מישהי יודעת ממה זה יכול להיות?
ועוד שאלה- לגבי הביוץ האחרון שלי...האם הגיוני שהוא כואב לפעמים עד כדי התפתלות??! ועוד שבוע אחרי טבילה!!!(מאוחר לא??) תודה לעונות...;)
אבל עונה מניסיוני הקצר-
יכול להיות הפלה מוקדמת?
וכן- לפעמים ממש כואב. אם זה עקבי אפשר לקחת משככי כאבים. ושלי תמיד שבוע אחרי טבילה. והמחזור מגיע 12-16 יום אח"כ (לרוב 12) אז אם יש מחוזוריות של בערך 5 שבועות זה מאוד, מאוד הגיוני (ואם המחזור קצר וטבלת אחרי שבוע וחצי אז ממש הגיוני.
אולי הפלה מוקדמת?
בשורות טובות.
דימום כבד/מתמשך זהו אחד מסיבוכי הגרידה האפשריים. לכן, אני ממליצה לך לפנות לרופא נשים להתייעצות.
ונתפלל שאת בסד.
שבוע 18
הבוקר התעוררתי עם כאבי בטן די חזקים שמזכירים לי קלקול קיבה.
אין שלשולים וכד', אבל יש הרבה גזים ואי נוחות במערכת שם... (סליחה על התיאור)
אני חושבת בכיוון של קלקול קיבה, כי גם בעלי קם היום עם בלאגן בבטן...
אז,
א. איך אני יכולה לדעת שהכאבים האלו הם אכן קלקול קיבה ולא שום דבר אחר. אלו כאבים חזקים שמתחזקים ונחלשים בגלים.
מנסה להיזכר האם הם מוכרים לי, נראה לי שכן...
ב. קלקול קיבה מזיק לעובר?
ג. אני צריכה ללכת להיבדק? אין רופא נשים זמין באזור שלי היום...
בבקשה תגיבו אני קצת לחוצה...
א. בד"כ בקלקול קיבה יש שלשולים/ הקאות, אולי זה וירוס קל יחסית? עצתי לך (מניסיון)- אצידופילוס עוזר מאוד.
ב.קלקול קיבה לא מזיק לעובר. אבל אם אכן זה כך- טפלי בעצמך, שתי הרבה ותנוחי.
ג..אולי ניתן ללכת לרופא משפחה?
והרבה נשים מדווחות על כאבי בטן.
נסי לשתות,לנוח,להתקלח אם זה לא עובר ואת חוששת גשי להיבדק.
כשלעצמו לא מזיק לעובר בד"כ, אבל אם זה יתפתח לשלשול, אז שלשול מזיק לשמירת הריון.
אני כן ממליצה לך להגיע להבדק, כי כך גם תהיה בטוחה מה יש לך וכתוצאה מכך - מה לעשות ומה לא כדי לצאת מזה כמה שיותר מהר ועם כמה שפחות נזקים.
אם זה קלקול קיבה - תשתי כמה שיותר תה או תה צמחי, אפשר עם סוכר. זה גם מנקה מרעלים וגם מסלק חיידקים. טוב גם למקרה ומדובר בוירוס.
אז באמת אעשה כעצתכן... לשתות, לנוח ולעקוב.
תודה גדולה!
בד"כ את המס' המדויק, כפי שכתבת כעת
היי.. כותבת מאנונימי כי קצת לא נעים לי...
חודש וחצי אחרי לידה. ב"ה הדימום נגמר וכבר התחלתי תהליך טהרה. אבל, יש לי כאב מוזר למטה. לא יודעת להגדיר בדיוק אבל לפי התחושה-זה בדגדגן. לפעמים הוא כאילו "קשה" וכל מגע בנסיון להרגיע את האזור מכאיב עוד יותר..
מוכר למישי?
וגם, הגיוני שאני מרגישה את הצלקת של התפרים? היא אמורה לכאוב? כי גם זה כואב בנוסף..
אשמח לתשובות..
שימי לב מתי הוא פעיל בדר"כ,שכבי על הצד,תאכלי משהו מתוק,תדברי אליו.
אם הוא לא זז גשי להיבדק
את יכולה לבקש לעשות מוניטור במרפאה שלך.
וגם יתכנו שיבושים במחזור בחודשים הסמוכים להפסקה...
ילדתי בניתוח קיסרי לפני חמישה חודשים ואני מניקה
בשבוע שעבר קיבלתי מחזור בפעם הראשונה מהלידה אבל הדימום מאוד מאוד עדין הוא בכלל לא מגיע לתחבושת
ככה שאני אפילו לא בטוחה שזה מחזור או דימום שנובע ממשהו אחר, ותוהה האם זה נורמלי או שצריך לבדוק את זה,
אם נתקלתם במצב הזה אשמח לדעת אם זה מאריך את תקופת המחזור.
תודה.
צפי להפתעות במחזורים הראשונים אחרי לידה (לא כ"כ משנה כמה זמן עבר מהלידה)
הרבה פעמים לוקח לגוף זמן להסתגל ולהתאפס על עצמו...
אם לא כואב לך, אין מה לדאוג...
(אגב, יתכן שזה הריון. זה אומנם לא סביר, אבל כדאי לבדוק)
שבוע טוב..
אני 6 שבועות אחרי לידה ראשונה בניתוח קיסרי.
הטבילה היתה אחרי 4 וחצי שבועות ומאז אני חשה כאב בזמן יחסים (שלכן לא מתאפשרים במלואם..)
גם בתקופת ההריון חשתי חוסר נוחות, אך כעת זה ממש כאב ותחושה שהמקום ממש ממש התכווץ ופשוט אין מקום (זה גם מרגיש ככה בבדיקה).
בניגוד להריון, היום אני חשה יותר חשק..
אחרי החתונה לא הרגשתי ככה..
שאלה ראשונה- מה אפשר לעשות כדי להרחיב את האיזור בצורה הדרגתית ולא כואבת? עוד מישהי הרגישה כך?
שאלה שניה- עד עכשיו השתמשתי בנרות, ותיכננתי לעבור לסרזט.אין לי ניסיון איתו, ואני חוששת שהוא יובל לדימום ולתקופת ריחוק שעוד יותר תחמיר את המצב הקיים...
אשמח לעצתכן!!
גם אני הרגשתי ככה אחרי לידה ראשונה ושמעתי גם מחברות כך שזה בהחלט נורמלי. כדאי להשתמש באמת בהרבה מהג'ל שנקרא KY וניתן להשגה בכל סופר פארם.
השתמשתי גם בסרזט והוא אכן גורם לכתמים בתקופה הראשונה של השימוש בו.
אני רק יכולה לנחם אותך שזה רק ענין של זמן בעז"ה עד שהכל יסתדר והיחסים יחזרו להיות כמו לפני ההריון ואף טובים יותר! צריך קצת סבלנות וזה לא קל..
גידול קל והרבה נחת!
ככה זה אחרימ לידה זה יסתדר עם הזמן...
תישתמשי בגל זה מקל מאוד.
לגבי הכדורים... למה שלא תעשי התקן?? יותר בריא פחות הורמונים ובלי לחץ לזכור לקחת את הכדור???
אני מקווה שזה אכן יעבור עם הזמן.
מכון פועה לא דיברו איתי על התקן אלא על גלולות..
מישהי יכולה להסביר על ההתקן? מתי שמים איתו וכמה זמן אמורים למנוע כדי שזה יהיה רלוונטי?
היי.. כותבת מאנונימי כי קצת לא נעים לי...
חודש וחצי אחרי לידה. ב"ה הדימום נגמר וכבר התחלתי תהליך טהרה. אבל, יש לי כאב מוזר למטה. לא יודעת להגדיר בדיוק אבל לפי התחושה-זה בדגדגן. לפעמים הוא כאילו "קשה" וכל מגע בנסיון להרגיע את האזור מכאיב עוד יותר..
מוכר למישי?
וגם, הגיוני שאני מרגישה את הצלקת של התפרים? היא אמורה לכאוב? כי גם זה כואב בנוסף..
אשמח לתשובות..
אני זוכרת את עצמי אחרי לידה ראשונה, אפילו 5 חודשים אח"כ זה עוד הפריע והיתה תחושה משונה, בפרט אם עברת חיתוך חיץ או תפרים עמוקים.
אם זה ממש כואב- אני מציעה ללכת לרופא נשים להיבדק (נדמה לי שממילא יש ביקורת 6 שבועות לאחר הלידה)
בהצלחה חמודה!
בס"ד
הקדמה- 2 לידות קודמות היו טראומטיות אחת מלאת תפרים חתכים לפני זה פתיחה לא מספיקה לקבלת אפידורל לאחר ירידת מים.. סבל של איזה חמש שעות.. וגם שהזריקו השפיע רק חצי גוף.. החלמה קשה ביותר
לידה שניה- ירידת מים תוך שעה וחצי לידה.. צירים ברמה של 120 130.. משהו לא נורמלי וכל דקה.. לא מספיקה אפידורל-- לפחות לא היו תפרים הפעם.. אך הטראומה עדיין נשארה... פחד אימים מהילדה מכאב.. תפילות לה' שהפעם זה יהיה שונה.. ואם אפשר לבוא ללא ירידת מים ועם צירים...
הגעתי לשבוע 41.. בעלי חזור מהעבודה.. אומר לי יאללה בואי ניסע למוניטור (חמישי בלילה) אני אומרת לו אין לי כח כבר.. נמאס לי מהביקורות האלה כל יומיים ומאוחר.. בוא ניסע מחר על הבוקר.. בעלי מתעקש שעדיף לסיים עם זה.. אני נענית.. נוסעים לבית חולים.. הילדים אצל אמא... מזל... מגיעים לבית חולים אני אומרת במיון באתי למעקב היריון עודף השעה בערך עשר בלילה...המיילדת אומרת לי עכשיו באים למעקב? למה לא בבוקר? אמרתי לה בעלי עובד כל היום והילדים איתי ולא הייתה ברירה.. ולכי תדעי בסוף אני בטח בלידה..
היא מקבלת אותי עושים מוניטור.. נראה שיש צירים כל עשר דקות.. אבל בשבילי הצירים האלה זה כלום לעומת מה שעברתי לידות קודמות.. הרופא מגיע בודק אותי.. אני כבר נירדמת.. אומר לי גברת את בפתיחה 3-4.אני מסתכלת על המיילדת שאמרה למה באתי הערב למעקב.. והיא די בשוק מהסיפור.. חחח. אני מתרגשת..(תוך כדי הוא עושה לי זירוז טבעי, כאבים בטירוף..) יש אני בלידה ואני אספיק סוף סוף לקחת אפידורל כמו בן אדם לפני שיכאב לי... אני מתחננת בפניו שיביא לי אפידורל הוא אומר לי אני אביא לך יש לי מלא בארון.. אבל קודם תעשי סיבוב בחוץ איזה שעה ותחזרי.. אני חוזרת ואומרת להם יאללה כואב לי תביאו לי (לא כאב כל כך פשוט לא רציתי להגיע למצב של סבל כמ לידות קודמות) מכניסים אותי לחדר לידה אני אומרת למיילדת שאני מבטיחה לה שאם היא תשים לי אפידורל תוך שעה אני יולדת.. אני חופרת לה וחופרת... אחרי שעה שבקושי כואב לי נותנים לי אפידורל.. (חחח פעם ראשונה שאני מפחדת מהזריקה..) האפידורל מתחיל להשפיע ואני רגועה ושמחה שזו תהיה לידה ללא כאבים ושהיא התחילה כל כך בנחת.. אך לצערי הלידה ניתקעת..אני מתנצת מהמיילדת.. היא אומרת אמרת שעה... כבר 4 שעות והיא צוחקת.. בעלי מחליט ללכת למקווה מאמין שזה יזרז את הלידה.. הוא לא חוזר... אני עצבנית... פתאם הוא מתקשר אחרי שעה וחצי שהוא מצטער והוא נירדם באוטו... יופי.. הוא חוזר.. המיילדת שמה פיטוצין מתחילים לחזור הצירים והם סדירים מאוד כל 5 דקות.. ואני מצחקקת ומבסוטה שסוףסוף אנלא מרגישה כלום.. הרופאה באה פוקעת את המים ופתאם הלידה מתקדמת בבום.. פתיחה 6.. פתיחה 9.. אני בלידה.. מוציאה את הבעל החוצה.. לא בא לי שיהיה שם.. לוחצת כמה דקות ואופס היא בחוץ.. בלי עין הרע.. היה פשוט מדהים.. כמובן שהמיילדת מדהימה.. לא היו תפרים וחתכים כלום.. זרם בטירף.. בנחת.. והתפללתי בול שככה יהיה לי.. זה פשוט מפחיד איך מה שרציתי קיבלתי.. נולדה בת מתוקה... בקרוב אצל כולן...
משמים רחמו עליך ופיצו אותך על הלידות הקודמות
הרבה הרבה מזל טוב
ברכות!
שפע נחת ובריאות לכולכם
איזה יופי!!! גידול קל ונעים בעז"ה!עיניים זוהרות![]()
תודה על השיתוף.
שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..
שפע של חלב!
![]()
שמחה כ"כ בשבילך שהייתה חוויה טובה, ביחוד אחרי מה שעברת בשתי הפעמים הקודמות!


כל כך שמחה לשמוע על החוויה המתקנת שלך!
לא מתחשבים במחזור.
ושיבושים במחזור הגיוניים בגלל ההורמונים.
עובר עלי הריון לא קל ועם כמה סיבוכים ופרוצדורות שהייתי צריכה לעבור, כרגע אני מוגדרת "במנוחה" לא שאני ממש מצליחה לנח אבל בהחלט הורדתי הילוך והכנסתי עזרה הביתה...חוץ מההרגשה הפיזית הלא מרנינה הקטע הזה שבכל דבר קטן ניהייתי תלותית ממש מדכאה אותי . ככל שמתקרב תאריך הלידה ממש לא בא לי לראות את התינוק, אני לא מרגישה מחוברת אליו, התנועות שלו מעצבנות אותי ומיצדי שבעלי יחליט על השם שלו לבד... אני יודעת שזה ממש לא מאפיין אותי...בהריונות האחרים הכל היה שונה ואני פוחדת שהוא מרגיש את הרגש הזה כלפיו ... אני יודעת שהוא ממש לא אשם...שבחלק מהדברים הוא סבל איתי ביחד שזכותו להישתולל כמה שהוא רוצה בבטן של אמא [אמא נהנתה מאוד כשאילו היו האחים שלו...] שהרבה נשים היו רוצות להיות במצב שלי ושהרבה נשים מוכנות לסבול אפילו יותר בשביל ילד. אבל זה עדיין מה שאני מרגישה רב הזמן...
התינוק שלי מרגיש את כל השליליות הזאת?
זה ישתנה כשאראה אותו?
בע"ה שתזכי שההריוןימשיך בקלות ויגמר בלידה טובה ונעימה בלי סיבוכים וידיים מלאות!
תנודות כאלו ברגשות מאוד טבעיות ומאוד אופייניות להריון ולאחרי לידה. אל תרגישי אשמה! כי את ממש לא אשמה!
בנוסף, אל תתני למצפון לייסר אותך! את עושה הבכל בצורה הכי טובה שאת יכולה! הקב"ה גילגל לך את הקושי הזה וזה מה שנכון כרגע, לך ולעובר!
האם זה יעבור כשתראי אותו? אולי כן, יתכן מאוד שתתאהבי בתינוק הקטן אחרי הלידה, בנוסף יכול להיות שכשהקושי של ההריון יגמר את תהי מסוגלת יותר לאהוב. אבל מצד שני, גם יכול להיות שלא... צריך לקחת את זה בחשבון...
במקרה כזה, חשוב לדאוד שלתינוק לא יחסר שום צורך פיזי (טיפול שוטף והאכלה) וגם שתהיה דמות משמעותית שתאהב אותו (אבא לדוגמה). אל תדאגי, תוך זמן קצר השפעת ההורמונים והקושי של ההריון תעבור ואת תוכלי לאהוב אותו כמו שאת רוצה!
האם הוא מרגיש? יכול להיות שכן, אבל הוא גם מרגיש את מסירות הנפש שלך על ההריון=עליו. הוא גם מרגיש את הרצון שלך לאהוב אותו. ובע"ה הוא יצליח לקלוט את העיקר (הרצון) ולא להיות מושפע מהזמני והחולף (חוסר הרגשת אהבה).
הכי חשוב שלא תרגישי אשמה. כי את באמת לא אשמה.
חשוב לדעת שרגשות אשמה מגבירים מאוד את הסיכון לדיכאון אחרי לידה. חשוב להיות מודעים, לטפל אם ח"ו יתעורר צורך.
את גיבורה ואני בטוחה שאת אמא נהדרת! גם לילדים וגם לעובר!
שד' יתן לך הרבה כוח ושמחה!
אני ממאמינה שזה ישתנה עם הזמן!
לי לקח הרבה מאוד זמן (חצי שנה) להתחבר אל הבכורה שלי!!(היא דומה ברמות מטורפות למשפחה של בעלי וזה היה לי פשוט משבר) ומאז, אני אוהבת אותה ברמות על!!! גם אם ההתחלה מרוחקת יותר..אל תכעסי על עצמך!!את בן אדם!!
אני ממליצה לך מאוד להניק!!!!זה משפיע חיובי על קשר קרוב וזה "מכריח" אותנו להיות עם התינוק בקשר עין וכו..
עברתי הריון אחד כזה קשה קשה!
בכלל כל ההריון ההוא בא לי בהפתעה מהר מאד אחרי ליידת השני שלי.
שנאתי את העובר לאורך רוב ההריון...
חפרתי לבעלי כל הזמן ש"מישהו כבר יקח את העובר הזה ממני" ואיזה מסכן הוא יהיה שאמא לא תאהב אותו וכו' וכו'..
זה היה לא קל בכלל!
מה גם שהקושי הפיזי כמו שהזכרת לא הוסיף לי בכלל.
והיה לנו גם באותו זמן לחץ כלכלי מאד מעיק.
מכל הבחינות זה היה זוועה.
ורק בעלי הצליח להחיות אותי כל פעם ולהזכיר לי שזה מאת ה'.
בלידה שלו כל הזמן בעלי שר לי "וזכיני לגדל" וזה כל הזמן חיבר אותי למחשבה שזה הכפרת עוונות שלי וזהו.
כשהו נולד הרגשתי זוועה כי לא הייתי מחוברת אליך בכלל , לא רציתי לראות מה יצא ממני ולא הייתי מסוגלת שיניחו אותו עלי בכלל. ישר עצמתי עיניים ובעלי שיידע הכל מראש - לקח אותו אליו. ככה תיאמנו שזה "הבן " שלו. מרוב שכעסתי עליו.
רק אחרי רבע שעה היתי מסוגלת שיראו לי את התינוק הזה- ומאז התאהבתי בו לגמרי!!!!!!
המצחיק הוא שכיום הוא הילד הכי זהב!!
אין כמוהו , והוא לוקח בגדול לעומת שאר אחיו.
הוא היחיד שמצליח להמיס אותנו בקלות והוא שווה לב!
כיום הוא בן 2 , פרח של ילד !
ואני רואה ונזכרת בסיוט הזה כל יום ומברכת את ה' שלא הקשיב לי ומזכה אותי לדגל את המתוק הזה.
התיסכול היחיד שנשאר לי מכל התקופה הזוועתית הזו , זה הפחד שאולי מרוב השנאה אליו בהריון זה השפיע לו על הבריאות.
מהרגע שהוא נולד הוא לא מאד בריא.
וזה היסורי מצפון שלי כאמא....
אני לא רוצה אולטראסאונד וגינאלי, מתי כדאי להגיע כדי שהאולטראסאונד יהיה יעיל ?
תלוי ברופא...
הרופאה בהריון השלישי לא הסכימה לותר בשבוע 12!!!
ולפני כן הרופא כבר בשבוע 7 הסכים חיצוני.
והרופא של עכשיו (אחר) עשה בשבוע 8 וגינאלי (מזל כי אחרת הוא לא היה רואה כלום, הוא תיקן את האולטרסאונד לשבוע 6)
ורק כדי לעודד אותך- עכשיו אני בשבוע 20 ועדיין כל בדיקה פעם בחודש היא וגינאלית כי עוקבים אחרי צוואר הרחם... כך שאם זו רק בדיקה אחת- החיים יפים.
אין בעיות!זהר הרקיענראה לי אני אחכה ל 12 (עכשיו אני ב 8).
מאחלת לך ולצוואר הרחם שלך בהצלחה......
מי אמר שזה מטעמי צניעות?
נראה לי שאת קצת שופטת מהר מדי. אבל אולי גם אני שופטת מהר מדי שאני מניחה שזה מסיבות פיזיות. אם זה מעניין של צניעות- יש הרבה רופאות נשים או (עדיף לדעתי) לבקש הפניה לטכנאית אולטראסונד.
זה באמת לא כואב - לפחות לא לי. אבל זכותי לרצות להיות טהורה, לא?
אבל הבנתי את ההתרעמות שלך....
בדיקה רוב הסיכויים שזה מפצע או שריטה בנרתיק. הבדיקה היא לא ברחם והוא לא מדמם בעקבותיה.
נדמה לי שבדיוק ההיפך. כי ככה יש לך על מה להסתמך שהדימום הוא חיצוני ודווקא לא מהרחם!
כמובן לא בקיאה בהלכות נידה- אבל נשמע לי שממש כדאי לברר עם רב!
אבל לא רואים כ"כ טוב בגלל הזוית. אז אולי הכל יהיה בסדר, ואולי תראי דברים מלחיצים- כמו שהשק הריון עומד לצאת כשהוא בכלל במקום הנכון. מדברת מניסיון. זה הדבר הכי מלחיץ שיש (בערך) אז אני לא ממליצה.
יכולה גם לחכות עד שבוע מאוחר יותר (10?), אבל לדעתי לא כדאי- כי אם ח"ו יש בעיה- חובה!!!- למצוא הכי מוקדם ולמזער נזקים (נגיד הריון חוץ רחמי, ל"ע).
את יכולה למרוח אלחוש על האיזור (עזרקאין) כדי למזער כאב. אם את רוצה עוד טיפים לאיך לשרוד אולטראסונד וגינלי את מוזמנת לפנות אליי באישי.
שיהיה במזל טוב!
אפילו בחודשים מתקדמים לדוגמא...?
לי בתחילת ההריון נתנה רופאת נשים והיא ידעה היטב שאני בהריון.
למה שלא יהיה מותר?
לא מנעתם איך שהוא? עדיף לבדוק.
שלום לכולן! ב"ה קנינו עגלה יד שניה של צ'יקו ליבינג.
היא נראת ממש טוב ודי נוחה אבל הבעיה שהאמבטיה טיפה מתנדנדת
בכל נגיעה.. ז"א שאם הגדולה רק נוגעת בעגלה כדי להסתכל בתינוקת
העגלה מתנדנדת וזה די מעצבן...
אמרו לי שככה העגלה בנויה וזה סוג של אמבטיות...
ממה שידוע לכן זה באמת אמור להיות ככה? גם לכן יש עגלות כאלה?
זה לא בעייתי? אשמח לדעת... תודה!
לי יש אנגליזינה ישנה שנת 2006 זיפי לאנג'
עובדת השם![]()
![]()
שתירווי ממנה רק נחת ובקלות תגדלוה לתורה חופה ומעשים טובים
.
בשעה טובה
את תביני על מה אני מדברת 
מזל טוב!!
שתזכ לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..
שפע של חלב!
מחכה קרוא את סיפור הלידה.
![]()
עובדת השםאחרונהנראה מתי אשב ואכתוב את הסיפור... בע"ה...
קשה כמו אבנים קטנות בצד...
תנסי להתקלח עם מים חמים ולכוון את המים למקום "האבנים".
אחרי כדקה שתיים תעסי (מלשון עיסוי) את האזור בתנועות סיבוביות. זה אמור "להמיס" את האבנים.
אם זה לא עוזר, יכול להיות שכדאי להתייעץ עם יועצת הנקה. ואם היא לא מצליחה לעזור. לפנות לרופאה (נשים).
האם את מרגישה אי נעימות? גודש? חום באיזור?
מה המרחק מהלידה?
בריאות שלמה!
כשבוע מהלידה
לא כדאי להשאיר "שאריות גודש"...
והאבנים באמת לא יצאו בשאיבה... הנקה טובה תעזור, אבל זה יכול לקחת זמן...
תנסי "להמיס" אותן במים כמו שכתבתי. לי זה עזר מאוד...
תעשי מקלחת עם מים חמים ותעסי את ה"אבנים".
מה שאני הייתי עושה זה מעסה את המקום בו יש את האבנים (בזמן שהמים החמים זורמים על המקום) וסוג של מכוונת אותם כלפי חוצה.
(מקווה שהבנת..)
עדיף מאוד לא לשאוב כי זה יכול רק לגרום ליותר גודש!
במיוחד אם את רק שבוע אחרי לידה!
אם את שואבת אז ממש רק עד להקלה! אבל לפי מה שידוע לי עדיף לסחוט ידנית!
שהציעו לך,מזל טוב! שבוע טוב..ותרגישי טוב.
אולי פצע כי המקום רגיש?
אם יש דם סמוי בצואה בודקים אם יש איזו דלקת נראה לי (לא בטוח)
תתקשרי למוקד בקופה כדי לשאול איך להגיע לגסטרו.
עוד משהו לפני שנלחצים, אכלת סלק בימים האחרונים? זה גם יכול להשפיע...
(לא הפותחת)
כי ממש כואב לי, ואני יודעת שהיה לי טחורים פנימיים לפני הלידה
אם זה טחורים ולי היה גם טיפה דם כל פעם בניגוב...
מתישהו זה עובר
היה לי ובהרבה תפילות והשתדלות וס-ב-ל-נו--ת עבר.
מצטרפת להמלצות של כל הקודמים לי-
לשתות פי 2 ממה ששותים עכשיו.
להמנע מקמח לבן, סוכר, קקאו.
לצרוך סיבים תזונתיים- קמח מלא, פירות ירקות.
לצרוך הרבה!! אבוקדו, עגבניות+שמן זית, שזיפים.
להשרות שזיפים יבשים במים רותחים לשעתיים ולשתות.
כאשר מתפנים לא ללחוץ בכלל, לנוע קדימה ואחורה, לנשום כמו בלידה.
מרחתי ההמוליס- לא ידעת אם זה גם היה גורם עוזר.
וללכת וללכת וללכת ברגליים- לא להתעצל.
ולטפל בגורם - לחץ בחיים/ עצבות וכו'.
בשורות טובות והצלחה.
וכמובן- מזל טוב תגדלו את הינוקא לתורה חופה ומעשי"ט
לי לא כואב כלום רק דימום מה עושים?
א. צריך שהדימום יפסק.
ב. אמרו לך- לגשת לרופא.
בהצלחה
לפעמים קשה לתינוקות לאכול כשיש נזלת שמציקה
אם המשקל שלה עלה יפה מהלידה יכול להיות שזה בדיוק הכמות שהיא צריכה למרות שגם לי זה נשמע פחות מהרגיל.
אבל אם היא עצבנית או סובלת מכאבי בטן באופן חריג או משהו אחר שנראה לא תקין אז יש סיכוי שהיא פשוט רגישה ללקטוז ובשביל זה יש גם תמ"ל צמחי אם כי לא מומלץ לעבור לצמחי ללא התייעצות עם רופא כי הוא בהחלט לא אמור להיות מלכתחילה.
נשמע לי שכדאי להתיעץ עם הרופא לגבי אפשרות של אי סבילות ללקטוז.
לא הייתי מתעקשת. הייתי מציעה לינוק ולא מחכה שהיא תבקש.
מה משקל הלידה שלה? והיום?
אז ממש הייתי מניחה לעניין הכמויות וסומכת עליה בשלב זה!