פורום הריון ולידה (עמוד 5131)

גם בלי היריון לפעמים בא לי לבכות ולבכות, לפעמים זה איזה "קש" קטן שגורם לזה...

שוקו חם פותר את זה לרוב, וחיבוק...

היא לא נורמלית, את בסדר גמור אחותי...

בהצלחה בהריון

ותרגישי טוב

 

אם היא נראית לך בריאה ומרוצה מהחיים, לא הייתי מנסה יותר מדי לדחוף לה תוספות.

כל ילד מצייר את הגרף שלו, ובטיפת חלב יש ממוצע של כולם, שבפועל לא מייצג בדיוק את אף אחד מהם.

אני חושבת שכל תינוק (נורמלי ובריא - לא מדברת על תינוק פגוע, חלילה) יודע מה טוב לו, ומתי

לדעתי תקשיבי ללב שלך

ברוב טיפות החלב עדיין משתמשים באחוזונים הישנים, הלא מעודכנים, שלפיהם יוצא פעמים רבות כאילו תינוקות יונקים יורדים אחוזונים במחצית השנייה של השנה הראשונה. ממליצה לך בחום לחפש (בגוגל או בפורומים להנקה ברשת) את האחוזון המעודכן של ארגון הבריאות העולמי, ולהציב בעצמך את הנתונים שלה עליו - כך תוכלי לראות אם יש בכלל מקום לבירור או שהכול בסדר גמור ורק האחוזון בטיפ"ח סילף את המצב.

אם גם על פי האחוזון המעודכן לא הכול מצטייר בסדר, יש עוד כיוונים לבדוק, אבל מציעה להתחיל משם.

 

והרבה הצלחה עם השאלות האחרות, שאני לא יודעת לעזור בהן.

תשפריצי לה לאף חלב אם- ממיס את הנזלת

אני חושבת שהכוונה היא לא להביא ילדים אם זה רק את איתם בלי עוד מלוו שיכול להשגיח.

מקסימום אם יהיה לה קשה, שבעלך יצא איתה.

ולא אמרו לנו כלום

אם יקפידו או לא - זו שאלה ותלוי איזה אס. זה

בהצלחה

תהני מזה..

התינוקות שלי, מפתחים הצטננות יחד עם הוצאת שיניים. זה הולך יחד אצלי תמיד. (לא יודעת איך אצל משפחות אחרות) כך שאם זה אצל כולם אז הרווחת שלא פיתחו הצטננות יתר...

הם לא כאלה גדולים והם ממש רצו ללכת לגן  לא ידעתי מה המצב בחוץ עד שיצאתי החוצה . כמעט עפתי מהרוח וספגתי מכת ברד

השרשור הזה

הם בטח היו מתים מצחוק.....

שמעתי כבר לא מעט עולים מרוסיה, אירופה וצפון אמריקה שממש צוחקים עלינו בקטע הזה....

שמעתי הרבה עולים חדשים שממש לא מבינים למה יש בלאגן שלם בכל המערכות בגלל גשם נורמטיבי וקור שרחוק מ-0 מעלות....

 

בקיצור, לדעתי עשית טוב ששלחת את הילדים לגן. הקור לא גורם למחלות אלא שינויי אקלים ומזגן על חום בגן לא מאוורור.

אני ממש מקפידה להתלבש בחורף בצורת בצל כך שאני מצליחה לשמור על טמפ' די קבועה (עשיתי את זה גם שגרתי במקמות גבוהים והררים). אני ממש מקפידה להיות עם בגד קייצי מתחת לבגדים בגלל שהיום המזגנים הרבה פעמים גורמים לטמפ' אביבית משהו.... כך אני משתדלת לשמור עך טמפ' קבועה . אני תמיד מקפידה לשבת ליד חלון פתוח גם באוטובוס... (ב"ה אני מקוררת חולה פעם בשנה-שנה וחצי בממוצע)

 

אני חושבת שנכון להרגיל ילדים שגשם לא אמור להפסיק לנו את החיים (חוץ ממקרה של נהיגה שהוא שונה...).

קודם כל כי זה לא נכון. גוף האדם הממוצע גם של ילד אמור להתמודד עם גשם שיורד עליך 10 ד'- רבע שעה.

גם בעבודה אף אחד לא יוותר להם כי ירד גשם. סבים וסבתות שלי הלכו ללימודים גם בשלג ולמרות השואה הגוף שלהם שרד לא רע בכלל.....

 

לגשם פשוט צריך להתארגן: לקחת בגדי החלפה בתיק, לשים כובע צמר על האזניים וכד'....

 

מהנסיון שלי עם הבן שלי הפגיעה של "לסגור אותו בבית" הרבה יותר גרועה.....

 

תשאלי כל רופא, אחת ההמלצות נגד הדבקויות והתפתחות מחלות זה אורור. אני חושבת שגוף האדם זקוק ולאוורור ולא להיות סגור כל היום התוך מבנה (גם מבחינה נפשית). כמובן זה לא אומר שצריך ללכת שעה בגשם סוער אבל גם לא צריך לפחד לצאת מהבית, האוויר אחרי גשם זה האוויר הכי נקי שיש....

 

 

אני אומרת לעצמי שכנראה כך נראית בטן של אמא יהודיה. וכל סנטימטר בהיקף של הבטן שלי מעיד על הילדים המקסימים שילדתי. ברוך-ה'. אנחנו לא דוגמניות, אלא אמהות יהודיות.

(ובמקביל אני מזכירה לעצמי שאני צריכה לעשות כפיפות בטן...)

שפחות אהבתי היו הכובד בסוף ההריון והפס החום שנהיה לי על הבטן ועד עכשיו לא ירד.

חוץ מזה, בעיניי, הריון זה דבר מהמם!

כי יש לי מסר אישי בנושא

עד שסוף סוף אפשר להיות שמנה ובכיף..
תהני מכל רגע בלי דמיונות ...
לאט לאט הבטן שלך תתעגל ותהיה בטן הריונית.

כמעט בטן..

בחיים לא לבשתי שמלות ורק מחודש שביעי קניתי לי שלוש כאלה.

באמת שזה גרם לי להתחבר לגוף שלי יותר. =)

מתבהרים מעט. 

מרחתי קרם גוף לפחות פעם ביום בהריון ואחרי הלידה עד שנעלמו.

בהריון השני פחות הקפדתי ונשארו קצת סימנים...

העור המדובלל נשאר.....

זה סימני הגבורה שלנו

תשאלי במוקד של קופת החולים באיזה אופן את יכולה לכתוב לוועדת חריגים שלכם.

תכתבי להם כל מה שכתבת כאן, ותרחיבי אודות ההרגשה הקשה שחווית בזמן הארוע: הבלבול, הפחד...

אני בטוחה שיאשרו לך פטור!

תרגישי טוב! החלמה מהירה ושלמה בע"ה!

בנסיעה ללידה, אני מסופקת אם פניה לועדת חריגים של הקופה תעזור.

בקופות החולים השונות כלול במסגרת הביטוח המשלים כיסוי לנסיעה באמבולנס. בקופת חולים כללית יש כיסוי רק בביטוח הפלטינום (הרמה הגבוהה יותר), מי שאין לה ביטוח פלטינום, קשה לי להאמין שיתנו לה החזר.

 

אפשר אולי לנסות לפנות למד"א או לביטוח לאומי ולראות אם להם יש ועדות חריגים.

(וכדאי גם לחשוב האם הטירחה שבהשגת הנחה שווה את זה)

שיהיה החלמה מהירה

 

אני מקווה שאת מרגישה טוב יותר-פיזית ונפשית.

לפי החוק-לא משלמים על אמבולנס אם מתאשפזים. כל עוד לא התאשפזת את כן צריכה ללם...
נכון. זו הוצאה.... אבל האנשים האלה היו שם איתך בדרך לוודא ששום דבר לא מסתבך ולדאוג לשלמותך.

לצערנו אין דברים חינם. בטח שלא רפואיים. הלוואי שהיו אבל.....

לדעתי גם אם תפני לא יאשרו לךהנחה או ביטול אבל אפשר תמיד לנסות....

בהצלחה ותרגישי טוב!!!

אני גם יודעת שהנהלים שלהם זה רק אם יש אישפוז או לידה תוך 72 שעות לא משלמים. ממליצה גם לכתוב מכתב או וועדת חריגים.

בשורות טובות!

מצטערת לשמוע

שכתוב איפשהו בגמרא שאם אישה ביום הכיפורים מתאווה למאכל כלשהו, זה מסוכן לוולד אז צריך ללחוש לה באוזן "יום הכיפורים היום" (נדמה לי שלוש פעמים) ואם לא עוזר חייבים לתת לה את מה שמתאווה אליו.

אם אתה רוצה אשאל את בעלי את המקור המדוייק.

בכל אופן לא זוכרת שכתוב שזה גורם לכתמים אבל זה יכול להיות שזה גורם, מה שבטוח שזה מסוכן לוולד  אז מציעה לך-

תתחשב בה, אם רוצה משהו מאד אז תביא לה היא תדע אם זה מאד מאד ואינה מסוגלת להתאפק...

וחוצמיזה סתם ככה אם בא לה משהו למה לא?? סתם נחמד שמפנקים אותך לפעמים ;)

המציאות בשטח אצלי לפחות מוכיחה שזה שטויות

 

[ולפעמים כמה שהבעל משתדל ומפרגן- האשה תופסת על זה טרמפ.. ולא תמיד כל מה שהיא "חייבת" זה פיקוח נפש..]

הוד, לגבי יום הכיפורים אני יודע את זה . אבל מה שמסוכן לוולד-באמת זה מסוכן??? אין לי בעיה להתחשב, לא שאני לא עושה זאת,אבל אם את אומרת שזה מסוכן,אז זה דבר מאוד רציני אם כך. אבל אם עד עכשיו לא ממש רצתי לכל דבר שהיא רצתה?

וד"א,אני בעניין של פינוקים

לגבי שביב, אם את בעצמך אומרת שזה שטויות,אז אני כבר לא יודע מה לעשות. יש לכן פה 2 דיעות מאוד שונות בעניין.

(ולגבי ה"טרמפ",אני מכיר מישהי שבאמת תופסת.....  וגם באמת חושבת שכל דבר אצלה כמעט זה "כאן ועכשיו!". לא רק בהיריון. אז קל וחומר?)

אני לא אמרתי אם זה שזה עושה כתמים זה שטויות, שמעתי על זה אבל אין לי מושג אם זה אמיתי באמת.

 

לגבי טופסת על זה טרמפ-

מותר לפנק אבל אם זה בהגזמה שכל הזמן היא רוצה שיביאו לה הכל כאן ועכשיו אז אולי זה משהו רגשי שהיא מנסה להשיג ויודעת שרק כשהיא בהריון אז כולם מתחשבים בה ומרצים אותה וזה עושה לה טוב רגשית...

 

ואחלה שאתה בקטע של לפנק, בלי קשר להריון- כל אישה אוהבת שמפנקים אותה.

 

 

שהיא מאד רצתה משהו מסוים של אוכל - בקשה מאבא שלה שילך לקנות ועד שהוא קנה, כבר היה מאוחר מדי.

 

והעובר הלך..

 

שמעתי על עוד מקרה אבל כרגע לא זכור לי.

ולי קרה פעם שהתעוררתי באמצע הלילה מרוב רצון לתפוז [חודש שביעי בהריון הקודם] והיו את כל הסימנים של מעוברת שחושקת.. אבל תפוז לא היה...

וב"ה התינוק כבר בן שנה..

 

יכול להיות שלדודה שלך היה משהו אחר? אולי קשור לסוכרת הריון או משהו כזה?

 

בעיקרון אם מקפידים שלא יהיה לאשה ההריונית מחסור בוויטמינים/ברזל וכו' לא אמורים לקרות כאלו מצבים

 

יש סיפורים על נשים שאכלו חתיכות מהקיר או קליפות של ביצים בגלל מחסור בסידן. אבל לא אמורים להגיע לזה...

 

וכמובן להתפלל תמיד זה עוזר..

אולי זה יוכיח: אני מכירה את זה בניסוח קצת שונה- שאם היא רוצה משהו ולא מקבלת אז לתינוק יהיה כתם לידה בצורה של מה שהיא רצתה...

 

וחוץ מזה כדאי לפנק וגם להיענות לקריזות. ויש קריזות. ויש לכך הוכחה במשנה זה לא סותר.

אז עדיף  שזה יהיה לא ליהודים. ואת זה אני אומר ממש בלשון המעטה והמבין יבין! ;)

כבר התחלתי לפחד מהתגובות של מה שאולי עלול לקרות במידה ו...

ובעברית: שטויות במיץ עגבניות.

מניסיון של די הרבה הריונות.

שתפקידו לוודא שיהיו נחמדים ואדיבים אל האשה בתקופת ההריון, וימלאו את כל גחמותיה

 

[ואני בעד, בלי להנפיץ מיתוסים ואיומים! מגיע לה. ]

זה דברים ששמעתי מההורים שלי שזה שאם ההריונית לא אוכלת משבא לה אז יהיה כתם לידה באותה צורה, ויש אנשים שאפילו אמרו שראו דבר כזה, אני אישית לא ראיתי.

מה שכן ברור בלי קשר לזה שכל משהאישה ההריונית מבקשת הולכים וקונים לה במיוחדדדד מה השאלה בכלל.

בעלי ברוך השם תמיד קונה לי במידה וקורה שממש בא לי על משהו כי בהריון לפעמים בא על דברים מאודדדדדדדדדדדדדד ספציפיים . בד"כ מפנקים אישה בהריון !!

ולאף אחד מהילדים אין שום כתמים בשום צורות.

וגם כל מיקרה לגופו, יש נשים שמבקשות ומבקשות ויש כאלה שמתאפקות ושותקות ואז, כשהן כבר מבקשות משהו, צריך להתייכס.

כל בעל מכיר את אישתו בדרך כלל היא אפושהו באמצע...

בכל אופן לא שום דבר צפסיפי (גם אני התאפקתי והילדים שלי נקיים מכתמי לידה בצורות של אוכל ומפגמים, בלי עין הרע..)

אבל המנהג הזה נוהג בעמים שונים ולפעמים יש משהוא במסורות,

במיוחד אם הם כל כך שורשיות ומופיעות בכל כך הרבה תרבויות.

תמיד האמונה הזו ריתקה אותי. אולי פעם אחקור אותה יותר לעומק...

ובכל זאת מגיע לאשתך מה שבא לה

להביא לאשה מה שהיא מבקשת זה חובה, עד כדי כך שיש פוסקים שאם זה בשבת וצריך לקהות אז הבעל צריך להכנס לבית עסק שמוכר את מה שהיא רוצה ולקנות לה!!
ברור שהקטע של הכתם זה שטות. חמותי נוהגת להראות לנו כתם חסר צורה על היד של בעלי ןלטעון שזה המיץ מנגו שעצתה ובעלה דאז התקמצן ולא קנה לה...

בעקרון - יש בהחלט מצב של בולמוס (זה מהמשנה/גמרא) שיכול לסכן את האישה והעובר, לא ראיתי אבל אני מניחה שכשזה קורה - כבר לא שואלים - ברור שמתרחש משהו לא שגרתי. 

יש גם מצבים פחות קשים אבל בהחלט דורשים מענה, כמו אישה שמתחילה לאכול בהריון אוכל שהיא שונאת בד"כ (קרה לי בהריון השני והרביעי), או מאכל שלא "יוצא מהראש" במשך מספר ימים עד שאי אפשר לחשוב על שום דבר אחר(הריון מס'1). אז כדאי להתייחס למה שהגוף משדר - ולא לדחות יותר מידי, חבל על כוחות ל האישה, ועל נזק שעלול להיגרם לאישה או לתינוק

ברור שאם כל יומיים ב3 לפנות בוקר מתחשק לאישה משהו שאין בבית - צריך לבדוק מה קורה: האם היא מתאפקת עד שהיא כבר לא יכולה, ואז הפתרון הוא לעודד קניה בשעות היום, וליווי של דיאטנית שתוודא שהתזונה מתאימה. או שהיא מרגישה חוסר ביטחון בהריון/בנשיות/באהבה - ואז הפתרון הוא טיפול זוגי.

בס"ד

 

אמא שלי נורא רצתה דובדבן שהיא ראתה על עוגה ובסוף זה היה עגבניית שרי' 

ואכן נולדתי עם כתם לידה בצורת דובדבן

מעולם לא הוכח שיש קשר בין אי מילוי של רצון מסוים של האישה לבין הפלות. עשו על זה מחקרים ולא גילו כל השפעה על ההריון.

מה שכן, אם אשה בגלל זה תהיה בדכאון או לא תאכל כמו שצריך זה עלול לפגוע בעיקר בבריאות שלה.

 

כמובן ש זה לא סותר את החיוב המוחלט להענות לכל שגיונותיה של אישה בהריון

שקראתי משהו על זה בספר "חוקות הנשים" של הבן-איש-חי. אבל שוב, אני לא בטוחה, כדאי לבדוק בפנים.

בכל אופן, אצלנו במשפחה מתייחסים אל זה כבדיחה שלוקחים ברצינות...

ולהביע הערכה על מה שהיא עוברת ומקריבה בשביל להביא נשמה לעולם

מה שבטוח היא צריכה כרגע כל פירגון ופינוק,וזה יביא ברכה לה,לפיצקי ולאבא גם 

לבני יש כתם לידה (מכוער וחמוד למדי) בצורת מפת אפריקה על הגב

 

אנחנו קוראים לזה זכר לחורבן

כי הוא בלי עין הרע כ"כ יפה שהשאירו מקום אחד בגוף שלו לא מושלם

בגלל שהאמא רצתה אבטיח באמצע החורף???? (כמו שקרה לנו...), ב"ה שאין לביתנו כתם לידה בגודל הזה....

יש עניין סכנה כשנתקפת רעב או רצון עז, אך יש גם שכל שמסנן אמונות טפלות ולא הגיוניות...

ואח שלי נולד עם משולש אדוום באמצע המצח (:

והילדים שלי חפים מכתמים, ב"ה.

 

אל תערבבו בין מושג הלכתי הנקרא בולמוס, והוא סכנת חיים אמיתית-

 לבין גחמות חברתיות/ תרבותיות של נשים הרות,

זה פשוט לא קשור.

זה סוג של טרמפ חביב שנחמד לעלות עליו כשרוצים להשיג משהו כאן ועכשיו.

 

(ואגב, התשוקה לשוקולד בהריון ובלעדיו זהה אצלי, וההשפעה של היעדרו עלי היא בדיוק אותה השפעה...)

אם  היא מבקשת דברים מכוערים/רעים, חבל לקחת את הסיכון שיהיה לעובר כתם לידה מכוער, תביא לה.

אבל דברים טובים/יפים אל תביא בשום פנים ואופן!!! זו סגולה לכתבי לידה יפים לעובר

אגב, כתם לידה הוא לא מסוכן, כפי שהשתמע בתגובות פה.

כמו שכתבו, יש עניין למלא רצונות של איזה בהריון כי היא מכילה ומגדלת בתוכה תינוק ויש מקום לפנק אותה.

כתמי לידה לא קשורים לחשקים.

והם גם לא מסוכנים לעובר

כתם לידה לרוב נגרם בעקבות הצטברות של כלי דם בסמוך לעור באזור מסוים.

כתמי לידה הבולטים החוצה כמו גבעה לרוב שוקעים וכמעט נעלמים ככל שהילד גדל (לביתי הבכורה היה כזה בולט על הכתף ואחד בעורף היום כמעט אין זכר).

 

לאישה בהריון מותר לאכול ביום כיפור אם משהו מתחשק לה מאד כמו שציינה הוד ותפארת אבל הסיכון לעובר הוא לא בגלל כתמי לידה.

יכול להיות גם שהאמינו פעם מסיבות שונות ומשונות שרעב או חשק לא מוסבר אצל האם מסכן את הילד אבל להזכירתך הם ידעו פעם הרבה פחות על התהליכים שקורים לעובר במהלך ההריון (לא היה אולטראסאונד ובדיקות דם וכו'...)

יותר לקראת סוף הריון..אבל תופכות לוואי בהריון יש בכל שלב וכבר שום דבר לא מפתיע.

נסי להוריד חזיות עם ברזלים ובגדים צמודים.

למתוח ידיים כלפיי מעלה.

תנוחה לצד ולא לשכב על הגב זה מקל!

 

מאחלת לך רפואה שלימה ומהירה הריון קל ושתצאי בידיים מלאות!!

אז אני פותחת חלון, פותחת דלת, יוצאת לכמה דקות החוצה - תלוי בחומרת המצב. מבחינתי הריאות שלי מאותתות לי שהן זקוקות לקצת אוויר צלול.

בעיות נשימה לקראת סוף ההריון נובעות בעיקר מכך שהרחם גדול וגבוה, והסרעפת והריאות לא מסוגלות לנוע\להתנפח  כמו שצריך - בעיה מכנית.

בעית נשימה בתחילת הריון עלולות לנבוע מבעיה כימית\הורמונלית.  הכתובת היא רופא\ה אנדוקרינולוגי\ת, ואולי אח"כ בדיקות דם מסוימות כדי לדעת אם צריך תרופה זו או אחרת ע"מ להקל על הנשימה.

אגב - אשה נמוכה עם רחם גבוה עלולה לסבול מ"חוסר מקום נשימתי" כבר בתחילת הריון.  

לכן - חשוב לבדוק ולא להניח הנחות אלו ואחרות.

המשך הריון ולידה בריאים ותקינים ושמחים!

משהו שגורם לנו הרגשה של קוצר נשימה.. קשור ללחץ אוויר (לא יודעת להסביר יותר מזה). תנסי תמיד להשאיר חלון קת פתוח איפה שאת נמצאת.

בע"ה הגשם והחורף יעבירו את הכל...

 

וגם, רק אם מתאים לך ואת רוצה, אולי תנסי לחשוב אם מבחינה נפשית ההריון מביא איתו איזשהם מחשבות/רגשות שהיו יכולים לגרום להרגשה של חנק. אם כן, זה נורמלי לגמרי ואת מוזמנת לשלוח לי מסר באישי לדבר על זה.

- האם היא היתה באיזור השדים? אם כן - זה לגמרי הגיוני ולגמרי בסדר. בע"ה יהיה לך הרבה חלב.

בלילה בדר"כ מופרש הורמון אקסוטוצין.

ויוצא קצת קולסטרום =חלב ראשוני.

את יכולה להניח רפידות הנקה.

זה בסדר גמור!!

את בטוחה ששתית כל כך מעט? נשמע לי מוזר...  בטח סתם נראה לך

תשתי מחר רק מבקבוק אחד (את יכולה למלא אותו כשהוא נגמר כמובן!), ואז תדעי בדיוק.

מקווה שתרגישי טוב, ושאלו סתם תופעות של הריון

בקושי חצי ליטר אני מצליחה לשתות..

שתיתי היום מבקבוק אחד של ליטר וחצי, אבל רק חצי,  וזה היה ממש הרבה יחסית!!!

 

לא עברתי את הליטר וחצי מתחילת ההריון. אני גרועה בזה ממש.

בעצם שתיתי היום כוס נס, כוס תה, ו-2 כוסות מיץ. שזה בערך אותה כמות...

 

ואני בשבוע 36.

לא מתגאה בזה, אבל זה הגיוני.

 

ולך האנונימית הפותחת-הכי טוב זה שיהיה בקבוק לידך. במיוחד בחורף פחות מרגישים את הצמא ולכן בקבוק שיהיה לידך במשך היום "יזכיר" לך לשתות...

 

בהצלחה!

במיוחד שקפאין משתן, ולכן בשורה התחתונה מייבש את הגוף.

ונשמרתם... כדאי לשתות יותר מזה.

ממליצה על מנוחה ושתיה.אם לא יחלוף תפני לרופא.

לשתות - בטוח כן. חוסר מים זאת אחת הסיבות לצרות.

גם לשכב ולעשות כל דבר כדי להרגע.

לשתות תה מרגיע (פסיפלורה או קמומילה, למשל),

לא להרים שום דבר, בקיצור - לשכב-לשכב.

ואם תרצי - תתקשרי, נראה מה עוד ניתן לעשות בשלב זה.

נראה לי ממש לא מתאים לזרוק האשמות וביקורת באוויר במיוחד שאין להם בסיס.

להקפיד על שתיה ומנוחה.

להקל , ולא לעבוד קשה מידיי לפחות בזמן הזה של ההריון .

כשאת עומדת תנסי לעשות תנועות עם האגן, לצדדים, ומעגליים (את בבית, מה את מתפדחת?)

גם באמת להרים רגל על שרפרף ולהחליף משקל. אפילו בתורים אפשר תנועות קלות שקשה לראות למישהו מבחוץ.

מניסיון זה מאוד מקל.

אבל אם את רוצה לפתור את הבעיה יותר לעומק, תנסי תרגילי יוגה או פילאטיס באופן קבוע,

אצל משהיא שמבינה גם בהיריון.

אם את רוצה יש לי תרגיל שעוזר לפעמים אם עושים אותו למשך כמה דקות כל יום,

בהצלחה

אם כן, תנסי מדי פעם ללכת לבריכה. אצלי לאחר 20 דקות שחייה כמעט אין כאבי גב במשך יומיים.

כמובן, מומלץ לגוון בין עמידה, ישיבה והליכה

אם את מאזור ירושלים מוזמנת לעיסוי.

נסי להקפיד על יותר מנוחה,ועזרה.

מוכר עד כאב.. בהיריון הראשון סבלתי מכאלו כאבים.

רופא נשים המליץ על כדורי מגנזיום- שמחזקים את השרירים או משהו כזה, אמר שספורטאים לדוג' לוקחים את זה.

לא לקחתי.

בהיריון שני התחילו הכאבים, ואז שמעתי על המגנזיום ממקור נוסף, והחלטתי לנסות

לא האמנתי. אבל זה פשוט פסק!!!

כדור או 2 ביום, ואין כאבים!

אני השתמשתי בכדורים של "דרך חיים" שנמכרים בקופ"ח כללית

שווה לנסות.

הגורמים לכאבי גב הם תזוזה של האגן ועמ שידרה מומלץ מאוד להניע לאוסטאופט ברגע שמחזיר את האגן למקום הכאבים פוחתים ולאט לאט נעלמים חשוב לעשות תיקון המצב לפני הלידה כמו כן כדאי מאוד להגיע להידרוטרפיסטיטאם תתקשי למצוא רישמי מס טלפון ואצור איתך קשר בשמחה

לאחר הלידה אני ממליצה לך בחום ללכת לייעוץ אוסטאופתי.

ובינתיים - כאב גב בהריון

במצב דומה לשלך...

בהריון הראשון אחרי יום עבודה הייתי עולה למיטה ופשוט ל-א מסוגלת לקום..

פעם אחת הייתי צריכה לשירותים (חודש תשיעי אחרי הכל..) ולא הייתי מסוגלת לקום!!

בכיתי לבעלי שאני משותקת! פשוט משותקת!!  אז זה התחיל לי מחודש שישי בערך..

עכשיו אני בהריון שני בתחילת שלישי וכבר התחילו לי בקטנה הכאבים..אבל הפעם זה לא כשאני עולה לישון

אלא סתם ככה באמצע היום..בהליכה וכ'....

 

אם תמצאי פתרון א-ש-מ-ח לשמוע...!!

תעינו בגוגל מיכאל סנהדרין אוסטאופט מומלץ מאוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אחד - הכמות המומלצת כרגיל למי שלא בהריון היא 400 מק"ג, ולמי שבהריון 800 מק"ג (מ"ג = 1000 מק"ג).

ההנחייה היא ליטול אותן כל זמן שהאישה בגיל הפוריות..

אין סיבה לקחת חומצה פולית.

כן מומלץ להמשיך ולקחת פרנטל - באותו מינון כמו בהריון בדיוק - עד תום ההנקה. לנשים שאינן צמחוניות/טבעוניות מומלץ גם לקחת אומגה-3. אם את חיה במתח גבוה או יש לך סימנים למחסור בויטמיני B - כדאי לקחת קומפלקס-B. אבל לקחת חומצהפולית בלבד וגם בלי שבבדיקת דם רואים מחסור וודאי בה - לא הייתי ממליצה. ממש לא.

בס"ד

 

רשמת שאין צורך, למה? אשמח תלגובה מהירה... הבת שלי בת שנה וחצי ויונקת בלילה... ואני רוצה להיכנס כבר להיריוןו.. בעז"ה.. תודה...

שההנחיות של משרד הבריאות שכל אישה בגיל הפוריות-

תקח חומצה פולית.

אם זה במק"ג וודאי של מזיק, אבל עדיף כבר לקחת פרנטל, ששם יש חומצה פולית ועוד הרבה וויטמינים חיוניים.

גם לא-נשואה.ויש לי את התופעה הזו, רק שאצלי זה שערות שחורות ובולטות.בהתחלה היו כמו אצליך והיום הן כבר בולטות וקשות. זה דבר בעייתי??

ואף פעם לא חשבתי שזה בעייתי...

 

 הצמיחה הפתאומית גם יכולה לנבוע מהורמונים  גם ..מעבר לזה יש משהו נוסף שונה שאת שמת אליו לב ?

אם את לא רגוע אז תלכי להיבדק

 

הראיתי לאמא שלי, היא אמרה שזה שום דבר, ויש נשים שבאופן טבעי שעירות (בצורה הזאת) בשדיים.

ליתר ביטחון אני אראה לרופאת עור כשאהיה אצלה.

תופעה נורמלית לחלוטין ולא מצביע על בעיה. הכול בסדר. אל תדאגי.

יחד עם ויטמין B-קומפלקס.

בהצלחה!

זה כיסוי הנקה בצורת פונצ'ו, ואני מאוד אוהבת אותו

זה ארוך מספיק, לא מגושם וגם כולל קשת קשה בצוואר שמאפשר קשר עין עם התינוק?

היא דווקא לא כל כך קשה, אלא אם כן הם עשו דגם חדש. בכל מקרה, כשאת באה לקנות, את יכולה למדוד ואפילו לנסות להניק

עשיתי שמיניות באוויר ומסתבר שאצל כל המשווקות, כולל היצרנית, נגמר המלאי...

כנראה שזה באמת שווה. מקווה שישיקו מהדורה חדשה בקרוב 

ותודה למסייעות!

לפי המידות שלי ומה שנוח לי..

וזה ממש פשוט- עושים שני טרפזים, עם שני תפרים בצדדים וזהו.

שמאפשרת קשר עין עם התינוק ללא צורך בניטרול יד?

אבל כן הייתי רואה בזה תמרור אזהרה שהגוף שלי מבקש ממני כרגע לא להתאמץ יותר מדי, כדי לא לפתח לידה קודם זמנה.

הגוף שלך יודע להגיד הכי טוב מה הוא יכול לעשות ומה מוגזם בשבילו.

אז תקשיבי לו-זה דברים שהם מאוד מאוד אישיים יש נשים שיכולות לעבוד כמו גברים בהריון חח

ויש כאלה שקצת קשה להם והם רגילות כן להתאמץ ולכן הגוף מאותת לך יקירה 

כדי שלא יתפתחו צירים יותר מדי

מה אפשר לעשות עם זה???????

אז זה באמת צירים?

ככה מרגישים אותם?

 

 

ואני כ"כ פדלעה שלא יכולה לעשות שום מאמץ גופני?

מתסכל

זה נורמלי לגמרי בחודש שביעי, זה בדיוק השלב. במיוחד אם זה מפסיק במנוחה. אלו "צירים מדומים". אין מה לחשוש מהם.

אם את מרגישה שאת צריכה יותר לנוח אז תנוחי, אבל אני לא ממליצה לך להיכנס למצב שלא לזוז

זה לא בריא לך, להיריון שלך, וללידה שלך.

נשים רבות חוות אפילו "צירים מדומים" כואבים במהלך החודשים שביעי-שמיני-תשיעי.

אני יכולה להגיד לך מניסיון שבשני הלידות הקודמות חוויתי כאלה צירים וילדתי בתאריך. 

בהיריון השביעי ראו אותם במוניטור והרופא ביקש ממני עד ה37 להיות במנוחה,

הרופא היה בטוח שברגע שאני יתחיל לזוז אני ילד. וגם אני, לזה התכוננתי.

ב37 חזרתי לתזוזה אבל ילדתי רק ב40+2...

בקיצור, אם הצירים מתחילים לכאוב לך, ולא להיעלם גם במנוחה רק אז צריך לחשוש.

בעידן שלנו אנחנו פחות מידי מתייחסים להיריון כאל דבר טבעי.

וזו עבודה קשה מאוד להפריד אינטואיציה אמתית, לדאגה רגילה של אם.

אבל אולי בכל זאת תנסי אחרי כל מה ששמעת לעצום עיניים

ולהקשיב לקול שלך ומה את חושבת ומרגישה באמת.

בהצלחה, ולידה קלה ובזמנה...

רחל

 

באמת היה נשמע לי מוזר לא לזוז,

במיוחד שההליכות זה ה"ספורט" שלי...

אחרי 5 דק' שנרגעתי מההליכה הכאבים נפסקו,

לפי מה שאת אומרת זה בסדר..

 

שוב תודה

על סמך מה הרופא אמר לך לנוח?

 

אז אני כבר מבולבלת ..ומנצלשת לאנונומית .......

הנה לי היתה התקפת צירים, בדקתי אורך צואר וראו שזה ירד כתוצאה מהצירים,

ואני במנוחה מלאה ומוחלטת, לא עושה כלום בקושי זזה. אז מה? אז חבל על כל המאמץ ולא כדאי לשמור כי בלאו הכי לא אלד לפני התאריך?

איך אפשר לדעת את זה?

זה מלחיץ ומצד שני מבלבל -

אולי זה סתם ולא צריך לשמור? אבל עובדה שהצואר כן זז ויש דינמיקה עם קיצור.

גם צוואר הרחם שלך התקצר, וגם, לפי מה שאני מבינה היו לך צירים כואבים.

הצירים שלך נפסקו במנוחה?

המקרה שהיא תיארה פה מקביל במדוייק לצירים מדומים, מתחיל בפעילות וניפסק במנוחה,

לא כואב, תחילת חודש שביעי. אולי כדי להוריד טיפה את עצימות הפעילות כמו שכתבתי.

בקיצור, במקרה שלך צריך לנוח וכל הכבוד לך שאת עושה את זה, (מאוד לא פשוט, מניסיון).

כל מיקרה לגופו.

ולשאלתך, צוואר הרחם שלי היה נורמלי יחסית לאישה שעברה כבר לידות

(שזה יותר קצר מאישה שלא עברה, 

וניתנה לי הוראה לנוח על סמך צירים שהלכו והתגברו, גם במוניטור.)

והצירים כאבו אך לא משהו שהתפתלתי מהם.

ואני בכלל בשבוע 32 , ולא כמו האנונומית  שהיא בשבוע 22.

 

נראה לי הכי טוב זה לבדוק אורך צוואר לפני ואחרי,

בד"כ הרופאים אומרים שאם הצואר מתקצר אחרי צירים אלו צירים אמיתיים שיכולים לגרום ללידה.

בשליש השלישי זה בדיוק הזמן לבריקסון איקס..

חשוב להקפיד על מנוחה ושתיה.

אם זה מעל 5 צירים בשעה גשי להיבדק.

כל עוד שבשינוי תנוחה ההתקשויות מפסיקות- אלו צירים מדומים...צירים אמיתיים לא יפסיקו- לא במנוחה ולא בשום תנוחה אחרת (אולי יחלשו- בתנוחות מסויימות -ממולצות)

חשוב שתיהי קשובה לגוף שלך.תשתי ואל תתאמצי מידי.צירי לידה ממשיכים גם במנוחה כך שלא נראה שאלו צירי לידה.

יחד עם זאת יש לזכור שאת החודש שביעי ועדיין מוקדם ללדת,כך שאם ההתכווצויות ממשיכות הייתי ממליצה על בדיקה אצל הרופא המטפל.