זה צריך להיות ככה?

זה הראש שלו?

זה אומר שהוא מתכונן ללידה? 

יש משו שאפשר לעשות כדי שזה לא יהיה ככה?

תקין,את יכולה לנסות להזיז את העובר או ללהיכנס לתנוחה שהראש למטה והטוסיק למעלה גבוה.

בשבת ממש הרגשתי שהראש או איזה איברים אחרים ממש מעל המפשעה שלי

זה היה כואב ומלחיץ

מוכר למישהי?

בת ארבע, עד 120....

יש סיכוי מתוקה!!! ה' קרוב אליך... דברי איתו, ספרי לו את הפחדים והחששות... תני לו לחבק אותך...

לי גם עזר מאד לשכב (טוב זה הייתי מוכרחה ממילא לעשות כל הזמן...) ולדמיין את השיר של המובייל כאילו אני מזמזמת אותו לעובר שבפנים... זה עזר לי לדמיין איך השליה מפסיקה להיפרד, הדימום מפסיק וההריון ממשיך תקין בע"ה.

הרבה הרבה בריאות והריון תקין ומשעמם בע"ה עד לסוף עם ידיים מלאות בע"ה!

בסוף התברר שהיה תאומים אחד נפל והמשיכה עם השני הריון תקין ב"ה היום הוא כבר בכיתה א'.

היום היא בת 11.....

היתה פה עוד הריון שלא התפתח (תאומים).

בכל מקרה הכל מחסדו העליון של הבורא יתברך !!

מאחלת לך המשך הריון קל ובריא ולבסוף תצאי בידיים מלאות !!

הרבי שליט"א מלך המשיח הרבה ראו ישועות וקבלו עידוד וברכה על

כל מה שביקשו נסי לא יזיק לך!!

הנה קישור באינטרנט :

http://www.igrot.com/answer.html

לנוח,ואפשר לעשת אמבטיה חמימה.

דם וחלבון בשתן.

לגוף יש מנגנונים טבעיים שעוזרים לו....

אל תתני לגוף  הלהשתלט על גופך...

תני לגופך להשתלט על הגוף הזר..

במיוחד שאת בהריון..

הזמן יעבור ויעשה את שלו ...

אין סיבה שתקשיבי לנעמי / שוקולית ולא תקחי אקמול בהריון.

אקמול הוא מסוג התרופות שאינן חודרות לשיליה ואין בהם שום סיכון בהקשר להריון.

אם יש כאלו שלא לוקחות אקמול סתם בשגרה ומסוגלות לסבול בשביל לתת לגוף להשתלט לבד (ואין לי שום דבר נגדן. כל עוד מדובר רק במשכך כאבים ולא בתרופה מצילת חיים. להיפך - כל הכבוד להן) - שהן לא תקחנה אקמול.

אולי לבדוק שזה לא דלקת כלשהי, יכול להיות שזה באמת סתם שפעת שעוברת עם מנוחה.

לדעתי- תנוחי הרבה, ואם את ממש נגמרת אז תקחי אקמול

בעיקרון אקמול לא ממש טוב לכבד אבל פעם ב- כשחייבים זה בסדר

אני לקחתי בהריון תרופות מתרופות שונות הרבה יותר חזקות מאקמול כי הייתי חולה חודשיים במשהו רציני, אבל כל דבר בדקנו כמה פעמים שמותר בהריון, ב"ה נולד ילד בריא ושלם

זאת הרגשה מדהימה...

אומרים שזה גם סגולה לילדים יפים.

רק אם יש פתיחה לא מומלץ.

פשוט התקשרתי למקווה כמה ימי לפני ובקשתי לדעת מתי הם מתכוונים להחליף את המים.

הגעתי ביום שהם החליפו, הראשונה.

באמת חושה מדהימה...

ממליצה!!

כל עוד לא היתה ירידת מים, לא יכולה להיות חדירה של זיהום לשק ההריון.

ומזל שכך, שאם לא כן - יחסי אישות היו סכנת נפשות, הרבה הרבה לפני שהות קצרה במים. אין בכלל מה להשוות.

בתעלה היכן שהתינוק יוצא ולכן הסכנה פה

ולגבי השרשור כל עוד את לא מפחדת ממים, וכל עוד אין פתיחה,

בכיף עשי זאת!!!

מזיהום.

התינוק גם עובר דרך הנרתיק, והוא תמיד עשיר בהמון מיקרובים מסוגים שונים, ואין עם זה שום בעיה!

הבעיה היא רק כשיש זיהום בשק ההריון, כי הוא אמור להיות סטרילי.

כל עוד אין ירידת מים אין שום בעיה!

או אם טבלו לפניה המים כבר לא כ"כ נקיים... כדאי לשאול במכון פוע"ה. לא כדאי להסתכן. יש סגולות אחרות, בלי לזלזל חלילה. תפילות, פתיחת היכל, הפרשת חלה...

מים.

נשים יכולות להסתובב שבועות עם פתיחה, ועדיין מותר להן לעשות אמבטיה, ללכת לים, לבריכה, למקווה ואפילו להיות עם הבעל.

טבלתי אחרי 36, ממש לקראת התאריך, שכבר אין כוח בכלל ובקושי זזים, ופתאום זה נסך בי מלא כוחות ורוגע.. לא הייתי מוותרת על זה!! בע"ה הפעם שוב..

שמעתי ציטוט בשמו: "סגולה להחלקה..."

עדיף לדבר עם בלנית לפני שתגיד לך מתי מחליפים מים, תבואי מוקדם ותהיי הראשונה..

אחרי הכל זה באמת כיף אחרי תשעה חודשים לבוא ולטבול. לי אמרו שלא צריך לעשות הכנות כי זה לא לשם טהרה אבל בשביל ההרגשה העצמית עשיתי הכל, אחרי הכל כמה פעמים מאז הטבילה האחרונה יצא לי לפנק את עצמי במקלחת של שעה?

חוץ מסיפורים של נשים שילדו בקלות ומהירות "בדיוק" אחרי הטבילה אין סיבה מיוחדת, אבל מה לא ננסה כדי להוסיף לעצמנו קצת בטחון לקראת הלידה.. זה בטוח לא יזיק ;)
 

מסכת שבת פרק ב "במה מדליקין" אשכנזים אומרים את זה כל שבוע אחרי קבלת שבת.

משנה ו' :על שלוש עברות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנידה בחלה ובהדלקת הנר

לא שמעתי את זה בשום מקום, אבל ברור לי שזה המקור גם לסגולה של הפרשת חלה בחודש תשיעי, וגם לטבילה במקווה בחודש תשיעי.

של הטבילה.

תראי פה סעיף י'.
http://www.yahadoot.net/item.asp?id=377&cid=14

השם של הרב מפאת כבודו,

אבל הוא אמר שאין לזה מקור לטבול לפני הלידה.

אני אישית- עשיתי הפרשת חלה, ובאותו לילה ילדתי, זה היה מדהים.

עשיתי את זה בשבוע 40+5 כשהרגשתי צורך ללדת בדחיפות.

אבל את? שבוע 36? זה מוקדם את לא חושבת?

או שבדר"כ את יולדת בשבועות המוקדמים?

אבל כידוע נשים בהריון עושות כל דבר שגורם להן הרגשה טובה.

בעיני זו סגולה קצת הזויה. אבל מי אני שאגיד משהו.

אם בכל זאת יש מישהי שיודעת בצורה ברורה על מקור המנהג- אשמח לדעת.

ואגב- להפרשת חלה שמעתי על מס' מקורות לכך.

שהיא רק בתחילת תשיעי?

איזה עוד סימנים יש להשתרשות?

אם יהיה ח"ו דימום- כבר תראו על התחתון. זה סתם יכול לאסור ולגרום לחששות!

וזהו.

אבל בשביל התחושה עדיף להמנע...

להתרגל לזרוק עוד נייר נקי שיסתיר את מה שיש באסלה.... [אצלי לפעמים המים לא יורדים טוב]

הרופא הסביר שזה חשוב כי התינוק לא מחוסן כשהוא נולד והוא יכול לקבל את החיסון רק בגיל חודשיים, וככה הוא מקבל את זה ביחד איתך אז עדיף לא לקחת סיכון... 

יצא לי לפגוש אימא עם תינוקת ממש קטנה שחלתה בשעלת והן עברו תקופה מזעזעת של אישפוזים.

יצא לי לשמוע על עוד. הרופא שלי בדק (בדיקת דם) ואני לא מחוסנת ולכן מתכוונת להתחסן בהחלט.

בד"כ המחזור שחוזר בהנקה הוא לא סדיר, בכלל,

אם כי יש כאחה שאצלן הוא כמו שעון שווצרי.

אישית היו לי בהתחלה 50 יום, ובהדרגה זה ירד.

מלימונים טריים.

החל משבוע 20 זה קריטי.

אבל את יכולה לעשות את זה אצל כל אחות, בטיפת חלב באחות במרפאה הקרובה וכו'

א. לא רואה סיבה שיהיה יותר מידע בצורה משמעותית מאשר עכשיו.

ב. ע"פ משרד הבריאות כן, לחצי שנה:
"האם ניתן לחסן ילדים בבית בו יש נשים בהריון?
יודגש כי ניתן לחסן ילדים בחיסון החי-מוחלש בבית שיש בו נשים בהריון: אין מניעה לחסן ילדים המועמדים לחיסון חי-מוחלש(bOPV) כאשר יש נשים בהריון בבית הן במועד החיסון והן לאחריו.
חיסון האחים הגדולים ימנע את הדבקתם בנגיף הפוליו הפראי, וכך גם הילודים יהיו מוגנים. הילודים בעצמם מוגנים במשך חצי השנה הראשונה לחיים בשל העברת נוגדנים אימהיים נגד פוליו דרך השליה במהלך השליש האחרון של ההיריון.
מומלצת שמירה על  היגיינה אישית של כל בני הבית ע"י רחיצת ידיים עם מים וסבון, במשך לפחות  20 שניות, בפרט במצבים הבאים: לאחר שימוש בשירותים, לפני כל מגע עם מזון, וכן לפני ואחרי החלפת חיתול."

http://www.health.gov.il/Subjects/vaccines/two_drops/Pages/FAQ.aspx

לדעת את זמן הביוץ המדוייק בכל אופן אני מברכת אותך שתזכי לזרע של קיימא בנים ובנות

תודה תודה...

גילי הוא יותר חשוב פה בסיפור...

ואנו כבר התחלנו ברורים/טיפולים...

שיהיה בהצלחה גדולה , תוך שנה ילד בע"ה ובקלות

תודה רבה.. תוך שנה ואפילו פחות שאחבוק כבר ילד

בידי..אמן

גם אני הייתי באותו מצב... עם גילוי זמן הביוץ ה היה יותר פשוט. היום יש לנו כבר

בן מקסים בן שנתיים כמעט. בקרוב אצלכם...זה קרוב משחשבת...

כיף ושמח לשמוע...

שיבוא כבר שיבוא!

את יכולה גם באישי אם בא לך..

אני בעז"ה עושה הפרשת חלה לכבוד ראש השנה.. 

מי יודע.. זה לא קרה אף פעם.. מי יודע

אבל בבקשה בבקשה ממך אל תסתכלי על ניר הניגוב! זה יכול לאסור סתם. כדאי להיות כמה שיותר מותרים...זו דעת תורה, לא המצאה שלי, פשוט חבל... שתבשרי לנו כאן בשורוטובות בע"ה!!

ידוע וברור!

לא שוכחת לרגע!

זה קרה ולוקחת את העניין ברצינות.

איסור זה איסור! ברור!

זה נדיר..מאוד מה שקרה!

אף פעם קודם..לא

תודה

עם פועה..

כנראה היה שלב לוטאלי קצרררררררר מאוד

אין לי מושג למה..כל כך מהר מחזור

עשיתי בטא שיהיה על בטוח זה פחות מ2!

המשך שבורך מבורך לכולן ושנה מתוקה!

בעז"ה שתיפקדו במהרה!

לשנה הבאה עם תינוק בידיים!

העגלה הכחולה...

אולי באמת יום אחד אקנה כזו..

תודה תבורכי

אם אני מבינה נכון, זה מנגנון שנועד להגן על התינוק, שהוא גוף זר ברחם, ומערכת חיסונית יעילה מדי היתה עלולה לתקוף אותו ל"ע.

זה היה 15 ימי נצח.. פשוט מה שאת מתארת. חצי מהזמן העברתי במוניטורים.. משעמם אבל נחמד ומעביר תזמן. חצי מהזמן פשוט לא הייתי בבית, הסתובבתי בכל מקום אפשרי רק לא בבית..

וכל הזמן שיננתי לעצמי שכמה שהוא יותר שם- זה טוב לו, זה בשבילו, הוא מתפתח טוב יותר, הוא יצא בשל יותר וכו וכו וכו.. לא כזה עזר אבל גם משו

ו.......... בסוף יולדים!!!! זה מה שמעודד!! שאתה יודע שעוד שבועיים ב-ט-ו-ח נהיה אחרי! להחזיק עוד קצת וזה נגמר!! 

קשה מאוד הציפייה,מה שאני עושה עכשיו זה להגיד לכולם שהתאריך שלי זה סוף 42 ולא לצפות ללפני..למלא לי עיסויקיםם ודברים עד 42. ולדעת שהל מדוייק ובעיתו ובזמנו

ומאז אני לא מפסיקה להרגיש...

בעיקר מה שחשוב בבטא זה לעקוב ולראות שהערך גדל.

אני חושבת שברגע שתעברי את השבוע שבו ההריון הקודם הסתיים תרגישי פחות לחוצה ובמיוחד אחרי האולטרסאונד.

באמת לחכות עכשיו שבועיים לתור זה לא פשוט-תנסי למלא את הזמן בדברים שיסיחו את דעתך בנתיים וגם להתפלל.

תעדכני אותנו

משבוע 8 ועד עכשיו ..[שבוע 20]

בחילות ,הקאות..

בקיצור שמח.

תהני !

כי בכל 3 ההריונות היו לי בחילות הקאות וכו'..

עכשיו אני מודה ושמחה.. אפשר להנות מהריון..

בדר"כ רוב התופעות לוואי מתחילים סביב שבוע 8

הפחד שלך ממאוד מאוד מובן ולגיטימי, אבל הוא לא יוביל אותך לשום מקום..

אני ממש יודעת וזוכרת כמה קשה להאמין שההיריון יכול להתקדם, במיוחד אחרי שעוברים הפלה. אבל את חייבת לנסות להאמין. בהריון הנוכחי הרגשתי טוב כמה ימים וחששתי, ואז הצטערתי על הרגע שביקשתי להרגיש, עם בחילות והקאות שהפכו אותי לסמרטוט במשך חודשיים ומשהו. נכון שזה נתן לי איזה שהיא תקווה שב"ה זה מתפתח טוב, אבל כשהאסלה הופכת לחברך הקרוב ביותר, לא תמיד מצליחים להיאחז בזה. גם במהלך השבועות האלה שבין הפסקת הבחילות וההקאות לשבוע שהתחלתי להרגיש את העובר, נלחצתי כי לא היה לי שום אינדיקציה לכך שהוא מתפתח, אבל ניסיתי לנשום עמוק ולהאמין שיהיה בסדר...

תשמחי, כרגע נראה שהבטא גבוהה וברור שהייתה פה התפתחות, ואין לך סיבה לחשוש מזה.

בהריון- כמעט הכל הגיוני. יש כאלה שמרגישות כך ויש כאלה שמרגישות כך. וזה בסדר!!! כי הגוף שלך חווה את זה בצורה שונה משל אחרות.  לא חייב בכלל שיהיו בחילות בהתחלה!

תני לזמן לעבור, החודשיים הראשונים הם קשים כי כבר רוצים לספר ועדיין חוששים מכל דבר, זה ברור.

אין נוסחת קסם איך לא לפחד. זה רק עבודה עצמית להרגיע את עצמנו כל הזמן...

בהצלחה

היריון משעמם ובידיים מלאות!

אני בהיריון ראשון שלי.

כמוך - נלחצתי בהתחלה שאין לי את התופעות לוואי שאחרות חוות.

ב"ה אני בשבוע 24+6, עם טיפטיפונת בחילות בשליש הראשון, וב"ה מתוקי מתפתח יפה

לא חובה להרגיש לא טוב בהיריון. כמובן שאלו חסדי ה' המרובים, ועלינו להודות לו על כך (בנוסף לאוצר המתוק שהוא מטפח אצלנו בבטן ).

גם אם הרגשת לא טוב בהיריון/ות קודמ/ים - לא בהכרח שתרגישי לא טוב בהיריון הזה.

אני מקווה שתצליחי לשמור על שלוות הנפש, כמה שאת יכולה, ועל האמונה בה' שכל מה שיקרה - לטובתכם!

אין ספק שלהיות בהיריון זו משימה לא פשוטה 

ב"הצלחה!!!

והרבה תפילות... 

מסוים בכל יום, שבו את מתפללת וחושבת רק על זה. או לחבר תפילה אישית ולחזור עליה כל יום.

אני הייתי לא רגועה, וכדי לטעת בעצמי תחושת ביטחון נתתי צדקה בכל יום, וביקשתי שבזכות ר' מאיר בעל הנס כך וכך וכך... עזר לי מאוד, ממש הציל אותי בכל יום.

נראה לי שלרמילי יש לבנים מיוחדים להיריון.

והוא בזמנו אמר כך לדודתי שנכנסה להיריון ולחרדות בעקבותיו.

כשגיליתי לה שאני ב"ה בהיריון  והיא קלטה מקולי שאני מבוהלת נורא- היא סיפרה לי על כך.

יפה לך שאת זוכרת שהתייעצתי בעניין. תכל'ס, אני בהחלט נגועה בדאגות הללו כל הזמן, אבל שמחה מאוד שמצאתי את הדרכים להשקיט אותן. ממש במיידי. דפיקת לב פתאומית ומיותרת? אני כבר ליד קופת הצדקה עם תפילה אישית משלי...

ואהבתי מאוד את מה שכתבת על "האמנתי כי אני אדבר".

את מתכוונת לרשת אולי?

גם לי הגומי ממש הציק וקניתי ברמי לוי תחתונים ששימשו אותי נאמנה עד סוף ההריון ואח"כ שמרתי עליהם להריון הבא.

הגיוני שתמצאי כאלה גם בחנויות נוספות שמוכרות דברים והלבשה תחתונה להריון ולידה.

בס"ד

אני עברתי ואקום שהיה אחד הכואבים אבל בחסדע שמיים שהיא יצאה כבר! אחרי 3 שעות....

תחשבי שזה מה שהיה לך הטוב ביותר וזו הדרך הטובה שהתינוק שלך היה צריך לצאת, אחרת הקב"ה לא היה מגלגל את זה כך.

אלא כי העובר במצוקה..

אצלנו, רצו לעשות וואקום אבל בגלל שהיא היתה בתעלה הרבה זמן לא יכלו לעשות וואקום ולכן היו בכוננות עם ניתוח חירום..

בסוף בחסדי ה' היא יצאה (אחרי חתך כמובן..) אבל אני לא מתחרטת לרגע שחתכו.. למרות שעשיתי המון הכנות מראש! ורציתי להימנע כמה שיותר מחתך..

אני יודעת ומכניסה לעצמי שאם לא היו עושים את החתך (במקרה שלך וואקום) לא היתה לי הקטנטונת הזאת כאן..

הוא היה הרבה זמן בתעלת לידה ולא כי הוא היה במצוקה.

הכל לקח זמן, פשוט זמן זה מה שהייתי צריכה. הוא ירד. אבל באיטיות כי הראש שלו היה OP ז''א עם האף למעלה.

נכון שטוב לא נגמר בקיסרי, אבל למה איימו עלי בקיסרי? אני היולדת כאן והכל היה בסדר. זה היה התערבות רפואית מיותרת.

אני באמת היחידה שמרגישה תסכול עם איך שהלידה נהייתה?ס

ויודעת שזה הציל אותי מניתוח..

4 שעות היא היתה תקועה- לא נכנסה טוב,

דחפו אותה חזרה לבפנים, ושוב לא נכנסה טוב..

והרופא היה בטוח שהוא לא יצליח לעשוץת וואקום ובכל זאת ניסה,

והציל אותי מניתוח..

הבובה שלי יצאה בסוף בלי ואקום (אבל עם חתך כאמור..) והיא יצאה לא נושמת.. אני בטוחה שאם היו מתערבים הרבה לפני זה לא היה קורה..

זה לא אומר שאני לא מרגישה תסכול שככה הלידה היתה. להפך- אני מרגישה כ"כ מתוסכלת שבכל הקורסים למדו את התרחישים הגרועים כדי שלא נופתע והיה לנו הרבה מהתרחישים האלה.

ב"ה שלא נתנו לך להגיע למצב שאנחנו הגענו אליו. הרופאים שלך מנעו ממך טראומה לכל החיים.

וגם הוא היה OP, ובבי"ח שילדתי הם לא התערבו (לבקשתי) ובסוף לאחר 3.5 שעות עם פתיחה מלאה עברתי ניתוח, והבן שלי היה שבוע בפגייה בגלל הזמן הזה שנמשך, ולמרות שהוא ממש לא היה פג ונולד 4200.זה היה ממש לא נחמד בלשון המעטה.. כנראה שלהיות הרבה זמן בתעלת הלידה לא תורם לעובר יותר מידי..

ואגב- אני התחננתי יעשו ואקום ולא קיסרי, אבל לא עזר לי..

והייתי באותו מצב יומיים... בסוף הוא יצא ב2 לחיצות ולאמא נקרעה הצורה טוטאלית...

הרי בתעלה הוא עדיין מקבל מה שצריך מהשליה, לא? 

גדול וזה הרבה פעמיים גורם למצוקה עוברית,בכלל וואקום עושים מכמה סיבות ובכמה תנאים.

1. מצוקת עובר

2.מצוקה אימהית/תשישיות אימהית.

3. שלב שני מתארך עם אפידורל עד 3 שעות בלי אפידורל עד שעתיים בלידה ראשונה.

בלידה חוזרת שעה בלי אפידורל ושעתיים עם אפידורל.

התנאים זה מצג ראש,ראש לפחות בספינה +1

ההשלכות,דימום בגולגולת העובר,ונזק לתעלת הלידה.

ובפרוטוקולים מותר לעשות עד 3 פעמיים וואקום אם לא מצליח עובר לקיסרי.

יש חשש גדול יותר לצהבת לתינוקות שנולדו בוואקום,ונשאר להם סימן שבדר"כ יורד תוך שבוע.

לעניות דעתי כדאי לנסות וואקום לפני קיסרי.

מלקחיים כבר לא עושים בירושלים לפחות.

משהו מזעזע...

היא נולדה במשקל 3850.

וזאת הייתה לידה ראשונה

התינוק לא רצה לצאת...

אז האחיות שם התערבו והחליטו שצריך וואקום זה היה מזעזע !!!

עשו לי מלא תפרים כך שבמשך חודש לא הייתי מצליחה לשבת, קניתי גלגל ים .

אני לא מאחלת את זה לאף אחד בעולם. אבל ב"ה, אחרי חודש וחצי חזרתי לעצמי .

אה, וכשהייתי מניקה התינוק היה בוכה צורח ולא הבנתי למה, עד שהיועצת הנקה אמרה לי שאני תומכת בו בראש בעת ההנקה וזה כואב לו מהוואקום...

יש עוד הרבה נשים שמתוסכלות בגלל התערבויות רפואיות וזה לגיטימי לגמרי.

כן, יש פעמים שוואקום מציל חיים או מונע ניתוח ויש פעמים שהשימוש בו נעשה מחוסר סבלנות/יצירתיות של המערכת. הבעיה היא שאנחנו לא תמיד יודעים מה בדיוק הסיבה ולא נותר לנו אלא לסמוך על הצוות.

דרך אגב-ישנו פרוטוקול בי"ח שקובע שאחרי שלוש שעות מפתיחה מלאה מבצעים לידה מכשירנית. הוא נקבע כי במחקר שנערך על כ-400 נשים בלבד זה היה הזמן הממוצע של השלב הזה בלידות האלה... בקיצור, שרירותי לחלוטין.

בחוסר יצירתיות אני מתכוונת לשינוי תנוחות, תנועה, כלים בלתי קונווציונאליים כמו הומאופתיה ודמיון מודרך, ומתן הדרכה שונה בשלב הלחיצות.

אני ממליצה לך בחום לעבור עיבוד של חווית הלידה שלך כדי להיות מוכנה נפשית להריון וללידה הבאה בע"ה.

למה לא הזהירו אותך במחלקה שכואב הראש לאלו שיוצאים וואקום

אותי הזהירו ברגע שנתנו לי אותו למחלקה שאולי כואב לו כמו  חבורה בראש

כ"כ דאגתי לו, אבל הוא לא הראה סימן של אי נוחות ,הוא היה נינוח ..עד היום תינוק נינוח וואקומקום קטן 

המיילדת הגיעה לחדר הלידה , הניחה את המוניטור ולא מצאה את הדופק היא לא קשרה אפילו את המוניטור ולא ניסתה בתנוחה אחרת אלא פשוט הזעיקה בחרום את כל העולם.

כל העולם הגיע , הרופא רצה לזרוק לניתוח קיסרי, למזלי בדיוק הגעתי לפתיחה מלאה, אז הוא הביא מייד וואקום בלי לשאול להסביר או לנסות בלי, חתך אותי בלי רחמים, ובדיעבד אחרי שהוא התחיל הוא ראה שאין בכך צורך והפסיק.

התינוק נולד בתוך 4 דקות בלי הוואקום. הוא היה חיוני אפגר 9 ואח"כ 10. הגודל שלו גם היה פצפון 2.8

בקיצור הוואקום היה לדעתי מיותר. היה אפשר לנסות בלעדיו. וגם המצוקה לא בטוח שהיתה אמיתית.

והרבה פעמים זה תחליף טוב לניתוח (זה עדיין לידה רגילה!).

סביר להניח שאת פשוט לא הבנת באיזו סכנה היית את או ילדך ולכן לא מעריכה את מה שעשו לך.

ילדתי כמה פעמים עם וואקום, ובכל פעם זה היה ממש-ממש לא סתם.

בהצלחה!

http://www.reader.co.il/article/80732/%D7%A6%D7%9E%D7%97-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%94

אבל הוא מסדר בעיות של ווסת

להפחתת איבוד דם בווסת יש להמנע ממזון מין החי, להרבות במזונות עשירים בויטמין K ובברזל ולקחת תוספת ברזל.

לגבי חילבה - כן, יכולה, כי היא א.מגבירה את התכווצויות הרחם ו-ב'. מונעת את ספיגת הברזל  (שמחסורו גורם לדימום).

דיכאון אחרי לידה: איך תזהי?

איך תדעי שהדכדוך הקל אחרי הלידה הופך לדיכאון של ממש? מסתבר שיש סימנים שצריכים להדליק לך נורה אדומה: מקשיים להירדם, דרך חוסר תיאבון ועד עצב גדול ורגשות אשמה -כולם יכולים לספר לך על בעיה; אבחני את עצמך.

קישור למאמר השלם:

http://www.mako.co.il/ninemonth-pampers/Article-eb03f45b1f24231006.htm

הודעה והם יחזרו אליך.

קושי יש אצל כולם, למי פחות, למי יותר, תלוי בגורמים רבים מאד.

דיכאון לא קשור לקושי אובייקטיבי, זה מצב נפשי, ומצב זה פוגע ביכולת לתפקד.

בכל מקרה, בכל חשש לדיכאון, ממליצה לפנות לרופא ולא להזיח. דיכאון אחרי הלידה, כשמטפלים בו, חולף שוכחים ממנו, ואילו לא מטופל יכול, ח"ו להסתבך.

יכול להיות טפטוף שלא תשימי לב אליו ושכל פעם הראש של התינוק, כמו פקק, עוצר השטף של המים. יש פדים מיוחדים שאפשר לקנות בבית מרקחת כדי לדעת אם זה מי שפיר. יש למים קצת ריח של זרע- אם עדיין יש טפטוף תנסי להריח.

בד"כ מתפתחת לידה עד 48 שעות מירידת המים. אם יש אפשרות שזו ירידת מים אסור לקיים יחסים וגם יש להימנע מלשים טמפון. מומלץ גם כמה שפחות בדיקות ואגינליות. -כדי למנוע זיהומים. שימי לב שחום הגוף שלך לא עולה. הנחיות בית החולים במקרה של ירידת מים זה לבוא אליהם.

אם זה לא ירידת מים- כל עוד את במעקב ומרגישה תנועות אין ממה להילחץ אבל חשוב להיות במעקב כי כמות המים מעידה על התפקוד של השילייה.

אם את כבר בסוף אולי באמת המים קצת מטפטפים

אם את בשמיני או תחילת תשיעי, אז לא בטוח.

גם לי היה סרט שלם סביב זה בשבוע 32. וזה פשוט עבר בשבוע 38. בשבוע 39 נולדה בובה תקינה לחלוטין...

מסקנותי: א. לא ולא ולא להילחץ, לחץ לא עוזר לכלום. כן לעשות מעקב ואם צריך גם א"ס של זרימת שליה.

              ב. תשתי כמויות אדירות של מים, גם אם הרופא אומר שזה לא קשור. זה כן קשור. כשהגוף כולו קצת מיובש, אז זה משפיע על כמות מי שפיר. תשתי עד שהשתן נהיה שקוף לגמרי. (אני שתיתי 6 ליטר ביום...)

             ג. אם זה ממשיך עד יו"כ- תשאלי רב. אני שאלתי ורב פסק לי שאני יכולה לשתות תה חזק בלי סוכר (די מגעיל) בלי הגבלה כל הצום.

בהצלחה ותרגישי טוב!

יש מצב שזה קורה ואני פשוט לא מרגישה??

שהתחתונים נרטבים מעט.

פשוט אין מושג בזה...

מאחלת לך שהכל יהיה בסדר בע"ה!!

תודה על ההתעניינות!

ב"ה מתכוננת ללידה הבאה

זה בהחלט מציק ומלחיץ (מנסיון) אבל גם נתון לשינוי. אני הייתי במעקב בגלל מיעוט יחסי של מי שפיר למשך שבועיים וב"ה הלידה התחילה באופן טבעי בתחילת שבוע 38 עוד לפני שהתחילו להתלבט על זירוז. 

לענ"ד המיעוט בד"כ לא נובע מטפטוף מי שפיר אלא מירידה בתפקוד השליה או חלילה בעיה במערכת השתן של העובר ולכן המעקב. אם את חושדת שיש לך טפטוף מי שפיר יהיה מאוד לא אחראי שלא לגשת לברור ולחכות להתפתחות לידה. בכל מקרה של חשד לירידת מים ולו בטפטוף חשוב מאוד לברר מה קורה כי במקרה שהקרומים אינם שלמים עלול להתפתח זיהום המסכן את התינוק. במצב כזה, אם תגיעי לחדר לידה ותאמרי שאת כבר כמה ימים עם חשד לירידת מים יכול להיות שבכלל לא יאפשרו לך לידה רגילה אלא רק קיסרי. לכן אם את חושבת שיש טפטוף עדיף להבדק מיד. יש גם פדים שאפשר לקנות בבית מרקחת ולראות אם את אכן מטפטפת.

אם חושדים בדליפה, אפשר לבדוק בבית, בעזרת פדים לזיהוי מי שפיר שיש בכל בית מרקחת.

כדאי לזכור שבבית חולים יש יותר חיידקים מאשר בבית.

ושבבית חולים יש גם חיידקים עמידים.

ושבבית חולים עושים בדיקה פנימית (מה שמעלה את הסיכון להחדרת חיידקים לכיוון העובר, אפילו עם כפפות).

בהריון הראשון הגעתי למעקב הריון עודף בלי מים...

פשוט כככה!

יום שלישי היה לי מיעוט, יום ראשון לא היה מים! אז התחלתי לידה עם זירוז...

בהריון השני היה עודף 

והפעם ב"ה המצב תקין.

אני גם בלחץ שיהיו לי טיפטופים, אני עם תחתוניות מתחילת ההריון בגלל הפרשות...

אז עכשיו אני כבר במעקב כל יומיים- שלושה כי עברתי את התאריך,

אבל האחות וראיתי בעוד מקומות ששתיה מרובה עוזרת לכך!!!

בהצלחה!

(ובאמת לא נעים להתחיל לידה בזירוז....

למרות שהרופא אמר לי שזה בככל לא קשור אבל באמת שמתי לב שבזמן האחרון שתיתי פחות..

תודה רבה לכל העונות,

שתהייה לנו שבת שלום (במלוא מובן המילה)!!

ואכן, אחרי שלש ימים ששתיתי כמות מאוד גדולה של מים, המצב השתפר.

אז אולי כדאי לך באמת לנסות, בכל אופן זה לא יזיק....

באמת חשוב לשתות הרבה כדי שיתחדשו יותר מהר

ירידת המים לא משהו שמתחיל ונפסק. אם המים ירדו - זהו תהליך שנמשך עד הלידה. זה גם לא מצב שניתן להסתובב איתו הרבה זמן, כי אחרי שמים יורדים יש סכנת הזיהום. לכן אם ירדו המים ואין צירים עושים זירוז.

עם בזמן ההריון יש דלקת בנרתיק או בצוואר הרחם, זה יכול לגרום לטיפטוף מי שפיר. גם גידולי הרחם ובדיקות תוקפניות בזמן ההריון יכולים לגרום לבעיה. טיפטוף זה יכול להמשך המון זמן, הוא לא ניכר, אין לו תסמינים ברורים כלשהם וניתן לאבחן אותו, למעשה, בבדיקת מעבדה. אם יש חשש לדבר, חשוב לפנות לרופא נשים ולפעול בהתאם להמלצתיו (שיהיו בהתאם למצבך, למצב ההריון ומצב העובר).

המצב שהזכרת לא דומה לטיפטוף ולא לירידה, כי אמרת שזה "היה", ואילו מצבים הללו לא נפסקים, אם כבר התחילו. את מה שאת מתארת יותר דומה לריבוי הפרשות טבעיות, שזה לגמרי סביר ובאמת לא בעיה.

מיעוט מים יכול להיות כתוצאה ממחלות מסויימות של האם, תופות מסויימות שהיא נוטלת, בעיות של השליה או מחלות בעובר.

מיעוט מים מסוכן בשליש ראשון של ההריון, בשליש האחרון רק עושים מעקב ופועלים רק אם יש צורך בכך.

אבל אכן חשוב לעשות את המעקב וכן לוודה שאין ירידת מים, במיוחד שיש לך חשש לכך.

אולי בכל זאת ההנקה פחתה במעט? לי בשלב שהטרדתי הנקות הגלולה כבר לא הספיקה.

כי הקטן התחיל לאכול ירקות, בדר"כ אחרי הירקות הוא רוצה השלמה של הנקה,

אבל אז זה רק קצת כדי להירדם.. 

מה עשית שהגלולה כבר לא הספיקה?? 

שאלתי עכשיו, כי אחרי שבועיים (אתמול בערב) חזרו לי הכתמים אז אני כבר לא יודעת מה זה.. אוף!!!

תודה רבה! 

מציעה לך לעבור לגלולות משולבות (כמו פמינט, פלורט ועוד כמה שאני לא מכירה), כי נשמע שההנקה באמת לא מספיקה.

כדי להתייעץ עם רופא (לדעתי גם רופא משפחה מספיק).

כי הקטן התחיל לאכול ירקות, בדר"כ הוא רוצה תוספת הנקה אח"כ, אבל זה רק קצת כדי להירדם..

מה עשית שהגלולה כבר לא הספיקה?? 

אני בלחץ כי עברו רק שבועיים והכתמים עכשיו שוב חזרו, באותו גודל.. אני כבר לא יודעת מה זה... אוווווף!!!

פעם שעברה שאלתי את הרב שלנו מה לעשות והוא אמר שבנתיים להתעלם.. למרות שהיה לי קשה עם זה כי זה היה נראה 

על גבול המחזור.. כאילו- בכיף להישאר מותרים..אבל.. 

תודה רבה!..

מחפוד, מחפוד...

שיהיה בהצלחה.... ובאושר רב

טיעימים וכשרות הרב מחפוד

את אולמי הברון

לא זוכרת אם הם מגיעים למרכז, אבל ממש זולים

"מסובין" מתניה 0526301703

וזולים מאד 0504132799 זה המס' של הבת שלהם (היא חברה שלי.)  ותבקשי ממנה את המס' של אבא שלה.