פורום הריון ולידה (עמוד 5028)

עונה לך:

*בדיקה חיצונית- אין כמעט סיכוי. אבל תשתי הרבה מים ואולי ינסו קודם חיצוני ואם לא יצליח- יעברו לפנימי

*תתכונני שבאמת אם היה לך ביוץ מאוחר לא בטוח שיראו דופק, אל תילחצי...

*אין סכנה בבדיקה פנימית, ממש לא מחדירים עמוק.

*בינתיים מה שאת לוקחת זה מצוין. בהמשך ייתנו לך גם ברזל

*מיץ זה גם טוב- העיקר להכניס נוזלים.

אני יודעת שזה יחסית שטחי ולא כואב ולא מטמא. פשוט הרבנית הזאת כל כך הזהירה אותי שלא אסכים בשום פנים ואופן. היא באמת צדיקה . והיא אומרת שלה זה גרם להפיל (מכיון שגם היא היתה כמוני מיד אחרי הפלה)

אני לא יודעת מה לעשות.

אני לא רוצה לדחות את הבדיקה...

ואני באמת מפחדת שלא יראו דופק ואז אני אמשיך להיות בחששות.

אמונה אמונה אמונה.

צריכים אותך כאן.........

אשמח לעוד תשובות...זה ירגיע אותי לשמוע  מכמה שיותר...

ודרך אגב- אני כבר לא לחוצה כמו בהתחלה ב"ה אני מרגישה הרבה יותר רגועה ומשתדלת להאמין בטוב.

(למרות שעדיין אין תופעות לוואי יותר מדי...רק תאבון מוגבר ושתן מוגבר וגם קצת  עיפות מדי פעם)

פשוט התבאסתי שהקדימו לי את התור לזמן שלא בטוח יראו דופק...

זה קצת מזכיר לי את האמהות המלחיצות שמספרות הבנות שלהן לגבי כרום בתולין שזה כאבי מוות והכל, הכל כמובן מכוונה טובה שהבנות לא יצאו לתרבות רעה או משהו (אישית מכירה 2 בנות). ובסוף הבנות האלה מתחתנות ולא מצליחות לקיים יחסים נורמאליים מלא חודשים רק בגלל הסיפורים של האמא.. 

אחרי הכל מתי שהו תצטרכי לעשות בדיקה פנימית, אל תפחדי בסופו של דבר הכל מלמעלה...

כל יום רופאי נשים עושים אלפי בדיקות ואם היה סיכון  אז נראה לי כבר היו עושים עם זה משהו. 

מיונז תוצרת בית אסור, וגם מוס מביצים וכל דבר שמכיל ביצים לא מבושלות

לא נראה לי שיש בעיה עם צ'יקו

זה כאילו משאירים לך לנחש את זה. בכל המחשבוני הריון כותבים לך 7+4...אז מאיפה אני אמורה לדעת שזה אומר שבוע 8....?

אבל האמת שכשרופאים שואלים באיזה שבוע את, הם מתכוונים לשאול כמה שבועות השלמת. אז במקרה כזה התשובה שהם יצפו לה היא 7.

משבוע 9 כבר אפשר לעשות חיצונית וזה הרבה יותר נעים

ואת גם תחסכי דאגות בקשר לדופק במקרה של ביוץ מאוחר

אבל אני לא מומחית בזה

וזה גם סוכות...

וכבר נמאס לי לחכות...

מלכתחילה קבעתי תור לתחילת שבוע 9 אבל הרופאה היטלה את כל התורים באותו יום והם הוקדמו בכמה ימים..לקבוע עכשיו תור זה לחכות מלא זמן..

בעז"ה יהיה טוב

לפי החישוב  שאמרו לי כאן אז אני כרגע בשבוע 8 ככה שגם אם זה בעצם שבוע קודם- יש סיכוי לראות דופק גם בשבוע 7...אז מקוה לטוב

תודה!

6+3 הטכנאית התקשתה מאוד למצוא דופק בווגינאלי. בסוף ב"ה מצאה, אבל לא היה לה קל ולקח הרבה זמן.

אבל לסקירות, אולי הוא עושה גם גדילת עובר, הוא נחמד ומקצועי!! מקבל גם בשפיגל וגם באם המושבות..

והוא היה מאד נחמד. אבל -  הודיע לי שכלית שמאל של הילד שלי "גמורה" . ועוד הבהיר לי ש"לא נורא אפשר לחיות גם עם כליה אחת".

שום רופא אחר כך לא הבין אותו.

הילד עבר בדיקת מיפוי כליות אחרי הלידה והכליות שניהם עבדו פצצה!

מטעמי סטריליות.

זו תמיסה ששואפים אותה היישר לריאות ולכן לא מומלץ.

למחלקת יולדות, יש באתרים את הטלפון שלהם.

בגלל שזה משהו שיכול להיות בעייתי הייתי שומעת דעות של כמה מרדימים ורופאים בתחום כדי להיות בטוחה

נראה לי מוזר

באתר כמו דוקטורס ומשם תראי אם יש טעם לברר לעומק..

אני אישית גם ממליצה זאת בדיקה קטנה ולא פולשנית ויכולה להציל חיים.

זה כמו משטח גרון רק משטח וגינאלי, ואם את נשאית את צריכה לקבל אנטיביוטיקה 4 שעות לפני הלידה.

אני בכללית.

ביקשתי מהרופאה והיא נתנה לי- אני לא משלמת על זה..

הבנתי שפעם היו נותנים לכולן לעשות והיום רק למי שמבקשת.

תבקשי מהרופא ותגידי לו שאת בכל זאת רוצה כדי להיות בטוחה ולמנוע בעיות

אני קיבלתי מיד כשהגעתי אבל ילדתי שעה אח"כ.

ההמלצה של משרד הבריאות היא שלא לבצע בדיקת סקר לאיתור GBS בנשים הרות (נדיר שיש קביעה אקטיבית שלא לבצע בדיקה), אלא רק לפי גורמי סיכון (ואז כמה שידוע לי זה כן בסל). נראה לי שזה מטעמים כלליים יותר של בריאות הציבור והסיכון שבהתפתחות זנים עמידים לאנטיביוטיקה בבתי חולים שעלולים לפגוע בעיקר בפגיות.

זו באמת בדיקה פשוטה,

והמניעה היא באמת עם אנטיביוטיקה,

אבל מסתבר שקיימים אחוזים לא מבוטלים של false negative, ושל לידות שמתרחשות לפני תום 4 שעות מקבלת האנטיביוטיקה, ואם תוסיפי לזה את הסיכון (המזערי) של נטילת אנטיביוטיקה -

את מגיעה לא רחוק מהסיכון של GBS עצמו שלא על בסיס גורמי סיכון..

בקיצור- לא כזה ברור לי שזה קריטי לעשות,

ומצד שני, לפעמים עדיף בשביל השקט הנפשי..

אני עשיתי את הבדיקה אבל לא הספקתי ללכת לרופאה.

הדפסתי את התוצאות ובבי"ח אמרו שאין לי.

10 ימים אחרי הלידה חזרתי לבי"ח עם כאבי בטן חזקים וחום גבוה מאד- הייתה לי דלקת ברחם

אחרי 6 שבועות הרופאה אמרה שהיה לי.

הגיוני מאד שהדלקת התפתחה בגלל שלא קיבלתי אנטיביוטיקה, ב"ה שהילדה בסדר!

אני מאד ממליצה..

והוא גם עשה לי את זה. זה גם לא כזה נורא, בדיוק דקה.. אולי אפילו פחות.
ונראה לי זה בחינם. אנחנו לפחות לא שמענו שצריך לשלם או משהו...

לי הייתה תוצאה חיובית ומכיוון שלא הספקתי לקבל אנטיביוטיקה הקטן נדבק ונאלץ להישאר בביה"ח למשך 10 ימים וכמובן גם הברית נדחתה בגלל זה.

לא כדאי לזלזל. אם התינוק נדבק חלילה התוצאות לא נעימות אבל אם הבדיקה חיובית ותספיקי לקבל אנטיביוטיקה תמנעי מעצמך וממנו הרבה אי נעימויות.

אף פעם לא היה שם כלום

הבנתי שנדבקים בבריכה או ג'קוזי 

ומי שיש לה אותו הוא נמצא בפי הטבעת. ובגלל שהאיזורים שם קרובים מאוד יש סיכוי שהוא יעבור לנרתיק.

הוא לא מסוכן בד"כ ולא יודעים שיש ולא מרגישים.

אבל-

כשהתינוק עובר שם הוא יכול להידבק ממנו ואז זה מסוכן לתינוק.

לכן- נותנים אנטיביוטיקה על מנת שהתינוק לא יידבק.

אגב- יש גרסה שאומרת, פעם GBS תמיד GBS אבל זה לא הולך הפוך. ולכן בכל פעם יש לבדוק מחדש.

לדעתי חשוב להיבדק כי זהו חיידק מסוכן מאוד!

ועובדה שכשהבת שלי היתה חולה עם שלושה ימים אחרי הלידה ישר שאלו האם יש לי GBS חיובי.

אמרה לי שהסבירות אצל דתיות גבוהה יותר, בגלל המקווה. (נאפשר להידבק מזה במקווה)

כאילו בברכה או בחוף הים אין דברים כאלה?

ובכלל, דתייה לא מבלה במקווה תשעה חודשים....

הרופא של חברה שלי אמר לה את זה והוא דתי...

שפשוט לא אאמין? מנסים לעבוד עלינו או מה?

אלא ממש איתי ביחד עוד עשרות רוחצות!!

דיי, אל תעשו לי את זה, אני מנסה להרגיש טוב עם המקווה, למרות שקשה לי מאוד,  ורע לי לשמוע פתאום שכל מה שמנסים לשכנע אותנו שזה הכי הכי שיש , ( וכך משכנעים גם חילוניות שנרתעות )- הוא לא אמת.

פליז תגידו לי שזה לא נכון!!!

אלא כאמור סתם איזו אגדה אנטי דתית.

המקווה גם עומד בתנאי נקיון מחמירים בהרבה מאלו של בריכה, חומרי החיטוי שלו חזקים יותר, והם כאלו שממש לא מאפשרים לשום חיידקים או בקטריות לחיות.

אם את מגיעה למקווה והוא נקי ונעים, אז כנראה שהוא באמת נקי ונעים...

יש 'הידבקות עצמית', שהחיידק עובר ממערכת העיכול לנרתיק, זו הדרך היחידה להידבק בחיידק, ולא מנשים אחרות.

(אם אני מבינה נכון החיידק נמצא אצל כולם במערכת העיכול, מתחילים לחשוש רק כשהוא עובר לנרתיק. וגם אז לרוב אין עם זה בעיה)

במקווה מחטאים בין טובלת לטובלת ויש תקנות מחמירות על החלפת מים וכו'.

בבריכה גם שמים כלור ובעצם זה לא אמור לקרות אבל יש סבירות גבוהה יותר להידבק בבריכה מאשר במקווה.

צריך לחטא את המים, לערוך דגימות של המים ולרשום את התוצאות,

יש ביקורות של משרד הבריאות כדי לוודא שהמקווה עומד בהנחיות,

מקווה שלא עומד בהנחיות מאויים בסגירה.

אני גם מקווה שזה לא נכון העניין עם המקווה

מה חשוב לך? עשיתם הכנה ללידה? תעשו סיור ותתרשמו.

אז זאת הבעיה-

אני לא יודעת על מה צריך לחשוב?

איזה נקודות צריך לברר?

ובע"ה נלך לסיור. אבל לא בא לי לטייל בכל בתי החולים האפשריים,

אז אני מנסה להבין על מה צריך לחשוב, ומה לברר ואז נלך לסיור בבי"ח שנשמע שעונים על הדרישות...

מלונית אחרי לידה,ביות מלא,גישה טבעית  וכו'..

ה, בחדרי אשפוז, אווירה, תינוקייה, תתרשמי מהצוות- מיילדות ורופאים. חשוב לבדוק מה עם ביות- (שהתינוק איתך כל הזמן) מה המדיניות- כדי שהיא תתאים לך, האם אפשר ביות, האם כופים עלייך ביות, האם אפשר בלי ביות, תתרשמי מהניקיון בחדרי אשפוז, כמה נשים בחדר, שרותים, מקלחת, דברי עם יולדות...מה תבדקי כמה מלווים מותר שיהיו איתך בלידה (אמא, בעל, דולה), סוגי לידה- אם אפשר גם בכריעה, מוזיקה... העיקר היא הרגשתך הכללית, ומה את רוצה בלידה שלך. דבר נוסף- מדיניות לגבי שעות ביקור- יש הרבה זמן לבקר, כמה הבעל יכול להיות... יש נשים שרוצות לנוח ופחות חשוב להן מבקרים, ויש נשים שרוצות רק בעל, ויש נשים שמרגישות בודדות במקום זר אז הן כן רוצות מבקרים....

יש את קפלן ברחובות, בית חולים מעולה!!

בלידה הראשונה גרתי בנתניה אז ברור שהלכתי ללניאדו, ועכשיו למרות שהתרחקנו כ50 ק"מ משם אסע שוב בע"ה. רק לשם.

לארגן לך טרמפ עם מישהו מהמשפחה?

זה קצת מסובך לאישה אחרי לידה להיסחב עם תינוק באוטובוסים וכדומה.

גם אם לא תלכי הם יבינו, אני בטוחה.

בעלך יכול להסביר בנעימות את המצב...

אין מישהו מהמשפחה מהאזור.

זה סבא שלי לא של בעלי.

הם לא יבינו אם לא אסביר ואני לא מעוניינת לספר כ"כ..

אין מקווה במקום של הסעודה או במקום קרוב?

אם גם ככה זה אחרי הצום זה בדיוק הזמן של הטבילה ואח"כ תצטרפי.

תעשי את כל ההכנות לפני ככה שלא תתעכבי הרבה זמן, שמעתי כבר על טובלות אחרי לידה שהביאו את התינוק איתן מחוסר ברירה. או שתספרי למישהי אחת ותבקשי שתשמור על הילד כשאת בפנים.

דווקא העובדה שהילד קרוי ע"ש הסבא מוסיפה לך נקודות כי גם אם לא תבואי א"א לטעון שזכרו של הסבא לא חשוב לך- עובדה שהילד קרוי על שמו...

לטבילה - אישה שלושה חודשים אחרי לידה לא אמורה להסתובב באוטובוסים עם תינוק! תסבירי את זה בעדינות לבני המשפחה, ואם אין מישהו שיכול לבוא לקחת אותך - עדיף שלא תבואי.

בהצלחה בכול מה שתחליטי!

ממש לא להיסחב באוטובוס אחרי לידה, זה נשמע גרוע. ואם קשה- אז שמי שכ"כ רוצה שתגיעי לאזכרה שיעזור לך בתשלום.

ובאמת אפשר להביא תינוק למקווה, עשיתי את זה כמה פעמים. שישן בעגלה ומקסימום הבלנית תעשה לו קצת פוצי- מוצי.

אני עשיתי את זה הרבה מאוד...

מונית? לפחות חלק מהדרך?

תחפשי מקווה באזור שלה בית עלמין ואז מיד אחרי האזכרה אפשר לטבול

בתור מי שנסעה מלא באוטובוסים זה לא כ"כ נורא בעיני לנסוע עם תינוק באוטובוס, ברור שזה לא אידיאלי אבל אפשרי (תלוי בעגלה שלך ובזרימה שלך), מגיל חודש של הבכור אני באוטובוסים

אצלנו נהוג שאשה/ תינוק לא נכנסים לבית העלמין, אולי זה יכול לשמש לך כתרוץ.

בכל מקרה, אני לא הייתי באה, ומתנצלת בצורה מכובדת שלא הרגשתי טוב/ לא יכולתי וכדו'.

ליל טבילה אחרי שלושה חודשים זה ארוע חשוב, חוץ מזה שיש לך עוד שני ילדים בבית ונסיעה עם תינוק באוטובוס, בעלך לא יכול לבוא איתך.

נשמע לי מספיק כדי לוותר.

תודה לכולכן חמודות!

בסוף הגעתי להתחלה של האזכרה(לא לבית עלמין) ויצאתי באמצע.

ב"ה הספקתי בנחת..

בראשון זה היה ועבר איכשהו.

בהריון השני זה הפך לסרט, כמו שאת אומרת -הפחידו אותנו מאד

שלחו אותנו להמון בדיקות,

מכון גנטי, הגענו למומחים מאד גדולים ברפואה, מכון פוע"ה...

צריך לבדוק,

אצלנו ב"ה זו היתה אזעקת שווא והיום יש לנו קונדסית מקסימה...

גם אני כמוך נורא נורא נלחצתי ובסוף הסתבר שזו הנטייה שלי...

ולשאלתך האם אפשר לנשום-רצוי ומומלץ לנשום!

ושלחו להרבה בדיקות

אבל לא עשיתי אף אחת

חוץ מאקו לב...

והכל היה בסדר...

ההריון תקין ותינוקת??בלי עין הרע

כן בדרך כלל לא מוצאים כלום סתם הלחצות,

הייתי עם ריבוי רציני המתוקה כבר בת חודשיים מהממת ובריאה

הדבר היחיד שקרה לי שבגלל שהבטן הייתה גדולה ולחצה עליי מאוד

ילדתי בסוף שמיני, נדע שתהיה גדולה אם היא תאחר בהתפתחות

היא נולדה ב35+5

ושלחו אותנו לסקירה מכוונת וגם להעמסה של 100 ונורא נלחצתי,

אבל בסוף חוץ מהמילדות שהיו בשוק מכמות המים נולדה נסיכה יפהפיה בריאה ושלמה!

שיהיה בקלות ובהצלחה והרבה סיעתא דשמיא!

אפשר לנשום, התחלה טובה...

ומה הלאה?

ממש מורכב לי לעשות העמסה של 100 (ליסוע רחוק...)

וגם סקירת מערכות זה תיק רציני.

לוותר על זה?

נשמע לי מדי לא אחראי..

מה דעתכן?

לדעתי לעשות ולהרגע... בהצלחה

התקשרתי לכללית.

הפנו אותי למרכז לבריאות האישה.

התקשרתי.  הם לא עושים.

הפנו אותי למרכז רנטגן.

התקשרתי. הם לא עושים.

הפנו אותי לאחיות

הם לא הבינו מה הקשר ורצו להחזיר אותי למשרד...

ניתקתי.

אז איפה עושים סקירה מכוונת???????

עדיין לא ניסיתי לקבוע תור אז לא יודעת אם לא יעשו בעיות.
אבל אם את בכללית ומאזור הדרום הוא אמר לי לקבוע בגימל בבר שבע

בהצלחה

או לבקש בבי"ח הקרוב אלייך

מאיזה אזור את בארץ?

הם אמורים להגיד לך איפה הכי קרוב אליך יש ומתי. בעקרון עושה את זה רופא אולטרסאונד.

רק את צריכה להגיד שיש לך הפניה דחופה וכו'.

באיזה שבוע את?

הנה הערך בשבועות:

שבועות: 5 – 50 mIU/ml.
4 שבועות: 5 – 426 mIU/ml.
5 שבועות: 18 – 7,340 mIU/ml.
6 שבועות: 1,080 – 56,500 mIU/ml.
7 – 8 שבועות: 7,650 – 229,000 mIU/ml.
9 – 12 שבועות: 25,700 – 288,000 mIU/ml.
13 – 16 שבועות: 13,300 – 254,000 mIU/ml.
17 – 24 שבועות: 4,060 – 165,400 mIU/ml.
25 – 40 שבועות: 3,640 – 117,000 mIU/ml.
נשים שאינן בהריון < 5.0 mIU/ml

תודה!!

חיכינו וחיכינו...

ד.א, זה לא יותר לכיוון ה - 6 שבועות? כך נראה לפי הטבלה שהבאת... 

ממש תודה!

מזל טוב יקרה ! שיהיה לך הריון קל קל בריא ושתצאי בידיים מלאות!

בהחלט מרגש ביותר...

חיכינו לו לא מעט 

תודה לכולן!

בשורות טובות אצל כל מי שצריכה..!!! 

האמת שלי לא היה כל כך קשה עד לתחילת החודש השמיני. אז באמת כבר לא יכולתי לסחוב, אך כל אחת וההתמודדות שלך.

כרגע אני בשבוע 40 ולא חזרתי ללמד מתחילת השנה. לקחתי ימי מחלה והצבתי אותם כעובדה להנהלה (אני מחנכת ורכזת שכבה בחטיבה). מותר לך מדי פעם לקחת יום יומיים מחלה, שום דבר לא יעצור מלכת. ולרופא את יכולה לספר על כאבי גב, שבדרך כלל מלווים אותנו מההתחלה ועד לרגע הלידה.

הריון קל ומהנה.

כמוני- כמוך.

הריון חמישי ב"ה והוא פיסית יותר קשה לי. קשה לי לדבר, לנשום וכו'. צירונים מידי פעם..

אני צמודה לבקבוק מים וככה שותה לגימה שתיים כל כמה זמן. יושבת יותר ועל כסא גבוה ולא נמוך.

שירים- בטייפ...

וההילוך הכי גדול יורד בבית- הוא הרבה פחות מתוקתק. נעזרת בשאר תושבי הבית למשימות שונות (להוציא כביסה מהמכונה, להרים חפצים...וכד'). משתדלת מאוד לנוח בבית לפחות חצי שעה אפילו של נמנום. בנתיים הילדים משחקים/ סרט במחשב...

מבשלת בקטנה, בישיבה מה שאפשר.

ברזל את לוקחת? אוכלת מסודר (למרות הצרבת?), בקיצור- בדיקות דם עשית?

צודקת. מתיש אין ספק! אבל עוד 3 חוד' בעז"ה נהיה אחרי... שמחות ומאושרות!

ועוד כמה ימים- חופש...

לקחת ימי מחלה, אז מה אם את מחנכת? תלמידותייך יישארו בריאות ושלמות גופנית ונפשית גם אם תעדרי מידי פעם, וגם את תישארי שפויה... (במקרים חריגים אפשר תמיד להמשיך לטפל מהבית)

אפשר להכין יותר דפי עבודה עם למידה עצמית במקום לדבר יותר,

אפשר להכתיב במקום לכתוב על הלוח

אני הסברתי לתלמידות בימים קשים שאני לא מרגישה טוב ואני צריכה עזרה - 'מי יכולה לעזור לי לכתוב על הלוח'? תמיד יש נשמות טובות שאוהבות לכתוב על הלוח, ואני יושבת ומכתיבה לה.

אפשר לשבת על השולחן - ככה גם יושבים וגם נשארים גבוהים ובטווח ראיה מעולה.

בערב - תורידי הילוך, תעשי רק את הדברים המממממש חשובים לבי"ס

אפשר לבקש ממורות מקבילות דפי עבודה שהכינו, רעיונות לשיעורי חינוך ועוד.

אפר למצוא באתרים הרבה חומר מוכן

תקחי בקבוק מים או מיץ איתך צמוד בשיעור שיהי על השולחן שלך

אם את יכולה להוריד שעות - זה גם יקל עלייך

אולי לקחת עזרה בבית - מקה, ביביסיטר וכו' פעם פעמיים בשבוע

זה ממש מוכר מה שאת מתארת, גם אני הייתי יושבת גמורה בערבים עם  עיניים שורפות מעייפות וממשיכה איכשהו, עם הרבה שוקולד

הלב לדבר על זה עם עוד כמוני....

יש לכן רעיונות מעולים, ממש תודה רבה על השיתוף,.

רק שאני מעט תקועה עם חלק מהם.

הכיתה שלי אינה כיתה רגילה, מה שהופך את הסיפור למורכב יותר.

ימי חופשה שלי הם כן בעייתיים, לצערי, ולא קל להנהלה להתמודד איתם.

בעלי טוען בתוקף שזה לא אמור לעניין אותי והגיע הזמן שאחשוב על עצמי לפני על תלמידותיי או ההנהלה הלחוצה, אבל אני יותר מדי אכפתית, וגם ביישנית, לא מעזה לבקש סתם...

אופי הכיתה מוריד גם את כל האופציות - המוצלחות מאוד בעיני, ותודה על הרעיונות! - של להכתיב להן או לבקש מבת לכתוב בעצמה על הלוח פשוט לא באות בחשבון. 

אין לי מורות מקבילות שמלמדות כמוני, ואני טובעת בים של עבודה ואחריות.

משתדלת לא לתת לדיכאון להשתלט אבל הוא הולך ומתגבר.

בדיקות הדם שלי תקינות ב"ה. זה פשוט מאמץ שאני לא מצליחה לשאת, וזה מתסכל. ומדאיג.

תנו לי זריקות עידוד לקחת ימי מחלה. 

אין לי שום אומץ לעשות את זה.

יושבת פה בעיניים שורפות ובוערות ולא מצליחה לסיים עם תכנון המחר....

שוקולית, רעיון אחד כבר רצתי ליישם, אני פשוטת על קופסת השוקולדים, 

אומנם כעת אני לא עובדת (פוטרתי למרות שאני בהריון!) אבל כשעבדתי בתחילת ההריון כמורה זה היה ממש קשה, לעבור את היום זו הייתה משימה.

מקווה שתרגישי יותר טוב בקרוב!

בהצלוחה!

אבל כמה עצות יש לי...

בשביל הצרבות בשיעור - תוכלי לקחת איתך סודה לשתיה לבית הספר, קצת מר, אך מטפל בחצי דקה בצרבת, פלאים.

בנוסף, ללמד באמת בכתב, ניתן לכתוב על הלוח, ולתת לתלמידות לדבר יותר.

עיצה שצריכה להיות בשיתוף עם המנהל - לקצר את השיעור בכ 10 דק'. 

נשמע מדברייך שנוכחותייך משמעותית מאוד בבית ספר - דבר שכשלעצמו נותן הרבה כח!!! אבל עליך לזכור - 

לצערינו הרבה נשים לא קשובות לגוף שלהן, וסובלות אחר כך ממחלות נפש, לצערי, אני רואה סביבי מקרים רבים וכואבים.

לא עליך המלאכה לגמור... את הכי חשובה בעולם!!! ובעלך צודק. אפילו אם רק תבקשי לא להכנס עם התלמידות לכיתה אלא להשאר איתן בחוץ, או למשל , להכנס ולא ללמוד אלא לצייר...

אני כרגע בסוף תשיעי, אך שנה שעברה הייתי בהריון ועם סכרת, וזה לא פשוט, פעם הייתי צריכה להרגע, אז שמתי מוזיקה בכיתה, לקחתי צבעים וציירתי, הייתי מרוכזת 50% בעצמי, לא למדנו.  ומה עם החומר הלימודי? קיבלנו 87 בממוצע הכיתתי... כי אחר כך הצלחתי להיות יותר רגועה... ב"הצלחה גדולה

לא חייב כל הזמן לעמוד אומנם עמידה משדרת נוכחות ובטחון אך מותר גם לשבת ושיבואו אליך לפי הסדר

לנסות להיעזר בחומר מאנשים ואינטרנט ולחסוך זמן למנוחה טושינה

ולבדוק בדיקת דם לברזל

ואני בטוחה שהמנהל לא יאהב את הרעיון

יש לך מה לעשות כדי להרגיש יותר טוב?

בדקת ברזל? ויטמין בי 12? ויטמין די? שותה מספיק מיים? סידן? חלבון?

לוקחת תוספים ונזהרת לא לערבב אחד עם השני (כדי שיספגו נכון)?

כל פעם שאני חלשה מידי בהריון, אני מגלה שיש סיבה נוספת וזה לא רק ההריון.

מאחלת לך לגלות את הסיבה ולהתאושש!!!

מסודרות.אני אוכלת לפעמים ליד התלמידים בלי להתבייש. מחודש שבעיעי יש פטור מתורנויות חצר

אההממממ..... איך לומר, לא קצת הזוי?

כאילו, אני מלמדת אותם שהם מכבדים אותי, כי חייבים בכבוד המורה, ולכן כך וכך וכך... אבל מראה להם תמיד שגם אני מכבדת אותם ומשתיקה פלאפון כשמדברת איתם, ולא אוכלת מולם- לא כי חייבת בכבודם אלא כי רוצה לתת להם הרגשה טובה ומכובדת .

איך את מסבירה להם את הנחיצות שלך באוכל?

אשמח לעצה.

לפעמים ממש נראה לי שקוביית שוקולד תציל אותי עד סוף השיעור.

לוקחת מה שהרופא נתן, משתדלת לשתות אבל בטח צריכה תמיד יותר. אף פעם לא מגיעה לכמויות שעליהן מדברים, 2 או 3 ליטר. אין סיכוי. 

אני חושבת כמוך שיש עוד סיבה לחולשה, פשוט לא מצליחה להעלות בדעתי מה.....

כוחות - פיזיים ונפשיים עבורן

מניסיון דומה מאוד בחיי- לא וודאי שמציאות אחרת תהיה לך קלה יותר. 

מה שנקרא: "הזמן עובר מהר יותר- כשנה(ע)נים..."- כשעושים משהו.

ז"א, קשה מאוד, אבל גם לא קל להיות הרבה מחוץ למסגרת= במיטה ימים שלמים (גם מניסיון...בהריון הראשון היה סוג של קושי נוסף, משמעותי, כאשר לא היה לי תעסוקה/ילדים שיסיחו דעתי מעט)-

כמובן שישנם ימים מסוימים בהם ישנו צורך לקחת "חופשה" ולצאת מהשגרה- וגם את זה חשוב מאוד לעשות, בשמחה! ללא ייסורי מצפון! גם את חלק מבריותיו האהובים של הקב"ה...

תשתדלי להתרכז רק במה שהכרחי ולשמוח בו ובסיבת הקושי שלך, באור שבקצה המנהרה (וב"ה לא חלילה סתם חולי שבו הסיבה והסוף לרוב לא ידועים וזה יותר מדאיג ומצער)

איך לשמוח? פחות מחשבה- זה מתיש ולא מגיעים עם זה לשום מקום. לשיר שירי אמונה (בעיקר שמחים. שלא לטבוע בדכאון- ליצר הרע יש שיטות מתוחכמות להפיל אותנו עד הרגע האחרון...) ואם אין כוח- לזמזם ולהשתדל לכוון את המחשבה לכל מקום נעים ונחמד או אפילו סתמי ורק לא ל"למה זה קורה לי?"

יהי רצון שנזכה להיות תמיד בשמחה אמיתית ובע"ה הנפש השמחה תמשוך את הגוף אחריה לבריאות שלימה לעבודת ה'!

היא זו שמאתגרת בכיתה שלי. יש לי הרבה יותר מדי פרויקטים. חמודות בלי עיין הרע, אבל קשה להן, לא פשוט בכלל.....

באמצע היום. ממש מים קרים לנפש עייפה. חמוד שיש עוד שמרגישים ככה....

שתקחי כמה ימי חופש,

על פיקוח נפש מחללים שבת, התלמידות שלך הם לא פיקוח נפש, וימי מחלה זה לא לחלל שבת, אז תהיי רגועה

חוץ מזה - עוד רגע יו"כ וסוכות = שבועיים חופש!

אני מכירה את עצמי ויודעת שאני חלשה, ולכן לא לוקחת על עצמי יותר מידי שעות, או פרויקטים למיניהם, בלי קשר להריונות.

ועוד רעיון - אולי לא ישים - הייתה לי מרצה בלימודים שהייתה מלמדת בישיבה בעזרת מטול שקפים - היא הייתה כותבת על שקף בזמן אמת ומקרינה על הלוח.... (מטול שקפים זה כבד לסחוב)

מותר לשאול משהו אישי?

שירותים!!!

מה אתן עושות?

מלמדת שעתיים רצוף ומרגישה שאם מתאפקת כ"כ הרבה, בעיקר כשמכריחה את עצמי לשתות במהלך השיעורים, מתחיל ממש לכאוב לי, לא סתם להציק!

לצאת באמצע לשרותים מרוחקים בחדר מורים מרגיש לי לא נעים ואולי גם לא בסדר, גזל וכו'....

כשאין ברירה זה מה שעושה.....

אפשר ללכת בין 2 שיעורם מחוברים אם כל שיעור בכיתה אחרת.

וגם באמצע שיעור אם צריך, אף פעם לא יצאת להביא איזה דף ששכחת בחדר מורים? וכאילו שהתלמידים לא יוצאים באמצע, גם לנו מותר!

גם לי היו כמה סימנים לתסמונת דאון וכל ההריון פחדתי נורא פשוט התעללו בי זה היה סיוט, אל תקשיבי לשטויות שלהם תתפללי ובעזרת ה' יהיה בסדר...

הם פשוט רוצים לכסות את עצמם שהם אמרו...

שיש לזה קשר לתסמונת דאון.... אמאאאאאאאאא

אני כבר אחרי סקירה מאוחרת אצל רופא מעולה והוא לא אמר ולא מצא אז שום דבר.

היום, שבועיים אחרי הטכנאית אולטראסואונד ראתה משהו שלא אהבה...

אוף, איזה פחד זה היריון.

לא יודעת, לא עובר לי חלק לאחרונה....

לגבי העובר ב"ה זה ממצא יחיד. אני יכולה להירגע?

בעז"ה כמו שהעובר נכנס אליך שרחמים ככה יצא ברחמים בריא ושלם בעיתו ובזמנו!!

אני נוטה לסמוך על הרופא שראה שזה קטן ולא רצה להלחיץ אותך לשווא וכנראה זה במגמת העלמות.

אבל!- תשאלי את הרופא שעושה לך מעקב הריון, שיסתכל על זה גם...

בהחלט כממצא יחיד זה לא מעורר דאגה.

גם לי היה בהריון האחרון נקודה אקוגנית בלב והייתי לחוצה מזה למרות שאמרו לי שזה לא אומר כלום בלי מצאים נוספים וב"ה הכל בסדר.

היו רואים כבר אם היו ממצאים מחשידים אחרים..

בכל מקרה, תפילות תמיד עוזרות

סורי על הניצלו"ש.. אבל אני חייבת לשתף.. גם אני אכולת דאגה.. בסקירה המוקדמת ראו נקודה לבנה בלב,

הלכנו לפני שבוע לאקו לב, שאמר שהכל תקין ואם אין ממצאים חריגים אין סיבה לדאגה..

אבל - בגלל שעברתי קופה בהריון הזה, לא הבנתי איפה עושים איזו בדיקה אז פספסתי את החלבון עוברי.. ועשיתי רק שקיפות עורפית באולטרסאונד..

ואני ממש ממש מפחדת.. כי אומנם אין ממצאים חריגים נוספים, אבל לא עשיתי את כל הבדיקות..

מישהי??

אני כל היום אוכלת סרטים,..

וכאילו זה מתבקש שהיום בחנות אני רואה אמא עם ילדה בעלת תסמונת דאון בת 18 מודדות לה בגדים..

כאילו, ריבונו של עולם!!!

באקו לב עובר הנקודה היתה במגמת ירידה?

הנקודות האלה זה ממש מסוג הדברים שאין לרופאים ברירה אלא לכסת"ח את עצמם אבל זה בד"כ כלום.

הם אלופים בהלחצות, אם הוא רגוע את בטח יכולה לישון בשקט...

שום משמעות, זה סתם נשמע מלחיץ כי זה בלב. אל דאגה!! ואכן נולד ילד בריא ב"ה.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t571494

אולי תראי דימום חזק יותר מאשר עד היום, כי זה כנראה מגביר את הניקוי, תשמחי שזה עוזר...

מעדיפה שלא לקנות שום דבר לפני הלידה.

אבל זה עניין של השקפות, ואני לא נכנסת לזה...

אבל אם את יודעת בוודאות שתרצי לקנות דגם ספציפי, את יכולה או לקנות מראש, או להגיד לבעלך/חותך/אמא שלך מה בדיוק את רוצה ולבקש שייקנו לך מיד כשאת יולדת.

לגבי האוונט הידנית, הבנתי שהכי זול לקנות דרך כללית מושלם, בבתי מרקחת שלהם.

זה מה שאני עשיתי (שבוע שעבר, עלה 200 ש"ח), אבל לא חיפשתי אם יש באמת יותר זול..

דבר לפני הלידה, אלא דואגת שבעלי ידע איפה ומה אני רוצה כך שמיד אחרי הלידה (יום-יומיים) הוא כבר מביא. ממש כדאי לימים הראשונים, ובכלל. ידנית של אוונט היא אחלה, למי שמעדיפה את זה על חשמלית. שתהיה לידה קלה בע"ה!

כל הענין הוא להשתמש במשאבת חלב רק בשעת הדחק. אז למה צריך משאבה לימים הראשונים?

להניק", בימים הראשונים התינוק לא אוכל הרבה ומנומנם, והחלב עדיין לא מותאם בכמויות, לכן יש גודש וזה מתאזן במהלך השבוע עד שהגוף יודע כמה חלב. הגודש לא נפתר  בלהניק  כי בין ההנקות הוא עדיין קיים, אז זה מאוד עוזר שיש משאבה להקל, זה כואב והחזה קשה כשיש הצטברות חלב שלא יוצא. אז שואבים ואפשר לשמור.

לפי החוק- רק בחודש חמישי.

חוצמיזה- יותר לא מוסרי זה לא לתת לך את העבודה הזאת כי את בהריון.

כשהיא שאלה לא היית וזהו.

ילדים בעלי צרכים מיוחדים מאבדים את העשתונות כאשר משהו משתנה.

ילד כזה יכול לאבד את כל מה שהתקדם בו בשניה ברגע שנהיה שינוי.

אבל!!!

אם עושים לו הכנה מראש, ובכמה חודשים לפני שאת יוצאת לחופשת לידה עובדים יחד עם המחליפה ומכירים לו אותה לאט לאט אז הוא יכול לעבור את השינוי בשלום.

חוקית- זה באמת לא בסדר שהיא שאלה ואת לא צריכה להודיע.

מוסרית- הייתי שואלת רב מה הוא אומר.

אישית- לא יודעת אם הייתי אומרת. מה שבטוח אם הייתי אומרת הייתי מחפשת מייד עבודה חדשה שלא תלויה בדברים כאלה. (הרי את בשלב מאוד מוקדם של ההריון ואין סיבה שבעבודה אחרת תצטרכי להגיד.)

זו עבודה של שנה. עזבי את העובדה שחוקית אסור לה לא להעסיק אותך בגלל הריון, ועזבי את זה שכשהיא דיברה איתך בהתחלה לא היית בהריון וזה אמור להספיק, מה אם היא תקבל מישהי ובאמצע השנה היא תיכנס להריון? או תקבל מישהי שלא יודעת עדיין על ההיריון של עצמה (שזה דומה למה שקורה לך)? אז יעסיקו רק נשים שמונעות הריון או גברים?

לי אישית כשאני חושבת על זה ככה זה מכניס קצת לפרופורציות. נכון שטובת הילד גם מאוד חשובה, ולכן צריך לנסות להחליק את ההחלפה כמה שיותר, אבל גם טובתך חשובה, וצריך להיות ריאליים.

ב"הצלחה ובשעה טובה ומצלחת מאין כמוה!!!

כל מי שמעסיק יהודייה כשרה שחפצה בהבאת נשמות יהודיות לעולם יודע ואחראי לכך שהיא תצא לחופשות לידה פה ושם. 

מי שלא מעוניין, שיתעסק עם גברים או עם אחת שתוכיח שמונעת.

זו חוצפה לשאול על תחילת היריון ולהטיל עלייך אחריות כבדה כל כך.

יש מקומות בהם חייך וחיי משפחתך קודמים. גם ילד חינוך מיוחד לא יתמוטט ולא ייחרב עליו עולנו אם תוחלף לו המורה לאחר הכנה נפשית ארוכה ומקדימה. מחודש חמישי בו את חייבת לספר, יש מספיק זמן!!

לעומת זאת אם את תאבדי את מקור פרנסתך, משהו אצלכם בבית עלול לאבד יציבות!!

גם לי יש עבודה שכוללת נפשות רכות ועדינות, וכשסיפרתי בחודש חמישי מעסיקיי שמחו איתי מאוד, אמרו ש"אומנם אין להם שמץ מי יחליף ויצליח להתברג, ושזה מלחיץ אותם,  אבל זה לא העיקר, העיקר שתרבינה שמחות בישראל. ושיהיה בשעה טובה."

התרגשתי מאוד.

שלא תביני לא נכון, מעריכה מאוד מאוד את האכפתיות והאחריות שאת מגלה כלפי הילד.

רק סבורה שכאן המקום לקבל את זכויותייך הבסיסיות מן החוק. הן לא נקבעו סתם!!!

בהצלחה, צדיקה!

אני יודעת על נשים שנכנסו להריון עם גלוואן, ואני יודעת שנשים שלא נכנסו להריון עם גלוואן ומנעו ככה תקופה.

פרמטקס זה אחוזי מניעה יותר גבוהים. אז תלוי כמה את רוצה להגן.

טוב. מכירה מישהי שנכנסה להריון עם פרמטקס.. זה באמת תלוי כמה את היסטרית למנוע.. כי אם זה היסטריה אז כדאי לך לעבור לאמצעי אחר..

אבל שמעתי שטוב לשכב הפוך. כמובן שלא עמידת ידיים  אבל לדוגמא על קרש גיהוץ מוטה כלפי מעלה כשהראש נמצא בצד שקרוב לרצפה.

כתוב בספר 'טבעי ללדת'

בגדול יש דיקור,רפלקסולוגיה,עמידת נר. סלטות במים וכו'..

אצלי הראשון היה במצג עכוז בשבוע 31, והרופאה אמרה לי לקבוע תור לקיסרי. אבל בשבוע 33 הוא התהפך! אפילו הרופאה הייתה נדהמת.

(טוב, בסוף כן עברתי קיסרי, בגלל ירידה בדופק של אחד מהם. אבל בזמנו זה היה משמח מאוד.)

מה שיותר חשוב, שתלדי רק לפחות עוד שלושה שבועות, כדי שלפחות הסיכוי לפגייה ירד.

לחוש ככה בשלב כזה של ההיריון. אם את יכולה, תני לעצמך את המנוחה ואת ההתפרקות וההסתגרות האלה.

אל תחששי מדיכאון אחרי לידה, הרבה פעמים הרגשות האלה עוברים כאשר התחושות הפיזיות עוברות... כן תהיי עם יד על הדופק במשך כחודשיים-ארבעה אחרי הלידה, ואם את מזהה סימנים של דיכאון - טפלי בזה מיד, וזה יעבור מהר מאוד.

(רק הערה: להרבה נשים יש בשבוע-שבועיים שאחרי הלידה דחק אחרי לידה - "בייבי בלוז" - וזה לא דיכאון. בדרך-כלל חולף לאחר שבועיים. אז לא להילחץ מתחושות כאלה בתקופה הזו).

בכלל קשר לדיכאון אחר לידה !

הדבר נובע מהורמונים שעדין לא מאוזנים בגוף.

האמיני בתוכך שהדבר יעבור מהר והוא באמת יעבור בעז"ה!!

עצתי : לתת לעצמך לנוח כמה שאת יכולה .

להתארח אצל קרובים דבר שיעסיק אותך, וגם יהיה לך מנוחה.

לפנק את עצמך בשחיה מהנה, מאכל אהוב, ממתק שאת אוהבת ורק לעצמך!!

מקווה שיהיה לתועלת ובמהרה תרגישי טוב

לידה קלה ושתצאי בידיים מלאות!!

ואיפה אני יכולה להשיג בירושלים

והוא שואל מי הרב שהתיר לכם, חרדי.

הנה מה שכתבתי בשרשור קודם.

הם נרות עם אחוזי מניעה יחסית גבוהים. אני לא בטוחה בדיוק כמה שמעתי כמה גרסאות אבל מעל 90 אחוז.

צריך להכניס אותם בשכיבה ולא לזוז- אחרת הם מחליקים החוצה, ולחכות עשרים דקות. אחר כך במשך שלוש שעות אפשר להיות ביחד. 

הם באמת בסדר אבל יש להם חסרונות של כל נרות.

או באמת לנסות להעסיק את עצמך,לצאת עם חברות,להתמכר לאיזו סידרה.. לצאת עם הבעל,לעשות תיאום ציפיות,לארגן הכל ללידה.

את קרובה מתמיד!חיבוק!

אחרי פעמיים אישפוז עם צירים סדירים ודחופים ובלי שום לידה...

צריך להרפות ולדעת שהקב"ה יביא את זה מתי שנכון....