללים שבת בפרהסיא וכדו, אבל, לשים כיפה זה ממש לא עניין של כבוד, יש כאן עניין שקשור לקשר של האדם עם קיום המצוות, עניין פרטי שלו, ובדרך כלל כשאנו רואים אדם עם כיפה אנו מייחסים לו שמירת מצוות ואם נראה אדם ששם כיפה כדי "לכבד" זה מטעה ואנו עלולים להגיע לבעיות אם נתיחס אליו כדתי, זה לא משנה באיזה תחום: רפואה, אקדמיה (אני למדתי בבר אילן לפני הרבה שנים וכשהבנתי שהרבה מהמרצים לא באמת דתיים אלא סתם שמים כיפה, הרגשתי סוג של הונאה...)

מה זה ?

גם במעיני הישועה זה כך?

אני ראיתי בלניאדו רופאים בלי כיפה

והייתי שם מספיק עמים 

הפרופסור לפיזיקה עם כיפה בשיעור- ובלי בקפיטריה...

הר הצופים לטעמי לא מקום מאוד נחמד

אם זה שיקול שחשוב לך - לדעתי תלדי שם.

(לא מכירה בכלל את הר הצופים, אבל אם כבר הדסה - אז על עין כרם תמיד ממליצים פה לכאלה שרוצות לידה בגישה טבעית).

אמנם לא ילדתי שם אבל אחותי ילדה שם וכל פעם שהגעתי לבקר שם, זה היה לא נחמד מה גם ששיכנו אותה בחדר אחרי ניתוח עם ערביה וכל החמולה שם הסתובבה שם יומם ולילה והיה נראה שדי מפחדים להעיר להם ל זה.

חוץ מזה המקצועיות שלהם נחשבת מעולה, יש שם רופאים ומילדות מקסימים.

הם לא מפרידים בין יהודים לערבים כמו בשערי צדק??

אחרי ניתוח הם לא מפרידים, כנראה אין מספיק חדרים מול האחיות

בהדסה יש זוג סאטמרים מדהימים שעושים שבתות בבי"ח. הם מארגנים חדרים לזוגות ובנוסף יש חדר גברים וחדר נשים וארוחות מסודרות עם ד"ת ואוכל טעים. עשינו 3 שבתות שם כשהבת שלי היית בפגיה

הצוות שם ממש מדהים, ונפגשתי שם גם ברופאים, גם באחיות וגם במיילדות.

ולמרות שהיתה לי מצוקה עוברית לא הריצו לניתוח וניסו לעזור בדרכים אחרות שהצליחו ב"ה!

בקיצור ממש נהניתי מהיחס של הצוות!!

גם אמא שלי ילדה שם כמעט את כל הלידות שלה והיא ממש ממש ממליצה.

מקבלים ארוחות חינם ויש חדרים לבד או משותפים.

רציתי ללכת לעין כרם אבל בגלל שיצא קרוב לשבת הלכנו בסוף לשערי צדק.

היה די עומס בקבלה, הייתי צריכה לחכות לחדר לידה מעל שעתיים.

צוות המילדות מקסים ויותר מאנושי. נשים מדהימות שעושות עבודת קודש באהבה ובמסירות.

הייתי בפתיחה מלאה מעל 3 שעות ולא האיצו אותי לוואקום או פיטוצין וכו (למרות שכן שאלו אם אני רוצה)

זרמו עם הגישה הטבעית שבחרתי בה. דולה, רפלקסולוגיה, מחטים, מסאג', שמנים ועוד (כן לקחתי אפידורל)

האישפוז היה פחות נחמד. חדרים עמוסים. אמנם הפרד מלא בין יהודים לערבים שזה פלוס.

בתינוקיה תינוקות בכו לא מעט. האחיות לא היו הכי סימפטיות, כך אני הרגשתי.

שבת היתה שבת. הכל שבת, רוב האוכלוסיה דתיה אז די מרגישים את זה. שזה היה נחמד.

כנראה שכן אחזור לשערי צדק, למרות המינוסים שיש. 

הכי חשוב לי תהליך הלידה שיהיה נעים ואנושי ותומך, וכך אכן היה.

בעבר היו חייבים להירשם,

לא נרשמתי באף לידה, אני חושבת שזה כבר לא רלוונטי היום.

אם יש בי"ח מסוים שאת משערת שאליו תלכי, תתקשרי לשם לברר אם זה נצרך בכלל.

לבי"ח שאני הלכתי זה לא שינה כלום...

בשעה טובה ובקלות!

שמעתי שיש כאלה שנרשמות לכמה בתי חולים, ליתר ביטחון...

מי שרוצה לילה נוסף במלונית צריכה להירשם לפני הלידה.

מה שיכול לעזור זה-

לקחת שזיפים יבשים לשים במים רותחים ולכסות, ולשתות את המיים למחרת בבוקר על בטן ריקה..

מה עוד?

אולי לשתות את הסוף של הסלט ירקות? (שזה עם הרבה שמן זית)

ותכף יגיעו המנוסות יותר..

גם לי היה עצירות וזה עזר.. (יציאות רכות, סוג של שילשול)

מה שכן, אומרים שטוב לאכול תמרים, לשתות הרבה מים.

תרגישי טוב!!

עוזר מאוד, אם כי לפעמים כבר גורם לשלשולים.

יש מצב שזה צירים?

עכשו מישהי אמרה לי שככה התפתחו לה צירים מוקדמים...

יכול להיות שצירים יהיו בכאב רצוף ולא בגלים?

שזה עוזר נגד עצירות, וכמו שכתבו מהשזיפים להכין.

מים טובים גם נגד צירים מוקדמים שנובעים מהתייבשות...

אם לא עובר לך, אל תתבישי ללכת להבדק, אצל רופא משפחה או נשים.

או לשתות מיץ גזר וסלק שמאוד מנקה...

קחי לך עכשו כמה כוסות של מים

כמה שאת יכולה!!! וכמה שיותר יותר טוב!!!

מים פשוט הצילו אותי ממקרים כאלה!!

ואני עוד נטלתי 2 כדורי ברזל!!!

הפרשות כאלו יכולות להעיד על הריון,

או על חזרה של הגוף למחזוריות רגילה (ויש סיכוי שעוד מעט תופיע ווסת)

עייפות וחולשה גם כן יכולות להעיד על הריון...

או על חוסר כלשהו (ברזל, בי 12...)

או סתם וירוס...

כפי שכתבת, כדי לדעת באמת, צריך לעשות בדיקה...

ועליתי קילו וחצי מתחילת ההריון..ב"ה.

האחות אמרה שזה סביר בהחלט...

העובר מתפתח ב"ה באופן תקין, והעליה שלי מעטה כי כנראה ירדתי קצת במקשל עם הבחילות והכל...

והאמת שאני לא רזה במיוחד. גם לא שמנה.. סתם רגילה..

נראה לי שהדאגה שלי נובעת מכך ששכחתי כבר מה זה להיות רזה... לפני ההיריון הראשון הייתי רזה, ויכול להיות שעליתי כך גם בהיריון הראשון, אבל אחרי הלידות לא כל-כך חזרתי לעצמי...

חוץ מזה, ההיריון הקודם היה של תאומים, ובשלב הזה כבר כל הסביבה ידעה שאני בהיריון, וזה מוזר לי שעכשיו אני עוד לא יכולה לדבר על ההיריון בחופשיות (אני מניחה שיש כאלה שמזהות, אבל זה עוד לא מספיק בולט).

וכשאת שוקלת את עצמך זה לא נותן שום אינדיקציה על גדילת העובר, ממש כלום.

כי המשקל שלך עולה בהריון בגלל נפח הדם, משקל השיליה, משקל מי השפיר ומשקל העובר ואולי גם סתם משומנים חביבים.

אז איך בדיוק תפרידי בין כל הפרמטרים לבין גודל העובר?

אני עכשיו נכנסת לשביעי ועליתי כבר 10 קילו

אבל לא רואים עלי, אני לא גדולה, ורק הבטן גדלה לא השמנתי ולא התנפחתי, מוזר

ואף אחד לא מבין אותי ולא מאמין כי הבטן שלי קטנה ולא השמנתי בשום מקום אחר בגוף..

אז הדרך היחידה בימינו להעריך את גודל העובר היא באמצעות אולטרסאונד?

(כי בעבר, אם הבנתי נכון, הרופא ידע להעריך כל מיני דברים על העובר בעזרת מישוש ביד. ככה הרופאה הראשונה שהייתי אצלה בהיריון הראשון עשתה).

לא שאני כל-כך רוצה את זה, אבל מעדיפה על פני אולטרסאונד בכל פעם שאני מבקרת אצל הרופאה (שלא מסתכלת עליי, אפילו).

חמש קילו???

(אני שוקלת את עצמי בבית.)

הכל בסדר עולים את הרוב בסוף כך אומרים..

וגם מכירה כאלה שעלו כל ההריון 6 קילו

כייף לך

רק איזה חמש קילו כל ההריון.. וב"ה נולד תינוק במשקל 2.800, משקל תקין ונחמד..

תשמחי בזה

החצאיות שעלו עליי בקושי בתחילת ההיריון, פתאום גדולות עליי. קרה כאן לעוד מישהי?

חוצמזה חצאיות צריכות מותן וזה הולך לאיבוד די מהר.

הלוואי, אני לא יכולה ללבוש את רוב החצאיות שלי כמעט מההתחלה. סתם נפיחות והיקפים גדלו עוד בלי שראו בטן.

ואני אוכלת טוב ובריא ב"ה.

אני עכשיו באמצע תשיעי...

אבל התחלתי את ההיריון עם 14 קילו עודפים ואין לי מושג כמה אני שוקלת עכשיו...

משפר מאוד מאוד את ההרגשה הכללית ועוזר להלחם בעייפות.

מניסיון.

אם לא תוכל את זה. אבל אולי אפשר לאכול משהו שיש ?

אם הבעל שואל - אז מהרגע הראשון ועד הרגע שאחרי האחרון 

אם האשה שואלת - אז האמת שאין חובה לאכול כל מה שמתחשק בו ברגע..

יש מצב כזה שמריחים אוכל ופתאום רוצים אותו בטירוף, לא לוקחת אחריות על זה -

אבל רוב הרצונות הם די רגועים וכאלו שאפשר להבליג עליהם.

כלומר, תתפנקי בכיף, אבל זה קלוריות שממש קשה להוריד אחר כך.

מדובר שם על הרבה מעבר לסתם רוצה.

שמעתי סיפורים מנשים שהתעוררו באמצע הלילה עם חשק נוראי לדברים הזויים כמו: עגבניה אפרסק ואפילו טוסט...

והבעל הצדיק היה צריך להסתובב בשעות לא שעות לחפש איפה אפשר להשיג כי אחרת באמת יש חשש להפלה.

מותר שיתחשק שוקולד אבל לא על זה מדובר.

היית יודעת לבד...כלומר זה חשק הרבה יותר רציני מחשק רגיל ביום יום...

אבל זה דווקא נחמד...

אם במקרה אני עוברת ליד הבית של שכנה שלי כשאני בהריון והיא מבשלת משהו, אח"כ תגיע טעימה אלי לבית...

שלא בטעות יתחשק לי ולא יהיה לי...

זה לא שאם הסתכלת על מישהו ששותה קולה ורצית גם קולה אבל לא שתית יצא לך ילד עם כתם לידה בצורת פחית, אם מאד קשה לך אז כדאי להתאמץ להשיג אין צורך להתחרפן.

ואל תתחילו עכשיו עם כל הסיפורים ההלכתיים על הבולמוס של האישה ההרה ביום הכיפורים שחייבים להאכיל אותה,

כי אישה שבא לה שוקולד מהרגע להרגע ואין לה -

זה ממש לא המקרה.

היא לא בצום, וגם אם תאכל תפוח או כל דבר מתוק אחר- תקבל את הצורך שלה.

מניסיון שלי שגרה בחור נידח- ואת רוב החשקים שלי בהריון לא ניתן היה לספק בזמן שהתעוררו-

וב"ה ההריונות עברו בשלום וכולם נולדו בריאים ושלמים.

קצת לחוצה מזה......

עברו רק 3 שבועות!!

אני גם ילדתי בניתוח ואחרי הלידה נשארה לי בטן ענקית.. וגם כשהלכתי

לרופא חדש משו כמו שבועיים וחצי אחרי הלידה הוא חשב שאני בהיריון!!! [ממש מעליב!]

ב"ה עכשיו די ירדתי אבל יש עוד דרך...

בקיצור,אל תלחצי ואל תחשבי על זה.

קודם תתאוששי ותחזקי את הגוף שלך והירידה במשקל תגיע גם היא.

מזל טוב ובהצלחה

שיורדים עד שנה מהלידה כדי להגיע למשקל לפני ההריון

מה שנצבר בהנקה אלו גם מעט נוזלים וכובד החלב, אבל נשים שלא יורדות במשקל בהנקה זה בד"כ תוצאה של חילוף חומרים איטי- הגוף לא משחרר ושורף שומנים כי הוא "אוגר רזרבות" לצורך ההנקה.

רק כשהשפעת ההורמונים יורדת הגוף "מוכן לשחרר" ואז אפשר לראות ירידה מיידית של מס' קליוגרמים. 

כל פעם כשזה קורה אני מופתעת מחדש

אל תעקבי עכשיו אחרי המשקל בכלל!

חכי חודשיים שלושה ואז תיכנסי למעקב על המשקל

זה משבש את המערכות בגוף. לוקח זמן להתאפס מחדש.

אבל לי הרופא אמר להמשיך ישר בלי לחכות למחזור. גם הפסקתי בגלל קטמים.

המשכתי עם מקרודיול וזה השפיע לא טוב בהרגשה הכללית אז אמר לי להחליף למקרולוט.

ובין כדור לכדור לא המתנתי כלום.

אף פעם לא עברתי את התאריך.

פעם אחת ילדתי בתאריך עצמו, זה היה נחמד.

יותר קרוב לשבוע 40.

שיהיה בקלות ובשעה טובה!

3 לידות היו באיזור ה40.3 והרביעי נולד שבוע וחצי לפני התאריך..

בהריון הזה- כולם שואלים אותי מה איתי ואם לא נמאס לי כבר- עוד מלפני פסח.. ועוד לא הגעתי לתאריך.. (יש לי עוד כמה ימים.)

2 הלידות שלי היו זהות.

הראשונה בזרוז.

אבל זה אידודואלי לכל אחת.

שיהיה במזל טוב ובשעטו"מ

במטוס יתנו מים רתוחים מהמטבח

תיק החתלה ודאי מותר

והמלצה שלי עדיף תיק גב

מוצצים בכמות

בגד ארוך!! במטוס קר

ושמיכה כמובן

גם אם יש לך עריסה (בן כמה הוא)

עדיין בהמראה ונחיתה תצטרכי להחזיק בידיים

ואכן מומלץ להאכיל בזמן זה

כדי למנוע לחץ באוזניים

תיהנו 

עד גיל תשעה חודשים ברוב החברות יש עריסה. היא מקופלת בהמראה ונחיתה אז התינוק על הידיים. מניסיון הכי נוח בהנקה או במנשא, ככה הם הכי פחות מרגישים את כאבי האוזניים.

יש בד"כ מזוודה של 10 ק"ג לתינוק (חצי ממבוגר). מותר לקחת עגלה ולוקחים אותה מכם ממש כשעולים למטוס. מותר להעלות תיק החתלה, מים רתוחים תלוי בבודקי ביטחון, לפעמים מאשרים לפעמים לא.. (פעם אחת ממש בכיתי כי לא רצו לתת לי להעלות חלב שאוב, התינוק התחיל לצרוח ונתנו לי להעלות עם ה-כ-ל).

אלא אם כן אתם טסים מלא הדבר הזה נראה די מיותר.. אין יתושים במטוס ובעריסה אין צורך בדבר כזה. אם אין עריסה אין לכם איפה להניח את זה.

אכן, לקחת טיולון פשוט ולא את העגלה היקרה והשווה, לא שווה את עגמת הנפש שעלולה להיות.

לקחת כמה שמיכות, כמה שכבות, ביגוד חם. במטוס יכול להיות קפוא (אגב, גם לכם כדאי לקחת סווצ'רים)

אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת בשמחה. אנחנו מלאים בניסיון...

לתועלת הציבור.

המיטה של היתושים היא לא לטיסה, היא לאחרי..נהיה במקום עם המוני יתושים.

במטוס נותנים בד"כ את המושבים הקדמיים, נכון? איפה שיושבים מול קיר. ואז מחברים את העריסה לקיר?

מה עושים עם סלקל? אפשר לשכור בחו"ל?

באלעל מפנקים בד"כ משפחות עם תינוקות, בטיסות פשוטות בד"כ אין כלום.

סלקל לוקחת איתך . לפעמים אם הטיסה לא מלאה- יתנו להעלות אותו. אם הטיסה מלאה- בד"כ נותנים לשלוח את זה לתא המטען כמו עגלה- תבררי עם החברה לפני כן.

לגבי שאר הנהלים צריך להתקשר לחברה ולשאול. כי זה משתנה מחברה לחברה.

מה לקחת לטיסה? גרבר- כמה אחדים. ומה שהוא אוכל בד"כ ואפשר לארוז. סיוט להסתובב עם תינוק רעב, אז דבר ראשון מאכילים אותו בשלב שהוא צריך.

קחי שמיכה דקה בהתאם למזג האויר שתהיי בו. אם יהיה חם קחי בכל אופן שמיכה דקה.

לקחת חפץ מעבר של התינוק- משחק או דובי שאוהב.

לי עזר מאד, טסנו בטיסות לילה וכל הטיסה היא ישנה עלי במנשא שינה עמוקה וב"ה לא הייתי צריכה להניק במטוס (קצת חששתי מזה)

נסעתי פעם עם תינוק בן 3 וחצי שבועות

- לקחת בגדים חמים כי במטוס הרבה פעמים קר

- כדאי לטפטף מי מלח באף בהמראה ובנחיתה כדי למנוע כאבי אוזניים

- בקשר למיטה- לי נתנו במטוס עריסה קטנה, ולכן גם ישבנו בספסל הראשון כי שם יש איפה להניח

- כשאני נסעתי יכולתי לקחת מזוודה בשבילו, אבל הנהלים משתנים ותלוי באיזה חברה טסים

זה בינתיים מה שאני זוכרת...

אם אחשוב על עוד משהו אז אני אכתוב

חופש נעים!

שזה הולך להיות קשה. באמת. תמיד עדיף להתאכזב לטובה מאשר לרעה....

אני כל הזמן טסה גם בהריונות, גם עם תינוקים פיצים, וגם עם יותר גדולים......

ס-י-ו-ט. אבל זה עובר...... עכשיו אני צוחקת, בשעת מעשה חשבתי שיוצאות לי קרנים.

כשהבאתי ממתקים כמו שוקולד הם לכלכו את הנשים מסביב וזה היה מאוד לא נאים.

פעם התינוק איך שהתחלנו לטוס התחילו לו שלשולים כל 5 דקות ולא היה לי מספיק טיטולים, מאז אני לוקחת 10 טיטולים שיהיה... לא שזה הכי תענוג להחליף בתא שרותים של מטוס. ובהמראה לא יכלתי כמובן לקום, זאת שלידי כל הזמן התעצבנה על הסרחון, וגם שאני כמה כל כמה דקות, כי עד גיל שנתים אין כסא. ואיף טיסה לא הביאו לי שום מקום יותר טוב, או עריסה

איך שמתחילים להמריא, הילדים צריכים שרותים, לא לדבר שהלכו קודם. ככל שהילד גודל הוא פתאום קולט שזה מפחיד...

כשהם נרדמים זה הכי טוב... אם אפשר לסחוב שלא ישנו קודם.. אבל השאלה באיזה שעה הטיסה...

בקיצור, טיטולים, ממחטות לחות , ממתקים (לא שוקולד שמלכלך )

אני בכלל אישית לא לוקחת את האוכל כשמחלקים בטיסה, זה סתם עושה בלאגן לפתוח את השולחנות, האוכל לא טעים, מספיק שילד הזיז קצת את היד והכל נשפך עלי ועליו והחגיגה ענקית...

מה שמעוד עזר הבאנו מחשב נייד וראו סרט תוך כדי טיסה...

לפני ההמראה תתני לו וזה בד"כ עוזר מנסיון.

גם מטשטש אותו וגם מרדים.

וכמובן, גם המוון משחקים או כל דבר שהוא אוהב

והמוווווווווווווווווווווון סבלנות!

בהצלחה!

תנסי במאיר גם שם הם טובים

אם את באזור ירושלים- במכללת הדסה עושים לכל הגילאים (יש שם בודקות סטודנטיות, אבל לגילאים מתחת לשנה המדריכות בודקות, שהן קלינאיות מנוסות שבודקות גם בהדסה עין כרם).

אבל גם שם התורים רחוקים.

בן כמה התינוק? למה צריך בדיקת שמיעה?

ממה שידוע לי, בדיקת שמיעה לתינוקות זה בכל מקום הרבה זמן.