פורום הריון ולידה (עמוד 4927)

שימי תחבושת ואם תוך חצי שעה היא מלאה זה ירידת מים.

מכשיר אדים בחדר.

עם צמר גפן לטפטף מעט לנחיר עוזר מיד!

 

תרסיס מי מלח לפני האוכל ובצל חתוך ליד הראש שלו כשהוא ישן..

עושה פלאים מנסיון!

כדאי להיבדק

גם עכשיו כשכבר מתחיל הקיץ, שלא יצטנן...

 

- ואם היו לך תפרים בלידה, אז יכול להיות שזה קשור... ואז באמת כדאי לבדוק. כי לפעמים תופרים לא טוב, וצריך לטפל בזה...

יש לא מעט מקרים בהם ישנו יובש בנרתיק בתקופת ההנקה (בייחוד אם את לוקחת כדורים למניעה) והדבר גורם לפצעים.

יכול להיות שזו הסיבה...

תגביהי טיפה את החלק של הראש במיטה שיעזור לו לנשום. ואינהלציה עם מי מלח.

קינון נעים!

ושיהיה בשעה טובה וידיים מלאות!

ובכל זאת יולדים בסוף...

ילדתי כבר מספר לידות ומעולם לא שמעתי את המושג...

לפני הלידה, למרות שאת בקושי סוחבת את עצמך. אומרים שזה נובע איפה שהוא מהתת מודע כחלק מההכנה לתינוק שעתיד להופיע.

וילדתי!

ילדתי בער"ש והיינו אצל ההורים שלי.
עשיתי לאמא שלי את כוווווול השבת.
היא לא הבינה מה נסגר איתי.

למרות כאבי הגב - ההכנות לשבת היו במרץ רב...

התאריך שלי עוד שבועיים...

באופן כללי אני מאוד אוהבת את העגלה הזאת!!
אני עכשיו התחלתי להשתמש בה שוב וממש חיכיתי לזה!

יתרונות:
- הדבר הכי טוב בה הוא שהיא נוסעת מצויין! (אפילו עשינו איתה כמה מסלולים!)
שזה מאוד עוזר כשגרים במקום שהמדרכות לא משהו.
- האמבטיה ממש גדולה ונוחה, הילד הראשון ישן בה לפחות עד גיל חצי שנה.
- קל לעלות איתה מדרגות מבחינת הגלגלים (אבל היא יחסית כבדה..)
-לנו יש חיבור לסלקל אם מתאמים.

חסרונות:
- כשהיא מקופלת היא תופסת הרבה מקום, ככה שאולי היא לא אידיאלית לטרמפים כי יש סיכוי שלא יכנס לבגז' אם יש עוד דברים שם.
- היא יחסית כבדה, אני אישית עברתי מהר לטיולון זול כי היה לי כבד במדרגות. אבל אם אין מדרגות זה לא קריטי כל כך.

זה מה שעולה לי כרגע.
אשמח לענות על שאלות!

מה שאני כותבת זה לאו דווקא לפותחת ההודעה,

אלא זו הזדמנות לכתוב על טרמפים עם תינוק בסלקל.

לעצור טרמפים עם תינוק בסלקל זה נראה לי גם מסוכן במבחינת "ונישמרתם לנפשותיכם",

אם אישה עוצרת טרמפים לעצמה, זה מסוכן, אבל זו בעיה שלה היא מספיק נבונה בוגרת ואחראית לעצמה,

במקרה של אמא שעוצרת טרמפים עם תינוק, היא מסכנת את התינוק שלה שלא מסוגל להתנגד לזה ולא מודע לכך שמסכנים אותו.

אמא עם תינוק לא מסוגלת לקפוץ מהאוטו במקרה של ניסיון פגיעה, ולא מסוגלת להתנגד פיזית יותר מידי בנסיון פגיעה/חטיפה

כי יש לה תינוק שהיא צריכה לשמור עליו באותו רגע, ורמת ההיסטריה והפחד במקרה כזה סביר להניח שתהיה הרבה יותר גבוהה

כשהתינוק איתה. 

יכול להיות מצב גם שהתוקף יאיים בפגיעה בתינוק אם האמא לא תעשה מה שהוא אומר.

אלא אם עולים עם מישהו שמכירים באופן אישי, ולא מסתפקים בזה שיש לו/לה כיפה / כיסוי ראש.

(להלן מקרה ישועה וולפסון, ועוד מקרים שלא הגיעו לתקשורת ושמעתי עליהם)

הסכנה קיימת  גם לגבי אבא ותינוק או זוג הורים ותינוק.

גם אם האבא חמוש, זה לא נראה לי אפשרי להתחיל קרב יריות או קרב כלשהו עם התוקף, כשיש תינוק נוכח כמה סנטימטרים משם.

 

דבר שני, גם אם זה מישהו שהוא אדם ישר, יש מצב שהוא עוצר מתוך רחמים על האמא שעומדת עם תינוק בטרמפיאדה

למרות שאין לו זמן שיתחילו לקשור סלקל וידחפו עגלה לבגאז' שלו.

וכאן זה קצת ניצול. 

אם הייתי עוצרת לאמא עם סלקל ותינוק, או זוג הורים עם סלקל ותינוק, זה היה נטו מתוך רחמים על התינוק

שנסחבים איתו בטרמפים במקום לסוע באוטובוס. (ואם אין אוטובוסים, אז יש פתרונות אחרים, נניח טרמפים עם מי שמכירים

ויודעים שזה בסדר לו, או לשקול לעבור למקום עם תחבורה ציבורית במידה ואין רכב)

 

 

 

 

ויש אנשים טובים שעוצרים ומוכנים בשמחה להעלות אמא עם תינוק.

לוא דוקא מתוך רחמים.

בינינו, זה בדיוק עוד 20 שניות...

 

ב"ה שאני כבר לא צריכה ליסוע בטרמפים!!

אשמח לשמוע עוד בנות שיש להם את העגלה. בעיקר האם נוח לסוע איתה והאם אפשרי להכניס אותה לפגוש של אוטו קטן. (לפחות את הבסיס של הסלקל)

הנסיעה כנראה לא תהיה חוויה יומיומית אלה משהו כמו פעם בחודש.

כך שאני צריכה את האפשרות אבל זה לא הדבר העיקרי..

או לשקול לעבור דירה למקום עם תחבורה ציבורית מסודרת.
תשאירי את הרחמים לסיפורים קשים יותר, שלצערנו לא חסר

ולא מתוך רחמים  

זו זכות לעשות חסד ולא חובה- ומי שזה קשה לו בתחום הזה בטוח מוצא תחומים אחרים לעשות בהם חסד בשמחה.

 

לפחות בשבילי- זה לא כזה נורא לחכות כמה דקות עד שיעמיסו עגלה / סלקל..

(ומחילה, אבל נראה לי קצת מוגזם להגדיר את זה ניצול. לא מכריחים אף אחד לעצור).

 

שנזכה כולנו להיות תמיד מהנותנים!!!

 

ולפותחת- יש עגלות יותר קומפקטיות מסולה שהסלקל מתלבש בהן בקלות על העגלה- סייבקס למשל (היא גם לא כ"כ יקרה, למרות שנהניתי יותר מהאמבטיה מאשר מהטיולון. עם הסלקל מולבש עליה היא סבבה).

 

 

מצטרפת להמלצה על הסייבקס..

מתקפל למטרייה אז יותר נוח להכניס אותו כמעט לכל רכב והסלקל מתלבש עליו מאוד בקלות..

ואם אין לכם רכב- אז את לא חייבת גם בסיס..

 

לפי מה שידוע לי- לסולה, מתחברים רק 2 סוגים של סלקלים שאחד מהם הוא של סייבקס ואת צריכה לקנות מתאמים בנפרד..

 

 

ובעניין הטרמפים- אני אישית מתניידת עם אוטו, אבל בשמחה אני אעצור לטרמפיסטים עם עגלה וסלקל (במידה ויש לי מקום ברכב) ולא מתוך רחמים! לא על האמא ולא על התינוק.. אלא מתוך הבנה שלא לכולם יש רכב וזה גם ככה באסה להתנייד עם תינוק ועגלה בטרמפים/ אוטובוסים..

 

פעם גם העלתי מישהי על כסא גלגלים שעמדה בטרמפיאדה ובעיניי היא לא שונה מאף בן אדם אחר שעמד שם!

אמבטיה נוחה ממש! וגדולה!
טיולון טוב וקלה מאוד!
ומתחבר סלקל.

החיסרון היחיד שאני מרגישה עכשיו זה שהטיולון לא מתהפך.. אבל אם זה ממש מפריע לך יש להם עכשיו גירסה של יחיד עם טיוחון מתהפך..

והסולה יפה אבל לא נראה לי נוחה..

לחץ דם גבוה, נפיחות בפנים וברגליים שלא עוברת לאחר מנוחה ,כאבי ראש חזקים וחלבון בשתן.

 

עד כמה שידוע לי, אם יש לך סחרחורות בלבד- זה לא מצביע על רעלת. אם יש לך אחד או כמה מהסימנים שציינתי למעלה - גשי להבדק.

אם את חוששת לכי לטיפת חלב

לחץ דם גבוה וחלבון בשתן.
בבית צריך להיבדק אם יש כאבי ראש חזקים, טשטוש ראיה, בצקות, כאבים ברום הבטן

הייתי הבוקר בטיפת חלב וב"ה השתן והלחץ דם תקינים.

תודה.

לפחות זה עם כל הדאגות האחרות שיש לי בהריון הזה

ה' ישלם שכרי על המסירות נפש להבאת ילדים לעולמו...

אמן

אני מאמינה שכל אישה צריכה ללדת ברדך שלה וזו הלידה שלך ולא שלי ולכן את תבחרי איך לנהוג בה.

 

כשבאה אלי אישה שרוצה אפידורל כמו לכל אישה אני מסבירה על יתרונות וחסרונות האפידורל אבל אתן דגש רחב יותר על איך לקחת אפידורל בצורה מושכלת כדי למנוע כמה שאפשר מהחסרונות שלו.

לגבי תשובתך, ברור לי שהיא תנסה לזרום איתי אבל השאלה עד כמה היא תהיה מסוגלת לזרום נגד הגישה שלה.

 

לפי מה שאני מרגישה וחושבת (ייתכן שאני טועה) הקורס הזה חשוב לי לא רק מבחינת הידע שהוא מעניק אלא גם בגלל הצורך לקבל תמיכה רגשית  ונראה לי שאם אני יקבל ממנה משב  שאני בוחרת בדרך פחות מומלצת מבחינתה אז זה יכול לפגוע בביטחון שלי לקראת הלידה (אפילו בתשובתך הנוכחית  את מדגישה את חסרונות האפידורל לעומת זאת את לא מזכירה את חסרונות הגישה הטבעית)

למה צריך לדבר על זה בנפרד?

אני מכינה לכל המצבים לידה טבעית מהירה, עם/ בלי משככי כאבים, זירוזים, לידות מכשרניות וניתוח קיסרי.
אין לדעת איך הלידה תתחיל ואיך היא תגמר.. אפשר לבוא עם ציפיות, ופתאום יכול להיות לידה מהירה ואת לא מספיקה אפידורל או מצוקת עובר ולסיים בניתוח, או כאלו שרוצות טבעי ולבסוף הלידה מתארכת ובוחרות לקבל אפידורל.. או צריכות עזרה עם משככי כאבים קונבנציונליים. בקיצור צריך הכנה להכל לדעת את היתרונות והחסרונות של כל דבר, ובסוף הבחירה שלך! והרבה סיעתא דשמיא

ואם גם יצא שלילי, וזה ימשיך להציק לך, אולי תלכי סתם לרופא משפחה?
בשורות טובות!!

תעשי בדיקה, בשורות טובות

ברעיון יש לי אבל לקחתי כדורים לאיחור הביוץ אז אני לא יודעת בוודאות
ומפחדת לעשות בדיקה שלא אתאכזב

כדורים לדחיית ביוץ עלולים לגרום לתועפות לוואי, ויתכן ומה שאת מרגישה קשור אליהם...

יתכן גם שזה הריון, אבל קשה לדעת בוודאות.

 

הדבר היחד שניתן לעשות זה (להתפלל!!) ולחכות קצת בסבלנות, אם המחזור לא מופיע, לעשות בדיקת דם (או בדיקה ביתית)

 

בהצלחה רבה! ובשורות טובות!

זה לא הריון... אוף נמאס לי
להתאכזב, להתאכזב . זו הרי מצווה שהקדוש ציווה אותנו לא?!

יש פה בנות עם ניסיון שיכולות לייעץ לך.

מכון פועה. בדיקות שכדאי לעשות.

אם אתם מחכים הרבה זמן אולי כדאי לפעול ולבדוק מה אפשר לעשות.

ממה שאני קוראת פה , יש עיכובים שניתנים לפתרון מאוד פשוט.

 

קודם כל צריך להרגע!

לחץ גורם לעלית הפרולקטין בגוף וזה מונע  ביוץ.

הרופאים לא מבררים ומטפלים  בעקרות לפני שהזוג ניסה שנה להרות.

אלא אם כן יש סיבה ידועה לקושי פוריות או שהאשה מבוגרת.

דברי על זה עם רופא המשפחה שלכם.

שיהיה בשמחות בקרוב.

 

התחתנתי מאוחר כבר כמעט שנה מנסים,
אין לי כח נפשי לרופאים לא רוצה להכנס לטיפולי פוריות
למה הכל הולך כך ???

ולא כל טיפולי הפוריות הם כ"כ מכבידים.

"למה הכל הולך כך?" לכל אחד יש את השק שלו ויש התמודדויות בחיים...

את בתחילת הדרך  וחיי הנישואין, הקמת משפחה וגידול ילדים שזורים בהרבה ניסיונות.

קחי את עצמיך בידיים, נסי לקבל את רצון ה' באהבה.

לפעמים הקב"ה מביא לנו ניסיון כזה שמלמד אותנו עד כמה אין לנו שליטה

על החיים, ועד כמה אנחנו תלויים בו.

תנסי לקחת את הניסיון הלא פשוט הזה כדי לצמוח ממנו, לגדול.

הגדלות שלנו נמדדת דווקא מתוך זה שאנו משתדלים לקבל את מה שעובר עלינו ומתוך

הבנה שה' מבקש פה מאיתנו לפעול. גם בתחום המעשי וגם בתחום הרוחני מבלי להתרעם.

תהיי אופטימית , תקווי לטוב ותסמכי על הקב"ה שהוא יודע מה הכי טוב לנשמה שלך.

יש פה בפורום לא מעט שרשורים של הרבה בנות יקרות שמתמודדות עם אותו ניסיון פחות או יותר.

את לא היחידה ובעז"ה תיפקדי!

בשורות טובות בקרוב.

 

ביום ה32,כלומר ביומיים איחור,היה פס חלש,ואחרי יומיים שלושה עשיתי עוד פעם וכבר יצא חזק יותר,ואחרי יומיים בדיקת דם ויצא בטא 277,ולא נלחצתי כי ידעתי שהביוץ היה מאוחר
בשורות טובות

ב"ה,תתפלי לה' כל הזמן,ותשתדלי להרפות מהלחץ,כמה שזה קשה,אצלנו רק אז זה הגיע

תודה לך אנונימית יקרה!
אנחנו מתפללים כל הזמן אבל אני נשברת לרסיסים גם גופנית וגם נפשית למראה הדם ..
שבעז״ה נתבשר בשורות טובות בקרוב! למזלי יש לי את הבעל הכי מדהים בעולם שתומך
אוווף ניסיונות

מתי שהוא זה יגיע,מתי אני אומנם לא יכולה לדעת,אבל מאמינה שיגיע בע"ה,וסומכת בעיניים עצומות על הקב"ה שאם התוצאה שלילית כשמאחר,או פתאום שוב מגיע מחזור,כנראה שעם כל הקושי זה לא יהה לנו טוב עכשיו.
שיהיה בשורות טובות בקרוב!
וכמה ימים איחור את? בדקת בסוף?

אז רק כשהגעתי למין מצב של שלווה ובטחון שמה שקורה לנו זה מה שהכי טוב,בדיוק באותו חודש נכנסתי להריון הזה

5 ימים איחור ולא בדקתי כי לא רציתי להתאכזב..
קשה להרגיע שכולם יושבים לך על הווריד וכבר זאת שהתחתנה אחרייך בחודש שני ..

אנחנו מחכים כבר שנה וחצי,ועדיין מצפים.. כמעט על החברות שלי שהתחתנו אחרינו כבר ילדו.. וזה קשה! ממש מבינה. אבח משתדלים להאמין! אחרי כל איחור שאני בודקת בבדיקת הריון, אני אומרת לעצמי שהקב"ה נותן באמת ניסיון ושמה שהוא נותן-זה טוב. וכל החודש אני מתפללת שאני באמת אצליח להבין את הטוב שהוא שלח לי..
מקווה לישועה בקרוב אצלך ואצלי,ואצל כל נשות ישראל שמחכות,בע"ה!
מתפללת עליך

וזה באמת לא קל.
וגם אני מרתי לכל מי שאמר לי-תמשיכי להגיד,אבל בואי נראה אותך מצליחה
אבל לא יודעת איך בסוף זה הגיע הרוגע והאמונה שזה יגיע מתישהו,ודי,אנחנו את שלנו עושים,ועכשיו זה לא תלוי בנו,ובאמת כמו שכולם אמרו לי כאן,וגם חברה במציאות,אז זה הגיע.
וגם לי חברה שתהחתנה חצי שנה אחרינו צריכה ללדת לפני,וגם עוד שאניקשורה אליהן,אבל הגלגל לא בידיים שלנו,יש את ריבונו של עולם שבידו נתון מפתח הילודה,והקב"ה שולח כל נשמה כשהחא צריכה לרדת לעולם,דרך ההורים שדרכם היא צרכה להגיע.
אוף,כל כך כואב לי בשבילך,אני כל כך מבינה אותך,וכל כך יודעת שמה שכתבתי אפשר לקבל בצורה אמיתית רק אחרי שזוכים לראות ולחוש שזה נכון,גם אני בקושי קיבלתי את זה לפני ההריון,ובעיקר שיננתי לעצמי את כל הדברים ברעיון הזה ברגעים קשים. וגם פשוט לא הפסקתי להתפלל ולבכות לה' שישלח לנו הריון תקין בזמן הנכון,ושיעזור לנו להתמודד עם הנסיון שהוא שלח לנו,ויעזור לנו למצוא את הכוחות להתמודד,ולהאמין שזה מה שהכי נכון לנו.
שולחת לך הרבה חיזוקים ועידודים,כל כך מבינה את הכאב
שבת שלום

היא מרגישה טוב?
גזים?
אוכלת טוב?

באמת לידה זה מאורע עצום, והוא משנה את החיים לבלי היכר (לא תמיד באופן שאת מתארת....)

 

אני מבינה מאוד את הקושי! ויכולה כמעט להרגיש איתך את הייאוש!

שולחת לך חיבוק גדול!

 

הנחמה העיקרית שיש לי היא, שזה יעבור. ובע"ה בקרוב.

התקופה שמיד אחרי הלידה לפעמים קשה מאוד, גם ליולדת, גם לתינוק, ובעקבות כך גם לשאר בני הבית.

עם הזמן המצב משתפר ומתאזן.

בנוסף, מסקר קצרצר שעשיתי, תינוקות שבוכים המון גדלים להיות ילדים מיוחדים להפליא!!

 

טיפים מעשיים:

1. לנסות לברר למה היא בוכה (לא תמיד יש לכך הסבר, ולא תמיד ניתן לעזור....). האם היא יונקת? האם קיים קושי בהנקה?? העליה במשקל תקינה? טיטולים רטובים?

אם היא לא ינוקת- אולי גזים (לנסות להתעקש על הוצאת אוויר אחרי ארוחה, אולי להחליף בקבוק)? אולי כדאי לנסות חברה אחרת של תמ"ל?

אולי היא לא ישנה מספיק??

 

2. למצוא זמן לישון. אני יודעת שזה לא פשוט בכלל. להעזר במה שאפשר (משפחה, שכנות, חברות, בייביסיטר). עדיף לוותר על דברים אחרים (עבודות בית לדגומא) כדאי שיהיה יותר זמן לישון.

 

3. להשתדל לאכול מספיק ובריא, את חייבת את האנרגיה הזאת.

 

4. לנסות לצאת עם הילדים החוצה. לגדול זה יהיה שינוי אווירה, ואולי תפגשו חברים. את הקטנים ה"בחוץ" הרבה פעמים מרגיע. וגם אם לא, לפעמים יותר קל (נפשית) להתמודד עם בכי בחוץ...

 

 

נשמע שאת אמא נהדרת! ובע"ה יהיה בסדר בקרוב!

מאחלת לך הרבה כוחות, ובהצלחה רבה!

 

את זקוקה לשינה אכותית,ולאוכל מזין...תבקשי עזרה מהמשפחה,מבעליך..את זקוקה להבנה ..זה מצב חולף מן תקופה כזו,,של מהומה...של אי סדר ,וכולם צריכים להתרגל .התינוקת,את בעליך..צריך להנמיך ציפיות מכל מה שלא חשוב..אם יש קושי תקחי עזרה בתשלום.לנקות את הבית,לשמור על הגדול,ועל הקטנה..העיקר שתתאוששי תצברי כוחות.זה הכי חשוב...וכל השאר במצב המתנה..מזל טוב...נחת בריאות ושמחה

משפחה,או,בתשלום...שלפחות בשבוע שבועיים הקרובים תצליחי לנוח בין ההנקות..שמשהו אחר ירים יערסל אותה,ואת תנסי לישון,ולאכול טוב.כך תצברי כח להמשך...תנסו להשתמש לאוכל בכלים חד פעמיים,אם אין משהו שיכול להכין לך אוכל,אז תקנו מוכן...כמה שפחות התעסקות עם המסביב,משהו שיבוא בשביל להכניס מכונות כביסא ויקפל..כל עזרה שמורידה ממך התעסקות עם דברים מעבר לתינוקת ולעצמך...ותדעי שכל שקל שתשלמי למשהו אפילו נערה צעירה,שווה פי כמה,את הכוחות והבריאות שלך.לגבי זה שהיא בוכה הרבה ...זה קורה להרבה תינוקות בתחילת הדרך...ועובר..תנסי להסתובב בבית עם מנשא והתינוקת בפנים..כך היא מרגישה אותך...ס"ה לפני קצת יותר משבוע היא היתה במקום הכי נעים ומוגן...לא זקוקה לדבר, את וגופך סיפקתם לה את כל הדרוש..גם היא צריכה להתרגל למצב החדש.

רבה אמונתך כתבה נכון שבע"ה הנחמה שזה יעבור (למרות שעכשיו זה לא כ"כ מנחם..)

היא תגדל ובעלך יתאהב בה מחדש..והכל יהיה בסדר בע"ה..

צריך לדעת לבקש עזרה ולא להיות גיבורות ולנסות לעשות הכל לבד...

בהצלחה ואת לא לבד!

לפי מה שידוע לי בגיל שבוע זה קצת מוקדם לסבול מגזים....האם הילדה שבעה? בגיל הזה הם רוצים רק לאכול ולישון ...תבדקי אם היא שבעה או אם משהו כואב לה ( אולי דלקת בשתן?) בהצלחה

קודם כל המון מזל טוב! מאחלת לך שבע"ה תתחזקי ותרגישי טוב ותרווי הרבה נחת מהקטנה!

בקשר לזה שהיא בוכה ויונקת - הרבה פעמים בהתחלה הם פשוט רוצים לינוק (או למצוץ) כל הזמן. אצלי עם הבת הגדולה היא גם הייתה ככה בגילה או שינקה או שבכתה. לדעתי אל תהססי לתת בקבוק (או שאוב או מטרנה.. מניחה שאין לך ממש פנאי לשאוב) ויתכן מאוד שהיא תהיה לך רגועה ותוכלי לפחות ללכת לנוח ואז להניק עם כוחות מחודשים.

ומצטרפת לקודמותיי- את אחרי לידה! את חייבת לנוח ולאכול אוכל מזין!

נכון שזה קשה מאוד ויש עוד ילד לטפל בו אבל תשתדלי להעזר בכל מי שרק אפשר ולתת לעצמך את המנוחה הזו, זו לא פריוילגיה! זה פשוט בשביל שתוכלי לטפל בילדיך! בהצלחה רבה!

מה עם עזרה מהמשפחה? נערה בתשלום שתצברי קצת כוחות?
אולי יש לתינוקת ריפלוקס?

מצטרפת לכל מה שאמרו פה על הצורך של כל המשפחה אמא,אבא ילד ותינוקת להתרגל אחד לשני .

הן מבחינת יחסי הגומלין בינכם,גם ההתארגנות  בבית .מבחינה טכנית תפעולית מורכבת יותר וצריכה זמן הרצה.

לתינוקת בת 10 ימים אין סדר יום  של הנקה שינה .

יש תינוקות שזקוקים יותר למגע (ערסול ,חיבוק).

חשוב שתורידי לחץ ותשתדלי להיות כמה שאפשר רגועה,החוסר שקט שלנו משפיע על הקטנים מאוד.

את צריכה לדאוג לעצמך למנוחה ולאכול טוב,

בת הזקונים  שלנו בכתה המון ולא הסכימה להיות בידים של הדודות שלה ,אבל זה עבר היא גדלה!

היום היא ילדה מקסימה שאף אחד לא מאמין איפה תינוקת היא היתה. 

  

אם את במאוחדת יש החזר של עד 70% , או עד סכום מסוים שלושה לילות או משהוא כזה שווה לבדוק

חיבוק גדול והרבה נחת בריאות והצלחה

כל פעם אחרי לידה החיים משתנים אבל עם הזמן שוב מתאזנים!! שתזכי!!

לגבי בוכה - תוודאי שאת שותה מספיק. לפעמים כאמא לא שותה מספיק אין מספיק חלב, או שהוא לא מרווה אותה ויכול להיות שזה מה שגורם לה להיות עצבנית

עוד משהו שיכול להקל, במיוחד כשיש עוד ילד, זה לסחוב אותה במנשא כל זמן שהיא לא אכולת. את לא מאמינה כמה זה יכול להרגיע אותם. אבל רצוי מנשא בד שעוטף אותה והיא יכולה להתקפל כמו כדור בתוכו (תנוחה עוברית שכזאת).

ועוד משהו זה שבעלך במצב הזה יכול לעזור עם הילד הגדול. גם בעלי לא מסתדר עם תינוקות רכים, אז היה ברור לשנינו שהוא מטפל בגדולה ואני בתינוק הרך. וזה עבד יופי...

כשאמא לא ישנה, אי אפשר לצפות ממנה להיות רגועה.

חשוב לבדוק את נושא הבכי, כמו שאמרו.

לוודא שאת שותה מספיק ואוכלת מספיק ומייצרת מספיק חלב, ושהיא יונקת מספיק (סופרים חיתולים רטובים ובודקים עליה במשקל).

וכן, צריך איכשהו לישון.  לא תמיד ברור איך ומתי, אבל אמא חייבת לישון כדי לתפקד.  גם אם השינה היא קצרה וחטופה, אבל צוברים הרבה נימנומים, עדיף על כלום.

יש תינוקות שצריכים הרבה זמן מציצה.

יש תינוקות שרגישים למשהו שאמא אוכלת, לפעמים יש קושי בהנקה.

הכל ניתן לפיתרון, לאט ובטוח.

ואולי צריך רק שאמא תישן והכל יבוא על מקומו בשלום.

 

אשריכם שאתם יכולים לנסוע לנופש אצל ההורים שלו.

 

לגבי בעלך, הציעי לו לעסות את הקטנה, בעדינות, באיטיות, מהראש ועד לכף הרגל.  המגע יעזור לו להתאהב בה, והעיסוי עשוי לעזור לה להיות רגועה יותר.  לא משנה איך הוא עושה את זה, רק ללטף בעדינות.  אם בעלך מסכים, הוא גם יכול ללבוש אותה במנשא ולצאת איתה לטייל.  בתוך הבית, מומלץ ש"ילבש" אותה במנשא בלי בגדד חוצץ - עור אל עור.  

 

לי קרה שאחרי ניתוח קיסרי שההתאוששות שלי היתה ארוכה וכואבת, הרגשתי לא מחוברת לתינוק (למרות שהנקתי אותו הנקה מלאה!).  הרגשתי שאם יודיעו לי שהיתה טעות, והתינוק בעצם של מישהי אחרת, אתחלף איתה ללא קושי.  אימי החכמה הרגיעה אותי ואמרה לי שבכל החתלה, לעסות אותו לכמה דקות, 2-3, לא צריך יותר.  נדמה לי שהתאהבתי בו עד כלות אחרי העיסוי הראשון, מקסימום השני!  אין כמו מגע עור עם עור.

 

ולגבי הבכור - מסתבר שהילד שהיה הצעיר עד ללידה מגיב או מיד עם הלידה או אחרי חדשיים שלושה, כשהתינוק הופך להיות "בן אדם" ולא סתם איזה יצור אוכל, בוכה וישן.  נראה שזכית בילד שמגיב מיד.  ויתכן שברגע שסבא וסבתא יהיו בתמונה, ויקלו מהעומס הפיזי והנפשי, הבכור יירגע גם כן.

 

בהצלחה!

ישנים בלילה איזה 4 שעות ברצף, קמים לאכול ומיד חוזרים לישון.

ובמשך היום ישנים 3 שעות וקמים לאכול וחוזרים לישון . ב"ה.

אבל יש תינוקות לא רגועים. לא ישנים טוב בלילה במיוחד על הגב, עד שהאמא על סף קריסה 

ובסוף משכיבה על הבטן, האמא כמעט כל הלילה ערה, וביום לפעמים קשה לה להירדם בגלל מתח מצטבר,

חוסר השינה בעצמו גורם להפרשה מוגברת של אדרנלין שמגביר את המתח בגוף ומקשה 

להירדם ביום גם כשיש תנאים מתאימים, ואם התינוק גם ביום לא ישן טוב אז חבל"ז,

 ולאט לאט החוסר שינה הזה פשוט ממוטט.

ומי שב"ה לא חוותה את זה , קצת קשה לה להבין את גודל הקושי.

אבל זה באמת מאוד קשה-אנונימית פותחת, ואני מקוה בשבילך שהשהיה אצל ההורים תטיב איתך.

אני לא בלחץ על הריון עכשיו, וכמובן שנהנית עד השמים מתקופה ארוכה ללא מחזור, והוא ממש לא חסר לי, אבל במובן מסוים, כבר לא אכפת לי שיגיע, מחזור העיקר שאדע מה קורה..

שאחרי הסרזט ובדקתי והיה שלילי והוא לא הגיע ועשיתי בדיקת דם והיה שלילי ואחרי עוד שבוע הוא הגיע ועכשיו אני ב"ה בתחילת הריון 3 חודשים אחרי שהפסקתי.

בווסת גם ללא הריון. יש בדיקות הריון ב 5₪
חכי עוד קצת. ואת יכולה לעשות בדיקת דם אמינה יותר

לקחתי במשך שנה, וכשהפסקתי לא היה לי מחזור במשך חודש והרגשתי רע כמו בהריון. בסוף הגיע המחזור.

קיבלתי מחזור..
הקלה מצד אחד התרת ספקות, ובאסה מצד שני..
להיות אסורים אחרי שנה..

אולי יקל עלייך אם תסתכלי על הצד החיובי, אני ארבע וחצי חודשים אחרי לידה וכבר אסורים פעם שלישית. המחזור חזר, זה כבר השני........ ים  של דמעות..

יצאת בזול ב"ה.

כואב לי הרבה יותר, והמצב רוח על הפנים לגמרי..
תמיד זה היה הרבה יותר בשליטה.וזה לא שהתבאסתי כ"כ מעצם המחזור, זה יותר תופעת לוואי שלו, שאני לא מכירה..

מאותה סיבה שלך (משפחת כהנים, ב"ה)

 

 

באמת בביקור חולים יש פחות לידות (הוא יותר קטן), ואולי זו הסיבה שמדברים עליו פחות...

אבל גם שם יש המון לידות ולעניין זה הוא מצויין. (ואפילו במקרה של מצג עכוז, יש לו יתרון על בתי החולים האחרים בירושלים...)

עכשיו הוא מסונף לשערי צדק, כך שהתנאים די דומים.

 

אני ממליצה על ביקור חולים

הם היו נחמדים מאוד. האווירה נעימה ותורנית, האוכל בכשרות מצויינת ודי טעים.

 

שיהיה בשעה טובה!

 

ואני אישית לא נהנתי מהמילדת, אבל היו מימיני ומשמאלי נשים שנהנו ממש,

וגם כשכתבתי פה לפני כמה זמן, היו נשים שדיברו על חויות טובות.

ואם את הולכת לשם בגלל שבעלך כהן, בודאי שתהני שם יותר ממקומות אחרים

ואחזור לשם בעזרת השם.
ממליצה בחום .

אפרט בעז"ה מחר.

ליוויתי שם פעם את גיסתי בלידה, היחס של המיילדת היה מחפיר.

בכל הלידות שלי ובמה שעברתי בחיי- לא נתקלתי בדבר כזה.

 

אומרים שמאוד מקצוענים שם, ויש הרבה שמרוצות.

 

הייתי פעם אחת כמלווה- לא עושה חשק להגיע לשם אי פעם.

 

 

איפה היא נמצאת, מחיר, פלא, וכד'...?

ברמות אשה חרדית מקסימה העלות לא זוכרת אך לא יקרה מידי יש החזר נראה לי ללאומית, אם את מעוניינת אשלח לךבאישי

החדרי לידה והצוות גם במחלקה היו מקסימים

החדרים פחות יפים משע"צ אבל לא נורא, היינו 2 בחדר עם מקלחת ושרותים והיה בסדר גמור.

הדבר היחיד שהפריע לי היה שכדי להגיע לתינוקיה ולחדר האוכל צריך לעבור לי החדרי קסלה והרבה פעמים יושבים שם גברים ובאמצע הלילה לא היה לי כ"כ כוח לשים לב איך אני מתלבשת..

הייתי בחדרי ביות (לא ביות מלא אלא חצי ביות) וכשרציתי לנוח החזרתי אותה לתינוקיה והיה בסדר גמור.

 

מופלאה, אז תלו גם בצוות אבל איפשרו והיה לנו מיילדת ורופאה מדהימות

בקופ״ח יש בבתי חולים, פרטי אצל דולות מיילדות.
אני גם עודה הכנה ללידה פרטית זוגית בירושלים פרטים באישי

סרטז מיועד למניקות ולא אמור לגרום בעיות.

 

אבל זה כמובן יתכן, אצל אחוז מסויים של נשים

ובאותו המקווה (שאחרי המחזור המיוחד) נכנסתי להיריון... ועכשיו ב"ה חודש שישי

[אף פעם לא מנעתי הריון]

באופן כללי, האיזון ההורמונלי בגוף משתנה אחרי הריון ולידה, בעיקר אם גם יש הנקה, וצריך להיות מוכנים לשינויים והפתעות.

8 חודשים אחרי לידה+ הנקה, בהחלט מצדיקים את אי הסדר...

 

בהצלחה!

וציינתי גם שלפעמים בלי הנקה לוקח לגוף זמן לחזור לאיזון אחרי לידה...

אני מוכרת פה במידה מסויימת כyaldaima, 

אם כי לא פעילה מאוד בגלל חוסר זמן.

עכשיו זה פתוח על ניק של אחותי ואין לי כח להחליף.

 

כל הכבוד לך ש"אף פעם לא מנעתי הריון"

אולי גם נמסגר לך צל"ש מיוחד מהמחלקה לעידוד ילודה?

למה את טורחת לציין את זה לעתים כל כך קרובות ולהתגאות בזה?

גם כשזה קשור, וגם כשזה לא קשור, כמו במקרה הזה.

אני לא הולכת להפוך את זה לדיון על מניעת הריון, כי מישהי שאלה פה משהו 

ואני לא רוצה להסיט את הדיון ממנה.

אבל יש פה כמה, בעיקר מזרם חב"ד (שאני כן מעריכה אותו ויש לי חברות חב"דניקיות)

שמתהדרות בכך ש"מעולם לא מנעתי הריון" 

וזורות מלח על פצעים שכאלה שחייבות , רפואית ונפשית לרווח לידות.

כאילו שהן פחות טובות. 

אשמח אם לא תגיבו לי כאן, ואם מישהי תרצה להגיב מסר"ש בכיף,

כי מישהי שאלה שאלה ואני לא רוצה להסיט את הדיון,

אלא רק להעיר את תשומת ליבה של "משיח עכשיו"

לגבי זה שהערות הגאווה שלה עלולות לפגוע.

 

 

אז למה שיכבדו את בקשתך?

 

פורומים זה לא תוכנית כבקשתך.

 

אני חושבת שההערה שלך מגעילה ולא במקום. אם יש לך משהו להעיר למשיח את יכולה לפנות אליה באישי.

מותר לה לכתוב על עצמה מה שבא לה כל עוד היא לא פוגעת באף אחת.

 

זה שאת בוחרת להיפגע מזה שהיא מעולם לא מנעה- לגמרי זבש"ך.

ובנוסף, בעיני זה כן קשור לעניין (מניעת הריון יכולה לשבש את המחזור, "משיח" ציינה שהשיבושים היו לא בשל מניעת הריון...)

 

 

אני מבינה מאוד לליבך, ולדאגתך לנשים שעלולות להיפגע מאמירות כאלו.

ישר כוח על הרגישות!  (ברצינות!)

אני בטוחה שלא זו הייתה כוונתה של "משיח עכשיו",

להבא הערות חשובות ורגישות כאלו, לדעתי, עדיף באופן אישי.

1. אם החלטת למנוע, מן הסתם לקחת בחשבון את כל השיקולים ולכן בחרת. אז אם כך, מה יש  לך להיפגע? (אני שואלת באמת כדי לדעת(

2. זה בהחלט היה קשור לנושא

3. סתם שתדעי- ראיתי תגובה שלך בפורום שבעד מניעה ובי זה מאד פגע. כתבת שבשביל התינוק שנולד זה רע ומר אם מיד יהיה לו אח. ממש לא היה נעים לי לקרא את הדעה הזאת שלך. זה עובד ל2 הכיוונים....

 

אגב, אין לי בעיה אם זה שבחרת להתבטא נגדי בפומבי. כשכותבים בפומבי, צריך לקחת בחשבון שיגיבו לי דברים שאני לא אוהבת.

איחולי להתנקות מהירה!

אם זה כתמים אז כדאי תמיד לשאול רב

אם זה ממש מחזור תנסי לקצר אותו באמצעים שונים.

בהצלחה!

 

רופאה אמרה לי שאחרי לידה יתכן השתנות של הווסת גם אם לא מניקים.(עד ללידה הבאה ששוב משנה)

כשאת בהנקה ההנקה עצמה עושה שינויים.

הווסת לא סדירה

שלי קצר- אני תמיד מצליחה להיטהר ביום החמישי..

בניגוד ללפני הלידה שהיה לוקח איזה שבוע..

מעניין אם זה גם קשור להנקה

אולי זה קשור להנקה,

אבל יתכן מאוד שלא, וזה בזכות הלידה עצמה.

 

דימום ארוך לפעמים מעיד על קושי להתנקות.

הלידה לפעמים עוזרת לגוף ללמוד להתנקות מהר יותר.

 

 

לא נעים להגיד, אבל לא חושבים על זה ואז כשקורה משהו משלמים את המחיר (תרתי משמע...)

יש לך ביטוח בבית על הילדים שלך?

 

אלא אם כן את לא סומכת על המטפלת, ואז אל תשלחי אליה גם עם ביטוח

שיש לך כלפי הדבר הכי יקר לנו

וייתכן שאם לא משקיעים ברבדים האלה

אזי לא משקיעים ברבדים אחרים

אם חלילה קורה משהו וזה אשמת המטפלת באיזה שהוא אופן והחליטו לתבוע אז במקום שהיא תשלם חברת הביטוח משלמת.

לפעמים קורים נזקים חמורים ל"ע ולא על אף אחד,

ואז אם אין ביטוח פשוט אין ממי להיפרע.

לא מדובר על סכומים שיש לאדם ממוצע גם אם התובעים הצליחו לעקל לו את כל הרכוש.

כך שבאותה מידה חלילה יכול לקרות משהו בבית ולא יהיה ממי להיפרע.

אפשר להכניס את זה למערכת השיקולים אצלי זה נמצא במקום נמוך בדברים שאבדוק אם אצטרך משפחתון.

ב- ברור שבמסגרת הערכת הסיכונים שלי אני שוקלת גם את העובדה שהמטפלת היא לא אמא של הילדים והיא צריכה להשגיח על כמה ילדים בני אותו גיל יחד.

זה א' ב'.. אם חלילה קורה משהו , מי לוקח אחריות!

 

 

לכל רב יש הדרכות שונות לטהרה אחרי לידה לפי הפסיקה שלכם.

ב. לא צריך לחכות 5 ימים אפשר מיד לנסות מחדש אם רוצים.

לדעתי היא צריכה גם להתייעץ עם רב וגם עם רופא

כי אם הרופא יגיד לה שהדימום שחזר הוא מחזור, אז היא כן צריכה לחכות 

בכל אופן לי אמרה רופאת הנשים,שעד חודשיים מאז הלידה לא מתייחסים לכל דימום שהוא (עם הפסקה או בלעדיה) כאל מחזור,אלא כהתנקות אחרי הלידה..

 

 

התכוונתי למקרה שיש כמה ימים שבהם נקיים,ושוב חוזר הדימום

אבל אם מדובר על יום אחרי יום,ברור שלא צריך לחכות...

היא לא צריכה לחכות 5 ימים? לדעתי כן.

אולי לא הבנתי אותך...

5 ימים מחכים רק אם האשה היתה טהורה ומצאה דם.

כתבתי שאם הייתה הפסקה של הדימום של כמה ימים (כלומר היא הייתה טהורה בימים של ההפסקה)

ואז חזר דימום- אז היא כן צריכה לחכות

ואם זה נקי, ואז שוב דימום לאחר פחות מיום, לא צריך לחכות 5 ימים

הסיבה שקבעו לחכות 5 ימים היא,

שכאשר הזוג היו מותרים, ייתכן שהיו במצבים שעלולים לשבש את הבדיקה בימים שמיד אחרי כן.

ולכן נקבע ככלל, שלא סומכים על בדיקה בימים אלה כהפסק טהרה ויש לחכות.

 

אם חזר הדימום בזמן שהיתה נקיה אך לא מותרת לבעלה, כלומר באמצע 7 נקיים או בכל זמן אחר לפני שטבלה - אין עניין לחכות 5 ימים.

 

זה כמובן לא סותר את הצורך לשאול רב, אולי יש מחמירים יותר, ובטוח יש מקלים בזה במצבים מסוימים.

הלידה, ולפעמים יש הפסקה, ואחרי זה מגיע מחזור.

אני לא באמת יודעת אם צריך לחכות או לא,אבל לדעתי אם מגיע מחזור,וזה לא דם ההתנקות של הלידה אז צריך לחכות

כמובן שלכתחילה לשאול רב..

גם אם זה בטוח מחזור, אפילו במצב שלא אחרי לידה ועבר כבר חודש מהדימום הקודם,

אם משום מה היא לא טבלה ואסורה מאז הדימום הקודם (לא עליכן...) -

- לפי ההסבר הנ"ל אין סיבה לחכות, כי היא כבר אסורה על בעלה מעל 5 ימים. אפשר לעשות הפסק טהרה מיד.

 

(ושוב - זה הכלל העקרוני בהלכה, אני לא פוסקת פה לאף אחת כן?...)

כשאומרים טהורה מתכוונים לכך שטבלה במקווה. כלומר כל עוד לא טבלה, גם אם כמה ימים לא ראתה דם ופתאום כן ראתה, לא צריכה לחכות מינימום 5 ימים

אז צריכה לחכות 5 ימים שמא פולטת שכ"ז. אחרת עושה הפסק מיד כשנפסק הדימום.

או רב שאתם שואלים אותו

 

אורז ווניל עשו לו עצירות וקורנפלור לא ניסיתי..

בדייסות המוכנות יש גם דייסת כוסמת ודייסת דגנים ודייסת קינואה.

קורנפלור\סולת נראה לי סתם קלוריות בלי כלום. ואורז עלול לעשות עצירות.

הזמן טס

אני רוצה לתת בבוקר דייסה ובצהריים אוכל ובלילה לפני השינה דייסה
לאט לאט לשנות להם
בכ"א זה לשבת להאכיל 2..

וגם מאד משביע

את בהריון?
כי בהריון זה הרבה פעמים יותר גבוה.

לי היה כמעט תמיד 500!
בחלק מהפעמים זו אכן היתה דלקת.ובחלק מהפעמים לא היתה.
את זה מוודאים על ידי התרבית שבה יש המצאות של חיידק בשתן.
הלויקוציטים רק מעלים השערה לגבי דלקת כי הם משמשים בגוף למלחמה בחיידקים..זה לא בטוח מראה על דלקת.

בכל מקרה לי בהתחלה היה גם 100 והרופאה בכלל לא התיחסה ואמרה שזה רגיל.

וגם אם יש דלקת לא נורא..5 ימים אנטיביוטיקה וזהו.

וואי, תודה!!

התרבית, מה זה אומר? מה התוצאות שרשומות לזה?

תודה!

וואי, תודה!!

התרבית, מה זה אומר? מה התוצאות שרשומות לזה?

תודה!

ראיתי באינטרנט שכתוב שיש באותו יום, אבל עוד לא קיבלתי תוצאה...

ומחר יום שישי אז הם לא עובדים בטח.... אני אצטרך לחכות עד יום ראשון??

יתכן שיהיו תוצאות ביום שישי ויתכן שרק בראשון.

 

בכל מקרה - כדאי לפנות לרופא או אחות לגבי פענוח תוצאות.

לכולם יש תקופות כאלה.

תנסי כן להתכוון בבקשה יומיומית  לקב"ה שיהיה לך ישוב הדעת ושהלב יפתח בתפילה.

גם על זה צריך לבקש . ואת השאר תמשיכי לומר אפילו אם אינך מתכוונת.

חשוב לא לשנות ממה שהיית רגילה.

בהצלחה!

בזמנים שאת יכולה, להתפלל ללידה קלה, לתינוק בריא ושלם... 

אפילו רק במחשבות, מה שאת מסוגלת.

 

מסתובבת עם התחושה הזאת מלא זמן.
כל כך רוצה להתפלל!זקוקה לכך!
ואני מתפללת..אבל לא מבפנים. לא מצליחה.

ועכשיו זה קשה מתמיד..מרגישה שכל תפילה כ'כ נחוצה..כל כך רוצה להתפלל על הלידה!ועל אח'כ..

היום הלכנו במיוחד כדי להתפלל בקברי צדיקים...ויצאתי בוכה מתסכול ששוב הלב חסום..ואיני מבינה למה..

אז אין לי פתרון..רק הזדהות. ותפילה שה' שומע את התפילות גם אם איננו מתפללים אותן ..

אין לכן מושג כמה זה עוזר.
גם החיזוקים--שאני זקוקה להם. מאוד.
וגם ההזדהות!
אתן מקסימות!
תודה

להיום, כי שם הראש שלי נמצא... אני מציעה א. להמשיך להשתדל להתכוון

ב. להתביית על קטע אחד שלא משנה מה- בו מתכוונים חזק (מבוסס על הרב קוק/רבי נחמן, לא זוכרת אך לא מעצמי...)

ג. להגיד תפילה לפני התפילה, יש את של רבי אלימלך מליז'נסק, נורא מרגשת, על כך שבאמת יש מפריעים ומעכבים בתפילה, ד. לא בתפילה בעצמה, בין התפילה, אם את מרגישה התעוררות רוחנית ורצון לדבר עם ה' מכל הלב- עשי זאת באותו רגע, במילים שלך, או תהילים, עם דמעות. אלו רגעים יקרים מאוד.

 

לידה קלה בע"ה!!!

 

ותאמיני לי- כשתראי את התינוק בע"ה- את מה זה תתרגשי ותודי לה'!!!

כדאי לעשות הכנה כמה שיותר- מידע על תהליך הלידה, נשימות ודרכים להקלה על הכאב, הכנה רוחנית, תפילות מתמידות, והכנה פיזית של המקום, למשל-עיסוי פירינאום בשמן שקדים טהור, לריכוך המקום ומניעת קרעים.

הקורסים מומלצים להתחיל סביות שבוע 26-28
אבל צריך לברר לפני כדי לתפוס מקום וכו

שיהיה בקלות ובבריאות!!

אין לי מושג כלום, אומנם זה לא לידה ראשונה, אבל בלידה הקודמת לא הגעתי לשבוע הזה  (ילדתי בחודש שישי) ולא עשיתי שום הכנה, וזה היה ניתוח קיסרי, אז זה כאילו אני באה עכשיו ללידה ראשונה מבחינת הידע שלי... (בתקווה שהפעם אני אלד בזמן)..

 

איך מבררים על קורסים? זה תמיד בקופת חולים? האם גם הבעל צריך הכנה או שזה לפי ההרגשה שלנו? אני יודעת שיש קורסים שהם גם לגברים וגם לנשים, האם זה שייך קורס כזה?

וכל המידע שאור חיי כתבה - כל זה באותו קורס?

 

תודה!

קורס לזוגות סופ"ש תגגלי ותמצאי את כל הפרטים.

ובידיים מלאות.
אני ממליצה על קורס פרטי זוגי, שיתאים לכם אישית עם הרקע שלך קיסרי בעבר פגות ולידה מוקדמת וההשלכות על הלידה הנוכחית.
אם את מאזור ירושלים מוזמנת ליצור קשר בפרטי.
הכנה ללידה מתחילים בין שבוע 28 ורצוי לסיים עד שבוע 36 אם תתפתח לידה מוקדמת תהיו מוכנים.
חשוב שיהיה בהכנה ללידה הכנה וידע על כל התהליך( צירים, ירידת מים, זירוזים, משככי כאבים, כלים איך לתמוך באישה, הסבר על הנקה על אחרי הלידה..זוגיות ועוד.)

מאחלת המון בריאות והצלחה! שתבשרי לנו בשורות טובות!

לחברה שלי היה מקרה שהוא לא בדיוק אותו דבר,

אבל אולי זה יעודד אותך לשמוע את הנס שקרה לה.

לא היא הגיעה למצב של לידה בחודש חמישי, 

ובסייעתא דשמייא ובסייעתא ד'רפואה מודרנית

טיפלו בה, עשו תפר, וכנגד כל הסיכויים היא הצליחה לסחוב עד חודש שמיני

וללדת תינוק בריא במשקל תקין בהחלט.

 

שה' ישלח לך ולעובר רופאה שלימה ושתלדי תינוק בריא בעז"ה בזמנו!

מאחלת לך רק טוב ושולחת חיבוק ענק

רוב ההריון הזה הייתי בשמירה עם דימום שלא נגמר עד שבוע 28 בערך. ואז ברוך ה' הכל המשיך תקין ואני כבר בסוף 40, רק מחכה כבר ללדת . 

הבנתי שזה לא נדיר דימומים בהריון ורוב הרופאים לא התרגשו כל כך.

תדעי שכל שבוע שעובר מגדיל את הסיכויים לטובה ואם את כבר בשבוע 26 אז עברת את השלבים היותר מסוכנים וההריון כבר מבוסס וגם העובר כבר די חזק.

תהיי חזקה נשמה, הרבה תפילות. זה לא פשוט באמת, 

המשך הריון בריא וקל ותינוק/ת בריא ומתוק.

הריון נוסף של גיסתי ב"ה... והיום אם יסתכלו על האחיינים לא מאמינים לנו שהם היו פגים.
עם הילג האחרון הייתה ירידת מים בדיוק בשבוע כמו שלך ומאז הייתה בשמירה בבי"ח 6 שבועות ( לא הסכימו בבית כי הכירו את ההיסטוריה של לידות מוקדמות שלה) וילדה אחרי החמישה שבועות בצורה רגילה בן מתוק ובריא.
הרבה כח ואמונה

זה יש סיכוי לעובר בריא?

היום בן 17 בלי שום בעיות ב"ה.
אולי קצת נמוך

מכירה לפחות 2 שנולדו בשבוע 26 והם בריאים בנפשם ושכלם.

יש עם פגיות טובות?
נגיד אם אני יולדת אז אפשר להעביר לפגיה באמבולנס נכון?


איך הפגיה בלניאדו?

בתל השומר שהיא מאוד מקצועית.

האם כדאי לעבור אחרי לידה או לפני באמבולנס

פגיה מהטובות בארץ

לפי משהרופאים אומרים יש מצב שיילדו אותי בכל רגע בהתאם למצבי .אני לא יודעת אם אספיק לעבור בעת חולים לפני הלידה בגלל החג אבל מעניין אותי אם ניתן להעביר אחרי הלידה לפגייה.
אשמח לסיפורים אם מישהי מכירה כאלה שנולדו בשבוע 26-27 והכל היה בסדר איתם.

הקדוש ברוך הוא מסוגל להרבה ניסים, תתפללי מעומק ליבך ואנחנו מחכות לשמוע בשורות טובות!

היום הוא בן 19
בחור מוצלח וגבוה
לא היית חושבת לרגע שנולד פג.

שווה להתייעץ עם הרב פירר הוא מבין בזה... (כשאחותי נולדה הוא המליץ על סורוקה במקרה הספציפי וזה היה מזמן)

מצטרפת להמלצה להתייעץ עם הרב פירר

פגיה שם גם טובה

מבלינסון הם מעבירים לשניידר (בניינים צמודים)

ושם הפגיה מצויינת.

(מכירה מישהי שיולדת רק שם מהסיבה הזאת כי הילדים שלה צריכים פגיה מסיבה רפואית ידועה מראש...)

אך כדאי לבדוק אם אכן תמיד מעבירים.

אבל.בשבוע 30 או 31 מקווה בשבילך שתסחבי כמה שיותר

יצאנו לחרות אמיתית בחול המועד פסח שנה שעברה

והיא מדהימה בלי עין הרע, אין מי שלא מתאהב בבובה החייכנית שלנו.
אם את מאושפזת כבר את בטח תקבלי או שקיבלת זריקה להבשלת ריאות שזה חשוב חשוב חשוב.

אנחנו היינו מאושפזים בהר הצופים והיינו מרוצים עד השמים! צוות מדהים, תומך והכי חשוב מקצועי. הם לא מסתירים מידע מההורים ויש שם דיסקרטיות בקשר לתינוקות אחרים.
המקרה שלי ממש לא היה דומה לשלך אבל אני שולחת לך חיבוקים וחיזוקים ואת מוזמנת בשמחה ליצור קשר באישי אם תרצי.

רק לגבי המעבר, חוץ מבלינסון-שניידר, לא קל להעביר מטופל מבית חולים אחד לאחר, בדרך כלל בתי החולים עצמם די עושים טרור וצריך להילחם הרבה בביורוקרטיה. ככה שאם יש לך אפשרות ויש לך רצון לפגיה מסויימת כדאי ללדת באותו בית חולים.

בהצלחה! מוזמנת לפנות באישי אם תרצי

פגה קטנה במשקל 1.180 זה לא כיף חיים אבל במבט לאחור זה ניסי ניסים וצוחקים על זה עכשיו כשהיא כבר בת 5. 

ממליצה על הפגיה במאיר- פגייה מצוינת עם צוות מקסים וחם. עברתי לשם מבלינסון עוד בשמירת הריון כשהבנתי שזה הולך להיות ארוך כי זה יותר קרוב לי לבית ולא הצטערתי.

 

מקווה שתמשכי כמה שיותר.... לנו תמיד אמרו אחרי שבוע 28 זה כבר יותר טוב. וגם שכל יום בשמירה זה ארבעה ימי פגייה בממוצע!!!

היום הרפואה מאוד טובה ויכולים לשמור עליך ועל העובר. בשורות טובות!
המון תפילות

ב"ה שיש פה כמה אמהות לפגים ופגיות 

חבל שבתקופה של הפגייה לא הייתי חלק מהפורום 

זה יכל להיות קבוצת תמיכה 

אם בא לך בואי לאישי.

וזה עוד היה לפני 30 שנה ...התעודדי יקירה היום יש טכנולוגיה שתעזור לך לשמור על ההריון כמה שיותר זמן! בהצלחה בשורות טובות!

היום כבר יודעים ברב הפגיות, אבל חשוב מאוד לשאוב ולהקפיא חלב אם (גם כולוסטרום) לתינוקות פגים, כדי לתת להם כשמבחינה רפואית ניתן יהיה לתת להם תזונה דרך הפה. 

הקב"ה תכנן אותנו כך שמה שהעובר לא הספיק לקבל ברחם, הוא מקבל בחלב אימו.

יש שוני בחלב אם של אמא לפג לחלב אם של אמא לתינוק שנולד אחרי 9 חדשים מלאים.

 

בנוסף, ככל שמרבים במגע עור עם עור, שוב, אם מותר מבחינה רפואית, הפג מתחזק הרבה יותר מהר מאשר כשהוא בודד באינקובטור.  קראתי סיפור על תינוקת שנולדה בשבוע 22, כשהרופאים כבר הכינו את ההורים שהיא לא תשרוד, וכל המוניטורים הראו שהמצב גרוע, והצוות אמר להורים שכל אחד מהם יתן לה חיבוק פרידה.  ואז קרה הנס.  שמו לב שכשמחזיקים את התינוקת, מיד כל המדדים מתאזנים, אבל כשמניחים אותה, המדדים "מתפרעים".  הצוות אמר להורים שפשוט יחזיקו אותה, לפי התור, כל עוד יש להם כח.  וכך ההורים עשו במשך היממה הראשונה, אחד החזיק והשני ישן. ולאט לאט, עם רגעי דרמה בדרך, התינוקת התחזקה והתחזקה, ו... זכתה להשתחרר מבית החולים בתאריך הלידה המשוער שלה, בריאה ושלמה!

 

"תחשוב טוב, יהיה טוב!"

תתרכזי בעוד שעה, בעוד יום, אולי גם עם דמיון מודרך, תדמייני שהעובר ממשיך להחזיק מעמד, בריא ושלם, ואת מתחזקת ומחזקת אותו. תדמייני את המציאות הכי טובה שאת יכולה לדמיין, ובעז"ה תבשרי לנו בשורות מצויינות בעוד מספר חדשים!