פורום הריון ולידה (עמוד 5093)

בשעה טובה.. תרגישי טוב.

והמשך הריון קל,ארוך,עגול בריא ומשעמם..

פרקי תהילים ותפילה מהלב.

עשי סקירת מערכות:

ה' יתברך,

תן לעובר מח תקין ושכל טוב להשכיל אותך וללמוד תורתך.

תן לו עין טובה. 

שיהיה אפו מריח ביראת ה'.

יהיו פיו ולבו שוים. יהיה פיו מדובב אליך.

יהיה אוכל רק לכבודך מזון כשר .

תהיה לשונו טובה ויהיה דיבורו נקי וראוי. יזכה לדבר דיבורי קדושה ושמחה ותהיינה שתיקותיו טובות ומועילות.

לב טהור ברא לו אלקים, לב קל ושמח, מלא אהבה לכל.

תהיינה ידיו אמונה, מקיימות פתוח תפתח. יהיה מן הנותנים והמשפיעים טוב.

(יש פירוט לכל האיברים הפנימיים ולשלד)

שיהיה רץ לדבר מצוה

וכן על זו הדרך.

 

לקוח מחברה שמפרסמת את הדברים בעלון נשים. אז כל הזכויות שמורות! אבל היא בטח תשמח לזכות את הרבים .

קודם כל, חייבים לטפל, כי אחרת הבעיה הופכת לכרונית - וזה כבר אלף לילה ולילה לכל החיים.

אם יש זיהום (ובד"כ יש) חייבים טיפול אנטי-זיהומי, בהתאם לטיב הזיהום.

אם ישמוגלה - חייבים התערבות כירורגית.

אם יש ציסטה, אך אין מוגלה ואין זיהום - ניתן לטפל גם ביקור. לעומת פתרון כיורגי, לדיקור אין 100%.

שיטות עממיות לא יעילות ובד"כ גורמות להסתבכות הבעיה. לא ממליצה.

 

לי יש כ 7 שנים הסיסטה ובינתיים היה לי דלקת 4 פעמים .

כרגע סיימתי טיפול באנטיביוטיקה ועדיין אני רגישה בציסטה.

והייתי רוצה לנסות דיקור לפני שאני הולכת לניתוח (marzupilazia) בהרדמה כללית.

הבעיה זה באמת העלות ושאין 100 %.

 

תודה רבה על כל ההסברים.

כך שמעתי מלינוי הופמן ההומיאופטית. זה תכשיר שמתאים לעצם הזנב שיש בה הרבה עצבים.

תנסי "להקשיב לכאב" ולנסות למקד היכן הוא בדיוק.חיצוני או מבפנים גב או עצם הזנב.

טלפון של לינוי-0507904901.את יכולה לשאול אם יש משחה מקומית או תכשיר ללקיחה בפה,והיכן באזור מגורייך.

תרגישי טוב!

חנה -0526450442

 פשוט קמתי עם זה בבוקר...

במיוחד למי שיש רחם אחורית תשתי הרבה ותנוחי...

הצירים שלי היו בגב... הרשתי כאילו מישהו מסובב לי שם סכין...אל תצאי לשום ישיבה ...

אני רק בשבוע 24 ועד עכשיו ההיריון היה תקין לגמרי ב"ה...

צריך להילחץ ללכת לרופא או משהו?

זה לא ממש בגב אלא יותר למטה, בעצם הזנב..

יכול להיות שזה צירים יכול להיות שלא ... בנתיים תשתי ותנוחי .אם תראי שזה לא מפסיק תגשי לרופא. בשלב הזה בהריון יש לפעמים צירים מדומים, תופעה שמגיעה אחרי מאמץ מסויים או חוסר שתייה

ממש לא קשור לצירים, עבר מעצמו לקראת סוף ההריון.

אל דאגה.

המשך הריון תקין ובריא.

השאירי אותו בבית, תעסי לו את בית החזה בשמן זית מחומם. רפואה שלמה. 

אני עם כאב גרון וראש מאתמול.. איך לי כח לצאת מהמיטה
בטח הדבקתי אותו!

לעסות עם ערק.

לנו זה ממש הרגיע את השיעולים באמצע הלילה.

אם אין חום לא להילחץ, זה בטח בגלל מזג האוויר המשוגע. אם אתם מחממים עם מזגן או רדיאטור, אז כדאי להפעיל גם מכשיר אדים, זה יכול לעזור.

שאם הווסת חזרה אז ההנקה לא מונעת הריון.

 

בכל מקרה, לעניות דעתי לא כדאי להפסיק הנקה בשביל הריון נוסף. ההנקה היא ודאית, הריון נוסף לא. ברי ושמא, ברי עדיף. בפרט שאי הפסקת הנקה לא מחייבת העדר הריון, הפסקת הנקה לא מחייבת הריון.

ובפרט שהן לפי ההלכה והן לפי ארגון הבריאות העולמי הנקה עד גיל שנתיים היא אלמנטרית, כך שבעיניי להפסיק דבר חשוב כ"כ אבל תינוק נוסף שעוד לא קיים.

ובאופן אישי עוד לא שמעתי על רב שאומר שצריך להפסיק הנקה בגיל כזה גם אם בוודאי שהיא מפריעה להכנס להריון נוסף. שמעתי כמה וכמה שאומרים בפירוש שאין צורך להפסיק הנקה בשביל להכנס להריון נוסף בגיל כזה.

 

וכמובן שיש פה הרבה מקום לשיקולים אישיים נוספים. ברור לדוגמא שדילמה כזאת שעומדת בפני מישהי צעירה יחסית שעוד הרבה שנות פוריות לפניה אינה דומה לדילמה שעומדת בפני מישהי מבוגרת שכבר עברה את גיל 35.

לדעתי תמשיכי להניק בכיף.

 

יישר כוח!

תני לתינוק הזה את מה שכדאי וראוי לתת לו.תמשיכו לשמוח בתקופה הכל-כך מיוחדת ומשמחת של ההנקה!!!

את ניהול העולם-יש מי שעושה, ב"ה.

ובאמת,אם חזר המחזור,הולכת ומתקרבת אפשרות ההריון הבא.

בשורות טובות,בריאות ונינוחות!

אישה שהתחתנה בגיל יחסית מבוגר (נגיד מעל 30) ורוצה משפחה עם הרבה ילדים, לדעתי לא יכולה להרשות לעצמה לקחת את הזמן בנחת.

אם את עוד צעירה, אני מבינה את הרצון לעוד, לדעתי זה הרצון הכי טבעי ובריא שיש לנו, אבל בכל-אופן נראה לי שחבל למנוע מהתינוק הנוכחי את מה שמגיע לו בצדק, בשביל תינוק דמיוני אחר (בהנחה שההנקה טובה גם לך וגם לו...).

תלוי מאוד בזוג. נכון שהוא לא סוחב את העובר תשעה חוד' וכו'. אבל הוא סוחב אותנו... זה לא יותר קל.

אפשר גם ללכת לקורס הכנה ללידה פרטי זוגי יחד ואז זה עוד יותר מחבר.

לקרוא ספר ביחד או את שבועות ההריון מה קורה כל שבוע.

תני לו להרגיש תנועות.

בקשי שיעשה עיסוי.

 

בהריון הראשון כמובן שבעלי בא איתי לכל הבדיקות. האמת שגם היינו זוג סטודנטים, והיה לו פנאי לבוא.

מאז יצא שהוא פחות ופחות בא. בהריון הקודם שהיה לי (האחרון לבינתיים...) הוא כבר לא בא בכלל, חוץ מבדיקה אחת שהיתה לי וגינאלית אצל רופא (זכר), והרגשתי שלבדיקה כזאת אני חייבת להביא איתי בעל, מפאת הצניעות. לכל שאר הבדיקות הוא לא הגיע - לא לסקירה, לא לאקו לב עוברי שהיה לנו, לא לייעוץ אצל יועצת גנטית שהיתה לנו.

אבל לא לחצתי עליו וגם לא ביקשתי ממנו (חוץ מהבדיקה הנ"ל), משום שהוא באמת עסוק. החיים שלנו כרגע סובבים סביב עבודה וילדים. ובזמן הבדיקות הייתי צריכה שהוא יהיה עם הילדים, או אם הבדיקה בבוקר, שיהיה בעבודה על-מנת שלא יחסרו לו שעות.

לא נורא, הבנתי שזו המציאות ולכן גם לא ציפיתי שיבוא.

גם לאחר הלידה, יוצא שבפועל התינוק הוא עדיין "שלי". אני מניקה, מקלחת, מטפלת וכו', והוא עסוק כולו בלהיות אבא ואמא לשאר הילדים, ותוך כדי כך גם לא להפסיד עבודה.

כמה זמן אחר-כך אני כבר מרגישה שלאט לאט הוא נהיה אבא גם של התינוק.

מעט מאד בדיקות הוא בא איתי. רק כשהיה משהו ממש קריטי.

תנועות, מדבר איתו וכאלה? ממש לא...

תנועות אחרי שהרגשתי בפעם הראשונה נתתי לו להרגיש.

 

שנינו מדברים לעוברון שבבטן.. 

 

אפילו בקשתי ממנו לקרוא קצת על הריון ותופעות הלוואי- ומאז שהוא קרא הוא הרבה יותר מבין אותי ותומך בי. אני חושבת שזה חשוב מאוד שהוא יהיה שותף.

בסד

בא לכל הבדיקות
מדבר לקטנטנים
שר להם
מלטף

לפעמים יותר ממני...

כפרה עליו

שהחיים ידרשו מאיתנו יותר..

בטח הוא יהיה פחות נוכח בבדיקות,

אבל מבחינתי זה לא אומר המון,

כי השותפות האמיתית בעיניי היא ההתרגשות המשותפת, הציפייה המשותפת, השמחה..

כשאני חוזרת הביתה מיום לחוץ שהוא ישאל מה שלומי ומה שלום פיצפוצון שבבטן..

שילטף..

כל זה נראה לי ממש ממש שותפות מלאה.

אני חושבת שמטבעם של רוב הגברים הוא להתרגש- ויתכן כמונו אך לא מבטאים! זאת כמונו הנשים...

 

אני זוכרת שבהריון הראשון גם ציפיתי שבעלי יתרגש מהתנועות וכל הזמן ביקשתי שישים יד וירגיש- פעם ראשונה התרגש אח"כ שוב אח"כ פחות...

 

מה לעשות- אנחנו נושאות את התינוק ומתרגשות יותר מכל תזוזה קטנה כי זה בתוכנו...

בהריון השני הבנתי שאין לי ממה בכלל להעלב מזה שזה לא מרגש אותו להרגיש תנועות אך הרגשתי את הציפייה הגדולה שהיא של שנינו!!

לגבי הבדיקות- בהריון ראשון בא אתי לכל הבדיקות ובהריון השני לא...מה לעשות הוא סטודנט ושנינו מבינים שחבל שיפסיד לימודים בשביל זה...

הכל זה עניין של הבנה מצד שני הצדדים (כך אני חושבת)...

כל דבר מתעניין ובודק והופך עולמות כדי לבוא איתי כל פעם לרופא..לא מוותר על החוויה.

ואת האמת אני כל דבר משתפת אותו גם דברים קטנים..

כל לילה אנחנו מדברים על העוברים הקטנטנים שלנו ועל העתיד וכל מיני מחשבות..

פשוט חוויה מושלמת!!

מחזקת את דבריה של יפעת

צריך לשתף- במיוחד עם זה הריון ראשון והכל חדש לשניכם.

לשתף בבחילות לשתף בחוויות.

לשתף כשנעים וגם את הקשיים- לדוגמא אני עכשיו בסוף שמיני- ואני מרגישה בטטה, ממש כבדה גם קשה לי להתכופף וכדו' 

אז מלא פעמים אני מבקשת שיביא לי דברים ויתכופף במקומי להרים - וביחד עם זאת אני מתנצלת כי לפעמיים אני מרגישה ממש נצלנית כי אין לי כוח לזוז ואני מסבירה לו שממש קשה לי וכשמתכופפים יש צרבת וכו'- כך יש שיתוף והבנה .

 

אצלי בהריון הראשון בעלי הגיע נראה לי פעם אחת או פעמיים לרופאת נשים - כי כולי התרגשתי

ואחרי זה ובשאר ההריונות ממש לא- באמת שאין זמן להוריד על זה שעות עבודה וכו'

מה שכן - אני תמיד מראה את התמונות של האולטראסאונד ומתלהבת ומסבירה מה יש בתמונות.

טוב שיהיה ספר או מידע מהאינטרנט על גדילת העובר בשלבים שונים- לקרוא ביחד

נראה לי שזה ממש מחבר להבין מה קורה שם בפנים

וכמובן הכנה ללידה  ראשונה- עשיתי פרטי זוגי- זה ממש חשוב בעייני מאוד.

וכמובן לשאול אותו איך הוא מרגיש סה"כ הוא יהיה פתאום אבא

 

עיסויים- לבקש לפי הצורך,לא תמיד אפשר כל רגע עיסוי ולפעמים אפשר עיסוי קצר רק של כמה דקות

ולפעמים שווה לפנות זמן לעיסוי יותר ארוך.

כנ"ל לגבי התנועות- בהתחלה אנחנו מרגישות את התנועות ומתלהבות אבל בחוץ לא רואים ולא מרגישים- אז אני משתפת את 

בעלי בחוויה שאני מרגישה- כמו גלים/ פרפורי דג וכדו'.. בהמשך כשיש הרבה תזוזה המון פעמים אני מבקשת שירגיש כדי 

שיתחבר ויבין ולפעמים אני רק מתארת לו שהעובר רוקד סמבה

 

המון בהצלחה

ואפילו בסוף ההריון האחרון ( לפני שנה ו 9 ) הוא הגיע איתי כל שלושה ימים לביקורת... הוא פחד שיילדו אותי לפני הזמן

של כל בעל, וגם סוג של זוג, אצלי בעלי בתחילה לא הגיע לבדיקות כי הוא לא יכל והוא באמת לא כ"כ התחבר לפיצי, אבל כשהיתה בדיקה שהוא הגיע במקרה כי זה הסתדר לו והוא לקח אותי אז הוא ראה את האולטרא סאונד והוא כ"כ התלהב והוא גם הבין את הרופאה יותר ממני. ואז נפל לי האסימון והתחלתי לקבוע את זמן הבדיקות לשעות שיוכל למרות שלא תמיד זה היה לי נח כי קלטתי כמה זה חשוב ומחבר!

ועוד משהו, אני חושבת שצריך לתת לזמן לעשות את שלו !

אצלי בסוף ההריון הם כבר היו ממש חברים...

של אופי. אי אפשר להכריח אותו להיות מעורב אם הוא לא רוצה.

בעלי מברך לי את הבטן כל שבת אחרי הקידוש. חשוב לי שיהיה שותף, אז אני מכניסה אותו לזה. 

עד כמה שידו מגעת בדברים שתלויים בו. סוף סוף זה גם חלק מאותו הריון. בעבודות הבית, בקניות, ביקורים אצל הרופא, בליטוף, מגע וכו'. 

לא אני הפניתי אבל זה שיעור יפה ומענין של ד"ר מיכאל אבולעפיה. לא הספקתי עדיין להאזין אבל מתכננת בהקדם. 

 

למה למנוע דבר טוב מציבור שלם?

 

לערוץ  מאיר  אין רווחים מזה וכל מטרתו היא לזכות את הציבור.

ההתנהלות שלך היא על גבול הלא חוקית. 

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=4812&cat_id=3978

 

אין לי הסבר להתנהגותך חוץ מאשר חשש לפרנסתך.

תראי, כוונתי הייתה להביא ידע ואור למשפחה היהודית. מה כוונתך? 

 

 

 

על מה שכתבת על הקישור שלי(והמנהלת מחקה) " זה וירוס לא להכנס" את תתנצלי ותסבירי.

 

 

אני היחידה פה שראתה מה שיוקטנה כתבה ומחכה להתנצלות שלה?

ואני הסברתי לו שממש חשוב לי שהוא יהיה לצידי.. מאז שהוא ראה כמה זה מגניב לראות את העובר ולזהות מה הראש והרגליים, ואיך הוא בועט הוא ממש התרגש ומאז תמיד הוא בא איתי.. הוא לא רצה לוותר!

בעלי שותף כ"כ, לפעמים יותר ממני אפילו.. הוא מדבר עם התינוקי, הגיע איתי לרופאה וקרא המון חומר על היריון ולידה (ואני בשבוע 16..) אבל משיחות עם חברות הבנתי שאצל כל זוג זה שונה, א"א להכניס אותו בכוח,זה לא בריא לשניכם.

בטח שהבעל צריך לעזור ולהשתדל להיות שותף אבל חשוב להפנים שעד כמה שהוא מנסה להיות חלק ולהבין הוא אף פעם לא יצליח באמת להבין מה עובר עליך (תכל'ס, אנחנו בעצמנו לא תמיד מבינות מה עובר עלינו, לא?) אז צריך להתאזר בסבלנות ולגייס את כוחות ההבנה והאבה שלנו כדי לעבור את זה בלי כעס

היריון שמח ובריא

ובדרך תסביר להם מדוע פירסמת פה ללא תשלום.

ותשלם להם יפה על הפרסום..

 

יפעת, תמחקי את הפרסומת הזו...

אם היית נחה וחושבת

היית רואה שאני אדם פרטי ללא שום כוונת רווח.

ללא קשר למכון מאיר או מעביר השיעור.

 

כוונתי הייתה לפרסם מים חיים שיכולים לשנות חיים של אדם שעכשיו הוא עדיין עובר.

לתת לעובר,תינוק, ילד צינור חיים של אהבת אב.

 

לכבוד ל"ג בעומר ו24 אלף תלמידים 

תני בי אמון , מה אכפת לך?

כוונתי היית נקיה.

 

ואגב, את באמת חושבת שד"ר ברמה שלו ילכו לקושש לקוחות כאחת הקטנות בפורומים?

אינני יודע, אבל אני מניח שאין לו בעיות כאלו.

 

בכבוד רב

 

 

 

 

 

לא, כי יש לי עוד כמה הרצאות ממש מעניינות להפנות אליהן בהודעות. הרצאות שישנו את חיי כל מי שיאזין להן! בנושאים של תזונה, של החלמה מהמחלה, של חוכמת חיים... תן לי את המייל שלך אני אשלח לך מלאאאאאאא המלצות להרצאות מדהימות שישנו את חייך! אתה תודה לי על כל מייל שאני אשלח לך!!! אני אפנה אותך רק לדברים הכי טטובים ברשת תאמיייייןןןןן ליייייי!!!!!!!

הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא.

תעייני ב'כלי יקר' .

 

מחקר שערך בית הספר לרפואה ציבורית של אוניברסיטת הרווארד בבוסטון, כמו שורה של מחקרים קודמים, הוכיח שקיים קשר הדוק בין צריכת חלב ומוצריו לבין התפתחות סרטן בבלוטת הערמונית. ככל שאנחנו שותים יותר חלב ואוכלים יותר מוצרי חלב – גדל הסיכוי שנפתח את הסרטן הזה.

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3522992,00.html

משלי ט7 : "יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן, וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ."

 

"עזבו את חבריכם הלצים, הרי כל מי שמנסה לייסר, למתוח ביקורת על אדם לץ,

מקבל ממנו קלון וביזיון, ומי שמנסה להוכיח אותו, נחשב בעיניו לרשע ובעל מום ".

 

יוסר - המנסה להטיף מוסר לאדם לץ (= ציניקן, המזלזל ולועג לחכמים), לא יצליח להוכיח אותו, אלא רק ייקח לעצמו קלון = בושה וביזיון, כי הלץ ילעג לו, יקלל ויבזה אותו;   המסקנה, כפי שנאמר בפסוק הבא, "אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ" - אל תטרח להוכיח אנשים המזלזלים ובזים לאחרים.

 

וכך פסקו חז"ל: "אמר רבי אילעא משום ר' אלעזר בר' שמעון: כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע. רבי אבא אומר: חובה, שנאמר אל תוכח לץ פן ישנאך" (בבלי יבמות סה

 

כולנו מכירים את הסיטואציה: הנך פונה למישהו שעשה דבר שאינו כהוגן - דיבר לא יפה, או התנהג בצורה שאינה מכובדת. אתה מוכיח אותו בצורה ישירה אך מכובדת, והוא עונה לך בשיא החוצפה והזלזול, אפילו שאתה יותר גדול ממנו, הוא פשוט לא רואה אותך! אתה מזועזע! מדוע הוא מגיב בצורה כזו?!     בא שלמה המלך ע"ה, ומגלה לנו: גם אם ראית מעשה שגרם לך לזעזוע גדול, ואתה מרגיש שאתה חייב להגיב ולהעיר.. עליך לעצור את עצמך ולבחון מי עומד לפניך... - האם אתה חשוב בעיניו? האם העניין שאותו אתה בא לומר לו חשוב בעיניו? או שמא הוא חי בעולם מושגים שונה לחלוטין משלך.. השטויות אצלו במדרגה עליונה, והערכים האמיתיים אינם מעניינים אותו כלל... אם זהו המצב - אל תוכיח אותו בכלל!! תבלע, תתאפק, תנשוך את השפתיים ואל תאמר מילה... כל מילה שלך תגדיל אצלו את השנאה כלפיך, ואתה תשיג בדיוק את ההיפך.      זה יכול לקרות בבית עם הילדים, בבניין עם השכנים, ברחוב עם אנשים זרים... בכל המקרים האלו זכור את דבריו של שלמה המלך: אל תוכח לץ פן ישנאך..." (הרב רונן חזיזה)

 

סר קן רובינסון מציג טיעון משעשע ומרגש ביותר בזכות יצירתה של מערכת חינוך, אשר תטפח - ולא תדכא - את היצירתיות.

ההרצאה שצפו בה עשרות מליוני אנשים ברחבי העולם, עכשיו בתרגום לעברית 

מצחיק ומעורר השראה - לא להחמיץ!

 

http://www.ted.com/talks/lang/he/ken_robinson_says_schools_kill_creativity.html

בפורום הסמוך לימדו עליה זכות .היא העידה שהיא באה מרקע אחר

ולכן עניתי לה שם יותר בפירוט.

 

אולי גם אני יכולתי לראות את האירוע מעוד זווית?  אין לי בעלות על האמת.

 

תפלה קודם תפלה

ותצילנו מקנאת איש מרעהו, ולא יעלה קנאת אדם על ליבנו, ולא קנאתנו על אחרים.

אדרבה, תן בליבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם,

ושנדבר כל אחד את חבירו בדרך הישר והרצוי לפניך,

ואל יעלה שום שנאה מאחד על חברו חלילה.

ותחזק התקשרותנו באהבה אליך, כאשר גלוי וידוע לפניך,

שיהא הכל נחת רוח אליך. וזה עקר כונתינו.

ואם אין לנו שכל לכוון את לבבנו אליך, אתה תלמדינו,

אשר נדע באמת כוונת רצונך הטוב.

ועל כל זאת מתחננים אנחנו לפניך, אל מלא רחמים,

שתקבל את תפילתנו ברחמים וברצון, אכי"ר.

 

נ.ב.

 

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=48151&cat_id=4050

 

בתמצית :בפתרון קונפליקט מחפשים פתרון ענייני, מסתכלים קדימה. לא נכנסים לזריקת האשמות .

 

 

אשמח להסרת כל התגובות שלי בדיון הנ"ל.

לא רואה בהם תועלת כלשהי.

אשריך.

וכל זוג מחליט את זה עבורו. זה תלוי בגורמים רבים: אופי של אישה, אופי של בעל, חינוך שקיבל הבעל, חינוך שקיבלה האישה ועוד.

לפעמים אפילו יש מעורבות של אידיולוגיות, עד כמה שזה לא נשמע הזוי.

זה גם לא אומר על טיב הבעל: יש בעלים לא משהו שמאד מעורבים, ויש בעלים מאד טובים שלא נראים מעורבים.

ראיתי גבר שמרוטב הזדהות עם אישתו פיתח מה שנקרא "הריון מדומה": הוא חווה את כל התסמינים שחוותה אישתו ואף צמח לו הבטן. ראיתי בעלים שעד שראו את התינוק בעגלה הוא לא היה קיים עבורם. בשתי הדוגמאות שהבאתי מדובר בבעלים טובים שהפכו לאבות טובים, דרך אגב.

גם יכול ההזדהות והסבלנות שונה מאדם לאדם ומוגבלת בכל מקרה. אם כל יום את פוגשת את הבעל עם תלונות על כאבי גב - יכולת ההזדהות שלו עם הבעיה תלך ותפחת באופן טבעי. כמו גם הנכונות שלו להשתדל לעשות עם זה משהו. הרי כאב גב שלך ותלונות שלך עליו הפכו לשגרת היום. מה גם גברים בד"כ מאד מתעייפים מתלונות כאלה.

כדי לקבל יותר התייחסות לדברים יותר חשובים, נסי פחות לערב בדברים יותר שגרתיים ולהתמודד איתם בעצמך. ראי מאמר על כאב גב בהריון, מקווה שזה יעזור לך.

לא ניסיתי אף פעם לקנות קליפסים של הנקה, אבל יש שם כל מיני סגירות לחזיות, וריפודים, אז בטח גם זה יש.

 

 

הריון חוץ רחמי מעלה בטא כרגיל, ולא ניתן לזהות הריון כזה ע"י בטא גבוה או נמוך.

הריון חוץ רחמי מזהים באולטרסאונד רגיל. לא פעם יש כאבים קשים במקרה של הריון מחוץ לרחם.

איחור במחזור יכול לקרות מכל סיבה (רגשית, גופני) או מאף סיבה  

אם את יכולה, הניחי לכך... אנחנו אנשים ולא רובוטים שמתוכנתים למחזור בקביעות - ב"ה!!!

מאחלת שכל משאלות לבך יתגשמו לטובה 

מאופיין בבטא נמוך.

אע"פ שהוא מאובחן בעזרת אולטרסאונד, בטא נמוכה באופן משמעותית מהרגיל (שהוא בטווחים מאוד גדולים כאמור) מהווה חשד להריון חוץ רחמי. (מה שכן בטא נמוך זה עדין הרבה יותר מ5. פחות מ5 זה נחשב כאילו אין בכלל)

לשאר מה שכתבת אני בהחלט מצטרפת. איחור במחזור יכול להגרם מהמון סיבות, ואין סיבה להכנס ללחץ, יש הרבה סיבות הרבה יותר סבירות מאשר הריון חוץ רחמי (כולל הריון ממש שהבדיקה לא מזהה בגלל ביוץ מאוחר)

 

אם המצב נמשך (כלומר אין ווסת, וגם אין הריון) עד לזמן שבו כבר היית אמורה לקבל ווסת נוספת(כלומר חודש נוסף) אז שווה לפנות לרופא נשים לבירור

ב-85% ממקרי הריון חוץ-רחמי בטא עולה לאט יותר (בד"כ פי 2 פחות).

עם זאת, לא קובעים את האבחון הזה על סמך בטא. דוקא עליה בלויקוציטים יכולה להדליק נורה אדומה....

אבל למה בכלל את חוששת מהבעיה? את בקבוצת סיכון?

לדעתי, עליך להתייעץ עם הרופא נשים שלך.

הבטא לא מכפילה את עצמה ויש כראבים חזקים בבטן בצד.

וכמו שכתבו מזהים את זה באולטרסאונד.

אני יודעת שזה נשמע מוזר אבל מחזור תקין מוגדר בין 22 ל 45 יום.

פחות מזה או יותר מזה מצריכים בדיקה.

גם אם את רגילה למחזור באורך מסוים יכולים להיות מצבים שהמחזור מתארך ו"מתעכב".

גם לי היו בעבר מחזורים ארוכים כשהנורמה שלי היא דווקא ביוץ מוקדם ומחזור קצר.

אם עדיין לא מופיעה וסת לכי להיבדק אצל רופא נשים.

רוב הפעמים בדיקת הדם אמינה וכמו שכתבו לך- להריון חוץ רחמי ל"ע יש הרבה תופעות נוספות.

קרם יכול לעזור אבל בגדול אין משהו פלא שעוזר באמת,אומרים שזה גנטי.
לגבי הבחילות גם לי חזרולקראת חודש שביעי שמיני לא כמו בהתחלה אבל חזרו..חח את חמודה חכי תגיעי לחודש תשיעי ותרגישי שכבר את רוצה ללדת כי כבדים ובקושי זזים

מישהוא מעורב במה שקורה ביניכם?פניתם לייעוץ כלשהוא?

כי כרגע זה הדבר הכי חשוב, לדעתי.

גם קשיים בזוגיות, גם הריון- בהחלט לא קל.

אל תתביישי. זה הדבר הטוב ביותר שאת יכולה לתת לעצמך.

בהצלחה.

חיבוק ענק ענק

 

נהדר שאת מלטפת לעצמך את הבטן

 

כדאי גם לדבר אליו, לספר לו שאכפת לך מאוד ממנו

 

כדאי מאוד מאוד ללכת לייעוץ, לקרוא ספרים בנושא זוגיות ועוד

 

אפשר וכדאי גם ללכת לייעוץ לבד

 

הרבה זוגות שהתחילו עם קשיים המשיכו לזוגיות נהדרת ומושקעת

 

אל תתייאשי מראש!

מתוקה!!
הוא יודע שאת אוהבת אותו, ובעזרת ה׳ את תהי לו לאמא נפלאה! זה בטוח, בכל התקופה העמוסה הזאת את חושבת על טובתו ועל עתידו ולא רק על הקשיים שלך!
אמא שלך יודעת מזה?
את לא צריכה לעבור את זה לבד...
אני כאן אם את צריכה אוזן קשבת.
שולחת לך כוחות וחיבוקים
ישועת ה׳ כהרף עין...

כן אני מתייעצת אבל המצב מורכב בעלי לא מוכן ללכת ליעוץ אז רק אני הולכת וזה לא מספיק... כבר 4 חדשים.

ואני באמת חושבת לפעמים שאולי חלק מהבעיות זה בגלל שהוא בכלל לא מכיר אותי רגילה! מכיר אותי רק בהריון...

ואני אחת כזאת שחייבת מושלמות אז אני דורשת מעצמי ארוחות מבושלות ונקיון והכל ובסוף קורסת...

הלילה אני לבד אצל אמא...

ועצוב לי באמת מאוד...

אני מקווה שיהיה טוב למרות שכל כך נורא.

אז אולי זה בכלל לא המקום להשתפך אבל כל כך רע לי...

ואני כל כך רוצה חיים מושלמים לבן שלי שאני אוהבת אותו הכי בעולם!!!

בהריון צריך קצת לוותר לעצמינו...

מקווה שהייעוץ יעזור.

מה דעתו על הילד שבדרך?

הוא לא אדם רע...

 

מקווה שהילד שבדרך יצליח לחבר...

או מצח או סנטר פתוח, או יד שבורה, או לב שבור...

לצערנו (או לשמחתנו) כל אלו הם חלק מהחיים. תפקידנו בעולם הזה, כהורים, לתמוך, לחבק, לתת כתף, להקשיב. אין באפשרותינו ובכוחנו ליצור "עולם מושלם" לילדים שלנו, וזה גם לא התפקיד שלנו כלל!

ספציפית לשאלתך - אשתף שכשהייתי בהריון ראשון, אמא שלי נפטרה במפתיע.... הנכד הראשון שלה, שלא זכה להכיר אותה, בקרוב יחגוג 11 שנים. ב"ה הוא ילד לגמרי רגיל מכל הבחינות (חוץ העובדה שהוא הכי מהמם וחכם בעולם כמובן ).

תרגישי טוב, ושכל משאלות ליבכם יתגשמו לטובה בע"ה!

נשמע שאת באמת במצב לא פשוט, לא פשוט להתמודד עם מציאות זוגית כזאת ועוד תוך כדי היריון.

דבר ראשון כמו שכבר אמרו, כ"כ חשוב לפנות לגורם שלישי שיתערב. אל תתייאשו!

הרבה זוגות עוברים משברים ובסוף יוצאים מחוזקים, אני מאחלת לך את זה מכל הלב

בהיריון אישה באמת עוברת תקופה לא פשוטה פיסית ורגשית, ובמיוחד שאת מאוד צעירה. אני מניחה שהרבה דברים ישתנו לאחר הלידה. תינוק מביא הרבה אור וברכה ורוך אפילו ללבבות קשים ואטומים.

 

דבר שני, מי שלח לך את התינוק?? ה'! והוא יודע מה הוא עושה. לכל אחד מאיתנו יש קשיים עם עצמו ובאופן כללי, שעלולים להשפיע על חיי ילדיו, אבל כמו שיוקטנה אמרה- א"א ליצור להם עולם מושלם, אנחנו יכולים רק להשתדל.

(ואם יש לי מידת הכעס חזקה אז אסור לי להיות אמא, כי אני עלולה לפגוע בילד שלי? ממני נדרשת עבודת המידות והשתדלות, והשאר, בידיים שלו)

שיהיה לך בהצלחה בשמחה ובקלות

 

כדאי לך לפנות לייעוץ זוגי? יש אנשים שזה מאד עזר להם.

התינוק שלך שומע ומבין הכול.

דברי איתו, לטפי אותי, ועבדי גם על מצב רוח שלך - לקבל את הכול באהבה ולהיות בשמחה תמיד - במיוחד כשזה קשה מאד.

נקווה שאחרי הלידה הדברים ישתפרו. אבל הייתי ממליצה לך לעשות את ההשתדלות ולפנות לעזרה מקצועית.

אולי תלכי להתפנק באיזה טיפול שאת מתחברת אליו? זה מאוד עושה טוב.. רפלקסולוגיה, דימיון מודרך.. מה שבא לך.... תרגישי טוב והצלחה רבה

הוא לא מתלונן, וכל פעם שיוצאת נכנסת אחת אחרת במילא. אני לא מתרגשת

לי זה קורה מלא עד היום.. כל היום נכנסים לי ריסים.. (אני מכניסה טיפה תאצבע והריס נדבק לאצבע..)

וגם אפשר "להניח" את העפעף העליון מעל התחתון..

לגבי הלחץ- אם את טיפוס לחוץ אז באמת תתחילי לעבוד על עצמך..

אותי מה שהרגע זה בעלי

מאחלת לך הריון משעמם!
לא לכל הנשים יש בחילות,
לא לכולן הן מתחילות בשבועות הראשונים, אין לך מה לדאוג!
אין לי איך להרגיע אותך. אני מבינה כמה ההריון הזה חשוב לך.
מקווה שיעבור בשמחה ובנחת

דמיונות ופחדים זה מוכר, ובמיוחד לאחר שמחכים כל-כך הרבה...

אני חושבת שכדאי לדבר עם מישהי מקצועית לקבלת תמיכה בתקופה הזאת, שגם יכולה להדריך כיצד להיגמל מהמחשבות האלה.

אין לי כל-כך על מי להמליץ, אבל אולי אחרות יוכלו לעזור.

היריון קל (אם אין תסמינים קשים זה לא מעיד כלום על תקינות ההיריון!), ושתצאו בידיים מלאות בע"ה!

מבינה אותך מאוד,ומציעה פשוט ללמוד ביחד דברים בנושא אמונה וככה להרפות ולהבין שמי שנתן את ההריון הזה גם ישמור עליו בעז"ה שתצאו בידיים מלאות!!

באמת שקטונתי מלייעץ אחרי נסיונות קשים כאלו

אבל בין השורות שלך, קראתי שאת מרגישה ש"זה-זה"! אולי תנסי להתחבר להרגשה הזו - לידיעה הזו - ואז הפחד לא יציח לתפוס מקום.

באמת שיהיה רק משעמם מעכשיו בע"ה!

מזל טוב חמודה, איזה כיף לשמוע בשורות טובות!

אני ממש מבינה את הלחץ שלך. נסי להתרגל להכניס לראש מחשבות טובות, למשל, לדמיין את התינוקי בריא ושלם בידיים שלך כששניכם מאושרים, ועוד מחשבות מהסוג הזה.

אני גיליתי שאני בהיריון בסוף שבוע 4 וגם לא הבנתי למה כל ההרגשה הג'יפתית שכולן מדברות עליה לא מופיעה, אבל, אל דאגה! בסוף זה הופיע ובגדול... ועכשיו זה כבר מתחיל לעבור ב"ה

אני מאחלת לך היריון רגוע, בריא ושמח

תהני מההריון. ב"ה את אומרת שראיתם דופק, אם כן אין לך בכלל ממה להילחץ.... כל התופעות יכולות להיות ויכולות לא להיות... אצל כל אחת זה יכול גם להופיע בזמן אחד!!! תהני!!!

תודה רבה יקרות

היה שווה לחזור מהעבודה ולראות א כל התגובות....

תודה רבה רבה...

בשעה טובה.

מאחלת לכם בע"ה המשך הריון קל,ארוך,עגול,בריא ומשעמם.

ושבסופו תצאו בידיים מלאות.

להתחזק באמונה ולהתפלל שהכל יעבור בשלום..

ואנחנו כאן למה שאת צריכה

 

.

 

בע"ה.

לטבול מהלידה.

ואחריו הגיע 4 חודשים אחרי הלידה ומאז כל חודש כמו שעון.

 

מאוד מבאס.

שבעזרת ה' יגמר זה ויתן לך חופש ממנו לעוד כמה חודשים טובים..

ומאז נדם ליבו
יש לי גם חברות כאלה שקיבלו קצת זמן אחרי לידה, אבל לא המשיך להם.

אני חודשיים וחצי אחרי לידה, מניקה מלא וגם נטהרתי לא מזמן ולפתע המחזור הופיע...

בהתחלה חשבתי אולי זה כתמים אך התברר שזה ממשיך כמו מחזור...

בהריון הראשון לא היה לי בכלל מחזור כל תקופת ההנקה ולכן הייתי קצת בבאסה..

אך מעודד לשמוע שיתכן ויהיה חד"פ ולא יחזור שוב הלוואי...

קחי חיבוק ונתעודד יחד...

אם היא מקבלת גם פרטי, את יכולה לקבוע אליה בתיאום איתה או עם המזכיה שלה.

אם היא לא מקבלת פרטי - אז למי תפלי.

זה אולטרסאונד ובדיקות דם.

צריך לקבוע תור מוקדם וזה עולה עוד השתתפות עצמית תלוי בקופ"ח שלך.

את מתקשרת למוקד והם מביאים לך טלפונים של מרפאות שעושים בהם שקיפות.

אם את לא, אז לא כל רופאה עושה. בדרך כלל מרפאות/קליניקות.

יש למישהי מושג כמה זה אמור לעלות...?

רופא עושה את זה ע"י אולטראסאונד.

יש גם אפשרות לעשות בשילוב עם הבדיקה הזו בדיקות דם (דרך מעבדות זר לידיעתי)

 

זו בדיקה של רמות סיכון לתסמונות בעובר.

 

ככל שהעובי בעורף דק יותר הסיכון יורד.

 

אני רואה בבדיקה זו חשיבות כי זה עוד ראיה של אולטראסאונד בסוף הטרימסטר הראשון שאפשר לא עלינו לגלות מומים שהעובר לא בר חיות בהם.

בהצלחה@

 

הבדיקה הזו חשובה- נותנים לה יותר משקל בגלל שהיא בשליש הראשון.

מומלץ מאד לעשות גם את הבדיקת דם- זה מעלה מאד את אמינות התשובה ולשקלול של שתי התוצאות נותנים משקל גבוה כי זה שלוב של שני מדדים-לעומת חלבון עוברי למשל שזה רק מדד אחד.

רופאי נשים שולחים אליה בצורה שיגרתית.

אנשים חסרי טקט. צריך ללמוד לחיות איתם ולא להתיחס

לפני לידה... כלומר בלי שום הריון, נראיתי לה בתשיעי :-/

השאלה השניה באה להראות שאת (במקרה זה אני) שמנה מאוד.

אבל השאלה ההפוכה?

מה בדיוק מעליב בזה?

שאת רזה??

 

הלוואי שאזכה להיעלב משאלות כאלה.

אמן.

ואנשים חושבים שאת פשוט נורא שמנה ולא מעלים בדעתם שיש שם תינוק בין השומנים - זה מעליב

אני לא יודעת למה

אבל התגובות להריון הרבה פעמים מפתיעות

ועם ההורמונים של ההריונית

השילוב לא משהו

 

צריך לזכור את זה

ופשוט לא להעלב!

ואני למדתי לא לשאול כלום עד שלא משתפים אותי..

לא מעליב לא זה ולא זה.

למה צריך להעלב? דבר טיפשי ולא משתלם. לא כדאי לך לבזבז אנרגיה לזה.

בשתי מקרים שהבאת גם אין ניסיון להעליב. בדוגמא ראשונה יש אף ניסיון להגיד לך משהו טוב. אל תשכחי, שהריון שלך זה דבר אישי שלך ושל בעלך, זה בעצם לא עניין של אף אחד אחר, אולי גם של מעסיק שלך אם את עובדת. ואנשים שסביבך לאו דוקא מומחים להריון ולידה ואמורים לטעות. אז מישהו טעה. מה כבר קרה? מי לא טועה? את גם לא חייבת לתקן - זה באמת יכול להביך את המדבר....

שנה ו9

רק מתבהר ..האמת- זה ממש לא מפריע לי..

אבל אני עדיין בהריון אז אולי זה לא הוכחה...

לא אכפת לי שישאר. הוא כזה חמוד ומראה על מה שיש לי בפנים...