וכמובן - לשתות כמויות גדולות מאוד של מים כבר לפחות שלושה ימים לפני הצום (לא רק בערב הצום).

ויהי רצון שהקב"ה יהפוך את הימים האלו מימי אבל לימי שמחה והודיה, ולא נזדקק לזה..

רציתי לדעת כיצד לנהוג ביום עצמו, להניק מלא? 

גם לאכול כמה כפות של שקדיה או שקדים קלופים לפני הצום.

ןבעז"ה נעשה סעודת הודיה גדולה על הגאולה ולא נצום....

(מתייחס ליום כיפור, אבל הרוב רלוונטי גם לתשעה באב)

http://iaclc.blogspot.co.il/2012/09/blog-post_23.html

הרב שלי אמר לי,

להתחיל את הצום ושארגיש קושי גדול(סחרחורות, צרבת בלתי נסבלת, צירצורים) להפסיק

רק בהריון אחד הייתי בהריון בט' באב, ואכן זה מה שעשיתי.

התחלתי את הצום ובבוקר הרגשתי שהסוכר צנח פלאים.

המדהים זה שמבחינת שתייה היה בסדר גמור ("הספגתי" את הגוף במים) רק הסוכר שצנח לו- וכנגד זה אין כ"כ איך להכין את הגוף.

ממש. מפחדת לחשוב מה יהיה הפעם עם עוד ילדה לדאוג לה...

זה ממש מסוכן!!

הרב שלי גם אומר להתחיל..וברגע שמרגישים קושי (קצת מעבר לרגיל..)-אז לפתוח

כי כמובן מתחשק לשאול את זה שיתיר, רק שזה לא מרגיש הוגן....

הסכנה היא לאם או לעובר? יודעות?

תשאלו רב, לרוב הוא יתיר.

כמובן, מי שמצליחה זה דבר מאוד גדול, אבל אם קשה יש היתרים. (שלא כמו ביום כיפור שזה הרבה הרבה יותר חמור)

בדרך כלל לקראת צהרים אני מרגישה נפילת סוכר מטורפת- ואז בדרך כלל שוברת את הצום עם משהו מתוק (איגלו קפוא וכד')

ועוד משהו- כתוב בהלכה שגם יולדת תוך 30 יום לא צריכה לצום בתשעה באב.

לא זוכרת מקור.

היה לפני 11 שנים....

נקבע לי תור לרופא חשוב ודחוף,לפני חודש וחצי כבר, שאני לא יכולתי לקבוע את התור בעצמי אלא קבעו לי אותו דרך המרפאה שלי, והם לא שמו לב שזה יוצא בדיוק בתשעה באב!

כשביקשתי להזיז אמרו לי שהתור הבא רק בעוד חודש.

גם ככה קשה לי בצומות, ואני כמובן גם בתחילת הריון אז אני בכלל חוששת לצום, בכלל נראה לי לא מתאים ללכת לרופא בתשעה באב.

מצד שני אני ממש זקוקה לרופא הזה! ואני לא רוצה לחכות עוד חודש מה גם שאם אני ידחה את זה עכשיו בטח זה יהיה לחודשיים.

האמת חשבתי על דעת עצמי לצום רק בערב, כי הרופא הוא על הבוקר.

אבל אני מתלבטת אם לנסות לשאול רב, הבעיה שהרב שלי הוא קרוב משפחה שאני לא מעוניינת לגלות לו עדין שאני בהריון, אז גם אין לי ממש את מי לשאול.

הרבנים שם עונים לשאלות כאלו, והם גם מבינים בצדדים הרפואיים (וכמובן אפשר באופן אנונימי אם לא מרגישים נעים).

וברור שזה עדיף מלפסוק לעצמך, גם אם זה לא הרב הקבוע שלך.

זה הטלפון שלהם: 02-6515050

ובמילא אני לא מצליחה לשתות יותר מליטר עד ליטר וחצי ביום (שזה מעט למה שהייתי שותה בימים אלו גם בלי הריון...)

ויש גם הקאות , ואני שותה כל איזה שעה לגימה בערך כי אני מפחדת להקיא

לא יודעת איך אני יכולה להתכונן לצום כזה ....

אם במילא כמות של היום יום אני לא מצליחה להכניס אלי ....

אישי ישאל רב ....

או אפילו יותר למי שיכול כפיות של דבש לפני הצום!! זה מתעכל לאט בגוף וגורם שובע בעת הצום!!

בזכות העיצה הודתה לי קרובה שזה ממש הציל אותה !!!

וכמובן לשתות הרבה לפני הצום!!

נתחיל באיזון... הכוונה לאיזון הסיפורים האישיים שהושמעו עד כה בשרשור, כדי להמחיש עד כמה חשוב לשאול רב.

מאז החתונה צמתי את כל הצומות של תשעה באב, 

כולל בהריון השני שתשעה באב היה בחודש שני להריון, הרגשתי מאוד לא טוב וגם עוד הייתי בשלבי גמילה של הראשון מהנקה. הרב אמר שאני צריכה לצום. 

כולל מייד אחרי הלידה ה-3, ילדתי בן ב-ג' אב, ותשעה באב יצא ביום השמיני. הרב אמר לנו שאני צריכה להשתדל לצום. ואם אני לא מרגישה טוב אז לשבור את הצום. צמתי הכל. 

כלומר, יש דעות שונות, וחשוב שכל אחת תשאל את הרב שלה. 

טיפים:

לפני תשעה באב:

שתייה

ביומיים שלפני הצום לשתות כמה שיותר. מי שקשה לה בכמויות גדולות שתשתה בכמויות קטנות. אפשר להכין בקבוקי שתייה, וכך לעקוב על כמות השתייה. לי עוזר לשתות מבקבוק עם פקק ספורט. 

מאכלים

אכילת סוכרים מורכבים - כלומר פרות עם הרבה סוכר, כגון ענבים.

הימנעות ממאכלים כבדים מבחינת ההרכב שלהם - תבלינים, שום וכו', ומבחינת הבישול שלהם - כגון טיגון. 

בתשעה באב:

כדאי לחשוב על עזרים כאלה שיאפשרו לך לעבור את היום עם מינימום מאמץ. 

אני מתחילת היום, וכמעט עד הסוף, שוכבת על המיטה או על הספה. אני גם מפעילה מזגן ו/או מאוורר עלי.

מכינה מראש כמה דברים לאכול לילדים. 

בעלי עוזר לי חלק מהזמן, ואם יש צורך אני מסדרת מראש בייביסיטר לילדים במהלך היום. 

באופן אישי, כשכמעט כל מה שאני צריכה לעשות בתשעה באב זה לשכב, אז נשאר לי כוח להתמודד עם תחילת הריון ו/או עם הנקה.

שיהיה בהצלחה, ובתקווה שלא נצטרך!

תשעה באב יצא כמובן ביום השביעי  ללידה, הזוהר במוצאים תשעה באב, הברית בבוקר י' אב

אני יודעת שהלכה מפורשת שט' באב זה לא כמו יוה"כ ו30 יום מהלידה לא צמים.

לאמא שלי יצא פעמיים לידה בתוך 30 יום פעם אחת 20 יום ופעם אחת בערך 15 וגם אבא שלי וגם הרב שלהם שהם מאוד מחמירים אמרו שאסור לה לצום! (ואמא שלי היא מהסוג שלא מחפשים בכלל הקלות וגם בהיותה מניקה כשלא הניקה מלא לגמרי היא צמה צומות רגילים כמו י"ז בתמוז) וגם אני זוכרת שאז שלמדנו את ההלכות אפילו נעלי בד ולישון על מיטה ולא על נמוך מותר .

ולסבר את האוזן , שנה שעברה  כשהיה ט' באב דחוי הרב אמר לי שעדיף להשתדל לצום ורק אם אני לא ארגיש טוב לפתוח (שהוא רב די מחמיר)

אם את מעונינת במקורות אני אבקש בערב מבעלי.

וברור שא"א להשוות את תשעה באב ליום כיפור.

גם אם רב פסק לאחת בדרך מסויימת- לאחרת יכול להיות שהוא יפסוק באופן אחר, מכיוון שהיא אישה אחרת

לכן -שאלות הלכתיות- שואלים רב- אישית.

ולזכור שאנחנו מדברים על ספק פיקוח נפש- בכל מצב שאת לא בטוחה אם את מרגישה טוב או מה קורה איתך-

עדיף שתשתי ותשברי את הצום- מאשר שתכנסי למצבי סכנה ח"ו

על מה אנחנו בוכים? קיבלנו את הר הבית במתנה והחזרנו אותו עם יריקה בפרצוף. 

בעצם אנחנו בוכים על שאנחנו בוכים.

הגיע הזמן להפסיק עם הצביעות ולהתחיל לבנות את בית המקדש.

הר הבית קדוש למוסלמים פחות מאשר מזבלת חירייה קדושה ליהודים

בי-ם רוב הרבנים החרדים פוסקים שלא לצום, וזאת עקב מקרים שהצום גרם להפלות. ורק למי שנמצאת בחודש תשיעי פוסקים שצריכה לצום.

שמעתי גם ממשהו שמבין ברפואה שפסטה גם ממש טובה לפני צומות כי היא מתפרקת לאט..

בהצלחה לכולנו

זה נשמע לי ההפך הגמור ממתפרק לאט. 

סורי אבל משהו לא מסתדר לי.

לגבי אוכל- לאכול דברים פשוטים, לא מבושל או מפנק מדי... אוכל פשוט ומשביע.

אבל זה תלוי כמובן בחודש. אני בחודשים הראשונים אז עדיין החשש להפלות גדול.

נתנו לנו טיפ לפני יום כיפור האחרון - לקחת כף דבש (דבר אחרון שלפני הצום)

ולבלוע אותה בשלימותה..

לא הרגשתי את הצום!! רק בסוף נעילה, התחילה לקרקר לי הבטן.

לא ככ הבנתי מה הבעיה שיתחיל לגלח האמת..

בכל מקרה

שמתחיל לצמוח

והבן שלי בן 14

ובאלי אותו קטן וחמוד וחלק

אבל ב"ה הוא גדל ובריא והטבע עושה את שלו

הילד שלה בן 12, אני ממש יכולה להבין אותה

זה לא קשור גם לזה שלו ועניינו

זה לב של אמא...

ושמחתי מזה מאוד (להפך, היה לי חבל שהוא יישאר "קטן", כשגם ככה הוא עלול להיתפס כקטן ולא מבין...)

עם התאומים אפילו קצת דאגתי כשזה עוד היה רחוק מלקרות בגיל הזה... (עכשיו הם בני 14 והקול שלהם סוף סוף התחלף, אבל חתימת זקן ושפם עוד אין)

אבל טוב, אצלנו לא מקובל להתגלח בכלל... בעלי עם זקן מגיל 15 בערך, לא נגע בו מעולם...

אחרת..

זה שאצל מישהי זה משמח 

לא מבטל את הקושי למישהי אחרת..

פשוט צרם לי החוסר קבלה של הקושי שלה מול זה

היא פשוט אמרה שלא מתאים לה בלי לפרט

אותי למשל זה היה בכלל משמח מאוד 

אז אפשר להבין מה התחושות שלה לגבי זה

לא משנה

רק מעוררת את תשומת הלב

לא לבטל רגש של אחר כי לכן אולי מרגיש אחרת

ולא ביטלתי את התחושה של אף אחת אז בבקשה..

התגובה היא לפי מה שנכתב ואי אפשר לקרוא בתגובה טון. באמת תמהתי כדי להבין מה הבעיה שילד יתחיל להתגלח בגיל 12 ומה זה אומר מבחינת האמא "לא מתאים לי"

בעיניי זה עדיף על פני הפלומה השחורה שבעיניי לפחות היא לא נראית

**במידה והתגובה שלך התכוונה גם אליי
 

בבקשה אם אפשר, לא לשפוט אחרות על התגובה שלהן על גבי הפורום. זה לא נעים. את מנחשת את רחשי לבה של הפותחת שהיא לא כתבה מתוך המקום שלך ולפי זה שופטת תגובות של אחרות ועוד בפומבי. לא סבבה בעיניי. גם לנו יש את חזקת החפות.

גם לא קוראת לזה שפיטה

עוררתי את תשומת הלב ותו לא

מותר לקבל גם ביקורת

שלא נכתבה בצורה פוגענית או מזלזלת.

אני שמחה ומודה על ההתבגרות

עם זאת מקומי כאמא לדאוג לבן שלי שיהיה שלם עם המראה שלו , המוקדם מידי זה נתון עובדתי לרוב הבנים אין שפם בגיל 12

כמובן שלו אני לא אומרת וואהו איזה מוקדם צמח לך וגם אם אני אומרת ואמרתי לו שהוא הכי יפה בעולם גם עם שפם מקומי כאמא לעזור לו להיות שלם עם המראה שלו.

השיפוטיות פה הייתה עם מסקנות לא נכונות 😃

מוקדם. כאילו ממש. בגיל 9 כבר קיבלתי מחזור. נכון ללפני 20+ שנה זה היה מקביל לדינוזאור שיעבור ברחוב🤭 ביחס לחברות שלי כן?

בסוף - אין איך למנוע מילדים להתמודד אבל

את עושה את עבודתך נאמנה כבר עכשיו בזה שא. הוא מרגיש בנח לפנות אלייך

ב. את בודקת אופציות

ג. את לא מפילה עליו את הבהלה שלך על זה שזה נחשב מוקדם ביחס לחברה

ויישר כח גדול על זה! הוא ממש זכה

♥️

איך זה היה?

סליחה על הנצלוש

לא הכרתי את המילה מחזור/ ווסת בכלל

לא את התהליך הפיזיולוגי

כלום

והאמת גם לא שיתפתי את החברות מהבושה

אבל בגלל שהן בהמשך כן שיתפו, וגם בגלל ההבדלים החיצוניים הברורים, הבנתי שאצלי זה היה מוקדם ממש

אחד הדברים שאמא שלי ממש סוחבת איתה, שהיא לא נתנה לאחד האחים לגלח שפם כשכל החברים שלו כן.. והיה לו קושי חברתי עם זה

אז לדעתי קודם כל לברר מה הילד מרגיש ורוצה 

לא הבנתי אפוא ראיתן התערבות יתר …

הילד פנה ביקש לטפל בזה

ומנסיוני כאמא על כל שערה שמוציאים גודלות 2

חשבתי שלמישהי פה יש נסיון

תודה 

שיגדלו עוד אם הוא ממילא מגלח ומוריד. את חושבת שזה גם יפריע לו? הוא היחיד שיש לו שפם בולט בקרב בני גילו?

אני חושבת שאפשר לתת לו מרחב בחירה עם הבנה של מה זה אומר להתערב כרגע ולגלח ולהסביר לו על ההתפתחות שהגוף שלו עובר ועל השלב הזה של ההתבגרות על כל רבדיו

אני מניחה שממילא הוא לא ירצה להשאיר את זה עוד אם כבר עכשיו זה מפריע לו.. זה הולך ומתכהה עד שמסירים בפעם הראשונה

לגבי פתרון לכך שיצמחו פחות שערות בכל זאת כרגע -  

אני לא יודעת אם זה מיועד לבנים אולי מישהי יותר מנוסה תענה לך אבל אולי הקרם שמסיר שיער במקום גילוח..? כאלה של ויט נניח?

מכירה בנים בני 12 רובם עדיין קטנים ולא בכיוון לחשוב על זה. זיפים זה מראה הרבה יותר בוגר מהפלומה, והכיוון הוא חד כיווני, ברגע שמתחילים לא חוזרים אחורה, אז בהחלט מבינה את האמא.

אצלנו הבנות מתפתחות מוקדם וכמה שיגידו שזה בטווח הנורמה, כשאני רואה את החברות שלהן שנמוכות בראש ולא מפותחות בכלל, שלא לדבר על מחזור שקיבלו אצלי מוקדם, זה כן מורכב.

עכשיו שהבנות האחרות הדביקו את הפער זה פחות עניין, אבל זה בהחלט העסיק אותי לא מעט..

ולהניח אותן בפניו עם ההשלכות שלהן, והוא יצטרך לבחור בין להשאיר ככה לתקופה, להתחיל עם הסרה באופן שתבחרו ולדעת שבגדול כשמתחילים זה דורש התעסקות קבועה, או אם יחליט להפסיק אין לו דרך מראש לדעת אם זה יראה יותר טוב או פחות טוב עד שיחזור להסיר וזה גם צריך להילקח בחשבון.

ושורה תחתונה והכי חשוב בעיני, לגבות כל בחירה שלו כלגיטימית ולחזק אותו מאוד שינסה לעשות לפי מה שטוב לו ולא לפי כל מיני ציפיות ותפיסות יופי של אחרים. הוא הכי יפה כשהוא שמח ושלם עם עצמו. לא לתת משקל חסר פרופורציות ל'מה יגידו'- לנסות להסביר לו שהגישה הכי בריאה היא- שיגידו! זה שלהם. אני אוהב את עצמי ככה.

גם בי זה פוגע

אני ממש בעניינים וזורמת ולא מבינה למה אין קשר

אבל זרמתי עד כה עם זה שלא בא להן או אין להם זמן

אבל במקביל וואלה מעצבן שנפגשים כל כמה חודשים רק הם זה פוגע 

בעיקרון זה הגיוני מידי פעם לרצות רק את המשפחה הגרעינית

אבל מידי פעם, ובפעמים אחרות כן את כולם

לק"י

ואני דוקא לא הייתי רוצה להגיע לכל מפגש של בעלי ואחים שלו. שיהנו להם לבד...זה גם בסדר.

(לבעלי יש 2 אחים בנים. אבל גם אם היו לו אחיות, בעיני זה לגיטימי להפגש לפעמים רק האחים).

בעסה שאין קשר. מניחה שבגלל זה צורם לך שהן גם לא מנסות ליצור קשר, ונפגשות רק עם האחים.

מפגשים רק האחים.

אני דווקא אוהבת. בסוף אין מה לעשות, אחים זה קשר אחר מגיסים שהכרתי רק בגיל מבוגר ומעולם לא גרתי איתם בבית.

כולל טיול כמה ימים רק של האחים.

מצד שני, יש הרבה מפגשים גם משותפים זוגיים, וגם רק של הנשים (אחיות וגיסות).

מקווה שזה שיש גם וגם לא גורם להם להיעלב.

בטח לא שזה המפגש היחיד שיש כל השנה

גיסות שלי עושות את זה אבל רק עם הבנות ורק אחת ל.. ויש גם קשר בנוסף

אז יכולה להבין למה זה כיף להן

פעם אחת נעלבתי כשהיינו זוג צעיר והינו בבית של חמותי והז היה יום חופש והן פשוט התארגנו להן ביחד למפגש ואפילו לא חשבו להזמין אותי כשבמילא היתי שם..ופנויה לגמרי..והגיסה היחידה.. לא 'היה עוד מי שיקנא

אבל בֶסדר היה מזמן...לא נורא

במקרה שתארת זה באמת לא נעים

של להיפגש מדי פעם האחים בלי בני זוג לא מופרך.

מה שכן אולי קצת מוזר זה שלא נפגשים בכלל גם עם בני זוג...

אם זה לא בתדירות גבוהה ותוקע לכם את החיים הייתי משתדלת לזרום ולשחרר, שיהנה עם אחים שלו.

אם התדירות מוגזמת הייתי מדברת עם הבעל על עניין המינון, אבל בעיניי אין טעם לדחוף למפגשים עם בני זוג אם הן לא מעוניינות בזה...

אמנם מוזר ומבאס אבל רואה טעם להדחף

בטח אם זה פעם בשנה

וואלה לפעמים באלי לפגוש את אחים שלי כמו שהיה פעם.

לזכר הימים

זה שהם התחתנו לא אומר שאין להם ישות נפרדת משל עצמם.

אני יכולה לשתף שפעם בחודש בשנתיים האחרונות ולפני כן בתדירות נמוכה יותר אני (הלוואי שאזכה להמשיך להתמיד) עוצרת את העולם ונוסעת לבד לאמא שלי מהבוקר להיות איתה ולראות את אחים דלי ואבא שלי

בלי בעלי. בלי הילדים. עד הערב

גם בעלי הולך להורים שלו הרבה בלעדיי

בעיניי לגיטימי גם שיקרה בין אחים. נפרדות זה בריא בזוגיות מאוד. אם בעלי היה עושה לי על זה פרצוף או הפוך.. בואי נגיד שמהשם אישה לאיש😅

אלא אם בני הזוג שלהם גם באים. ואז זה באמת מוזר.

שזה כל כמה חודשים אז נשמע הגיוני שזה רק האחים..

אם זה היה פגישה שבועית הייתי מבינה למה לא..

אני הייתי מרוצה מד"ר יהושע סגל, גם שבאתי אליו לחוות דעת שניה לאשר מומים קשים הוא היה מאוד אמפטי

יש להם הסדר עם מכון מסוים, וזה זול יותר.

בנוסף, אפשר לקבל החזרים מביטוח פרטי (אם יש).

בשורות טובות

חיבוק קודם כל.

יש כמה חברות שעושות ניפט. אישית עשיתי בverfi היא עלתה פחות מחלק מהמתחרות. הכי זולה יש בשיבא אבל נראה לי שלא הצלחתי כל כך להבין עד הסוף אם היא בודקת באותה רמת פירוט. ויש יקרות יותר ועוד תשלום לבדיקה שבאה אליך הביתה וכו'.

אני לא בכללית אבל בגדול זו בדיקה פרטית שאת יכולה להגיש להחזר דרך סל ההריון.

אבל הייתי מתייעצת קודם כל בייעוץ גנטי, כי עם תוצאה כזו כנראה שעדיף מי שפיר בכל מקרה. ואז זה בזבוז כסף לעשות ניפט. אני עשיתי את שתיהן אבל עשיתי את הניפט בשלב יותר מוקדם, ברגע שהיה אפשר. אותי זה הרגיע במידה. אבל בסוף יש סיכוי שזה היה בזבוז כסף קצת, כי עשיתי גם מי שפיר. פשוט אז לא הייתי סגורה על זה.

בדיקה דומה לאמינות של מי שפיר אבל מוקדמת יותר  היא סיסי שיליה. אבל יש בה יותר סיכון וגם לפעמים פחות דיוק ואז צריך גם וגם.

אם את כבר אחרי שקיפות וסקר שליש ראשון נראה לי שכבר עדיף לך לקבוע דחוף מי שפיר ברגע שאפשר (שבוע 16). עוד אין לי תוצאות ואני לא יודעת להשוות אבל בעין כרם נשמע שהתוצאות מגיעות יחסית מהר. פלוס הם מאפשרים לעשות בדיקת אקסום סינגל. זו בדיקה שבודקת יותר לעומק. ועולה בהתאם. אבל ברוב בתי החולים ממליצים מיד על אקסום שכולל את ההורים (טריו) וזה מאוד מייקר.

יש גם אופציה לעשות את הבדיקה הרגילה (צ'יפ גנטי) ולשלם על שמירת החומר הגנטי. ואז במקרה ועולה צורך להרחיב לאקסום. זה פשוט עניין של זמן עד שיש תוצאות ואז בעצם לחכות שוב.  

בהצלחה ענקית. 

אסביר לך

בשביל מה בעצם עושים מי שפיר?

הרי גם אם זה תסמונת דאון לא נעשה הפלה..

לא רק ת.דאון

בנוסף יש אנשים שרוצים לדעת גם על ת.דאון כדי להתכונן או כדי להפסיק הריון

בע''ה זה כלום.

אבל ההתפסות לדאון בלבד היא בעיקר היסטורית.

יש עוד המון תסמונות גנטיות קשות. שעם נתון כזה ככל הנראה העובר בסיכון מוגבר אליהן.

למשל דאון נשלל בניפט באחוז ממש טוב.

אבל זה יכול להיות עוד כל כך הרבה דברים.

מקווה בע''ה שלא תגיעו לשם והכל טוב, אבל לא כך כך ברור שלא עושים הפלה. זה מאוד תלוי מה מוצאים. וגם אז צריך באמת באמת לחשוב לעומק ולהתייעץ.

בסוף זו החלטה אישית.

אבל אני הייתי רוצה לדעת את כל הנתונים כדי להתייעץ ולקבל החלטה עם ידע.

אפשר גם להתייעץ עם מכון פועה. 

בעין כרם זה מתחיל עם שיחה קבוצתית עם גנטיקאית שמסבירה, ואז שיחה פרטנית עם גנטיקאית.

ואח''כ הבדיקה עצמה.

תחפרי קצת לפני שתוכלו לחשוב ולקבל החלטות על הכל, למרות החפירות שלי לפני היועצות שם עשו לי סדר בראש והחלטנו סופית שם. אבל הידע כן עזר לי להגיע ולהבין על מה מדברים ולהתלבט לפני. אפשר בגוגל ועם הצ'אט.  

בהצלחה ענקית.

אצלי קבעו קודם תור ליעוץ גנטי, ואחריו למי שפיר.

לייעוץ הגנטי הייתי צריכה התחייבות מהקופה. יכול להיות שאפשר לעשות יעוץ גנטי גם בקופה, ואחר כך לקבוע תור בבית חולים, אבל אולי הם רוצים שיעשו גם את היעוץ אצלם.

באתי להרגיע.

דווקא יש משהו קצת מרגיע אותי שאין מסגרות סביב לידה.  

הילדים לידי, אני לא צריכה לרוץ להעיר לארגן אותם, להכין קופסאות אוכל,לאסוף אותם בצהריים ואז לקבל ילדים עצבניים ובכיינים (נכון תמיד אחרי מסגרות כולם בכיינים ועצבניים? סוג של הצפה רגשית מהמעבר ומהעייפות)

אז הילדים פשוט קמים בקצב שלהם, אני לא משקיעה בתסרןקןת ובגדים מסודרים, ואם טפטף שוקו על הילד אני לא רצה להחליף לו חולצה, הכל יותר רגוע באיזשהו מובן. קצב איטי.

מתישהו במהלך היום כשהבעל פנוי לוקח אותם לאיפשהו העיקר שיהיה קצת שקט, גן שעשועים, ג'ימבורי, מצידי קניות במכולת...

לגבי מעבר דירה, אין לי מה להגיד זה נראה לי קשוח ביותר לעבור דירה עם לידה... תזהרי מאוד לא להתאמץ אם כבר ילדת במעבר. 

הילדים שלי עוד קטנטנים, הגדולה בת 4 בקיץ

אז גם ככה הם קמים מוקדם והיא לא ישנה בצהרים (ואם כן, הולכת לישון ממש מאוחר)

איך היה לך עם העייפות? אולי זה מה שהכי מלחיץ אותי

וגם קשה לי לראות אותם מלוכלכים אבל כבר עכשיו לא מסוגלת להרים אותם לכיור לשטוף אז בטח אחרי הלידה

ובכללי לחשוב כמה את יכולה לסחוב אצל ההורים אחרי הלידה שיהיה עדיין סביר לכולכם ולנצל את ההזדמנות. (כשילדתי את הרביעי בתחילת אוגוסט והגדול היה בן 4, נשארתי כמעט חודש אצל ההורים, חזרתי רגע לפני תחילת שנת הלימודים, אבל יודעת שלא תמיד מתאפשר פיזית ונפשית גם מהכיוון שלך וגם של ההורים)

יש קייטנה באזור גם לחודש השני של החופש? כי זה הדבר הראשון, אפילו לקייטנת בייביסיטר של בנות 15

לדאוג להקל עלייך כמה שאפשר - עזרה בניקיון, אוכל קנוי וכו'

לקנות מראש יצירות/ משחקים שווים שתוכלי להוציא שיעסיקו את הילדים, לקנות המון הפתעות וקשקושים שתוכלי לחלק בכל פעם שהמצב מתחיל לצאת משליטה ולעצור את זה שם

אם יש ילדים גדולים- למנות אותם האחראים להכין קייטנה לאחים הקטנים אחר צהריים, תמורת צ'ופר מסוים שתסכמו עליו מראש, או שכנות צעירות (בנות 12 נגיד) בתשלום

בקיצור להקל בכל מה שאפשר...

שיהיה בשעה טובה🙂

בני 4 ו2

לצערי אין קייטנה בחודש השני

ולגדולה הקייטנה כבר עכשיו נגמרת ב13 (כל כך רציתי מלא זמן לעצמי לפני הלידה!)

גרים ביישוב קטן שבקושי יש נוער שמוכן לעשות בייביסיטר, מאז שהם נולדו לקחתי רק 3 פעמים מרוב שקשה למצוא ואני מתייאשת מראש

חוץ ממורות וגננות כולם עובדות ומוצאות פתרונות בתשלום או עזרה מהמשפחה… תדמייני שאת רואת חשבון שיש לה רק שבוע חופש באוגוסט ושאר הזמן צריכה למצוא פתרון.

ההורים שלי גם גרים רחוק ונסעתי אליהם לשבוע עם הילדים…

אז הכי מחכה לחופש הגדול וזה זמן שבד"כ ממש כיף לי עם הילדים

יוצאת איתם לטיולים וכאלה

באמת מעריצה את מי שעובדת בחופש הגדול, אין לי מושג איך עושים את זה!

מכינים מראש ערכות חירום למצבי קיצון, שכוללות חטיפים, זמן מסך והמון קשקושים מהשקל, וגם משחקים ''מיוחדים" כמו פליימוביל נניח שלא יוצאים סתם. וכל פעם שמורכב לך לטפל בהם במקביל שולפים משהו מהערכה.

להכין מראש ארוחות זמינות או רעיונות לארוחות שיהיה לך קל לשלוף ולהתכונן מראש למתי שהם רעבים, שלא יתקע לך שהם מורעבים פתאום באמצע הנקה ארוכה

לתת לילד בן 4 תפקידים של גדול- אתה משגיח

על התינוק בזמן שאמא הולכת לשירותים, אתה אחראי לדאוג לתינוק ולהביא לי דברים או לאח הקטן אם הוא מבקש ואמא עסוקה... זה גם באמת עזרה וגם נותן לו הרגשה של גדול שאפשר לסמוך עליו

ותכלס בסוף לזכור שזה בסך הכל חודש או חודש ומשהו, וזה יעבור גם אם יהיה ממש קשה🩷

השתחררתי מבית החולים ביום שהגדולה סיימה את הקייטנה.

האמת אני פחות מעודדת, היה לי קשה מאד, בעלי ניסה כמה שיכל לעזור, אבל זה היה בדיוק לקראת סוף הזמן בישיבה והוא היה צריך להיות עם התלמידים שלו..

כן הייתה לי תקופה מסויימת של בין הזמנים שהוא היה איתי, וגם יצאנו לחופש שבוע עם המשפחה שלו אז הם טיילו ואני נשארתי במקום לינה לנוח אבל זה בהחלט היה קשוח. הרגשתי שאני מתחילה את החל"ד רק אחרי שחזרו למסגרות.

רק שולחת חיבוק ומעודדת אותך לעשות עכשיו כמה שיותר דברים שמשמחים וממלאים אותך כדי לאגור קצת כוחות.

לא אמרת האם לבעלך יש אפשרות לקחת חופש גם ללא תשלום לשבועיים הראשונים

ואז נגיד שבוע ראשון תהיי אצל ההורים

ואז שבועיים הוא יהיה בבית

ואז בעיני זה כבר מצב אחר כי כן תספיקי קצת להתאושש

גם אם פחות משבועיים יכל לעזור.

אם לא- אז אני במקומך היתי מביאה מישהי שתגיע כל בוקר נגיד מ8 עד 10- שתעשה לילדים ארוחת בוקר ותעסיק אותם ואת תוכלי לנוח ולהתחיל בוקר בנחת

גם בצהרים להביא מישהי לשעה-שעתיים  שתוכלי לישון

ובערב לשעה של ארוחת ערב ומקלחות והרדמות

או שהבעל יחזור מוקדם יותר לפחות

וחוץ מזה לקנות מלאאא ערכות יצירה וחומרי יצירה  מהסטוק

אולי גם משחקים חדשים

בעיני אם מזהים מה הזמנים המאתגרים -יותר קל לתת להם מענה

עכשיו הכל מבהיל כי את חושבת על הכל יחד כמכלול

כשמפרקים לגורמים זה נהיה מרגיע יותר

זה נקרא "חופשה מקבילה"

זה כמובן צריך להתאים לסוג העבודה

אבל לפי החוק יש דבר כזה,

5 ימים זה בסיסי

ועוד שבוע זה לא מוכר בכלל

אז שבועיים שהוא יהיה איתך זה נראה לי כבר עוזר

את מקבלת דמי לידה על שבוע פחות, בזמן שאם הוא היה ממשיך לעבוד או מנצל מחלה/חופש ל5 ימים הייתם מרוויחים כרגיל עבורו ואת מקבלת את מלוא דמי הלידה.

מי שלא ממש לחוץ על ימי החופש שלו זה הרבה יותר משתלם להשתמש בהם במקום

אם חשוב לאישה להתאושש באופן בריא אחרי הלידה והיא זקוקה לבעל

אז בעיני כן שיבחרו לקבל פחות אז מה

היא לא מוצאת בייביסיטר לעזרה

למה המשכורת לשנו אם לא כדי להעזר בה לצורך כזה קיומי כמו הבראה  והתאוששות אחרי לידה

לא שזה מה חשייבים לעשות

כל אחד ומה שנכון לו

אבל בעיני הז לגמרי בחירה הגיונית ונבונה

לא תמיד העבודה מאפשרת ואז באמת שווה לקחת את השבוע הזה, אבל איך שביטוח לאומי הציגו את זה כאילו את לא מויתרת על כלום זה לא נכון כי מוותרים על כסף של שבוע וזה ממש משמעותי.

שכל אחת תעשה את השיקולים שלה אבל בשבי זה צריך להכיר גם את החסרונות.

עונה גם ל @ואני שר

הוא מקבל דמי לידה על השבוע הזה, אם הוא מרוויח יותר זה יכול לצאת כדאי.

אם מאפשרים לו לקחת חופש בעבודה ברור שזה הכי טוב, אבל לא כל מקום זורם...

לכן חשוב לדעתי להכיר אפשרויות לפי החוק.

יצאתי הרבה מהבית

לא הייתה לי ברירה

יצאנו לגינה, לפעילויות, ומידי פעם הלכו לחברים

לי היה יותר קשה להשאר על כולם בבית

נסעתי למשפחה כדי שישחקו עם אחיינים, אבל זה לא איפשר לי לנוח, זה לא הבית שלי

זה בעיקר כדי שאוכל לטפל בתינוק והם יהיו עסוקים

בנוסף קניתי, יצירות ומשחקים חדשים אז זה גם העסיק אותם

וגם השתעממו בבית

אני הכנתי אוכל בבית אבל גם היו מקרים שהיינו בחוץ אז כבר קניתי אוכל.

האמת שלעבור דירה בתוך הבלאגן הזה נשמע לי ממש קשוח, אני מקווה שתוכלי להיעזר או לפחות לשלם כסף עבור עזרה בעניין.

כשהגדולים היו בני כמעט 4 ושנה ועשר.

ילדתי לפני תשעה באב, ואחר כך בעלי יצא לבין הזמנים, אז הוא היה איתי בבית. השני היה עוד במעון.

זה יצא דומה להשנה, ככה שכשהבן שלי סיים את המעון בעלי כבר חזר לישיבה.

אז בסוף החופש הייתי לבד עם שלושתם.

אבל אז כבר התאוששתי מהלידה וזה עבר בסדר.

לא זוכרת מה עשיתי איתם כל היום.

תנסי לראות איך את יכולה לקבל עזרה.

אולי יש אחות/ גיסה/ בת דודה שיכולה לבוא אליכם לכמה ימים ולעזור לך עם הילדים?

תראי עם בעלך מה הצרכים שלך, ומה הוא יכול לעשות.

לקחת חופש כמה ימים, לחזור מוקדם יותר, לבשל בערב ארוחות ליום המחרת, להיות עם התינוק בלילה כדי שתוכלי לישון וכד'.

(לא קראתי את כל התגובות)

יש חברות שאורזות לפני שמעבירות את הבית

זה עולה יותר אבל אחרי לידה זה שווה את זה..

בהצלחה!

להכניס מה קורה מבחינת תשלום במקרה של

מלחמה/ קורונה/ פלישת חייזרים וכו'

כדאי גם לכתוב ברור מתי משלמים כל חודש

מה קורה עם תשלום על החופש- כמה ומתי משלמים וכו

אם יש מלחמה או כוח עליון

מה במקרה של איחור, אצלנו היה קנס בחוזה, לא יודעת מה עשתה בפועל

נעזרתי בצ'אט ג'יפיטי לניסוח חוזה.

זורקת רעיונות לנושאים

חופשים, ימים קצרים, ימי הסתגלות, ימי בחירה, ילדים חולים, ציוד, אוכל, ימי מלחמה, זמן תשלום, דמי ביטוח

תנאים לחזרה למסגרת של ילד חולה (חום, שלשולים וכו')

סדר יום במשפחתון

לקיחה של ילד על ידי מבוגר שאינו הורה שלו

קנס על איחור באיסוף

אמצעי ביטחון לתשלום+ דרכי התשלום

ביטול/ עזיבה באמצע השנה

באיזה מקרים לא להביא את הילד, כמה משלמים על איחור,

כמה משלמים על יום בחופשה?

מה עושים עם ילד שלך חולה.. (אגב, אני לא נתקלתי בזה ככ- לא יודעת מה עושים...)

קודם כל מזל טוב !

1. לי תמיד יש מלא דימומים, אפילו עד שבוע16. הרופאה נותנת לי כדורים נרתיקיים (אוטרוגסטן), שמונעים דימום. אני לא מתרגשת מזה בכלל.
 

2. זה ממש שאלה טובה. איך כולן שורדות ושותקות?? ובעתיד את תשאלי גם בשלב שתצטרכי לשים את התינוק אצל מטפלת: אין מצב שאני שמה! איך כולן שמות במסגרת ושותקות, ועולם כמנהגו נוהג??
תכלס - זה מה יש... כל אחת שורדת כמה שיכולה.
 

3. בחילות זה משהו שמשפיע על כל מהות האדם שאת. קשה לחייך, ליזום, ליצור, אפילו סתם להיות... אני לא רואה סיבה לא להעזר בבונג'סטה, זה כמו לא להעזר באפידורל.

ותודה על שאר התשובות

לגבי 1, יכול להיות המטומה. חשוב לנוח. בבדיקת דופק תבקשי שיבדקו אם רואים את מקור הדימום ויתנו המלצות להמשך. לא להרים כבד.

לגבי 2, אני חושבת שחדר בלי חלונות זו לגמרי עילה לעבוד מהבית ולא מהמשרד ככל שהעבודה מתאפשרת מהבית.

לגבי 3, לא התנסיתי בכדור. אבל לא הייתי לוקחת לפני שאני ממצה פתרונות אחרים כמו עבודה מהבית, רק כדי להצליח לנהוג כרגיל.כלומר קודם הייתי מורידה כמה הילוכים, ואםמזה לא עוזר אז חושבת על תרופות.

בהצלחה ובשעה טובה! מרגש ממש!

אסור לנהוג עם הכדור?

צריך לקחת אותו קבוע? כאילו אם יש לי נסיעה מותר יום לפני לא לקחת?

ברגיל אני עם תחב"צ אבל מידי פעם יש נסיעות

לנהוכ כרגיל הכוונה לא נהיגה בכביש, אלא לפעול כרגיל.

הכוונה אם סדר יום שלך הוא לעבוד, קניות, לבשל, לנוח מעט.

אז עכשיו לעבוד פחות, קניות און ליין ולנוח הרבה. סתם דוגמה.

כלומר לשנות את ההתנהלות כללית ביומיום ולתת לגוף לנוח הרבה יותר.

זאת דעתי האישית.. תעשי מה שטוב לך.

הבנתי,

משתדלת כמה שאפשר להוריד מעצמי.

אני באמת רוב היום לא זזה, רק העבודה זה בעיה...

קשה לשחרר הכל, פתאום בבת אחת ממאה לאפס. 

ותודה.

אני לקחתי בונג'סטה בהריון הראשון כי ממש הקאתי וההקאות היו בלתי נסבלות. במקרה שלי זה עזר להקאות אבל עדיין הייתה לי תחושה כללית גרועה. גם לקחתי רק כדור אחד ביום ולא שניים כי אלה כדורים יקרים (400 ש"ח ל30 כדורים) והייתי צריכה לקחת למשך כמה חודשים עד שהמצב השתפר מספיק שיכולתי להפסיק לקחת את הכדורים ולא להקיא. אני לא יודעת אם הם בסל היום או שאפשר לקבל עליהם החזר מסל הריון. אבל לדעתי אם את לא יכולה לסבול - תקחי וזה לא משנה מה נשים אחרות חוו.

פייסבוק

מה הסיבה לגם וגם בעצם? כי זה מכשיר שהוא בסוף יותר יקר 

הרי אקנה גם וגם

אז אולי זה אותו מחיר וחוסך את ההעברה והפעלה שוב ככה מפעילה והולכת ביי חוזרת לנקי

אבל אני גם רואה בהמלצות שלא מומלץ

בסיידר

שימי לב שכשיש לך שתי מכונות הן יכולות לעבוד במקביל - המכונה מסיימת, את מעבירה דברים למייבש ומתחילה עוד מכונה. כשזה אותו מכשיר כמובן שאי אפשר.

ככל שהמשפחה גדלה זה יותר משמעותי, ובמיוחד בזמנים לחוצים...

זה פחות נוח..

דבר ראשון כמו שמיד אומרים זה הזמנים, דבר שני אצלי לא תמיד כל המכונה עוברת קומפלט למייבש ואז להתחיל לברור מה להשאיר ומה להכניס.

וחוץ מזה, ככל שיש יותר פונקציות במכשיר אחד יש לו יותר אפשרויות לההרס…

גם אם לא דלקת. חושבת שכדאי להיבדק ובמקביל לשתות הרבה.

זה יכול להיות הרבה דברים.

אם הכאב ממשיך הייתי הולכת להבדק 

הייתי חושבת שזה ציר

אבל הבטן לא מתקשה

וזה גם כזה נגיד חצי מהגב, חצי מהבטן, מירים אני מכירה כשזה על הכל

הממ

שבוע 21

אם לא יעבור עד מחר נלך בבוקר כשהן במסגרות מה נעשה