פורום הריון ולידה (עמוד 4981)

שקוראים לה הנקה טובה, תבדקי שם מה יש (אבל זה בלי למדוד.. אני אישית לא הייתי מנסה)

אני קניתי במשביר של טרימיוף, יש עם ריפוד ללא ברזלים. עולה בסביבות 200. 
 

מעולות ב- H&O ויקרותתתת של פמינה

2 ב160. ללא ריפוד וללא ברזלים.

בשלב שכבר א"א לסבול חזיה הם עשו עבודה טובה..סה"כ טובות ביחס למחיר

יש גם בהר נוף בירושלים חנות בשם סייפש..היא הופכת חזיות שלך רגילות לחזיות הנקה.

של טריומף. כדאי להפוך אותם לחזיות הנקה?

אני ממש מתלבטת.....

בד סינטטי טוב להנקה? וברזלים?

בקשר לברזלים כל אחד אומר משהו אחר.

העניין שלא מצאתי חזיה שטובה לי.

חשבתי ללכת איתה ולהוסיף רפידות הנקה כדי שלא יהיה בד סינטטי על הפיטמה.

 

לסייפש יש סניפים באזורים אחרים?

איפה זה נמצא בהר- נוף?

 

תודה.

שמעתי על כמה נשים שטענו שהבחילות התחילו מיד אחרי ההתעברות...

זה לא המצב הנפוץ אבל זה יכול להיות...

 

כמובן, גם יכול להיות שאלו סתם בחילות...

 

שיהיה בהצלחה!

אני מכירה נשים שככה יודעות שהן בהריון...

הבחילות הגיעו עוד לפני שבדקתי

בשבוע 3!!!

בשבוע 8 כבר בערך

זה קשור?

5-7 ימים אחרי הביוץ, אם הבנתי נכון (תתקנו אותי אם לא!) שזה בערך שבוע 3, אבל אם זה דם חום- זה דם ישן. משמע שרק עכשיו יוצא, והדימום כבר היה.

 

ככה אני הבנתי, אבל אני ממש לא מומחית

את יכולה ללכת להיבדק אם זה מרגיע אותך,

הכי חשוב זה לא להתאמץ יותר מידי ולהקפיד לשתות טוב (לפעמים בחורף אנחנו שוכחים...)

תחיה יקרה

 

אין לי איפה להיבדק הרופא נימצא רק מחר

ומיון זה שעות ואין לי כוחות ללחץ שם

 

אז את אומרת שזה שכיח נורמלי?

 

 

תודה רבה מאודדדדד

 

הייתי במיון הכל בסדר.תודה רבה

 

 

תודה שעידנכת

אא"כ את יודעת מתי היה הבייוץ. סה"כ גם לפי התאריך וסת זה רק הערכה. הם אח"כ משנים לפי האולטראסונד.

נגמרו הבחילות?  הכי חשוב!

ב12 השבועות הראשונים וזה יוצא שזה היה כמעט בשבוע15

 

עד כמה שזה נשמע גרוע...

אפילו לא הלכתי לבדוק.....

סוג של תופעה נפשית הריו נית אני חושבת. כי דוקא שמחתי עם ההריון הזה.....

היו בחילות? תופעות כלשהן של הריון? (לא יכולה לדמיין את הפריוולגיה להתעלם מההריון ;) )

אין לי באמת מושג- אבל ממש הגיוני שהיה ביוץ מאוחר יותר ובכיף יכול להיות שאת בסוף 13/ תחילת 14

היו בחילות, אבל חשבתי שהאוכל סתם גועל נפש, מעבר לכך באמת לא היה שום דבר....

אז התעלמתי בהנאה.

מה יש? ככה התקצר לי בסוף ההריון בשלושה חודשים.

בד"כ הם עושים ממוצע, וזה מה שמראה שהתאריך לא באמת מדוייק

לא חושבת שמותר לקחת להצטננות כי יש הזה חומר מסויים שמייבש את הצינון ולא מומלץ לקחת בהריון, קולדס בוודאות אסור ונראה לי שזה על אותו עיקרון.
רפואה שלמה בע"ה

כל התרופות שמכילות איבופרופן כמו: נורופן ואדוויל ואדקס וכו' הן בעיתיות.

בהצלחה

אבל מצידי להיות שם כבר היום 

אז בד"כ יום שישי עמוס

כי הרבה נשים באות למעקב הריון עודף לפני שבת 

בהצלחה ובקלות

חזיות הנקה.

אבל כמה זמן יש לך סבלנות לחכות?

לא רוצה ללדת בשבת, אבל לא אכפת לי לעזור לך ביום ראשון

לפרטים של האשה הזאת

קניתי באפרודיטה יותר בזול מהמחיר שלה)למרות שזה מן הסתם תלוי במבצע אצלם(
ואני גם לא ממש מרוצה מהם בטירוף. ..

קניתי לפני הלידה, השנייה הייתה בחצי מחיר אז זה יצא לי יותר זול...
וזה אותו דגם..

נפוץ מאוד.
הרחם מכין את עצמו ללידה

38- שזה פחות מדאיג, ואכן נצפים כצירים במוניטור

סימן שזה צירים (מדומים) בירקסטון איקס.

אם זה ממשיך ומתגבר זה יכול להוביל גם ללידה בשבוע כזה בדר"כ לא עוצרים לידה אבל כן ממליצה להיבדק לפעמים עירוי נוזלים עושה את העבודה ועוצר את הלידה.

עדיף ללדת אחרי שבוע 37

לדעתי כדאי לך לרדת לבית חולים להיבדק.
תרגישי טוב

מקלחת
תראי אם זה עובר
אולי זה כאבי שרירים מהקור
אני עם גב תפוס כבר שבוע

אם כן נשמע צירים,בשבוע כזה כדאי ללכת להיבדק.

ללכת להיבדק ?
זה מרחק נסיעה

אני ילדתי תינוקת בשבוע 29. לא כיף תינוקי בפגיה..

 

ב"ה היום היא בריאה לחלוטין. וקטנה

תחזיקי מעמד..תרגישי טוב..

חיבוקים!

 

אני שמחה שהלכת להיבדק

יש קיצור צוואר ופתיחה.
נתנו לי זריקה להבשלת ריאות

קודם כל אל תלחצי הכי חשוב

 

אני כרגע בשבוע 34+2 ב"ה ב"ה ב"ה ובשבוע 30 היה לי כאבים כמו שהיו לך והלכתי לבית חולים להבדק התברר שזה צירים

ויש התקצרות של צוואר הרחם ופתיחה .

 

בקיצור בדיוק כמוך.

קיבלתי 2 זריקות צלסטון להבשלת ריאות כל 24 שעות זריקה וקיבלתי שמירת הריון .

 

כרגע בן פורת יוסף אני בשבוע 34 וכול יום שאני סוחבת אני מלאת הודיה לקב"ה.

 

למרות שמשומה היום יש לי צירים כואבים אבל בנתיים אני מתעלמת ומנסה לסחוב עוד

 

מה שאני באה להגיד לך שבע"ה כמוני תסחבי גם ותלדי בע"ה תינוק בריא ושלם

הקטע הוא ששתי הנשים שהיו איתי בחדר ילדו במשך ה24 שעות שחיכו חזריקה השניה.
אחת שבוע 33 והשניה שבוע 32

שזה המון .

והרופאים ממש פחדו שאפתח לידה.

אבל מפתח הלידה בידי הקב"ה.

 

אני ובעלי החלטנו לקבל על עצמנו עד הלידה להגיד כל יום מזמור לתודה שעובר יום אני ממש מרגישה שזה בזכות זה.

 

והנה חסדי ה' ארבעה שבועות בלע"ר והמצב נשמר.

 

אני מקווה לסחוב עד 37-8 בע"ה הלוואי .

 

אה אני גם לוקחת כדורים של פרזולט 4 פעמים ביום ומרגישה שזה עוזר לי.

כמובן הרבה שתיה ולא להתאמץ בכלל.

 

ובע"ה יהיו בשורות טובות .

 

 

.

ללדת פג (ואני לא מדברת פה על הפגים הממש קטנטנים) זה לא סוף העולם, בטח לא בשבוע 31, בטח לא אחרי זריקת צלסטון.

זה תקופה קשה ועמוסה, אבל זה באמת לא סוף העולם. הסיכויים של פג שנולד בשבוע הזה לשרוד ולהיות בריא לחלוטין הם גבוהים מאוד. (לא יודעת כמה בדיוק, אבל קרוב ל100%)

פג שנולד בשבוע כזה, יעבור כנראה מסלול צפוי מראש, עד שישתחרר באזור שבוע 35 (זה מצחיק הקטע הזה, בפגייה סופרים את הגיל שלהם לפי שבועות הריון)

 

אז כמובן שעדיף ללדת בזמן ואני מאחלת לך שאכן תלדי בזמן תינוק בריא, אבל רק שתדעי שהשמיים לא נופלים מללדת פג בשלב שלך.

 

אה, ובמקרה וכן תלדי פג,אשמח לדבר איתך גם באישי, לעידוד ועצות. לי היה פג בשבוע 31.

אמא שלי ילדה שבוע 27
ואח שלי היום בן 19

בע"ה את תחת השגחה והכל יהיה בסדר. הכל מדוייק!

 

02-6521884

אולי לשים גופיה ואז עוד חולצה ה מטשטש קצת.. אבל זה ככה זה.. אחרי הלידה כמובן זה חוזר לעצמו.

ככה אף אחד לא רואה

אבל תנסי לטשטש את זה עם גרביון כי עכשיו חורף.
או עם סרגים עבים וכאלה.

הריון מהממם שיהיה לך

אני כבר מגדלת את ילדתי השנייה וגיליתי שהילדים לא קראו את הספר!!!!

 

הגדול שלי הוציא שיניים לקראת גיל שנה ועכשיו הקטנה מוציאה שיניים והיא עוד לא בת שמונה חודשים.

מתי הם צריכים להתהפך? הם יעשו את זה ואז תדעי...

 

הילדים הם המורים הכי טובים, במעקב בטיפת חלב תוכלי לראות אם חלילה יש חריגה שצריך לטפל בה אבל באופן כללי-

לכל ילד יש את הקצב שלו, הם מתהפכים כשהם מוכנים, יוצאות להם שיניים כשהם זקוקים להם, הם מתחילים לחייך כשהם מבינים מה זה, זה לא דורש ממך כלום חוץ מלהיות בשבילם ולמחוא כפיים

 

ככה אני אוהבת לגדל אותם

כל ילד והקצב שלו רק תבדקי שהם לא חורגים מהנורמה 

התינוקת שלי בת ארבעה חודשים עכשיו מוציאה שיניים !!

ועוד לא מתהפכת בכלל כמו כל אחיה ואחותה 

כולם התהפכו בשישה שבעה חודשים

ובגיל שנה כבר הלכו!

מתי מתהפכים ושיניים באמת נראה כשזה יקרה, ואפשר להיעזר בטיפת חלב.

אני חושבת שההמלצה על הלוחשת לתינוקות היא טובה כי הספר נדבר על עוד דברים מעבר לנ"ל, ויש אימהות שאני יודעת שהוא עזר להם

 

כאלה שאומרים מתי הם "אמורים" לעשות דברים,

וכאלה שנותנים הדרכה מעשית- איך אפשר לעזור להם לאכול טוב, לישון טוב, מתי אפשר להביא להם מאכלים מסוימים, מתי אפשר להושיב אותם, איך מקלחים, איך מחליפים טיטול, איך מודדים חום ומאיזה דברים ללכת לרופא??

 

מהסוג השני אני בהחלט בעד לקרוא. יש לי את המדריך הישראלי להורים, והוא....חביב כזה. כן אומר דברים טובים אבל אחרי שמצאתי בו כמה סתירות לדברים שאני שאמרו לי בפירוש קצת ירד לי ממנו, ואחרי שחיפשתי בו בנרות דברים באמת מעשיים שהורה טרי לא יודע (כמו- איך מודדים חום לתינוק? וכמה חום זה חום באמת??) ולא היו שם קשה לי לפתוח אותו שוב. אולי מתישהו.

 

המלצות לעוד ספרים? 

אבל מצטרפת למה שאמרו לפני, שתכלס, הכי טוב לתת לילד את הקצב שלו בלי להכניס אותו לתבנית..

אמא טרייה..  תבינו אותי

כמובן בלי להכניס את הפיצית לתבניות, אבל בכל זאת אני סקרנית לקבל איזה מושג על העתיד..

תודה על העצות בכל מקרה!

 

עד גיל 5. ספר כחול, עולה 140 ש"ח בערך.

למרות שזה ספר קונבנציונאלי להחריד, ואני בדיוק ההפך, עדיין אני מוצאת בו תועלת.

עם כל נושא התזונה והחיסונים והמשמעת אני בכלל לא מזדהה.

אבל יש שם תיאורים מאוד יפים של שלבי ההתפתחות וזה לפעמים עוזר. עוזר לראות את הילד במבט שונה, עוזר לדעת מתי משהו נראה לא תקני.

אני בכל אופן למדתי הרבה מהספר.

שגם כתוב בו את הטווחים שנחשבים לתקינים להתחיל לעשות פעולות כאלה ואחרות.

גם אני ממש פחדתי לפני האולטרסאונד הראשון.

מה שעזר לי להרחיק את המחשבות השליליות זה לתת צדקה כל בוקר ולהתפלל שהיום יעבור בשלום. ולומר פרק תהילים.

וממש עזר לי לכתוב אליו..לפצפצון הזה..להביע אמון בחייו ולהתחיל ליצור עמו קשר.
כתבתי לו על הפחדים שלי..וסיפרתי לו כמה חשוב לי שיחיה ..כמה מצפה לחבקו..
זה ממש חיזק אותי.

ותראי שבעז'ה אחרי הבדיקה תהי יותר רגועה.

מלא אמונה!ותפילות.ומחשבות טובות!

אבל גם לרצות שהוא יחיה אני לא יודעת. אני מצד אחד רוצה את ההריון הזה ,מצד שני יש לי כ"כ הרבה חששות לגבי העתיד. מה יהיה ,איך יהיה... אני אהיה אמא טובה? ההריון הזה -אני לא יודעת איך הוא הגיע... הוא פשוט נס והוא הגיע כ"כ מהר... (הריון ראשון)...

אני מרגישה רק פחד מהלא נודע ... בגלל זה אני גם לחוצה אם נפל או לא במקום להיות חיובית. גם מ פחיד להתאכזב, בלי קשר...

אל תיבהלי מהם.

תזכירי שאת עומדת לקראת דבר גדול, ותמיד כשעולים מדרגה החששות מתגברים באופן טבעי...

 

תשתדלי פשוט לא להתעסק הרבה עם מחשבות שליליות (לאף כיווון)

תשמחי באופן בפשוט במתנה שניתנה לך. תאמיני שאת מסוגלת להיות אמא (רבש"ע מאמין בך!)

 

הלא נודע הוא באמת מפחיד...

תנסי ללמוד קצת על התהליכים המתרחשים בגוף ובעובר במהלך ההריון.

את יכולה גם לקרוא ספרים שמיועדים להורים לתינוקות, כדי "להיכנס לאווירה".

לי באופן אישי, ידע מפחית חששות...

 

בהצלחה!

חשוב לזכור שרוב ההריונות (כ75%) מתפתחים באופן תקין ונגמרים בלידה של תינוק בריא!

 

אם את לא מאוד צעירה, או מאוד מבוגרת

או עם היסטוריה גניקולוגית מסובכת (טיפולי פוריות, ניתוחים, הפלות יזומות)

או עם בעיות של קרשיות יתר

אז הסיכוי שההריון תקין הוא אפילו גבוה יותר...

 

למה לדאוג ממצב שהוא לא וודאי ואפילו רחוק מכך?

תאמיני שהכל בסדר וכך יהיה בע"ה!

 

אם חלילה משהו לא תקין יודעים על זה כשצריך לדעת. אם טעם לחשוש לכך...

הגוף יודע לבד כשההריון לא מתפתח, חלילה

וגם יודע לפלוט אותו בצורה טובה יותר (בהפלה מלאכותית יש סיכון מסויים)

ואין כל בעיה לחכות

אלא שזה יכול לקחת גם מספר שבועות

וכשיודעים שזה נגמר - לפעמים לא קל לחכות ולחכות...

השאלה באמת מה את מרגישה.

וזה מטריד אז ללכת להיבדק

יכל להיות שאלו כאבי מתיחה של הרחם.

אם זה ממשיך או מתחזק תלכי לבדוק כדי שתהי רגועה..

ב"ה נרגע קצת אבל אני ממש לחוצה,ולמה שהרחם תתרחב כבר עכשיו?

זה הריון שלישי גם...

 

כשאני אמרתי לרופאה שאני מרגישה כאבים של בטן תחתונה, כמו סוג של לחץ ותכונה מסוימת והרגשה שאוטוטו אני מקבלת מחזור היא ענתה לי שזה התרחבות הרחם. לי לדוגמא ההתרחבות גרמה למתן שתן מוגבר... (לחץ על שלפוחית השתן) וזה בסדר (אני חושבת מנסיוני הדל)...

בסביבה בה אני חיה זה נחשב הפרש פצפון.
היה לי מאוד מאוד מאוד קשה אחרי הלידה.
כל הזמן הבטיחו לי שאחרי כמה שנים זה נרגע ואז מרוויחים מהפער הקטן. לא אצלנו.
היום הם בני 6 ו4.5 ולא מפסיקים לריב (2 בנים).

אני חושבת שאף פעם לא היתה תקופה שהם שיחקו אחד עם השני והעסיקו את עצמם יחד. 

יוצאת תמונה מאוד שלילית מהתיאור הזה

אז שאני לא אובן לא נכון- אני מודה על המתנות שלי לה' ואני מאושרת שילדתי אותם ככה כי כנראה ככה ה' הועיד לי.
לא ילדתי אותם כדי שיהיה לי קל. 

והבן הבכור בן שנה ו5 (אבל בטח אני שוב יעבור תתאריך במליון שנה ואז הוא כבר יהיה שנה וחצי..)

 

זה לא נראה לי נחשב כזה צפוף.. סביר.  רצינו שה' ישלח לנו עוד מתנה מהממת כזאת, רצינו שיהיה לו אח\אחות קטן\ה כי זה הכי בריא בעיננו, ההריון הראשון והלידה ב"ה היו קלים ב"ה אז היה כוח פיזי.. 

בין השני לשלישי יש לי שנה וחמישה.

 

אחרי הלידה הראשונה הייתי בטראומה ולא יכלתי לחשוב בכלל על עוד הריון, מנענו שנה ואח"כ היו לי מלא דימומים ובלאגנים ואז נקלטתי והייתי לי הפלה וב"ה מיד אח"כ נקלטתי שוב.

 

אחרי הלידה השניה היינו הרבה יותר רגועים אז לא מנענו וסמכנו על ההנקה (אני מקבלת ווסת כשאני מוסיפה מוצקים ו/או חוזרת לעבודה ולא שואבת את כל הארוחות בד"כ). נקלטתי אחרי עשרה חודשים אבל ילדתי מוקדם אז ההפרש קטן יותר.

 

עכשיו אנחנו מונעים לפחות עד גיל שנה וחצי של הקטן, נראה מה יהיה הלאה. יותר מסיבות רפואיות שלי מאשר חוסר יכולת לגדל קטנטנים.

 

זה עבודה קשה לגדל אותם. אני עייפה תמיד, קמים בלילה טוב "רק" פעם אחת לכל אחד בלילות פחות טובים זה הרבה יותר.

מצד שני אנחנו עוד בשלב שבו בשעב בערב אני יודעת שיש לי שקט לעצמי...

 

ב"ה אנחנו שמחים במתנות הדי צפופות שהקב"ה שלח לנו

 

להורים שלנו (בעיקר לשלי) נראה שאנחנו קורסים לגמרי והם מנסים לעזור, לפעמים יותר מיד...

בין הראשון לשניה שנתיים וחודשיים וההחלטה למנוע הייתה בגלל הריון מאד לא קל וכנ"ל הלידה ובדרך גם עברתי ניתוח לכריתת כיס מרה שגם דרש מניעה נוספת 

מאז לא מנענו בכלל 

בין השניה לשלישי שנה וחודשיים!!

בין השלישי לרביעי שנה ו- 7 

בין הרביעי לחמישית שנה ו-11 

 

אז ככה ברור שהרווח הקטן ביותר היה הקשה ביותר לגדל אבל היום הם החברים הכי טובים (5 ו- 3.5)

ורק לתשומת ליבכם הילד הכי קשה שלי היה הרביעי ואלוקים ריחם עלינו ואחריו היה לי את הרווח הכי גדול בצורה טבעית 

התינוקת נולדה חמישה ימים לפני שהוצאתי אותו לגן ילדים שלושה שבועות לפני שמלאו לו שנתיים!!

 

מוסיפה אחרי שראיתי את התגובות האחרות שלהורים שלנו באמת לא קל עם זה שהם כ"כ צפופים וגם אין להם כ"כ פשרות לעזור

מצד שני אני שגדלתי במשפחה קטנה יחסית ובמרחקים גדולים מאלה שלפני ואחרי נהנית מאד לראות שלילדים שלי יש חברה כל הזמן 

הכי מצחיק הוא לשמוע אותם מהמושב האחורי במכונית בנסיעות ארוכות ה"שיחות" שלהם וה"דיונים" שלהם קורע.. 

 

 

 

נכנסתי אליו ברגע שהיה מותר לי רפואית(שנה וחצי )

בכנות? עד שנה אחרי הלידה ממילא לא הייתי מסוגלת לחשוב על זה

כך שלא יודעת מה הייתי עושה אם לא הייתי חייבת למנוע

הן היום חברות מאוד טובות משחקות כל היום יחד .
ממש כיף.
עכשיו הקטנה בת שנה וחצי ואני שבוע 31 , לא מנעתי בכלל.

במשך ההריון הקשבתי רק למי שאמר לי שזה הרווח הכי מצוין בעולם ושילד שני זה הרבה יותר קל מילד ראשון

 

איך זה?

אני שמחה ברווח הזה, כי מצד אחד הילדון כבר הלך והיה די עצמאי ומצד שני עוד לא ממש התחיל את גיל שנתיים הנפלא והמאתגר.

ודי מהר הוא שכח שפעם היא לא היתה פה, היום-הוא בן 2.4 והיא בת 7.5 חודשים והם חברים טובים, הוא מסוגל להעיר אותה כי משמעם לו

בין הראשון לשני שנה ו10

בין השני לשלישית שנה ועשר

בין השלישית לרביעי שנתיים וחודש

יש לי ילד בן 4 וחצי ותינוקת בת 3 חודשים. הי לי רווח כי מנענו שנתיים עקב לידה קשה ומסוכנת בקיסרי, אח"כ 2 הפלות וכו' וכו'

עכשיו הקטן בן שנתיים וחצי בערך, והגדול מתקרב ל4.

מצחיק, בדיוק היום יצא לי להגיד לשכנה שעומדת ללדת בהפרש כזה, שחוץ מהתקופה שממש סמוכה ללידה, שברור שהיא בכל מקרה די קשה, ההסתגלות לשגרה חדשה וכו', אח"כ היה לי בסדר גמור...

אח"כ בבית פתאום נזכרתי כמה היה לי קשה... הגדול שלי שובב גדול לפי כל קנה מידה...

אז מסקנתי היא שיכול להיות שקשה, אבל ה' נותן כוחות, והילדים עצמם נותנים כוחות ומשמחים כל כך!

ואם עכשיו, שנתיים וחצי אחרי הלידה השניה כבר הספקתי לשכוח את הקושי, כנראה שלא היה נורא כל כך...

 

בעצם, כשחושבים על זה שוב, ואולי אני סותרת את עצמי לגמרי, אולי השיכחה שלי מושפעת אך ורק מההריון הנוכחי... לא יודעת...

 

בין 2 ל3 שנה ו9

בין 3 ל4 שנה

בין 4 ל5 שנה ו 3

עם הגדולים היה קשה מאוד ואחר כך מתרגלים

אבל לאמא שאוהבת בית מתוקתק ויש עליה עוד דברים זה לא הכי מתאים

 

בין הראשונה לשניה. היה מאוד קשה בהתחלה( חצי שנה ראשונה, וגם סוף הריון שני בשמירת הריון עם תינוקת בת 10 חודשים...), היום בגילאי גן זה מעולה כי הן חברות טובות ומעסיקות אחת את השניה, הן בערך באותה רמה בהכל... 

 

לשלישי יש יותר הפרש. שנה וחצי. 

 

ועכשיו בהריון רביעי- עד שאלד הקטן כבר יהיה בן שנה ו10 חודשים!!!

 

 

הרווח בין הראשון לשניה הוא שנה ושמונה חודשים- לדעתי זה רווח טוב, אך עדיין ההתמודדות בהתחלה וההסתגלות בין אחד לשניים היא לא קלה כ"כ...

עבורנו זה היה מרווח קריטי ומצוין ממש.

מה שכן, לא חושבת שהפעם נחכה כ"כ הרבה...

עם כל זה שאני בהיריון מתוסבך ומתיש, יש לי חשק ב"ה להיריון נוסף עוד לפני שיעברו שנתיים ומשהו.... בעז"ה!

ההפרשים הם : שנה ו5, שנתיים וחודשיים, ועכשיו הולך להיות שנה וחצי...

ראשון לשני שנה ושלושה (קשה עד גיל חצי שנה, אחר כך זה מושלם!!!!)

שני לשלישי (בעז"ה) שנה ושבע...

לנו יש הפרש חריג ויש פה כאלה שמכירות אותי לכן האנונימי...

אז ככה:

 

בין 2 הראשונים- נכנסתי מיד להריון לאחר הלידה והשני הגיע מוקדם (שבוע 33) אז ההפרש הוא של 10 חודשים 

 

אני יכולה לומר שכן היתה השפעה רצינית לרווח הצפוף הזה על ההחלטה למנוע גם כדי למנוע מהגוף לקרוס וגם שאוכל לתת לילדים את הטיפול הטוב ביותר.

וכן. חצי השנה הראשונה היתה הכי קשה בעולם. כשהם בכו- ישבתי ובכיתי איתם. אבל עכשיו הם חברים כל כך טובים שלמרות הקושי והנסיון להמנע מעוד הפרש כזה  אני לא מתחרטת לשניה על הצפיפות.

ראשון לשני שנתיים, שני לשלישי שנתיים.. היינו שמחים גם עם הפרשחם קטנים יותר אך בינתיים ההנקה מונעת

בין השלישי לרביעית יש שנה ושמונה.

נורא נורא רציתי עוד אחד
כבר בחדר לידה -אצל הבכור- כשתפרו אותי (!) אמרתי לבעלי שעכשיו בא לי בת

והיא הגיעה

הראשון בן 3.5 ובחנוכה ילדתי בת .. אז ההפרש הוא 3.5 אני נהנית מההפרש. לא מוגבלת ביציאות יכולה לצאת עם 2 חופשי ( זה מאוד חשוב לי אני טיפוס שאוהבת לצאת ולא להסגר בבית זה ממש בראות הנפש- אצלי בכל אופן)

 

אני מאוד בקטע שלתת לילדים את הנשמה הרבה זמן איכות וסבלנות ומעבר לזה אני טיפוס מאוד  פדנט כך שמלחיץ אותי שיהיה לי ילדים צפופים... בפרט שאני עובדת וב7 בבוקר כבר מחוץ לבית...

אני צעירה ובעזה יש עוד המון זמן ללדת.

 

 (ומעבר לזה הייתה לי לידה קודמת מזעזעת.... רק מהמחשבה של הריון נוסף הייתי בלחץ. האפדורל פגע לי בעצבים והייתי משותקת חודש ברגל ורק בניסי ניסים השתקמתי ואני הולכת כאילו לא היה כלום...)

הלידה הזאת היתה ללא שום שיכוך... להרגיש את כל הלידה... ככה שמפחיד לחשוב על עוד לידה.

 

 

ראשונה לשניה- שנה וחודשיים

שניה לשלישית- שנה וחודש

בין הראשון לשני שנה וחצי בדיוק

עכשיו השני בן שנה ו5, ואני בחודש שני.

גם אנחנו אף פעם לא מנענו

סמכתי על ההנקה בדרך כלל - חוץ מפעם אחת שילד לא עלה במשקל בכלל והייתי חייבת להוסיף לו מטרנה שאז לקחתי מניעה.

הרווחים האלו הם רווחים מקסימים ומדהימים בעיני - הילדים מעסיקים זה את זה ורבים זה עם זה בהתאמה - ואור ושמחת חיים נושבים בבית. וגם היה לי זמן להתאושש מהריון להריון . כל פעם שמחתי בגילוי ההריון החדש וחיכיתי לילד.

 

המעבר הקשה ביותר היה מילד שני לשלישי - זה היה הרגע שבו את צריכה ללמוד איך להתמודד עם 2 ידיים ו-3 ילדים...

 

אם יש לפעמים רגע קשה - אני עוצרת ומסתכלת לרגע על הילדים המדהימים שלי וזה נותן כוח מחדש.

את המניעה ממש משכתי בכוח הרציונל והפסקתי חודש לפני שתכננתי מרוב רצון לעוד ילד.

אח"כ הפרש של שנתיים וחצי ואח"כ הפרש של שלוש וחצי

הפרשי הגיל זה לא גורם יחידי. יש עוד הרבה גורמים נוספים: אופי של הילדים שכבר יש לך, אופי ל התינוק החדש, חינוך שקיבלו הילדים שכר יש לך, אופי שלך, אופי של בעלך, מצבך הבריאותי, מצבם הבריותי של הילדים שכבר יש לך, מצבם הבריאותי של התינוק החדש ומה לא.

 

ומאחר וכל הדברים הללו גם משתנים בזמן אין לנבא מתי ולמי יהיה יותר קל או קשה.

 

מה שבטוח:

- אין אדם מקבל ניסיון שלא יכול לעמוד בו

- גידול ילדים זהו ניסיון עדיף על כל ניסיון אחר (שבהחלט יבוא אם תסרבי מניסיון זה...)

- הקב"ה יודע הרבה יותר טוב מאיתנו מה טוב עבורינו

- כמה שלא יהיה לך קשה היום - תתגעגעי על כך בעתיד...

- מניעת הריון זה גם פעולה לא טבעית, וככל דבר לא טבעי פוגעת פגיעת בומרנג במבצע.

 

לגבי הניסיון האישי שלי: יש לי הפרשי גילאים שונים, הקטן מביניהם - 11 חודש, הגדול מביהינם -כמעט 3 שנים.

הכי קל היה - עם הפרש של 11 חודש. אם לדייק: הכי קשה כלכלי והכי קל תפקודי.

אבל שוב: כל זה שטויות. העיקר הוא - את הברכה ושמה "ילד", וההפרש - את מה שהקב"ה יחליט - זה הנכון והטוב ביותר.

הקטנה בת חודשיים והגדולה בת שנה ו 9 חודשים.

האמת שקצת קשה ועמוס. אבל לאט לאט מתרגלים.

אבל הפעם אמנע כניסה להריון למשך זמן ארוך יותר...

גם אני ב'ה התחלתי להרגיש תנועות בשבוע האחרון.
(כן, עכשיו אני כבר בטוחה שזה תנועות)

התחלתי שבוע 20.

איני מרגישה את התנועות הרבה.
בעיקר כשאני אוכלת..

בשלב כזה זה בסדר גם אם איני מרגישה במשך כמה שעות נכון?
האם בכל צריך להרגיש כל יום?

גם אני לא מרגישה הרבה כ"כ,

בעיקר כשאוכלים ושותים או בלילה,

 

בשלב יותר מאוחר מרגישים יותר ויותר ברור...

בהתחלה היה מאד מלחיץ עד שקלטתי אותו והייתי מחכה לשעה השאת כדי להרגיש אותו

בדרך אגב עד היום הוא ילד מאד רגוע ושקט שלא משתולל 

אבל ב10 בלילה הוא ישן 

אמנם מומלץ 3 ימים אך אפשרי 8

תנסי להריח או אפילו לטעום אם זה בטעם טוב (לא חמוץ או מריח מקולקל) ואם כן אז אפשר לתת

וכמובן זה רק ממה ששמעתי ..
הקרינה מצילומי שיניים היום היא ממש מזערית בהשוואה לפעם.
-רופא שיניים אמר לי שזה בערך אותה כמות קרינה אם תסתובבי בחוץ בשמש כל היום.
זה לא רצוי. אבל לא מסוכן במיוחד.
זה פשוט שרופאי שיניים מעדיפים לכסות ולא לקחת סיכון.
(בסוף לא הייתי צריכה לעבור את הצילומים. אז בכנות אני לא יודעת מה הייתי מחליטה לעשות בסופו של דבר...

עוד חיזוקים וידיעות יתקבלו בברכה 

ב"ה

זה הזמן הטוב ביותר לעשות טיפולי שיניים..רפואה שלימה!

אצל רופא שאני סומכת עליו, הוא שאל אותי איזה חודש הייתי בערך שישי והוא הנהן שזה בסדר.

כמובן משהו לא ממש מתוכנן.... אבל מכיוון שממש סבלתי אז עשיתי. וזה היה בבי"ח לא במרפאה והם אמרו שזה ממש בסדר ולא לדאוג. וב"ה עבר בקלות. (וגם לי יש פוביות מרופאי שינים!! - למי אין בעצם? )

בטח שלא דומה לטיפול שורש. אבל בטיפול שורש כואב "רק" ההרדמה, אח"כ לא מרגישים כלום!

 

אגב, כדאי לך לעשות גם בדיקת דם לויטמין d ולסידן, זה ממש לא טוב שחסר בהריון. לי היה חסר והרופא נשים שלי אמר שיש מחקרים שזה ח"ו עלול לפגוע בעובר. 

לא בלחץ..

 

 

אני עשיתי צילום וניתוח חניכיים מיד בתחילת השליש השני. רעדתי מפחד ואף היטבתי לתאר זאת לרופא השיניים כשביקשתי ממנו שבכל הקשור לכאב יתייחס אלי כאל ילד קטן! ז"א למרוח ג'ל עוד לפני הזריקה כדי שגם את הדקירה לא ארגיש....

בכל הקשור לשיניים כדאי לך לגמור עם כמה שיותר מהר!

מאוד עוזר לעצום עיניים בזמן הטיפול ולחשוב על משהו אחר או לחזור בראש על פרקי תהילים שיודעים בעל פה.

בהצלחה רבה!!!

אין שום בעיה לצלם בשליש השני והשלישי

מותר אפילו בשליש הראשון >הכמות של RADIOACTIVITYשל  צילומי שיניים  היא מזערית .

http://csda.com/dentalresources/ConsiderationsDentalTreatmentPregnantWoman_singlelayout.pdf

המלצות של אגודת הרופאים אמריקיים

 

אני תוך חודשיים עקרתי4 שיניים בניתוח כירורגי אומנם לא הייתי בהריון אבל זה היה סיוט מתמשך...מה שאני רוצה להציע לך זה שבזמן הטיפול תעצמי עיניים ותדמייני ותחזרי בלב על המילים אין עוד מלבדו!!!!!!! ולכוון לכפרת עוונות

אין לדמות עקירת שיניים לטיפול שורש שלא כואב בכלל .

תנסי עוד, אני זוכרת על עצמי שבהתחלה הוא היה נרתע ואז בכל זאת יונק,

הרי אין הרבה ברירה...

מקווה בשבילך שלא יתחיל להגיע באופן תדיר שלא יפריע לך להנקה

לפעמים בגלל זה הם לא רוצים לינוק.

או שאולי החלפת דאודורנט או אבקת כביסה והריח שלך שונה.

תתעודדי ואל תתיאשי. הם ממשיכים לינוק בסוף.

בעיניי הקורס חשוב מאין כמוהו! עזר לי מאוד בהתמודדות עם סוף ההריון, הלידה ואחרי הלידה!

לא הייתי מוותרת!

 

לדעתי, הקורסים של בתי החולים וחלק מהקופות, ממש לא משהו...

כדאי ללכת למשהי שקיבלת עליה המלצה מנשים אחרות...

 

אני אישיתיאצל אודליה גור אריה בירושלים. היינו קבוצה של כארבע נשים. היה ממש מעולה והכרחי לדעתי!

 

שיהיה בשעה טובה!

הקורס נותן ידע=כח לקראת הלידה וההורות הראשונית,

קורס טוב יתן לך להבין מה הולך לקרות, איך את יכולה להתמודד עם צירים, איך להיות פעילה בלידה, דגשים לקראת ההנקה וכו'.
 

כיום רוב הקופות נותנות החזר על קורס פרטי אז אני לא רואה שום יתרון לעשות בקופת חולים כי בד"כ הקורס שם אנמי לעומת מה שמדריכת הכנה ללידה בקורס פרטי תיתן לך.

 

אם תגידי איזור יתנו לך פה המלצות, בירושלים אני מצטרפת למי שהמליצה על אודליה גור אריה, היא מעולה ממש!!

היא מדהימה ומיוחדת

למרות שהקורס שעשיתי כמעט לא חידש לי כלום מבחינת ידע, זה נותן ביטחון, תחושה של "אני יודעת ללדת", 
עשיתי קורס פרטי עם בעלי, והוא קיבל המון ידע שלא ידע וזה היה חשוב לשנינו. 

 

לגבי הקופ"ח- תבררי אם יש אצלכם החזר גם לקורס פרטי. לדעתי יותר מומלץ מקורס של הקופה. 
אם את רוצה המלצה למישהי באיזור אריאל תפני אלי. 

נקייה

 

וזה התחיל לפני כמה חודשים..

אז חשבתי שזה קשור למשהו..

לחלופין ההפרשות יכולות להעיד על תחילת הריון?

 

(מדובר בהפרשה מאוד מאוד צמיגית, לא של ביוץ..)

גם לי יש את זה הרבה.

אם זה יתחיל לכאוב או לגרד תבדקי אם יש לך דלקת.

כדאי לעשות בדיקת מעבדה ובמקרה הצורך גם לטפל