פורום הריון ולידה (עמוד 5057)

כשאת בדייטים נראה לך שבחיים לא תתחתני

כשאת מחכה לילד כל חודש נראה נצח ואת לא יודעת מתי זה יקרה

בהריון שהוא 9 חודשים הוא נראה נצחי 

אפילו בלידה ארוכה נראה לך שבחיים התינוק לא יצא

בכל אופן כמובן שהכול שטויות...

העיקר בידים מלאות!!!

נולד התינוק שלא נולד....

שולחת לך המון אור, חיוך, חיבוק, שמחה, אהבה, אושר ותמיכה לקראת הלידה הקרבה!

מוזר לא להיות בהריון...תחשבי שהריון הוא כמעט שנה!!!!! אז מה הפלא...

בהריון הראשון בעלי התקשר כל יומיים לאמא שלי שתשכנע אותי שברור שאני אלד בסוף.

עוד כשהגענו לבי"ח עם צירים כל 3 דקות תהיתי אם אני בלידה...

בעלי פעם היה אצל רופא ערבי והתלונן שקופצת לו העין.

אז הרופא שאל אותו: "אתה מאוהף???" (=מאוהב)

לגבי העין: זה מעצבןןןןןןןןןןן!  זה קודם כל. דבר שני מישהי הזכירה שזה יכול להיות קשור לחסר במגנזיום שהוא נפוץ מאד בהריון. יכול כמובן להיות קשור ללחץ וסטרס... (מישהו אמר שבוע ולא קיבל?) ושמעתי שזה גם עשוי להראות על משהו רוחני... אין לי השגות בזה, אבל אני מאמינה שמן הסתם יש לזה הסבר פיזי פשוט אצלך.

לגבי המשקל: נראה לי קילוגרם עליה בחודש תשעי זה הנורמה, לא?

תרגישי טוב יקרה!

אני יודעת מניסיון אישי שזה נובע ממתח.

זה באמת משגע לפעמים לגמרי, העין,  בפרט כשאני מדברת עם אנשים אחרים ותוהה אם רואים ואם זה נראה מוזר

או כשאני מנסה להתרכז במסך בעבודה

או גם סתם ככה!!

ממתח ומלחץ... מתה על התשובה הזו!!

"עברי לקאריביים והמלטי משלל תופעות מטרידות"

נו באמת!!

כן, דווקא היה לי שבוע שהתחיל מתוח נורא והסתיים מתוח נורא, ואני עייפה מאד רוב הזמן, אז אולי זה קשור

אבל זה מתסכל לשמוע על ההשפעות האפשריות של זה, מעבר מה שאני חשה בכל מקרה....

אה, והשאלה על המשקל היא כי אני לקראת סוף שביעי והעוברון כבר לא קטן ועניין אותי הלאה....

תודה רבה לכולן!!

אם זה מחוסר מגנזיום אז תאכלי בננות ושוקולד  אולי זה יעזור

והמשקל - אני חושבת שבשמיני תשיעי הם יכולים לעלות עד קילו לחודש

ד"ש חוזר, יא פוסט-לידה זריזה ומאורגנת שכמוך

נעלמת לנו..

ולכן יצאתי לשמירה רק חודש אחרי שהרופא אישר לי והיום ב"ה קיבלתי מכתב שהשמירה אושרה. ילדתי לפני חודש וחצי...

מה הסיבה שנתנו לך שמירה ובאיזה שבוע את?

הסיבה שהרופא נתן לי היא כזו שמלחיצה אותי שביטוח לאומי יאמרו שאין בה סיכון ממשי.

תכל'ס, ההיריון מפרך, צירים מוקדמים משבוע 24, היה גם קיצור צוואר קל, וכעת גם סוכרת היריון.

וסוג העבודה שלי פשוט גומר אותי, לא יכולה להמשיך כך לעבוד עם הצירים ועם הרעב והלחץ. לא יכולה.

סיפרתי את זה לרופא מעקב היריון בסיכון, והוא פשוט נתן חופשה לשלושים יום ואמר שכך מתחילים את התהליך.

פשוט נתן, בלי לעשות עניין.

נשמתי לרווחה, אבל אז התחלתי לשמוע שזה סיפור מההפטרה....

אם הרופא נתן לי, אני אמורה לדאוג?

הוא רופא רציני, ונראה לי שהוא החליט בגלל ההתכווצויות, השאלה איך להוכיח לביטוח לאומי התכווצויות? לרוץ למוקד כשיש? יש עשרות פעמים ביום! ובטח כשאגיע,יפסיקו.....

איך אוכל להחליט?

לא יכולה לחכות חודש. לא אעמוד בזה...

מה הייתה הסיבה אצלך? ולמה חששת?

אצלי היתה סיבה עוד פחות הגיונית לשמירת הריון ובכל זאת יצאתי. ולא עשו שום סיפור. את יכולה לשלוח להם בפקס את כל הטפסים הנדרשים לאגף אימהות ואז פשוט תחכי לתשובה.

גם אם התשובה שלילית יש אפשרות ערעור ואפשר לקבל גם סיוע משפטי אם יש צורך. אבל בד"כ אם יש המלצה של רופא אז מקבלים בלי בעיות.

 מהמבדק המוניטור פלוס התוצאות מהרופא ויש לך -  הוכחות!!

בהצלחה יקרה!! על תוותרי זכותך לקבל מה שמגיע לך!!

אולי הם התחילו תהליך ליטנטי של לידה, שבלידה ראשונה יכול להתמשך אפילו כמה ימים, ומאופיין בגלי צירים שפתאום נעלמים. ואולי אלה 'סתם' צירים כמו שיש לנשים רבות בחודש תשיעי, צירים שאולי מכינים את הרחם, אבל לא מובילים ללידה.

בכל מקרה אל דאגה, בע"ה יבואו צירים 'אמיתיים' שיביאו ללידה בריאה בע"ה!

כנראה שזה לא היה הזמן ללדת. זה קורה.

הסימנים להגעה לבי"ח מהקורס הכנה ללידה שאני עשיתי:

צירים סדירים כל 5 ד'. (מרגע התחלה עד רגע התחלה)(צירים סדירים הכוונה היא שלא עובר יותר מ5 ד' ללא ציר. יכול להיות פערים של 1,4, 3, 1,5,2

כלומר, ההפרשים לא צריכים להיות קבועים)

הציר עצמו צריך להימשך במשך דקה.

הצירים הסדירים נמשכים במשך שעה. (רצוי לסחוב שעתיים בבית אם אין לך כוח לטיולים במסדרונות)

אם עובר יותר מ5 ד' ללא ציר מאפסים שעונים. כלומר, גם אם 40 ד' היו צירים סדירים ואז הפרש של 7 דק' מתחילים לספור מההתחלה.

יכול להיות גם שעות של צירים לא ממש סדירים.

אם נעלמו הצירים יכול להיות שיש עוד כמה ימים/ שבועות עד הלידה ויכול להיות שאוטוטו תפתחי אותם שוב.

כמובן שכל הנ"ל נאמר אם לידה מתחילה בצירים.

היא יכולה להתחיל גם בדימום או ירידת מים שאז צריך להגיע מיד לבי"ח ולא לחכות בבית.

(אגב, לגבי דימום- מדובר בדימום ממש ולא בדימום קטן שיכול להיות כתוצאה מבדיקת פתיחה אם נעשתה או משהו כזה)

בהצלחה ובקלות ובידיים מלאות!!

מנסיון ענין ספירת הדקות לא ממש מדוייק ומשתנה מלידה ללידה ויכולה להתפתח לידה גם מצירים לא סדירים אבל רציפים.

בעיקר בלידה ראשונה, כשאשה עוד לא מכירה את עצמה בלידות, (למרות שתמיד יש הפתעות..)

כדאי גם לדעת אם יש במשפחה סיפורים של לידות מהירות. (אמא, אחיות, דודות...) כי אם כן - לא מומלץ לקחת סיכון ולהישאר בבית הרבה, כי את לא יודעת עוד כמה זמן יש לך...

אצלי היו צירים קצרים (כ20-30 שניות) אבל מאוד כואבים ומאוד תכופים (כל 3-4 דקות), חשתי שזה לא לידה בגלל הצירים הקצרים, אבל מכיוון שכאב מאוד ורציתי אפידוראל אז אחרי 20 דקות כאלו נסעתי לבי"ח, הגעתי בפתיחה של 5. וחצי שעה אח"כ כבר ילדתי, כך שגם צירים קצרים- אם הם תכופים יכולים להביא ללידה. 

אסור להתעלם מצירים בטח לא ממשהו רציני ועדיף ללכת סתם לבית חולים מאשר לא ללכת כשהיה צריך

אולי מבנה אגן,

בדיוק עכשיו חזרתי מלידה OP מדהימה..ליוויתי את הזוג גם לפני 3 שנים וזה היה מצג רגיל OA.

לדעתי זה יותר אפידורל בשלב מוקדם.

חשוב להיות כמה שיותר בתנוחות זקופות ורכונות קדימה.

אחרי לידות עם אפידורל ובלי אפידורל וכולן OP

מה שכן - בלי אפידורל שמרגישים היטב לאיפה ללחוץ זה מסתיים הרבה יותר במהירות - אבל קרעים הם חובה.

בלי מגע יד אדם - נקרעתי...

אצלי לפחות - זו חובה.

בפירנאום,אם היה חתך לפני וכו'..

מה שכתבת בסוף על התנוחה של הישיבה זה דבר מוסמך???

המצב האופטימלי כשהתינוק יוצא הוא שהראש למטה, והפנים של התינוק מכוונות לעבר גב האם. OP הוא מצב שהמצג הוא מצג ראש(כלומר הראש יוצא ראשון) אבל התינוק מסובב כך שפניו מופנות לעבר הבטן של האם ולא לכיוון הגב שלה.

כי הוא אמור להסתובב בפנים ולכופף את הראש בפנים והוא עושה את זה בכיוון ההפוך. (לעומת עצמות האגן)

העובר צריך לעבור עם הראש מסלול (לא קטן) עד שהוא מגיח ויוצא אלינו

צרפתי קובץ המראה בתמונות את שני אפשרויות המסלול הרגיל ובמצב OP

20131015214131.docx

השלבים בקיצור:

1.השלב הראשון התבססות הראש באגן,

2.פלקציה של הראש-(קיפוף פנימה של הראש) כדי להקטין את הקוטר ולעבור בין עצמות האגן 

3. סיבוב פנימי ימינה או שמאלה,

4. סיבוב פנימי נוסף למצב אורכי.

וכאן הראש ממש בפרינאום וכבר יוצא

5. התחלת הרמת הראש החוצה(הטיית הראש אחורנית) 

6.השלמת הוצאת הראש מהאגן בהרמתו (פנים לאחורי האישה והעורף עולה כלפי מעלה)

7-8. סיבוב חיצוני על מנת שכעת הכתפיים יוכלו לצאת.

במצב OP הוא עושה סיבובים הפוכים לעצמות האגן ולכן הלידה קשה יותר במיוחד אם התינוק גדול.

אם זה מצב OP אז זה נראה לי שרק לבנים הנולדים או רק לבנות הנולדות המצב כך!! כך שמעתי פעם...

אומרים שאלה ילדים סקרנים כי הם יוצאים וישר רוצים לראות את הפנים של האמא

אבל זה בפילוסופיות של איך הלידה קשורה לאופי של הילד...

http://www.medicanalife.com/user/DrLeila

(צריך את הרמה הכי פתוחה של רימון כדי לראות אותו אבל זה רק אנימציה)

בסרטון רואים איך זה במצב האופטימלי במצב OP במקום שהעובר יפנה את הפנים לכיוון עצם הזנב הוא מפנה אותה כלפי עצם הפוביס (העצם הקידמית של האגן)

מקווה שעכשיו זה מובן יותר

צרפה קובץ שמראה את הראש בכל שלב.

בלידה רגילה ולמצג OP

כמות שהיא זה הקל עלי קצת

מעין חלום שכשאהיה בהריון אני אשנה את הרגלי האכילה שלי ואתחיל לאכול מאוזן בריא ומגוון. לא עובד. רק מחמיר.

מחוברת תזונה בהריון של מאוחדת: (חלקי. אני לא זוכרת הכול)

עיפות גורמת לבחילות - להוסיף שינה של שעה שעתיים בצהרים ולישון היטב בלילה

רעב גורם לבחילות - לאכול ארוחות קטנות וקרובות

יש מאכלים שגורמים לבחילות להמנע מדברים מטוגנים ושמנים וע"י ניסוי ותהיה אישיים

אישית בתחילת הריון אכלתי תפוחי אדמה וגזר מבושלים , מרק ירקות טחון שבפנים שמתי חזה עוף

אבל באמת - את צריכה למצוא מה שמתאים לך

לי לא היו חיים בשליש הראשון.. קחי את זה כ'תקופת מחלה' שתעבור ואת תהיי בסדר. בינתיים תקפידי לא להתייבש = לשתות קצת קצת, למצוץ קרח או שלוקים, להכניס נוזלים. אם זה רק בחילות אז תכריחי את עצמך לאכול, אבל אם זה גם הקאות אז תשקלי מחדש.. ותזכרי שזה עובר!!

2 ערכים לא תקינים = סכרת הריון.

אבל נראה בעליל שמדובר בסכרת קלה- שאם תשמרי על דיאטה מעצבנת - ההריון ימשיך להיות רגיל ותקין כסדרו.

מה עכשיו? יש לי תור לרופא רק ביום שישי....

שום דבר לא יקרה בטווח של ימים או שבוע/שבועיים.

אין היסטריה. זו לא סכנה מיידית ומוחשית.

את צריכה בעיקרון לפגוש דיאטנית שתתווה לך דיאטה מסודרת ולקבל מד סוכר כדי לבדוק שאכן הדיאטה עוזרת.

חוצמיזה ההריון שלך הופך להגדרה של "הריון בסיכון" ויחליפו לך רופא.

בינתיים אם בא לך כבר להתחיל לשמור - תחליפי את הלחם שלך ללחם מלא ותאכלי ארוחות קטנות עם רווחים של שעתיים - שלוש בין ארוחה לארוחה.

תשתדלי להפחית בפחמימות - כל המתוקים כדאי בכלל לא, אורז/פסטה/תפוחי אדמה וכו' לאכול בכמויות סבירות לכל ארוחה. שלא יצא מדי הרבה פחמימות. ולהרבות בחלבונים - עוף/חלב ומוצריו/טחינה ובשומנים.

כי אני כותבת בדר"כ מהפלאפון ושם איני יכולה לענות באישי.(אם בכל זאת תרצי באישי תגידי ואכתוב לך מהפלא' של בעלי)

אז את כבר מכירה את הסיפור שלי

(ב"ה בהריון, שבוע 12 כרגע. בהריון שהתחיל שבועיים לאחר הפלה טבעית)

ואם תסתכלי בהודעות שלי פה בפורום תראי שגם אני כתבתי פה על הפחדים שהתעוררו בי מיד עם גילוי ההריון.

גם אני אחרי ההפלה חשבתי לעצמי שיותר לא תהיה לי חווויה פשוטה של הריון שהוא רק משמח ומרגש ..בלי מלא פחדים וחששות...

ואצלי גם הצטרף פחד ישן יותר- אני מפחדת מהמתנות .

חיכיתי 8 שנים עד שהתחתנתי. ו9 חודשים מהחתונה עד שנפקדנו ב"ה. כל הזמן פחדתי שהצורה הזאת של להמתין ולחכות ולהתייסר  תמשך...ושמה שלכולם מגיע בקלות אצלי תמיד יסתבך...

ואחרי ההפלה זה התגבר...

גם אני כשגיליתי את ה2 פסים שמחתי והתרגשתי נורא. אבל קצת עצרתי את השמחה...לא העזתי לשמוח באמת. כי מי יודע..

וביום שהיתי צריכה לחכות לתשובה של הבטא....זה היה נורא. היתי על קוצים.

ואז ישבתי עם עצמי וכתבתי...והבנתי שאני חייבת איכשהו לעשות הפרדה בין מה שהיה לבין עכשיו. שאסור לי לתת לזה להשליך על ההריון הזה.

ואם יש משהו שלמדתי מההפלה- זה שהכל בידי ה' ורק הוא  זה שמחליט.

ואם זה רק הוא- אז אני לא רוצה להיות נתונה לחסדי בדיקה זאת או אחרת או לגזר הדין שהרופא יגיד. אני מאמינה שאם  ה' נתן לנו את ההריון הזה זה כי הוא רוצה לתת לנו ילד בריא ושלם ומתוק  בעז"ה. (ולכן החלטתי לעצמי  שאני לא רוצה לעשות בדיקות הריון לסוגיהן מלבד אולטרסאונד וסוכר ובדיקות דם- לא רוצה כל פעם להשאב לפחד הזה. רוצה באמת לתת אמון פשוט)

ואז מה אם קרה מה שקרה...כולנו התאכזבנו פעם בחיים...ואם נאמין לאכזבה הזאת ונשאיר אותה כל הזמן בתוכנו נהיה אנשים קרים עם לב סגור שלא מאמין בטוב ולא מצפה לגאולה- כי למה שעכשיו יקרה משהו טוב? למה מגיע לי?

ב"ה הפעם התוצאות היו תקינות ב"ה. (ותסתכלי פה בפורום שלמרות שבשבוע 5 היה לי בטא 8000 שזה תקין לגמרי- שאלתי פה  כמה פעמים לודא שזה בטוח בסדר...)

ואז הגיע השלב של לחכות לבדיקה של הרופאה לראות שיש עובר ודופק....שבועיים וחצי לחכות במתח הזה.....בעעעע....

באמת ספרתי את הימים.

אבל תוך כדי ניסיתי לעשות דברים שירגיעו אותי-

התחלתי לכתוב לו למי שמסתתר בתוך הרחם...ללשתף אותו במה שעובר עלי. אני יודעת שזה נשמע מצחיק...אבל זה חיזק אותי.

התחלתי לתת צדקה כל בוקר לזכות ר' מאיר בעל הנס ולהתפלל כל יום שהעובר יתפתח היום בצורה תקינה ושהיום יעבור בשלום ובשמחה--לפי עצה שקבלנו מאדמו"ר אחד.

זה עוזר לי באמת כל יום.

בבדיקה  ב"ה היה דופק והכל היה תקין. זה שימח והרגיע אותי לאיזה שבועיים...ובאמת אחרי היו לי עדיין קצת חששות- אבל עם כל יום שעבר...משהו בלב נרגע יותר ויותר.

צריך לזכור שאמון  זה דבר שנבנה ונרכש מתוך חוויה חיובית- וכדי לרכוש אותו צריך להסכים ללב להתמסר לחוויה ולהיות בה ולא לתת לפחד לחסום.

זה טבעי לפחד. וטבעי שהפחד לא יעלם ברגע אחד. אבל אם תתני אמון ותסכימי- זה יקרה לאט לאט. אבל באמת.

ומה שמאתגר אותי עד היום זה שאין לי תסמיני הריון בכלל.. שאם הכל יהיה בסדר ותקין- אני באמת בטוחה שרק אגיד על כך תודה. כי אני רואה כמה נשים סובלות...

אבל לפעמים מתחשק לי מדי פעם לקבל אות חיים...בינתיים מסתפקת בתאבון מוגבר ובבטן תופחת והולכת...

(למרות שה' ישמור קראתי פה לא מזמן כמה סיפורים שמראים שגם הבחילות זה לא עדות לתקינות ההריון...)

ובאמת- אני מבינה ומזדהה עם הפחד. אין תרופת פלא. רק להפנים שה' באמת רוצה רק בטובתך. באמת. ושמה שהיה- היה חלק מהדרך שהיית צריכה לעבור. וכל מה שיקרה מעכשיו והלאה- הוא בפני עצמו. .

החיים זה לא  מחקר סטטיסטי

(ודוקא במקרה שלך- שתדעי ששמעתי מאנשים ומרופאים- שזה כל כך נפוץ...קורה כמעט לאחת מ2-3 נשים. ולחלוטין בלי השלכות הלאה.)

מציעה לך שכשתפקדו בעז"ה (בקרוב!) לכתוב , לומר כל יום  פרק  תהילים לתת צדקה לזכור- שה' עכשיו שומר עליו. ולהאמין לטוב הזה שמתחולל.

ואת תראי שגם מזה תקבלי מלא מתנות- הזכות להרגיש ששום דבר לא מובן מאליו, שהכל חסד ה'...והיכולת הזאת להאמין בטוב גם לאחר כאב- אני מברכת אותך שבאמת תזכי לזה! ותזכי להעביר את זה לילדיך!

ויהי רצון שלא נצטרך ללמוד ולגדול מתוך כאב ויסורים. שהכל יבוא לנו מתוך שמחה ורוגע.

מקוה שעזרתי מעט...

(ואני באמת מבינה אותך, כי אני גם מפחדת לפעמים...גם עכשיו אני כבר שיא המחכה לבדיקה עוד שבוע...)

איזו תגובה עוצמתית!!! התרגשתי והתחזקתי

ניתן להשיג בבתי מרקחת.

אין לי מושג אם צריך מרשם או לא.....

צריך לקחת את האנטיביוטיקה והפרוביוטיקה בהפרשים של שעתיים לפחות כי הם סותרים אחד את השני.

בנוסף ממליצה להפחית בסוכר וקמח לבן שמעודדים גידול פטריות.

תתקשרי לכללית או תחפשי באינטרנט.

בד"כ ממליצים להירשם בין השבוע ה 27 ל 30, תלוי באיזו תדירות הקורס וכמה מפגשים הוא אורך

ברעיון רצוי לסיים את הקורס לקראת השבוע ה 36

בהצלחה!

המשך היריון קל, בריא ותקין!

לראות שהעובר במצג ראש,לראות את המעקב גדילה,ואת המיי שפיר.

תודה רבה!

אבל זה משמעותי ללכת לאולטרסאונד מיוחד או שכל רופא נשים יכול לבדוק את זה עם האולטרסאונד שלו?

טישטוש ראיה,בצקות,כאבי ראש,כאבים ברום הבטן בצד ימין מתחת לחזה. חלבון בשתן ולחץ דם גבוה.

מה שאת מתארת נשמע כאבים קלסיים של התרחבות הרחם.

בהריון

לשתות ולהשתין המון ולא להתאפק בכלל.

לשחרר את הדלקת שתצא מהגוף...

אם כי .... יש לי סיכוי להצטרך הפעם

נראה לכן שזה עובד גם על בחילות של הריון?

בת של רופא שהאבן יכולה להנמס ולצאת ברוב המקרים אם שותים הרבה הרבה

בהצלחה יקרה ורפואה שלימה!!

ותודה על העצה שלך (אף על פי שמעולם לא נגעלתי עד כדי כך...אבל גם לא יצא לי העמסה של 100)

כיבסתי מלא פעמים.

את צריכה להוציא מלמטה את הספוג ומהצדדים את החלקים הקשים

(רק תסתכלי טוב טוב איך זה יושב

שלא תסתבכי אח"כ להחזיר)

קטנה, קלה, יציבה, גבוהה עם גלגלים קטנים, מתלבש עליה סלקל ומתקפלת למטריה..

אנחנו קנינו אותה מבייבי אאוטלט בכפר סבא בממש זול!

קנינו עגלה עם אמבטיה, טיולון וסלקל+ בסיס לסלקל לרכב ב2400 ש"ח (המחירון שלה מתחיל ב4000, אבל בגלל שזה היה בעודפים..)

אני אישית לא מתחרטת לשניה שקנינו אותה, היא הרבה יותר זולה מאינגליזינה וטובה ממש!

אנחנו קנינו סייבקס, היא נוחה, צרה, קלילה וכו'-זה נכון

הבעיה- מהר מאד (פחות משנה) היא התחילה לחרוק, גם לי זה קרה וגם לאח שלי כך שזה לא מקרה חד פעמי

זה מעצבן ביותר!

אז אני מאוהבת בעגלה אבל הייתי חושבת פעמיים

מדהימה! אנחנו כל כך מרוצים! מומלצת בחום.

מאמס אנד פאפס סולה בצבע סגול

היתה לנו אינגליזינה

עם אמבטיה רכה.

היה מצוין!

אני בשבוע 34+4 וההורמונים ממש משתוללים אצלי,עייפות מרובה,חוסר חשק לכלום,רגישות יתר וגם כן התכנסות יותר בעצמי..אנחנו נשים..מה לעשות..לי זה גם חדש הריון ראשון.....איזה הריון את?

שיעבור בנחת,בשמחה ובקלות ועם ידיים מלאות.

צריך לזכור שזה הגיוני..וטבעי למרות שלפעמים זה נראה שזה לא יגמר לעולם.

מצב טבעי ולקראת לידה.

בזמנו קרה לי ג"כ והייתי מאד מדוכדכת כי הרגשתי כל הזמן ש "אני פשוט לא אני" אבל אז קראתי במחקר מסוים שזה תהליך טבעי ודווקא מאד רצוי כי כך הגוף מרגיל אותך להיות מרוכזת בעצמך ולזהות סימנים של טרום לידה שלולא הריכוז המיוחד הזה לא היית שמה לב אליהם ואותי זה מאד הרגיע.

הרחם שלי חזרה להיות פעילה לחלוטין החל מחודש אחרי הלידה, מסתבר שזה יכול להיות.

אם את לא רוצה להכנס שוב להריון עכשיו כדאי ללכת ולבדוק אפשרויות של מניעת הריון.

אם יש לך כוחות לעוד הריון, אשרייך!

הזמן יעשה את שלו

היא רופסת ודורשת תרגילי בטן כדי להראות נורמלי..

איך בעלי אמר, אם אחרי שתגמרי ללדת את כל ילדינו וזה עדיין יפריע לך נלך לעשות טיפול קוסמטי...