פורום הריון ולידה (עמוד 4883)

כשאת כותבת "בחזה השמאלי" את מתכוונת לשד השמאלי? או לבית החזה בצד שמאל?

 

אם הכאבים והדקירות הם בשד, נראה לי שזה נורמלי (מערכת החלב מתחילה להתכונן...), לפעמים יש אי סמטריה... אם זה מאוד חזק ולא עובר, הייתי הולכת להיבדק.

אם הכאב בבית החזה, צד שמאל זה אזור הלב (תלוי כמה שמאל... הלב הוא באמצע עם נטיה שמאלה), אם זה לא עבר, הייתי ניגשת לבדוק (רופא משפחה)

 

תרגישי טוב!

הכאב הוא בשד ולא בחזה. רק בצד שמאל.

נראה לי שאם לא יעבור עוד יום יומיים, אבדוק את זה..

לפי מה שקראתי סבון לא טוב לפטמות בהריון..הוא מייבש אותן

אז מים חמימים ועיסוי עדין מרגיע של השד..

אולי גם קרם גוף שמן או שמן טבי אם/שאת אוהבת

 

יעזור אם תסבירי יותר..

במה את מפחדת לטעות ולהכשיל?
בבדיקות?

בבדיקות. בטבילה. התחושה היא שפשוט שכחתי הכל- ולא משנה כמה אני חוזרת ולומדת ושואלת ומבררת- שומדבר לא נקלט! כאילו כל הפעמים שהיו עד לפני ההריון פשוט נעלמו ונמחקו..

האוירה נוחה יותר ויכולים לקלוט יותר את הנושא בקלילות אך עם מחויבות!!

 

בד"כ במוקדי חב"ד יש שיעורים בנושא נסי לברר .

 

הצלחה רבה!!

הכל ביחד? או שאת מנסה לזכור את כל הפרטים של מקרים חריגים..

בגדול אין המון מה לזכור לגבי הבדיקות.
חשוב שתביני את הזמנים שמבצעים בדיקה.
בבוקר ולפני שקיעה. ואת האופן בו בודקים.
את כל הדיונים על צבעים טהורים או לא את לא חייבת
לזכור.
תדעי רק שצבע לבן,שקוף וצהבהב בהיר הם טהורים תמיד.
ואם יש צבעים אחרים- תראי לבעלך ואם יש ספק תמיד לשאול רב.

ותלמדי נושא נושא בנפרד-
קודם הפסק טהרה אח'כ בדיקות 7 נקיים ורק בסוף הלכות הכנה למקווה ואז הטבילה בעצמה.
אל תנסי להכנס לכל הפרטים בבת אחת.

ונראה לי שחשוב לשנות גישה ולא להסתכל על זה כדבר מאיים..
ה' לא מצפה ממך משהו בשמיים,..

ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים.

את בהריון ובטח יש לך טרדות גדולות על הראש..

אל תוסיפי לך עוד כאלה!! אני מאמינה שזו הסיבה שבגללה גם קשה לך לחזור ולהבין את החומר..

את העקרונות את בוודאי זוכרת, ועליהם תשאלי רב בכל שאלה שתצוץ לך!!

ובעזרת ה',תצליח לעבור את זה בקדושה וטהרה!!

אולי גם את, שיש להם פחד בנושא מסויים, כמו שמירה על הלכות מסוימות או על הגיינה, או דיאטה

ויש בימינו עזרה מיקצועית בכך. אני לא זוכרת איך קוראים לאלו שעוזרים לטיפול בכך.

ואם זה לא כזה רציני, אולי אפשר ללמוד ביחד עם הבעל?, ובכל פעם להתייעץ איתו?

בהצלחה

להתרענן בלכות עם הרבנית שלך

(של ההלכות הרלוונטיות) זו הזדמנות לרענון הקשר הנפשי והגופני ביחד, וגם ככה תוכלו כל הזמן להזכיר אחד לשני את ההלכה.

אם הפחד מלזכור בדיקות - תזכורת בפלאפון או שהבעל יקח את התפקיד על עצמו להזכיר לך.

הפחד להחליט עליהן - כל מה שלא ברור לך - להביא לבעל או לרב.

הפחד לשכוח משהו לפני הטבילה - אפשר לכתוב על דף על מה צריך לעבור, ולסמן V על מה שעשית.

אני עוברת על הגוף מלמעלה ללמטה איבר איבר בראש, לראות שלא שכחתי...

 

בכללי - ה' אוהב אותנו. הוא לא מחכה לתפוס אותנו בסיבוב. את רוצה לעשות רצונו? הוא לא יכשיל אותך!

תגידי פרק תהילים לה' שיעזור לך, ולכי על זה בשמחה!!

אין ספק שעודדתן.. נראה לי שפשוט הייתי צריכה לשמוע שזה לא כ"כ סרט כמו שאני פחדתי.. פתאום כל הימי פרישה. כל ההלכות של ההפסק.. פתאום נראה לי מפחיד ממש. שוב תודה לכולכן:-*

מוגזרים- קולה, ספרייט, סודה.

מים קפואים.

לפי מה שאני מבינה ממה שכתבת - זה אומר שאת צריכה למנוע מיד בהתחלה, אז אולי כן כדאי לפנות לרופא,

 

 

לגבי גלולות, לברר אם יש במשפחה בעית קרישיות, אם כן חשוב להגיד לרופא הנשים, לפני לקיחת הגלולות.

מצטרפת לשאלה באיזה איזור בדרום

 

מזל טוב!

ממש לא מומלץ לקבל המלצה לכדורים כאלה או אחרים מהפורום, מאנשים שאינם בעלי מקצוע, לא מוסמכים לכך ועלולים לגרום נזק (מחופת נידה ועד נזקים בריאותיים שונים).

 

מומלץ להתייעץ עם מכון פוע"ה, שגם מבין בהלכה וגם ברפואה- הם לא יתנו לך גלולות אבל יכוונו אותך מה לבקש מהרופא בדיוק כדי שלא תהיינה בעיות, מה לברר ולמה לשים לב במהלך הטיפל הרפואי-, ובנוסף יכולו להפנות אותך לרופא בדרום.

 

מכון פוע"ה- 052-5910020

בהצלחה ומזל טוב!!! 

רופאים דתיים:

נשים:

דר' שוהם איריס- ירוחם

דר' אשכולי תמר-נראה לי יד בנימין

דר' תמר צור

 

גברים:

דר' הר לב אברהם-באר שבע

דר' יוחאי דוד -באר שבע

דר' בשירי אשר-באר שבע

 

ואם את מעוניינת לאו דוקא בדתיים יש רשימה ארוכה של רופאים נחמדים וסימפטיים מאוד.

היא מקבלת בירושלים, בני ברק ויד בנימין.

 

אני לא יודעת בדיוק עם איזה קופ"ח היא עובדת כי היא חצי פרטית..

אני במכבי והייתי אצלה לפני החתונה והיא מקסימה ונותנת הסבר מעבר... דומה למדריכת כלות

לא לחוצה ולא מלחיצה, לא מתה על כדורים, דוסית וגם.....עובדת עם מכון פוע"ה- שמבחינתי זה פלוס גדול.

 

מכבי נותנים החזר- לא של הכל אבל של הרוב ולדעתי היא שווה כל שקל!!

 

ולגבי סוג הכדורים- כל אחת צריך להתאים לה לפי הגוף שלה...לי היא נתנה פלורט או משו כזה והיה ב"ה ממש טוב אבל זה אינדבידואלי....

 

ומישי כתבה על ד"ר תמר אשכולי אני מכירה אישית ולא בתור רופאה והיא אישה טובה...אני יודעת שהיא גרה ביד בנימין ועובדת בבי"ח בבאר שבע אבל אני יודעת איפה היא מקבלת...ושוב אין לי היכרות איתה בתור רופאה. כן שמעתי שהיא טוב.

 

ותמיד כדאי

מזל טוב

מקבלת ביד בנימין ועובדת בסורוקה-אולי מקבלת גם שם

אני הייתי אצל רופאה ממש נחמדה, שנראה לי שגם מתעסקת הרבה עם דתיות ומבינה את העניין.
היא עובדת בנתיבות ובבאר שבע, וקוראים לה ד"ר ליליאנה אביר (צריך לקבוע אליה תור בערך חודש מראש או יותר..).

 

א. כדי ללכת לרופא דתי/ רופא שמקבל דתיות- בגלל שיש גללות שגורמות לדימומים וזה ממש סרט סביב החתונה. בכל מקרה ממש ממולץ להסביר ולהדגיש לרופא שאסור שהכדורים יגרמו לשום דימום! אני הסברתי לרופא והוא פשוט התן לי סוג אחר שהיה ממש בסדר.

ב. ש את ד"ר אתי רום מקבלת בגדרה ובשפיר, היא מקבלת גם בפרטי וגם במכבי. היא ממש נחמדה, רגועה ומבינה ובנוסף גם דתיה שזה ממש בונסף בנושאים הללו.

ג. יש המון סוגים של גלולות את צריכה למצוא את מה שהכי מתאים לך, לכן מדריכות כלות ורופאי נשים ממליצות להתחיל לקחת גללות 3 חודשים לפני החתונה כדי שאם הגללות לא יתאימו יהיה מספיק זמן להחליף את סוג הגלולות ולהתרגל לחדשות.

 

מזל טוב

גם עם גלולות לפעמים יש חשש לדימומים, לדוגמא אם זו גלולה חדשה לך או ששכחת לקחת או אפילו איחרת לקחת בכמה שעות.

מדריכת הכלות שלי המליצה לי לקחת במקרה כזה תוספת של כדור שנקרא "פרימולוט נור" (primolut nor). היא אפילו השיגה לי כמה כדורים שאוכל להתחיל לקחת מיד. הרופא אחר כך פשוט רשם בצייתנות לפי בקשתי (עוד לא היתה לי אז רופאת נשים אלא רופא משפחה כי לקחתי גלולות כבר כמה שנים קודם).

 

כדאי לך לבקש אפילו מראש שיתנו לך בחודש האחרון. זה מאד מרגיע.

ונפוץ מאוד מאוד ולא כי לא אכפת לך? 

לפעמים צריך או להסיח את הדעת ע"י דברים אחרים או למלא את עצמכם בדברים משמעותיים אחרים וזה גם יכול לאזן, בילוי יחד

 טיול,ואולי כפיצוי- הרבה מגע אוהב שכן נעים לך ...שירגיש שאת אוהבת...

אני הייתי שפוכה מעייפות כל ההריון..

אני כל כך מבינה אותך!

הכי חשוב זה דיבור פתוח!
תגידי לו כמה שזה מצער אותך ושאת מבינה את הקושי שלו.
תנסי להסביר לו שאת מאוד אוהבת אותו ושזה באמת פשוט עניין פיזי.
תחפשי דרכים להראות לו שאת אוהבת אותו.
יחד עם זה תנסו לחשוב ביחד או לבד איך כן מצליחים למצוא דרך לעשות טוב לשניכם.

בעלי הוא זה שמתרחק ממני כל ההריון(בקטע של המצווה) ואני ממש מתוסכלת מיזה... ומרגישה דוחה ומכוערת....

אין מצווה להתרחק מאישה בהריון!

הפוך, יש מצוות עונה, והיא קיימת כל זמן שהזוג בטהרה והאישה רוצה.

 

יכול להיות שהוא הבין לא נכון??

אם יש לו רב, או דמות תורנית שהוא קשור אליה, כדאי שיבהירו לו את העניין.

ממש אסור שתרגישי כך! זה לא נכון ובטח שלא מצווה!

דבר ראשון- אם זה מצער אותך זה בטח לא מצווה.
בעל מחוייב לספק לאשתו את זה, וגם בהריון.
והרב אליהו מציין את זה בספרו- שאדם חייב לקיים מצוות עונה בזמן העיבור, אלא אם כן אשתו מוחלת לו בלב שלם ובנפש חפצה. ואין בזה משום הוצאת זרע לבטלה.
ולהיפך, זאת מצוה מדאורייתא, מצוות עונה.

דבר שני- אני מצטטת מהספר של הרב אליהו: "3 חודשים ראשונים לעיבור, תשמיש קשה לאשה וקשה לולד. 3 אמצעיים, קשה לאשה ויפה לולד. 3 אחרונים, יפה לאשה ויפה לולד, שמתוך כך נמצא הולד מלובן ומזורז" (נדה ל"א ע"א).

לא יודעת לפי מי אתם הולכים, אבל רצוי שתשאלו רב.

ולא שהוא מצדיק ריחוק בטוענה של מצווה!!!

פעמים. אבל בשבילך זה מידי הרבה? עשית את זה כדי לרצות אותו...

עדיך שיהיה פחות אבל בהרגשה יותר טובה, דברים משתנים בחיים, והסכמים משתנים.

אז היית מסוגלת לX היום זה שונה ואם את מעונינת בפחות אז תגידי, אולי ככה האכזבה תהיה פחות,

וכן אל תסכמי על ימים מסוימים. מיום ראשון עד ראשון צריך X, כך שאם יש חתונה באותו יום.. אז זה עובר ליום אחר..

גם בתחילת שבוע תדברו על הימים שיש ארועים וכו'.. שאז זה ודאי לא  אפשרי...כדי שלא יהיה אכזבה,

 

וד"א לגבי ראש של גברים... הם חושבים שאם יש אירוע או שיוצאים עם האישה וכו', הם לא מבינים שהאישה יותר עיפה באותו היום,  הם חושבים להפך,הנה יצאנו למסעדה/חתונה וכו', היה נחמד , ולהיות עם האישה זה יהיה סיום נחמד לאותו הערב....ופתאום לא מבינים למה לא?? כי אצלהם בראש זה נראה, יצאנו,נהננו, התקרבו... פתאום האישה לא רוצה..

התקופה שאמורה להיות הכי יפה שלנו נהפכה לסיוט, לחוסר הבנה

 

אני פשוט לא דיברתי אליו מבחינה מינית , הוא אמר שאני דוחה אותו....

הסברת לו כמה זה פוגע בך?

גם אם ההריון מפריע לו להימשך אליך (שזה קורה כנראה די הרבה, זה לפעמים נראה להם מוזר כל המצב הזה), הוא בשום אופן לא יכול לומר לך שאת דוחה אותו.

שיגיד שההריון מרתיע אותו, שיש שם עוד משהו חוץ משניכם, הכל - אבל לא שאת דוחה אותו.

תסבירי לו כמה זה פוגע בך, מדכא ומוריד את הביטחון העצמי. אישה צריכה להרגיש יפה בעיני בעלה גם אם מכל מיני סיבות לא מגיעים להיות יחד. הוא גבר, הוא אולי לא צריך את המחמאות האלה, אבל תסבירי לו שאת כן.

אז גם אם את לא "אשה מושכת" עכשיו את יכולה להיות הריונית יפה!

חזקי ואמצי, וחשוב שתדברו על זה.

בדיוק אתמול בלילה אני ובעלי רבנו מריבה ענקית שיושבת בדיוק על העניין הזה.
לא עוזר שזה הריון רביעי ואנחנו כבר מכירים ויודעים איך זה- הקושי הוא כמעט בלתי נסבל.

 

אני גם כמוך- ממש צריכה להכריח את עצמי לרצות להיות איתו. זה מתחיל מהחוש ריח שלי שהתחדד בצורה מזעזעת ואני לא יכולה לסבול את ריח הגוף שלו. וזה ממשיך בזה שאני שפוכה מעייפות ופשוט אין לי כוח פיזית. ונגמר בזה שרמת העוררות המינית שלי שואפת למינוס מאה.

בשביל פעם בשבוע אני צריכה לעשות מאמצים כבירים. וגם זה מתחשק לי שיהיה מהיר כמה שאפשר- לגמור עם זה וללכת לישון.

 

ובעלי כ"כ פגוע מזה.... וזה כואב לי כ"כ... כי אני אוהבת אותו כ"כ הרבה....

 

לצערי עצות אין לי.. רק הזדהות בלב שלם....

 

בעיקר באמת בגלל החוש ריח, וגם עכשיו בסוף ההיריון קשה.
אבל לפעמים, בשביל השלום בית, כדאי קצת לוותר, וללכת על זה לפעמים גם כשמאוד עייפים ופחות רוצים, כי זה באמת דבר מאוד חשוב!
ואפשר לעשות דברים כדי שתרצי יותר: להתחיל את (גם כשלא בא לך), ללבוש משהו מיוחד.... כי חבל לריב על זה. כשזה מ מ ש קשה, אז תגידי לא, אבל כשזה קצת קשה -המאמץ משתלם. מניסיון.

עבורי הקושי הזה כואב ומשמעותי מאוד.
אני גם יכולה לומר על הקושי שלך צרות של עשירים- כי מבחינתי הייתי מעדיפה כזה מצב. זה היה לך נעים?

התכוונתי בקטע של עידוד.. להראות לך שזה לא כזה גרוע.. יש לך ברוך השם עובר בבטן....(אני מנסה כבר שנה ולא מצליחה) אז תשמחי במה שיש.. וכל השאר זה לא בעיה זה משהו זמני שאחרי הלידה מאמינה שהסתדר לך.. אבל שוב סליחה אם פגעתי..

זה באמת נשמע אחרת כשמסבירים את הדברים....

מאחלת לך שבעז"ה תיפקדו בקרוב ושהקב"ה ישלח לכם שפע וברכה מן השמיים.

 

בשורות טובות!

ובעזרת השם שיהיה לך המשך הריון קל ובריא עם ידיים מלאות.....

לא מצליחה להביא את עצמי לעשות את זה בשמחה.

מצליחה להסכים פעם בשבוע אבל זה עינוי בשבילי.

מה הסיבה האמתית לחוסר הרצון??

רק עיפות, מבחינה טכנית? יש לזה פתרון...אפשר לישון ולקום מאוחר יותר.. בטוח שבעלך יסכים לבוא יום אחד יותר מוקדם ולעזור יותר עם הילדים, ואפילו תלכי לישון בשמונה עד עשר בערב...

אם זה ריח... אז גם יש פתרון, מקלחת, בושם...

אם זה דברים טכנים זה יותר פשוט...

 

השאלה אם זה  התחמקות, בגלל כעס עליו, אכזבה ממנו וכו... ואת מדחיקה את זה ותולה את החוסר חשק בעיפות,

זה שאת אוהבת זה לא קשור, אפשר לאהוב ולכעוס..

 

אבל אני שומעת את המצוקה שלך ורוצה להביא דעה אחרת מרוב הבנות.

השליש הראשון בשבילי היה קשה. מאוד. בחילות והקאות כמעט בלי סוף. 

בעלי גילה הבנה והכלה מדהימה. וכן- עברו יותר מכמה שבועות לפעמים עד שהיינו ביחד.

תחשבי על זה שאת בעצם חולה. נשמע נורמלי שיצפה שתהייו ביחד כשאת חולה?!

אז אם את כן מרגישה טוב- תנצלי את ההזדמנות להעיר אותו ולהיות ביחד. אחרת- אני מאמינה שאם באמת קשה לך פיזית, את מקבלת פטור עד סוף השליש. זה זמני בלבד. ואת באמת עושה עבודה קשה עכשיו והגוף שלך חצי מתמוטט.

המצווה הזו יותר נחוצה בשביל הגבר. המגע הפיזי היום יומי בזמן ההריון משפיע עליו בשונה ממה שזה משפיע על האישה...היצר שלו מתגבר וגורם לו לרצות 'לפרוק', הרצון משתנה בין גבר זה או אחר וכל אחד מתייחס לזה אחרת. יש סיכון בכך אם הגבר ירגיש צורך לפרוק ולא תהיה לו אפשרות לכך..לכן רצוי להבין את החשיבות שבדבר ולמען השלום בית להשתדל ביתר העוז כן למלא אחר רצונו ולספק את יצרו. אז רק במצב שאת באמת באמת מרגישה חוסר יכולת 'קיצונית' נקרא לזה - תבהירי בצורה נעימה שזה לא נוח לך עכשיו. אבל במצב שאת לא רוצה ברמה מועטה, תעשי מאמץ. בשביל שניכם. ובכל זאת כן תשדרי לו שאת אוהבת אותו ללא קשר למעשה!
שיהיה בהצלחה בעז"ה!

הגיוני שעוד מעט כבר תרגישי יותר טוב והבעיה תלך ותפחת. זה עוזר קצת להרים את הראש מעל למים המון המון בהצלחה!!

משהו פה לא תקין , וככתוב בקיצור שולחן ערוך ״ לא ישמש עם אשתו אלא מרצונה״.
ברגע שהאשה עושה זאת מהכרח זה לא בריא ולא טוב ! בעלך עם כל הכבוד צריך להבין את הקושי הפיזי והנפשי ולהמתין עד שתהיי פנויה רגשית ופיזית . והוא יראה שברגע שהוא ירפה ממך ואת תשתחררי מהצורך לרצות אותו דברים יסתדרו לכם בצורה הרבה יותר טובה.

א. תודה על כל התגובות התמיכה והשיתוף.
ב. ברור שהוא לא מכריח אותי להיות איתו אבל כשאני מסרבת בעדינות הוא פשוט מתרחק ולא מדבר איתי חצי יום. זה כואב מאד!!
אני באמת מתוסכלת. משתדלת מאד מאד אבל לפעמים זה באמת בלתי אפשרי מצידי, והוא נעלב. לטענתו אני לא משתדלת מספיק וזה לא מספיק חשוב לי. כמובן שדיברנו על זה המון וכל הזמן אני משתדלת להראות לו שאני אוהבת אותו והוא חשוב לי מאד

הדיון חשוב מאד ואני שמחה שבנות מקבלות מענה ותמיכה,

ביחד עם זה תשמרו על עצמכן

סתם מיותר להכניס לראש שאחר כך יגיעו דכאונות ותסכולים ...

זה ששמעת סיפורים זה לא מחייב. כל אחת עוברת אחרת.

 

במילה אחת- מה שצריך אחרי לידה זה - סבלנות.

לא להבהל שקצת חלשים. לא להבהל מהשינוי. את תראי שיהיו לך כוחות לכאן ועכשיו. והפחד מגיע רק כשמתחילים לחשוב איך יהיה לי כח הלאה לרגע הבא..

 

לגבי נידה- תראי ...האמת?

בשבוע-שבועיים הראשונים קשה לי להאמין שבכלל תהיי מוטרדת מזה ממש...יהיה לך כל כך הרבה דברים חדשים להתעסק בהם ולהסתגל אליהם שהפניות שלך תהיה בעיקר לתינוק ולהכיר את עצמכם יחד בתור זוג עם ילד.

ברור שמתחשק חיבוק מבחינה רגשית..אבל יש עוד דברים שמעסיקים אותך רגשית אז זה לא כמו להיות אסורים לפני שיש ילד..

אחר כך...זה עניין של גישה שבונים לזה יחד...העיקר זה סבלנות! לא להיות בעמדת ציפיה מההתחלה. זה לא בריא כי צריך לדעת שזה יכל להתארך . ותוך כדי חשוב שתמצאו את הטוב שבניכם ותציפו אותו..תעשו דברים כייפים יחד..תרגישו שגם ככה יש בכם מלא טוב ועומק וצמיחה. תזכירו לעצמכם שיש לכם זוגיות גם בתוך ההקשר החדש. צרו מלא חוויות חיוביות- תשחקו תקראו סיפורים אחד לשני תצאו לסיבוב בערב או לבית קפה ..תפנקו את עצמכם..

העיקר לא להכנס ללחץ של  "נו כבר"... לפחות לא בחודש הראשון...כשכבר מתחילים לספור נקיים אז ברור שמתעוררת ציפיה יותר וזה בסדר...רק שמאחר ואין לדעת כמה זמן ימשך הדימום..ולעיתים הוא גם בא והולך...אז כדאי לא להכנס ללחץ מראש.

 

ואת תראי שה' יתן לך בדיוק את הכוחות שתצטרכי..

ותינוק נותן מלא כח ושמחה..כשמתמקדים במחשבה של הכן ועכשיו ולא מתעקשים על מה תכננתי ומה חשבתי או מה יהיה הלאה..

לא להאחז במחשבה של " רציתי עכשיו לישון אוף למה הוא קם" " מה יהיה כש..."

להרפות מהמחשבות ולהיות נוכחת כמה שיותר.

 

ואת לא תאמיני כמה מהר הזמן עובר.

 

שבועיים אחרי לידה הייתי נורא חלשה עם כאבים חזקים חשבתי שזה ימשך כך לנצח בערך...

קרובת משפחה אמרה לי שעוד חודש אני כבר אשכח מהכל..לא האמנתי לה!

ואחרי שלושה ימים קמתי בבוקר ופתאם הרגשתי איך חוזרים אלי הכוחות.

אחרי שבועיים נוספים- כבר שכחתי לגמרי!

השאר הוא מאוד אישי לכל אישה...
בכללי לא להיות לבד ולדאוג לאכול טוב לשתות הרבה ולישון כמה שאפשר...

טוב שתהיי מודעת לכך שהאפשרות קיימת, אך בלי לרדת יותר מדי לפרטים. כך, אם יהיו לך מצבי רוח אחרי הלידה, תוכלי לתלות אותם בהורמונים ולא להאשים את עצמך. הדכדוך הזה שאחרי לידה בדרך-כלל עובר עד חודש אחרי הלידה, וזה לא מה שנקרא "דיכאון אחרי לידה".

מאוד מבינה אותך, זה תמיד היה הפחד הכי גדול שלי לפני הלידה.
לפני הלידה האחרונה התפללתי הרבה לקב"ה שאזכה לטבול כמה שיותר מהר אחרי הלידה.
כנראה שהקב"ה חשב שאנחנו צריכים לעבור מסע אחר.
בסופו של דבר זכיתי לטבול בדיוק 3 חודשים אחרי הלידה.

לא סתם כתבתי שזה היה מסע, באמת הרגשנו שככה זה היה.
היה קשה, לפעמים אפילו מאוד, אבל קיבלנו מזה המון!
לפני ההריון היינו זוג שתמיד בזמנים שהיינו אסורים היו לנו מלא מתחים ומריבות, ואחרי הלידה פשוט למדנו לתקשר בצורה טובה ואוהבת גם בלי מגע.
ובעיקר הרגשתי שהקב"ה ממש נתן לנו כוחות מיוחדים לעבור את התקופה הזאת, לא סתם אומרים שהקב"ה מביא ניסיון רק למי שיכול להתמודד איתו!

ובמישור הטכני יותר, דברים שעוזרים אחרי הלידה:
- בכללי בדר"כ בהתחלה הגוף כואב ועבר חוויה מטלטלת כך שבדר"כ לא חסר המגע.
ואח"כ עצם זה שיש עוד תינוק בבית זה מעסיק מאוד. זה לא כמו שהייתם רק אתם וכל ההתעסקות הייתה סביב אחד לשני, ואז זה יותר קשה הריחוק.
- חשוב מאוד לדבר, להיות מודעים ולא לפחד מהמתחים שיהיו.
- תנסו כמה שיותר למצוא זמן פשוט להיות ביחד! לפעמים יחד עם התינוק ולפעמים אם אפשר אפילו 10 דקות להתאוור יחד בחוץ רק שניכם.
- תנסי לחשוב על שדברים שיכולים לגרום לך להרגיש יותר קירבה ואהבה. (כמובן בגדר הגבולות) לי למשל מאוד עוזר שבעלי משקיע עוד יותר במחמאות.
- ובעיקר, אני הכי מרגישה שעזר לי זה שיכולתי לחבק את התינוק! בזמנים שהיה לי קשה הייתי מתפנקת עם התינוק.

שיהיה בשעה טובה ובשמחה!!

החלב בהריון לא אמור להיות פחות איכותי... חלב אם הוא תמיד בריא ומזין! (למעט מקרים של אמא מעשנת כבדה מאוד, מכורה לסמים, או לחלופין משתמשת בתרופות מסויימות)

מה שכן יכול להיות זה שאת תסבלי מחוסרים משמעותיים!

הגוף שלך ידאג קודם כל לעובר, אח"כ לתינוק היונק, וממה שישאר את תצטרכי להסתדר ;)

לכן, חשוב מאוד לעשות בדיקת דם (לבדוק גם b12 ), להשתדל לאכול בריא ומגוון, לקחת תוספי תזונה, לנוח ולשתות הרבה!

 

אם את מרגישה טוב, והתינוק היונק רגוע, להמשיך להניק זה הדבר הטוב ביותר שאת יכולה לעשות!

כל עוד את מניקה והתינוק נראה שבע, אין שום צורך בתמ"ל!

 

חשוב שתהי מודעת לעצמך, ואם את מרגישה חלשה במיוחד, מותשת וכו' לשקול מחדש את העניין...

 

בהצלחה!

 

אם הוא פחות מגיל חצי שנה כדאי לעקוב שהוא עולה כמו שצריך במשקל, 

כדאי להתייעץ עם רופא ילדים שמעודד הנקה כי זה לא שאלה של כן ולא אלא לפי מקרה ספציפי.

 

 

אם הוא מעל חצי שנה אז יותר בנחת.

הוא ב''ה שמנמן ונראה טוב

נראה לי שבכל זאת אתייעץ

תודה

ותשתי מלאנתלפים

הסדר עדיפויות של הגוף שלך הוא-

קודם הריון, אח"כ הנקה ואח"כ את.

ולכן את צריכה בעיקר לדאוג להנקה ולעצמך-

לשתייה מרובה ותזונה טובה.

 

שפע ברכה

בנות אם יש הודעות חשובות שאתן חושבות שכדאי לנעוץ תדווחו לנו עליהן ונשים קישור בהודעה העליונה של הפורום...

זה חבר רע.. משמעות זכר אז לדעתי לבן

כמו אורית חגית יפית שרית -עמית

אורית =  אור + ית

חגית= חג +ית

יפית= יפה +ית  (משמיטים ה"א)

שרית= שרה + ית

 

 

עמית זו מילה, שמשמעותה חבר. המשמעות המילולית היא של זכר. וזה לא משנה שהסיומת נשמעת נקבה

(כמו שולחן - שולחנות, על אף הסיומת ברבים, שולחן זה זכר...)

 

זה לא הסבר מדויק לשונית, רק כדי להבהיר את ההגיון...

לא מכירה בנות עם השם הזה.

חבר, ריע, עמיתי חבר שלי !!

אני רציתי לקרוא כך לבני עד שבלידה זה היה ברור שעמית לא מתאים לו
השם שלו עכשו ממש זה הוא...לא סתם נאמר שניתנה נבואה להורים

מתאים לשני המינים...

בהצלחה ומזל טוב.

כמו- עמית לעבודה, ועמיתה לעבודה...

הקטנה שלי מתפסת על הבטן שלי חופשי, עומדת עלי, אולי אני טועה אבל יש לי הרגשה שהעובר מאוד בטוח בבטן...

אבל גם הבטן שלי סופגת טיפוסים ובעיטות ואני לא חושבת שיש סיכון בזה.
זה לא שמישהו מרביץ לך עם אלה ישר לרחם.
רק שיש מכה רצינית מאוד יש מה לבדוק.

מישהי?

אני רוצה לשאוב לפני שהקטנים - הגדולים חוזרים..

010 זה נספיק?

שהוא אמור לאכול כמה שהוא רוצה.

נותנים (עם הפסקות קטנות באמצע אולי) וכשלא ירצה יותר יפסיק.

זה חשש לאפנדיציט, וצריך לבדוק ע"י רופא די בדחיפות.

אם באזור אחר, ולא עובר, גם נראה לי שכדאי לשאול רופא או אחות.

(יש גם בלילה מוקד אחיות ב*2700, ובטח גם בקופות חולים אחרות)

תרגישי טוב

יותר נוח לעשות בבית בדיקה, אם את לא מתוחה מדי, הייתי מחכה לשבוע איחור.

הבדיקה בבית פחות אמינה מבדיקת הדם. (יש אפשרות להריון טרי שלא מזוהה)

בהצלחה ובשורות טובות.

בדיקה ביתית בד"כ יותר זמינה, בדיקת דם יותר אמינה וחינמית...
ובהחלט יכול להיות שזה השפעה של הכדורים..

הגוף בבלאגן הורמונלי מהכדורים ומהכל, וחבל להתאכזב סתם...

אם יש לך כח ללכת לקופ"ח להשיג הפניה ולעשות בדיקת דם אז זה יותר אמין באמת...

אבל ברור שיותר נוח בבדיקות הביתיות.

ב"הצלחה ובשוורות טובות בע"ה!!

את המחזור גם אם כבר יצא לך לקבל פעם פעמיים סדיר... אבל גם יכול מאוד להיות שזה הריון בעיקרון בדיקות ביתיות ובדיקות דם מזהות הריון גם ביום האיחור אבל כדי לקבל תשובה בטוחה כדי לחכות שבוע איחור (תשובה חיובית היא תמיד בטוחה אם מקבלים תשובה שלילית יכול להיות שבדקת מוקדם מידי) יש מצב בו המחזור ממש משובש ואז גם אחרי שבוע איחור אולי לא יראו תשובה חיובית ולכן כל עוד לא קיבלת מחזור יכול להיות שאת בהריון... עקרונית בדיקת דם יכולה לפעמיים לאתר הריון שבדיקה ביתית לא איתרה תעשי מה שנוח לך לי אישית יותר נוח לבצע בדיקה ביתית רק אם האיחור ממשיך הייתי מנסה בדיקת דם בהצלחה...

עבר שבוע וחצי(אם לא יותר. חישבתי בערך מהזמני פרישה, זה חישוב נכון?) והלכתי לרופא לקחת הפנייה לבדיקת דם. תודה על העצות

אף אחת לא רוצה בזה.!

אי אפשר לענות ככה.

לא קשור כלל

 

לשאלה שלי...

כי רק בנסיבות מסויימות יתנו לך החזר

וזה תלוי מה הסיבה לניתוח

רק שהעובר יהיה מעל 4 קילו לקראת הלידה

או מצב עכוז , זהו!

 

אחרת, אפילו אם היולדת תהיה בסכנת חיים אם תלך על לידה רגילה לא מעניין

 

אותם..

עזבו התייאשתי להסביר! 

כנראה שאין הרבה מה לעשות.

אם בכל מקרה את הולכת לניתוח, אז אולי נקווה שהוא יהיה עכוז ואז זה יסתדר...

 

שיהיה בשעה טובה ובבריאות!

אל תתיאשי.

נראה שאת לא רוצה לכתוב למה מפנים אותך לקיסרי. 

בכל אופן- אני לא חושבת שאם יולדת מופנת לניתוח כי לידה רגילה תסכן את חייה זה לא נכנס בפרמטרים של הביטוח.

הם נותנים את המצבים הרגילים שמובילים לניתוח- מצב עכוז ומשקל מעל 4 ק"ג.

צריך לבדוק היטב ויכול להיות שאם יש לך אישורים רפואיים לקיסרי זה תופס גם.

 

ואם את גם ככה הולכת לקיסרי- תתפללי לה' שהעובר הנחמד כבר יהיה במצב עכוז והבעיה תיעלם

המעידים על הפנייה לקסרי בלבד

 

הם אומרים זו : המלצה

 

לא מבינים שרשום : הריון בסכון גבוה...

 

 

 

אבל מה שאני חושבת- הרי אמרת שכמה רופאים אמרו שרק קיסרי ואין ממש ברירה,

אז תבקשי מהרופא שלך שיכתוב חוות דעת שאת צריכה קיסר.

כי זה נשמע שהפרמטרים של חברת הביטוח אומרים- מי שמבחינה רפואית צריכה קיסרי תקבל מימון.

אז תוכיחי שגם את צריכה את זה

רוצה רק שני פרמטרים או מצב עכוז או משקל עובר 4 קילו

 

השאר לא מעניין...

 

ואם אעשה היום אולטרסאונד ואין לי את שני אלה אז <?

 

הרופא רשם קסרי צריך, חוות דעת שניים אפילו