אחרי הלידה נתנו לי למלא שאלון, ואז האחות אומרת לי,,טוב אני מעבירה לרווחה את נראת לי בדכאון אחרי לידה.
לקחתי לה את זה מהיד וקרעתי לה מול הפרצוף, אמרתי לה תביאי בבקשה חדש, ומילאתי שהכל דבש, מהמם,
ועברתי אחות, והאמת לא שמעתי מהרווחה.
באתי הביתה חישפתי את השאלון באינטרט, מילאתי אותו, בקדתי, התיעצתי והבנתי שאני ממש לא בדכאון אחרי לידה, זה תחושות נורמליות של אישה 3 שבועות אחרי לידה. כי באמת רציתי לדעת בלי קשר לאחות
נגיד היה שאלה. האם את ישנה טוב בלילה? כתבתי לא
האם חזרת לכל התחביבים שלך מלפני הלידה? כתבתי לא
האם את טרודה לפעמים? כתבתי כן
האם את דואגת לילד מאוד? כתבתי כן
בקיצור עוד הרבה שאלות. וזה לא היה נראה לי התשובות שלי.
התיעצתי עם משהיא מהתחום ואמרה סליחה אבל כל אחת אחרי לידה לא ישנה בליל, וטרודה , ודואגת, ולא חוזרת לתחביבים שלה.
ולא לדבר על משקל הילדים, תזונה וכו'. מה את מניקה? ישבה אחות אני לא רוצה להגזים, פרה זה מילה עדינה עליה 180 קילו, ואני רזה מאוד, אולי יצאו לה העינים......ואומרת לי ההנקה לא מספיקה, רציתי להגיד לה ברור אני אדחוף מלא מטרנה כדי שיגיעו למשקל שלך, כל בכי אני אדחוף בקבוק, והילד אולי בוכה בגלל משהוא אחר ולא אוכל?
בסוף תפסה את הילד ודחפה לו זריקה בכזאת גסות נוראית. שפכה לו גם לפה את הנוזל של הרוטה הכל נשפך עלי, הייתי כולי דבק, לא הסבירה והכינה אותי, פתאום תפסה את הילד השכיבה עלי שופכת לו משהוא לפה, לא הבנתי מה זה בכלל והכל נזל לו מהצדדים על כל החצאית שלי.
זהו, אז אני אליה לא באה יותר. ויש אחות אחרת מקסימה.ו ושבוע הבא יש לילד תור להתפתחות בעלי אמר אין מה ללכת, חבל להפסיד יום את יודעת שיגידו שהכל גרוע.
אצלי זה כל ההריון אולי אפשר להתנחם בזה...
(ריחמתי על המאמצים שלה)כתבה V ונרגעה
