פורום הריון ולידה (עמוד 5013)

לפני שבוע 12 אבל את מתקרבת ל12

זה אומר שמשבוע 11 זה משתפר קצת?

(תתנו לי משהו! אם המצב מחמיר אני באמת לא יודעת מה לעשות)

להנות מההריון, ה' יעזור לך

אופטימיות זהירה - הולך ומוקל בהדרגה.

 

אבל את יכולה להקל מאוד על הבחילות אם תכריחי את עצמך לאכול ביצת עין או רכה א מקושקשת קלות - העיקר שהצהוב לא יהיה מבושל מדי. יש בו ויטמיני B שיכולים להקל על הבחילות.

 

את יכולה לאכול ביצה ליום ופעם ביומיים שתי ביצים.

 

תרגישי טוב.

 

אה - וגם בכל פעם חתיכה קטנה של אגוז מלך (הגדול הבהיר) עשיר ב B6 וגם יעיל.

אצלי יש תמיד הפוגה קלה בשבועות 9-10 (מצליחה לאכול טיפונת יותר וסובלת מעט פחות).

ואז אני חוזרת לשיגרת בחילות וחולשה עד שבוע 14.

או פרוסת לחם בלי כלום, משהו יבש. זה עוזר למנוע את הבחילות בבוקר,

 

אל תאכלי אוכל שומני/ מטוגן

 

תאכלי פירות/ ירקות ולשתות מים קרירים

אצלי הבחילות עברו אחרי שבוע 14-15 בערך. כדי להקל על התסמינים חשוב לאכול בבוקר אפילו תמר זה טוב, אחרי ליליה גוף נמצא בסוג של צום ובבוקר יש נפילת סוכר שמחמירה את הבחילות. בסוף זה יעבור

חיבוק גדול, בדר״כ בסוף השליש הראשון זה עובר

בין הרגליים שלה להיות גדול יותר? זה נראה לי מציק ולא נוח..

טוב שאת מבררת.

 

לעניות דעתי בשלב כזה שהשלד והגידים עדיין ניתנים לעיצוב לא כדאי לגרום לשינוי על ידי אמצעי כזה.

 

הטוב ביותר הוא לקנות טיטולים שסופגים היטב. זה שווה את ההשקעה.

החתלה כפולה. בגלל בעיות בפיסוק. ואחרי חודש הלכנו לאורטופד ואמר שהבעיה נפתרה. כנראה שהחתלה עפולה עושה משהוא. למה את עושה זאת? ממצוקה כלכלית? כי אם כן אולי שווה לצמצם במשהוא אחר או לבקש עזרה ולא.לגרום נזק לתינוק קטן

שאמור לעזור לבעיות ירכיים.

בכל מקרה יש לי הרגשה שמחתלים כפול כשיש בעיות בפיסוק בדיוק כדי לעשות פיסוק יותר רחב.

ולפי מה שקראתי זה לא משהו לא בריא שתינוק יהיה עם פיסוק.

כמו שקראתי שבמנשא לא מערבי הפיסוק של התינוק גדול וזה דווקא יותר בריא מהתנוחה של מנשא מערבי שבה הרגליים צמודות יחסית.

ככה שאישית לא נראה לי שיש איזה בעיה עם זה, אבל ליתר ביטחון אם את לא בטוחה אולי תשאלי בהזדמנות את רופא הילדים.

דרך אגב זה באמת יעיל? אולי עדיף פשוט להחליף לעיתים קרובות יותר?

לא חשבתי לרגע שזה בעייתי!

אשמח לעוד תגובות...

 

גם לבת שלי נוזל המון ואני שמה לה לפני השינה תמיד גם חיתול בד כי באמצע הלילה ממש לא בא לי (ולה) להחליף את כל הבגדים... (אצלנו זה לא קשור לבעיה כלכלית...).

וניסינו גם לעבור לטיטולים מסוג אחר וזה לא עזר...

אני פשוט מרחמת עליה- כי אם בורח (במיוחד מלמעלה) צריך להחליף לה את כל הבגדים... וקר!

וגם זה הרבה יותר קל להוריד כתמים של יציאות מחיתול בד מאשר מבגדים..

אבל לפי תגובותיכן נראה לי שאפסיק לעשות את זה...
אני באמת חושבת שזה פחות נוח לה ואולי מקשה על ההתפתחות.

תודה!

רופאת ילדים או אורטופד.

 

ולגבי ההירטבות - אם מדובר דוקא בצרכים קטנים ולא בלכלוך מצרכים גדולים, צריך לבדוק אולי קר מדי בחדר? 

 

זאת רק השערה.

 

מרפאה פרטית שעובדת גם מטעם מכבי..היה ממש כייף!!!

מה הפרטים של המרפאה

 

יש לי רופא מומלץ בפ"ת.. אם זה עוזר לך..

 שקיפות עורפית אצל  ד"ר פאני בר-לוי ברמת גן, במרכז נ.א.ר.א.  , אולי היא עושה גם סקירת מערכות ,כדי לבדוק, אני פשוט ויתרתי על המוקדמת לכן גם לא ביררתי.

אני מכללית ואני יודעת שיש בחדרה ובנתניה. והמרפאות הן גם ככה פרטיות. אז אפשר לבדוק עם הן עובדות עם מכאבי.

אבל לאו דוקא.. תטבלי..
ותטפלי בזה אח'כ.

שכחתי לציין.. משתמשת במשחה והיום שמה נר בפעם ראשןנה,בכל זאת מותר?

להיות ביחד כשיש פטריה.
תדברו על זה...

מאחר והיא צריכה לטבול..

אפשר לדחות את הטיפול בכמה ימים.ואז לטפל ולהמנע..

כדאי להתייעץ עם רב/מכון פועה

לקיים יחסים.

כבר שמת או שיש לך אפשרות לדחות את התחלת הטיפול?

יש לי גירודים באיזור, זה סימן לפטריה? אני בשבעה נקיים ולא רוצה לחכות עם זה לזמן הטבילה ולהסתבך... מה אפשר לעשות? איך יודעים איזה טיפול מתאים לזה?

אבל תבדקי אם זה המתגבר באכילת הרבה מתוק (לפעמים מרגישים גרוד וצריבה). ואז אפשר לשים קרם אגיסטן

בכל מקרה את יכולה להימנע בינתיים מאכילת מתוק ולאכול יוגורט עם חידקי ביו (לא ממותק) זה קצת עוזר.

את המשטח את יכולה לעשות, ולהתחיל עם הטיפול (נרות) רק אחרי הטבילה.

גם לי יש עכשיו פטריה,שמתי נר בלילה ובבוקר עדיין היו גושים גדולים מהנר. יכול להיות שזה לא נספג?
תודה מראש!

נכנס מספיק לעומק או מסיבה כלשהי החליק החוצה?

לא נורא. זה ממשיך לעבוד.

בכל אופן- גם לי זה היה (ושמתי פעמים).

אם שמת עמוק הכי שאפשר ושכבת אח"כ לא נראה לי שאת צריכה לחשוש

קודם כל אם נדבק הוא יסבול מאתם תסמינים שאת סובלת.

 

אמנם יש פוטנציאל הדבקה אבל זה רק פוטנציאל.

אם האיזון האקולוגי אצלו נשמר (חיידקים טובים) הוא יכול בקלות להדוף אפשרות כזאת ולא להידבק כלל.

 

ויש לי גם השערה: אומנם מקום מסויים בגוף בא במגע עם הפטריה אבל הפטריה יכולה להופיע באיזור אחר בגוף. איזור שאצלו באופן טיפוסי הוא נקודת תורפה (למשל פטריה על הלשון/ כף הרגל/מתחת הציפורניים וכו'). כך על פי ההומאופתיה.

אם הייתם ביחד כשיש לך פטירה בודאות הוא נדבק.

 

הם לא מרגישים את הפטריה כמונו בכלל. היא בדרך כלל לא מפריעה להם.

 

כשאת מטפלת הוא חייב לטפל גם אחרת זה יחזור.

אם תלעיטו את עצמכם באגיסטן אתם מניחים בזה תשתית לפעם הבאה שבה הפטריה תתפרץ.

בכלל לא חשבתי שיש אפשרות שהוא ידבק.

ידעתי שיש לי פטריה כי הרופאה אמרה לי אבל זה לא הציק בכלל אז לא טרחתי לטפל בזה וכמובן שהיינו ביחד 

אח"כ טיפלתי 3 ימים עם אגיסן ולא הרגשתי שום שינוי.

איך בעלי יטפל ?

 

אוף

להיות ביחד עם יש פטריה זה עלול להחמיר וגרוע מכך להדביק את הבעל ואז שוב אותך... לטפל קודם ולשקול שינוי תזונתי - זה לדעתי הפתרון לטווח ארוך

לא לעשות דיאטה קיצונית. לפי מה שקראתי זה עלול להזיק לאישה בהריון או מניקה.

רק להפחית בסוכר (סוכר לבן לגמרי להפסיק, דבש, פירות וכאלה- להמעיט), בפטריות וקמח לבן.

ויש חיידקי ביו שקונים בחנות- אם את יודעת שיש לך פטריה תקני חבילה ותבלעי אחד ביום. זה טוב ממש.

ולא טיפלתי בה (היא עברה לבד ב"ה) [הרופאה אמרה שאני לא חייבת לטפל כי היא ממש קטנה], ובעלי לא נדבק

תחתון שהוא לא 100% כותנה יכול לגרום לפטריה, מאד חשוב להקפיד על זה.

ככל הידוע לי הכדורים יכולים להיות עדיין יעילים אפילו מס' שבועות אחרי תאריך התפוגה.

ואם לא הרגשת משהו משמעותי - כאבי ראש או כאבי בטן - במיוחד, אז לא נגרם נזק.

ראשונה שלך. את בטח יודעת להבחין מה זה צירי לידה. אני בטוחה שהם יהיו את תטוסי לבית חולים. מחזיקים לך כולם אצבעות!!! לידה קלה ובזמנו.

ובהתחשב בהסטוריה שלה

לא מומלץ לה ללדת בבית....

לב זהב תחזיקי מעמד, זה כבר מעבר לפינה,

סחבת עד לפה בגבורה,

פחות משבוע ואת יולדת לא פג

מחזיקים לך אצבעות!!!

תפילות תפילות ושוב תפילות!!!

אני יודעת שכבר ממש אין לך כבר כוח לנסוע,

אבל, את כבר מתקדמת וזו לא לידה ראשונה

בכל זאת , לא הייתי ממליצה ללדת בבית. אמנם כבר שבוע 36, נכון?

זה עדין נחשב מוקדם 

עדיף לחזור הביתה למרות הקושי

מתפללים איתך

בעז"ה בקלות

עוד לא הגעתי לשלבים האלו, אז לצערי אין לי מה לייעץ לך.
הרבה בהצלחה
-אתפלל עליך!

אם היה לי כל הלילה צירים וזה לא נרגע במהלך השינה זאת אומרת שהפעם זה כבר רציני וכן צריך לפנות לבית החולים?!

כמה רווח בין ציר לציר?

לא רוצה לנסוע לבית החולים סתם.
שבעתי.

נסי להעריך את זמן הצירים ועוצמת הכאב

נראה לי שיש לזה משמעות

עם כל הקושי והחשש ששוב זה יהיה סתם ...ויחזירו אותך הביתה ,הייתי הולכת להיבדק.2-3 דקות מרווחים זה לא משהו שכדאי לא לבדוק,והלוואי והיום ב"ה.תכתבי שאת כבר אחרי....

שיהיה בשעה טובה עוד היום יקרה !!

 

נסי לארגן לך תיק למקרה הצורך ללכת דחוף לבית הרפואה!!

 

נראה שזה זה יקרה!!

 

בשרי לנו אך בשורות טובות ומהר !!

והכאבים

לשלי נרגעו הגזים כשהפסקתי חלב (מסתבר שהיא אלרגית וגם לא עלתה במשקל בגלל זה)

תנסי שבוע בלי כרוב תראי אם יש שיפור שבוע בלי חלב(בלי חלב זה גם בלי טיפה אחת בקפה) וכו' עד שתימצאי מה זה אצלכם...

יש לי קובץ שמרכז את הדברים הבעייתיים בהנקה. אם את רוצה, אני אשמח לשלוח לך באישי.

בהצלחה!

חלב, קפאין קטניות וחריף.
כדאי לך כל כמה ימים להפסיק משהו אחד ולראות איך הוא מגיב.

דוקא לקליפות של קטניות רכות כמו אפונה ותירס קפואים או אפילו תמרים.

 אני קניתי תמר מדג'הול שאפשר לקלף ממנו את הקליפה ולאכול וראיתי שזה עוזר.

 

והיה לי תינוק אחד שבוודאות הפריעה לו הקליפה הכל כך עדינה של הגמבה.

 

צריך להשתדל. אבל צריך לדעת שלפעמים לא ננצח את הגזים ואין לדבר סוף.

סוף סוף הרי גם את צריכה לאכול ולהתחזק כדי שיהיה לך חלב וגם כדי שתחזרי לעצמך אחרי לידה.

 

ואם את מורידה מוצרי חלב - תקפידי להשלים את הסידן ממקורות אחרים. וויטמין D - פשוט תקחי טיפה בכל יום מהתכשיר של הקטנה. אחרת כל הסידן שתאכלי ילך לאיבוד ולא יספג חלילה.

שהחלב הבעייתי לפי מה שהבנתי זה חלב פרה שגם למבוגרים הוא לא משהו, אז אולי חלב עיזים וכאלה כן יהיה לך טוב.

אם כן אז היתרונות הם שיש המון אפשרויות לקשירה,
תנוחות מגיל לידה ועד... הוא יחסית זול מהממנשאים הרגילים (ויש ,כאלה שאפילו מכינות לבד!) ואת ממש מרגישה את התינוק איתו (בניגוד לחלק מהמנשאין הרגילים שיש קצת מרחק בין האימא לתינוק)

חסרונות: הקשירה יכולה לעיתים להיות מסורבלת (אני אישית הסתדרתי עם זה אבל יש כאלה שמסתבכות) , החיסרון המשמעותי לדעתי זה שבאיזשהו שלב זה כבר נהיה כבד לסחוב את התינוק כי התמיכה בגב לא משהו...

אנחנו מאוד מרוצים ממנו, אבל עכשיו הבת שלנו מתחילה להיות קצת כבדה אז אנחנו חושבים לעבור למנשא רגיל.

יחסית למנשא רגיל. זה בעיני..

 

מנשא מבד אלסטי נח יותר בתקופה הראשונה, יותר מכרבל ועוטף את התינוק ברכות.

בהמשך - צריך כבר משהו לא אלסטי, כדי שיחלק את הכובד יותר נכון על הגב.

יש גם מנשאים אלסטיים שלא לוקח זמן רב לקשור, לדוגמא - לופי.

ויש גם מנשאים לא אלסטיים, שכן ש בהם קשירה. זה אמנם יותר מסובך לקשור, אבל אם קושרים נכון יכול להיות גם יותר

מותאם לגב ונח.

שיכול לקחת שינוי הורמונלי כזה הוא שישה שבועות.

 

וזה יכול לקחת גם פחות. זה גם מאוד תלוי עד כמה ההנקה היתה מלאה.

יתכן שהשינוי הזה יצא לדרך עוד לפני שהפסקת את ההנקה.

אם יש משהו שיכול גם לשכך את הכאב וגם לטפל בהתרופפות הרצועות זה הומאופתיה.

 

חפשי הומאופת טוב ולא יקר באיזור מגורייך ואל תרפי עד שאת מרגישה הקלה.

ב"ה

עיסוי פרינאום(כך זה נקרא??) זה גם עוזר?

הוא עלול לזרז את הלידה וזה לא כל כך רצוי בשבוע 34.

למיטב ידיעתי עיסוי פירנאום מתחיל רק בשבוע שכבר אפשר בו ללדת.

לפי היודע לי הוא פשוט לא יעיל בשלבים מוקדמים...

אבל אני לא מכירה שום סיבה שעיסוי פרינאום יגרום ללידה מוקדמת...

 

תחכימי אותי...

דבר ראשון, כמו שקראת זה באמת נורמלי ושכיח...

דרכים להקלה? לי עוזר לשכב, כמה שאפשר, ולא להתאמץ יותר מדי...

יכול להיות שגם משככי כאבים יכולים לעזור (לא יודעת, לא בדקתי... נשמע לי הגיוני...)

בנוסף יתכן וסיבובי אגן יעזור להקל על הכאב, והם בכל מקרה הכנה טובה ללידה...

 

כואב לך עד כדי שאת לא יכולה ללכת לעבודה??  ואוו, ליבי איתך!!

 

בהצלחה! שיהיה בשעה טובה!

 

 

ב"ה

מחר בעזרת השם נראה לי אחזור ופשוט אשתדל לשבת רוב הזמן.

תודה לך!

אני אומנם עדיין לא בשבוע הזה, אבל זוכרת כאב כזה מהריונות קודמים.

יש כמה אפשרויות:

- נסי לטבול באמבט מים חמימים

- לקרר ולחמם את המקום לסירוגין

- להיעזר במשככי כאבים המותרים בהריון

- להיעזר בחגורת הריון ששומרת על היציבה

 

בהצלחה חמודה!

כרית או בקבוק מים חמים.

אמבטיות.

וללדת זה תמיד הפתרון.

תרגישי טוב.

אני חוזרת על ההמלצה שלי על תרופה הומאופתית. חבל שתמשיכי לסבול כך עד הלידה.

על ידי המכון הטרטולוגי. היו מקרים איומים ונוראיים עם כל מיני תרופות הומאופתיות "תמימות" כביכול.

יש הרבה נוכלים בשוק ההומאופתיה.

 

אם את לוקחת תרופה הומאופטית וודאי קודם עם המכון הטרטולוגי אם היא מוכרת להם ומאושרת.

על תסמכי על המטפלים.

 

לב אמיץ - חס וחלילה לא התכוונתי לכתוב שכל המטפלים נוכלים וכל התרופות מסוכנות.

אבל היות והתחום אינו מפוקח מספיק . ולצערינו כבר נתגלו נוכלים ותרמיות קשות. (רק לאחרונה שמעתי על ילד שקיבל בתוך תרופה "הומאופתית" חומרים המיועדים לאפילפסיה ובמינונים לא מתאימים)

חלילה לקחת כל תרופה שהיא מבלי שעברה בדיקה מעבדתית מקיפה במקום חיצוני מוסמך - במיוחד לא כשמדובר בזמן רגיש כמו הריון.

 

דבר נוסף - נראה לי יפה ומכובד לכתוב כהערה גילוי נאות שאת הומאופתית. כדי שידעו לקחת את העצות שלך למקום הנכון.

בין הומאופתיה לבין אולי נטורופתיה שהיא שם כללי לשיטות ריפוי טבעיות שונות :תזונה, הרגלי חיים, רפואת צמחים, ארומתרפיה ועוד אם הבנתי נכון.

 

בהומאופתיה לא רוקחים כל מיני מרקחות.

 

כשאני נותנת מרשם לטיפות הומאופתיות אני שולחת את המטופל להשיג אותן בבית מרקחת שהוא אחד הותיקים והמכובדים בעיר.

התרופות ההומאופתיות מורכבות, או יותר נכון מדוללות, בתנאי מעבדה ובאופן קפדני משום שהדילול (מינון) שלהן חייב להיות מדוייק.

הומאופתיה היא תחום טיפולי בן למעלה ממאתים שנה (לדעתי זה מקביל ל"חטיבת הזמן" של האתחלתא דגאולה על פי מרן הרב קוק זצ"ל - אבל זה במאמר מוסגר. ושמעתי שהרב גינזבורג הגדיר אותה כרפואה של ימות המשיח).

 

זהו תחום שהתפתח באירופה. בעיקר בגרמניה ובאנגליה (האסוציציות הגאוגרפיות  עושות רושם  מעט פחות סהרורי לא?)

 

האם ידעת שלמשפחת המלוכה הבריטית יש הומאופת מלכותי שמטפל בבני המשפחה ? ושבצרפת נטילת תרופות הומאופתיות היא מאוד נפוצה.

גם בארץ יש אפשרות לקבל טיפול הומאופתי בקופות החולים במסגרת שירותי הרפואה המשלימה שנותנת כל קופה.

אני מניחה שקופות החולים לא היו כוללות טיפולים כאלו אם לא היו בטוחים.

 

כואב לי שאנשים סובלים כאבים כשיש פתרון כל כך איכותי ויעיל.

 

לגבי ההערה שלך - אני לא מעוניינת לעשות פרסומת לעצמי. אני רוצה להשתתף בפורום כמו כל אחת מכן בלי שיתיחסו אל התגובות שלי כאל תוכן שיווקי. אז היכן שאני חושבת שצריך אני אכן מציינת שיש לי ניסיון או שאני הומאופתית.

 

תודה לך על האפשרות להעביר את הדברים בצורה מכובדת ורגועה.

 

 

 

וסליחה על הטירחה.

 

אולי זה ישפוך אור על למה אני כזאת נודניקית בקשר לזה.

גם אם קופות חולים מספקות את זה - זה בסך הכל אומר שיש דרישה ציבורית ותו לא. ואם קופות החולים משאירות את זה אצלם בצורה בריאה - זה גם מנתב את הרווחים לטובת כלל האוכלוסיה - קופת הבריאות הציבורית וגם מציל מעוד כמה נוכלים (שלצערינו קיימים בשוק הפרוץ הזה שאין בו צורך בתעודה מוסמכת)

 

מיקום גיאוגרפי של התפתחות לא במיוחד אמור להוכיח על נבערות כן או לא. גם בצרפת ובגרמניה לא לכל האנשים IQ גבוה. ואמינות גבוהה. וזה גם עדיין לא מספר לנו שאלו שפיתחו את השיטה - לא היו ערמומיים שפיתחו אותה רק כדי להרוויח כסף על גבם של תמימים.

 

מבחינתי רק מחקרים על אופן הפעולה הכוללים קבוצות שקיבלו "דמה" במקום - הם הוכחה למשהו.

ועד היום לא שמעתי שנעשו כאלו מחקרים על הומאופתיה שהוכיחו שהיא אכן עוזרת משהו - אפילו קראתי מחקרים שהוכיחו שלא היה הבדל בין פלצבו לאמיתי - ובעצם הומאופתיה היא סוג של פלצבו.

 

זה נותן עוד הסבר למה קופות החולים מוכנות להכניס את זה -יש הרבה מצבים שפלצבו עוזר מאוד.

 

מצד שני - אם אכן התרופות נמכרות בבית מרקחת ויש עליהם פיקוח הדוק של משרד הבריאות ואישורים מתאימים שהם לא מסוכנים ושכל רכיביהם תחת פיקוח - וניתן גם לברר במכון הטרטולוגי האם הם מתאימים גם לנשים בהריון/מניקות.

אז כל מי שרוצה לנסות את זה ובמיוחד אם מרגיש לה שזה עוזר לה - שתעשה את זה בכיף...

 

מה שאין כן על כל תרופה שלא נקנית בדרך כזו בטוחה - ממנה צריך להתרחק כמו מאש!!!

אפשר דרך הקופה לקבל החזר,

ודרך אגב, מנסיון מר, מנוחה מרובה מדי גם לא טובה,

כי זה סוג של התנוונות, אחרי זה כואב פי חמש,

תשתדלי להישאר בתנועה, אבל מאד מאד בזהירות ובעדינות,

אמבטיה חמה די ארוכה, ובקבוק חם.

וחוץ מזה - נזהרתי מאד מאד לא לסחוב שום דבר, גם לא סיר מרק.

 

אני לא יודעת אם זה מה שיש לך, אבל נשמע לי דומה. כאב לי בעיקר צד אחד של באגן, אבל ברמה נוראית, עד כדי בכי בשלב כלשהו...

 

תרגישי טוב, ותשמרי על עצמך!

ב"ה

והוא אמר שאפשר לקחת משככי כאבים ובעיקר לחכות ללידה בעזרת השם שיגיע בזמן הנכון . תודה לכולכן

הכאב הזה קיבל הגדרה,

ומאז שמעתי על עוד מלא נשים, שסובלות מזה

ללכת אך עם נעליים טובות.

של חברה טובה ובריאה...

אם הייתי היולכת יום אחד עם נעליים אחרות - הרבה יותר כאב לי.

תנסי...

לי מה שהיה טוב - נעלי ספורט, או כפכפים סגורים של טבע נאות.

דבר אשון, דעי הכל החששות טבעיים מאוד ומופיעים לעיתים קרובות במהלך הריון ובסמיכות ללידה אצל רוב האמהות (גם הוותיקות) במינון כזה או אחר!

דבר שני, לגבי הלידה, סמכי על רבש"ע שברא לך גוף שמסוגל להרות, לגדל עובר, לדדת אותו ולהניק אותו! תדעי הגוף נברא לכך! ותתפללי על זה!

בנוסף, ממה שזכור לי משתי הלידות, ישנו זמן בסוף ללידה שהחששות גוברים, זה זמן מצויין לעכל אותם, לדבר עליהם עם מישהי שתבין ותתמוך... אחרי זמן מה (שעות או ימים), הגוף לאט לאט מרפה, וננסכת בו מין שלווה וציפיה לקראת הלידה כמובן יתכנו תנודות לכאן או לכאן, אך בגדול זה המסלול... (שלי לפחות)

 

לגבי החששות מההורות,טוב שאת חוששת, סימן שאת מבינה את גודל האחריות   ובוודאי תהי אמא נהדרת!

אף אישה לא נולדה אמא מנוסה. כשנולד תינוק, נולדת אמא... ובע"ה כשם שהתינוק יגדל ויתפתח כך גם האמא שבך!

 

שיהיה שעה טובה! וידיים מלאות!

כנראה שאני צריכה לדבר עם משהי שעברה את זה כמה פעמים ומכירה אותי כדי שתרגעי קצת יותר מקרוב ותכניס אותי לפרוורציות...ואין מה לומר תפילה זו המשענת הכי טובה !

שבוע 39 זה קרוב מתמיד!
אני פתאום מפחדת נורא! כ'כ רוצה להיות אחרי.
מצד שני אמאלה פתאום להיות אמא.
רק נולדתי.


שיהיה לנו בהצלחה!

לידה,

עם כל המכאובים שבה,

היא אירוע מדהים, נדיר, מרגש

אין שום דבר מרגש שעברת שמתקרב לעוצמות של לידה.

וסה"כ עושים את זה כמה פעמים בודדות בחיים...

 

ואני אומרת את זה על אף שתי לידות כואבות, ארוכות, ומאד מאד לא קלות שעברתי.

 

ולגבי האמהות- כנ"ל. זו מתנה נדירה. את תסתדרי, ילדונת! בהצלחה.

כל החשדות והפחדים
זה התרגשות ופחד מהלא נודע.
כל הכבוד שלמדת והתכוננת. ידע זה כוח ובע״ה
יעזור לך בלידה.
אי אפשר לדעת עוד כמה זמן תתפתח לידה אבל את כבר בתשיעי וקרובה מתמיד, תשחררי הקב״ה איתך

יכול להיות מחזור למרות הנקה מלאה.

נראה לי שדימום הסתגלות הוא בדר"כ די מיד אחרי התחלת לקיחת הכדורים, אבל אין לי נסיון כי אצלי הכדורים לא גרמו לדימום ב"ה.

בכל מקרה אם לא יגמר עוד כמה ימים הייתי הולכת לבדוק ולהתייעץ עם רופא נשים.

בהצלחה!

גמני לוקחת...
התחלתי אחרי הטבילה ולאחר שבוע התחיל דימום במשך שבוע
ואז הפסקה והתחלתי לספור נקיים וביום השישי שוב דימום בצשך שבוע...
בתופעות לוואי כתוב שייתכן דימום היסתגלות כך שאיני לחוצה אבל אם יקרה שוב פעם לפני שאצליח להיטהר או אפילו לאחר מכן כנראה אחליף גלולות..

למקרוליט.לי סרזט עושה תמיד בעיות .בהתחלה של השימוש דימום כמו מחזור וארוך,היה לי פעמיים מתחילת השימוש ואחרכ הסתדר,,ב"ה.....דוקא מיקרולט עשה לי הרבה בלאגן כשניסתי פעם להחליף.סרזט השתמשתי אחרי 3 הלידות האחרנות(עדין משתמשת)ואחרי הסתגלות השתמשתי בו כמעט שנה וחצי ללא בעיות בפעמים הקודמות.לפי דעתי אצליך לא עבר מספיק זמן שתדעי אם הוא טוב לך או לא...צריך הרבה סבלנות ואורך רוח בגלל הבלאגן בהתחלה.של הדימומים המעצבנים..מבינה אותך מאוד....יש כאלו שמקרולט הולך להן מעולה וסרזט לא..בגלל שכבר התחלת הייתי מחכה עוד סבב של חפיסה ...ואז מחליטה .בהצלחה

אם אוכלים לימון

 

או מלפפון זה עוזר לבחילה.

 

מה אכפת לך לאכול לימון תוך כדי ארוחה?

 

העיקר שתרגישי טוב.

 

לשתות מים קרים.

 

לנשום עמוק..

 

ולשבת ליד השירותים..

 

בהצלחה בעז"ה

המחשה שיש לך לאן לרוץ במקרבה הצורך תרגיע אותך. כך תמיד עשיתי ותמיד ידעתי שמקסימום אני מיד רצה. ותצחקי אף פעם לא הקאתי כשהתארחנו בפורום גדול ולא אצל חברים ולא בשמחות. לעומת זאת ברחוב מלא פעמים יצא לי להקיא או לפח או בצד. עוד משהוא שעזר לי היתי לוקחת שקית מקפלת לקטן ושמה בחצאית בפנים. תוספת עם הגומי של החצאית. כך היתי תמיד רגועה שמקסימום אני בשניה שולפת את השקית. מורידה את הראש מתחת לשולחן ומקיאה במקרה שלא מספיקה לצאת כי צריך לבקש מאנשים לקום כי חוסמים את המעבר. וגם לזה לא נצרכתי. ואני חושבת שזה פסיכולוגי כי אני מוכנה למקרה חרום ומציאות שכנראה כן ניתן לפעמים לשלוט על ההקאה. את מראש חושבת. מקסימום אני אצטרך להקיא אז אני מסודרת. לפעמים עצם החרדה ממהקאה מביאה את ההקאה

לשירותים" של החדר וכמובן שבעלי כל פעם תירץ בשביל אוזניים ועיניים גדולות מידי איפה אני-

"הלכה לסדר את המטפחת, להחליף בגד וכו'

אין אפשרות לשלוח רק את בעלך עם הגדולים באמתלה כלשהי?

שהיא בהריון? עדיף אני חושבת לסוע על הספק שמקסימום היא תקיא על הריצפה לפני כלום. אבל זה הרי ברור לא יהיה. אני אף פעם לא נתקלתי בשמחות באישה שבאמצע הסעודה הקיאה על השולחן או הריצפה וברור שבכל אירוע יש כמה וכמה נשים בהריון. פעם בשבע בשבת שבע ברכות ראיתי אישה רצה לשיח ומקיאה וקבלתי מאוד בהבנה והצעתי לה מים. זה בכלל לא היה נורא. כי כולנו עוברות את זה. לא יתכן לשתק את החיים ולפחד לצאת בגלל ההקאות. מקסימום היה פאדיחה

אני בתחילת הריון נראית כמו רוח רפאים.

 

 גם ככה אני אנמית כרונית וצריכה כל הזמן לשמור על רמות סבירות של כל הויטמינים. אז בתחילת הריון - בכלל.

לא שייך אצלי להסתובב, או להתארח - אפילו לא לנסוע את הדרך.

 

אז יצא לנו מס' פעמים שהתפצלנו כשלא היתה ברירה. בעלי לקח חלק המהילדים איתו ואני נשארתי עם חלק.

וכדי שאף אחד מאיתנו לא ישאר בלי עזרה, חילקנו שבכל קבוצה (היוצאת והנשארת) יהיו גם קטנים וגם גדולים .

 

כמובן לפי הרצון שלהם ולפי מה שהיה סביר.

וזה היה נחמד. (עד כמה שתחילת הריון אצלי יכולה להיות נחמדה).

 

 

בקטע של ההקאות אני פחות חוששת מהבושות של להקיא לפני כולם כי באמת אצא ואקיא במקום אחר אבל אח"כ אני מרגישה כמו סמרטוט מהלך ונורא קשה לי לתפקד.  

מה שלב אמיץ כתבה לגבי החולשה מאוד מוכר לי ובהרכב האנשים שיהיו שם זה בעייתי ביותר.

זאת לא שבת משפחתית שלנו אלא משהו מאורגן במסגרת מסויימת שיש לנו מחוייבות כלפיה (אוף, סליחה על הניסוח העקום אבל אני חוששת מאאוטינג) ולכן יש לי בעיה רצינית להיחשף בשלב זה של ההריון.

הכי הגיוני לי להביא לעצמי משהו מהבית לאכול בחדר ולהיות בחדר אוכל כמה שפחות.  הבעיה היא מה אומרים לסקרנים, שזה כולל את הילדים שלי שבטוח ירגישו בחסרוני?  כמה זמן אפשר לסדר מטפחת?

אני מאמצת את רעיון התפילה של אורית אבל קצת חוששת להישאר ברמה הזאת מבחינת 'אין סומכין על הנס'

תודה לכל העונות ואם יש עוד רעיונות יצירתיים אשמח לשמוע.

כואבת לי הבטן אני חיבת קצת לנוח במיטה.כנראה נדבקתי בוירוס. אני ינוח עשר דקת ואחזור וכך עשיתי. תאמיני לי גם ילדים וגם מבוגרים לוקחים את זה בתמימות.כי אחרי חודשים שסיפרתי אתם זוכרים שאמרתי שיש לי וירוס בבטן? זה היה כי היתי בתחילת הריון ולא הרגשתי טוב. תמיד ענו לי שבאמת חשבו שזה וירוס ולא חשדו בהריון. אז אם באמת את הולכת על ריעיון של כואבת הבטן, את גם בגלל זה לא אוכלת בשולחן כי את פוחדת שזה יחמיר את הכאב בטן. רק תשתי מיץ ענבים תאכלי קצת חלה. ואז אנשים בכלל יבינו שעקב כאב בטן את פוחדת לאכול שלא תגיביר את הכאב ואת גם חיבת לנוח בגלל זה. או שתיקחי איתך את הילד הקטן. אם יש לכם כרגע נגיד בן שנתים. ותגידי שהוא מאוד עייף את הולכת להשכיב אותו. ותקחי אותו איתך לחדר

שאני אוהבת את הריח שלו ומחזיקה ליד האף לנטרול ריחות.... בשבת זה בעיה למרוח קרם, ובטח גם יסתכלו עלייך כמוזרה עם קרם ביד כל הזמן.

אולי בושם טוב?

קרקרים?

מסטיק?

קולה?

אגוזים?

ואת לא מרגישה טוב.

מחוץ לבית. תחשבי על זה.

וקחי איתך דלי לחדר

שהיה די סיוט אבל אני מקוה שלא יותר מידי שמו לב.

בסעודות המשותפות התזונה שלי התבססה על חלה וחומוס כי כל דבר אחר עורר בחילה.

בהתחלה בעלי ניסה להציע לי דברים ולא הבין שהוא מחמיר את מצבי.  באמצע היה רגע שיכולתי לדבר איתו 'בארבע עיניים' והסברתי שעדיף שלא יעביר אלי דברים ושהוא יגיש לילדים כדי שיהיה לי סיכוי לשרוד שם בלי להקיא.

בערב הצלחתי.  בבוקר הריח והמראה של החמין הפר את האיזון וטסתי לשירותים להקיא אבל בגלל שעוד בקושי אכלתי אז גם הקאתי מעט.

הבאתי איתי מהבית כמה דברים וזה מה שאכלתי בין הסעודות וזה ממש הציל אותי.

אבל הכי סיוט היה בנסיעה הביתה!  כל הדרך התאפקתי כי זה במקומות שלא שייך לעצור אבל איך שהגענו הקאתי את נשמתי!

לקח לי איזה שעה להתאושש...

תודה לכולן על הניסיונות לעזור.  הרעיונות באמת היו טובים ובחלק גם נעזרתי.

שבוע טוב לכולן!

לפעמים ישנה שעתיים במשך היום ואז בלילה ישנה טוב,

כל עוד היא רגועה אני משתדלת לזרום עם זה...

 

אם יש בעיה של עליה במשקל אז אולי היא לא ישנה מספיק אבל אם הכל בסדר אז אין בעיה...

כמה צריכה לישון?

הערך של הטסיות דם (platelets) שלך הוא  172 והוא בתוך הטווח הנדרש..

וזה מה שמשפיע על היכולת לקבל אפידורל..

לי היה בהיריון השני, וקיבלתי אפידורל בכל זאת

אבל עדיין בטווח.

השורה השלישית מלמטה (plat...) עד 150 זה תקין, מתחת זה פחות טוב אבל לא עושים עם זה כלום. מתחת ל-100 לא נותנים אפידורל. תעקבי אחרי זה. סביר להניח שבשבוע 37 זה כבר לא ירד עוד באופן דרסטי

בהריון הקודם שלי היה לי 8 מוגלובין והרופאה אמרה לי במפורש שאם לא העלה את המוגלובין לא אוכל לקבל אפידורל. העלתי ל10 ובסוף כן נתנו לי.

ככל הנראה תוכלי לקבל אפידורל.

אולי תנסי לשכב ולהרים רגליים..
יותר מנוסות ומבינות כנראה יוכלו לייעץ יותר

לא יכולה לקום מהמיטה מרוב סחרחורת.

גם אצלי השובבים שיחקו איתי בקוקו. בכל פעם שנכנסתי ללחץ הם ניתקו מגע ולא השמיעו קול.

 

היית לחוצה כל הזמן הזה?

לכי על אופטימיות (זה בסך הכל במקום ללכת על זה על פי תיאור המקרה).

תרגעי . תנשמי עמוק  ותסיחי מזה את הדעת.

 

ובלי שהוא ירגיש שאת דואגת - שימי לב לתנועות.

 

הכל טוב ב"ה.

ממש קיר, הכל בסדר, לא לדאוג ב"ה הכל בסדר שבת שלום

נהיתי מודאגת רק אחרי כמה שעות שהוא לא זז..
ניסיתי להרפות..אבל..

כנראה הוא הרגיש..

וגם היתי ממש חלשה פיזית.תשישות ועיפות מטורפת.לא הצלחתי לקום מהספה..אולי זה השפיע גם עליו..

ב'ה.חזרתי לעצמי
ה' תודה.

וואו, האמת ש נלחצתי גם אני...
התפללתי בשבילך. אבל לא הגבתי כי לא ידעתי מה לייעץ לך.
ב״ה שהכל בסדר!
-תודה שעדכנת.
שבת שלום! ובשורות טובות

חברה טובה שלי בשבוע 39 ולא הרגישה תנועות. עד שהיא זזה וכולם אמרו לה שאין לה מה להילחץ. כשהלכה לבית חולים לא היה דופק! אני לא רוצה להמשיך את התיאור כי זה זועה. מאז אני אומרת שלא להתעצל וללכת.

כואב מאוד לשמוע על הטרגדיה ללא קשר

גם לא הריגשה תנועות והיא באה לבית חולים והכל היה תקין. אחרי שלשה ימים שוב לא הרגישה אז היא אמרה אין לי כח ללכת שוב. לפני שלשה ימים סתם פחדתי והיה תנועות. אז למה שעכשיו יהיה שונה? וזה היה שונה. כך שאפילו אי אפשר להשליך על אותה האישה

זה סתם עושה רע.
מייצר פחדים.מכניס לסרטים. גורם לחוסר אמון בטוב.

כולנו מכירות סיפורים כאלו.
אם רוצים לשתף במסקנה שלמדנו מהם מספיק לכתוב אותה.

אפשר לכתוב- חשוב לא לזלזל בחוסר תנועות..

כשמישהו גם ככה מודאג הוא לא צריך לשמוע סיפורים כאלה.

אם אני מודאגת,סימן שאיני מזלזלת.

תודה על הרצון לעזור.וסליחה על התגובה. יודעת שכוונתך רק לטובה. סליחה אם פגעתי

ואמרת שהכל בסדר. אני לא ההיתי רושמת לך את זה כשהיית במצב של לחץ. אחרי שכבר נרגעת ומצאת תנועות. כתבתי את זה.

אני יודעת שהתכונת לטוב.

פשוט באופן כללי איני אוהבת לשמוע סיפורים כואבים.
מכירה מספיק כאלה.
ומרגישה שזה רק מייצר בי פחדים.

בכל מקרה, סליחה שהגבתי ככה.
האמת שעבר עלי לילה מורט עצבים..
כשכתבתי שהוא זז זה היה אחרי שהרגשתי כמה תנועות ברורות.ונרגעתי.חשבתי שזהו..ואז שוב שקט ארוך..אז חזר לי החשש..
ולכן הגבתי בצורה כזאת.
למרות,שאיני רוצה לשמוע סיפורים גם באופן כללי.

זה הריון שהגיע מיד אחרי הפלה .לקח לי כמה חודשים להאמין לטוב הזה..לתת אמון שה' רוצה לתת לנו את המתנה הזאת..
לכן הרגישות הגבוהה
שלי לענין.

באמת בטוחה שכונתך טובה!תודה!וסליחה אם פגעתי.

אז אני כבר רגועה לגמרי ברוך ה'.

בשלב שלה עדיין לפי חלק מהרופאים לא עושים מעכב תנועות בכלל!!! בטח אם זה שליה קידמית והיא אומרת שבד"כ הוא לא זז הרבה...

חבל סתם להלחיץ... זה נכון שאסור לזלזל אבל צריך לשים לב לסיטואציה..

שמעתי שזה רצוי.

הנוגדנים עוברים בחלב לתינוק וככה הוא מתחסן.

אתה בן נכון?

שאשתך תקפיד לשתות המון שלא תתייבש ותבררו ממה החום, יש דלקות שאז לא ממליצים להניק ובלי קשר הגוף חלש יותר וכדאי לטפל בחום במצב של הריון והנקה יותר מהר מבמצב רגיל.

 

תרגישו טוב!

רפואה שלמה

בנחת ובבריאות!

לכל המברכות היקרות

מחכה לקרוא את סיפור הלידה,
שתזכו לגדלו בנחת, בריאות ושמחה

ואמונתך בלילות
(אני מאנונימי כי אני לא בניק שלי כרגע)

והסברתי שאני מאנונימי,כי אני לא מהניק

בהריון הראשון שלי הרגשתי אחרי כמה ימים כאילו בלעתי בלון, ממש נפיחות כזאת והתברר שזה באמת היה הריון,

מצד שני, לפעמים היו לי תופעות מוזרות בלי קשר להיריון...

אין מה לעשות אלא לחכות לאיחור במחזור ולבדוק.

אני לא הייתי מסוגלת לבשל..

 

 

לקנות אוכל מוכן

להתארח, או לפחות סעודה אחת אצל שכנים

לבשל אוכל כמה שיותר פשוט ולא מתובל מידי, בצלים מטוגנים וכאלה.. בלי מה שעושה לך לא טוב. 

להכין בסיר אחד את כל הארוחה, שלא תהיה הרבה התעסקות. (אפשר בתבנית בתנור, אורז, מעליו ירקות ולמעלה עוף. אפשר לערב סיר מרק עם עוף בפנים, ועוד סיר קטן עם אורז או משהו..)

לשים את האוכל בסיר, ולברוח מהמטבח, אם בעלך יכול להשגיח ולכבות.

 

בהצלחה!!

ואז להקיא מהריח של האוכל שלהם.... כבר עדיף להקיא לבד בבית, כל אחת ומה שטוב לה

פשוטים. תלוי איך ארגיש. חמין למשל אני לא מכינה כי אחר כך כל השבת אני סובלת מהריח, כי על הפלטה....

האוכל הכי פשוט לשבת שאני עושה: עוף עם דבש ושום בתנור, קוסקוס (זה שרק מוסיפים לו מים והוא מוכן) ודג עם תבלינים בתנור. וזהו

 

אפשר גם לבקש עזרה מאמא/חמות

 

בהצלחה

לקנות אוכל מוכן/קל הכנה (קוסקוס משקית, שניצלים של מאמא עוף וכו')

נגיד בערב לאכול בורקסים כאלה שרק אופים או ממאפיה ואורז/פירה ושניצלים... ובבוקר ארוחה בתבנית אחת (עוף עם תפו"א ושאר ירקות בתנור אפשר להוסיף גם קינואה או אורז)

אם יש לך חגז את יכולה לשים סיר להפעיל את החגז ולברוח מהמטבח...

שהבעל יעזור כמה שהוא יכול (בעלי בקושי ידע לעשות משהו במטבח חוץ מלחתוך ירקות לסלט ובהריון הוא למד הרבה...)

אם אפשר להתארח או שיש חברים/ משפחה שגרים קרובומספיק נעים אפשר לבקש שיבשלו גם בשבילכם ותקנו את החומרים (כשכבר מבשלים זה לא כזה משמעותי להוסיף עוד 2 חתיכות עוף למשל)