אני חודש אחרי ניתוח קיסרי, ב"ה.
בשלושה ימים האחרונים נתקפתי פתאום כאב חד בגב (תדירות של פעם ביום), שיש לי הרגשה שהוא מההרדמה שהייתה בניתוח (ככה זה מרגיש לי).
וגם כשאני מתרגשת או לחוצה - הכאב הזה בגב ממש כמעט משתק אותי מרוב שהוא חד. יש לציין שזה קרה לי כבר בעבר במצבי התרגשות ולחץ (בעבר גם השתמשתי בהרדמה אפידורלית בלידות הרגילות).
האם מישהי חוותה? יודעת על מה אני מדברת? האם זה אכן קשור להרדמה?
בכל מקרה, יש פתרון לעניין?
אני לא מניקה.
ב"ה כאבי ראש אין...
באמת כשאני חושבת על זה עכשיו, מהלידה הקודמת (לא האחרונה) זה באמת הפסיק כשהלידה התרחקה.
הכל הכל לטובה!וגם על האיחולים! אמן!
האם מישהי מרגישה שבזמן התרגשות או לחץ זה קורה יותר? או שרק אני?
הרגעתן אותי קצת...
זהר הרקיעאחרונההאם יש מנבא גם בכוון ההפוך-
הריון שלא משפיע נפשית בכלל יכול "לנבא" שאחרי הלידה גם יהיה קל נפשית?
בהריון הראשון ההריון עצמו היה נהדר, ואחרי הלידה היה לי מאוד מאוד קשה (בעיקר בשל העובדה שהקטנטונת צרחה במשך רוב שעות היום והלילה, החל מהיום השני לחייה, ועד גיל חודש...).
נראה לי שאחרי לידה יש הרבה גורמים שמשפיעים על מצב הרוח. וצריך להיות מודעים לכך ולהשתדל לטפל בעצמך כדי לא להגיע למצב של דיכאון ח"ו.
אבל יתכן שאם ההריון עובר "חלק" זה סימן שגם אחרי הלידה יש סיכוי שיהיה קל יותר.
אני מאד עצבנית בהריונות - ושלווה וזוהרת ורגועה אחרי הלידה כשהורמוני ההריון מתנדפים להם.
כך שעצבים בהריון לא ממש "מנבאים" דכאון אחרי לידה.
לפעמים זו סתם השפעת ההורמונים על הגוף.
בהריון עצבנית על כל שטות
וצריך נורא להיזהר ממני
בעלי אוהב לתאר אותי אחרי שהתינוק יוצא
נולדה לי אשה חדשה
ההורמונים מתפוגגים, והאופוריה בעיצומה
ואף פעם לא היה לי דיכאון (ונקווה הלאה)
מילה שלי מיותרת,
ב. תודה על המחמאה שאת שואלת אותי,אך אסייג בזאת (וכאן ההזדמנות) את דבריי, משום שאין לי עדיין דוקטורט,
ואני בתחילת דרכי,
אמנם בעלת ידע, גם אישי מכמה פעמים,וגם מקריאה מרובה,אך עדיין מסייגת את דבריי,
תמיד עדיף לשאול משהו,
בנוסף-
הורמונים כמו שאמרו, הנם דבר הפכפך,
אי אפשר לנבא אי חושבת כך,
אני הכרתי משהי שהיא נחשבת לאשה הכי לא מתוסבכת, הכי שמחה, הכי הכל, חיים ורודים, לוקחת הכל בקלות, הריונות בלי שום מצברוח מדורדר,
ופתאום נפל עליה כזה דכאון אחרי לידה של שנה ומשהו שאמא שלה ספרה שזה היה כל כך חמור, והם עברו שנה ממש קשה,
ועכשיו יצאה מזה,
וזה ממש הפליא את כולם כמה גדול כחם של ההורמונים,כי היא כביכול האחרונה שיקרה לה דבר כזה.
אז מקווה שלא הפחדתי אותך........
אבל יהיה טוב,
לדעתי צריך לא להלחץ מזה,אלא לדעת שיש אפשרות כזו, ושהכי טוב במקרה גרוע או לא גרוע לקחת כדור או שניים, וללכת לטיפול,
יש לך בבני ברק מקומות שנותנים טיפול לכך, גם שיחות וגם תרופתי,
ומקווה שלא תזדקקי!
נובע פשוט מחוסר שינה מצטבר, שגורם הרבה נזקים לגוף, במיוחד סטרס,
והסטרס גורם לקשיי שינה ותשישות וסחרחורות וזה פשוט מעגל שלא נגמר.
התשישות הפיזית מאוד משפיעה על המצב רוח .לא צריך להאשים בכל דבר את ההורמונים.
ובמקרה כזה , כשיש עם מי לדבר, ויש עזרה פיזית בבית שמורידה קצת את המתח,
ומאוד חשוב לצאת בבקרים החוצה לאויר ולשמש- זה מעלה את רמת האדורפינים במוח,
אין כמו הליכה של 25 דקות לפחות,ואם יש הבנה של הבעל , אפשר לאט לאט לצאת מהמצב.
השרשור,
אם תראי משהו שלא תביני מאיפה נפל עלייך, אז זה בטעות ממני,
סורי.......
הרופאה אמרה לי שאני יכולה לנסות שוב להיכנס שוב להריון אחרי הווסת הראשון שאחרי הגרידה.
אבל שמעתי שיש איזה עניין עם הבטא משו?
שצריך שירד?
נכון?
ואם הוא לא ירד כ"כ מהר אז מה?...
מסוכן?
בקטנה?
מישי עם נסיון אשמח תודה..
כבר נעזרתי במישהי..אלמונית 123אחרונהזה מסוכן או שאפשר לעשות את זה בלי לדאוג?
) אין בעיה עקרונית.היי כולם! הקטן שלי בן חודשיים וחצי ורציתי לדעת מה צריכה להיות שגרת היום שלו,ז"א
כמה זמן הוא צריך לישון ביום וכמה פעמים..
בעיקרון בדרך כלל הוא ישן מקסימום שעה (במקרה הטוב) ואז הוא מתעורר ואני מחליפה לו ואז הוא משחק בערך
כמה דקות ואז הוא בוכה ואני מרדימה אותו...יכול להיות שהוא כל כך עייף??
זמני הערות קצרים מזמני השינה.
זו לא עייפות- זה חלק מהגדילה שלהם.
ככל שגודלים יותר- מתארכים הזמנים בהם התינוק ער.
נשמע לי נורמלי לגמרי לגיל.
גדלים,וזה נורמאלי לגמרי,וגם בהתאמה השם כנראה עשה את זה שהאשה עייפה מהלידה וההריון ויכולה לישון או לסדר את הבית בזמן הזה.......
להרגיש קצת יותר שגרה וסדר יום.
שלום לכולכן,
אני מחפשת רופאה טובה לבדיקה אחרי לידה, כזאת שיודעת לזהות צניחת רחם אם יש.
אשמח אם זה יהיה בפתח תקווה או אלעד, (גם לשם זו נסיעה בשבילי), אבל יכולה להגיע גם לירושלים, כפר סבא, אריאל ועוד.
תודה!!
אולי תגיבו?...תודה...
ולא מוצאת.......
ירושלים זה רחוק,
משהי מכירה?
באתר שלהם לא מצאתי כמעט כלום,
במרכז נשים בקרית אונו. אבל תורים ארוכים מאוד... (כנראה בגלל שהיא ממש מתוקה).
ונראה לי גם בכפר סבא או נתניה (תחפשי) היא רופאה גם בלניאדו והיא מקסימה!! אין לי מושג אם היא יודעת לזהות מה שרצית אבל שווה לנסות.
שלום לכולכן..
לצערנו הרב אנו נאלצים ללכת מחר למיון מכיוון שנמצא שלעובר אין דופק..
הבנתי לפי מה שקראתי קצת שהכדורים לא כ"כ נעימים והגרידה יותר זריזה ופחות כואבת..
נותנים לי לבחור מה ואיך לסיים?
או שהרופא מחליט ואין לי מילה בעניין..?
למישהי יש נסיון?
תודה ובשורות טובות...
בהצלחה, והחלמה מהירה ובע"ה ה' יברך אותכם בהריון נוסף בריא וקל.
אם זה משנה ככל הנראה ההריון נפסק בשבוע התשע וגילינו את זה
רק עכשיו שבוע 12 + לכאורה..
ותודה על העידוד בע"ה נצמח ונגדל בזכות ההריון הראשון
הזה!!
אם כן אז הכדורים יעזרו. אם אין בכלל סימן להפלה חוץ מזה שאין דופק אז הכדורים לא יעזרו לך...
ורק שתידעי לא בכל בית חולים משתמשים בשיטה הזאת של כדורים.
אם לא הייתה לנו היום שקיפות היינו עדיין חיים בסרט הורוד של ההריון..
חודש רביעי לידה בחגים...
בע"ה קצת אחרי החגים!!
הייתי אמורה להיות בשבוע 12 ולפי התפתחות העובר הייתי רק בשבוע 6. ולפני זה עברתי הפלה שהכדורים כן עזרו לי אבל רק בגלל שההפלה התחילה האופן ספונטני. במקרה כמו שלך אני מאמינה שהרופאים יגידו שהכי טוב גרדה. אלא אם כן את רוצה לנסות כדורים (ויש מצב שהכדורים לא יעזרו ואז תצטרכי גרדה למרות הכל). ולפני שאת פונה לבית חולים תבדקי אם הוא עובד עם השיטה של הכדורים.
כדורים או גרידא..
פרט נוסף... אני מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד רוצה שנהיה מותרים בשבוע שלפני פסח כי סגרנו חופשה כבר..
(בלא מעט כסף..)
האם יש השפעה? גרידה? כדורים? מה יותר מהיר ועם פחות סבל..?
הכדורים גורמים לדימום חזק מאוד. עם הגרדה מסיימים אחת ולתמיד ואח"כ זה ממש קצת דימום.
עברתי שתי גרידות ובאמת ממליצה לך על גרידה ולא על כדורים.
גיסתי הסתבכה עם זה ממש, ובסוף עשו לה גם גרידה. זה לא כ"כ כואב וזה באמת נגמר מהר.
בהצלחה אהובה, אני מרגישה שזה ממש "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף".
תודה רבה לכן בנות יקרות!
עזרתן לי מאוד..! מקווה שיעבור בשלום ובטוב...
ב"ה כמו שכבר נאמר אנחנו יודעים שאנחנו יכולים להיכנס הריון באופן טבעי!
בע"ה בשורות טובות לכולכן!!
ושנזכה לשמוע כאן הרבה סיפורים משמחים של לידות שאזכה גם אני בקרוב מאוד לבשר טוב!
פורים שמח ורק טוב!
כי הרחם יותר מוכנה ונקיה.
אם טעיתי אשמח שאחת הדולות תתקן אותי.
בסוף בכל מקרה לא יכולתי לבחור כי העובר גדול ביומיים בשביל כדורים (ב"ה כי בכל מקרה תכננתי לבקש גרידה)י
על החופשה שקבענו לעוד שבועיים וחצי עוד לא החלטנו אם נוותר או לא כי ככל הנראה נהיה אסורים..
בע"ה חברות שיהיו בשורות טובות.. והריונות מלאים לכולכן
מקווה לשוב בקרוב בע"ה עם הריון שני (ראשון) בריא ובלי עניינים מיותרים
בשורות טובות
תחיה דולה תחיה דולהאחרונהלדעתי והרגשתי את ממש לא גורמת פה לוויכוחים . וזה טוב שיש כאן מגוון דעות ורעיונות.
אומנם לפעמים אני ממש חולקת על דברייך אבל אם כולנו היינו חושבים אותו הדבר....
זהו, היה חשוב לי להגיד את זה בפומבי.
מאחלת לך ולכולנו שנזכה לנח, לסבלנות וסובלנות. רוצים משיח!
כל הכבוד למנהלות שנעלו אותו
הוא הריח לא טוב...
תמשיכי להחכים אותנו ולתת לנו כוחות
יש פה כמה שנהנות בכל תקופה להעיף מישהי מהפורום
וחבל...
כך הפסדנו את לב אמיץ ועוד כמה...
זה לא קל, בטח בגילאים ובמרווחים האלה.
לוקח זמן עד שהבית נכנס למסלול.
אל תדחקי בעצמך ואל תדרשי מעצמך דרישות לא ריאליות.
אחרי הילדה השלישית זו היתה התקופה הכי קשה לי מכל הלידות,
(הגדולה היתה בת 3 וחצי)
כולם קטנים ומרגישים סוג של אובדן שליטה על מה שקורה.
לאט לאט.
זו תקופת הסתגלות לכולם.
לא נורא אם אין ארוחות גורמה או שהבית חוגג.
היום אני נזכרת בגעגועים בתקופה הזו...
בהצלחה לך!!
על כל מיני מתנות ודברים שאפשר לקבל אחרי לידה. סופר פארם וכאלה...
מישהי יודעת איך למצוא את זה?
או שיש לכן מה לומר לי על כך?
לא שכבר ילדתי... אבל אשמח לדעת...
את צריכה למלא טופס באתר שלהם ולקבל ברקוד למייל, להגיע איתו ועם תעודת לידה/ שחרור לסופרפארם, לשלם בכרטיס אשראי 10 ש"ח- ואז את מקבלת חבילת שי.
אני לקחתי אותה בגיל חודש- וכבר כמעט לא היה לי מה לעשות בה:
יש שם כמה טיטולים פצפונים שבגיל חודש כבר היו לי קטנים בשבילה, מוצץ פצפון- כנ"ל,
קופסה סימילאק- אבקת חלב נכרי שלא היה לי מה לעשות בה,
כמה דוגמיות של סבון/ משחה לתינוק וכד' של ג'ונסון- שזה הדבר היחיד שהשתמשתי בו.
לא ניסיתי את של החברות האחרות, משערת שזה אותו דבר.
הפעם הפתיעו אותי
והיה שם בקבוק נורמלי (רחב)
בגדול החברות הפסיקו להשקיע במוצרים שווים
יש יותר דפים
דוגמיות (ולא בבקבוקנים כמו פעם)
חוברות ומגנטים...
זה היה לפני 4 חודשים
(אחרי שחודשיים לא היה בסניפנו...)
עם מתנות-באמת היו טיטולים קטנים-מידה NB , 1 ואלי 2. אבל גם מוצץ ובקבוק של מאם וכ"ו...
כמו בכל הריון תקין לפעמים יש גם משהו קטן פה ושם..
בע"ה שיהיה בטוב בבריאות ועם הרבה נחת ושמחה!!!
להאמין להאמין ובעיקר לסמוך על ה' יתברך שנותן לנו מה שהכי הכי טוב לנו!
והוא נראה בסדר גמור (רגיל לגמרי, ולטעמי יותר טוב מהאחים האחרים..)
המשקפים ממש לא קשור- זה דבר גנטי אמנם אבל לא רק אצל תאומים
(אצלנו אצל כל אלה שמעל כיתה ד' יש משקפים..)
ואחים של חברה שלי גם תאומים זהים, ונראים חמודים להפליא.
בכל מקרה אין לי מושג על איזה עיוות את מדברת, כי לארבעתם אין אפילו משהו שמזכיר עיוות\ משהו מוזר.
עכשיו פתאום עולים לי עוד תאומים שפגשתי והם אפילו יפים במיוחד. (זוג בנים וזוג בנות)
כנראה בטעות יצא לך לראות תאומים כאלה. זה ממש לא אומר כלום.
אני 3 חוד' אחרי לידה (לבנתים על נרות וה' יעזור...) הרופאה המליצה לי על גלולות אבל אני לא מעונינת, והתקן לא לענין כי אני לא מתכוונת למנוע הרבה זמן. משהי המליצה לי על מדבקה למניעה, וגם ראיתי בבית מרקחת פרסומת אבל אין לי מושג מה זה, איך זה עובד? זה באמת מומלץ? מה עם תופעות וכו',
ועוד משו' זה צריך מרשם מהרופאה? כי היא לא דיברה/ המליצה על זה בכלל???
רק שהם נכנסים לגוף דרך העור ולא הפה.
לא יודעת בקשר להנקה, אבל הבנתי שיש למדבקות יחסית תופעות לוואי נפוצות.
לי אישית זה גרם לכאבי ראש נוראיים, ולא יכולתי לסבול אותן... ועד כמה שאני זוכרת זה בסבירות די גבוהה.
כמובן שיש נשים שזה טוב להן.
מה שזה עוזר, זה למי שחוששת לשכוח לקחת גלולות.
זה גם יותר יקר.
אני אחרי הנסיון הלא טוב שהיה לי עם הורמונים עשיתי התקן, לחצי שנה בלבד. אחרי חודשיים הגוף התרגל, ואח"כ היה לי מעולה... זה פשוט אולי יותר יקר, ויש תקופת התרגלות שונה מאחת לאחת.
הבעיה בדברים האלו שכל אישה מגיבה אליהם שונה, ואי אפשר לדעת עד שמנסים...
בהצלחה!!
שלום חברות יקרות.
אני מתחילה ב"ה שבוע 34 ולאחרונה בלילות אני מרבה להזיע. אני לא מדברת על מעט הזעה אלא על הזעה שמצריכה להחליף לגמרי את כל הכתונת.
זכורה לי תופעה כזו אחרי הלידה השניה, אבל זה ללא ספק מטריד ביותר - אני מנסה להחליף לשמיכה דקה, ואז קופאת מקור - ואז חוזרת לשמיכה העבה וממשיכה לסבול.
אם למישהי יש רעיון מה ניתן לעשות - אשמח לשמוע!!!
?
ולא לדבר על ענינים שהצנעה יפה להם.
אבל יש התייחסות בהלכה למה בדיוק מותר ואסור ומה הן רק הנהגות שטובות.
והמקום שלהן הוא לא בפומבי. אלא אצל רב או בשיחה אישית מול מדריכת כלות/יועצת נישואין.
יש בזה אולי ספק של זרע לבטלה...
וזה משהו נורא אישי. כדאי לשאול את המדריכה שלך ולהתיעץ כדי שתהיי רגועה
וסתם שאלה, מה אכפת לך אם זה נורמלי או לא? מי יודע מה אתם עושים שם?
זה ענין כ"כ פרטי ואישי שלכם, רק בינכם
תעשו מה שטוב לכם ביחד ותזרמו עם זה. זה כ"כ לא משנה מה קורה אצל אחרים
אני לא חושבת שמשהי תצהיר לך פה אם היא עושה כך או לא
* יש להם יועצת הלכה שעונה . רק מניסיון לוקח שבוע-שבועיים עד שמקבלים תשובה לאמייל.
סתם הערה- לי יש כתובת אימייל נוספת בשם בדוי בדיוק בשביל צרכים כאלה. ממליצה לכולן.
* חוץ מזה. לשמחתי, בכלל לא הכרתי את התופעה ואני נשואה כבר 16 שנה... אבל תגגלי קצת בגוגל על המושג "שלא כדרכה"
ותראי שאפילו כשאין הוצאת זרע לבטלה , דעת הגמרא וחכמים בכלל לא נוחה מכאלה.
* ועוד- המגזר שלנו רחב ומגוון עד מאוד מדתיים לייט שהקפדתם בהלכה מוטלת בספק ועד חרד"לים המקפידים על קלה כבחמורה. ולשמחתי יש פה גם חרדיות שלא נמנעות לקחת חלק בפורום המבורך הזה ולכן מוזר קצת לשאול מה מקובל "בציבור שלנו. "
כמו שכתבו לפניי- רק שאלת רב ואפשר אנונימי
מפורש,
אז איך כולכן הבנתן ?
מה את מתכוונת?
אשמח אם משהי תסביר לי....
תודה
אפילו אם יש התרים מסויימים אני לא מבינה איזו מחשבה עולה על דעת מישהו
כדי לבקש כזה דבר, זה ההיפך מקדושה, מה שאמור להוביל אותו, את לא השפחה
שלו לספוק התאוות.
בפה? (סליחה , מנסה להבין מה מדברים פה כדי להיות בעניינים)
אם מותר,
ואם טוב לה,
אז למה לא??
זה ממש לא נכון שזה הפך טהרה והפך קדושה!!!
ממש ממש לא.
זה מופיע בהלכה- וזה מותר!! (נכון, לא קבוע, ושהזרע לא יצא שם, ובכל זאת).
אם יש זוגות שזה משמח אותם, ונעים להם, וטוב להם, ומקרב אותם- מה זה עניינך?!
אם לך זה נשמע לא טוב, ולא נעים- אל תעשו ככה!!
והביטוי של "שפחה לספק תאוות"- זה שטות גמורה במקרה הזה!!
זה נכון הגישה הזו לכל החיי אישות. אתם ביחד, עושים טוב ונעים לשניכם בקדושה ובטהרה. אף אחד לא עבד/שפחה של השני.
וזה ממש לא סיפוק תאוות שלו. זוג שעושה את זה- זה נעים גם לה. מאד...
זה נעים למי שעושה את זה בפני עצמה, וגם נעים לה שזה משמח את בעלה.
סליחה על החריפות אל זה ממש לא לעניין לכתוב ככה על דברים שנשים אחרות עושות.
אנחנו מדברות על זה כאילו זה השקשוקה של הבוקר
איך הכנתי אותה,
והרגשתי מחוייבת לתגובה חריפה בגלל זה!!!
זה מצב לא רגיל שהתירו אותו, כי אם הראש של הבעל
נמצא שם אז עדיף לתת לו בהיתר בכל מיני תנאים
במקום שילך לספק את תאוותו בדברים אסורים...
אבל להגיד שזה נורמלי וטוב???
מכל דברי חז"ל ששמעתי מבעלי מרבנים ומרבניות,
זה לא האידאל הגדול,
אז למה שכחנו את זה???
וזו לא הבמה להרחיב על הנושא, בעקבות בקשות אני נועלת את השירשור.
גם לי, בהריון הראשון, בשבוע 41+2 היו מדדי לחץ דם גבוהיים במעקב. שלחו אותי למיון.
במיון המוניטור היה תקין, בדיקות דם לתפקודי כבד תקינות והלחץ דם ירד בהדרגה (אבל לא בהרבה).
רצו לשלוח לזרוז...
ואז הגיעה אחראית המשמרת (רופאה), התסכלה על כל הבדיקות, שאלה איך אני מרגישה (הרגשתי מצויין), ושחררה אותי עם הנחיה להגיע למעקב כל יום!
למחרת ילדתי (באופן טבעי, צירים וכו'...)
חשוב להקשיב לרופאים. אבל גם חשוב לברר מה המצב ומה הסיבה למה שהם עושים.
שיהיה בהצלחה!
אנונימי (פותח)אומנם לקח לי חודש להירגע מזיכרון כאבי הצירים, אבל מיד אחרי שהזיכרון התעמם - הרצון לילד נוסף היכה בי חזק... (ועדיין ).
אני מניקה מלא. הבנתי שמי שמניקה מלא - סיכויים גדולים מאוד (באזור ה-90%+) שלא תיכנס להיריון (לפחות לא בחצי שנה הראשונה שאחרי הלידה). אומנם אין ביטוח לזה, אבל בד"כ זה מה שקורה.
אני סומכת על זה.. (כבר 4 חודשים בערך אחרי לידה ולא נקלטתי עדיין).
יכולה לסמוך על זה אם את רוצה (בכל מקרה זה חשוב מאוווווווווד להניק... גם לך וגם לתינוק. סתם הערה ).
מה שחשוב זה שאת חייבת לזכור שהקב"ה לא מוריד סתם נשמות לעולם הזה => זה מה שהזכיר לי בעלי כשהתלבטתי אם לקחת אמצעי מניעה או לא, כי בעיקרון ההלכה אומרת שלא מונעים לפני שיש לפחות בן אחד ובת אחת. ב"ה היה לי היריון קל, אבל הלידה השאירה לי טעם קצת מר בפה. בעלי אמר שזה לא מובן מאליו שנקלטים. הכל מאיתו יתברך. יש שרוצים ואין להם.. אם הילד הבא צריך להגיע לעולם - לא נעצור בעדו. אין טעויות אצל הקב"ה. הגיע הזמן שנסמוך עליו... הוא פועל רק לטובתנו.
אם המצב הבריאותי או הכספי או הנפשי ממש לא מאפשר עוד ילד בקרוב - זה עניין אחר...
אגב: א"א להסיק מהיריון להיריון: זה שהיה לך היריון זוועתי - זה ממש לא אומר שגם הבא/ים יהיו זוועתיים.
מה שתחליטי - שיהיה הרבה בהצלחה!
ומזל טוב כמובן
ולידה נוספים? גם אני מרגישה שהריון ולידה הם פלא עצום ומרומם שזו זכות לחוות אותם, אבל אח"כ צריך המון כוחות לגידול הילד.....
ולכן אני מניחה שזה רצון לילד (זה גם מה שהיא כתבה...)
באופן אישי, אני מאוד מזדהה עם מה שכתבת!
רוצה מיד עוד ילד
וזה בגלל השפעת ההורמונים!!
קרה לי בכמה לידות,
ואחרי כמה שבועות פתאום לא רציתי בכלל.
כך שכדאי לך לחכות כי את תראי שאולי יהיה שינוי,
ההורמונים עולים,
ואז יורדים,
ושום דבר לא קשור לרצון האמיתי שלך (אולי הגזמתי)
אבל אם את מסוגלת, אז למה לא, שיהיה לך בהצלחה, מצדיעה לך!
ברור שכדאי לחשוב אם זה הגיוני ויש כוחות, אבל לפעמים הרצון הגדול נותן כוחות...
לא צריך ללכת עם הראש בקיר, אבל אני מאמינה שמי שמעט חושבת, ולא עושה דברים ממש לא הגיוניים, ה' נותן לה כח!
וגם לא נותן לה הריון לפני שנראה לו מתאים...
שיהיה בהצלחה רבה בכל מה שתחליטו!
שתזכי להיות צינור לנשמות רבות לרדת לעולם..
