יש לי פטריה כל כך מכאיבה בשד שאני בקושי מצליחה לנשום. התינוקת שלי כבר בת שבעה חודשים! חשבתי שזה כבר לא קורה...
זה התחיל לכאוב אתמול בצהריים-ערב והלילה הפך לבלתי נסבל.
אני לא יכולה לצאת מהבית עד הצהריים ויש לי כאן סודה לשתייה ו"פטריון".
יש עוד דברים שניתן לעשות?
ובכללי - איך להימנע מראש??
כואב!!!
שימי על עצמך לפני ואחרי הנקה. בנוסף להרתיח מוצצים ובקבוקים אם יש..
כדי להימנע רצוי לקחת פרוביוטיקה וכמה שפחות לאכול מתוק.
למה את חושבת שזאת פטרייה?
איך אפשר לקחת פרוביוטיקה טבעית? (אין לי זמן כ"כ לצאת לקנות)
זה מרגיש כמו פטריה - בכל יניקה כאבי תופת כאילו צובטים אותי בכל הכוח בשד, אפילו תחושה של מישהו חותך אותי עם סכין 
.
גם האיזור לבן - בהיר כזה.
כואב מאוד.
לצערי הייתה לי בעבר דלקת, אז אני יכולה לשלול...
שואלת שוב ליתר ביטחון: את הדקטרין-אורל ג'ל (לפה של התינוק) למרוח על השד עצמו? על הפיטמה או סביב לה בלבד?
תודה...
פטל8קונים בכל חנות טבע, אם אין לך זמן תבקשי מבעלך שיקפוץ לקנות. לוקחים כמוסה אחת ביום גם אחרי שאין פטריה (10 ימים אחרי). אני הייתי ממליצה לקחת באופן קבוע אבל זה עסק יקר... פרוביוטיקה מגבירה את כמות החיידקים הטובים בגוף שלנו והם נלחמים בפטריות.
את הדקטרין למרוח על הפטמות (אם זה רק בצד אחד כנראה שעוד מעט יעבור גם לצד השני אז בכל זאת תשימי על שניהם). וגם תשימי בפה של התינוק אחרי כל הנקה גם אם עדיין לא רואים שיש אצלו פטרייה..
אפשר לקנות יוגורט פרוביוטי שניתן להשיג בכל סופר ולמרוח. עוזר מאוד בפטריה נרתיקית יכול לעזור גם כאן. וגם כמובן לאכול על בסיס יומי. הרפואה הטבעונית מאמינה בריפוי מבפנים. 
למרוח מהחלב על האזור הנגוע ולאווררררררר כמה שיותר את הפטמה. זה אומר לא למהר להחזיר את החזיה + פד הנקה מיד אחרי ההנקה אלא לתת לשד להתאוורר כמה שיותר. אם את בבית אז קל יותר להסתובב בלי חזיה... לי בכל אופן זה עזר מאוד.
רפואה שלימה!
זה לשים שמן זית שגרדתי לתוכו גזר קטן קטן. ב"ה הכאבים נעלמו תוך יום של מריחות! רק שאצלי זה היה חתך שליווה אותי כמה חודשים, ולא פטריה.
אבל יכול להיות שזה יעיל גם נגד פטריה. שווה לבדוק.
יש לי מחר בדיקה ראשונה של העמסת סוכר
שכחתי מה אמרה לי האחות
אוכלים לפני הבדיקה?
תודה
אם זה של 50 מ"ג
אוכלים לפני
ותביאי מיץ לימון לשים בסוכר שיהיה יותר טעים
ותכונני שיש מצב שלא תרגישי טוב באותו יום...
בהצלחה
פופקוואם מישהי רוצה למכור את שלה במחיר סמלי, או מוכנה לתת לי לנסותו, אשמח. אני מבית-אל
הייתי אמורה לעשות ניתוח ורידים כשגיליתי שאני בהריון. כמובן שהכל נדחה, אבל מאחר ולא הקפדתי ללכת עם גרבי הלחץ המצב החמיר עד שהגיע לדלקת חריפה בוריד שאסור היה לטפל בה באנטיביוטיקה בגלל המצב. המקום שרף לי מאוד וכל מעבר מישיבה או שכיבה לעמידה לווה בכאבי תופת. חברה המליצה על מריחת משחה נגד טחורים (אני משתמשת באחת כזאת אבל טבעית שמיוצרת על ידי רוקח טבעוני) ואכן אחרי כמה ימים של מריחה מסיבית ביום ובלילה עם הקפדה על גרבי הלחץ מרגע הקימה עד רגע השינה (הוספתי גם תחבושת אלסטית על האזור הפגוע ליתר בטחון) הדלקת חלפה.
הבן שלי בן חצי שנה (כמעט) ושוקל חמש וחצי בערך
עד עכשיו הוא ינק והתחיל לאכול ירקות ופירות.
עכשיו אני יוצאת לעבוד בעזרת ה' ולא יודעת כמה אוכל להשאיר למטפלת
כמה חלב שאוב בבקבוק? כמה מטרנה?
אני ממש אשמח אם מישהי תוכל לענות ולעזור לי!
תודה!
שסביר להתייעץ גם בטיפת חלב, או עם רוופא הילדים.
אבל עדיין זקוק להנקה או חלב לפחות שלושה ארבע פעמים ביום.
תני לו ארוחות מסודרות ותראי עם הוא רגוע בלי חלב בשעות שאת אינך. אם לא, תוסיפי לו חלב או תחליף לפי הצורך.
והעיקר קשב: לרוגע שלו, ולהתפתחות התקינה.
שיהיה בהצלחה..
המשקל של הילד כפןל 150 לחלק למס' הארוחות ביום. בדר"כ זה סביב 4 ארוחות בערך 150
ובמטרנה יש טבלה לפי משקל וגיל.
אני כמעט חודש אחרי לידה רגילה ב"ה.
יש לי כאבים בזמן ביציאות בפי הטבעת. וגם איזה שעה אחרי שאני בשירותים
סתם ככה אין כאבים.
אני לא יודעת אם זה טחורים או משו כזה-
חשוב לציין שאין נפיחות, אדמומיות וכד בפי הטבעת.
מישי נתקלה פעם במשו כזה? לחכות שזה יעבור או שעדיף ללכת מהר לרופא כדי שזה לא יחמיר?...
ברגע הראשון ישר חשבתי על טחורים- אבל את אומרת שאין נפיחות?
היו לך תפרים? חודש אחרי- אני הייתי הולכת לבדוק
(בלי לחץ...פשוט שרופא יראה ויסביר..)
רפואה שלימה!
שתיית מים,,ירקות ,פרות ,סבים תזונתייםשאגב אני מאוד ממליצה לאכול את דגני ברנפלקס,,,ממליצה לך לבקש מהרופא בדיקת דם של tsh תת פעילות של הבלוטה גורם להרבה דברים ,ואחד מהם זה קשיים ביציאות..
עלים ירוקים מכל הסוגים
ללעוס יותר פעמים כל דבר שאת מכניסה לפה
וגם לשתות מספיק..
זה אמור לרכך את היציאות ויהיה יותר קל לה לצאת בלי כאב
כדי שיגידו לך מה יש לך.
בנוגע לתזונה- לאכול המון המון תמרים (למעלה מ-10 ביום) זה פשוט מחולל פלאים.
על הבוקר לשתות 2 כוסות מים.
המון סיבים - אפשר לקנות אותם ולהוסיף ליוגורט, מלא פירות וירקות- תפוזים גם מעולה.
לא לאכול אורז לבן!!!!!!!!!
וכמה שפחות קמח לבן, לחם עינן גם מחולל פלאים.
ועוד דברים טובים- כוסמת, סלק, פירות יבשים.
(אולי של יוקטנה?)
לשבת בשירותים ולשים את הרגליים על שרפרף , ולתת לגוף להתרוקן בעצמו,
כלומר לא ללחוץ.
בהתחלה היה קשה לי ליישם אבל עם מודעות לעניין הצלחתי להרפות את כל האיזור וזה היה הצלה בשבילי.
מאז הפסיקו הכאבים.
בהצלחה!
ישנה תרופה מחוללת פלאים. תרופה טבעית: "שמן רוקח"...
תזונה עם סיבים, להרפות במקום ללחוץ, הכל יעזור לך גם לשמירה על גופך לאורך זמן.
לי גם מאוד עזר לכווץ את המקום אחרי השירותים. ואמבטית אדים עם שמן שקדים וענף רוזמרין.
תנסי ותראי עם עוזר לך.
לשתות המון מים,לאכול עגבניות,גרנולה,ברנפלקס,פירותיבשים,קמח מלא סיבים תזונתיים וכו'.
לא ללחוץ בשירותים,לזוז עם הגוף. להניח שרפרף מתחת לרגליים.
לשתוף את האזור לפני ואחרי. למרוח משחה טבעית בשם הממליס.
פופקווהתלבטתי אם להגיב או לתת למומחיות להגיב, אבל מכיוון שייתכן שהן תגבנה רק בעוד מס' שעות אז אומר את דעתי,
עד כמה שאני זוכרת אקמול מותר, נורופן ואדוויל לא כדאי.
הנה קישור שיכול לעזור
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3519594,00.html
מניחה שיש עוד מידע באינטרנט.
פצקרשת בטח תדע להגיד דברים בוודאות רבה יותר. (מאיפה את משיגה את כל המידע שלך?!)
אקמול ואופטלגין מותר,
אסור רק אם את רגישה לזה - כלומר אם קיבלת בעבר והיתה לך תגובה אלרגית.
אסור בהריון:
אדוויל, נורופן, נקסין, נרוסין, כל תרופה ממשפחת ה - NSAID's,
אפשר לבדוק בעלון התרופה אם זה שייך למשפחה זו.
עוד אסור - תרופות סטרואידים בבליעה (שאיפה - כמו אינהלציות - צריך ייעוץ רופא).
כמובן שיש עוד שלל תרופות שאסור ומותר בהריון,
אבל זה הבסיס לשיכוך כאבים.
אם כואב הראש - תתחילי עם אקמול,
אם אין הקלה תנסי בפעם הבאה אופטלגין.
ולא לשכוח - לשתות המון, בחודש תשיעי מומלץ 2-3 ליטרים ליום,
אפשר גם בתור תה (עדיף ללא קפאין),
אבל קולה או קפה מגבירים את השתן ולכן על כל כוס קולה / קפה צריך לפצות עם 2 כוסות מים....
בהצלחה!
פעם, בהיריון כמובן, התקשרתי למרכז לבקרה על תרופות ורעלים, (כן, יש מרכז כזה והם מתעדכנים לעתים קרובות יותר מהרופאים, כך שהידע שלהם מעודכן יותר, זו ההתמחות שלהם).כי אקמול ממש לא עזר לי ודי התפוצצתי.
והם אמרו שבאופן חד פעמי זה לא נורא.
בשלישי השלישי יחד עם כאבי ראש אני ממליצה לבדוק,לחץ דם וחלבון בשתן.
חשש מרעלת הריון.
תרגישי טוב. בשורות טובות!
שלום. אני בת26 מניקה, (לפחות מנסה להניק)
אני 3 חודשים אחרי לידה ראשונה, לאחר חודשיים התחלתי ליטול סרזט ולאחר כשבוע החלו דימומים.
הרופא נשים החליף לי את הגלולה למיקרולוט ולמרבה הפלא וההפתעה, המיקרולוט גרם לי לייבוש החלב ואני מוצאת את עצמי עם צד אחד ריק וצד שני "מלא".
כשאני שואבת מהצד הריק יוצא לי בקושי 20 סיסי ומהצד השני כ40-50 סיסי.
אני מאוד מוטרדת ולא יודעת מה לעשות.
לפני המיקרולוט (שלקחתי רק שבוע) הייתי שואבת בקבוקים של 140!
כעט חזרתי לסרזט (כיוון שהסרזט לא עשה לי כך) אך עדיין אין שיפור. אני לא יודעת מה לעשות וחוששת שהלכה לי פייפל ההנקה. אולי נסתמו לי הצינוריות של החלב??
אני מאוד מוטרדת מהעניין
אין לי מושג מה עושים במצב כזה...
אולי תנסי להתקשר לליגת לה לצ'ה, לדבר עם מתנדבת?
מה זה ליגת לה לצ'ה? אף פעם לא שמעתי על זה
הנה הפורום שלהם, גם זו אפשרות: http://www.lllisrael.org.il/site/detail/forum/forum.asp?forum_id=13436
ואיפה שהוא באתר מופיע גם מספר הטלפון ושעות פעילות הקו.
אם יש לך בעיה למצוא (רימון חוסם או משהו) תגידי ואחפש לך.
שבע? עצבני?
תתחילי להניק מהצד הריק
תשתי 2 כוסות מים לפני הנקה
תשאבי אחרי כל ארוחה עד הסוף +2 דקות על "ריק"
יש כדורים שנקראים "מוטיליום" שהם בעצם כדורים נגד בחילות אבל ידועים כמגבירי חלב, את יכולה לבקש מהרופא שלך מרשם, שמעתי שזה עושה פלאים- אבל לא ניסיתי.
ולפעמים עצבנית.
אבל איך אניק מהצד הריק אם הוא פשוט ריק? (בקושי 10 סיסי)
וכעט יש דבר חדש, היא כנראה "מבינה" שזה ריק וכשאני מציעה לה את הצד הריק היא פשוט בוכה מתעצבנת ודוחפת אותי.
האמת שלא מצאתי את המספר טלפון באתר העמותה אבל השארתי הודעה.
לא נעים לי להטריח אותך שתחפשי עבורי אנסה לחפש שוב.
יכול להיות שיש ופשוט מרוב לחץ ותסכול פשוט לא שמתי לב
האמת היא שקשה לי להבין משהו מלוח הזמנים המשונה הזה, אבל פשוט תנסי להתקשר למספר, ואם יענו - הרווחת...
קוראים להם טבליות שמרי בירה אפשר להשיג בחנויות טבע מומלץ...
אם סרזט מציק לך רק מבחינת הדימומים, הרופא שלי אמר לי במשך שבוע לקחת שני כדורים בכל יום, וזה עזר.
הדימומים הפסיקו.
תשאלי את הרופא שלך, לא כולם מודעים לזה כי לא כולם מטפלים באוכלוסיות דתיות שזה כל כך מפריע להם.
ויש עוד אפשרויות חוץ מגלולות. אם זאת הבעיה, כדי לפתור אותה מהשורש ולא להתעלם.
נסי להניק גם מהצד הריק,זה השמנת של החלב,וזה מגביר את ייצור החלב.או לאכול חילבה זה מגביר חלב,יש גם כדורי חילבה.
תמשיכי להקפיד על מנוחה אוכל ושתיה.
(נראה לי שזו עצם הזנב)
אני משתגעת
שום דבר לא נוח לי...
המיטה, הנעליים...
כל צעד שאני עושה כואב לי, שום כיסא לא נוח לי
מה אפשר לעשות?!?!?!
כך כל הכובד ירד ממך, לי זה מאד עזר
בהצלחה
ותרגישי רק טוב
כמה פעמים ביום לעשות ככה?
ותודה!
מכירות אוליאביוסטיפול שיכול לעזור?
רפלקסולוגיה, שיאצו, דיקור, משו...
תודה!
באיזה איזור את..?
כמה דפים שקיבלתי מהפיזוטרפיסטית שהדריכה אותי כשהייתי בהריון וסבלתי מכאבי גב בלי נדר אוכל לסרוק אותם ולשלוח לך במייל
תרגישי טוב
ויש פה ילדה שצריכה אותי
שלא לדבר על בעלי והבית!
בקיצור אני אשמח לקבל אותם. אני שולחת לך בהודעה את המייל שלי.
תודה
כאבי גב תחתון בהריון ובעיקר בטרמסטר שלישי נובעים ממתזוזת חוליות מלחץ ההריון מי שמוסמך לטפל ומומלץ מאוד זה אוסטאופט יש מעט מאוד בארצנו בכלל רצוי לכל אישה כשבועים לאחר לידה להחזיר את החוליות עי אוסטאופט מה שעוד מומלץ זה טיפול במים עי הידרוטרפיסטיט טובה שגם משלבת טיפולווצו
ליולדת שליוויתי זה עזר מהפגישה הראשונה. שווה כל שקל עם זה עוזר...
כדי רק לברר שהוא מומחה ומטפל בהריונות, לא ליפול על מישהוא לא מיקצועי.
לפי מה שהבנתי, זה מאוד דומה לפיזיותרפיה רק שזה לוקח את הגוף כמיכלול ולכן עוזר מהר יותר.
נסי קודם כל לטיפול ראשוני,בקבוק מים חמים/כרית חימום..
אמבטיה,עיסוי. לשבת על כדור פיז'יו..
ממליצה על שיאצו..
אני בשבוע 22,הריון ראשון ב"ה. וכבר חודש שפתאום יש לי התכווצויות וכאבים חזקים בנרתיק וכמעט כל הזמן כאבי בטן מאד חזקים... באולטראסונד הכל נראה תקין, וצואר הרחם שלי באורך סביר...
או קנדידה, כדי לבדוק
תרגישי טוב,טוב שנבדק.
תקפידי על מנוחה ושתיה.
ותבדקי שאין לך פטריה.
בקשר לתינוק בן חצי שנה:
כרגע הוא בהנקה מלאה, לא עזבתי אותו מעולם ליותר משעתיים.
אם אני רוצה בוקר פנוי - לצאת בלעדיו,
ואני לא ממש יודעת לשאוב וגם לא בטוחה שיהיה לי מספיק,
אני יכולה להגיד למטפלת לתת לו אוכל במקום?
הוא כבר אוכל מוצקים - ירקות טחונים, פירות, טחינה, השאלה היא אם אפשר לבנות על זה בשביל חצי יום, ואם לא מה יכול להיות תחליף להנקה..? אני בגדול לא רוצה להפסיק להניק
יוקטנהאין מה לדעת,פשוט לחבר וכמה שיצא יצא..
אפשר גם לנסות עם מוצקים. מגיע לך לצאת קצת לבד.
זה לא אמור לפגוע בהנקה.
לא יודעת להגיד לך על זמן בדיוק, אבל זה ידוע שבהריונות חוזרים הבטן יוצאת הרבה יותר מוקדם...
במיוחד אם לא חיזקת מספיק את שרירי הבטן בין הריון אחד למשנהו...
לי בהריון שלישי בתחילת שלישי יצאה הבטן אם אני זוכרת נכון....
יתכן ורק לך נראה שהבטן יוצאת מאוד אבל כלפי חוץ לנשים אחרות זה לא נחשב, ולא נראה בכלל.
שכבר מהחודש השני לא יכלה להסתיר את ההריון
אהבתי תתגובה של לניאדו..ניצנית
ציפיתי לתגובה כמו- זה נורמאלי או לא ופתאום משהו לא צפוי... תלבשי בגדים רחבים..
ואליך אנונימית, אין לי כלכך מה להוסיף, זה באמת בעסה שעל ההתחלה רואים..
בהריון הראשון ישר כשמקבלים תשובה חיובית מתחילים ללבוש בגדי הריון
בהריון שני מחכים עד שכבר ממש חייבים ואז מתחילים ללבוש בגדי הריון
בהריון השלישי- הבגדים הרגילים הם בגדי הריון
לפעמים זה גם נפיחות הורמונלית. בשעה טובה!
בהריון האחרון הייתי בשמירה עקב צירים מוקדמים, קבלתי פרסולאט/אוסמואדאלאט,
הייתי בטוחה שכל ההריון כבר היו לי צירים, אז לפחות תהיה לי לידה קלה.....
יש לי עבר של לידות חטופות, אחת במונית, ולכן לפחות התנחמתי שילך מהר....
בסוף היתה לי לידה של 11 שעות , משהו מהספרים....
עכשיו אני שוב במצב זה, ומתנגדת נחרצות לקחת משהו לצירים (שבוע 32 אחרי זריקות להבשלת ריאות)
האם לא עדיף להיות במנוחה מלאה בלי כדורים ואז שתהיה לידה קלה ומהירה כמו שאני רגילה?
אשמח לעצות, חיזוקים, ותגובות ממי שהתנסתה פעם לכאן או לכאן....
ואנא, מהר, כי אני אחרי אשפוז, רוצה כבר להחליט מה לעשות.....
אם ממילא סיכוי נמוך שיעבדו, אז אולי באמת תלכי עם הלב...
גם לי, הרופאים נתנו לי ואני לא מסוגלת להכניס את זה לפה,
מטראומה של לידה קודמת, שבהריון לקחתי כדורים עד שבוע 37.
אני חושבת שזה נושא שחשוב להעלות ,
וגם אין כאן בפורום מידע על התרופות האלו האם הם באמת עושות את מה שהם צריכות, או שגם משאירות אח"כ נזקים.
גם לגבי תופעות לוואי כמו השמנה , נימול ועוד, מי שהתנסתה בזה - יודעת על מה אני מדברת.
יש לי את זה מוכן בבית, אבל ברגע האחרון אני מתאפקת ואומרת : לא כדאי , לא רוצה לסבול...
אני ממש שומרת ולא קמה מהכסא - מיטה רק למה שחייבים.
נכון שאני לא מזניחה ואדישה?
תרגיעו אותי יש לי כל הזמן התלבטויות ,מה לעשות ......
בקורס דולות שעברתי (לפני כשש שנים) ד"ר משרי צדק שאינני זוכרת את שמו אמר שהם נותנים כדורים, כי הם לא רוצים לשבת בחיבוק ידיים, אבל מחקרים מראים שזה לא מעקב את הלידה יחסית לקבוצת הביקורת, גם מנוחה לא.
בקיצור, הם די חסרי אונים בדבר הזה.
יש גם דברים שעוזרים ברפואה המשלימה, בעיקר אם פונים מראש, בתחילת ההיריון.
אם את יודעת שיש לך נטייה אולי תחשבי על זה בפעם הבאה.
לפני חמש שנים, בסטאג' שעשיתי (בפרחי באך) טיפלתי במישהיא שהיו לה שתי לידות מוקדמות מאוד, והיא הייתה בהריון שלישי.
האמת, טיפלתי בה בלי קשר, לא העזתי אז לקוות שזה יעזור.
אבל היא ילדה בשלושים ושמונה, ולפי הדברים שעבדנו ביחד, המורה שלי אמרה לי שזה קשור לטיפול.
המון הצלחה בכל החלטה שתעשי,
רחל
בשאלה אחרת, עכשיו אני רואה את התמונה השלמה ומבינה את הבילבול.
כן, כך הראו המחקרים לפני חמש שנים.
אבל אנחנו, בדיוק כמו הרופאים, גם רוצים להרגיש שאנחנו עושות משהו,
ולא יושבות בחיבוק ידיים, נכון?
צריך גם להבין שמחקרים מראים סטסטיקות
אבל יכול להיות שלך אישית פעילות מעודדת צירים.
אני כן ממליצה במקרה שלך להיות במנוחה.
מה הלב שלך אומר?
כדאי תמיד לבודד את כל הקולות החיצוניים ולהתבונן פנימה,
מה את אומרת, מה הלב שלך אומר, ולא מה חושבים אנשים אחרים,
במיוחד בנושא שגם הרופאים חלוקים בדעותיהם לגביו.
בהצלחה יקירה,
מקיאה ברחוב מאז כל פעם שהיא שומעת אותי מקיאה בשירותים היא דואגת לי . היא חושבת על הגרוע והיא לא מבינה מה עובר עליי. אני לא רוצה להגיד לה שיש תינוק כי זה עדין התחלה והיא תפטפט. והאם בכזה גיל היא צריכה בכלל לדעת שהריון מלווה בהקאות.....
מה אני יכולה להגיד לה ? תודה לכן יקרות...
איזה חמודה.. רק בנות יכולות לשים לב הבנים שלי בכלל לא התייחסו
ולא ידעו שזה קשור להיריון ולא יצאו מזה עם טראומה גדולה- כל פעם שהקאתי שהן באו ושאלו איך אני מרגישה ודאגו לי.
הן בנות 3 השבוע אז היו בערך בנות שנתיים וחצי באותה תקופה, ואיך שהוא הן כן ידעו על ההיריון וידעו שעוד כמה חודשים יהיה לנו תינוק (זאת תעלומה איך הן ידעו כי הקפדנו לא לדבר על זה לידן) וגם היו מספיק חכמות לדבר על זה רק עם אנשים שיודעים או ביניהן בבית
היהיהי ענק!!!יוקטנהבשלב כזה לא כדאי לעדכן ילדים ברכה שרוי על דבר הסמוי מן העין ילדים רוצים תשובות בגובה העינים ולך יקרה התעודדי בדכ הקאות חולפות עד שבוע 13
הזמן מקיאה.חחח לקחתי את זה בקלות מה יעזור להילחץ?
אני מתחילת שבוע 8 ספרתי לשני ילדיי אחד בן חמש ואחד בן שלוש. הם ממש שמרו על זה בסוד ולא ספרו וידעתי שהם לא יספרו. עכשיו אני בשבוע 15 וכבר הרבה יודעים כי אני ספרתי. השאלה האם השיקול לא לספר זה רק כי הילדים עלולים לפטפט או שזה יכול להלחיץ אותם או משו?
בגלל טעות מצערת, שבוע לפני שגיליתי שאני בהיריון הוא אמר לי שאני בהיריון, ואני כעסתי עליו שהוא מנדנד.
אז כשגיליתי שהוא צודק, רציתי מאוד להתפייס איתו וסיפרתי לו.
זה לא היה נורא, הוא שמר בסוד, אבל היה לו קשה מאוד לחכות בסבלנות תשעה חודשים, הוא חשב שעוד טוטו.
בסוף ההתרגשות הפכה לעצבנות, אבל זה בטח גם היה קשור אלי באיזה שהיא צורה.
בסך הכל, לא נורא, הוא למד שהסבלנות משתלמת וגם אם זה לוקח הרבה זמן בסוף זה קורה.
אבל אז היה לי חבל שהתינוק לא נולד בהתרגשות הראשונית...
אז גם מבחינה הלכתית ההיריון נחשב וודאי.
עם החמות אני ביחסים טובים לפעמים אפילו יותר מאמא, כך שאני כנראה לא דוגמא,
אבל באמת לא נראה לי מכבד לדחות את המשפחה של הבעל אחרי שכולם כבר יודעים.
טוב, אז המתוקי כבר בן שנה ובלב כבר מורגש הרצון לילד נוסף! (לא חשבתי שזה יהיה כ"כ מהר...)
העניין הוא שהבחורצ'יק יונק המון- חוץ מבמעון, כל האוכל שלו זה מההנקה,
ואצלי- עד שאני לא גומרת להניק, לגמרי לגמרי- אני לא מקבלת מחזור (היה כיף עד עכשיו, אבל כרגע זה חסרון...)
מה שאומר שכדי להיכנס להריון אני צריכה להפסיק את ההנקה.
אממה- רגשות האם גורמות לי לחשוב-
מדוע לעצור את ההנקה שעושה לבן שלי כ"כ טוב,
והרי הנקה זה כזה מדהים וחשוב וטוב ומחבר...
בנוסף- אני יודעת שזה יהיה תהליך ממ קשה, לילות מייגעים, צרחות בימים...
וגם- מי אמר לי שברגע שאפסיק אכנס להריון ואז הכל היה לשווא?!
תהיות... מה דעתכן?
אני יכולה רק להגיד לך מה אני הייתי בוחרת: אני הייתי ממשיכה להיניק במצב כזה, וה' הטוב בעיניו יעשה.
הייתה לי התלבטות דומה וכך עשיתי בסוף
יש פה כמה נתונים חסרים.
אני בגדול הייתי נוטה להפסיק את ההנקה במקרים שאת ובעלך יחסית מבוגרים או שאת יודעת שיחסית לוקח לכם הרבה זמן להכנס להריון וכד'...
אני הייתי לוקחת בחשבון שהנקה ללא מחזור וללא יכולת כניסה להריון זה המצב הטבעי שלנוו. זה מהשהו טוב שקבלנו מהקב"ה כדי לרפא את הגוף ולהכין אותו טוב יותר ללידה וההריון הבאים, אי"ה.
בגדול אני יודעת שמבחינה הלכתית לא צריך להפסיק הנקה בשביל להכנס להריון אבל אני לא יודעת אם זה אסור....
אני יודעת שיש נכנסות להריון גם בהנקה ללא מחזור. עד כמה שידוע לי אפשר לברר אם את מבייצת ע"י מעקב זקיקים.
בהמצלחה...
היו מקבלות מחזור שבועיים אחר כך אם לא היו מתעברות. כלומר ההריון נקלט מיד בביוץ הראשון.
אני נמצאת בפכש שבועי של לימוד הורות הנקרא אם הדרך...ובדיוק בשבוע שעבר למדנו על מהות ההנקה-עד כדי כך שחז"ל אומרים שההנקה היא החינוך הראשוני,משם אנחנו מתחילות לחנך...בהמשך השיעור למדנו שיש ממש איסור להחסיר מחלב של תינוק ע"מ להכנס להריון (במקרה של אשה כמוך שרק ככה נכנסת להריון,אני לבעסתי עם מחזור כל!!!ההנקה),אעפ"י שמדברים משתשמע שהבחור כבר גדול ויש לו תזונה נוספת (?!?)...
אז לשיקולך
הוא כבר בן שנה!
יכול לאכול הכל!
בעיניי זה דבר מדהים הנקה, אבל בהחלט תוספת...
נשים מפסיקות להניק הרבה יותר מוקדם מסיבות הרבה פחות משמעותיות.
אני ראיתי את זה רק ברמה של העדפת "הילד הבא" על פני הענקה "לילד שיש"...
משו כזה...
ובודאי בודאי שאין אפשרות להיכנס להריון ללא ביוץ, מה שאומר שאם לא היה הריון, היא היתה מקבלת מחזור בעוד שבועיים...
אין אפשרות אחרת
טוב, נתתן לי כיוונים למחשבה...
תודה!
לפעמים קורה שאחרי הלידה הביוץ והווסת לא חוזרים באותו זמן. השחלות של האישה כבר חזרו לעבודה (יש ביוץ כל חודש) אבל הרחם עוד לא חזר לעבודה (הווסת עוד לא הגיעה). אבל למיטב ידיעתי זה לא כל כך נפוץ, ולרוב שני אלה מגיעים ביחד, כך שבאמת רוב הנשים שנכנסות להריון בלי וסת היו מקבלות וסת שבועיים אחר כך.
הרי אם יש ביוץ אבל הרחם לא מתפקדת כראוי, ההריון לא יוכל להתפתח כמו שצריך.
יתכן שיש ביוץ ללא מחזור אבל אם אז תהיה הפריה, ההריון לא ממש יהיה תקין.
יותר סביר שכל מי שנכנסה ישירות להריון פשוט נקלטה בביוץ הראשון כשהמחזור חזר, ואם לא היתה נקלטת היה לה מחזור...
אני לא יודעת לענות, אבל קיבלתי (מזמן) מראה מקום להתייחסות הלכתית כללית להנקה, שמאוד הייתי שמחה לראות אבל בינתיים לא הגעתי לספר. אולי יש התייחסות גם לשאלה הזאת. הנה ההפניה: רפואה מציאות והלכה (מכון שלזינגר, ירושלים תשע"ב) סימן ה, פרק א
קודם כל- מאמר חז"ל לא הופך את העניין לפסק הלכתי...
רק אמרתי שאפילו לא חשבתי מהכיוון הזה
בכל מקרה- לדעתי, מה שאעשה בפועל זה - תהליך איטי והדרגתי
לטובת היונק...
בהצלחה!
עד מתי "תכננת" להניק?
אולי תקציבי לעצמך נגיד עוד חודשיים-שלושה שאת ממשיכה להניק ובהדרגה מפחיתה את ההנקה?
לגבי השאלה שלך שאת מונעת מהילד הקיים כדי להביא עוד ילד... אני חושבת שמטבע הדברים אנחנו תמיד נגיע למצב שנמנע מילד אחד כדי לתת לילד אחר...
ב"ה לכל ילד יש את הצרכים שלו והכוחות שלו ולא דומים צרכים וכוחות אלו לצרכים וכוחות אלו.
ברגע ש-את תהיי שלמה עם עצמך ועם בחירותייך-גם ילדייך יהיו שלמים איתם.
ובע"ה שההתלבטויות האלה ימשיכו להיות מתוך בריאות ושמחה ולא חלילה ילד חולה או עם מום שדורש וצריך אותך יותר מאשר השאר...
יוקטנהחוזרת על דברים שנאמרו:
אם היית בגיל מתקדם, הבחירה הזו היתה יותר קלה - ללא ספק!
חשוב שתביני שאת מניחה שברגע שתיגמלי את התינוק, תיקלטי; ואת מניחה שההריון יהיה תקין; אלו שתי הנחות - לא עובדות מוגמרות.
את אומרת שזו בחירה בין הילד הזה לילד הבא, אבל למעשה זו בחירה בין ילד שיש, ובין ילד דמיוני, משוער. בעיני.... זה לא הכי הוגן (מחילה - לא כל כך יפה מצדי לומר את זה, כשמעולם לא עמדתי במצב הזה, ומאידך בהחלט קיבלתי ילדים ממש לפי הזמנה ב"ה!).
אני חושבת שאם הרצון כל כך בוער, אז אולי לפחות קודם לגמילה תנסי:
במקום להעביר מהילד הזה לילד הבא
לתת לעצמך יותר, שתוכלי לתת מעצמך, במקום לקחת ממנו
כאילו "לא יפה" לפנק את עצמך, אבל.... לי לפחות זה נשמע קצת יותר הגיוני!
אז בואי נגיד שאם במשך חודשיים:
1. ישנת טוב בלילה (הלכת שעה מוקדם יותר, בעלך קם להביא את התינוק ולהחזיר אותו לפי הצורך, וגם קם איתו בבוקר אם אפשר ונתן לך להמשיך לישון).
2. אכלת את כל הארוחות, והן מושקעות ושוות (מלא ירקות ופירות, ודברים נחמדים כמו סלמון מעושן עשיר באומגה 3).
ואת עדיין לא חוזרת לבייץ - אז אולי תתחילי ליצור מרווחים בין ההנקות, תוך שאת ממשיכה לדאוג לעצמך, ותראי איך זה מתקדם
שיהיה בהצלחה, ובנחת, ובעיתו!
שבניגוד למה שהרבה חושבים ההנקה היא לא "רק תוספת" ולא "פינוק" אחרי גיל שנה.
גם הרכב החלב משתנה, וגם הוא מאוד מאוד חשוב למערכת החיסון של התינוק!!
אמנם כל אחד ושיקוליו, אבל הרב דב ליאור אמר לי שכל עוד אני מניקה אני יכולה למנוע הריון, כי ההנקה היא כ"כ חשובה.
באופן טבעי, כאמור ההנקה היא עד גיל שנתיים. הלוואי על כולנו הנקה מונעת הריון...
אני רוצה לשתף בניסיון שלי, אלוהים יודע כמה זה פנימי אצלי ולא פשוט לי לשתף בזה...
הנקה לא מונעת לי היריון. כשהתעברתי עם השני זה היה אחרי שהפסקתי עם גלולות, הראשון היה בן שנה ועדיין ינק.
בשבוע ה16 של ההיריון החדש הוא הפסיק לינוק לא שהוא לא רצה פשוט לא היה לא טעים.
הוא היה מבקש, וכשהייתי נותנת הוא היה פורץ בבכי, שובר לב לא לתת לו את מה שהוא רוצה וצריך, ובלי דרך חזרה...
בשני הבטחתי לעצמי ולו שאני לא מתעברת לפני שהוא ניגמל. ובכן, לא התעברתי אבל היו לי דלקות קשות והתאשפזתי פעמיים כל כל פעם שבוע, כנראה היה חיידק אלים שברגע שמשהו טיפה אפשר הוא השתלט כי מהגודש ועד האשפוז לא עברו 12 שעות...
גמלתי אותו, הייתי ממש צריכה להשלים אם זה, עדיף אמא בבית ולא מניקה מאשר אמא בבית חולים מניקה, אבל עד היום הבכי שלו מהדהד לי בראש, ואני מרגישה שעשיתי לו עוול. הוא גם הילד הכי טראומתי שלי. (אני לא מתכוונת להיכנס פה לדיון על הורות ועל חוויות שאנחנו מעבירים לילדים וכו', רק לשתף בתחושות שלי, ודאגות של אמא זה משהו שאצטרך ללמוד לחיות איתו...)
היום, אני עם השלישי, כבר לא הבטחתי לעצמי ולו שום דבר, הבטחתי שאזרום עם הכוחות שלי. אנחנו עוד מאט חוגגים לו שנתיים, עד שנה הוא ינק מלא, ולאט לאט הוא הוריד בכזאת הדרגתיות שבקושי הרגשתי. עכשיו הוא יונק פעם בשבוע בערך... זה כזה נחת, הוא ילד כזה רגוע, כזה בטוח בעצמו, כולם מתפעלים ממנו, יש לו קצב משלו.. ממש לא מהעולם הזה...
בבחינה לאחור אני יודעת שגם עם השני, למרות שלא הייתי בהריון כבר רציתי עוד אחד והייתי כולי שם, בצעד הבא.
לא נתתי לעצמי את הנחת שבלחוות את מה שעכשיו, שבלהיות אמא ומניקה של הילד שעכשיו בזרועותי. מיהרתי, השד יודע לאן.
לא הרגשתי מספיק מלאה, ומספיק משמעותית בלי ההריון. ילד נוסף מילא אותי, ולא ידעתי לתת לילד שעכשיו למלא אותי.
אני משתדלת לא לחשוב יותר מידי על העבר רק לישמוח על הלימוד שלמדתי לעתיד, אבל אני לא מכחישה שלפעמים אני חושבת.
הייתי ממליצה לך לבחון באמת בינך לבין עצמך, מה המניעים שלך, לכאן ולכאן.
וודאי יש קול אחד בתוכך, ואת תרגישי שהוא הקול האמיתי.
אוהבת,
רחל
אני בשמירה בגלל צוואר מחוק וצירים מוקדמים. שבוע 32
בשבועיים האחרונים אני שמה לב שכשאני נעמדת ולא יושבת - כואב לי מאד למטה.
ואני גם לא מסוגלת ללכת רק כמו ברווזה עם כאבים, וגם בצידי הרגליים למעלה.
1. האם זה נובע מהכובד שנהיה כשאני נעמדת?
2. האם זה מסוכן לעמוד כי אז אני מפעילה כובד על צואר הרחם וזה מקצר עוד יותר את הצואר?
אשמח להתיחסות ותשובות. תודה לכן חמודות.
מרגיע הפורום הזה.......
לא חייב להיות קשור לצוואר הרחם.
קומפרסים עם קרח עשוייים להועיל.
ממליצה לקבוע תור בהקדם,
או אפילו לבקש להתייעץ טלפונית עם הרופא בשעות הקבלה הרגילות שלו.
שמירה בשבוע 32 דורשת שימת לב מיוחדת,
בוודאי עם מחיקה וצירים מוקדמים.
הרגשתי כמוך אבל לא התיחסתי,
היה לי קשה לשכב ואף רופא לא אמר לי בפירוש שזה חשוב,
וילדתי בשבוע 29.
אנחנו עכשיו מתמודדים בפגיה.
תשמרי על התינוק בבטן כל עוד אפשר...
בהצלחה ובבריאות!
כדי להתייעץ שוב עם הרופא, אני ממליצה קודם בטלפון כי הוא יודע
שהצוואר שלך מחוק ויש צירים ומה שהשתנה זה תחושת הכובד.
בטלפון הוא יוכל לייעץ לך אם את צריכה עוד משהוא חוץ משכיבה.
ולמה קודם בטלפון? שלא תצטרכי לקום ולהיטלטל שלא לצורך.
בהצלחה, שיהיה בעיתו ובזמנו.
רחל
יכול להיות שפשוט יש לך כאבים שהם טבעיים (כמו של מחזור/ביוץ) פשוט במקום ממוקד- יש את זה להרבה אנשים זה עובר אחרי כמה ימים- זה סימן שהרחם מתרחב...
בכל מקרה אם זה לא עובר או שאת ממש דוגאת תמיד כדאי להיבדק אבל אל תלחצי יותר מידי...
ככל שמוצאים יותר מהר היריון חוץ רחמי יש סיכוי גבוהה לטפל בך טוב, ולהשאיר אותך בריאה יותר.
אבל הריון חוץ רחמי בשלבים כאלה בדרך כלל כואב מאוד מאוד, שאי אפשר להתעלם.
חוץ ממצבי קיצון יוצאי דופן, תינוק שהחלב לא מספיק לו, ירצה לאכול מוצקים מיוזמתו.
אם הוא רק/בעיקר יונק, כנראה שזה טוב לו.
פעם זה היה קורה יותר. בכל מיקרה תעקבי, תראי שהוא עירני בשעות העירות, שהוא ישן טוב, חיוני, ומתפתח יפה.
אני מאחלת לך שהוא יוריד את המינון לאט לאט וכל כך בהדרגה כך שלא תשימי לב שיום אחד הוא נגמל. כמו שקרה לי עכשיו עם השלישי, פשוט מתנה שעד היום לא ידעת שקיימת...
אני פשוט על היום נרדמת.
סטודנטית בסוף סמסטר, יש לי לפחות 6-8 עבודות סוף קורס ואני לא עומדת בזה.
עוד חצי שעי אני יוצאת לבייביביסטר, ואני גמורה!
מה עושים?
בא לי להתכרבל בפוך ולישון שבוע שלם.
חמודה. הכל יעבור בע"ה. הגיוני וחולף!~א.לוB12? מציעה לך לבדוק את כל הדברים האלו וגם אם הכול תקין אפשר לפנות לרפואה משלימה.
לגבי עייפות יש הרבה מה לעשות: צמחי מרפא, פרחי באך, שיאצו.
בכל מיקרה בהיריון אנחנו ישנות יותר, הגוף צריך יותר כוחות כדי לגדול ולאפשר לתינוק לגדול.
אבל טיפולים למיניהם יכולים ממש להרים ולצמצם את הצורך האין סופי בשינה,
זו לא גזירה משמיים!
