מה יהיה עם הכאבים האלה?
ילדתי לפני כשלושה חודשים וחצי.
חודשיים בערך אחרי הלידה - התחילו לי כאבי מחזור קלים, אבל טורדניים..
אחרי חודש - הפסיקו ב"ה.
אתמול בלילה חזרו הכאבים 
אני לא בהיריון, אז מה זה יכול להיות??
כאבי מחזור יכולים להיות מהמון סיבות... חסרים פרטים כדי לנסות לעזור:
את משתמשת באמצעי מניעה כלשהו?
את מניקה?
המחזור חזר?
את סובלת מעצירות?
שינית משהו בתזונה?
לדעתי האישית והלא מקצועית, אין צורך להתרגש מהעניין יותר מדי...
יכול להיות שזו תגובה של הגוף לשינויים השרחם עובר אחרי הלידה כדי לחזור למצב המקורי. יכול להיות שאלו נסיונות ביוץ שלא מצליחים. יכול להיות שזה בהשפעת ההורמונים מההנקה... ויכולות להיות עוד הרבה סיבות.
אם הכאבים לא חזקים, ולא מלווים בהרגשות נוספות. אז כנראה שזה משהו שיעבור (אבל כדאי לעקוב לראות שהם לא מתחזקים או משהו...)
זכור לי, שאחרי הלידה הראשונה, לעיתים הייתי מרגישה כאבים עמומים באזור הבטן התחתונה. הם עברו מעצמן אחרי תקופה מסויימת...
אם את לא רגועה, ניתן לגשת להיבדק...
מינימאוס2נ.ב. איזה בדיקה עשית ואחרי כמה זמן איחור?
אז נסי לעשות בדיקת דם מחר\מחרתיים
מחזור לא חייב להיות שעון שוויצרי וחבל על התסכולים.
לא קורה שום דבר בכלל אם לא יודעים על ההריון והוא קיים - לכן תרגילי את עצמך לחכות אפילו לשבועיים של איחור ורק אז לבדוק.
זה פותר גם בעיות של נשים שחושבות שעברו הפלה - בעוד מדובר בסך הכל בהפריה שלא נקלטה.
אני יודעת שזה קשה להיות כזו קולית וסבלנית - אבל הרוגע שווה.
![]()
לא מבינה כ"כ את הלחץ לבדוק ישר באיחור קטן. צאו מתוך הנחה שעד איחור של שבועיים אתן לא בהריון.
תחסכו לעצמכן הרבה תסכולים. ככה אני תמיד עשיתי ובכלל לא השתמשתי בבדיקה ביתית.
רק בדיקות דם. באחרון ובנוכחי אפילו לא עשיתי בדיקת דם , מיד אחרי איחור של שבועיים יש לי כבר בחילה.
בהריון הנוכחי הגעתי לרופאה בשבוע 9.3 ואמרתי לה שכבר יש לי סימפטומים של הריון.
בכלל לא שלחה לבדיקת דם , ישר אולטראסאונד לבדיקת גיל ההריון.
וכבר עברתי כמה וכמה הריונות.
לי בחיי היה רק פעמיים איחור של 8 ימים ושתיהם היו בגלל הריון
יש כ"כ הרבה מאוכזבות ומתוסכלות שממש כואב כל פעם לקרוא את התיסכולים שלהן.
נשים אחרי לידה, אחרי שימוש בגלולות, אחרי הפלה ואפילו סתם כך גם היה פה לא מעט,
בודקות נורא מהר ומתאכזבות ואפילו יש כאלו שמגדילות לעשות ובודקות עוד לפני בכלל שהמחזור אחר רק בגלל כל מיני תחושות.
לא חבל על הצער ?! אני מבינה את הרצון החזק במיוחד כשהציפיה נמשכת תקופה ארוכה. גם לי היו תקופות שחיכיתי,
אבל כשמשתחררים מהלחץ לבדוק כל הזמן, זה עושה משהו בנפש , נותן איזשהי שלווה.
יש איזה בדיקה חשובה שהיית מפספסת?!?
ברור וידוע שמי שיש לה איחור זה לא חייב להיות הריון - ואת יכולה לדפדף בהיסטורית הפורומים ולראות כמה איחורים הסתיימו במפח נפש..
זה שלך ברוך השם זה אף פעם לא קרה - לא הופך את זה לכלל כלשהו. רק תגידי תודה להשם... אשריך והלוואי על כולנו.
מה שאני ואימון באמונה הצענו - היות וזו תופעה נפוצה שקורית להרבה נשים. ובמיוחד לנשים שהמחזור שלהן אינו שעון שוויצרי (אבל גם לכאלו שהוא כן - זה יכול לקרות סתם כך ולא דווקא בגלל הריון, )
אז היות ששום נזק לא קורה מלהמתין עוד שבוע/שבועיים עד הבדיקה - אפשר להמתין תמיד בסבלנות. ולקבל קצת רוגע ושלווה...
ולמנוע את מפח הנפש המאכזב ואת הבדיקות המיותרות ואת התוצאות החיוביות שאינן חיוביות אלא תפיסה של הפריה שלא נקלטה ...
רק לא מבינה מה הענין לחכות שבועיים תמימים
אם את לא על גלולות\אחרי לידה וכו' והמחזור שלך בדרך כלל מסודר
אז גם בלי לבדוק - לדמיין שבועים שאויל זה הריון ובסוף לא
עדיף כבר לבדוק מייד ולדעת מיד וזהו
תעשי בדיקת דם מחר על הבוקר ותהיי רגועה עם פסח
תמיד ידעתי שאחרי אדמת זה 3 חודשים.. חידשת לי.
יש הרבה אמצעי מניעה שמתאימים לחודש אחד - גלולות,נובה רינג וכו' . לא מתאים לך מניעה הורמונלית מאיזה סיבה??
נשמע שלא סוף העולם אם כן תכנסי להריון החודש למרות זאת. אני צודקת?
במקרה כזה- נרות זה אחלה פתרון כי רוב הסיכויים שבחודש אחד לא תכנסי דווקא להריון. את גם יכולה לנסות לזהות את הביוץ אצלך ולהימנע לכמה ימים.
ומאוד ממליצה כמו כולן לפנות למכון פועה
גם לתמיכה, וגם כי אולי יהיה להם רעיון לגבי מניעה מתאימה (אני לא יודעת אם יש אופציה טובה, אבל אם יש- הם בטוח ידעו להציע).
הטלפון שלהם זה 02-6515050
זה באמת נשמע מצב לא פשוט ומתסכל במיוחד.. שיהיה הרבה הצלחה ושמחה, ובשורות טובות בעז"ה בקרוב!

אבל זכור לי שיש דבר כזה "גלולת היום שאחרי".
תבררי במכון פוע"ה. באמת ששווה להתייעץ עם רב שלהם כי יש המון הקלות שאנחנו אפילו לא חושבות עליהן.
הגלולות הנ"ל מיועדות למקרי חירום. כלומר, למקרים שלאחר מעשה נזכרו ששכחו למנוע הריון בדרך כלשהי...
הגלולות הללו הן בעלות מינון הורמונלי גבוהה הרבה יותר מגלולות רגילות, והן התערבות די אגרסיבית לגוף (הן כמובן טובות יותר מהפלה מלאכותית, אבל הן ממש לא ממולצות רפואית)
ד"ר אורנה רייכמן, מירושלים. עובדת בלאומית ובשערי צדק. (מנהלת מחלקת מחלות שפירות של הלדן והעריה, בשערי צדק)
גם שמעתי עליה הרבה דברים טובים הקשורים לעניין.
וגם בביקורת אחרי הלידה הראשונה היא אמרה לי בעדינות, שאם אני מתחילה להרגיש כאבים בנסיון לאישות, לחזור אליה. לא להתבייש. לדעת שזו תופעה קיימת ויש דרכים לטיפול! (ב"ה לא נזקקתי לטיפול... אבל מאוד התרשמתי ממה שהיא אמרה...)
כך שאת צודקת, רוב הרופאים לא מבינים בזה.
אבל יש כאלו שכן....
אפשר לעשות בדיקת דם.
תרגישי טוב![]()
שהמחזור מתעכב? יתכן.
השלשולים נשמעים יותר כמו וירוס
כלום לא זז...
מי היה מאמין...
מישהי יודעת האם המדיניות לזירוז בכל בתי החולים היא זהה?
שאחרי שבועיים מהתאריך רוצים לזרז?
או שיש מקומות גמישים יותר?
מישהי יודעת מה המצב בלניאדו?
עוד שאלה - מה עושים אם יש לי GBS, והלידות שלי מהירות מאד, כך שאם גם הלידה הזאת תהיה כך - אין לי איך להספיק לקבל אנטיביוטיקה... תמיד מביאים אח"כ לתינוק? ממש לא בא לי לתת אנטיביוטיקה לגוף כזה קטן וטהור...
מה זה בכלל אומר אם התינוק נדבק מזה?
תודה!
באותו יום בבוקר הייתי במעקב ולא היה כלום! אפילו לא פתיחה קטנה... אנשים עודדו אותי שזה יכול להתחיל מרגע אחד לשני ולא הצלחתי להאמין עד שזה קרה באמת ובערב הגעתי למיון עם פתיחה של 4....
אז מקווה בשבילך שהרגע הזה יגיע מהר...
אני לא יודעת מה המדיניות של הזירוז, אבל בכלליות אם הכל בסדר (משקל, כמות המים, מצב השליה) ואת מרגישה בסדר אין סיבה לזרז ולדעתי לא כדאי ( מנסיון לא טוב בלידה הראשונה שלי)
שיהיה בקלות ובבריאות![]()
רבה אמונתך!בבתי החולים יש מדינויות שונה... בגדול כולן ממליצים על זרוז משבוע 41+6. אבל, אם כל המדדים תקינים, השליה לא "זקנה" מדי, התינוק לא גדול, וההריון לא בסיכון. את יכולה לבקש להמנע מזרוז ולהמשיך במעקב צמוד יותר עד הלידה הקרובה בע"ה. לא בכל בתי החולים יראו את זה בעין יפה... אבל זו זכותך המלאה! וכדאי לחפש בית חולים שיהיה מוכן לגישה כזו...
לגבי לניאדו- אני לא מכירה.
gbs. גם כאן המדיניות משתנה. יש בתי חולים שנותנים אנטיביוטיקה לתינוק בכל מקרה. ויש כאלו שבודקים את התינוק ולפי הבדיקה מחליטים על הטיפול. כדאי לברר עם בית החולים.
אם התינוק ח"ו נדבק מזה (סיכוי נמוך שזה יקרה), יש סיכוי נמוך שהוא גם יחלה מזה. אבל אם ח"ו התינוק יחלה מזה זו סכנת חיים ממש! וגם אלו ששורדים בהרבה מקרים נפגעים מאוד בכל מני מערכות חיוניות בגוף. (איבחון מוקדם של ההדבקות וטיפול מהיר יכול למנוע את הנזקים. אבל בשביל זה צריך לבדוק את התינוק!)
בהצלחה!
השיליה התחילה להזדקן ויש סיכון גדול למצוקות עובר
ולגבי ה GBS זו סכנת חיים ואין מה לעשות למרות שאנטיביוטיקה לכזה תינוק קטן זה לא משהו
בכל אופן זה עדיף מאשר לא לתת אם צריך
אז אני עברתי ניתוח קיסרי לידה שניה(יש לי ילד בבית מלידה רגילה) בגלל מצוקה עוברית...הגעתי בפתיחה 7!!...|(ואז הדופק ירד)
יש לי פחדיםםם וחרדות ושאלות בבקשה תענו לי...
1. מתי מותר להתעמל להוריד את הבטן?
2. כמה זמן צריך למנוע כדי שהלידה הבאה תיהיה רגילה?
3. מה מומלץ למנוע( מניקה) ומה לא פוגע בפוריות? וכמה זמן אחרי שמפסיקים את המניעה נכנסיםם להריון?
4.נגיד ומישהי עשתה ניתוח 3 מה הזמן לחכות עד הלידה הבאה?או שאין צורך לחכות שבמילא זה ניתוח שוב?
5איך אני מבררת על סיכויי ההצלחה בבית חולים בלידה רגילה אחרי ניתוח?ו
6איך אפשר לדעת בזמן לידה על קרע ברחם?לפני שזה קורה?מכירה מישהי שניסו לילד אותה רגיל ולא הצליחו ובסוף שניתחו ראו קרע ברחם איך מונעים את זה? איך רופא בכיר יכול למנוע דבר כזה?ולמה לוקחים סיכון ולא עושים ניתוח מהתחלה?
?......
לא עניתי, כי אני פשוט לא יודעת את התשובות לרוב השאלות שלך...
אנסה לענות מה שאני יודעת.
לגבי שאלה 2 - בדר"כ מונעים שנה עד הכניסה להיריון הבא. אבל זה לא קשור אם הלידה הבאה תהיה רגילה או קיסרי. זה נכון גם לשאלה 4, אלא אם כן יש משהו חריג כמובן.
*לגבי שאלה 5 - זה תלוי איזה מס' ניתוח זה. אבל באופן כללי, את יכולה לבקש הפנייה מרופא/ת הנשים שלך למרפאות חוץ של בי"ח ושם להתייעץ לגבי הניתוח. אני עשיתי את זה בלידה האחרונה - הייתי אחרי שני קיסרי (ובאמצע לידות טבעיות) ורציתי לנסות טבעי, אבל לא אישרו לי את העניין....
את מוזמנת לפנות אליי באישי אם את מעוניינת...
1. לא יודעת בדיוק אבל לפחות 6 שבועות בטוח
אם את מתעמלת לבד תהיי זהירה ותשימי לב להרגשה שלך
2.לא יודעת. נראה לי הדעות חלוקות בין חצי שנה לשנה וגם ליותר.
4.גם אם זה שוב ניתוח נראה לי שצריך איזשהו זמן שהרחם יחלים ויתחזק.
5.צריך לברר בסיורים ובשיחות עם בנות אחרות מה הגישה שלהם ללידה אחרי קיסרי. ואיך הם עוזרים לזה לקרות.
אני חושבת שלניאדו נחשב יחסית תומך בלידה רגילה אחרי קיסרי. הם היחידים שמאפשרים ניטור לסרוגין.
ואפשר אפילו להתקבל לחדר לידה טבעי אחרי קיסרי אם שולחים להם את כל המסמכים של הניתוח והם מאשרים.
6.למה לוקחים סיכון? בגלל שגם המצב ההפוך יש בו סיכונים. ניתוח זה לא פרוצדורה נטולת סיכונים.
כבר שכחתי קצת את הפרטים אבל נדמה לי שיודעים על קרע באמצעות המוניטור והשגחה צמודה.
יש אתר מיוחד לכל הנושא. את מוזמנת לעיין יש שם הרבה חומר-
1. פעילות גופנית- חכי שישה שבועות.
2. גם אחרי מניעה- אף אחד לא מבטיח שהלידה הבאה תהיה רגילה. זה כדי לתת זמן החלמה לרחם המצולק. אומרים בדרך כלל שנה.
3. מה מומלץ? כל אישה לגופה, אמצעי המניעה בד"כ לא פוגעים בפוריות- וזה מאוד אינדיבידואלי תוך כמה זמן נכנסים שוב להריון- ותלוי בהמון גורמים- ולאו דווקא בסוג המניעה (זמני הביוץ, אורך המחזור, גיל האישה וכו')
4. אמרה לי מישהי שיולדת רק בניתוחים שרופא אמר לה שאם זה במילא ניתוח בלידה הבאה- אין ממש משמעות לכמה זמן מחכים, מבחינה רפואית, זה תלוי בכוחות של האישה.
5. אחרי ניתוח אחד את תמיד בסיכון יותר, בתי רפואה דתיים יותר סבלניים לגבי ניתוח. קחי בחשבון שאחרי ניתוח א"א לתת זירוז- ולכן הרבה יותר מהר מגיעים שוב לניתוח.
6. בדרך כלל לא יודעים מה קורה ברחם עד הלידה הבאה, אולי מי שעושה בדיקות מיוחדות כמו צילום רחם- שזו לא בדיקה שנותנים סתם ככה לנשים אחרי ניתוח לעשות- יכולה לדעת, אבל רק הלידה הבאה תאמר בוודאות מה קורה שם.
אין ממש איך למנוע את זה. אם רופאים אומרים שיש סיכון ללדת רגיל- אולי פשוט לא להילחם על זה אלא לזרום עם זה.
יום טוב
קודם כל בלי לחץ!!!מתי עברת את הנתוח אפשר ורצוי להתחיל להתעמל שישה שבועות לאחר הניתוח(לאחר לידה רגילה אפשר לאחר שבועיים)
זה שילדת בלידה ראשונה בלידה רגילה נותן סיכוי טוב מאוד ללידה רגילה בהמשך,,כדי לא להרוס את חווית ההריון הבא ולא להיות בפחד מתמיד כדאי לעבור תהליך של הרפיה ושחרר מטרואמת הCSכפי שאת מתארת מה שעוזר מאוד זה הידרוטרפיה שמעבירה תהליך עמוק של שחרור הגוף מהחויה
לגבי מרווח ילודה זה לא מה שיעלה או יוריד את הסיכוי לCS בלידה הבאה ,כפי שצינת הניתוח היה בגלל מצוקה עוברית בלי קשר כדאי./רצוי/מותר/איך שתקארי לזה לנוח מההריון
בלידה הבאה תשקלי ללדת במעיני או לניאדו נותנים יותר צנס ללידה וגינלית
דבר ראשון, בלי לחץ. הרבה עושות היום קיסרי
1. אחרי 8 שבועות ולא 6 כמו בלידה רגילה. וגם לחזור בהדרגה להתעמלות.
בהתחלה הליכות ולאט לאט לעלות את הקושי
2. לגבי המניעה מאוד תלוי את מי תשאלי . יש אומרים חצי שנה ויש שנה כמובן ששום דבר לא מבטיח לך שפעם הבאה תהייה רגיל (אני ילדתי בהפרש של 4 שנים והיה לי קיסרי חוזר)
3. לא יודעת כי אני לא מניקה
4. בטח שצריך לחכות, אני אחרי שני ניתוחים שברור שפעם הבאה זה ניתוח, ואמרו לי למנוע שנתיים
5. לא יודעת כמה יש לברר. זה פשוט סיעתא דישמיא גדולה. את צריכה להגיע עם תנאים מתאימים ללידה כי לא ניתן לעשות זירור מלאכותי אחרי קיסרי (חוץ מסטריפינג) והיום הגישה היא לנסות כמה שיותר רגיל אבל כמובן לא במחיר סכנה של העובר והאם
6. קרע ברחם זה אכן מסוכן וזה קורה לאחוזים בודדים מהאוכלוסיה (אני חלק מהאחוזים האלה
)
זה דבר שמתפתח תוך כדי הניסיון ללדת לידה רגילה. ולא תמיד ניתן לצפות אותו מראש
אצלי הצירים גרמו לי לפתיחת הצלקת הראשונית והרגליים של העובר יצאו לחלל הבטן הצוות ישר קלט והטיסו אותי לניתוח חירום מזעזע
וברוך השם השם עשה איתנו ניסים גדולים ואני והילד בסדר.
חשוב ללכת לבית חולים מקצועי מאוד שיפקח בעיניים גדולות על הלידה.
שיהיה בהצלחה!
שאפשר לקחת את המינון הממולץ לתינוקות 400 יחב"ל. וזה בוודאי לא יזיק.
אבל לי באופן אישי, זה לא מספיק. אני לוקחת 2000 יחב"ל כל יום (כשאני זוכרת), ועוקבת אחרי מצב הויטמין מדי כמה חודשים בבדיקת דם.
צריך להתחיל לקחת ולאחר תקופה לבדוק איך זה משפיע, ולתקן את הכמות לפי זה...
בגלל שהיום אנשים לא עובדים בחוץ אלא ספונים במשרדים ובמבנים מקורים.
במיוחד לנשים דתיות שלבושות בצניעות ואינן נחשפות לשמש.
בד"כ גם הויטאמין D שלוקחים בטיפות לא נספג כ"כ ולא מעלה את רמתו בדם.
רוב האנשים בכלל לא בודקים ולא מודעים למחסור שלהם.
הנשים על כל דבר יש לנו תירוץ -הורמונים,אבל גבר אם הוא כועס, אז אנחנו לא מרחמות עליו , כי לו אין הורמונים.
כן הרבה זה הורמונים אחרי לידה,
תלוי מה ומי. זה לא אומר שלא צריך לקחת אחריות!!!!!!!!!
באמת לא תמיד קל לדעת מה מההורמונים ומה סתם עצבנות\עייפות\מידות שצריך לתקן...
שמעתי פעם מרבנית אחת, שלפעמים יש מן הרגשה כזאת,
ש"ההתנהגות הזאת היא לא אני, לא מתאימה לי, גדול עלי מה שקורה פה עם עצמי..."
לי המשפטים האלו ממש קלעו, לפעמים אני ממש מרגישה שהם נכונים עלי, ואז אני יודעת שזה הורמונים...
נגיד - התרגשות מוגזמת עד דמעות מדברים שלא כאלה מרגשים, עצבנות או כעס על משהו שבשכל לא כזה נורא...
זה מן הרגשה פנימית, שלא תמיד קל להגדיר אותה, וגם מן הסתם לא תמיד אפשר להפריד בין השפעת ההורמונים להשפעות אחרות שיש עלינו, אבל זה בכל זאת עזר לי.
מקווה שעזרתי...
רמה נמוכה (מתחת ל10 או ל5 תלוי בשיטות הרפואיות) זה לא הריון.
מעל 10 זה הריון. ככל שההריון מתקדם יותר ערכי הבטא גבוהים יותר (בהתחלה הבטא עולה ממש מהר...)
בטא נמדדת בבדיקת דם (צריך הפניה בד"כ). הבדיקה מכונה גם "בדיקת דם לגילוי הריון".
רבה אמונתך!אחרונהזו תקופה לא פשוטה, אבל נגמרת..
יש כל מיני עיסויים, תחפשי באינטרנט וביוטיוב, יש דעות שאומרות שזה תלוי מה את אוכלת - אם את מניקה, אני אישית לא ראיתי את הקשר.. ויש סימילאק- אצלינו הוא היה די בגדר אמונה- שהוא עוזר..
המון המון בהצלחה וכוחות!!
רק לשמוחקודם כל תורידי מוצרי חלב, ואם אפשר תמנעי מקמח לבן.
שינוי שאולי יותר קל לעשות- לחשוב מה גורם לך לגזים ופשוט לא לאכול את זה. חומוס, כרוב, קולרבי, וכד'.
אני כולה לומר לך שאני בכלל לא נגעתי במוצרי חלב, ואת כל מחוללי הגזים הוצאתי מהתפריט, והילדות שלי (טפו טפו טפו) בקושי סבלו מגזים, אולי קצת בגיל 3 חודשים למשך שבוע בערך.
אפשר גם להחזיק אותו על הזרוע- בצורה כזו שנוצר לחץ על הבטן שלו- זו תנוחה שמרגיעה פיצפונים. גם נשיאה במנשא יכולה לעזור- אבל תני לבעלך לעשות את זה כל עוד לא עברו 6 שבועות מהלידה.
לגבי העיסויים- אנחנו עושים עם ערק וזה עוזר. יש כל מיני תכשירים- טבעיים או לא שאפשר לקנות בבתי מרקחת. אצלנו אף פעם לא הועיל, אבל יש כאלה שכן עוזר להם.
וזה ממש עזר.
עוד משהו (שלמדתי מהפורום הזה לפני שנים) זה להחזיק את התינוק ללא טיטול מעל הכיור, בתנוחה שהגב שלו נשען עליך ואת תופסת אותו מהרגליים מתחת לברכיים ככה שהן מקופלות לכיוון הבטן שלו והישבן שלו מכוון לכיור (אני מקווה שזה היה מובן). זה מאפשר לתינוק לשחרר גזים ויציאות יותר בקלות וזה ממש מרגיע אותו.
בן חודשיים אבל מהרגע שהוא נולד הוא יודע מתי אני מכינה לי קפה ואז בדיוק הוא קורה לי... ואני לא אוהבת קפה קר!!!!
רבה אמונתך!לתינוקות יש רדרים מצויינים!
אוהבת את אבא
רק לשמוחאחרונה
אני חודש אחרי ניתוח קיסרי, ב"ה.
בשלושה ימים האחרונים נתקפתי פתאום כאב חד בגב (תדירות של פעם ביום), שיש לי הרגשה שהוא מההרדמה שהייתה בניתוח (ככה זה מרגיש לי).
וגם כשאני מתרגשת או לחוצה - הכאב הזה בגב ממש כמעט משתק אותי מרוב שהוא חד. יש לציין שזה קרה לי כבר בעבר במצבי התרגשות ולחץ (בעבר גם השתמשתי בהרדמה אפידורלית בלידות הרגילות).
האם מישהי חוותה? יודעת על מה אני מדברת? האם זה אכן קשור להרדמה?
בכל מקרה, יש פתרון לעניין?
אני לא מניקה.
ב"ה כאבי ראש אין...
באמת כשאני חושבת על זה עכשיו, מהלידה הקודמת (לא האחרונה) זה באמת הפסיק כשהלידה התרחקה.
הכל הכל לטובה!וגם על האיחולים! אמן!
האם מישהי מרגישה שבזמן התרגשות או לחץ זה קורה יותר? או שרק אני?
הרגעתן אותי קצת...
זהר הרקיעאחרונההאם יש מנבא גם בכוון ההפוך-
הריון שלא משפיע נפשית בכלל יכול "לנבא" שאחרי הלידה גם יהיה קל נפשית?
בהריון הראשון ההריון עצמו היה נהדר, ואחרי הלידה היה לי מאוד מאוד קשה (בעיקר בשל העובדה שהקטנטונת צרחה במשך רוב שעות היום והלילה, החל מהיום השני לחייה, ועד גיל חודש...).
נראה לי שאחרי לידה יש הרבה גורמים שמשפיעים על מצב הרוח. וצריך להיות מודעים לכך ולהשתדל לטפל בעצמך כדי לא להגיע למצב של דיכאון ח"ו.
אבל יתכן שאם ההריון עובר "חלק" זה סימן שגם אחרי הלידה יש סיכוי שיהיה קל יותר.
אני מאד עצבנית בהריונות - ושלווה וזוהרת ורגועה אחרי הלידה כשהורמוני ההריון מתנדפים להם.
כך שעצבים בהריון לא ממש "מנבאים" דכאון אחרי לידה.
לפעמים זו סתם השפעת ההורמונים על הגוף.
בהריון עצבנית על כל שטות
וצריך נורא להיזהר ממני
בעלי אוהב לתאר אותי אחרי שהתינוק יוצא
נולדה לי אשה חדשה
ההורמונים מתפוגגים, והאופוריה בעיצומה
ואף פעם לא היה לי דיכאון (ונקווה הלאה)
מילה שלי מיותרת,
ב. תודה על המחמאה שאת שואלת אותי,אך אסייג בזאת (וכאן ההזדמנות) את דבריי, משום שאין לי עדיין דוקטורט,
ואני בתחילת דרכי,
אמנם בעלת ידע, גם אישי מכמה פעמים,וגם מקריאה מרובה,אך עדיין מסייגת את דבריי,
תמיד עדיף לשאול משהו,
בנוסף-
הורמונים כמו שאמרו, הנם דבר הפכפך,
אי אפשר לנבא אי חושבת כך,
אני הכרתי משהי שהיא נחשבת לאשה הכי לא מתוסבכת, הכי שמחה, הכי הכל, חיים ורודים, לוקחת הכל בקלות, הריונות בלי שום מצברוח מדורדר,
ופתאום נפל עליה כזה דכאון אחרי לידה של שנה ומשהו שאמא שלה ספרה שזה היה כל כך חמור, והם עברו שנה ממש קשה,
ועכשיו יצאה מזה,
וזה ממש הפליא את כולם כמה גדול כחם של ההורמונים,כי היא כביכול האחרונה שיקרה לה דבר כזה.
אז מקווה שלא הפחדתי אותך........
אבל יהיה טוב,
לדעתי צריך לא להלחץ מזה,אלא לדעת שיש אפשרות כזו, ושהכי טוב במקרה גרוע או לא גרוע לקחת כדור או שניים, וללכת לטיפול,
יש לך בבני ברק מקומות שנותנים טיפול לכך, גם שיחות וגם תרופתי,
ומקווה שלא תזדקקי!
נובע פשוט מחוסר שינה מצטבר, שגורם הרבה נזקים לגוף, במיוחד סטרס,
והסטרס גורם לקשיי שינה ותשישות וסחרחורות וזה פשוט מעגל שלא נגמר.
התשישות הפיזית מאוד משפיעה על המצב רוח .לא צריך להאשים בכל דבר את ההורמונים.
ובמקרה כזה , כשיש עם מי לדבר, ויש עזרה פיזית בבית שמורידה קצת את המתח,
ומאוד חשוב לצאת בבקרים החוצה לאויר ולשמש- זה מעלה את רמת האדורפינים במוח,
אין כמו הליכה של 25 דקות לפחות,ואם יש הבנה של הבעל , אפשר לאט לאט לצאת מהמצב.
השרשור,
אם תראי משהו שלא תביני מאיפה נפל עלייך, אז זה בטעות ממני,
סורי.......
![]()
הרופאה אמרה לי שאני יכולה לנסות שוב להיכנס שוב להריון אחרי הווסת הראשון שאחרי הגרידה.
אבל שמעתי שיש איזה עניין עם הבטא משו?
שצריך שירד?
נכון?
ואם הוא לא ירד כ"כ מהר אז מה?...
מסוכן?
בקטנה?
מישי עם נסיון אשמח תודה..
כבר נעזרתי במישהי..אלמונית 123אחרונהזה מסוכן או שאפשר לעשות את זה בלי לדאוג?
) אין בעיה עקרונית.
