פורום הריון ולידה (עמוד 5029)

ראשון לשני שנה וחצי, לא מנענו.

שני לשלישי מנענו מאז שההנקה נהייתה חלקית, גיל שנה, ומראש החלטנו על תאריך יעד שבו מפסיקים, כך המליץ לנו הרב ומאד התקבל על ליבנו, אלא אם כן נרגיש שממש צריך עוד. וכך היה ב"ה.

השתמשתי בגלולות לטיפה זמן ולא היה לי טוב, עברתי להתקן.  4 חודשים אח"כ נכנסתי להריון.

ההפרש בין הראשון לשניה שנתיים וחודשיים ממניעה

לקחנו כי היה הריון ולידה מאד קשים הרשו לחצי שנה בהתחלה ואחרי זה גילו אבנים במרה 

ועד הניתוח לקח חצי שנה ומנענו עד אז וחודש אחרי הניתוח הפסקנו 

נקלטנו שלושה חודשים אחרי

השתמשתי בסרזט לחודשיים ועשה המון דימומים (הנקה לא מלאה)

עברתי למליאן והיה בסדר גמור (לפי מה שאני עוקבת פה בפורום כנראה שהכדור הזה כבר לא קיים היום כי אף אחת לא מזכירה אותו לקחתי אותו לפני שבע שנים)

יש הפרש של 4 שנים בין 2 הילדים

לקחתי שנתיים גלולות, לאחר חצי שנה של הפסקה נכנסתי להריון והפלתי

לאחר ההפלה לקח לי שנה להכנס שוב להריון

לא מנענו.

לא מנענו ונקלטתי למרות ההנקה...

בילדים הבאים ההנקה כן עזרה ונקלטתי מיד בסיום ההנקה. 

(בפעם האחרונה גם לקחתי סרזט בנוסף)

מנעתי שנה עם סרזט, ולאחר חודש נכנסתי להריון

 מנעתי שנה עם גלולות 

נכנסתי מיד להריון כשהפסקתי.

מנעתי קצת עם גלולות וזהו. הריתי עוד לפני שקיבלתי מחזור.

אבל עם ההריון השלישי לקח לי שמונה חודשים אחרי הפסקת הגלולות עד שהגיע ההריון. (שזה 3 חודשים אחרי הפסקת הנקה)

הפרש שנתיים ותשע, מנענו עם גלולות ולקח חצי שנה להכנס להריון

מנענו עם גלוואן כי היו לי השפעות מהסרזט. נכנסתי להריון למרות ההנקה במקביל. הפסקתי להניק כשהייתי בחודש שני.

ב"ה שאת מרוצה!

רפואה שלמה

איזה גיבורה את! כל הכבוד!!!!!

המשך גידול קל!

לא כ"כ הבנתי למה שום מיילדת לא התייחסה ובדקה אותך.

ולמה היית צריכה לחכות לרופא מעל שעה.

ב"ה זה שווה את הכל..מקווה שזה כן יהיה לך זכור לטוב וחוויה חיובית.

המון נחת,בריאות ושמחה.

מוזמנת לפנות אליי באישי..

זה תלוי במשקל בעיקר..

יש נוסחה כזאת אבל אני לא יודעת אותה של משקל ומס ארוחות וכו'..

(אזהרה: אני מומחית בלסבך שאלות פשוטות)

א) הנוסחה הסטנדרטית לחלב שאוב אומרת, משהו כמו 150 מ"ל על כל קילוגרם ליממה. כלומר תינוק ששוקל 4 קילו צפוי לאכול משהו כמו 600 מ"ל ליממה. כמובן שיש תינוקות שאוכלים קצת יותר או קצת פחות מזה.

(הנוסחה עובדת עד שמגיעים לליטר, אבל מן הסתם זה עוד רחוק מכם)

ב) הנוסחה הזאת לא נותנת בעצם הרבה מידע על ארוחה בודדת, כי מספר הארוחות משתנה בכל יום, וגם הכמות לא מתחלקת שווה בשווה בין הארוחות - בכל גיל ובכל משקל יש לנו סעודות-סעודות וארוחות ביניים קלות. אבל אפשר להגיד בזהירות שאותו תינוק ממוצע שהזכרתי קודם, אם נניח הוא אוכל 12 ארוחות ביום, אז הוא צפוי לאכול בכל ארוחה בממוצע משהו כמו 50 מ"ל.

ג) בעיניי החשיבות העיקרית של הנוסחה הזאת היא להיזהר מאכילת יתר שלא בריאה לתינוק. כלומר אם רואים שארוחה אחרי ארוחה הוא אוכל כמות גדולה באופן משמעותי ממה שהנוסחה מראה, כדאי לוודא שלא בטעות 'מלעיטים אותו', כי כשמאכילים מבקבוק זה עלול לקרות.

מראש כדאי לשים לב שמקפידים על כללי האכלה נכונה מבקבוק - בתנוחה זקופה, בקבוק מאוזן (מקביל לרצפה) כך שרק הפטמה מלאה או חצי-מלאה, פטמה קטנה, האכלה איטית, הפסקות יזומות, להוציא אוויר... ואם מגלים כמו שכתבתי שיש האכלת יתר - להקפיד יותר על ההפסקות ולראות אם התינוק מחפש מעצמו, ורק אם כן להמשיך בארוחה.

ד) אני כמובן לא יודעת את הנסיבות אצלכן, ומנחשת שיש סיבה טובה, רק ליתר ביטחון לוודא - את יודעת שבאופן סטנדרטי ההמלצה היא עוד לא לשאוב ולבקבק בגיל כזה, נכון? לתת למערכת ייצור החלב להתייצב קודם, וליונקת ללמוד את הפעולה...

ה) שבוע וחצי, מזל טוב! מרגישה בסדר? נחה מספיק? עוזרים לך? מפנקים אותך? כמה שיותר להתכרבל עם הקטנטונת, יותר טוב. לשתיכן

אני ברה מתאוששת נחה אצל ההורים שלי מפנקים אותי יותר ממה שהתפנקתי בהדסה בייבי...

 תודה על התשובה ...

שכל יום עד גיל 10 ימים התינוק צריך לאכול 10 מ"ל נוסף

כלומר ביום הראשון 10 

בשני 20 וכך הלאה

מגיל 10 ימים להתייצב על ה120 

פחות או יותר 

כמובן שזה תלוי בתינוק...

אצלי הם לא אוכלים יותר מ120 מ"ל בגיל 3 חודשים...

מסכימה עם "בהתהוות"...

בהצלחה!

ומזל טוב!

עד גיל חודשיים וחצי 

אבל אולי זה גם קשור למשקל התינוק

היא נולדה גדולה יחסית 3.700

פשוט שאני שואבת יוצא לי משני הצדדים לא יותר מ70-80   ואני נחה אוכלת חילבה תמרים שקדים אגוזים גרנולה..

לכן דאגתי..

ותוך כדי שהוא יונק גם אם נגמר נוצר שוב חלב חדש.

לכן הם יכולים לאכול צד ואז צד שני ולחזור שוב לראשון ולשני. תמיד יוצא להם עוד קצת.

בשאיבה זה עובד פחות טוב. בעיקר בחודשים הראשונים.

לא שואבים לפני גיל 6 שבועות. למה את שואבת???

אם היא יונקת מתי שהיא רוצה, עושה פיפי וקקי, רגועה לפעמים - הכל טוב.

המספר לא חשוב.

תמימות

זה בוודאי עדיף ממטרנה ל"ע . לא?

מפני ששבוע הבא יש  לי 2 הישתלמויות שלצערי אינני יכולה לפספס...

אז אני צריכה להתכונן

מישהי שמעה/ השתמשה במיטה שמצמידים למיטת הורים?

שווה?

אני ישנה עם הבייבי

והגב התחיל להשמיע ציוצים....

חשוב לי להמשיך איתו-

והחדר די קטן

(2 מיטות גדולות יחסית)

אשמח לתשובות !

אבל לקנות כזה זה ממש יקר.

אנחנו קנינו עצים ואח שלי בנה לנו ואני צבעתי.

באינטרנט ראיתי שזה יכול לעלות 1000-2000, תלוי איפה.

לנו העצים עלו בערך 200 והצבע בערך 100 (נראה לי שאפשר למצוא יותר זול).

ושילמנו גם 150 לאח שלי. למרות שהוא ממש לא רצה לקחת...

אצלנו הנסיך בן חודש.

אז עדיין אין לי הרבה ניסיון.

כרגע זה ממש כיף.

לא צריך לקום מהמיטה כדי להניק...

הוא קרוב אלי ואני כל הזמן יכולה לראות אותו.

החסרון- זה בגודל של עריסה- יחסית קטן.

נראה עד איזה גיל זה יהיה לו טוב...

אם יש לך עוד שאלות- אשמח לנסות לענות...

בדיוק ראיתי באינטרנט

וזה ממש יקר

את מעבירה למיטה שלך כדי להניק?

איך קשרתם למיטה?

אני מניקה בישיבה. במיטה שלי. (עדיין לא למדתי להניק בשכיבה...)

כרגע לא חיברנו למיטה שלנו כי זה צמוד לקיר ולא זז...

אבל בעיקרון אפשר לחבר לדופן של המיטה.

תסתכלי פה-

 http://www.co-sleeping.co.il/%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7/

רואים שם תמונה שיש איזשהו וו שתופס את הדופן של המיטה.

באתר של מיטונת-

אני מתלבטת אם אפשר

לעשות את אותו רעיון

עם רצועות פשוטות

ולקשור מיטת תינוק שהופכת למעבר

הבעיה שאין לי מקום לזה

לבנות זה באמת רעיון אדיר!

אולי זה עוד יקרה....

תודה לך

ואם אין לכם מישהו שיכול לבנות,

יכול להיות שאפשר למצוא נגר שיעשה את זה במחיר סביר...

לדעתי- זה שווה את ההשקעה.

זה ממש נוח. ואני מקווה להשתמש עד שכבר יהיה לו צפוף...

וכאחת שבע"ה יהיו לה יותר מ 2-3 ילדים....

נראה לי שעדיף שיהיה משו שלך...

ראיתי באתר שצירפתי מקודם שאפשר אח"כ להשתמש כספה בחדר ילדים.

אבל זה דורש קצת יותר השקעה בבניה...

צריך לעשות שהרגליים יוכלו להפרד מהמיטה עצמה.. זה אפשרי...

אם יש לכם מקום בכלל הייתי ממליצה על מיטת תינוק ולהשאיר את המעקה הכי נמוך שאפשר צמוד למיטה והמזרון למעלה יחסית ואז זה יחסית נוח...

(אנחנו ככה עם המיטה שלה צמודה לשלנו או שהיא איתנו לגמרי..)

כשהבחור גדל החזרנו אותו

הגבהנו את המזרן לגובה של המיטה שלי והצמדנו בברגים.

ממליצה מאוד. זה תענוג. לא צריך לקום כדי להניק וגם לא כדי להחזיר למיטה.

אנחנו החזרנו את הדופן כשהקטנה לא חזרה לישון אלא חזרה להתגלגל אלי ולמשוך בשערות באמצע הלילה..

  השתמשתי בו לילדון עד 8 חודשים!

הצמדנו את המיטה הזאת לקיר, ואת המיטה שלנו אליה.

הנקתי בשכיבה, ופשוט משכתי אותו חצי ישנה אלי, הנקתי והחזרתי.

אני מאד אוהבת שהתינוקות לידי, ולא מצליחה לישון טוב כשהם במיטה שלי,

וזה היה פיתרון מעולה!

זה לא אמור להיות משהו מסובך לבניה, לכל מי שיש לו טיפה ידיים...

ומזמינים משם בדיוק את המידות שרוצים לכל חלק, אפילו משויף יחסית...

נשאר רק לחבר.

סטייה של שבועיים נחשבת בנורמה...

כמובן גם שתתיכן טעות במדידה, ובאמת הבטן לא קטנה בכלל...

בכל מקרה, כדאי ללכת למעקב, לראות שהסטיה לא גדלה (כלומר שלא נוצר פער של יותר משבועיים בגודל) כי אז יתעורר חשש לעיכוב גדילה ויתכן שעדיף לידה מוקדמת...

האם נבדקה התקינות של השיליה וזרימת הדם בחבל הטבור? אם שני אלו תקינים בד"כ אין ממה לחשוש...

מעקב גדילה זה לא עניין מדוייק במיוחד... ולפעמים הוא בהחלט מכניס ללחץ מיותר...

לכי לבדיקה רגועה. סביר להניח שהכל בסדר..

וגם אם ח"ו מתעורר חשש  שקיים עיכוב זה לא נורא בכלל,.

בהצלחה!

תודה על התשובה.

וכן בדקו תפקודי שיליה ועורק חבל הטבור  והכל תקין.

עד עכשיו הדחקתי ולא פחדתי מדי...

הפחד שלי הוא שאם עכשיו יראו שוב האטה זה מתחיל להלחיץ......

מה גם שהמים לא היו מאד בשפע.

כלומר עדיין תקין 11.8 ס"מ. שזה לגמרי בטווח

אבל צירוף של כל הנתונים...

אי אפשר לדעת מה יהיה היום

אני משכנעת את עצמי שיהיה טוב

אבל זה מלחיץ!!!

יכול להיות שאחרי שילדתי ילדים גדולים (האחרון היה 3.960!!)

אני אלד פיצי קטן בקושי 3 קילו?

שאני נולדת 2.990!!

הכי קטנה אצל אמא שלי

אולי זה קשור?

אולי הקודמים דומים לבעלך והעובר החדש דומה לך

עד שבועיים הפרש זה תקין,

ו1.700, בהנחה שבכל שבוע הוא אמור לעלות 200 גרם

זה אומר שהוא יהיה 2300

נשמע תקין

שלי הייתה בערך ככה ונולדה 2.525 ב38+1...

ערכים של שבועיים פחות זה תקין... (ואצלנו באחים יש את כל הגדלים מתחת ל3 ומעל ל4 ככה שזה שהקודמים היו גדולים לא אומר כ"כ..)

בסוף יצא קילו יותר....

אם יש באזורך מיילדת, לכי אליה, ורק מלמשש לך את הבטן היא תדע את המשקל המדוייק! 

יים. מאז השתדלתי לאכול באטרף היא נולדה ב-37+3, מלאך קטנטן במשקל 2.110. עכשיו היא בת חודש וחצי ושוקלת יותר מ3.200.

זה לא היה פשוט מבחינת האכלה וחום גוף, אבל התגברנו על הכלללל, ברוך ה'.. היא היתה בריאה לחלוטין, קטנטונת אבל ערנית כל כך...

אני חייבת לומר שאמנם זה לא פשוט, קטנה כל כך, אבל יש לזה יופי משלו.

מלאך קטן.

נדמה לי היה על  שרשור על אאקלומין ממש היום\אתמול

נסי לחפש

בהצלחה

קודם לבדוק את הבעל אולי הבעיה אצלו

מאוד נפוץ היום...לעשות בדיקת זקע לבעל

מבלי לברר קודם את הבעיה

טעות נפוצה!

אל תפלי בה

ובגלל 2 הפלות הרופאה החליאה לתת את זה.

אני מפחדת לקחת הורמונים. שווה לנסות?

אז למה אקקלומין ?

אולי צריך לטפל ולזהות למה יש  הפלה חס ושלום?

אמירות נחרצות בעניינים רפואיים. 

בכל אופן וודאי שכדאי לך התייעץ, וכל מקרה לגופו, בטח בעניינים האלו.

מה שנראה לי אפשר לקבל מפה זה בעיקר עצות "על הדרך", או שיתוף של מקרים דומים שהרבה פעמים עוזר ומקל..

אבל באמת נשמע מוזר לטפל בזה כשנראה שהבעיה היא אולי ב"להחזיק" את ההריון, ולא בלהיכנס...

ממליצה להתייעץ עם פוע"ה.

בהצלחה רבה רבה רבה!

זה נסיון כל כך קשה.... 

אני גם בטיפולי פוריות

ומכירה את האיקקלומין.

אני לקחתי את הכדור הזה פעמיים והוא עזר,

אבל אחרי פעמיים לקחתי משהו אחר וגם עשינו עוד בדיקות,

אז הטיפול שונה.

ממליצה לך ללכת רק לרופא פוריות ולא נשים!

ולהתייעץ גם עם מכון פועה!

בהצלחה רבה ובשורות טובות!

דבר ראשון כשאני קוראת אני נזכרת שגם אני 20+4

אם את לא אוכלת הרבה ושטויות יש מצב שזה נוזלים וזה ירד לך מהר אחר כך

בהריון הראשון עליתי 22 קילו!! חודשיים אחרי הלידה חזרתי למשקל המקורי ב"ה...

זה קצת מכביד, ומקשה על התנועה, אבל זה לא נורא...  למזלך סוף ההריון בע"ה יהיה בחורף ולא בקיץ הלוהט והמנפח...

אם את רעבה, תאכלי! זה ממש ממש הגיוני וטבעי! בעיקר אם את רזה במיוחד (מלפני ההריון)

כל עוד את אוכלת לפי תחושת רעב, ומשתדלת לאכול דברים מזינים. אין לך מה לדאוג. בעיקר עם כל המדדים תקינים (של העובר ושלך...)

הערונת אחרונה לסיום, בהריון השני ירדתי (בלי כוונה בכלל!) 6 ק"ג עד שבוע 20. ואז התחלתי לעלות בחזרה (8 ק"ג)... יצא שבסה"כ עלית 2 ק"ג... (מבנה גוף בינוני מטבעי... אז זה לא היה מדאיג, והעובר היה בסדר גמור...).

בכל אופן שיהיה המשך הריון (וחורף) בריא ושמח!

ואין לה סכרת הריון.

אל דאגה אחרכ הרב יורד ומקסימום יש מכון כושר תצאי קצת עם עצמך...

אבל גם מורידות הכי מהר אחרי לידה!

ובהריון השני 22 קילו, בשניהם לא טרחתי לעשות דיאטה אחרי הלידה,

אחרי הלידה הראשונה רק השמנתי ולקח לי הרבה זמן (בלי דיאטה) לחזור לעצמי, לעומת ההריון השני שהכל התנדף ממני בקלות ובמהירות.... תוך חודש נשארו לי רק כמה קילו בודדים, וגם הם ירדו יחסית מהר.

בלי הריון אני ממוצעת למדי...

הקושי העיקרי לדעתי זה בהריון עצמו. זה פשוט סיוט לסחוב כל כך הרבה!!!

 ואני עכשיו גם בדרך לזה... ה' יעזור שכמה שפחות....

אז אל דאגה בקשר לאחרי הלידה, ומקווה שתעברי את ההריון כמה שיותר בקלות. לפחות זה לא הריון של סוף הקיץ....

אני בהריון הקודם עליתי 6 קילו אבל זה כי הייתי שבעה מהר מאוד- כנראה משהו לחץ על הקיבה

עכשיו מתחילות לי התקפי רעב בלתי נגמרים. מה יהיה?

ולא מתוקים או אוכל עם שמן...

זה גם משפיע

יוגורט

חביתה

סלט ירקות

כוס מרק

 הרבה הצלחה....

מאחלת לך שהלידה תהיה קלה ובלי אפידורל(החלום שלי שלא הולך בחיים להתגשם)

על כמה המכשיר עמד בד"כ?

עשו לי לא מעט מוניטורים והיו פעמים שהמוניטור היה מאופס על 0 והיה גם על 40 למרות שבד"כ זה על עשרים..

וגם מאשה לאשה זה משתנה...

אאל"ט קפיצה של מעל 40-60 מהרגיל זה מתחיל להיות ציר שיכול להיות רציני יותר...

זה מה שיש בדף אולי...

לי היה במוניטור מאופס על 0 מעל 130... (צירים בעקבות זירוז לא קידם כלום...)

איזה שבוע את?

אם לא הרגשת ולא אמרו כלום אז כנראה שלפי המצב שלך והשלב שאת נמצאת בו זה תקין...

יכול להיות לך צירים כאלה באופן נורמלי גם עוד שבוע...

כל עוד הם רחוקים אחד מהשני יחסית זה רק הכנות של הרחם ללידה ולא לידה פעילה...

מה שעוד משמעותי זה אורך הציר... כמה זמן הוא נמשך? 10 שניות או דקה?

האורך קצר אבל מאז אני מרגישה את התחושה הזאת בערך כל 5-7 דקות, אבל בלי כאבים.

רק התכווצות..

אם כי רוב הסיכויים שזה רק הכנה ולא ממש לידה...

(למרות שהם די קרובים אז אולי זכית ואת במעט שלא סובלות הרבה...)

תשתי ותנוחי ותראי אם זה ממשיך או נעצר או מתגבר וכו'...

כלומר יש כללים ויש יוצאות מן הכלל...

תנסי לעשות מקלחת חמה, לישון ולראות מה קורה, תתזמני את ההרגשה הזו (כל כמה זמן ומה האורך)

את יכולה להתקשר אם את מתלבטת.

שיהיה בשעה טובה!

האח שהיה במרפאה עשה לי מוניטור.

אני קוראת להנאתי, מקשיבה ומסתכלת על המספרים.

פתאום המספרים קופצים! נורא התרגשתי, בטח קרה משהו!

שאלתי את האח מה זה היה והוא ענה באלו המילים: "היה לך ציר עכשיו, בעיקרון את אמורה לצעוק. ככה לפחות אשתי אומרת..."

אז בסופו של דבר הצירים באמת התחילו לי בעצמה כזו (רק בגלל הדיוק בדקות הבנתי שאלה צירים), ואח"כ התחזקו, אבל הלידה הייתה חוויה! מאחלת לך כזו לידה! שיהיה ב"הצלחה ובשרי לנו בשורות טובות בקרוב

השם שלהם מאוד מטעה...

הצירים בכלל לא "מדומים" הם צירים ממש, הם קיימים, מורגשים ויכולים להופיע גם במוניטור (תלוי בעוצמה וברגישות של המוניטור). אבל הם פשוט לא צירים של לידה פעילה ובדרך כלל לא כואבים כל כך...

המוניטור, יש מצב שהם "מדומים" או שהם אמיתיים?

לבדוק מרווחים? ואם המרווחים מתקצרים אז יש מצב שזה זה?

יש לציין שאורך כל התכווצות הוא בערך דקה,

וגם זאת לידה ראשונה לכן הבורות הזאת

שבועיים יותר... צירים ארוכים ודיי תכופים (לא סדירים). לפעמים הרגשתי אותם, לפעמים הרגשתי שהבטן ממש קשה לדקה בערך, לפעמים ראו אותם במוניטור ולפעמים רופאה דשנגעה בבטן קבעה שעכשיו יש ציר...

בפועל הם לא הובילו ללידה (וגם צוואר הרחם היה אחורי נוקשה וסגור לגמרי יום לפני הלידה), הם כנראה עזרו לגוף להתכונן...

כשהתחילו הצירים שהובילו ללידה (תוך 28 שעות!!) התחלתי להרגיש אותם הרבה יותר ברצינות...

בנתיים, את לא צריכה לעשות כלום.

להמשיך בחייך, לשמוח שהלידה מתקרבת והגוף מתכונן. לשמוח שהכל תקין. ולשים לב, אם יש עליה בעוצמה או בתדירות של הצירים... במקרה כזה כדאי לנסות לתזמן...

בהצלחה רבה ולידה משמחת!

אחרי כמה שעות הם נחלשו וכמעט הפסיקו, זה היה בשבוע 38, וילדתי בסוף ב41.....

קרה לך פעם?

שאת יכולה להידבק באדמת וזה מסוכן לעובר

וכדאי לך לתרחק מילדים עם פריחה ואלה שלא מחסנים

את צריכה לקבל חיסון נגד אדמת בטיפת חלב, כי אדמת זה מסוכן לעוברים, ואם מצב הנוגדנים שלך גבולי זה אומר שיכול להיות שלא תהיו (את ועוברך הבא בע"ה) מוגנים מפני הנגיף. שימי לב שבדיוק מסיבה זאת אי אפשר לקבל את החיסון במהלך ההריון הבא, אלא רק לפניו, לכן כדאי לא לדחות את זה יותר מדי...

חצי שנה לפי הוראת הרופאים, קרה לי

וזה על מנת שהחיסון יתפס בגוף, לאחר חצי שנה עשיתי בדיקה לראות אם הנוגדנים עלו

ילדה (בפנקס חיסונים שלך אמור להיות כתוב)- אם כן, אין טעם לעשות שוב את החיסון כי מצב הנוגדנים לא יעלה.

יש חיסונים שהם מחזיקים רק כמה שנים. אדמת אחד מהם, עד כמה שידוע לי.

לכן מחסנים אותו פעמיים במהלך החיים. ולכן בודקים אותו בהריונות.

כך שזה דווקא כן עוזר להתחסן פעם נוספת.

(אגב, בהתפרצות של הוירוס חזרת לפני בערך ארבע שנים זה היה אותו דבר- החיסון כנראה מחזיק בערך 15 שנים, ולכן הוא התפרץ גם לאנשים שחוסנו בתור ילדים והשפעת החיסון הספיקה לפוג. מהסיבה הזו אני היחידה שחליתי בזה מכל המשפחה שלי, למרות שזה וירוס מאד מאד מדבק) 

החשש הגדול מאדמת בהריון זה בחודשים הראשונים. אם את עכשיו בשבוע 32, זה נראה לי אכן מידע חשוב להריונות הבאים.

בכל אופן שתהיה לך לידה קלה בזמנה, ותינוק בריא!

ויש דרך טבעית שהמליצו כאן בשביל לעלות אותם...

הם צריכות להיות מעל 100 ובחלק מהבי"ח מסתפקים במעל 80..

בשעה טובה ומוצלחת, שמחים איתך ובשבילך

רב נחת מכל ילדייך עכשיו ובעתיד אמן

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה.

שפע של חלב.

מחכה לקרוא את סיפור הלידה

שתזכי לגדלה לתורה חופה ומעשים טובים!! ובקלות קלות שיהיה הגידול!!

רק  נחת

הבדיקה בד"כ וגינלית ולא ידוע לי שהיא מטמאת (אא"כ יצא דם)

הוא מורה לך מה את יכולה לעשות, התעמלות, להיות עם בעלך וכו'

ומציע לך אמצעי מניעה(שמצריכים שאלת רב)

בהצלחה!

העובר, אם לא יגידו לך גם ככה... 

יש כאלו יקרים יותר (מיובאים) שאחוז המניעה בהם הוא גבוה יותר (אבל עדיין ממש לא מתקרב ל100%), אם אני זוכרת נכון הם נקראים "פרמטקס"

איפה אפשר לקנות? אין לי מושג, חפשי באינטרנט אולי...

נרחב בנושא, כדאי לך להסתכל

הכול יכול להיות :זה שכיח אבל יכול להיות בעיה

ללכת לבדיקה ולשמוע מה יגידו

אמרו תקין.

אבל עדיין האם אפשר למנוע את זה?

משהו חסר לי 

לא חושבת....

אולי לא להתאמץ אין לי מושג

לראות את זה?

והרופא לא זמין..

או לכתמים על העור ? אם בהפרשות אז להקפיד על חומצה פולית, סידן ומגנזיום. מחזקים את רירית הרחם ומונעים כתמים.

אם תרצי - חפשי אחורה בפורום הזה שרשור שעוסק בדימום אחרי לידה - הסברתי שם אילו מזונות עשירים במינרלים החשובים האלו.

8.1.14

ואלו שבנוסף לכך גם צריכות עד הלידה לא לאכול סוכר...

לפעמים לא ברור לי לגמרי אם אני מחכה יותר לתינוק או לשוקולד שסוף סוף אוכל לאכול.....

לאלו שצריכות לחכות עוד כמה חודשים.....

אבל הסוף לדעתי הכי נוראי.

את האמת לא נראה לי שאני אלד הפעם. בכלל.

רצוף וטוב בד"כ לא ועמוק עוד יותר לא...(יש פה מישהי שמצליחה לישון עמוק כשהיא יודעת שיש תינוק שזקוק לה?)

כמה שחשבתי לפני הלידה שאחרי אני אשן יותר בסוף מתברר ש...

ומקווה מאוד שאפילו לא יום אחד אחרי...

אפשר בשמחה לפני..

לגבי העניין הראשון... תופעה ממש מעניינת... יתכן וכדאי לבקש מהן שלא לידע אותך (לעשות זאת בשלב אחר בחיים, לא בתחילת הריון...) כך לא תצטרכי לעמוד באי נעימות ולהסתיר מידע מתבקש... הם הרי ידעו באיזשהו שלב...  ואז אם ירצו גם יכולו לספר על החלום... (כמובן, יתכן ולא שייך לבקש... תלוי בטיב הקשר... תחליטי מה שנראה לך)

לגבי המשהו הכבד...

נראה לי שזה בכלל לא נורא..

אבל כדאי (ואפילו הכרחי) ללמוד "לאסוף" את שיררי הבטן ורצפת האגן לפני שמרימים על מנת למנוע נזק לשרירים חלילה.

וגם כדאי לא להתאמץ יותר מדי (מאמץ קצר לעיתים רחוקות לא נורא בכלל...)

בהצלחה! המשך הריון שמח ובריא!

זו אכן תופעה מעניינת..

ולגבי הדבר השני אני ממש מקפידה על הרמה נכונה וסחיבה עם שרירים אסופים

אם שומרים תוך כדי על שרירי רצפת האגן..

מעניין מה שאת מספרת לגבי החלומות...

אמרה זאת שסחבה משקל כבד נורא ולמחרת היתה לה היפרדות שליה...  (ב"ה בסוף זה נגמר בילדה מקסימה ב"ה... אבל היה נורא נורא מפחיד וקשה...)

לא שווה את זה!!!!

ויום אח"כ היה לי מעט דימום

הרופא שהגעתי אליו טען בתוקף שאני לא יחשוב לרגע שזה בגלל הסחיבה

הוא טוען שהטענה שסחיבת דברים כבדים גורמת לנזק להריון זו טענה ישנה ללא ביסוס מדעי 

למי להאמין? לא יודעת, אבל מאז אני פחות נזהרת...

שרופאים אומרים שזו טענה ישנה ללא ביסוס מדעי.

בפועל נשים משלמות מחיר  יקר לפעמים על סחיבת משקל כבד.  גם לא מדויק ששרירי רצפת אגן אסופים ישמרו על ההריון.

לפעמים הבעיה היא רמות נמוכות של ההורמון שגורם לרחם להחזיק את ההריון. גם אני אישית שכבתי בשמירת הריון עם היפרדות שיליה בגלל הרמת חפץ כבד. גם אצלנו בחסדי ה' נגמר בטוב אבל היה ממש לא פשוט.

מצד שני יש נשים שההריון שלהן "חזק" מכל הבחינות: טונוס שרירים והורמונים. אבל שווה לא להעמיד את זה במבחן ודווקא בחודשים הראשונים כשההריון מתבסס.

לגבי שירי הבטן ורצפת האגן, כולן צריכות לשמור עליהן... אני מניחה שעל זה אין מחלוקת..

לגבי דברים כבדים בהריון, ובכן... אם את מכירה את עצמך, ואת יודעת שבכללי זה לא עושה לך טוב וזה מאוד קשה לך, ברור שלא כדאי לעשות זאת בהריון... אבל יש נשים שזה לא קשה להן, שהשרירים שלהן יחסית חזקים, וההריון "יציב" (בלי הסטוריה של סיבוכים). במקרה כזה זה לא מאמץ גדול, זה מאמץ בינוני לעיתים רחוקות, וזה כאמור לא מסוכן...

ברור שאם מרגישים לא טוב אחרי או במהלך מאמץ צריך להפסיק אותו מיד. כנ"ל לגבי הופעת דימום ח"ו...

בשני ההריונות הראשונים, הרגשתי חזקה ובריאה, וגם הרמתי דברים יחסית כבדים כשהיה צורך. וב"ה לא קרה כלום...

בהריון הנוכחי אני דיי חלשלושית, אז אני אפילו לא מנסה...

בכל מקרה, הריונות בריאים ומשעממים לכולן. וידיים מלאות!

לי בהחלט אמרה רופאה להזהר מדברים כבדים

האם אני באמת נזהרת? לא יודעת...

זה יכול להזיק לרצפת האגן ולעודד צניחות למיניהן.

אז תמיד תרגישי חופשי לבקש מגברים לסחוב את הדברים הכבדים!

וחוצמזה הזמן יעשה את שלו, גם אני פעם הייתי בשוק מהריון, כשהבת שי הייתה בת שנה ומשו, אחרי תקופה קשה שכשהיא הייתה תינוקת הייתה פשוט צרחנית והיה לי ממש קשה, וחששתי מלגדל שוב תינוק קטן ולעבור איתו דברים כאלו, אבל עם התקדמות ההריון שמחתי וחיכיתי לתינוק, כי ב"ה סה"כ אנחנו נשים, אוהבות תינוקות, מחוברות להריון ולידה וגידול ילדים..אני בטוחה שבכל או"ס או סקירה שתעשי- תתרגשי לראות את הפלא הגדל בתוכך ועם הזמן תיקשרי אליו ותשמחי בהריון, ותחכי ללידה, בע"ה.

עורכת מיידי!!!!

אני בשווווק!

מה אני עושה פה?? זה בטעוות! חשבתי שאני בנשואות!!!!!!!

איזו לא קשורה אני לעולם... יא-אללה!

זה היה פשוט חמוד

מנהלות תשאירו בבקשה

זה כל כך מבדר

(שתביני נכון, לא צוחקת עליך, זו סיטואציה שעלולה לקרות לכולם

אבל הצחקת אותי מההסטריה, נהניתי!!!!!!!

אתן לכל הפחות קוראות פה ...

מאיפה כולן צצו פתאום?

אוף איתכן...

אוף איתכן...

ובקינוח על טישו בשירותים לא ראיתי דם

רק גרגירים קטנים חומים

את יכולה להתקשר למוקד אחיות דרך הקופ"ח? תשאלי אותם אם זה מחייב בדיקה.

אגב, בדקת שאלה כתמים טהורים? אל תסכלתי בניגוב קשה להתאפק אבל זה עלול לאסור אותך. במקומך הייתי מתקשרת עכשיו לרב (אבל רק אחרי הטלפון למוקד אחיות)

אולי, אם היה ערב קייצי, וזה היה ליד מסעדה טובה, ובעלי היה מציע לי...

ועכשיו אני לא מסוגלת ללכת

ולאכול ולנשום.

כשאני לחוצה אני מושבתת

ובוכה

ושונאת חוסר וודאות

ואבל תכלס, מה יש להם לעשות איתי?

כלום הרי.

אם זה מתפתח להפלה אז זהו.

לבלות לילה במיון זה לא אפשרי מבחינתי.

מכירה לצערי את התהליך מהפלות קודמות.

אז מה הטעם לנסוע??

לא להתייאש. לפעמים יש דימומים קלים דוקא בשבועות האלו משום שבדיוק אז צריכה להיות קפיצה ברמות ההורמונליות כדי להחזיק את ההריון ולפעמים הגוף לא מייצר עדיין את הקפיצה הזו.

אם אין כאבים ומכל שאר הבחינות הכל בסדר הייתי עושה את ההיפך: במקום להיטלטל בנסיעה הייתי נכנסת למיטה ושוכבת יום אחד לפחות. ואז לראות מה קורה. חוץ מזה  דחוף הייתי לוקחת חומצה פולית לחיזוק ההריון - קריטי!

אם את לא סובלת מבחילות ואת יכולה לאכול תרבי במזונות עשירים בסידן ואת יכולה לאכול מנה - שתיים של עוף - עושה יופי את העבודה - עשיר בחומצה פולית.

בשורות טובות.

לקבל חופשת מחלה ולשכב עד יעבור זעם.

הרבה נחת וכיף 

זה כזה מרגש לעבור עם כולן את ההיריון,כל השאלות וההתלבטויות, ואז לשמוע על הלידה ב"ה..

אין כמו בת!

שתזכו לגדלה בנחת ובשמחה!!!

איזה כיף לשמוע שהייתה לידה טובה!

בדיוק חשבתי לעצמי מה קורה איתך, כי שמתי לב שאת קרובה לתאריך...

מזל טוב! הרבה בריאות ונחת!

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה.

שפע של חלב.

מחכה לקרוא את סיפור הלידה