פורום הריון ולידה (עמוד 5103)

אבל אני חושבת שתאחרי את השעה שלך ל22:00

כי ממה שאני מבינה הגוף צריך שיעברו כל פעם 12 שעות מהפעם הקודמת

ולא משנה מה השעה שמופיעה בשעון..

תחפשי בגוגל. יש שם רופאים שעונים לשאלות. הרבה יותר בטוח לשאול שם שאלות כאלה....

שעון קיץ-חורף זה רק המצאה של האדם שמאריכה/מקצרת את שעות האור,

אבל הגוף שלנו לא משתנה לפי זה, כמובן....

אני תמיד משנה את השעה של לקיחת הגלולה בהתאם לשעון המתחלף

(תוספת/הורדה של שעה)

אין פה בכלל מה לשאול..... התשובה טמונה בגוף השאלה

במיוחד ששינוי בשעה של לקיחת הגלולה בפמולן עלולה אצל חלק מהנשים לגרום לדימומים...

שיהיה בהצלחה! (=

מאוחר יחסית למנ שאת רגילה,

והמחזור צפוי להגיע בעוד כשבוע...

 

ההתקן משבש את הסדירות של המחזור לפעמים.

 

והיא גם שבועות לא מקבלת ופתאום כן הראה לי נורמלי

אם זו הדאגה שלך - אז את יכולה להפסיק לדאוג, כי זה עניין שעומד להסתדר מעצמו, בלי קשר למה שתעשי (או שלא תעשי, בעצם).

כל תינוק מגיע לעולם מצוייד בכל הכלים שהוא או היא זקוקים להם, כדי לגרום לאמא שלהם להתאהב בהם ולרצות לטפל בהם.

אצל חלק זה קורה בהריון, אצל חלק זה קורה בלידה, ואצל חלק זה לוקח עוד כמה ימים, אבל אצל כווווולם זה מסתדר בסופו של דבר מה רבו מעשיך ה'!

ולא יודעת אם זה לגמרי עונה על השאלה שלך, אבל אנחנו לא רוצים לדעת את מין הילוד, דווקא בגלל זה. בהתחלה חשבתי שבעלי יתבאס אם זו תהיה בת. בכל מקרה, זה נורא כיף לשבת ביחד ולפנטז על בת. אח"כ על בן... וחוזר חלילה לנו זה נותן הרשה מאד מאד מתוקה. כשביקשתי מבעלי שלא יתבאס אם זו תהיה בת, הוא פשוט התחיל להתרגש.... "בת...יהיה לה שיער מטופח...אני אחפוף לה! וצמה יפה... אני יעשה לה, אני מה זה טוב בזה!" קיצור, בן זה משהו משהו,ובת זה משהו משהו.
סיפור לחיזוק: אני לא ממש זוכרת מי,אבל אחד האדמורים הגדולים, אולי של גור, לא היה מסתכל על בנות בכלל. לא על ילדות, לא על זקנות. רק על אשתו ובנותיו. תלמידיו שאלו אותו מה העניין, והוא ענה שאישה זה גילוי שכינה. וכל עוד הוא לא קרוב אליה בקרבה ראשונה,פשוט אין לו כלים להכיל את האור האינסופי הזה!  את  יודע מה זה לגדל כלי לשכינה בבית שלך???

בהצלחה יקרה.

 

אם זה בן כמובן שתשמחי ואם זה בת יהיה לך זמן עוד בהריון להתחבר אליה ולהשלים עם העובדה.

אני אישית רוצה בת.

אם הציפיה לאחד המינים היא ברמה כזאת אני חושבת שכדאי לבדוק.... ככה תוכלי להגיע ללידה במוכנות נפשית לבן/לבת. ואם לא תבדקי יכול להיות שאת תמשיכי להרגיש ככה וזה ממש לא טוב... או שיותר גרוע, יגידו לך וואי יש לך בן...רואים עליך... בטן של בנים!! עגולה... וכל מיני אמירות שניכנסות לראש... ופתאום זאת בת! אז בכלל בעסה.... במקרה שלך אם זה בן זה מאוד ישמח אותך אז למה לא מעכשיו? ואם זה בת את מהר מאוד תרגישי שאת דווקא רוצה כ"כ בת!

אם זה הריון ראשון למה כל כך חשוב לך  שזה יהיה בן?

אני דווקא חושבת שאין כמו בת בכורה...(מנסיון)

 

בכל מקרה אני יכולה להבטיח לך שאחרי שתלדי, לא משנה מה זה יהיה את תאהבי אותו\ה מאד מאד מאד מאד...

בן ראשון זו זכות לזכות בפדיון.
אבל בת?
בת זה תענוג לדעתי.
תמיד ראיתי את זה ככה...
בן - ישר את תתחילי להיות אמא אמא.
בת - זמן לעכל את המצב, מתעסקים ביופי, רוגע ושלווה יותר..

אצלי זה הריון ראשון אבל של שניים ובנתיים מצד המשפחה של בעלי מצפים לבת..

אני דווקא מאוד רוצה שני בנים ולכך אני מתפללת

"היתה אשתו מעוברת, ואמר: יהי רצון שתלד אשתי זכר - הרי זו תפילת שוא" (ברכות נד, א)

 
לאחר תחילת ההריון מומלץ ורצוי להתפלל שהתינוק יתפתח כמו שצריך
ויגדל להיות יהודי טוב ושמח, או לחליפין יהודיה אחלה חסודה 

 

אני חושבת שזה ממש ממש לא חשוב!!

תמיד שהייתי קטנה ואמא שלי הייתה בהריון היינו מנסים לשאול את ההורים שלי מה זה? והם תמיד היו אומרים, "מה זה חשוב, העיקר שיהיה בריא!". שנאתי את התשובה הזאת, מה הקשר בריא? בסך הכל רציתי לדעת אם יהיה לי אח או אחות...

אבל, היום, אחרי שחיכיתי להריון לא מעט זמן... כשסוף סוף נפקדתי, כ"כ שמחתי מעצם זה שיהיה לי ילד, שבאמת זה ממש לא היה לי משנה. ברור שלפעמים אפשר לפנטז על דברים, וואי בת זה שמלות וסרטים וקוקיות, ואיזה כיף!!

ובן זה ברית, והם שובבים כאלה וחמודים, ואיזה כיף... כלומר, יש על מה לפנטז, אבל העיקר שיש ילד!!

ואני יכולה לספר לך שזה לא נגמר בזה, כי אח"כ הייתה איזו סכנה, והיה חשש להפלה, ואז התלבטנו אם לשאול אם זה בן או בת, ובאמת זה ממש לא עניין אותנו, זו הייתה סתם סקרנות, אבל כ"כ התפללנו שהכל יהיה בסדר והוא/היא יהיו בריאים. ב"ה לא היה צורך בהפלה...

וזה המשיך בלידה מוקדמת, סכנת חיים אחרי הלידה, ב"ה עברנו את זה. היום - שיתוק מוחין ברמה די קלה, אבל עדיין שיתוק מוחין...

היום, כשאני חושבת על התגובה של ההורים שלי שהיינו שואלים מה זה, זה פשוט נכון!!! מה זה חשוב?? העיקר שיהיה בריא!!!!!

 

תודי לקב"ה על מה שקיבלת, על זה שב"ה את בהריון ועומד להיוולד לך ילד/ילדה בקרוב. ותשמחי במה שיהיה!!

ממש נראה לי הזוי לחשוב שאת לא מוצלחת כי אולי יש לך בבטן בת. למה, אמהות לבנות לא מוצלחות??

אני לא רוצה להגיד "כשתגדלי תביני", ואני מאחלת לך שבעז"ה לעולם לעולם לא תביני, אבל אני חושבת שמי שעברה ציפיה להריון/הפלות/ הריון בסיכון/לידות מוקדמות (מאוד)/לידת ילד מת ח"ו/ לידת ילד פגוע. ועוד... שבעז"ה לא נדע שום דבר מזה!!.. מבינה את המשפט הזה... העיקר שיהיה בריא.

וזה לא שזה לא עניין אותי מה יש לי בבטן... ברור שאפשר לשאול ולברר! ולפנטז (וכן, אולי גם קצת להגיד, חבל חלמתי על ברית...). אבל זה ממש ממש כלום! לא העיקר!!

מאחלת לך שתזכי בעז"ה להריונות תקינים ולילדים בריאים. וסליחה עם פגעתי.

ברור שקודם כל לבקש ולהתפלל שהעובר יהיה בריא ושלם!

אך זה לא סותר שאפשר לבקש גם מין מסויים שרוצים.. אלוקים יכול ה-כ-ל!

לכתוב: "לכולם יש בנים, ורק אני... נותן לי הרגשה שאני לא מוצלחת"???

 

נראה לי ממש ממש מוגזם!!!!!

ואני מרגישה מוצלחת ביותר.

לתעתועי הגנטיקה/ חומציות/ כרומוזומים וזמני ביוץ אין שום קשר לעניין.

 

 

(אבל ההצלחה כולה שלי- ערב פסח עם הרבה בנות בבית- זו הצלחה מסחררת!!!)

ומי צדיק? ומי לא?

 

אני בהריון וממש לא משנה לי מה זה... אבל בכל זאת הזכרת לי עד כמה הכל לא ברור מאליו!!

תודה! שניזכה להתחזק בתפילה והודאה לאבא שבשמים...

דווקא הנשים היותר חכמות שאני מכירה יולדות בנות אחת אחרי השניה.

אם זה משהו אישי בהרגשה שקשר אמא - בת יותר מסובך לפעמים, או שקשר בעייתי עם אמא עלול להקרין, או כל סיבה הגיונית אחרת להעדפה הזו הייתי מבינה אותך ב-100%.

אבל אם זה מתפיסה פרימיטיבית - פשוט כדאי שתשני אותה, תתקדמי! זה גם יעזור לך להרגיש יותר מוצלחת.

איך לשנות? זה תקוע לי עמוק.

ופעם שמעתי שכתוב בגמרא שאישה שדבקה בבעלה זוכה לבנים זכרים וזה גם עושה לי הרגשה שמשהו אצלנו לא בסדר למרות שברור לי שאין לנו בעיה בקשר הזוגי. זה הכל מתוך מחשבה שזה יותר נחשב בן.

ואני קוראת מה שכולם כתבו פה וחושבת על הכל, תודה

בשולחן ערוך כתוב שאם גוזרים ציפורניים בדילוגים ולפי הסדר הכתוב זוכים לבנים תלמידי חכמים!!

 

וכן שמעתי גם (לא יודעת מה המקור) להבריק את הזכוכיות של הנריות לשבת כל שבוע זו גם סגולה

 

לבנים יראי שמים!!

גוזזים ציפורניים, ידיים ורגליים, בדילוגים. גם לילדים גוזזים ככה,

וכל מוצאש"ק אני שוטפת את הכוסיות של הנרות, ו...יש לנו ארבעה בנים!! (בנות עדיין לא..)

(אולי כדאי להפסיק כדי שיהיו בנות?  סתם.. בע"ה נמשיך ויהיו גם בנות!)

הבן הרביעי בדרך

השולחן ערוך) מי שרוצה דווקא בנים תלמידי חכמים אז, שיקפיד.....

 

אבל זה לא אומר שלא יהיה גם בנות.....!!

לדעתי זה גם קשור לעדות יש מקומות שממש חשוב להם בן בכור זכר מהמקום שאני באה למשל זה ממש לא עניין אף פעם לא שמעתי העדפה כלשהי וכששאלתי את בעלי בהריון הראשון מה אתה מעדיף בן או בת ציפיתי לשמוע בן!!להפתעתי הוא אמר לי בן זה משהו כזה בנאלי שכולם אומרים אבל אני חושבת שבת זה הרבה יותר קל שזה מגיע לפני בנים וכאלה בקיצור לא היה לו ממש החלטה עם נטיה ברורה יותר לבת ( ואכן יש לי בת )

האחות בתינוקיה שאלה אותי: מה יש לך בבית? עניתי לה שיש עוד שתי בנות, והיא זרחה ואמרה לי:

"תענוג. לי יש שבע בנות".

כל פעם ששומעים שאנחנו עם 3 בנות, אז אומרים לי:"וואו, איזה כיף...אין כמו בנות".

אין כמו בנות. אבל זה לא חכמה שאני אומרת, אין לי עדיין בנים...

אין כמו בנות....

שזה יהיה בן חחח כמה צחקתי מזה..

בלב חלמתי כ"כ לבת..

ידעתי שתהיה לי בת.

רוצה גם בנים כמובן אבל הכי רציתי בת ראשונה..זה ממש כיף לדעתי.

אבל מה שה' נותן זה הכי טוב בעולם.

וכאשר המילדת תגיד לך בת בחדר לידה ואת תעשי פרצוף אפילו הכי קטן וחמוץ.

 

התינוקת קולטת הכל!!!!! ויהיה לך מאוד קשה איתה. החיבור, ההנקה, ובכלל. היא מרגישה שלא רצית אותה כל ההריון וגם לא כשיצאה.

 

אפילו אם אחרי שניה את תשמחי מאוד.

 

לכן, כדאי לדעת את מין העובר במיוחד אם חשוב לך משהו מסוים ואז יש לך תשעה חודשים (כבר פחות...) לעכל ולשמוח במה שקיבלת.

 

העיקר שיהיו בריאים!!!

"יהיה לך מאוד קשה איתה. החיבור, ההנקה, ובכלל. היא מרגישה שלא רצית אותה כל ההריון וגם לא כשיצאה"

שעלול להיות נבואה שמגשימה את עצמה, ולמה להכניס לאמא לעתיד לראש שהכול הולך להיות דפוק.

 

למרבה הצער במקום להסביר בניחותא מה הבעיה בגישה, יוקטנה בחרה להשתלח, וכך גם פספסה את המטרה המקורית שלה ויצאה לא ממש מובנת.

בסד

יש לנו בת בכורה ובהריון השני נורא רציתי בת שהן יהיו חברות... כשאמרו לי שיש לנו בן התבאסתי קצת... אבל היה טוב ככה עבדתי על עצמי לקבל את הבן הזה... היום הנסיך בן 5 חודשים מאוהבת בו עד כלות!

נכנסתי להריון ראשון ומאד רצינו בן,וכל הזמן פינטזנו רק על בן(כי במשפחה של בעלי לכל האחים נולדו בנות עד עכשיו,וזה יהיה מהמם אם חמי יהיה סנדק פעם ראשונה על הבן שלנו!)... ואז פתאום אמרנו לעצמינו שאין מצב ובטוח שזה בת!!!! והתחלנו להשלים עם זה שתהיה בת... 

רק חיכינו כמו משוגעים לסקירת מערכות בשבוע 21...

בשבוע 21 בסקירת מערכות אני בטוחה שעוד שניה הרופא יאמר לי שזה בת,ונשאר לי להשלים עם זה... ופתאום הוא אומר שזה בן!!!!!!!!!! ופשוט הלכתי להתעלף!!!! וזהו... היינו בעננים איזה שבוע שבועיים... ותאום,כשהשלמתי עם זה בחזרה,אני מתחילה לרצות...בת!!!!!!!!!!!! מה אני יעשה עם בן???? א"א לשים לו סרטים בשיער ושמלות... ב"ה כל מה שה' נותן- זה הכי טוב בשבילינו!!!!!!!!!!!!!

אני הכי רציתי בת. פינטזתי על ורוד, שמלות וברביות, וגם היה ברור לי שאני האמא האולטימטיבית לבת, כי גם אני כל כך girly באופי.

ואז הגענו לסקירת מערכות והרופא אמר לנו שזה בן. לקח לי שבועיים להתגבר על זה. הייתי יושבת על הספה בבית מול התצלומים של האולטרסאונד והמסמך שמפרט את כל האיברים שנצפו אצל התינוקי וגם את מין העובר - זכר! - ופשוט הייתי משננת לעצמי: "יש לי בן... יש לי בן...".

הייתי ממש מתוסכלת מזה. שאלתי את עצמי איך אני אתמודד עם טרקטורים וחיילים וכדורגל ומה אני אעשה איתו בכלל. אני לא יודעת לשחק בפאווריינג'רס!

אחרי שבועיים יצאתי מזה, ומאז ועד היום, כשהוא בן ארבעה חודשים ומתוק להפליא, אני יודעת שהקב"ה עשה איתי חסד שנתן לי בן, כי הוא פשוט מאזן אותי. הייתי צריכה בן. נקודה.

 

את לא חייבת לדעת את מין העובר, אבל לפי איך שאני מבינה מתוך הדברים שלך אני חושבת שזה יהיה לך טוב.

אם זה יהיה בן - את תשמחי ולא תהיי שבויה כל הזמן במחשבות, בהתלבטויות ובחששות של מה זה.

ואם זאת בת - יהיה לך מספיק זמן כדי לעכל את זה, להתרגל למחשבה ולהבין שהקב"ה יודע הכי טוב מה את צריכה.

1. הייתי ממליצה לך בהזדמנות הראשונה לברר את מין העובר ולשמוח למה שהקב"ה נתן לך.

אפרופו בנות - את פשוט עוד לא יודעת, איזה יופי זה - בת! בת - זה כמו פרח קסום שנפתח לך מול העיניים, זו גם חברה, וגם עוזרת, וגם אחת שתבדעי להבין אותה והיא - תדע להבין אותך. בת זה נהדר.

שלא תחשבי שיש לי משהו נגד בנים. לא. בבנים יש יופי אחר. ואני מאחלת לך גם מזה וגם מזה.

לא הבנתי מפניתך, מה יש לך נגד בנות, אבל בכל אופן, אני בטוחה שלא תרצי בן בעייתי במקום בת מוצלחת, נכון? לכן, אם זה אכן בת, תשמחי לה, חכי לבת ותכיני לה שם נשי. ובע"ה היא עוד תביא לך המון נחת.

2. לא הבנתי מה לא מוצלח בך. אולי התכוונת שאת כל הזמן משווה את עצמך לאחרים? זה באמת בעיה, אבל אפשר לשפר את המצב. העיקר - לא להתייאש.

אמא שלי תמיד מספרת על חברה שלה, שילדה בת. 

ההורים של בעלה נכנסו לדיכאון מזה, בקושי באו לבקר וכו'. האחות בבי"ח ראתה אותה כ"כ מדוכאת ושאלה אותה מה קרה, היא סיפרה לה שהחם והחמה עצובים שזו בת עד כדי כך שזה משפיע עליה..

האחות לקחה אותה לתינוקיה והראתה לה תינוקות בנים- אחת נולד בלי לשון, אחר עם תסמונת דאון ועוד כל מיני מחלות לא עלינו....

 

קיצור אפשר ללמוד הרבה מהסיפור הזה!!!!

דבר שני, לדעתי לקראת סוף ההריון, או כמה שבועות אחרי הלידה.

בימים-שבועות הראשונים שאחרי הלידה יש יותר מלאות. עלולים להיות ממש הבדלים גדולים.

ובאמת שאפשר להסתדר גם עם חזיות רגילות. יש לי תקופות שאני מעדיפה חזיות הנקה, ותקופות שאני מעדיפה חזיות רגילות...

כמובן שאם את מרגישה שזה לא טוב לך או מפריע אז לא - אבל לרוב אין עם זה בעיה

נכון שלחלק מהנשים זה עושה צרות ולחלק לא, אבל הדרך היחידה לברר לאיזו קבוצה אני שייכת היא בניסוי וטעייה, שזו יופי של שיטה בתחומים אחרים, אבל בשבילי ממש לא בתחום הזה. לא רוצה לבדוק אם לי זה עושה סתימה או לא. התיאורים שקראתי של מי שנגרמו להן סתימות לא עושים לי שום חשק לנסות.

ואלו חזיות הנקה

מומלץ חזיה טובה שתומכת ולא לוחצת מידי לאורך כל ההריון (עדיף מאד בלי ברזלים...)

אם יש לך כאלה והן עדיין טובות לך, ממליצה לחכות.

אם החזיות הקיימות כבר קטנות, ממליצה לקנות חדש אבל 1-2 לא יותר. (וכן- כדאי שיהיה הנקה אבל לא קריטי)...

רוב הסיכויים שאחרי הלידה יקח זמן ליצור החלב להתייצב ואז תוכלי לדעת איזה גודל בדיוק את צריכה...

זה משמיט את כל העסק...

אני לא בדיוק קטנה ומאז ההריון הראשון לפני 4 שנים ב"ה אני עם חזיות בלי ברזלים ולא רואים שום הבדל...

 

יש לי כמה שאני לא לובשת כי הן באמת נראות זוועה ולא תומכות בכלל, אבל יש לי עוד חזיות באיכות טובה מ-א-ו-ד (ויקרות בהתאם) שאני חורשת עליהן והם מרופדות ובלי ברזלים, מחזיקות נהדר...

יש חזיות הנקה מצוינות בלי ברזלים. כמובן שהמחיר בהתאם. לדעתי זה מסוג הדברים ששווה להשקיע בטובים ביותר- אם זה באמת טוב זה גם מחזיק מעמד הרבה מאד זמן.

 

לשאלתך הפותחת-

אפשר לקנות בסוף ההריון וזה מתאים גם לאח"כ. מקסימום אפשר להוסיף מאריך.

יש בתי חולים שמישהי עוברת בין החדרים ומוכרת. זה הכי כיף. אבל לא הייתי סומכת רק על זה.

חזיות ההנקה המשמיטות שלי עלו לי 180 והייתי בטוחה שזה נחשב ליקר....

 

אם תגידי לי מה הסוג הלא משמיט אני ארוץ לקנות ולא אכפת לי המחיר

הרצועות צריכות להיות יחסית רחבות. וגם הפס שמסביב לחזה (במקום הברזלים- מקווה שזה ברור)

לי זה ממש היה נצרך מיד אחרי הלידה ולא היה לי ושלחתי את בעלי לקנות..

תבדקי אם אין לך שינויים מטורפים בגודל ואני כן חושבת שכדאי למדוד בסוף ההריון ולקנות. זה מאוד מקל על ההנקות הראשונות.
(ואני ממליצה על טרימיוף מרופדות ובלי ברזלים. ממש נוח.)

אינדבדואלי.....

תשאלי את הרב שלך, הכי בטוח, לא?

אבל הכי טוב לשאול את הרב שלך.

לכן. רצוי לשאול שאלת רב. שנהגו לחוס על ממונם של ישראל.

 

אני שואלת גם פה כי באתר ישיבה לא היתה התייחסות לסטריליזציה שנעשתה בכלי חמץ...(וכתבתי את זה....)

אז בסוף באמת שאלנו רב והוא אמר שלא צריך כלום.

סתם רציתי לחסוך לרב טרחה מיותרת בערב פסח מתוך הנחה שמישהי בטח שאלה את זה פעם....

חג שמח!

אבל אם ראית שאתר ישיבה מי אנחנו שנגיד משו אחר?....

לעניות דעתי לא כדאי להתחיל אולי לטווח הקצר זה יעזור, אך לטווח הרחוק אולי ישפיע עליך במישור אחר זה  מסוכן לשחק בגלי הלם על הגוף שלך!!!

 

מאחלת לך מכל הלב רפואה שלימה!!

 

ממלחיצה בחום ללכת על מסזים במקום זה. זה מקל ומשחרר את המקום בלי שום פגיעה בגוף!!

 

שוב רפואה שלימה!!

והוא הפנה אותי לאורטופד ונראה מה יהיה...

רפואה שלימה ומהירה!!

להסתכל על חברות שילדו ומסתובבות ברחוב עם חיוך על הפנים ועם הבגדים מלפני ההריון.... לסמוך על הקב"ה שב"ה גם אני אסתובב עם חיוכים אח"כ.

בלידה השניה היה קצת יותר ממה לפחד כי לא יכולתי לקחת אפידורל, אבל סמכתי על הקב"ה, באמת היה סיוט אבל אף עובר לא נשאר לנצח בבטן. עובר בסוף.

בלידה הקרובה - אני פשוט לא חושבת, יש עוד כמה חודשים.... ואם גם הפעם לא יהיה אפידורל אז אני אהיה יותר חכמה ואדע מה לעשות ואיך לדאוג לעצמי. דולה אולי

לי הוא עשה ממש חשק ללדת...

אתם מקסימים - הריון ולידה

אבל זה בסדר, זה השרשור הנכון - פשוט צריך לגלול למעלה.

קודם כל זה טבעי החששות והפחדים..ואני אגלה לך סוד יש את זה לפני כל לידה.

אם עוד לא התחלת הכנה ללידה עכשיו זה השמן זה יענה לך על שאאלות. וידע=כוח.

להתחזק באמונה להתפלל על כל פרט ופרט.

 

אני ממש בהתחלה בשבוע 8..ודווקא ביממה האחרונה דיי עבר לי הפחד..

אני ממש מתפללת לא לעבור קיסרי..אני רוצה לידה טבעית למרות הקושי והכאב שכרוך בזה..

מתואמת, תתקני אותי אם אני טועה,אבל כשחווים לידה טבעית התחושה שונה לגבי התינוק לעומת ניתוח קיסרי?

 

האם יש משו שניתן לעשות במהלך ההריון כדי למנוע ניתוח?

יותר בע"ה.

הלחץ שהפעילו לי על הבטן היה עצום. בדיעבד מצטערת שלא ביקשתי טשטוש.(הייתי רק עם אפידורל מהלידה) 

אני אוהבת את התאומים שלי באותה מידה שבה אני אוהבת את שני הגדולים שלי!

השוני הוא בתחושת הלידה בלבד. אין ספק שניתוח קיסרי הרבה יותר מהיר והרבה פחות כואב - אך בלידה רגילה את מרגישה את השותפות בתהליך, את העשייה שלך למען יציאת התינוק.

אך אין כל הבדל ברגש כלפי התינוק, אל חשש!

יש לך תאומים?

אני ילדתי תאומים לפני כתשעה חודשים (לא לידה ראשונה), ומה שעזר לי הייתה שיחה עם דולה כחודש או חודשיים לפני הלידה, שהכינה אותי לכל התרחישים האפשריים בלידת תאומים, וסיפרה לי בדרך נעימה איך אפשר לעבור כל דבר בצורה הכי טובה וחווייתית.

 

וכשאני משווה ללידות הקודמות שלי - אני מתגעגעת אליהן... ילדתי בסוף בקיסרי, ואף-על-פי שזה הרבה פחות כואב, קשה לי שלא חוויתי לידה רגילה, עם כל הכאב שבה...

אבל הכי חשוב שהם ישארו כמה שיותר בבטן, וכדאי שלא תצטרכי להיות בשמירת הריון. אז צריך תפילה לשלוות הנפש ולהרבה סבלנות. הרבה פעמים התחושות האלה באות והולכות, בהצלחה והרבה בריאות גופנפש. חג חירות שמח

פגשתי אישה חכמה ששאלה אותי מה שלומי.
אמרתי לה שאני מפחדת (האמת שזה היה באנגלית ותרגום יותר מדויק הוא "מבועתת...")
והיא אמרה לי:
"תסתכלי על כל האנשים שבעולם. את כל אחד מהם- מישהי ילדה!"

אל תדאגי, תבטחי בה' שהכל יהיה הכי טוב שיכול להיות, וכך יהיה!

לידה זה מלשון ליד- ה', אנחנו בידיים של ה', השליטה לא בידיים שלנו, אמנם אפשר וצריך להתכונן, לקרוא לקבל מידע, לדבר עם חברות שעברו לידה, לחשוב מה הייתי רוצה ולדמיין איך הלידה תראה אבל לזכור שאנחנו מתכננים אבל יש מישהו אחר שמשגיח ומחליט ופשוט לתת לקב"ה להוביל אותנו בזמן הלידה

כמה שניתן..

הרגע מגיע בע"ה ואיתו הכוחות.

תהני מההריון.

הכנה עוזרת..

 

ככל שתדעי יותר תוכלי לקבל החלטות שיהיו יותר נכונות לך בהקשר של הלידה, וזה מאוד מרגיע ונותן תחושת בטחון.

אני מזמינה אותך גם להיכנס לאתר שלי (קישור בחתימה שלי) שבו יש קורס הכנה מקוצר ללידה (בחינם ), שממש עוסק בפירוט בעניין של התמודדות עם הפחד.

ואני מבקשת שיזריקו לי רק מעט אפידורל ואז אני לא מרגישה כלום חוץ מצירי הלחץ בסוף

אפשר להכין לך טיפות שיעזרו להתגבר על הפחד הזה. אם תרצי - אשמח להכין לך.

אבל היום, בעידן האפידורל, בעצם אין ממה לפחד. אז אולי תחליטי שתקחי את האפידורל - וזה יפתוראותך מפחדים?

סד

זה משהו שלעולם לא התמודדת איתו
וגם מי שתיקח אפידורל צריכה לדעת שיש לזה השלכות... זה לא כזה בטוח...

לא רוצה להפחיד את פותחת השירשור אבל יש הרבה בנות שסבלו אחרי אילחוש אפידורלי. באופן אישי בלידתי השניה האפידורל גרם לכאבי ראש ובחילות איומות.


פותחת יקרה- מבינה מאוד את הפחד שלך! כן, זה מפחיד, זה כואב, אבל זה מדהים, זה פלא עולם, זה להרגיש בחוש איך הקבה איתך בכל רגע. זו הרגשה נפלאה, ואחכ התינוק...
אוי, זה קסם פשוט...

ממליצה מאוד על הכנה טובה, וממליצה מאוד על הספר לידה' (ליד ה').

אני מקווה שהחששות של הרופא יתבדו!

אם יש בעיה עם התפתחות ההריון, אז אין מה לעשות, למרבה הצער...

ממש כמעט כל אמא איבדה לפחות הריון אחד. זה ממש חלק מחיי הפוריות שלנו, למרבה הצער.

מאחלת שכל משאלות לבך יתגשמו לטובה!

 חזק חזק שהיא תתחזק ותצא לעולם שלמה ובריאה.

ןאת פשוט בשב וע 9 באמת

בד"כ השבוע לפי וסת והשבוע לפי אולטרא סאונד אמורים להיות חופפים. מקסימום הפרש של מס' ימים.

תעקבי ובעז"ה יהיה טוב.

לצערי דופק חלש הרבה פעמים מעיד על הריון לא תקין שבדר"כ נופל.. תמיד יש ניסים.

תעדכני!

עד אז ממתינים "על קוצים" ומתפללים שבכל אופן הכל יהיה בסדר.

 

מקווה מאוד שיהיו בשורות טובות!

 

 

ואמןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

ב"ה אנחנו אחרי בדיקת מומחה והכל בסדר! 

(איזה כיף לי לחשוב ולומר את זה... )

מסתבר שהביוץ שלי היה מאוחר, אפילו מאוד, וזה מה שגרם לכל הבלאגן....

 

סוף סוף אנחנו יכולים להיות פנויים לחג... קניות, נקיונות וכדו....

 

תודה לכל המגיבות על העידוד 

 

שיהיה לכולם חג הכי שמח שאפשר!

ושכל אחת תזכה לנס קריעת הים הפרטי שלה....

המשך הריון קל,ארוך,עגול,בריא ומשעמם..

אגב- אין קשר למקווה.

בעקרון בכ"מ חישוב שבועות ההריון מתבסס על זה שנכנסים להריון שבועיים מתחילת המחזור..

גאה בהודעתי לפני "המומחה"...

 

 

אנו מומחיות באמונההההההההההההההההההההה

 חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

שימשיכו עוד המון בשורות משמחות

אם ההפלגות שלך לא שוות, או שהם ארוכות מאד אז לדעתי זה ביוץ מאוחר ואין לך מה לדאוג.

אני הלכתי לרופא כשלפי הווסת האחרונה זה היה שבוע 8 והרופא אמר לי שזה לפי האולטרסאונד שבוע 5..

די התבאסתי כי כבר רציתי שההריון יתקדם..

 

וב"ה עכשיו אני בשבוע 17 ו- לפי האולטרסאונד והכל תקין כמו שצריך, ופשוט היה ביוץ מאוחר.

אם זה לא הרבה אחרי החתונה- יכול להיות שהכדורים בכלל שיבשו את ההפלגות הקבועות..

 

בהצלחה ובבריאות בע"ה!

שכל ההריון תרגישי טוב. והכל יהיה קל. ותצאי בסופו בידיים מלאות!!

אתמול תוך כדי הניקיונות חשבתי לעצמי בסיפוק שנקיונות הפסח הם דווקא לא עבודת פרך, לעומת כל שאר עבודות הבית הרגילים של השנה...

שמעתי פעם שעבודת הפרך שהיתה במצריים היתה שנתנו לבני ישראל לעבוד קשה, ואחר-כך פירקו את מה שהם בנו, ושוב הכריחו אותם לבנות. וכך חוזר חלילה... וזה מתסכל ביותר, משום שאין סיפוק מהבניה, משום שכל העבודה הקשה יורדת לטמיון. וזאת לעומת עבודה קשה ככל שתהיה, שאחריה אפשר להסתכל בסיפוק ולראות מה יצא מכל העבודה הקשה.

 

בכל עבודות הבית הרגילות אני מרגישה לפעמים שזה כמו עבודות פרך. אני מנקה, וכבר מתלכלך שוב (כבר הגעתי למסקנה שניקוי הבית ביום שישי הוא לכבוד יום שישי ולא לכבוד שבת. משום שעד כניסת שבת לפעמים לא רואים שהיה פה נקי בכלל...). אני שוטפת כלים, וכבר יש כלים חדשים בכיור. אני מכבסת וכבר יש בגדים חדשים בסל.... עבודה שלא נגמרת.

אבל מה אני מתלוננת, אלה צרות של עשירים, ברוך ה'. אני מאחלת לך מכל ליבי שגם את תזכי לעבודות פרך כאלו בקרוב ממש. שתנקי ומיד יתלכלך. שסל הכביסה שלך יראה מפחיד, וכו'...

 

בכל אופן, לעומת כל עבודות הבית הרגילות, הנקיונות לפסח כן משאירות סיפוק. ניקיתי ארון, ואני יודעת שהוא נקי. ניקיתי את התנור, והוא נקי. כיבסתי את המעילים, והם נקיים. ניקיתי חדר, ולמרות שכבר לא רואים עליו, אני יודעת שמבחינת פסח הוא נקי. ברוך ה', רואים תוצאות, וזה נותן סיפוק.

עם כאבי הבטן של הריון שבאים והולכים.. אחחח ב"ה!!

או עד שמחליטים שאין יותר חמץ בבית ומעכשיו מתחילים לרעוב

קשה.

 

 עוד מעט יהיה ביעור חמץץץץץץץץץץץץ

 

 הבעל יאשר - שאת מנקה סופר דופר מאלפתתתתתתתתתתת בעולם....

 

 הפסח הזה , זה הראשון הקשה  ביותר

 

 מדהים כמה קשה ככה שווה!

 

  חג שמחחחחחחחחחחח

למיטב ידיעתי הערך הקלורי של החלב משתנה, אבל לא לפי מה שאוכלים אלא לפי משתנים אחרים, כגון גיל התינוק (הערך הקלורי גבוה בהרבה בשנה השנייה), השעה ביום, מזג האוויר, תחילת ההנקה או סופה וכל מיני כאלה. עד כמה שאני יודעת איכות החלב לא מושפעת ממה שאוכלים, להוציא מצבי תת-תזונה קיצוניים.

א. בצד השני בדר"כ גם יוצא חלב, זה בגלל הגודש, נסי לשאוב כשאת מניקה זה נשמע מזעזע ובלתי אפשרי אבל זה אפשרי אם גם כואב לך כשהוא יונק בצד הזה אז הזה ולא מפסיק י זו דלקת כנראה
ב. נסי לשים את הילד על כרית ולהישען נורמלי על משענת. חגורת גב לא ניסיתי
ג.ככל שמניקים ושומרים על מה מכניסים לפה יורדים במשקל אני ירדתי אחרי הלידה של הבת השניה בחצי שנה 18 קילו. תאכלי מבוקר תניקי ותודי
ד. יש ערך למה שאת אוכלת בדר"כ שאוכלים זיתים או שקדים וכדו החלב נהיה גם שומני יותר

ולא דווקא בזמן הנקה..

1.הצד השני מתמלא.. ו"מקנא"

2.ללמוד יציבה נכונה..יש גם חגורות מיוחדות לא מכירה כ"כ טוב.

3.תלוי מה את אוכלת במקביל. בגדול הנקה שורפת סביב 500 קלוריות ביום.

אם את מניקה- הסיכוי עולה לכך שהמחזור חוזר בהדרגה, זאת אומרת: מגיע מידי פעם אך לא באופן סדיר.

ובאותה מידה- יתכן שנכנסת להריון...

אין דרך לדעת אם לא תבדקי.

למה לא לעשות בדיקת הריון?

בשורות טובות.

בגלל עיייפות שרירי הבטן נחלשים במשך היום. אני קמה עם בטן קטנה והולכת לישון עם בטן של חודשיים יותר

זה הצטברות של אויר וגזים במשך היום... בבוקר קמים לרוב בלי בטן, או אחרי שירותים....

מה דעתך לעבוד איתה במנשא?

באמת קשה, בע"ה הכל יסתדר על הצד הטוב!

המנשא בכביסה..

ה' יהיה בעזרכם

הילדה עוברת מאחד לשני עד שהצרחות מתגברות וחוזרת אליי..בינתיים חילקתי בינה לבין בעלי ולביני תפקידים. יש עוד די הרבה מה לעשות אבל ב"ה.  עכשיו אחותי הולכת.. מקווה שנסיים נורמלי לפני שבת.  אתמול בלילה בעלי חזר ב23:30 בערך.. והייתי כ"כ עצובה אבל כשהוא בא חזרו לי הכוחות והוא הכין לי ארוחה כי מתתי מרעב.

זה באמת אחד האתגרים היותר גדולים בגידול קטנטנים... ((פעם אפילו כתבתי על זה רשומה בשם "טרומפלדור היה גאה בי". את מוזמנת לחפש בגוגל).

הצעות אופרטיביות:

1. מנשא2. לעבוד כשהיא ישנה

3. לבקש ממישהו/י שישמור עליה קצת כדי שתספיק לעושת דברים

4. לבקש ממישהו/י לעשות את מה שאת רצית (או לקנות אוכל מוכן לשבת, למשל).

השתמשתי בכל עצותייך.

שבת שלום לך.

ובברזל בדר"כ יש גם חומצה פולית.

אם בבדיקות דם חסר לך ברזל את צריכה להמשיך לקחת.

אלא אם כן מצב הברזל שלך ממש גרוע (אבל אז היית יודעת את זה).

לגבי חומצה פולית- יש כמה דעות בעניין, יש רופאים שאומרים שאפשר להפסיק בסוף השליש הראשון (כלומר שאת לא צריכה ליטול אותה יותר) ואחרים ממליצים להמשיך עד סוף ההריון, ולמעשה לאורך כל תקופת הפוריות. אני נוטה לצדד באלו שממליצים להמשיך לאורך ההריון כולו (כי שוחחתי עם אחד מהפרופסורים שחקרו את הנושא והוא הצליח לשכנע אותי שיש בזה חשיבות).

אז בטח על סלומון מעושן שאלת?

לא יותר מ3 מנות בשבוע. (ולא רק של סלמון, אלא של דגים בכלל)

למרות שכדאי גם לא פחות מ3 מנות

דגים, בעיקר דגי ים מכילים כמויות גדולות של כספית לכן מומלץ לצורך בהגבלה.

 

סלמון מעושן אסור בהריון בכלל, אלא אם כן מבשלים אותו קודם באופן כלשהו.

חשבתי שהוא נקי מזה.

יש כמה דגים שהם כ"כ בעיתיים שבכלל אסור לאכול אותם בהריון. היחיד מביניהם שכשר (עד כמה שידוע לי) זה מקרל.

שאר דגי ים מותר בהגבלה.

ולכן עלול להכיל חיידקים שמסוכנים לנשים בהריון

כל התרופות שפה כשרות לפסח. תחפשי מה שאת צריכה.

בהצלחה!

http://www.clalit.co.il/clalitapp/passover/medindex.aspx

פרנטאל (ויטמינים), וברזל קומפלקס של סולגאר כשרים לפסח?

לא כתוב אותם בטבלה שהעלית...

במוצרי חברת סולגאר-לא נמצאו 5 מיני דגן וניתן להמשיך ולצרוך את אותן ויטמינים בפסח חוץ מהמוצרים דלהלן

(המכילים גלוטן).

 

פורמולה Lactase 3500

VM 2000

Earth Source Multi Nutrient

Earth Source Greens & More Powder

Selenium 200mcg

Brewer's Yeast with B12

Liquid Vitamin E

Pro-Bio Beads

לקטאז 3500

פורמולה vm2000

אר סורס מולטי ויטמין

אר סורס גרין אנד מור אבקה

סלניום 200

שמרי בירה

ויטמיןE נוזלי

פניני חיידקי פרוביוטיקה

לבדוק כשרות לפסח.
בכ״א הנובימול הוא בטעם פטל

אם ח"ו נזדקק נקנה נרות

בני כמה הם?

אולי להראות להם סרט? לבקש מהם עזרה בנקיון צעצועים וכו'.. איפה בעלך? כשהוא מגיע לצאת איתם לטיול ולהתחלף.

וכשהם ישנו כמובן

 

או משלמים לקייטנה כדי שיצאו קצת מהבית,

ואז מנצלים כל רגע.