פורום הריון ולידה (עמוד 5111)

והמברכת תבורך

בס"ד

תזכי לבשורה משמחת החודש , יפעת אמן ואמן!

תרגישי טוב בע"ה!

כמו שאת מתארת.

אני משייכת זאת דווקא להנקה, לא למנשא...

אולי זה סתימה של צינורית חלב? או גודש?

נשמע לי סביר יותר...

התינוקת במנשא, גם הרבה זמן אחרי שאני מורידה אותה וגם בתנוחות מסוימות

ה' יעזור לי...

אם מעניין אותך, ראי בקישור:

דרושות מתנדבות למחקר רפואי-הלכתי - מדרשת נשמת

אני חושבת שהיא רצתהלשמוע מהניסיון של מישהי שעברה את זה.. והקישור שלך חשוב וחמוד אבל הוא לא עונה לצורך של פותחת השרשור..

על הכוונה הטובה וההשקעה.

לא להגיד תודה - ניחא, אבל לכתוב ככה "מישהי??" כאילו שאני אוויר - זה ממש פוגע

תודה על תשובתך.

ותודה לכולכן שעניתן, עזרתן לי.

פעם השתמשתי בערכה שווה של סופר פארם, עקבתי אחרי הוראות של הערכה ונכנסתי להריון

ופעם אחרת השתמשתי בערכה זולה מאוד של מכון פועה ועקבתי אחר ההוראות ונכנסתי להריון

ההוראות הם לשים את המקל בשתן של הבוקר והוא מראה לך את מצב הביוץ . (בערכה של הסופרפארם יש סמיילי על המקל אם יש ביוץ-מרגש וחמוד ממש) כשיש את מצב הביוץ כדאי מיד להיות יחד, גם יום אחרי וגם יום אחרי , להתפלל ולקוות לטוב, יש לי עוד כמה טיפים אבל עדיף לא בפורום פתוח , מוזמנת לאישי....

לגבי אמינות, אם את מנסה למנוע הריון באמצעות איתור ביוץ זה ממש לא מומלץ כי ניתן להיכנס להריון יום לפני שגילת את הביוץ .

אם את רוצה את הערכה כדי להיכנס להריון ,זה חשוב לדעת לעצמך מתי ואם יש ביוץ ואם את לא נכנסת להריון כמה חודשים של מעקב ,לפחות יש לך את המידע לגבי הביוץ ומשם תוכלי עם המידע הזה לפנות לרופא נשים/פוריות...

ובזכות זה הצלחנו להיכנס להריון

קניתי משהו -- "הזהב" באיזה בית מרקחת.לא זוכרת לכמה ימים זה מספיק, אאל"ט להרבה

וכמו שכתבו, לא מתאים למניעת הריון

פעם רציתי לקנות וזה היה נראה לי ממש יקר...

ערכה מספיקה לחודש?

כל יום משתמשים במקלון אחר? אם כן, כמה מקלונים יש?

תודה רבה!

גם לי זה עזר להכנס להריון פעם.

קונים בבית מרקחת. לא זוכרת כמה עלה אבל לא זכור לי שזה היה יקר בכלל.

בהצלחה!

נראה לי שנשארו לי עוד המון מזה. אם את באזור ירושלים ואת מעוניינת, אחפש ואם אמצא וזה עוד בתוקף אשמח להעביר לך (כמובן זה סגור, סטרילי וכו)

ממתי צריך להתחיל לחנך את הילד, והחפץ חיים ענה לו שהוא באיחור של 8 ימים.

בהרגלי שינה - לא מבין מספיק אבל נראה הגיוני להתחיל להרגיל אותו למשהו שגרתי שיתן לו יציבות ותחושת בטחון אבל כדאי לשאול מישהו או מישהי שמבינה.

חינוך לדחיית סיפוקים - קצת מוקדם מדי, למרות שהוא ישרוד בע"ה אם יחכה חצי דקה לאוכל או שירימו אותו - שזה בערך כל מה שהוא צריך פיזית בגיל הזה.

בהצלחה!

בהחלט מותר לו להתבטא, אבל אני אישית לא הייתי ממהרת להתרשם מעצותיו

כשלא נענים לילד בוכה, מלמדים אותו שהעולם מלא סבל, ושלא מגיע לו לקבל אמפטיה ואהבה.

ילד בוכה צריך חיבוק - צריך לדעת שהוא אהוב ושהוא לא לבד בעולם.

תינוק בגילאים האלה, ועוד הרבה אחר כך, נרדם כמו שהוא רגיל משחר קיומו. עוד בבטן שלך הוא התרגל להירדם עטוף, מוגן, שבע, ותוך נדנוד. זה ישתנה בהדרגה בשנים הקרובות בע"ה, ולא יאוחר מגיל 18 ;) זה הרגל מצויין אגב - ככה השם ברא אותו.

תינוק זה עבודה קשה בטירוף מסביב השעון. אין אפשרות לדעת עד כמה ולהתכונן לזה.

מאחלת שההתחלה הקשה תעבור מהר, ושישארו לכם גם הרבה זכרונות נעימים!

אפילו מזדהה אבל לכי תסבירי זאת לבעלי..

 וטכנית מה עושים כשצריך את מיטת ההורים לעצמנו? ויש שם תינוקי קטן

שלא רואה לנכון להירדם באף מקום אחר..?

אבל לא חייבים על ידי בכי

אפשר על ידי עיטוף וערסול שירגיש מוגן

יש כאלו שמחזיקים על הידיים עד שהילד רגוע "ומוכן" לשינה. ואז מערסלים אותו במיטה.

אפשר ליצור לו הבדלה בין ערנות לשינה. כמו למשל על ידי החשכת החדר (קחי בחשבון שאחר כך הוא ירדם רק בחושך)

ועוד כהנה. כל אמא מוצאת בסוף איך להרדים את הילד במיטה משלו ועם הרבה חום ואהבה.

כדאי להשאר ליד המיטה שלו רבע שעה אחרי שהוא נרדם כדי שהשינה תהיה מספיק עמוקה והוא לא יבין שאמא בורחת.

זה עולם  אחר - אתם כבר משפחה גדולה עם ילדים ב"ה   זה שינוי גדול לטובה, אבלללללל זה לא בא בלי קשיים ולבטים והמון המון פשרות (מבוגרים יכולים להתפשר יותר מילדים והרבה יותר מתינוקות).

אנחנו מניחים את התינוקות לישון במיטתם בתחילת הלילה, ובהתעררות הראשונה הם עוברים למיטה שלנו, בדרך כלל עד לבוקר. פשרה ויש עוד אפשרויות. למשל להרדים אותו בהנקה על מזרון. ועוד ועוד

שלי בת חודשיים ןמשהו ואני לא רואה איך אפשר להרגיל אותה למשהו. כל יום זה משהו אחר. רק התחלנו להתרגל אחת לשניה...

תנסי כל מני דרכים עד שמשהו יצליח.

ובאופן כללי משהו ששמתי לב-

בילד הראשון כל הזמן בטוחים שכל דבר שהוא עושה זה יהיה הרגל לכל החיים ולחוצים לחנך ולהשריש כל מני דברים ושהכל יהיה מושלם.

בהמשך יותר מתחילים להפנים שלא הכל שחור לבן כ"כ. ושיש הרבה תקופות בגדילה שלהם. זה שהוא אוכל ככה בגיל שנה לא אומר שיאכל באותו אופן בגיל שנתיים וזה שהוא צועק או מרביץ בגיל שנתיים לא אומר שזה יהיה ככה בגיל 4. וזה שבגיל 4 הוא מרטיב בלילה לא אומר שזה ימשך עד גיל 8. וכו' וכו'

כמובן שצריך גם לתת הרגלים וסדר אבל גם לא צריך למהר ולקחת את זה בצורה קשה.

כבר כתבתי לך פעם...

אני לא נשואה ולא בהריון... אבל נהנית כ"כ לקרוא על הגישות השונות שלך, בכל מני דברים! אני ממש מרגישה שאני לומדת ממך לחיים וכאן ספציפית, מענין כל פעם לקרוא על הגישה שלך לגבי הצורך של התינוק בהורים. אני חושבת על זה המון, בזכותך.

אז... תודה רבה!

החינוך אכן מתחיל מגיל אפס, אם לא לפני, אבל מי אמר שהחינוך מצטמצם ל"לא" ול"שיבכה"? (אני מבינה מי אמר, בעלך שיחיה, אבל אולי אפשר לפקוח עיניו לגישה אחרת).

עם כל חיבוק שאתם מחבקים אותו - אתם גם מחנכים אותו. עם כל חיוך שאתם מחייכים אליו - אתם גם מחנכים אותו. בכל פעם שאתם מדברים אליו בנועם - אתם גם מחנכים אותו. כשאתם משחקים איתו במשחקים שמתאימים לגילו (כאלה שמלמדים להרים ראש וכל זה) - אתם גם מחנכים אותו. כשאתם משוחחים ביניכם בנעימות לידו ומכבדים זה את זה - אתם גם מחנכים אותו. כשאתם שרים לידו שירי שבת בסעודה ואומרים דברי תורה - אתם גם מחנכים אותו.

ומנשא במיוחד זה ממש ממש חינוך - הוא הולך איתך לכל מקום, שותף למה שאת עושה, ולומד ממידותייך הטובות

אומנם אין לי נסיון גדול, אך בכל זאת, אענה ממה שנראה לי

א. אי אפשר לחנך אילולא הבנה. אומנם אצל תינוקות (בגיל טיפה יותר גדול..) זה עובד אסוציאטיבית, אך גם זה

סוג של הבנה. ולטעמי גם היהדות תומכת בגישה הזו..

מאידך,

עובדה שישנם כן דברים שאפשר להרגיל את הילד אליהם. למשל: ישנם הורים שמרגילים את ילדיהם

לישון בשקט מוחלט, ועובדה- כשישנה חריגה מכך: הילד לא מצליח לתפקד

ואם ירצה בכ"ז להמשיך לישון זה יתלווה בקושי רב, כי כך הורגל על ידי הוריו.

כך שצריך למצוא את האיזון הדק בין להרגיל לבין להבין שישנם דברים שהתינוק זקוק להם.

יש הרבה דברים שההרגל צריך להזנח בצד, והצורך של הקטן חשוב יותר

ויש פעמים שדווקא הרגלים יעשו טוב עם הקטן בתמונה הכוללת

הלוואי ונשכיל להבחין בין זה לזה ולבחור בחירות טובות 

בהצלחה!

מחקרלשינה חקר שנעשה באירלנד לקחו בדיקות של קורטיזול(הורמון משקף סטרס) אצל אמהות ותינוקות בלילה הראשון שנשארו נפרדים, התינוקות בכו, והגיעו לרמות קורטיזול גבוהות, והאמהות שמעו, והרימו רמות קורטיזול גם כן, בלילה הבא, התינוקות לא בכו, אצל האמהות נמדדו רמות קורטיזול נמוכות, ואילו אצל התינוקות עדיין היו רמות גבוהות, סתם חומר למחשבה

ממש מההתחלה. בזכות הספר הלוחשת לתינוקות. כיום בן שבעה חודשים ואני שמה אותו במיטה כשהזמו שלו לישון מגיעה, בערך 7 וחצי, מלטפת אותו קצת , והוא נרדם לבד.

הגדול שלי לעומת זאת בן שנתיים ולא הרגלתי אותו מההתחלה, והוא יכול גם אחרי 10 להישאר ער.

ממליצה בחום עצום על הלוחשת לתינוקות

איזה מרגש! ממש שמחה איתך אחרי מה שעברת.

בעז"ה שיעבור בקלות ובשמחה ותצאי בידיים מלאות!

בהצלחה עם כל הבדיקות, ושתצאי בידיים מלאות!

זה בדיקת דם רגילה בקופ"ח, לא?

אם התוצאה יוצאת בעייתית עד כמה שידוע לי צריך להזריק לבטן כל יום משהו לדילול הדם או משהו כזה שלומדים להזריק לבד בלי צורך באחות. נראה לי לפחות...

אני אמורה לקחת קלקסן אחרי הלידה.

תור לקרישיות- קובעים תור (זה רק בכמה מעבדות בארץ) וזה בדיקת דם פשוטה.

מקווה שלא תצטרכי לקחת כי זה זריקה שלוקחים כל יום והיא בבטן, ויש לה תופעות לוואי לא יפות במיוחד.

אבל אל תלחצי, רוב הסיכויים שלא תצטרכי כלום.

תעשי ותעדכני מה קורה..

שמחה מאוד לשמוע,

שיהיה בשעה טובה!

כדאי לבדוק למה הייתה לידה מוקדמת ואם הפעם אפשר למנוע..ושיהיה בע"ה בזמנ.

מאחלת לך המשך הריון קל,ארוך,בריא,עגול ומשעמם..ושבסופו תצאו בידיים מלאות!

ואל תלחצי בגלל הריון קודם, זה לא אומר שום דבר על ההריון הזה.

בע"ה תהיה לך חוויה מתקנת...

ובכלל את כזאת מדהימה ומתוקה!

שיעבור בקלות בשלום בע"ה!!

ספורט- אפשר להמשיך באותה רמה שהתחלת

דופק בשבוע 7- נשמע הגיוני ואם הרופאה אמרה כנראה שהיא יודעת מה היא אומרת,

פסח- בוודאי שפסח כשר אפשר לעשות, ניקוי יסודי כמו שהתרגלנו שפסח אמור להיות- זה כבר תלוי בכוחות שלך, לא נראה לי כדאי להכביד הרבה מעבר למה שצריך. תעשי מה שיעשה לך טוב בלי להתאמץ מדי.

בהצלחה וממש שמחה בשבילך!

אז עדיף לדחות קצת...אולי כבר תלדי ותחסכי לעצמך את הלחץ

אז לא הלכתי למעקב... חוץ מזה שהמרפאה פה גרועה אם הייתי עוברת את השבוע אחרי התאריך אני מניחה שכן היייתי הולכת

לא רוצה מאד להלחיץ אך אשתף בסיפור הלידה האחרונה שלי ואז תביני.

זה היה הריון /לידה מס'6.  ארבעה מתוך החמישה הקודמים נולדו בין שבוע לשבועיים אחרי התאריך כך שאני רגילה ולא נלחצתי מהעניין. היינו בעיצומו של החופש הגדול ולכן החלטתי שאין לי כח או זמן לבלות שעות בקופ"ח אז אני לא התכוונתי ללכת.ןכאן נכנס הנס העצום!!!!!  ורק אקצר מאד ואומר שהלכתי ביום הרביעי אחרי התאריך במקרה למעקב שב"ה הציל לי את התינוק- המוניטור היה טכיכרדי והטיסו אותי לביה"ח ושם לניתוח חירום וב"ה יש לנו בן מתוק ובריא. אחת המיילדות אמרה שאם הייתי מגיעה שעתיים/שלוש אחרי לא בטוח חו"ח מה היה. אני לא רוצה להפחיד רק רוצה להגיד שקודם כל שימי לב כל הזמן!!!! שאת מרגישה תנועות ותלכי למעקב "המעצבן ארוך ומשעמם".  ושכך יהיה משעמם

שתהיה לידה קלה ושתצאי בידים מלאות !

זו סיבה מספיק טובה ללכת למעקב.

גם אני הייתי ככה בשאנטי, וכשהגעתי ללדת שבוע אחרי הזמן היתה הערכת משקל הזויה של בין 4,100-4600

ורצו לנתח, והצטערתי שלא באתי שבוע קודם לדעת מה המצב, ואולי כדאי היה לילד קודם....

וכמובן- אם יש חשש הכי קטן בנוגע לתנועות עובר- לרוץץץץץץץץץץץץץץץ!!

(בכל מקרה, היא נולדה בסוף בלידה רגילה במשקל 4250)

אלא אם כן יש לך בעיות מיוחדות כמו רעלת הריון, לחץ דם גבוה, סכרת וכדו', לא עליך.

שקדים / שקדיה שמגבירים את החלב !!

או מן תערובת המכיל בתוכו בין השאר שקדים הנקרא בשם: קרעפט

שגם מגביר את החלב וגם מחזק את הגוף מאוד !!

בהצלחה!!

לגבי הדברים האחרים לא ידוע לי.

אשמח לעוד רעיונות למי שיש...

לוקח זמן להתרגל לשאיבות. המשאבה לא עובדת בדיוק כמו התינוק, והגוף צריך ללמוד להוציא חלב למשאבה.

בצד הזה אני ממליצה:

קודם כל, לשאוב ביחד עם הנקה. התינוקת יונקת מצד אחד, ולשאוב תוך כדי מהצד השני. אפשר לעשות את זה לקראת סוף ההנקה , ואז כשהתינוקת מפסיקה לינוק, אפשר להמשיך לשאוב

שאיבה יעילה (שהיא לא במקביל להנקה): 5 דקות מצד אחד, לעבור לצד שני וזה כפול 3 פעמים (סכ"ה חצי שעת שאיבה) בשאיבה דו צדית - 7 דקות, הפסקה של 3 ועוד 7 דקות.

במשך כמה ימים לשאוב לעיתים קרובות יחסית, ואז להפסיק לשאוב כ"כ הרבה, הכמויות שבכל שאיבה יעלו משמעותית.

לא מצליחה לשאוב מספיק חלב? לדאוג לסיים את השאיבה על ריק. איתות לגוף שצריך יותר חלב

אני מבינה שהתינוק כבר בין יותר מ3 חודשים. אז בהנחה שההנקה אכן מבוססת היטב, והתינוקת כבר לא ממש פיצפונת כדאי לשאוב כחצי שעה לפני הזמן הצפוי של הארוחה הבאה שלה.

לפני שמתחילים את השאיבה: לשתות כוס מים, ולאכול משהו טעים (פרי, עוגית קוואקר, כפית דבש וכו')

ובאשר למגבירי חלב

לאכול טוב

לשתות הרבה

לישון טוב

אגוזים, שקדים, בוטנים, קוואקר, חילבה. באופן אישי ראיתי בברור שבשרי משפיע לטובה על כמות החלב (אבל בשרי אמיתי, לא איזה נקנקיות או פסטרמה או משהו כזה)

ממש תודה רבה על שלל העצות...

כן התינוקת בת שלושה וחצי...

וההנקה פחות או יותר מבוססת...

משתדלת לאכול כל יום מנה בשרית טובה...

רציתי לשאול לגבי השאיבה... מה זו שאיבה דו צידית? הפסקה של 3 שעות? ואז עוד 7 דקות...

סליחה על הבורות

ושוב ממש תודה!!

משני הצדדים ביחד, במשאבה שמתאימה לכך (כמו למשל מדלה פאמפ אין סטייל)

וזה 7 דקות שאיבה, 3 דקות הפסקה, ועוד 7 דקות שאיבה.

להתייעץ בנעמת. יש להן ייעוץ משפטי בדיוק לגבי כל הדברים הקשורים לזכויות של אישה עובדת.

סביר להניח שתוך פרק זמן קצר יחסית, ייצור החלב שלך יתאזן למצב החדש וכבר לא תהי מפוצצת בעבודה. נוסף לכך, בנוסף לאופציה של להפסיק להניק לגמרי קיימת האופציה של להגביל את ההנקה שאת נותנת לתינוק גם כשהיא איתך בבית. וגם בבית לתת בקבוק כשזה יותר מידי עבורך. (באופן אישי לא הייתי מגבילה תינוקת בגיל הזה, אבל כשהברירה היא בין זה לבין להפסיק לגמרי...)

נוסף לכך, מתי חזרת לעבודה? עובדת במשרה מלאה זכאית לשעת הנקה במשך 4 חודשים מתום חופשת הלידה

רק תקפידי לגזור חור באזור הפיטמה, כי זה עלול לעשות ממש כוויות כאלה...

אם את שואבת רק טיפה להקלה בלבד.

תשתי במקביל תה נענע ומרווה לייבוש החלב.

ואפשר להניח כרוב כמו שיוקטנה כתבה.

כעבור זמן - עוד הנקה אחת בעוד משהו. וכך לאט-לאט עד שישאר לכן רק הנקה אחת לפני השינה. ואם הזמן תוותרו גם עליה.

כשלא תניקי הנקה מלאה, יהיה לך סיכוי טוב יותר להכנס להריון, והריון משנה את טעמו של חלב ויתכן מאד שתינוקת שלך תוותר עליו לבד.

לא ממש מובן...מהזה הפרשה חרדלית?

הכוונה בצבע צהבהב?מה הכמות?מה התדירות?אולי תפרטי קצת יותר...

בגדול זה יכול להיות תקין, וגם הגיוני שזה פטריה אם מתלווה לזה גרד וריח חזק..

קיום יחסים וכן. בצבע חרדל- צהבהב

אם לא, זה נשמע תקין, צהוב זה לא צבע שמעיד על פצע או זיהום בד"כ.

אבל אם מציק לך שווה להתייעץ עם רופא נשים

בהצלחה

ובהנחה שאינך משתמשת בגלולות וכיו"ב, הפרשות ריריות בצבע לבן/צהבהב הינם נורמליים לחלוטין.

אבל אם זה מדאיג, אולי פשוט תגשי לרופא נשים? זה יתן לך את הביטחון שהכול תקין.

בשקיפות ערפית - שבוע 13 ראו. זה תלוי באיכות המכשיר ובתנוחת העובר

איברי המין אצל העובר מסיימים את התפתחותם לקראת שבוע 12, אך ניתן לראותם בוודאות ממש החל משבוע 15.

דיוק הבדיקה תלוי לארק בגיל העובר, אלא גם בתנוחת העובר בעת הבדיקה ובניסיון הבודק.

על הקופסא עצמה לא כתוב ואת הניירות זרקתי מזמן, לפני שחשבתי שאולי זה לא מכיל....

תודה!

חשוב לקחת כל תקופת ההריון וההנקה. זהו תוסף לאספציפי המומלץ לכל אישה הרה ומניקה בכל העולם. וחשוב גם לקחת במינון המומלץ ע"י היצרן, שהוא שונה מיצרן ליצרן ותלוי במינון החומרים שבכדור.

לגבי תוספת חומצה פולית בנוסף לפרנטל - התשובה תלויה במצבך הספציפי. לדוגמה, אישה עם עבר של הפלות או אישה עם עבר של מחסור בויטמיני B או אישה אחרי טיפולי פוריות וכו' וכו' - אלה מקצת הדוגמאות של נשים שזקוקות להוספת חומצה פולית בנוסף למינון המשמר הקיים בפרנטל. משך ההוספה ומינון ההוספה גם תלוים במצבה הספציפי של כל אישה ואישה.

זה משפיע על טעם החלב ולא מומלץ לגמרי

ואני לא האנונימית שמעלייך

תמיד את יכולה למצוא תינוק שאגוזים יעשו לו גזים, או תפוח אדמה, או מיץ אפרסקים.

אבל אין טעם לכתוב שזה "עושה גזים", כי זה נכון רק לתינוק אחד ומיוחד.

אלא אם כן יש לך בעיה בקיבה או רגישות ללימון.

שלי גם בערך בת חודשיים והתחילה לאחרונה להתעניין בידיים ולנסות ללקק אותן וכד'.

השלב האוראלי שהם מכניסים כל דבר לפה.

ומה הם מכירים הכי טוב קודם? את הידיים שלהם. ולכן הם מכניסים מידי פעם את ידיהם לפה!!

אם היה לידם משחק אז יעדיפו להכניס לפה את המשחק....

תינוקת שמתחילה להתעורר יותר בסביבות גיל ארבעה חודשים זה ממש ממש קלאסי. נכון, זה קשה.

לא סביר שבגלל הירקות היא תישן יותר. סך הכול כמה קלוריות יש בהם? זה מזון דיאטתי. היא נחשפת אליו (בגיל כזה רצוי בכמות קטנה, אגב) ובטח נהנית ממנו, אבל אחר כך צריכה לתגבר הנקות כדי להשלים לעצמה את השומנים והקלוריות של חלב אם, כי בגיל הזה היא עדיין אמורה לגדול מאוד מהר.

ובשביל הגדילה המהירה הזאת היא זקוקה להאכלות לילה...

את יודעת להניק בשכיבה? אם תרצי אצרף לך עלון של יוניצף שמדריך איך לארגן סביבת שינה משותפת בטוחה לתינוק, ושהאכילה שלה לא תהיה בסתירה לשינה שלך. ואולי הוצאת אוויר כשיש צורך יכולה לעבור לאחריות הבעל?

תחזיקי מעמד.

לפצקרשת...

http://img1.tapuz.co.il/forums/32478323.pdf

ולך דובהבובה סליחה שלא עניתי, אני לא יודעת, הגרפסים האלה נשמע ממש קטע מעיק... אולי תנוחת הנקה אחרת תעזור? ואולי היא בוכה הרבה ולכן בולעת אוויר? אם כן - כדאי לשים לב להאכיל אותה מיד כשהבכי מתחיל.

ואולי יש מצב שהוצאת אוויר בלילה תעבור לאחריות הבעל?

כך כתוב על הקופסא..

ראיתי שבעלון לצרכן כתוב "בשבוע הראשון" וגם הרופא שלי אמר לי שבוע. אבל במכון פוע"ה אמרו 10 ימים.

מי יודעת באמת??? אני צריכה לטבול ואני רוצה להיות בטוחה שאני לא אכנס להריון!!!

כל הזמן אני שומעת שהנרות לא מגינות ב100 אחוז ואף פעם לא השתמשתי..

מפחדת לקחת סיכון כלשהו...

אבל כשיש ברקע גם הנקה בלעדית (לא כתבתי קודם, אבל רמת ההגנה של ההנקה עולה ככל שההנקה ובכלל הצמידות לתינוק בלעדית יותר, נסי לנצל זאת), גם סרזט שלדעות המקלות כבר כן מגנה עלייך, וגם קרבה ללידה (האם את נטהרת עכשיו מדימום הלידה?) - רמת הסיכון נמוכה מאוד מאוד.

ואגב, אף אמצעי לא מגן במאה אחוז. אפילו האמצעי הכי דרסטי שאני מכירה - קשירת חצוצרות - יש עדויות בודדות על הריון אחריו... גם סרזט כמובן לא מגן במאה אחוז, אבל כן ברמת הגנה גבוהה מאוד, ואם את משלבת איתו הנקה בלעדית את מקבלת הגנה אפילו יותר גבוהה.

תודה על התשובה המורחבת!!!

אני מפחדת להשתמש בנרות גם כי אני לא יודעת מה אני אמורה לעשות איתם, ואם אני לא אניח נכון?

פשוט מחדירים... הכי עמוק שמגיעים. הם קטנים, זה לא קשה, לא כואב...

תסתכלי גם בעלון לצרכן.

אני לא יודעת איך אפשר "לא להניח נכון", אבל גם אם כן, התוצאה תהיה רק בהפחתת היעילות. הם בכל מקרה לא יכולים לפגוע בך בשום דרך. הגוף פולט אותם אחרי כמה שעות.

אל תדאגי...

אבל עכשיו אני לא בטוחה. אני נוטלת גלולות פלורט ועד כמה שאני זוכרת הרופאה אמרה לי שאחרי שבוע אני מכוסה כבר. בכל אופן אם יש לך את הקופסא בפנים יש הוראות שימוש וכתוב שם בדיוק, אם אין לך את החפיסה תשאלי את הרופאה כדי לדעת בוודאות.

כמה שאת יכולה להפחית סוכר וקמח לבן ולהוסיף פעילות גופנית - את מפחיתה את הסיכון.

גם לי יש המון חשק למתוק :-/

ובכלל לא כדאי לגעת בשערות בטן בהריון כי אחרי הלידה זה בדר"כ נושר.

מה עם לקחת עזרה לפסח או כל יום משהו קטנטנן.

אבל אני מתפדחת.. מבעלי ומהרופאה.. יש איזה פיתרון אחר בכל זאת?

כרגע אין לנו אפשרות לעזרה בתשלום ואמא שלי לא יודעת שאני בהיריון עדיין. אם היתה יודעת בטח היתה באה לעזור אבל אני מעדיפה ככה. אני עושה כל יום משהו קטנטן.. ה' יעזור

ומה בקשר חישוב החודשים והשבועות?

ומה עם רגליים ובית שחי? גם כדאי להימנע?

אז כל ההיריון אני איראה כמו קוף? במחילה..

אבל אפשר לחמצן את השערות, ואז הן בהירות מאוד ובקושי רואים אותן.

יש בעיה עם שעווה ברגליים/בית שחי/שפם בהריון???

לא ניראה לי שיש קשר

בכל מקרה, גם כי יש שיעור יתר בהריון להרבה נשים וזה שיעור שמופיע ונעלם אחרי הלידה.

אם תסירי אותו הוא יגדל חזרה.

אל תגעי בו.

ברגלים ובית שחי אפשר להסיר כרגיל למיטב ידיעתי.

אני חושבת שגם מפשעות מי שמסירה לא צריכה להיות בעיה (חוץ משלבים שהבטן גדולה כבר )

אני מסירה במכונה והסרתי בכל ההריונות.

בבטן לא נגעתי אף פעם.

ראשון: עד שבוע 6

שני: שבועות 6-10

שלישי: 10-15

רביעי: 15-19

חמישי: 19-23

שישי: 23-27

שביעי: 27-32

שמיני: 32-36

תשיעי: עד 40

הי מותק, מבינה אותך

את יכולה לגלח, יש כאלה שאחרי כמה גילוחים השיער נראה מכוער, אבל בקטנה.

זה בין בדרך כלל נושר אחרי הלידה

אז בוודאות אפשר שעווה בכל מקום חוץ מהבטן?

לצערי בבטן זה היה עוד לפני ההיריון וטיפלתי באינפרא אדום שהחלישה אותן מאוד ומאז אני מטפלת בשעווה

החודשים הם:

1-4     חודש ראשון
5-8     חודש שני
9-12   חודש שלישי
13-16 חודש רביעי
17-20 חודש רביעי
21-24 חודש חמישי  
25-28 חודש שישי
29-32 חודש שביעי
33-36 חודש שמיני
37-40 חודש תשיעי

במפשעה מותר לנקות אך לדעתי לא בעת הקרובה ללידה שאז יתכן שיחדור חיידקיים לאזור

מקום היכן שהתינוק יוצא (כי האזור רגיש וקצת פתוח מחודש תשיעי!)!!

נתנו כאן שני חישובים של שבועות שונים מאוד, איך זה יכול להיות?

בהריון יש 40 שבועות ו9 חודשים. חודש מורכב מ30 יום, ו4 שבועות זה 28 יום. כך שאי אפשר לחלק את תשעת החודשים בצורה שכל חודש כולל 4 שבועות. לכן חלק מהחודשים כוללים יותר מ4 שבועות. יש כמה צורות חלוקה שונות שנהוגות.

בעיקרון החודשים זה לא משמעותי אלא השבועות (החודשים זה רק בשביל לענות לכל השואלים..)

א. הספירה של השבועות מתחילה בווסת אחרונה, שהיא כשבועיים לפני תחילת ההריון בפועל

ב. בהריון יש חודש רביעי רק פעם אחת, לא פעמים... (ומודה, הסתכלתי על הרשימה די הרבה זמן למצוא את הטעות)

13-16 חודש רביעי
17-20 חודש רביעי

אני הייתי הולכת על החישוב הראשון, הוא נכון יותר

גם מבחינת זה שסופרים מתחילת וסת ולכן למעשה החודש הראשון כולל גם שבועיים שבהם לא באמת בהריון,

וגם כמו שכבר ענו שחודש זה לא בדיוק ארבעה שבועות.

הכי פשוט זה לספור חודשים אחורה מהתל"מ וזהו.

עד כמה שאני מבינה את המנגנון, הגורם המקשה על מערכת העיכול שלך כרגע לא יכול לעבור אליו.

איזה באסה זה, תרגישי טוב!