ששבוע אחרי הלידה נפל לי התפר ופתאום יש לי דימום חזק יותר ממה שהיה לפני?
אני שחבתי את הפיצי במנשא, הלכתי לשירותים וראיתי יחסית הרבה דם ( לעומת יום יומים קודמים) ועל הטישו את התפר שעשו לי.
השאלה האם זה אמור לצאת כ"כ מהר, והאם הדימום קשור בזה שזה יצא לפני הזמן או שהדימום לא קשור ויש שוב דימום ללא קשר לתפר.
ואם יש קשר מה עלי לעשות? ללכת למיון נשים שיתפרו שוב או שזה יפסיק לבד?
זה לא כואב לי.
תודה על העזרה..
זה מאוד מאוד מאוד מוקדם להשתמש במנשא. אפילו שהוא קטן- המשקל שלו יוצר לחץ מיותר על רצפת האגן שלך שרק התחילה להתאושש מהלידה. מנשא זה הדבר האחרון שאת צריכה עכשיו.
חכי 6 שבועות ואז תעופי על המנשא כמה שבא לך....
היתי מתקשרת למוקד אחיות להיות רגועה.
לגבי הדימום, לפעמים הוא מתגבר, זה לאו דווקא קשור למנשא. בשלב זה לא הייתי מייחסת לכך חשיבות (אלא אם כן הוא מתגבר מאוד ומלווה בכאב, במקרה כזה רצוי להגיע למיון בדחיפות!)
אני אמורה מחר ללכת למרפאה
להביא תרבית GBS ובלי קשר מגר ושורף לי בנרתיק
יש לי בבית פתילות אגיסטן..מתלבטת אם לשים לילה פתילה..
הבעיה שאני אצטרך על הבוקר ללכת למרפאה ולא יהיה לי זמן להתקלח
השאלה האם זה ישבש את תוצאות הבדיקה אם יהיה בה שאריות של אגיסטן??
תודה
ככה לא ישאר כמעט משקע של אגיסטן בנרתיק ומצד שני לא תעברי את הלילה ללא טיפול בפטריה.
מבחינת הימצאות החידק שמחפשים בבדיקה - לא נראה לי שהאגיסטן קוטל אותו.
יכול שהוא מפריע ומטשטש תוצאות...
מקווה שהסתדרת... כדאי לשאול את האחות או הרופאה לגבי הבדיקה...
רפואה שלידה
ושיהיה בשעה טובה!
בין הפעימות הללו כמו שמודדים בצירים רגילים. אם הם זהים, כנראה שאלו צירים.
אפשרות נוספת היא שזו דלקת בפי הטבעת. בזה כדאי לטפל כדי לא לחולל צירים אמיתיים מוקדם מידי.
בערך חודש וחצי אחרי לידה-
יש מה לעשות כדי לעזור לריפוי המקום?
לאחרונה טבלתי וכשהיינו ביחד זה קצת כאב ואחר כך ירד דם.
בלידה היה לי חתך אבל חיצוני.
כשהייתי אצל בודקת ביום של הטבילה היא ראתה שם פצע קטן.
נראה לי שגרמנו לעוד כמה פצעים. מאז כואב לי מידי פעם...
כמה זמן יקח למקום להבריא?
יש דרך לעזור לתהליך הריפוי?
(ואני לא שואלת על הדם. על זה כבר דיברנו עם הרב...)
אלו-פירסט..
בעיקר אם מדובר בכאבים של תפרים זה יכול מאד לעזור..
למרוח דבש עוזר לרפא תפרים באזור הזה. ,אל תשאלי אותי איך ולמה, אבל שמעתי את זה ממטפל סיני וגם האחות בחדר לידה אישרה לי את המידע הזה..
אולי שווה לנסות? אולי כתוספת או בינתיים עד התור לרופא?
בבדיקות של שבעה נקיים?
היה כואב?
היה תקין? היו כתמים של דם מפצע על העדים?
ובנוסף, האם היית בביקורת אצל רופא נשים אחרי הלידה? אם כן מה הוא אמר?
במהלך הלידה היו קרעים פנימים??
באמת המציאות שתיארת לא ממש ברורה (לא ברור מה מיקום הפצע ומה גרם לו) ולכן קשה לענות...
בהצלחה, ובריאות שלמה!
הבדיקות היו בסדר.
לא כאב יותר מידי.
ביום השישי היה קצת דם והייתי אצל בודקת שראתה פצע קטן.
הייתי אצל הרופא. הוא לא אמר יותר מידי.
הוא רק אמר שהכל בסדר.
כשאמרתי שקצת כואב לי הוא אמר שזה תקין לגמרי ואם לא היה כואב לי הוא היה מתפלא...
זו לידה ראשונה.
אף אחד לא אמר לי משהו על קרעים פנימיים.
יכול להיות שהיו ולא אמרו לי?
ג'ל/חומרי סיכה לשימוש פנימי . זה היה בתאריך י"ב טבת.
כנראה שזו באמת פציעה שנוצרה מהיובש והרגישות.
יש דרכים להתמודד עם זה! ולצערנו באמת יש רופאים שמתעלמים מהבעיה...
אם הבעיה ממשיכה כדאי לחפש רופא שמבין בזה (יש לי המצלה בלאומית בירושלים, אם את רוצה)
המתוקונת מתקרבת לגיל חודש, ב"ה יונקת וכל טיטול הוא עם שתן וצואה, אך תמיד בצבע ירוק, לפעמים נראה כמו עשב. ולא בצבע חרדל גרגרים... סליחה על התיאור. מה זה אומר???
דברים...
וירוס, ליחה מוגברת, רגישות כלשהי... (לשלי הפסיק להיות גוון ירוק רק כשהפסקתי לאכול חלבי והתחלנו לתת לה בתוספות ללא לקטוז)
אם יש ליחה שומעים ומרגישים...
ברגישויות בד"כ הילד לא גדל מספיק ולא רגוע כ"כ סובל הרבה מהבטן וכו'... אצלנו מה שגרם לי סופית להחליט שזה זה היה שהפסקתי ופתאום היא קפצה במשקל המון ולכן אני ממשיכה עם זה למרות שמלכתחילה חשבתי רק לנסות לשבוע שבועיים בנתיים אני לא מנסה אפילו לחזור למוצרי חלב... (וזה קשה בלי השוקולדים שלי
)
ודבר נוסף- זה לא מאוד מצוי שיש רגישות שעוברת בהנקה פשוט אצלנו במשפחה היו מקרים כאלה ולכן מראש חשבתי על זה
היא רגועה בסך הכל או שנראה לך שסובלת מכאבי בטן?
מה אני ומה חייואם זה תמיד ירוק או לפעמים יש חרדל כזה..
ואם זה נוזלי או גרגרי...
לא נורא בכלל! יוקטנהבאיזה אחוזון הילדונת??
תינוק שיונק בעיקר חלב קדמי בד"כ עולה יותר לאט במשקל (שלי היתה סביב אחוזון 15)
אם נראה לך שזה המצב (היא נראית בריאה כלומר זה לא ווירוס, ולא שמנה במיוחד) עצות יכולות לעזור:
להניק הרבה זמן מאותו צד (החלב הופך להיות עשיר יותר בשומן ככל שמשך ההנקה ארוך יותר, כשעוברים לצד השני זה קוטע את הרצף).
אם היא מסיימת לאכול מהר, לעשות הפסקה קצרה (להוציא אוויר, לנוח) ולנסות להמשיך מאותו הצד.
אגב, אם התינוקות רגועה, עולה במשקל ומתפתחת, לא צריך לדאוג! (אפילו אם היא אוכלת בעיקר חלב דל שומן...)
בהצלחה רבה!
הבא בע"ה, כי אז יהיה לה תור טיפ"ח לגיל חודש.
טוב, אני באמת זקוקה למילים של נשים חכמות שבונות את ביתן.
אני לאחר לידה, ובעלי פשוט לא מקפיד על הרחקות....
לא מדברת חלילה על דברים חמורים- המיטות מופרדות, אין מגע בינינו בשום צורה ואופן, וכו'....
אבל הדברים הקטנים כל הזמן מתפקששים לו.
הוא מעביר לי דברים ליד, כולל את התינוק החדש, הוא מוזג לי יין למשל, הוא יושב על המיטה שלי, כל הדברים מהסוג הזה.
ואני אובדת עצות.
אין לי מושג למה הוא עושה את זה.
מלמדת עליו זכות גדולה שהוא פשוט שוכח ולא זוכר, זה באמת הגינוי אצלו!!! הוא טיפוס ששוכח.
אבל מפחיד אותי אותי הוא עושה את זה בגללי, כי כל נושא ההרחקות קשה ועצוב לי נורא, ואולי חושב שעדיף ככה...
קיצור, לא יודעת.
אני צריכה להעיר לו?
או שזה לא ענייני ורק חשוב שאני אמשיך להקפיד?
רקע שאולי יעזור קצת- אני באופן קבוע יותר רוחנית ומחמירה מבעלי, בכל תחומי החיים.....
האישית ואני תמיד נפגעתי מהן.
אז חוששת שהוא ירגיש שאני מטיפה או משהו כי אני כזו צדיקה שאפילו שזה כואב לי אני רוצה ללמוד איתו אותן ושנקפיד.
מקווה שהצלחתי להסביר את הפחד שלי- לא רוצה להיות המשגיח שלו....
זה כבר קרה מספיק פעמים בחיים שהוא הרגיש ככה. וזה לא טוב.
קשה לו הרבה יותר לזכור שאסורים.
תמיד בימים הראשונים של המחזור הוא מפקשש ואני מזכירה לו שוב ושוב
והוא שואל - אבל איך את כל הזמן זוכרת?!? (והתשובה הקבועה שלי: זוכרת?? מרגישה!!!)
הוא באמת שוכח אבל באמת רוצה לזכור (מבין שתינו הוא המחמירן הגדול)
נניח כשהוא מעביר לי משהו אני אומרת לו- שים על השולחן או מה
מתי זה טיפה פדיחה אם הוא בכלל שוכח שאנחנו אסורים
ואז אני צריכה לברוח צעד אחורה לפני ש...
אבל גם לא נורא הוא רק בשוק מעצמו שהוא שכח לא יותר מזה
או "הופה" ואם זה לא נתפס אני אומרת במפורש.
נראה לי זה הכבוד הכי גדול לבעל שאת בטוחה ואין לך ספק שהוא מקפיד על הלכות ובסך הכל שכח וצריך שיזכירו לו...
בלי להגיד כלום, תמשיכי לדבר איתו אבל בעמידה, יכול להיות שהוא יבין, אל תראי לו כעס.
וכשהוא מעביר לך והוא שוכח,אל תקחי ואז הוא ישאל למה את לא לוקחת? אז תעני: כי עכשיו אסור....
תגידי לו גם בהזדמנות, שמאוד קשה לך ההרחקות, אבל אם הוא עושה דברים שאסורים בשביל לרצות אותך , אז יצא שכרו בהפסדו, כי זה לא רק שזה לא מרצה אותך, זה גם מעציב אותך.
כדי לא לתת את ההרגשה שאת מעליו. מכירה מציאויות כאלו, והן לא נעימות.
באמת הייתי מאמצת את הרעיון של לבקש ממנו ללמוד יחד את דיני הרחקות, אחרי כל הזמן שלו היו בשימוש...
אמא שלי סיפרה לי פעם שאחרי לידה במעייני הישועה הביאו להם רב שנתן שיעור תזכורת על זה. כי באמת שוכחים. את יכולה להגיד לו ששמעת על זה, וזה יכול מאד לעזור לך, כי את לא בטוחה שאת זוכרת הכל ולא ממציאה..
הייתי עוד מוסיפה, להגיד שאת ממש אוהבת ללמוד דווקא ממנו הלכות ולא ללמוד לבד, כי כיף לך שהוא זה שמלמד אותך...
זה גם מראה לו דווקא את המקום שאת רוצה לתת לו בבית, וזה אמיתי לגמרי!
בהצלחה!
כי זה מאוד מבלבל אותי המצב, וממש כל תגובה פה מחכימה אותי.
אני חושבת שאפשר לקחת מכל תשובה לזמן אחר, כל פעם יתאים משהו אחר.
ההומור מצד אחד, הרצינות מהצד השני, ביחד יכולים להצליח.
אז ראשית,תודה רבה. זה נותן לי הרבה כוח.
שנית, כל תגובה נוספת ורעיון ומבט אחר על העניין- יתקבלו בברכה.
זה גם סוג של בדיחה פרטית מלפני החתונה...
ככה אני יכולה להודיע לו שאני אסורה גם אם זה ליד אנשים, וגם - להשתמש בזה בתור תזכורת.
ככה זה לא ככ מעיק ואפילו מחבר בינינו (מרחוק...)
וכן, לדבר על זה. לפעמים לאישה קל יותר ולגבר קשה (במיוחד אחרי לידה - לפעמים הבעל לא ככ מעניין...) ולפעמים זה ממש לא מגיע מזה אלא באמת משכחה ואולי חוסר כוח להלכות. לפעמים דוקא דיבור על הריחוק, דיבור על זה שחשוב להתקרב בתקופה הזאת בדרכים אחרות, דיבור על התחושות - כן, לא צריך להתעלם מהייחודיות של התקופות האלו, מכל הכיוונים. ואז זה יכול לעזור לו יותר "להחזיק את זה בראש" ולזכור, גם בראש וגם בלב, מה נכון ומה לא.
תחיה דולהפרות הדר - קיווי, תפוז...
גרגרי רימון
מסטיק פרות/ סוכריות חמוצות
תה עם לימון ודבש/סוכר
עם הסוכר? אלה שטובלים בסוכר (מרגישה בטיול שנתי)
לימון עושה עצירות, אז נא לשים לב!
קבלתי איקוקלומין (לא מדברת על מצבי הרוח שעשה לי והתפרצויות על בעלי) אבל לא הצליח.
יש למישהי רעיונות איך להכנס להריון?
לא תמיד הולך בפעם הראשונה.
חוץ מזה הייתי מנסה גם ברפואה טבעית, רק אצל מישהו מומלץ שמתמחה בזה.
לי היה נסיון מוצלח, אשמח לתת לך המלצה באישי, רק שאני לא בטוחה שאני יודעת איך מתכתבים באישי... עוד לא עשיתי את זה....
ותפילות....
מן הסתם יש להם יותר רעיונות מאשר לכל אחת אחרת כאן
וגם להתקשר לפועה הם מאוד יכולים לכוון
אצלי הביוץ הוא יומיים לפני הטבילה ולא עזר לי שום הורמונים רק טיפולי פוריות ואכן יש לי 2 נסיכים מטיפולים.
יש סגולות... (אני אישית לא אחת של סגולות)
אבל אם את מאמינה בזה את תנסי...
היתה לאחותי חברה שלא נקלטה להריון 4 שנים והיא הלכה עם אחותי למקווה מיוחד בירושלים "זופניק"
יש ענין לטבול אחרי או ביחד לא זוכרת עם משהי בחודש תשיעי וחודש אחרי היא נקלטה....
עוד משהו שקראתי באינטרנט על מקווה בשם "באר סמרה" שברמת גן כתבי בגוגל את השם ותיקראי את הכתבה.
שיהיה בהצלחה ובקלות...
הבנתי שיש כדורי חילבה שאפשר לקנות בבית מרקחת והם מגבירים את החלב
אני מניחה שהאנונימית התכוונה שכדאי להניק במקום לשאוב, וזה נכון מאוד.
אבל מדבריה ניתן להבין שכדאי להפסיק לשאוב ולהמשיך עם מטרנה, שזה בוודאי לא יעזור..
להפסיק לשאוב לא יגביר את אספקת החלב.
להניק כמה שיותר זה הפיתרון, ורצוי אף לשאוב בסוף הארוחות (אפילו "על ריק")
אם קיים קושי של התינוקת לינוק כדאי לנסות לעזור לה (על ידי תנוחה שונה, שיפור אחיזה, ניתוק לשון...), מאוד ממולץ לפנות ליועצת הנקה.
חלב מיוצר על פי ביקוש, כדאי להגדיל את הכמות את מוכרחה להגדיל את הביקוש, הכי טוב על ידי הנקה, ובנוסף על ידי שאיבה.
בהצלחה רבה!
אגב, מאוד רצוי ללוות את ההשתדלות המעשית בתפילה
שלום לכולם!
אני נשואה כמה חודשים, התברר שאני צריכה לקחת כדורים ע''מ לדחות את הביוץ כדי שלא ייצא לפני הליל טבילה.
חודש שעבר התחלתי לקחת כדורי אסטרופם במינון של פעמיים ביום, 3 ימים ראשונים של המחזור. בנוסף, קניתי ערכות ביוץ ע''מ לעקוב אחרי הביוץ ולקייים יחסי מין בסמוך.
בחודש שעבר יממה לאחר הטבילה בדיקת הביוץ הראתה 2 פסים אדומים ולפי ההוראות תוך מעל 24 שעות אך פחות מ48 קיימנו כמה פעמים יחסי מין.
לצערינו הרב, המחזור איחר לי ביום אך הופיע במלוא העוצמה בערב.
במחזור הנוכחי לקחתי את הכדורים, טבלתי במוצאי-שבת ועשיתי בדיקות ביוץ אך עדיין לא יצא לי 2 פסים! פעמיים יצא לי פס חלש חלש ופעמיים (לסירוגין) לא יצא אפילו את הפס החלש הזה! אני כל כך בלחץ!! החודש הזה אבוד?? פספתי את הביוץ שלי? אני לא רוצה לעשות בדיקת אולטרסאונד פנימית! בבקשה תעזרו לי! אני כל כך רוצה להיכנס להיריון!!!
אם תהיי רגועה, ותקחי בקלות, תראי שתיקלטי בעז"ה.
בני כמה אתם? כמה זמן אתם נשואים?
אנחנו צעירים. בתחילת שנות העשרים לחיינו. מנסים להיכנס להיריון 4 חודשים. מתוכם 3 לא היה סיכוי כי פספסנו את הביוץ. אני יודעת שאני צריכה להרגע. אבל זה כל כך קשה! אני הכי רוצה את זה! קל להגיד להרגע ולא לחשוב על זה אבל זאת המחשבה הראשונה שלי כשאני קמה וכשאני הולכת לישון. כל לילה כמעט אני חולמת על תינוקות. אני מפחדת נורא שח''ו לא ילך לנו. אני מנסה לעשות הכל, מתפללת על זה המון ופשוט רוצה להיפקד! מה עושים?? אני כבר משתגעת! כל השיער נושר לי ואני לא מצליחה להתרכז בלימודים ויש לי התפרצויות לחץ ובכי. רק מי שחכתה לזה וזה לא הגיע יכולה להבין אותי.
אבל את נשואה רק כמה חודשים, לא תמיד זה הולך על ההתחלה. בינתיים תנצלו את הזמן לבנות את הזוגיות שלך, תורידי לחץ, תנשמי. בעז"ה כשזה יצטרך לבוא את תראי שזה יבוא, כל עוד הכל נעשה מתוך שמחה, אהבה ורוגע.
יש הרבה נשים שלא נקלטות מיד אפילו שאין להם ביוץ מוקדם (יחסית) ולא שום בעיה אחרת
פשוט אורך לגוף זמן עד שזה קורה
אני דוגמא לא רעה לחצי שנה של נסיונות
אבל יש לי גיסה שנקלטה רק אחרי שנה וחצי
ולא היה לה שום בעיה!!
פשוט לקח זמן
ובדיוק השבת דיברנו על זה
והיא אמרה שהיא הייתה רגועה מאד
וניצלה את הזמן להעמקת הקשר הזוגי ביניהם
נסעה לחו"ל ועוד אז קחי את הזמן שלך!!
ושיהיה מהר בקלות ובאהבה
אני כבר יותר מתשעה חודשים מחכה והקושי המרכזי זה החוסר וודאות של מתי זה יקרה... מבינה ממש...
הדבר היחיד שאני יכולה לומר לך שתמשיכי לבדוק את הביוץ, יכולהיות שהוא יהיה מחר/ מחרותיים ואם לא תראי החודש, חודש הבא תבדקי גם לפני הטבילה ותראי אולי זה עדיין יוצא לפני למרות הכדורים...
בהצלחה! מתפללת בשבילך...
דבר ראשון, שתזכו בע"ה בקרוב לזרע קודש של קיימא!
למרות שב"ה נקלטנו להריון יחסית מהר (חודשיים וחצי), אפילו אני יכולה להבין את הקושי... ואני בטוחה שרוב הנשים חוות מתח כזה או אחר כאשר מצפים להריון והוא מתעכב... חשוב לדעת שרק כ50% מהזוגות נקלטים להריון תוך 3 חודשים של נסיונות. לשאר זה יכול לקחת עד שנה ואפילו יותר, וזה לא מעיד בכלל על שום בעיה (וגם לא מעיד על ההריונות הבאים).
לגבי הביוץ המוקדם, חשוב לאבחן את זה בצורה מדוייקת.
בבדיקות ביתיות לפעמים האיבחון לא מדוייק ומתחילים לחץ וטיפולים מיותרים...
בנוסף לפעמים קיים ביוץ מוקדם אבל הוא רק סימן לכך שקיימת בעיה אחרת, ולכן הטיפול לדחיית הביוץ לא מועיל במקרים כאלו.
מה שאני מנסה לומר, שחשוב ללכת לרופא נשים המתמחה בפריון (רצוי להתייעץ עם מכון פועה, הם מפנים לרופאים מתאימים) ולהתאים את הטיפול לבעיה...
אני לגמרי אבין אם לא נראה לך להתחיל טיפולי פוריות בשלב הזה. וגם בכלל לא בטוח שיש צורך בכך (אפילו רוב הסיכויים שלא).
אם אכן יש חשש לביוץ מוקדם, כדאי לפנות לרופא פריון להתייעצות, ולהחליט יחד כיצד לפעול בהמשך.
חייבת לומר שכאשר התחתנו, המחזורים שלי היו בין 21-25 ימים, הפסק ביום השישי. כלומר זו מציאות שנראת בעייתית ומעוררת חשש לביוץ מוקדם. אבל כאמור, ההריון הגיע ב"ה תוך חודשיים וחצי.
תאמיני בעמצך ובגוף שלך, תרגעי, ותתפללי על זה! כמה שאת יכולה!
בע"ה בשורות טובות בקרוב!!
הי,
5 וחצי שבועות אחרי לידה ראשונה נאלצתי לחזור ללימודים, ל3 ימים בשבוע ללא הקטן.
בימים אלו אני שואבת, וכל שאר הזמן מניקה.
בשבועות הראשונים (עד גיל שבועיים) היה לו קשה בהנקה אז הייתי גם שואבת- והוא היה אוכל בין 90-110.
בגיל שבועיים עברתי להנקה מלאה. והוא גדל נורא מהר, העלה פי 2/3 מהממוצע כל שבוע..
עכשיו הוא בן 8 שבועות ולא אוכל יותר מ100 כשאני לא בבית. היום הוא אכל 85 ...
הקטע הוא שכשאני שואבת יוצא לי הרבה יותר, בין 120-140 בכל שאיבה..
אני ב"ה מאוד שמחה שיש לי חלב כרגע, אבל מה זה אומר על הפער בין כמות האוכל בהנקה ומבקבוק?
(כשהוא אכל 85 זה החזיק רק לשעתיים, ובדר"כ כשאוכל 100 זה מחזיק לשלוש שעות)
אשמח לדעתכן(:
בהתחלה, לפי מה שכתבת, הוא התקשה ביניקה, ולכן כנראה היה קצת רעב, ולא היתה לו בררה אלא לאכול מהבקבוק די צורכו...
עכשיו הוא לא מתקשה בהנקה (נכון?), וישנם תינוקות רבים שמעדיפים את אמא על פני בקבוק. יכול מאוד להיות שכשהוא אוכל מבקבוק הוא אוכל פחות מבד"כ, רק כדי "להרגיע" את הרעב, אבל לא ממש כדי לשבוע, את היתר הוא "משלים" כשהוא אוכל מאמא...
זה ממש בסדר גמור!
לגבי השאיבה, תמשיכי לשאוב בכמויות גדולות (למרות שהוא לא אוכל הכל) כדי לא לפגוע בתפוקה...
ישר כוח על מסירות הנפש שהשאיבה מצריכה!
בהצלחה!
מה גם שהחלב משתנה יכול להיות שעכשיו החלב שלך יותר מלא ושומני ממה שהוא היה בהתחלה...
מה גם שכנראה הוא אוהב יותר לינוק ולכן מהבקבוק הוא אוכל רק מינימום וכשהוא יונק הוא משלים...
שאליתב"ה ב"ה אנחנו בהריון אבל כמה שאני בהריון אני אובדת עצות!
רעבה עד מוות, חלשה ממש אבל לא מסוגלת להריח כלום!!! וכמובן גם לא לאכול...
די זה ממש מדכא 
אני רוצה לשמוח בהריון הזה! לא להיות עצובה ומדוכאת ומלאת הורמונים...
אני אתך!
זה כל כך נורמלי! אל תצפי מעצמך לשמוח עכשיו. זה לא אפשרי... כשתרגישי יותר טוב- את תשמחי! לפעמים שאנחנו מכריחים את עצמנו לשמוח, אנחנו רק נלחצים עוד יותר. תרפי! זה באמת קשה השלב הזה!!!
בתקופת תחילת ההריון מאוד עייפים לא יכולים להריח שום דבר, רק רוצים לבכות כל היום- וזה הכי הכי בסדר! תעשי דברים קטנים שמשמחים אותך- יוגה, אמבטיה חמה, שמיעת מוסיקה נעימה, מאכל קטן שאותו את יכולה לאכול...
לי בין השבועות 7-9, היתה כזו בחילה שהייתי מקיאה אם רק הייתי חושבת על אוכל- אז יש לי עצת פלאים עבורך-
מסטיק!!!
איך שאת מרגישה בחילה, לדחוף מסטיק בטעם נייטרלי! לא תאמיני כמה שזה עוזר!
תשתדלי לנוח כמה שיותר, לבקש עזרה, ותזכרי- אוטוטו תתחילי להרגיש יותר טוב!
אני ב"ה בשבוע 20 ואין בחילות (אבל הם התחילו לעבור כבר בשבוע 12...)
בהצלחה חמודה! הריון עגול ומשעמם!
עודדת אותי
קרקרים, או דברים מרעננים? פירות הדר, מסטיק מנטה, סוכריות חמוצות... (סליחה אם הרשימה עושה לך בחילה....)
שיעבור מהר בע"ה ובקלות!
הבעיה שאין אותם בזמין וגם שהם לא כזה בריאים.
אבל אני עכשיו בשבוע 15 ובהתחלה, בשבועות הראשונים הייתי מקיאה כל כך הרבה ומלאת בחילות כ-----ל היום והלילה ברמות היסטריות!!!
עד כדי כך שהייתה פעם שבעלי היה בבית ואני אצל אמא שלי שוכבת בחוסר אונים ובמסכנות שכזו... והוא רצה לעשות קניות לקראת זה שתכננתי לחזור הבייתה, אז הוא שאל אותי בסמס מה לקנות.. התחלתי לכתוב לו את רשימת המצרכים... וישר רצתי לשירותים עם בחילה היסטרית ומיד הקאתי הכל (את כל מה שלא היה שם...)!!!!
כל דבר היה עושה לי בחילה, כל דבר ממש! הייתי מכניסה מברשת שיניים כדי לצחצח ומיד הייתה עולה בחילה... ועוד מלא מלא סיפורים מזוויעים...
בכל מקרה, יכול להיות שאני לא ממש מעודדת, אבל גם כדי שלא תתבאסי, אצלי שום דבר לא עזר... לצערי, פשוט סבלתי המון!!
מה שהיה קורה זה שלא הייתי מסוגלת להכניס שום דבר לפה, גם לא מים... ואז הייתי מתייבשת ומקבלת עירוי של נוזלים דרך הווריד, פעם אחר פעם...
עד שרופא אחד נתן לי כדור בשם ZOFRAN ומאז הסבל באמת קצת נרגע, ואני מסוגלת להכניס משהו לפה וגם לשתות, עם בחילות פה ושם אבל הרבה יותר מאוזן ונורמלי... נעדרתי חודש וחצי מהעבודה שלי בגלל זה...
בכל מקרה, חלילה לא רוצה לייאש. זה לגמרי עובר... וכל תקופה וההתמודדויות שלה (לדוגמא עכשיו כל פעם שאני אוכלת משהו שמכיל עמילן יש לי טעם של ברזל בפה... מגעיל מגעיל כזה... אתן מכירות?? מישהי???)
אני לא יודעת מה מצבך, אולי כדאי לשאול את הרופא על הכדור הזה...
והעיקר, תזכרי שזה באמת עובר... מידי פעם תסתכלי על תמונת האולטראסאונד של החתיך שלך זה נורא מעודד
בהצלחה יקירה!!
ושיהיה באמת בשעה טובה!!!
ו' חשון (אני יודעת שזה פריהיסטוריה אבל) היו שם עיצות טובות לבחילות. ואני הבאתי מס' רעיונות מנסיוני.
פשוט אין לי כח לחזור על כל הרשימה. תרגישי טוב.
כל ההריוניות..." שפתחה SHELLYKAZ . נמצא כרגע בערך בע"מ 42 כאן.
עזרתם לי מאוד...
אני לא הייתי עושה..(אני לא עשיתי שקיפות בכלל)
אם התוצאות טובות ולא ראו שום בעיה בסקירה את תעשי משהו עם הבדיקת דם תגדיל את הסטטיסטיקה? תעשי בדיקות נוספות?
אני לא הייתי מתאמצת בשביל דיוק גדול יותר בסטטיסטיקה אם הכל בסדר בבדיקה הרי בכל מקרה מדובר רק באחוזים אז אם הם מדויקים קצת יותר או קצת פחות כשהתוצאות מצוינות כרגע לא היה עקרוני לי...
או אולי ממזמן.. לא זוכרת
בחור שקנה סטוקים של מוצרים ומוכר יחסית בזול, עגלות, סלקל וכו'. מוכר למישהי?
תודה..
וצפוף... כרגע היתרון של זה הוא שיש לי יותר מקום ואני לא צריכה להצטופף איתה רק במיטה שלי אבל לא נוח לי להניק בשכיבה ככה... וגם לפעמים צריך להחליף צדדים בהנקה... יש לך עצה?
בעניין הנוחות - לי דווקא מאד נח בשכיבה. אולי שווה לנסות לשנות תנוחה ולמצוא מה שכן יהיה נח, לא יודעת מה להגיד על כך.
עיקר העניין מבחינתי היה שלא נח לי לישון עם תינוק איתי במיטה, (וגם מסוכן)
ואני כל כך עייפה בלילה, שאפילו לקום מהמיטה ולהתכופף להוציא מהעריסה היה לי קשה, בטח כשזה לא פעם אחת בלילה... ואז גם לא הייתי מחזירה, ורוב הלילה לא ישנה כמו שצריך.
עם המיטונת, פשוט משכתי את התינוק אלי, הנקתי ודחפתי חזרה... (לא נשמע טוב, אה? אבל זה מה שהיה...מבטיחה שהיה בעדינות...)
כך שאת הבעיה של לקום זה פתר לי לחלוטין. ועדיין ישנתי מעולה.
לא מבינה כל כך מה הבעיה בלהניק בצד השני. אפשר בכל דרך: להעביר את התינוק לצד השני, לעבור בעצמך מעליו, או פשוא לשכב מעט אחרת כך שהצד השני יותר קרוב אליו. (נראה לי עשיתי משהו עם היד, אולי מאחורי הגב, או מתחת לראש... לא זוכרת... תנסי.)
גם לי יש מדי פעם דקירות , והיה לי גם בהיריון הקודם
כי כנראה יש לי פטריה..או סתם כאב שם..
או שזה בכלל הלחץ של הראש של התינוק ובגלל שזה הריון ראשון אני לא בטוחה בכלום
ואני היסטרית
ממש תיכננתי לעשות עיסוי פרינאום בשמן שקדים
למניעת חתכים בע"ה
ואם יש אולי פטריה אז הבנתי שזה בעייתי...
מה יהיה?
