אני חודשיים אחרי לידה ובע''ה בימים הקרובים אני אמורה לטבול.
מאתמול אני מרגישה שיש לי מלא הפרשות שקופות ונראה לי מאוד שזה פטריה (כבר היה לי פעם וזה היה ממש ככה) .
משהי יודעת מה עושים לגבי הטבילה? ממה שידוע לי לא מקיימים יחסים כשיש פטריה, מצד שני לא דוחים ליל טבילה ולא נראה שאספיק לטפל לפני...
לא יודעת מה לעשות...
כ''כ חיכינו ליום הזה...
בעלי אף פעם לא נדבק ממני. ולא תמיד טיפלתי מיד כי צריך מרשם של רופא וליסוע לעיר בשביל זה וכו'.
גם לפי דעתי אין סיבה לדחות טבילה.
רופא מעולם לא אמר לי שצריך להימנע פרט לשלושת ימי הטיפול כי את מחדירה בלילה
משחה או קפסולה שחשוב שתהיה שם עד הבוקר ותעשה את העבודה שלה.
.
רק שעם שיליה קידמית התנועות פחות מורגשות.
אין לזה שום משמעות/ בעייתיות.
שיליית פתח היא דבר מסוכן, ואם היה דבר כזה ודאי היו מזהירים אותך.
ושלהבת (לא שלהבתיה. זו אישתי) וטרול גאה ועיר מיאו והיפה והחנון והיפה והחנון. והיפה והחנון.. והיפה
והחנון... והיפה והחנון,
ו
סליחה אם שכחתי פצל"ש כל שהוא..
מודיעים בזו על פרישתנו מהפורומים פה, ועל מעבר לפורום כיפה.
גיליתי ששם יותר מתאים לי (שם שואלים שאלות על יחסים וכו' חופשי)
תודה על שנים נפלאות (פעם הייתי יותר דוס ואז יותר התאים לי בעיקר בלנ"ו)
סליחה על כל הבלאגן שעשיתי, זה היה כי הרגשתי מאויים, אין לי שום דבר אישי נגד אף אחד ואחת פה.
זה לא אתם זה אני...
אני מבקש סליחה מכל אחד ואחת שנחשף לגסויות שלי פה.
בבקשה תסלחו לי כבר ככה החשבון שלי עם אלוהים ארוך גם בלעדיכם...
אם מישו רוצה סליחה אישית שישלח ל"היפה והחנון"
סליחה מיוחדת קודם כל מתחיה המנהלת המסורה,
על הקללות, ההטרדות והטלפונים באמצע הלילה, והביקור בבית.
זה לא היה אישי, זה היה לתפקיד שיצגת ורציתי להשיג ע"י הבלאגן מטרה מסויימת
כמו"כ סליחה מאלירז שערכתי אצלה ביקור נימוסין..
סליחה מאם היית על האיומים
סליחה מגברת דווידוביץ על השיגוע בטלפון
סליחה מללללללללללל על ההתכתבות בניגוד לרצונך
סליחה מ"טרול מטורלל" שירדתי לרמה שלך.. אמנם את "התחלת" אבל לא הייתי צריך לרדת לרמה שלך.
סליחה מקומי אורי על הגסויות
סליחה מלשם שבו ואחלמה שהייתה צריך להזיז בגללי את מקום המפגש..
ואחרונה חביבה סליחה מגב' רוני על הכל... {אני בכוונה לא מפרט}
נשמח לראותכם באתר כיפה. לא מיועד לבעלי לב חלש...
למדתי בכמה ישיבות..
?
חושבים..
פשוט אין לי גבולות אז כשאני חושב שעשו לי עוול אני נכנס בכל הכח..
אני מחזיר תמיד פי 2 ממה שאני מקבל, אם כבוד אז פי2 כבוד ואם חרא אז מחזיר פי 7..
אני לא קבועה פה אבל בכל זאת אשאל- אם אתה יודע שזו הבעיה שלך, למה אתה לא מתמודד איתה? מטפל בה ברמה המקצועית? בעידן שלנו זה לא בלתי ניתן להשגה. חבל שאתה פשוט מרחיק את עצמך מכל קשר חברתי בריא ומשניא את עצמך. זה נשמע נורא בודד.
ובקשר לה המור- אתה מוציא לה שם רע. לא יודעת מה עברת שם, אבל אני מאוד מעריכה את הישיבה הזאת ותוספת מהחבר'ה שלה, חבל שלא הסתדר לך שם.
המכתב הזה..
לפני שאת רצה לספר דברים שאת לא מבינה דברי עם דן
הוא די הבין מי אני (גם לא לגמרי.. ויודע מה טוב לי ואיך להתמודד איתי)
קשר למחיר האישי מבחיתך..
את מבינה שאני לא יעבור על כזה דבר בשתיקה שאני מנסה לפתוח דף חדש ואת מכניסה לי מקלות לגלגלים.
וזה שאת מאנונימי אין לזה כ:"כ משמעות. סוף גנב לתלייה. זה רק עניין של עוד זמן.
בקיצור בבקשה דברי עם דן.
דן הוא האחרון שמשתף איתי פעולה..
אתם לא מבינות שהוא היחיד שהבין איך מדברים איתי
ורק בזכותו לא שילמתי להאקר ליפרוץ לפורום ויהרוס אותו?
אני חשבתי על הכיוון הזה ברצינות.
באיזה שהוא שלב נימאסתם עלי ורציתי לסגור לכם את הפורום
ורק בזכות שהרגיע אותי זה לא קרה ותאמינו ל שאני מסוגל גם ליותר מזה.
אותי..
סתאם..
זה באמת מעל ליכולותי. אבל אולי תחלקילי מהנסיון שלך בתחום?
עדיין דתי..
זה לא מובן מאליו... ודו"ק.
חזקי ואמצי קודם כל!
את ממש גיבורה! זה לא קל לעבוד בשליש הראשון מחוץ לבית.
גם אני עבדתי לאורך כל תקופות הבחילות בשלושת ההריונות, פעמיים מחוץ לבית וב"ה ההריון הזה - עובדת מהבית, אבל תמיד אותה דילמה - שלא ידעו שאני הולכת להקיא...
מה שאני עשיתי - להתרחק מריחות מבחילים עד כמה שאפשר, ללעוס מסטיק בטעם ניטרלי (לא מנטה), להחזיק בתיק סבון עם ריח נעים ולהריח בזמן בחילה, לא לחשוב על זה (או לפחות למעט במחשבה על בחילות), להכניס מדי פעם מקלות ביגלה או מלפפון.
והכי חשוב - זו תקופה והיא תעבור---
והתינוקי הקטן שווה הכל!
אני בחודש רביעי (לקראת הסוף) ומתחילת החודש הזה הלילות שלי לא ממש לילות..
אני פשוט מתעוררת מכל דבר שזז ולפעמים גם בלי קשר לכלום, הרבה פעמים בגלל צורך לשירותים (וזה ממש לא קורה במשך היום), נהייתה לי מן רגישות כזאת לכל דבר קטן ,מה שממש לא היה לפני כן...
האם יש קשר להריון? מה ניתן לעשות? (גם אם אין קשר..)
אני כ"כ זקוקה לשינה טובה...
ותודה מראש לעונות!
*קומי אורי*אין לי עידודים אלא הזדהות מוחלטת..
מה שעוזר זה לשוחח עם איש מקצוע.
אולי בעצם יש משהו שמטריד אותך- אולי עצם ההריון, הלידה, ההתמודדות עם תינוק קטן וכדומה?
בכל אופן - גם לי יש את זה לפעמים ולרוב זה עובר אחרי תקופה.
נסי לשכב לישון מוקדם יותר, לנוח במהלך היום, להעזר בטיפות רסקיו (שלענ"ד מותרות בהריון), שיחה עם איש מקצוע, דיקור או עיסוי.
בהצלחה! (-:
אפשר ורצוי לומר את התפילה בכל פעם שמרגישים שדברים אינם הולכים כרצוני.
אפשר לומר פעם בשבוע למפרע על כל הסבל שעברנו במשך השבוע.
מותר לומר אותה גם על דברים קטנים שאינם מסתדרים לפי התוכניות שלי.
מניסיון, עוזר מאוד בהתמודדות וגם בעז"ה ממתיק דינים ומהפך הכל לטובה.
אצלי התפילה על המקרר עם מגנט .
תפילת להמתקת הייסורים
ואם יאמר זה הנוסח, אז נמתקים ממנו בעזרת ה' כל הדינים, ויתהפכו כל הצרופים לטובה, ויהיו היסורים כפרה לכל עוונותיו, בפרט אם ירגיל עצמו לומר זאת גם על כל דבר קטן, אז אין שיעור לגודל נחת רוח שיגרום לקב''ה בזה, ושמחה בכל העולמות, כי דרכו של אלקינו לנסות את האדם באמונתו, ואם מתחזק באמונת ה', אז גם אם נגזרה עליו גזרה ח''ו, נמתק הדין מעליו
(... ''שומר אמונים'' מאמר השגחה פרטית פרק י''ג).
התפילה:
אני מאמין באמונה שלמה, שזה הצער והיסורים שבא לי הוא בהשגחה פרטית מעם ה', והנני מקבל עלי באהבה,
וכל זה בא לי מסבות עונותי הרבים, וצדיק אתה ה' על כל הבא עלי כי אמת עשית ואני הרשעתי.
ויהי רצון שיהיו אלו היסורים לכפרה על עונותי הרבים (ואם בעת רצון יאמר גם כן ולהקל בזה צער שכינת עוזינו כביכול וצערן של ישראל). והנה מצד הדין הייתי צריך לפרט ולשוב ולהתודות על החטא והעון שבסיבתם בא לי אלו היסורים,
אבל גלוי וידוע לפניך שאין אתי יודע עד מה.
לכן יהי רצון מלפניך אבי שבשמים, שתמחוק ותשרש החטא ועון ופשע שגרמו לי אלו היסורים,
ויומתקו כל הדינים מעלי ומעל כל ישראל, ויתהפכו כל הצרופים לטובה,
וימשך חסדים טובים ומגולים לנו ולכל בית ישראל עד עולם אמן.
שמי אלכסנדרה, אני סטודנטית לתואר ראשון במדעי ההתנהגות. במסגרת מחקר שאני עורכת על חוויות לידה והריון בקרב נשים חרדיות
אני מחפשת אישה שמסכימה להתראיין, מאזור השרון. זהו ראיון של חצי שעה עד שעה והשימוש במה שנאמר הוא רק לצורך המחקר.
במידה ומישהי מוכנה להתראיין או מכירה אישה אחרת שאולי תסכים
בבקשה תכתבו לי.
תודה מראש על כל עזרה!
משיח עכשיו!כל הכבוד!
שנה וחצי, שמתוכן כבר נכנסת להריון, מעידות שאין לך בעיה להקלט.
חכי קצת ותהני מהחיים בלי ילדים.
אין שום סיבה לדאגה, אלא אם עברת את ה-32 בערך, שגם אז אין מה לדאוג אבל כדאי לבדוק.
אני מכירה את התחום גם מהצד הרפואי וגם מהצד המטופל.
בשורות טובות ותהני מהחיים!
וזה מידע חשוב לאישה שנמצאת במצב כזה- לדעת שאין לה סיבה לדאוג או לחשוב שישי בעיה.
זה לא סותר כלל את הרצון הגדול להיפקד, ואת הקושי העצום בציפייה.
כמובן, שאם הזוג רוצה בכך, אפשר לנסות לברר האם קיימת בעיה. אבל יתכן מאוד ובאמת אין שום בעיה, והם יפקדו בע"ה במהרה (דאגה ולחץ בוודאי לא יתרמו לעניין)
אני יכולה להבין שאת הקושי שלך עם סגנון הכתיבה, בעיקר אם את כואבת מציאות דומה.
אבל זה לא הופך את הדברים ללא נכונים...
בשורות טובות אצל כולן בע"ה! ובקרוב!
יתכן ויעוץ ובדיקות יכולה לעזור, ותיכן ובאמת קיימת בעיה. כמובן שאני לא יכולה להתחייב בוודאות שהכל בסדר...
אבל- בדרך כלל לא פונים לבדיקה רפואית אם אין מצב בעייתי או מעורר חשד...
הרי ניתן לחשוש שקיימות בעיות בכל מני תחומים בגוף (ולא רק בפוריות..) וללכת בכל יום לרופא על מנת לבדוק שמא יש בעיה.
בפועל, צורת החיים הנורמלית, היא להאמין שהכל בסדר, אלא אם יש סיבה לחשוב שמשהו לא בסדר. (ואחת לתקופה לעשות בדיקות כלליות על פי המלצת בעלי מקצוע...)
כך גם בפריון, רופאים ומומחים בתחום אומרים שלפני שמנסים להיקלט שנה אין סיבה לדאגה (אלא אם כן יש איזשהי בעיה ידועה). במקרה הז השואלת מעידה שהיא כן נקלטה להריון, וזה מעיד שבאופן פשוט המערכת עובדת בצורה תקינה.
במקרה כזה, אני מניחה שיש מקום ללכת לברור. אבל לא מתוך לחץ או מחשה שיש איזשהי בעיה. בעיקר כדי להרגע (ואם באמת מתגלה בעיה, לטפל בה כמובן...)
בהצלחה לכולן!
אנונימית יקרה, לא התכוונתי לפגוע והאמת שאני לא מבינה מה הבעיה עם הסגנון.
כפי שכתבתי, יש לי מושג.
אבל לכבוד ספירת העומר אני מבקשת סליחה.
אני מרגישה נעלבת ומותקפת מצורת הפניה שלך
ומקווה שאת לא עונה ככה לכל מי שמעיז להביע את דעתו בנושאים שכואבים לך.
מאחלת לך את כל הפוריות שאת מאחלת לעצמך.
בד"כ בגיל שלך ההמלצה היא להתחיל לפעול אחרי חצי שנה שלא נפקדים.
וגם אני בטוחה שכשתתחילי לפעול למען הנושא , ירד ממך הרבה מתח,
כי הנה את עושה את ההשתדלות שלך , את תעשי את המקסימום ובמצב כזה
הכל נשאר בידיים של הקב"ה ותוכלי להיות רגועה.
בהצלחה רבה!
סיפור ממש דומה. חברה טובה נקלטה אחרי כמה חודשי נישואין ואז הפילה שבוע 10.
היא היתה ממוטטת ושבורה במיוחד שבאמת לקח הרבה זמן אח"כ להכנס שוב להריון (11 חודש!)
וגם מה, שכולם טרחו ל'נחם' אותה שהיא עכשיו הכי פוריה שיש....
הנחמה היא שאת יודעת שאת יכולה להקלט ושלך ולבעלך אין בעיות פוריות.
יכול אבל מאד להיות שהגוף שלך צריך עוד זמן להתרפאות מהטראומה, שהוא עדיין חלש.
ידועה לך סיבת ההפלה? יתכן שזה קשור לכך שאת לא ניקלטת שוב- שווה לבדוק.
בכל אופן בהצלחה ובע"ה הריון תקין ועגול בקרוב!
אני ב"ה בחודש תשיעי לידה שביעית בעז"ה אני מתעניינת בדולה טובה מרגיעה יראת ה'
אשמח לשמוע המלצות
כל טוב
דיבור, רפלקסולוגיה, שמנים להרחה...
סליחה על החוסר פירוט.
אני לא צריכה הכנה מיוחדת ללידה .אני מחפשת ללידה עצמה אם כי אני אולי צריכה להכיר אותה קודם.
אני צריכה מישהי מאד מנוסה.
לידה אחת שהייתה לי ילדה אותי מיילדת מעולה שעשתה מסאז' בגב וזה הקל פלאים וגם הנחתה אותי לא רק לשכב על הגב.
(אגב זה היה במעייני הישועה)
תודה
כל טוב
משיח עכשיו!אשמח לקבל תשובות גם
"אין בן דוד בא, עד שיכלו הנשמות מן הגוף"
ממה שזכור לי מהריונות קודמים, אין משהו לעשות כל כך. אתמול היה לי ופשוט ישבתי לנוח
מפרסמת בשביל חברה -
שמאוד מעוניינת להתחיל קורס בקדומים - אבל כדי לפתוח קבוצה נדרשים 3 זוגות
וכרגע זו רק היא.
אם זה מעניין מישהי - הקורס מאוד מוצלח
(גם הבעלים מעורבים, מתאים מאוד גם לזוגות דוסים)
ויש עליו המלצות חמות.
אז אם אתן באיזור השבוע ה-30 להריונכן, אתן מוזמנות לפנות דרכי ולברר..
אני לא בטוחה שעקבתי אחרי כל הפרטים אבל שולחת-
מקווה שהכל יסתדר בע"ה לטובה.
יש סיבה ספציפית או שאת רוצה לדעת באופן כללי?
אענה לך מפורט כשאבין
והייתי במצוקה מידית ממש. אני אישית מעדיפה את ההרדמה הכללית. כי בקיסרי הזה סבלתי מאוד, גם מהפחד שהייתי ערה וראיתי ושמעתי הכל. וגם מהריח הנורא שבחדר ניתוח שבגללו גם הקאתי באמצע הניתוח. שזה איכסססססססס
נראה לי שאם זה ניתוח חירום שמטיסים בריצה מהרגע להרגע- זה בד"כ הרדמה כללית, כי היא הכי מהירה.
אם יש חלון קצר של זמן- אפשר להספיק גם הרדמה ספינאלית (בחלל הספינאלי בעמוד השידרה) שזו הרדמה מקומית.
דבר שני ממליצה לדבר עם הצוות שמטפל בך.
בד"כ החלטה על ניתוח היא לא עניין של שניות-ברוב המצבים!
אני מניחה שאם רואים שיש סיכון אז יתחילו לתת לך נוזלים וינחו אותך לא לאכול ולפי דחיפות העניין יחליטו אם להרדים חלקית או באופן מלא.
כמעט תמיד יעדיפו הרדמה חלקית ואני מקווה שזה יהיה המצב גם אצלך (או שבכלל לא תאלצי להגיע לניתוח..)
וגם אם זה הרדמה מלאה בעז"ה מאחלת לך שהכל יהיה בבריאות לך ולעובר
ניתוח זה לא כיף גדול אבל אם יש צורך והוא חשוב אז עוברים את זה וזהו.
אני עשיתי קיסרי פעמיים והיה ב"ה בסדר. שניהם בהרדמה מלאה...
(בשני כן הייתי עם אפידורל אבל הוא לא השפיע מספיק והייתי לחוצה שאני מרגישה משהו אז הרדימו אותי בסוף בהרדמה מלאה.)
אל תפחדי כ"כ אם חייבים אז חייבים וזה לא כזה נורא.
נכון שההתאוששות זה לא כיף גדול אבל זה גם לא בלתי אפשרי.
אחרי 6 שעות בערך כבר אפשר לנסות לקום ולהתקלח טיפה וכו'. עוזרים לך בהתחלה.
הניתוח הוא בקו הכי נמוך של הבטן למטה. קצת קשה לשנות תנוחות בהתחלה אבל זה עובר ומוצאים איך לעשות את זה בזהירות.
בקיצור אל תדאגי...
ורידים ברגליים בעקבות ההריון שהיה (לידה לפני כמעט 5 ח', )
זו פעם ראשונה שהיו לי, (זה היה הריון רביעי)
כולם אומרים שזה לא יעבור,
(זה לא כואב או משהו, רק אסתטית מפריע לי,
(אם כי אני מנחמת את עצמי שאני קדושה מעונה,
שזו תזכורת לזה שסחבתי תינוקת מתוקה וזה המחיר וטוב שכך)
אך בשחרור מביה"ח הפנו אותי לכירורג כלי דם.
מה דעתכן?
יש טעם לפנות אליו?
האם זה יעזור או סתם בזבוז זמן?
אומנם - עברתי כבר שני הריונות, אבל אני לא זוכרת קושי כזה...
בקושי ישנה בלילה , הגב התחתון והאגן כואבים כל כך (בפרט בשינוי תנוחה)
קשה לעמוד לאורך זמן...
ומרגישים מלאים ונפוחים כ"כ
כולם אומרים לי שאני לא נראית "גדולה" - אבל מרגישה כאילו אני סוחבת את כל כדור"א...
תמיכה ועידוד יתקבלו בברכה.
אותך!!! יעבור בע"ה והוא יהיה = הכל!!!!
תחיה דולההרבה כוחות, זה קרוב יותר מתמיד!!!
הכאבים בגב, לא מצליחה לישון טוב, אין כח לזוז, להתכופף, לטפל בקטנים...
זה הריון רביעי שלי וממש לא זכרתי שזה כל כך קשה!
וכולם שואלים אותי כבר חודשיים אם זה הסוף...
כנראה שאני באמת ענקית!
אבל כיף לי 
כשאני מרגישה אותו זז ואני חושבת שעוד מעט אני יחזיק תינוק קטנטן זה שווה את הכל!!!
(גם כיף לי שהילדים שלי מדברים אליו שרים לו מלטפים אותו... אפילו הקטן ניסה להביא לו מוצץ דרך הפופיק שלי 
)
ובמיוחד תחיה - חיזקת אותי כ"כ!
תחיה דולהשיהיה בשעה טובה בקלות ובבריאות בעז"ה!
סוף תשיעי כבר ממש מחכה לפיצי שיצא.
קשה לסחוב ולהיות כ"כ כבדה
קשה להתמודד עם כאבי הגב
קשה לשנות תנוחה במיטה
קשה הצפייה והסקרנות והלא נודע
אבל שווה! יש שמתפללים ובוכים ומחכים שרק יקרה להם כזה נס
נחכה עוד שבועיים, זה אוטוטו קורה 
אני בשבוע 9,
צריכה מעקב הריון במרפאה להריון בסיכון גבוה כדברי הרופא שלי-
עקב קרישיות יתר- פקטור 2 והפלות קודמות.
אני גרה בירושלים, וחברה בקופ"ח מאוחדת, ואשמח על המלצות מהאזור.
אבל אם יש מומלצים במרכז, לא אהסס לנסוע בשביל זה.
תודה על העזרה!
אני הייתי במעקב היריון עודף בבית אגד. יש מצב שיש להם גם את זה...
