עבר עריכה על ידי אין כמו אמא בתאריך כ' בשבט תשע"ד 09:49
לא להוציא מהיטה. לשבת לידו גם אם זה שעה.גם אני בעניין הרגלי שינה עכשיו
אני אתמול הייתי בחדר עם הקטן. מארבע וחצי לפנות בוקר עד שש בבוקר.
ישבתי חצי שעה לידו. (שמתי כרית שלי על הרצפה וישבתי לידו כדי שלא יהיה לי קר)
והוא לא נרדם.. אבל נרגע ונשכב. איך שבאתי לצאת מהחדר התחיל לצרוח!
אז כבר חשבתי שאני לא מסוגלת לשבת בקור על כרית בריצפה.
נכנסתי למיטה של הילד היותר גדול בחדר. (שמתי את הכרית שלי איפה שהרגלים של היליד, והתכסתי בשמיכה של הילד! וככה נרדמתי עד 6, וקמתי מצוננת לחלוטין.) חחחחחח
אבל זה משתפר. כי בימים הראשונים היה צורח כל שעה.
עכשיו נרדם בעשר בלילה ועד ארבע ישן.
העיקר לא להישבר ולהיות עקבים. אלף פעם הזכרתי לעצמי אתמול . לא להשבר1 היה לי קר הייתי מתה לחזור למיטה. בהתחלה הערתי את בעלי אמר אני לא מסוגל קר לי. אמי מוכן להביא לו מוצץ או להביא אותו למיטה שלנו.
כבר אמרתי כן! תביא איתו. בשניה האחרונה אמרתי לא! אני לא נשברת.
וזה קשה . קשה. קשה. זה כל פעם להיות עקבים על משהוא אחר, כשנגמלים ממןצ. ואוו כמה לילות לא ישנתי. כנגמלים מהנקה. כנגמלים מבקבוק.
ובחורף קר! וכמעט אני כבר נשברת. כבר מושיטה את הידים להוציא אותו ואני אומרת לעצמי
מה את עושה???? את לא נורמלי!! את מבלבלת את הילד לחלוטין! את אמא קחי אחריות
למה את עושה נזק לילד? כבר יומיים שאת מתעשקת לא להוציא אותו ואת בדרך הנכונה וזה לטובתו!
ועכשיו את הולכת לבלבל אותו כי קר לך?
ואוווו.. אז זהו קמתי מצוננת. אבל העיקר שהילד יבין שיש פה משהוא עקבי.וזה לטובתו
אבל כמו שנאמר לך:
)
)
