הכי טוב לי, להיות בתנועה לנקות לשטוף, להיות בתנועה לזוז
אם אני נחה יושבת , שוכבת כל הכאבים והקשיים באים אליי
איך זה , מה זה ?
אני גם בחודש 7 ואני רק עושה משהו אחד וכבר אני מרגישה קושי. כאבים בבטן או שהרגלים נתפסים בקיצור נחות. אם את ככה תנצלי את זה...יש דברים שעדיף לא לשאול, שלא יעשה עין הרע![]()
1. גרד זה נורמלי ביותר.
2. עד חודש וחצי חודשיים- לא להרים דברים כבדים!!
3. לא שמעתי על הגבלות בעניין שכיבה.
4. חצאית תלבשי איך שנח לך, אם לא כואב לך (וזה לא אמור לדעתי בכלל לגעת בצלקת)- פשוט תניחי אותה איך שמסתדר ולא מציק.
5. לגבי ירידת הבטן- אינדיבידואלי. אין כללים. מאוד תלוי איזה לידה זו, אם יש הצטברות שומן עוד מההריון ועוד המון גורמים.
מאושרת22תני לעצמך זמן...
עוד כמה שבועות תוכלי להשתמש במחטב, תוכלי לאט לאט להתעמל , בלי לחץ!
בעיקרון- הכל אפשרי.
אבל זה תלוי בנתונים שלך ושל ההריון הבא.
קודם כל הרבה הרבה מזל טוב!!
1בהחלט הגיוני עד חודש להרגיש גרד במקום
2 אחרי חודשיים בערך ואנא אל תעשי מאמץ לפני הקב"ה ברא אותנו כך שנוכל להתאושש מהניתוח שעברנו אז אנא לא להתחכם!!
3 בענין השכיבה אין מניעה לשכב על הצד
ו5 4 אין לי ידע בענין!
עכשיו התינוק בן חודשיים וחצי![]()
להיות סדיר וכואב- להתכונן לבי"ח.
וואו!! בשעה טובה!! שיהיה בקלות בע"ה!!
רק אל תתאכזבי אם יקח כמה ימים ולא בשעות הקרובות, אך היי מוכנה לכל תרחיש, תיק לידה וכו'.
אם זה לא מפסיק אחרי מנוחה ושתיה תנסי לראות אם זה מתחזק ולעקוב כל כמה זמן יש התקשות כזו...
צריך לעקוב אם יש התגברות בכאב או /ו נוצרת סדירות בצירים.
לי יש כאלה מחודש חמישי עד שבוע 40+.
בשלב שלך בודאי בקרוב משהו יתפתח בע"ה.
הוא אוכל ארוחה שלמה, במקום הנקה, אך לא מוכן לשתות מים מהבקבוק..
אני חושבת לתת לו עם כפית.
כמה מומלץ לתת? והאם בימים חמים גם בין הארוחות?
תודה!
שלום בנות. אני קוראת פה המון, וכותבת מידי פעם..
רציתי לשתף בתחושות שיש לי בזמן האחרון..
אני כארבעה חודשים אחרי לידה שנייה. הייתי חודש בבית ומיד אח"כ חזרתי ללימודים.
באופן כללי מרגישה ירידיה במוטיבציה בכל התחומים (לימודים, בית)
אני מטפלת בשני הקטנים והכל.. אבל אין לי כוח לעשות כ-ל-ו-ם בבית (לבשל, לנקות וכו') למזלי בעלי עוזר המון והרבה מהעול נופל עליו..
גם בלימודים אני חסרת כוחות, מחכה שיגמר (מה שלא היה בשנים הקודמות)
אבל הכי לא נעים זה תחושות עצב פתאומיות, בכי לא מובן וכו'..
בעלי מאוד סובל מזה.. הוא לא מבין מה הוא עושה לא בסדר.. ולי, קשה להסביר, קשה לשתף.. [נוצר מצב שהוא כל הזמן מספר לי על היום שעבר עליו, אני שותקת, מקשיבה, וזהו] אני לא חושבת שהוא יבין.. (הוא מאמין שהכל בראש)
מרגישה שלא טוב לי! ושאין לי למי לומר זאת 
תודה למי שקראה עד פה
יכול להיות שיש לי דיכאון אחרי לידה?
אם כן, מה עושים??
יש דיכאונות אחרי לידה שמופיעים עוד לפני הלידה (בתקופת ההיריון..)?
שלום יקרה!
קודם כל -אל תבהלי מתחושת הדכדוך... זה מאוד נורמלי.
את מתארת מציאות לא פשוטה - היית צריכה לחזור ללימודים חודש לאחר הלידה וזה דבר שאובייקטיבית הוא קשה ואפילו קשה מאוד. יש להבדיל בין דכאון לדכדוך אחרי לידה. דכדוך עובר יחסית מהר ולרוב את יכולה לחזור לעצמך ולפעילות שגרתית ולהרגיש חיונית ושמחה. אם הדכדוך לא עובר, את מרגישה תחושת מחנק, קושי עצום, בכי (מכירה את זה מנסיון אישי)
יתכן מאוד ומדובר בדכאון אחרי לידה ויש לבדוק באופן מקצועי.
לי היה דכאון אחרי לידת בתי השניה, ועברתי תקופה לא קלה עד שהחלטתי לפנות לניצ"ה.
ארגון ניצ"ה מכיל אנשים יקרים שיכולים לייעץ לך ולהפנות אותך לטיפול במידה ויש לך דכאון.
אם את רוצה להתייעץ את מוזמנת לפנות במסר אישי.
בהצלחה מכל הלב!
הבלוטה גורמת לשינויים קיצוניים במצבי רוח. עייפות וחוסר איזון. תופעה נפוצה אחרי לידות... גם לי היה כמו שאת מתארת ובנוסף תוך חודשיים מהלידה ירדתי 22 ק"ג. הייתי יכולה לשבת עם בעלי ולצחוק ואחרי שנייה לפרוץ בבכי תמרורים... הרופאת ילדים שהגעתי אליה עם ביתי אמרה לי שהצוואר שלי קצת נפוח ושווה לבדוק ובאמת הייתי זקוקה לכדורים של 100 מ"ק ולא של חמישים. מאז אני לוקחת וב"ה מאוזנת...
במצב של חוסר אז משמינים יותר ובמצב של עודף מרזים יותר...
את רק ארבעה חודשים אחרי לידה עם כל החולשה, עייפות, הורמונים וכו'...
מטפלת בשני קטנטנים, לומדת, מחזיקה בית....
העומס גדול מאד!!!
יכול להיות שבגלל עייפות או עומס יתר כבר אין כח לכלום מלכתחילה?
לדעתי האישית, קודם כל- לדעת שזה טבעי ולא לנסות להלחם עם זה.
איך כן להתקדם? כדאי להקפיד על ויטמינים כדי לחזק את הגוף וגם לבדוק את מצב הברזל
(ברזל נמוך גורם לחולשה ועייפות וגם לתחושות דכאון...)
ולראות איך אפשר לנסות לשנות-
אולי לקחת עזרה בעבודות בית ולהשקיע במקום בתחביב מסוים?
תחשבי איך לפנק את עצמך ולהחזיר לעצמך את השמחה וההתלהבות במה שאת עושה.
ראשית- אני מאנונימי כי זה ממש אישי.
בעלי ואני מבואסים ממש ודי אובדי עצות.
או ערב נשים הם הרגישו ו"עשו בעיות "בדווקא... זה גם לחץ שלנו... קיצר- תפילות, בכל דבר, וגם- אולי אם תלכו לישון לפני ותקומו לזה יותר מאוחר הם לא ירגישו כלום...
אימהות יקרות!
גם אני לא מסוגלת לחשוב שיכול לקרות לי דבר כזה- איך אפשר לשכוח ילד?
וגם לא מאמינה שלבעלי זה יכול לקרות.
גם כשהוא לוקח את הילדים הוא מקפיד להתקשר/ לשלוח הודעה איך היה להם הבוקר.
ובכל זאת! שמתי לי תזכורת, כל יום, בשעה שהילדים אמורים להיות בגנים להיזכר/ לוודא שהכל בסדר.
היה לי קשה לעשות את זה, אולי זה כמו לומר שח"ו זה היה יכול לקרות לי. אבל שמתי.
אני בשבוע 36 ויש לי בעיה של מיעוט מיים ותינוק במצג עכוז
יש לי שתי שאלות:
1. מישי שמעה על ד"ר פולק מביקור חולים?אשמח ממש לדעת איך אפשר לקבוע תור אצלו במהירות האפשרית..(טלפון,מזכירות, אינטרנט או כל דרך אחרת..)
2. מישי שמעה על הסגולה של הבת של הרב קנייבסקי ששמה את היד על הבטן והתינוק מתהפך?אם כן אשמח לדעת איך מגיעים אליה..
בשורות טובות!!
ותודה מראש...
אם מישי יכולה למקד אותי יותר אשמח מאוד...
מצאתי את המספר הזה לד"ר פולק- . תנסי לבדוק אם זה עוזר...
שלום לכולן,
אז ככה - אוטוטו מתחילה שבוע 40 (לידה שלישית). אני עובדת מהבית ויש לי לקוחות שמחכים לעבודה שאספק להם, ומאוד מאוד(!) קשה לי להתרכז בעבודה.
אני מוצאת את עצמי יושבת על המחשב והמחשבות חולפות וטסות לכיוון- הלידה הקרבה ובאה, סקרנות לגבי זמן ההתחלה שלה ועוד ועוד.
אני יודעת שיש לי עבודה לעשות, אבל ההספק שלי בימים האחרונים ממש מביש.
יש פה מישהי שנתקלה בתופעה דומה ותוכל לעזור לי להתפקס על עצמי קצת?
אשמח לתגובות זה פשוט קשה...![]()
היה לי ממש קשה להתרכז, ובמיוחד שלא הייתי בטוחה שאני אספיק לעשות אותם עוד לפני הלידה.
הדבר היחיד שעזר לי, זה היה להשאיר לרגע האחרון ואז כבר לא היה לי ברירה אלא ללמוד...
המבחן האחרון שעשיתי לפני הלידה, למדתי את כל החומר יום לפני, 8 שעות רצופות!
את ממש גיבורה!
מתנחמת בעובדה שזה מעסיק אותי ממילא עד ללידה...
בלידה שלפני האחרונה- ילדתי בסוף שמיני, ובאופן כללי בד"כ אני מהמקדימות, והייתי בטוחה שגם הלידה הזו תגיע לפני התאריך. וכ"כ רציתי כבר ללכת... אבל אני מורה, והיו לי תעודות להכין. ישבתי עליהן כל הזמן (עם קשיים בריכוז ועם הפסקות לבדוק האם אני באמת מרגישה צירים או שזה דמיון?) גמרתי הכל- הדפסה, חתימה וכו' באמצע הלילה, ולמחרת בבוקר ילדתי.
ושמעתי את זה מעוד נשים, שכאילו אנחנו לא "משחררות" עד שאנחנו גומות לעשות את מה שתכננו להספיק לפני זה. אז אולי הפיתרון זה פשוט לסיים הכל ואז ללכת לאכול גלידה ולחכות בכיף?
שיהיה בקלות!
בס"ד
רק מה קורה שזה לא באמת ככה? שזה לא הולך בדיוק כשתכננו? 
ז"א גם אני אומרת לעצמי שבטח ברגע שאני אגמור להתכונן - אלך ללדת. אבל הבעיה או החוסר סבלנות מתחילה כשהדברים לא הולכים בדיוק כמו שתכננו (ז"א שגמרנו ללכת את הגלידה
)

![]()
בלידה הראשונה, כשראיתי את הפקק הרירי (גם אצלי הוא היה די צהבהב)
ילדתי כעבור יום אחד...
בהצלחה "זוהר הרקיע" - תעדכני!!!
בעז''ה..זהר הרקיעלידה קלה קלה ובזמנה ותצאי בידיים מלאות!!
אשמח אם תעדכני!!
אני בשבוע 25 בשבועיים האחרונים יש לי מליון בחליות וכבר קרה שהקאתי פעמיים את הנשמה...
מישהי שמעה על זה?
לי בהריונות היו בחילות עד סוף ההריון וגם קצת אחרי הלידה.
מאחלת לך להרגיש טוב במהרה.
לא מלחיץ???
אבל שוב, אין חוקים בדברים האלה, יכול להגיע ולחלוף ולהגיע שוב...
שלום לכולן,
אני שנה אחרי לידה, לוקחת סרזט.
כרגע אני ב"שלבי סיום" של ההנקה כלומר, מניקה פעמיים-שלוש ביום+ 2 בקבוקי מטרנה.
אני מניחה שתוך חודש ההנקה תסתיים.
הייתי אצל רופא הנשים לשמוע על אמצעי מניעה כשלא מניקים, והוא אמר שאם אני מסתדרת עם הסרזט אפשר להמשיך לקחת אותו גם כשלא מניקים.
מה דעתכן? מישהי לקחה סרזט בלי הנקה?
אם בשבוע 37 העובר שוקל 3.100,
יש סיכוי שעד הלידה הוא משלים ל-4???
כמה עובר יכול להוסיף לעצמו בכלל בזמן הזה?
לא מפחדת מתינוק גדול, פשוט זה מסקרן אותי...
בוקר טוב בנות אולי מישהי יכולה להושיע אותי?
אז ככה- הפנים שלי יותר נכון חצי מהפנים שלי השתתקו פתאום - לא ברמה ששמים לב ממש.... הייתי בבי"ח אתמול והרופא אמר שזוהי איזה שהיא דלקת בשם bells palsy בקיצור הוא נתן תרופות שאחת מהן זה סטרואידים פסק שהספיק לילד שלי 9 חודשי הנקה .... מי כמוכן יודעות כמה זה גמר אותי.... מה עושים? קודם כל, אחרי הרבה שנים שלא הכנתי מטרנה עצם העניין לתת לו בקבוק כשאני גדושה, הכניס אותי לדכאון שאין כמותו.
בכל מקרה - חוץ מלשאוב ולזרוק אין מה לעשות? ואם אשאב 3 פעמים ביום, אוכל אח"כ להחזיר אותו שוב לשגרה? (כל הסיפור של הסטרואידים זה עניין של שבועיים לדעתי.) חוץ מזה מישהי שמעה על סטרואידים שכן אפשר לקחת בהנקה? אולי<?
****ממש מבקשת לא לענות לי שהנקתי מספיק , זה לא התשובות שבא לי לשמוע****
לא יודעת בקשר להנקה-
אבל התסמונת הזו יכולה להישאר לכל החיים- אם היא לא מטופלת בסטרואידים מיידית ב72 השעות הראשונות הקריטיות!!
(וזה אומר: עין אחת שלא נסגרת ויכולה להתייבש, פנים שנותרות בלי תחושה ומקבלות צורה מעוקמת ועוד...)
מניסיון כואב שלי עם הבת שלי- שזה נמשך אצלה חודשים רק כי לא זיהינו בזמן את הצורך לעוף איתה למיון, ורק אחרי שהתחילה לקבל זרמי חשמל בפנים אצל פיזיותרפיסט- זה התחיל לזוז בחזרה....
כואב על ההנקה-
אבל את חייבת את זה לעצמך!!
אולי המומחיות יגידו לך שתוכלי לחזור לזה אחר כך- אין לי מושג.
רפואה שלמה!!
על הגודש ולשמר ייצור החלב, אולי אחרי שבועיים תחזרי להניק רגיל?
בכל מקרה- צריך להפסיק בהדרגה ולא בבת אחת.
אצלנו דיקור לא ממש עזר. והלכנו למומחית גדולה ביותר.
לנסות את זה קודם-
ואם לא יעבוד?
הלך פרק הזמן הקריטי!! אחר כך זה כבר לא יעבוד!!
מכירה את זה מניסיון אישי כואב. לא הייתי משחקת בזה.
זהירות עם המלצות כאלה.
ולך, פותחת השרשור- ממליצה מאוד במקביל ללכת דחוף לפיזיותרפיסט מומחה.
יש כל מיני תרגילים שיכולים לעזור.
לאמא שלי היה את זה לפני כמה שנים, ובסוף רק הדיקור עזר לה. אמנם לא סיני- אלא דיקור יפני (לא מבינה בתחום הזה..) אבל זה מה שהצליח לשפר את מצבה מאוד.

תמשיכי לשאוב, ורוב הסיכויים שאחרי השבועיים תחזרי להניק בלי שום בעיה, אולי עם טיפת סבלנות.
כשאת חוזרת להניק, תדאגי שההנקה הראשונה תהיה בזמן שעכשיו את שואבת, בבוקר, אחרי ארוחת בוקר טובה.
בשבוע הראשון של חזרה להנקה תדאגי לדברים שמרבים חלב - לאכול טוב, לישון טוב, להניק הרבה, לשתות הרבה. לאכול דברים כמו שקדים, קוואקר, חילבה וכו'
וסביר להניח שצ'יק צ'ק ההנקה תחזור.
רפואה שלמה