פורום הריון ולידה (עמוד 5006)

בתוך הטווח זה לא אומר עדיין שזה מספיק גבוה בשביל להרגיש טוב

B12 לדוגמא הטוח זה מעל 140 אבל זה רק אומר שמתחת לזה זה לא בריא

חולשה מופיעה כבר כשה B12 יורד מתחת 200

ואצלינו הרופא ממליץ לקחת

למרות שבבדיקות דם הכל תקין....

מה יש לעשות? להשלים עם זה ולא להלחם....

לנסות להעזר יותר באנשים מסביב ואפילו לקחת מישהי בתשלום לשם כך.

לסדר סדרי עדיפויות ולראות על מה מוותרים (הבית קצת יותר מבולגן, הילדים לוקחים כביסה מהסלים ולא הארון וכו'...)

לחשוב מה חשוב באמת ולנסות לא להתבאס מהשאר שלא מספיקים

(אני אומרת את זה לעצמי כל הזמן למרות שזה ממש לא קל...)

ולזכור שהכל בעז"ה בבריאות ולשם מטרה שמחה וטובה!!!! זה מאד מעודד..

עייפות בלתי נגמרת...

כשאת מוסיפה לזה את הסבלנות שאת נותנת למשפחתך+עבודה+לימודים +להיות רעיה+לעבוד בבית...

איך אפשר שלא להיות עייפה?

וגם אצלי ב"ה הכל תקין ואעיד על כך שאני אפילו ישנה יותר ממך (ב-10 בלילה כבר במיטה...)

סתם כי לי יש תת פעילות ועד שעליתי על זה [בדיקת דם פשוטה] חשבתי גם שהעייפות והחולשה בגלל הנסיבות....

יש נשים שההריון משפיע להן על התפקוד של בלוטת התריס. אני סבלתי מזה בהריון ואח"כ זה התאזן בחזרה

האלטרוקסין (מה שלוקחים במקרה של תפקוד לקוי בבלוטת התריס)

עושות תופעול לוואי גרועות ולכן עדיף לדעתי לא לקחת ....!

אני עברתי הריון כזה ובסוף ההריון עם הלידה הסתדר (בלי תרופות)!

קודם כל, תבדקי כמה את מצליחה לישון.

אחרי זה - תעשי בדיקות דם לברזל, פריטין, טרנספרין, המוגלובין, B12, B9 ו-TSH.

אם 2 הדברים האלה בסדר גמור - נחשוב הלאה.

אבל מה שאני הייתי עושה- הייתי הולכת לסקירה אצל רופא פרטי.

הסקירה המאוחרת חשובה הרבה יותר מן המוקדמת!

ממש תודה !

לא ידעתי שזה יותר חשוב ...

אם אפשר לדעת למה ?

לא הייתי מוותרת עליה סתם בשביל החויה

לראות את העבור בצרוה שלא רק טכנאית מדופלמת יכולה להבין 

נתון אי אפשר לעשות את הסקירה? מישהו??

לבחון את האיברים של העובר.

אז ככה רק היום שוב ענו לי מבית אגד ואמרו שאני כבר לא יכולה לבצע את הבדיקה כי משרד הבראיות לא מסכים להם אחרי שבוע 24 ובקיצור כבר עברתי את זה בכמה ימים , אז אין מה לעשות ....

שאלתי אותם אם אני יכולה להתעיץ עם משהוא מה חשיבות הבדיקה וכו'... אבל אין לה אל מי להפנות אותי

הרופאה שלי מקבלת רק ביום ראשון ואם אני רוצה לשאול אותה משהוא זה רק מחר בטלפון דרך סניף אחר שהיא עובדת...

לא יודעת מה לעשות ?

משהיא יודעת עד כמה זה חשוב...

אולי בדיקה פרטית - כמה היא עולה ???(אם בכלל אני המצא תור קרוב איפה שהוא ???)

אני בקופח כללית עשיתי את הסקירה פרטי מהמושלם וזה עלה 100 שח בערך.

עשיתי את זה כי באמת נזכרתי מאוחר ולא היו תורים.

הריון לא זקוק לשום פעוות מיוחדות ולשום בדיקות כדי להתפתח. זהו מצב הכי טבעי שרק יכול להיות.

מטרת כל הסקירות הללו - להזמין אותך לעשות הפלה אם יש חשש למשהו (ואם את לא תעשי - אז תזכי לסטרס מתמיד עד ללידה...)

כעת את בשבוע 24 . זאת אומרת, שגם אם, ח"ו תלדי לפני הזמן - סביר להניח שהתינוק יסרוד.

אז לדעתי - תתפללי, שהוא יהיה בריא ושלם ותסירי דאגה מליבך.

יש דברים שאם יודעים ניתן לטפל בהם לפני או אחרי הלידה, בלי שום קשר ל"ע, להפלה.

אחרי הריונות בלי שום בדיקות?

אם כן - אשרייך! זכית!

אבל יש לך טעות חמורה מאד, ועוד להטעות אחרות לחשוב ככה... ה' ישמור!

לרוב המכריע של הבדיקות יש תפקיד קריטי בהסתכלות על התפתחות העובר.

יש לפעמים מחלות ל"ע שניתן לטפל בהן עוד כשהועבר בבטן וכך להציל את חייו.

יש מצבים שניתן לגלות כשהעובר בבטן, ולהתכונן לטיפול מיידי ברגע שהוא נולד.

ויש לפעמים מצבים קשים שנמצאים מומים, ואכן, עם כל הקושי והכאב צריך לעבור הפלה, שזה מצב שעדיף פי מליון (!!!!!!!!) מאשר לסחוב תשעה חודשים ללדת ח"ו עובר מת או עובר שלא ישרוד!!!

אז בבקשה, אני מבינה שאת כותבת שלא מתוך ידע בנושא, אלא מתוך אמונה תמימה או מידע שגוי שהזינו אותך.

אבל תבדקי את הדברים לפני שאת מכריזה כאלה הכרזות.

ולאנונימית הפותחת: אם עשית סקירה מוקדמת וב"ה הכל היה תקין, ובשאר הבדיקות הכל היה תקין, אני חושבת שאין לך מה לחשוש. בעז"ה הכל בסדר

ובעז"ה שיהיה לשתיכן הריון קל ובריא, ושתצאו בידיים מלאות!!

דווקא רופא הנשים שלי היה טיפוס מאוד רגוע שהעדיף את חכמת העבר על פני שלל טכנולוגיות ההוה.

לדוגמא, הוא העדיף קונוס לשמיעת פעיתות הלב של העובר על פני דופלר.  באחת ההזדמנויות, העובר בעט בו ( או נתן לו אגרוף).  הרופא התמוגג מנחת!

הוא הפנה לסריקת מערכות רק מי שהיתה עם הריון בסיכון.  כמו שכבר אמרו פה, תינוקות לא חייבים סריקה זו או אחרת כדי להיוולד בריאים.

דווקא יש לי חברה שבצעה שלוש (3) סריקות בשלושה מכונים שונים.  למה?

כי הסריקה הראתה שלעובר יש רק 3 חדרים בלב.  כל הסריקות הראו אותו ממצא.

לא ניתן לחיות עם שלושה חדרים בלבד.

האשה וכל חברותיה התפללו לשלום העובר.

העובר היא כיום ב"ה כבר אמא בעצמה.  היא נולדה בריאה ושלמה!

נכון, יש עוברים שניצלו כתוצאה ממידע מוקדם שהתקבל בסריקה.

אבל - הכי טוב לעשות את מה שאת ממילא עושה - להתפלל.

ובוודאי ובוודאי לא לדאוג.

וכדי שגם תצחקי -

מנסיון שלי ושל אחרות, תינוקות נולדים בכל יום, בריאים ושלמים, גם אם אמא לא עשתה סקירת מערכות.

אחת הלידות שלי היתה בליל שבת.  הגעתי כבר עם פתיחה מלאה (לא בכוונה, אבל ככה קרה).  המיילדת בדקה והכריזה עלי שאני בשלב בדחיפות, אבל איזושהי כוח עזר אמרה בדאגה שאיך אוכל ללדת, הרי לא עשיתי מוניטור???

המילדת הסבירה לה בעדינות שניתן ללדת גם בלי מוניטור (אם מגיעים כבר בדקה ה- 91...).  תוך כדי, ההרופא שהיה שם ביקש לראות את תעודת הזהות שלי (עד היום לא יודעת למה). חשבתי לרגע ואמרתי שתעודת הזהות בארנק, וערב שבת הוצאתי את הארנק מהתיק. הרופא הסביר שלא אוכל ללדת, כי אין לי תעודת זהות!  חשבתי לרגע על כל הנשים בכל מדינות העולם בהן אין תעודות זהות ותהיתי לרגע איך הן מצליחות ללדת???  כנראה שהרופא הזה לא שם כדי לבלבל להן את המוח.  פשוט התעלמתי מהרופא, התרכזתי במיילדת, והתינוק נולד בריא ושלם תוך מספר דקות.  אגב, התינוק החמוד כבר בגיל העשרה, ועוד לא עבר סריקת מערכות 

העיקר שתהיי רגועה, תחייכי, תצחקי, ותהני מהמשך הריון בריא  ומלידה קלה ושמחה!

כרגע אני פשוט ימשיך כעצתכן להרגע ולשמוח בחלקנו

ותודה על התגובות - עזרתן

חזרו אלי מבית אגד אולי אחרי קצת לחץ ...

והם הציעו לי שאעבור את הבדיקה דרכם וקבעו לי תור תוך יומים לד"ר טאובר (שהוא אותו אחד שחיכתי לו פוול זמן בשביל הסריקה המוקדמת (ועשיתי אותה אצלו כמובן ) וממש רציתי אותו גם עכשיו ואפילו לא בקשתי כי לא חשבתי שיש סיכוי - איזו השגחה)

והוא היה ממש נפלא והודיע שאבין מראש שכבר אהיה קצת קשה לבצע את הבדיקה בגלל גיל ההריון

וב"ה הגענו אליו הוא היה ממש סמפטי בחן ועשה את הבדיקה במיטב האפשרי ....

כמובן שהזכיר במהלך הבדיקה כמה פעמים שזה נס שאני רזה כי רק ככה הוא הצליח לזהות דברים

ולמרות זאת הוסף גם לדף התוצאות שבגלל שהבדיקה נעשתה באיחור יש קושי בביצוע הבדיקה !

והעיקר - שב"ה הודו לה' כי טוב ! הכול בסדר !

תודה

אבל כן לנוח, לשתות ואם זה ממשיך - לגשת למיון יולדות לבדוק מה קורה ואם צריך מה לעשות.

אם היה בעיה היו אומרים לך.

אם את סוג דם מינוס את צריכה לעשות את האנטי D

יש רופאים ששולחים לבדיקות דם בשבוע 36

שהרופא נותן הפניות לעשות, וגם משטח וגינלי.

עושים את הבדיקה של הסוג דם שלך בבדיקות דם הראשונות של ההריון. 

ואם את סוג דם מינוס מזכירים לך את זה בכל ביקרות אצל האחות ואצל הרופא.

מצטערת....

תנסי לטעום ולראות אם החמיץ.

מבינה אותך מאוד!

תנסו מדי פעם כן לצאת להתארח, זה עושה את ההכנות הרבה יותר מרגשות.

תנסי גם לבשל ולהכין דברים חדשים ותאמרי לבעלך שיחמיא לך. זה עוזר.

אפשר לשמוע ברקע של ההכנות דיסק/קלטת שמכניסים לאווירה שבתית.

ו...

בעיקר לזכור שזה תפקיד קדוש ומרומם-

להכניס את השבת לתוך הבית פנימה!

בהצלחה חמודה!

או שבעלך יבשל

צלש לך שאת מניקה ואת מטפלת בו למרות שאת עייפה

וקמת הבוקר לפזר את הילדים למרות שלא ישנת

לא שיש ברירה אבל בכל אופן צלש עצום 

ולתת שאוב? יכול להיות שקשה לו לינוק? אולי לשון קשורה?

בסוף זה עובר מתישהו. אל תתיאשי.

אני יודעת. זה קשה מאוד.

תנסי למצוא לך הזדמנות חצי שעה לנוח בצהריים.

מה שעוד יכול לעזור לך זה לשלב מטרנה עם הנקה.

אפשר לנסות לקחת עזרה בתשלום.

בכל אופן- זה עובר... שיהיה לך המון נחת!

על העידוד, אתן כ"כ מקסימות ומדהימות...

מכורה לפורום הזה...

אוהבת אתכן

אנסה ליישם את העצות המקסימות... אולי באמת אנסה  לשים אותו במנשא. כך שאצליח לעשותץ דברים בסיסיים בבית... באמת מתיש אבל כמו שציינתם כאן, עוד מעט הכל בעז"ה יסתדר... תקופה קשה שמקווה שתחלוף מהר...

שוב תודה...

וכמו שכתבו לך, ואולי אפשר לאחר היניקה מוצץ במיטה שלו?

במצבים כאל אפשר לתפקד. את תראי בע"ה שהוא פשוט יירדם לשעות שם ולא ירצה לינוק כל הזמן. הוא רק צריך להרגיש אותך. זה יעבור!!

אני מרגישה תנועות יותר חזקות ונמרצות,יש קשר?

לשים לב טוב לתנועות,

ואם את חוששת אז ללכת להבדק.

אולי באמת הוא בעט שם?

איתו עד שבוע 39.

(ואם זה משנה, אני גם ילדתי בקיסרי) אבל אחרי שחזרתי הביתה, והיה את הטיפול בתינוק 24 שעות, וההנקה בהתחלה שלא כ''כ הלך טוב פלוס עייפות אינסופית, אז המצב רוח התחיל להשתנות. 

אני מקווה שתעברי את התקופה הזאת בקלות ובשמחה!

דכדוך אחרי לידה לא חובה שיופיע.

הוא מופיע בעיקר כשהאמא נמצאת רחוק מהתינוק (בתינוקיה), ואז הגוף שלה מתחיל להפריש הורמונים של אבל, כאילו שהתינוק מת, חלילה, מכיוון שהיא לא מריחה אותו מספיק. אבל זה לא תמיד קורה, כאמור.

כתבת שאת שואבת - אני ממש ממליצה לך לא לשאוב בשום פנים ואופן כרגע. לא מומלץ להתחיל לשאוב לפני גיל שישה שבועות, אז ההנקה מתבססת יחסית. ואצלך זה שניים בלי עין הרע - עוד יותר כדאי להניק בלבד בתקופה הזו.

שיהיה בנחת ובלי שום דכדוכים חלילה

למאושרת - לי בטיפת חלב אמרו שמצבי רוח יכולים להיות עד שנה מהלידה

אבל מאחלת לך שיעבור חלק ובכיף.

אם את בכל אופן מוצאת את עצמך עצבנית מידי צאי לחצי שעה הליכה יומית.

יוקטנה מה שכתבת חשוב ביותר!!!! וזה יהיה לי טיפ רציני לקראת הלידה הבאה

(בלידה הקודמת אמא שלי כל הזמן ניסתה להציל אותי שלא אצטרך לטפל בתינוק.

הרגשתי שזה לא טוב למצב רוח שלי ועכשיו אני מבינה למה)

ניתוח קיסרי, הנקה שלא הצליחה , מעבר דירה, כדורי יסמין לא עלינו ומה לא

אבל בכל אופן יש נשים שעוברות גם את זה בהצלחה

כשלא הייתי איתו המצב רוח שלי באמת היה גרוע

עכשיו אדע להזהר מזה

לפעמים מצפים למשהו וזה רק יכול ליצור אותו..

גם אצלי לא היה דכדוך יותר מאשר העייפות והחולשה הרבים וכמובן ההסתגלות למצב החדש, אבל בגדול- בשמחה..

לפעמים זה צריך טיפול

שאלנו רופא והיא אמרה שזה קורה בגלל שהם פולטים לא רק כלפי חוץ (ואז אנחנו רואים) אלא גם בפנים וזה מגיע לאזור של האף. וזה בסדר רק צריך להחזיק אותם קצת מאונך..

אבל בשביל השקט הנפשי שלך עדיף תשאלי רופא..

כשבכה.

אותנו זה מאוד הצחיק (וגם את כל הסובבים- בעיקר כשזה קרה באמצע שיעור במכללה). 

בכל אופן, עבר כלא היה.. אפילו לא שמנו לב מתי...

וללכת כמה שאומרים גם אם זה כל שבועיים..

לא רוצה להלחיץ סתם אבל במקרה שלי זה הציל לי את הילד..

מההערכת משקל הראשונה ראו שיש סטייה של שבוע+ בין גיל ההריון וגיל העובר, וככה זה היה כל ההריון..

משבוע 30 אמרו לי ללכת לעשות מעקב כל שבועיים..

ובשבוע 38 כשעשיתי את הבדיקה השגרתית ראו שבשבועיים האחרונים העובר לא התפתח בבטן ככה שהוא היה קטן בחודש מגיל ההריון וגם היה לי מיעוט של מי שפיר (בלי שהרגשתי).

באותו יום החליטו ליילד אותי כדי שהעובר לא יגיע למצוקה וזה היה מזל כי הגעתי ללידה בלי מים בכלל וגם לא הרגשתי שהם טיפטפו..

בסופו של דבר נולד לי מתוק קטן במשקל 2100 שאמרו שאם הייתי מחכה עוד כמה ימים גם בגודל הזה הוא לא היה יוצא חי..

כמובן- שיכולות לבוא עכשיו הבנות שיגידו שהן לא עשו והכל היה בסדר ושזה כל אחת והגוף שלה אבל באמת נראהלי שיש דברים שעדיף לא לשחק איתם ולא לקחת סיכונים מיותרים..

סעז"ה הריון תקין, בריא ובידיים מלאות

והרבה עושים 3(כמוני!)- ראשון- לראות דופק וגיל. שני- סקירה מאוחרת ושלישי- לראות מצג והערכת משקל..

כך הרב שלי אמר לי

דרך אגב הרב שלנו אמר לי שהוא אומר זאת ממה ששמע מגדולי הגניקולוגים בארץ. שהם אומרים שלפעמים ברגע שהם חושדים במשהו הם חייבים לאמר למרות שהם יודעים שיתכן שזה כלום.

בבת הראשונה היה לי IUGRׁ,(תינוק קטן לגיל ההריון) במשך שבועיים הריצו אותי כל פעם לבית חולים שאעשה זרוז.

מה שקרה הוא שהערכת משקל יכולה לסטות ב200 גרם -+ וכל פעם שעשו הערכה כנראה אחד הוסיף וכעבור שבוע הוריד . כך שחשבו שאין גדילה. לפי הספר היו חיבים לזרז למרות ששאר הפרמטרים היו בסדר. אם לא הייתי רוצה- היתי חיבת לחתום על סרוב ושחרור- ולשלם את האישפוז. לבסוף זרזו בשבוע 38 ונולדה ילדה 2.300 כן, קצת קטנה (עד היום )

אם אני מבינה אותך נכון, את חושבת שהרופאים טעו,

אבל אם היא נולדה 2300, זה אכן אומר שהיא קטנה מדי, כלומר IUGR (זאת אומרת- הרופאים לא טעו)

וחוץ מזה, ברור שהם חייבים לומר ברגע שהם חושדים.

את היית מוכנה לדעת שחשדו בבעיה אצל העובר אבל לא נתנו לך את האופציה לבדוק את זה לעומק? ובמקרים מסוימים, להציל את העובר כי החשד מוצדק??

אלא במקרה שלא רואים גדילה רציפה, הבעיה שאי אפשר להעריך בדיוק וה200 גרם +או- ממש קריטיים להחלטה כן או לא.

דרך אגב אני מכירה עוד ילדים שנולדו במשקל הזה ולא זרזו אותם.

(אמא שלי גם ילדה קטנים ואני ובעלי נחשבים רזים לכן גם לתורשה יש משהו בענין.

ואם אפשר להוסיף משהו מענין-

בבת הבאה הרב אמר לי לא לעשות הערכה ובקופ"ח מסתכלים על זה מאוד רע, כמעט כאילו הגעתי מרמאללה... התחילו להיות לי קצת נקיפות מצפון- שוב ושוב חיזקתי את עצמי באמונת חכמים.

כשהגעתי לבי"ח ללידה שאלו אותי כמה הערכת משקל - עניתי שאיני יודעת, אז אמרו לי- ילדת קודם, תחשבי בערך כמה לפי הקודמים...

יצא לי לאמר 3 ק"ג. ולאחר כמה שעות נולדה הילדה 3 ק"ג.

רציתי להוסיף שאני לא עושה הערכה רק בגלל שהרב שלי אמר לי כך, ובזכות האמונה שלי אני יודעת שלא אכשל,

ואז התאשפזתי מסיבה אחרת והערכת משקל החדשה הייתה כבר בסדר+- (בנורמה אבל קטנה יחסית) ובסוף היא נולדה ב38+1 במשקל 2525 נחשב קטן אבל לא נוראי...

(קיבלתי הפניות למליון בדיקות שלא הספקתי לעשות בגלל החשש לIUGR)

וחשוב לדעת על IUGR גם בשביל לעקוב שהעובר ממשיך להתפתח וגם בשביל לשלול דברים שזה יכול להראות עליהם (למשל עובר שנדבק בCMV בד"כ הוא IUGR ולכן בודקים את זה ברגע שיש חשש...) וגם בשביל לדעת ללידה עצמה...

ממש לא לוותר על זה:

כדי לוודא שהעובר מתפתח כראוי וגדל ויש כמות מתאימה של מי שפיר

כדי לוודא שהוא לא גדול מדיי וצריך ניתוח \ בדיקת סכרת 

כדי לוודא שהמצג שלו תקין - ואם צריך היפוך או ניתוח לעשות אותם בנחת ולא בחרום

הסיבה: כי  כך הרבי אמר

בשליש השלישי, סטיות של 20%. כנ"ל כמות מים

הערכת משקל ידנית חיצונית של מיילדת או רופא מנוסים, מוצלחת לא פחות.

ובכל מקרה חשוב לזכור את סטיית התקן הגדולה, ואת המעקב להשתדל לעשות באותו מכשיר ואותה טכנאית.

אגב, אצלי הערכת משקל ב OS היתה די מדויקת

הערכות הידניות היו כשלון מוחץ( חוץ משל מיילדת אחת שנתנה לי הערכה כמעט מדויקת)

פספסו בחצי קילו. זה המוווןןןןן

מה שכן מן הראוי לציין שאומרים שיותר קשה לעשות הערכה ידנית לעכוז כי התנוחה שלו אחרת

וזה יכל לעלות לי בניתוח!!! מיותר!!!

כנ"ל להרבה חברות שלי.

הלוואי הלוואי והורפאים של היום היו מומחים בערכה ידנית כמו הרופאים של פעם. הם ידעו ממש לדייק!

ובאולטרסאונד "רק" חצי קילו פחות...

הקטניות עשירות גם בפחמימות וגם בחלבון

כשתתחילי שבוע 15 תהיי חודש רביעי

איך אומרים, כשרוצים לשאול מה מושג הזמן 'חודש' תשאלי אישה בהריון

כשרוצים לשאול מה מושג הזמן 'שבוע' שאלי מישהי בחודש תשיעי....

תשאלי מישהו ב POST  

ותדוה על התשובה

יש אני כבר מתפוצצת לספר לכל העולם

טוב שיש לי כאן את הפורום בינתיים אחרת לא הייתי עומדת בזה

אתם משוחחים על זה? תקראי לו שיבוא. דברי על ליבו...מישהי אמרה לי שזה עוזר (היא תומכת לידה ונוקטת בזה במקום זירוז...).

תעשי כל מה שאת יכולה לעשות לפני שיבוא - כי אח"כ לא תהיי פנויה...בכיף גדול!

טוב, קצת אמפתיה:

באמת משגע וקשה לחכות, במיוחד שלא יודעים מתי בדיוק ואיך יבוא. לי היה קשה לישון מרוב דריכות. 

מה אפשר לומר??

היום סידרתי את הבית לכבודו ושמתי לו מצעים במיטה...

שאלתי אותו אם לא בא לו כבר לישון לידי...

כל הזמן אנחנו אומרים לו שאנחנו מחכים לו...

ושכדאי לו לבוא... ושכבר הכנו לו הכל...

אבל יש לו הרבה נחת...

וב"ה לישון אני מצליחה... לפעמים לוקח זמן להרדם, אבל בסוף זה קורה...

אבל 3 ימים בשבוע אני כל היום לבד בבית ופשוט משתגעת!

כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי!

אין כבר הרבה כוח, קשה לעשות הרבה דברים...

בדיוק אמרתי לבעלי שאם הייתי יודעת בדיוק באיזה יום זה יקרה, יהיה לי יותר קל לחכות...

אבל אי אפשר לדעת..

וזה לא יעזור להגיד שזה יקרה עוד X ימים,

כי זה גם יכול להיות בכל יום עד אז...

בקיצור,

נמאס לי!

יש רעיונות מה אפשר לעשות כשכבר אין סבלנות וכוח???

למשיח...

לפני הלידה הראשונה - טיפחתי גינה ובע"ח. אז זה מילא את הזמן. וגם הלכתי לשיעורים ולנשום בגן הציבורי ולראות ילדים משחקים שם והתכוננתי המון ללידה עצמה (הכנה רוחנית). ואז הלידה התחילה בהפתעה בדיוק כשרציתי עוד קצת לחזור על איזה עניין רוחני שלמדתי.

זה נגמר...

אצלי זה עוד יותר באסה כי אני יולדת אחרי התאריך

תמלאי את המקפיא באוכל ואת הארונות

קנית לך כבר את כל מה שאת צריכה ללידה? שמן שקדים,  פדים ענקיים וכו'?

את יכולה לארוז כבר את המזוודה

יוואו איזה ימים אלו!!!

אם את רוצה לשמור על האנונימיות - אולי תוכלי לפתוח ניק חדש רק בשביל זה?

את תראי שהיריון שני ממש שונה מראשון (לי הוא עבר הרבה יותר מהר ועם תופעות הריוניות קלות יותר).

איך מסתדרים עם שתיים????? זה מלחיץץץץ אותי

זה מדהים איך הלב מתרח ויש עוד אהבה ועוד..ב"ה.

ישבתי ביום בארוע, לי היו 4 ונחתי, וזו שלידי עם 1 לא הפסיקה להיות עסוקה.

הם מעסיקים אחד את השני.(לא מתעלמת מקשיים שהיו ועדין יותר קל מ1)

יש דברים שעם ילד אחד בחיים לא תחווי.

הקשר ביניהם, היחס שלהם אחד לשני, איך הקטן מחקה את הגדול, איך הוא מעריץ אותו, איך הגדול עוזר לקטן או מנסה להסביר לו דברים... 

את רואה את הדברים האלה והלב שלך יוצא אליהם!

הנחת הכי גדולה שלי, הרגע שאני הכי אוהבת בשבוע שמעלה לי את הלב על גדותיו כל פעם מחדש, זה בשבת בבוקר, כשאני שולחת אותם לבית הכנסת, והם הולכים יד-ביד ביחד, הגדול מסביר לקטן כל מיני דברים, והקטן מאזין בהערצת אין קץ...

חוצמיזה שבאמת יש פחות תעסוקה, הם מעסיקים אחד את השני, משחקים ביחד...

אני זוכרת שכשהייתי בהריון עם השני שלי, לא הבנתי איך אוכל לאהוב מישהו כמו שאני אוהבת את הראשון!

חשבתי שזה בלתי אפשרי, ופחדתי שאני ח"ו אוהב את השני פחות.

אבל בשנייה שהוא נולד.... אין, אין דרך להסביר. האהבה אליו והקשר אליו בכלל לא מושפעים מהגדול.

כמו שאמא שלי נהגה לומר לנו: כל ילד אני אוהבת בכל ליבי. ועם כל ילד נולד לי לב שמלא באהבה לו!!

בעז"ה תהני מהם! אל תחששי

שיהיה בקלות ובידיים מלאות בעז"ה!

אני שבוע 26 ,

א. רציתי לשאול מה זה הפרדות שליה האם זה תהליך תקין שצריך לעבור בכל הריון ?

ב. לגבי אבנים גם לי היה לפני איזה חודש כאבים חזקים ואפילו לא יכולתי לדרוך על הרגל רצתי לרופא חריום לבדוק ועד שנכנסתי אליו זה נרגע והוא גיחך עלי ואמר שאם זה אבנים זה כאבי תופת...

אבל למפרע כשהלכתי לביקרות אצל הרופאת נשים היא אמרה לי שזה דבר נורמלי ובגלל שהרחם לוחץ על האברים בבטן יכול להיות שהיתה אבן ולכן הרגשת אבל מידי פעם להרבה אנשים יש אבנים וזה לא מורגש ולא זקוקים לטיפול ורק בגלל לחץ הרחם הרגשת - אכן חשתי את זה מספר פעמים אבל גם באולטרסאונד שעשו לי על דרכי כיס המרה לא זיהו אבנים והתשובה שקיבלתי אמרה שזה לא נדיר להרגיש את זה בהריון וממש ממש הגיוני להרגיש את זה אפילו כמה פעמים אבל זה יעבור לך ולא משהוא שמצריך ניתוח וכו'... מקווה שגם אצלך אם זה היה זה זה היה עבר ולא יחזור ....

סליחה שזה משמח אותי שכתבת פה, אבל אני כמה שבועות יותר ממך ומרגישה בימין למעלה גם כאב מציק.

וגם לי רצו סרטים בראש שזו היפרדות שיליה...

אף אחת לא ענתה לך - מרגישים את זה??

3 ליטר ביום.

גם אצלי היה חשש כזה בהריון, היו לי כאבים עזים בצד ימין, כאבי תופת בדומה לצירים אפילו יותר חזקים ויותר מתמשכים.

ורופא אמר לי להקפיד על שתייה מרובה....

תרגישי טוב

אבל הבנתי שכאבים בבטן במהלך ההריון זה דבר שיגרתי, כל עוד זה לא משהו ממש בלתי נסבל..

לי הרבה פעמים יש כאבים חדים במיוחד בצד ימין, ואחרי שאני שותה ונחה זה בדר"כ עובר..

גם אם מרגישים תנועות עובר, זה סימן טוב, לא?

תרגישי טוב!

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!

מחכה לקרוא את סיפור הלידה.

החלמה מהירה

החלמה מהירה! תרגישי טוב!! 

גם אני בתחילת הריון שלישי (ב"ה כבר זכיתי להגיע לשבוע 12 וממש בימים האחרונים הבחילות מעט נחלשו ב"ה...)

השתמשתי בשבועות הראשונים ב"גרבידול", כדורים צמחיים שמקילים בחילות, אפשר לקנות בכל בית מרקחת. לי זה לא הגביר בחילות ואין לזה טעם מגעיל. שתיתי את זה עם מעט מיץ.

חוץ מזה, ספרייט במנות קצובות עוזר מאוד וכן פירות חמוצים, פריכיות אורז, להתרחק מריחות מבחילים...

אל תדאגי- בקרוב תראי את האור.

מניסיון...

לישון יותר וגם לנוח בצהרים 

להיות במקום מאוורר וממוזג

ואם את צריכה להתמוד עם נסיעות ולא את הנהג- עצמי עיניים 

(יש לזה הסבר מדעי ארוך אבל אישית לי זה עזר ביותר)

קודם כל גינג'ר נראה לי קונים בחנות ירקות זה נראה כמו שורש לבן/חזרת.

ניתן לשים חתיכות קטנות בתוך כוס תה /ניתן לשים בסלט נטול בצל עגבניות ו..פלפל הגורמים לצרבת....ובחילות...

לגבי עצות:

מים קרים קרים

מלפפון קר וטרי

טיפה סודה לשתיה בחצי כוס מים

לא לאכול :

דברים מטוגנים

פלפל /עגבניה/חריף/ מלפפון חמוץ/עגבניה/בצל

לאכול ארוחות קטנות

מיד בהקיצך בבוקר להכניס מיד משהו לפה ורק לאחר מכן לקום

לקום לאט ובהדרגה משכיבה

לא להתקופף לעיתים קרובות

בהצלחה יקרה ומאחלת לך שתעברי מהר את התקופה הזאת!!

והמשך הריון קל ובריא!

לי עזר סודה ובייגלה...

ניסיתי פעם מתוך יאוש את עניין הג'ינג'ר - לא ממש עשה לי את זה....

אבל בהצלחה!