פורום הריון ולידה (עמוד 5135)

לפעמים זה המחזור שמתחיל מחדש ולפעמים זה יכול להיות סימן להריון.

את עם גלולות? מקפידה על זמנים?

יש לך כאבים? ביחסים?

דתיה?צעירה/מבוגרת?נסיון..

שיש לה עוד כלים כמו רפלקסולוגיה,מגע?

מוזמנת לפנו אלי באישי אני דולה בירושלים.

איתי ועם האיש שלי שהוא מאוד שותף במהלך הלידה,

 

מעדיפה לידה כמה שיותר טבעית, אבל זורמת גם עם פחות (אפידורל זירוזים וכו' במקרה הצורך...)

 

כלים נוספים ברור שצריך, יש את זה לכל דולה לא??? 

 

בקיצור, הטווח הוא מאוד רחב ואני לא רוצה להיכנס יותר מידי להגדרות...

 

 

 

  נשיות לך ולקטנטונת.

את יכולה לנסות את שולמית זלצר. גרה בסוסיא.

אין עוד נשים עם נסיון של דולה??

 

 

אין הגבלה לארוחה ועדיף לא עם חלב.

 

וגם אמרו לי שכדאי לקחת בבוקר ובהצהרים שאז הספיגה של הויטמינים יותר טובה מאשר בשעות מאוחרות

לפחות שעתיים אם את יכולה תשתי במקביל מיץ תפוזים כי ויטמין c עוזר לברזל להספג. ואם את נוטלת במקרה גם סדין לא לקחת אותם יחד בהצלחה

לקחתי פרנאטל לבד- ולא היו הגבלות..

 

ועכשיו אני לוקחת ברזל פמינה- וממש אין הגבלות. והוא בלי תופעות לוואי.. (יכול להיות שזה מה שאת מתכוונת.. וסליחה שזה נראה פרסומת זה ממש לא הכוונה..)

בכללי אני מרוצה אם כי האמבטיה מיקרת את הסיפור פי שניים. לכן אנחנו לא קנינו.

החיסרון אם לא קונים את האמבטיה זה שהתינוק לא מוגן. העגלה מאוד פרוצה בשביל תינוק.

שמעתי שיש כאלה שנתקלו בבעיה של חוסר יציבות עם השלושה גלגלים. אנחנו לבנתיים ב"ה לא נתקלנו בזה.

מה עוד הנקודות שמעניינות אותך?

 

 

יש לנו של 4 גלגלים. אני מאוד מרוצה. נוחה, מתקפלת טוב, יפה, בערב פסח שמתי את הריפוד לכיבוס ויצא נקי ונראה כמו חדש!

או שאת מתכוונת באמת לגרעפסים?

גיהוק וגרעפס מתחילים שניהם באות ג' - לפי זה אני זוכרת.

שיהוקים זה הקפיצות הקטנות של הסרעפת, שנמשכות כמה דקות.

התינוק משהק כבר בזמן ההריו, בבטן אימו, וממשיך בכך עוד כמה שנים אל תוך הילדות, אבל פחות ופחות.

זה לא מציק להם

שמתי לב שאם היא לא מוציאה גרעפס, היא מתחילה לשהק. מדי יום ביומו.

באמת זה נורמלי? ומי אמר שזה לא מציק להם - זה מציק לי....

אז זה מביא לשיהוקים אצל חלק מהתינוקות... ואצל שני ילדים שלי גם צחוק היה גורם להם לשהק! D:

וגם אני הבנתי שזה לא מציק להם כמו שזה מציק לנו..

איך אפשר להוכיח שזה לא מציק????

 

 

אני מנסה דקות ארוכות להוציא לה גרפס, ואז היא מתחילה לשהק...

אי אפשר לפספס את זה ברדיוס קילומטר

מקצועית
תכליתית
לא חמימה כל כך
(לי זה ממש התאים)

גודין- מקסימה, סבלנית אבל לא עושה מעקבי היריון (כך זכור לי, שווה לבדוק עוד פעם), הייתי אצלה

באומן- גם מקסימה, מקצועית וכו' די קשה להשיג תור (דתיה), הייתי גם אצלה..

מלכיאל- שמעתי עליה דברים מדהימים ממש הבעיה היא שהתור הכי קרוב שהצלחתי להשיג אליה יוצא אחרי תאריך הלידה שלי (אני בתחילת חודש רביעי..) וד"א, גם דתיה

בהצלחה

היא עבדה בביקור חולים...

אני לא נהניתי מד"ר דיאנה גורטן.

מקצועית ופרקטית, עמוסה מאוד. לא חופרת ולא מתעניינת יותר מדי... (ניסתה לשכנע אותי לקחת גלולות אבל לא לחצה)

בסהכ מרוצה, לא וואו.

מקצועית מאד. עונה רק למה ששואלים, לא מנדבת יותר מידי אינפורמציה אם לא שואלים.

צריך לקבוע תור הרבה זמן מראש!!

הבנתי שמתמחת בטיפולי פוריות אך ב"ה אין לי נסיון בעניין...

הייתי אצלה שנים עד שעזבה את מכבי.דתיה.מקצועית.נעימה.עדינה בבדיקות. אבל תטר אליה היה לכמה חודשים.
לגבי גודין,לא הייתי אבל שמעתי מכמה שהיו ולא אהבו אותה בכלל.

לרוב עושים בשבוע ז אולטרסאונד פנימי.

אני חיכתי לשבוע יותר מתקדם שיעשו חיצוני

בשלב כזה עוד לא כ"כ רואים דופק. אפשר לראות באיזור שבוע 8 (לפי מה שזכור לי. מקוה שלא מטעה אותך.. ).

בדיקות בהיריון הרופאה נותנת הפניה מתאימה, לפי טבלה עם שבועות והבדיקות המתאימות לשבוע.. את תקבלי את הטבלה בעצמך.. וככה תוכלי לראות. אגב, לא כולן עושות את כל הבדיקות, יש כאלו שלא עושות כלום ויש כאלו שעושות רק חלק..

זו כבר החלטה שלך בהתיעצות עם רופא/רב/מי שבא לך..

 

זהו.

שיהיה הריון ארוך.. בריא! ומשעמם... ושתצאי בידים מלאות!!

אני הגעתי בשבוע 5 ולא ראו דופק, אז היא אמרה לי לחזור לקראת סוף שבוע 6 ואז ראו.

תדעי גם שיש מצב שהרופאה בכלל לא תבדוק ורק תשלח אותך לאולטראסאונד.

לא זוכרת יותר מזה..

כמובן בנוסף לשאלות כמו מתי קיבלת פעם אחרונה וכאלה..

לי בדקו בשבוע 11 (ככה זכור לי..) לחץ דם, משקל והפניה לבדיקות דם (אה, וגם שואלים אותך מיליוני שאלות..)

באולרטאסאונד ראתה שק היריון, עובר ודופק (אוטראסאונד בטני, לא וגינאלי)

בשעה טובה

 

הרופא תשלח אותך לבצע בדיקת דם כללית שקיפות עורפית עושים בשבוע 10-13 סקירת מערכות מוקדמת מ השבוע ה15-17 בהצלחה

וב"ה ראו עובר ודופק ( שבוע 6+1)

 

 

היא שלחה אותי ליעוץ גנטי.- זה בדיקות או רק שאלון,?

דחוף לעשות את זה בתחילת ההריון או שלא<?

היא שלחה אותי לשעריי צדק והתור הראשון שלהם הוא ב1 ליולי.

מישהי יודעת על עוד מקומות באזור ירושלים שאפשר לעשות את זה שם?

 

  חודשיים.

גם הבת שלי בעלת אופי ערני במיוחד ועד עכשיו אני בשוק.. בדוק התייעצתי היום עם שת מקצוע בנושא. היא אמרה שזה האופי של הילדה ועכשיו (שלי בת 4 חודשים ושבוע בערך..)  זה לא כ"כ הגיוני לעשות לה סדר ובטח לא  לעזוב אותה לבכות לבד...היא פשוט לא תידם ותמשיך לצרוח.

בעיניי פשוט תתני לה כרגע מה שהיא צריכה.

תשעה חודשים סחבת לא הורדת אותה לשניה ועכשיו היא רגילה לכך וברצינות: פרידה של תינוק מאימו ורכישת עצמאות היא תהליך ארוך שמתחיל בלידה ומסתיים לאחר 18 שנה ואף לאחר מכן. אני בת 38 ועדיין נעזרת באבא שלי לפעמים... חודשיים זה באמת פיצי, בעיקר במה שקשור לשינה... שיהיה בנחת....

אני יכולה להגיד מה אני עשיתי

הבת שלי עד גיל חודשיים וחצי גם נרדמה רק על הידיים/ הנקה וברוב המקרים איך שהייתי מחזירה אותה למיטה הייתה מתעוררת. היא ממש כבדה (גם אז..) וכבר היה לי ממש כבד וקשה לסחוב אותה הרבה על הידיים או במנשא. וגם היא הייתה כל הזמן עייפה כי השינה הייתה מצ'וקמקת ובכתה המון.

אז בגיל שלוש חודשים (כשהייתי בטוחה שכבר הפסיקו לה הכאבי בטן) החלטנו לעזור לה לישון במיטה.

השכבנו אותה כשהיא עייפה אבל גם לא מידי כי אז היא ממש עצבנית.

והחלפנו לה טיטול לפני. וצריך גם לוודא שהיא לא רעבה.

ואז על הידיים שלנו שרנו לה שיר קבוע כל פעם לפני שהיא הלכה לישון במהלך היום.

ואז שמנו אותה במיטה עם מוצץ ועם המון!!!!!!! ליטופים בכל הגוף וחיבוקים כשהיא במיטה ושרנו קצת ועשינו ששששש..... ועטפנו אותה עם שמיכה, ונידנודים של המיטה.

וכן - נכון- בהתחלה היא צרחה במיטה-  מה שהכי חשוב בעיני זה כן לתת מענה לבכי-  עם כל מה שכתבתי בשורה הקודמת ולא לעזוב אותה עד שהיא נרדמת או רגועה. ולא להשאיר אותה לבד צורחת בשום אופן. אבל גם לא להוציא מהמיטה.

עם הזמן זה השתפר וכבר לא היה צריך לנדנד את המיטה  וכל פעם יכולנו להוריד עוד משהו והיא ממש אוהבת את המיטה שלה.

היא גם לא שנאה את המיטה או משהו כזה כי גם כשהיא התעוררה אם היינו לידה היא היתה רגועה והסתכלה במיטה.

היא פשוט רצתה את הקירבה שלנו אז בהשכבה לישון ניסינו לתת את זה  כשהיא במיטה ולא על הידיים.

עם הזמן אפילו יכולנו לצאת מהחדר והיא הייתה רגועה ונכנסנו להחזיר את המוצץ שנפל.

 

 

 

הרגלת לידיים, מזדהה עם כל משרשמת,אפ זה מנחם גם אצלי ככה.. בקושי ישן ביום בלילה יש טקס שינה ארוך.

לגבי משאומרים הגעתי למסקנה שכל אמא שיש לה ילד קצת יותר גדול משלך תרשה לעצמה לתת עיצה גם אם בכלל לא ביקשת..
אני מנסה לעבוד על עצמי לא להתעצבן מזה.

לפני חמישה חודשים התמודדנו עם אותה שאלה, אחד הקטנים פשוט בילה על הידיים ימים ולילות

היום הוא כבר משחק בלול מעט, משתרך על הרצפה, ולמרות שקצת קשה לו עדיין להרדם לבד, אני מרגישה שהתקדמנו צעד משמעותי קדימה.

 

אז פשוט לזרום עם זה בנחת ובהשלמה. בסוף זה מסתדר..

אם זה דבר שעובר אז בסדר גמור, בע"ה נסתדר עם זה בנתים בכיף.

אני סתם מדמיינת את עצמי מרדימה ילדה בת שנה על הידיים כל לילה.......

זה שהיא ישנה לילה בגילה זה מאד יפה. אולי היא לא זקוקה לתנומות ארוכות ביום. ויש תינוקות שישנים רק כשהם צמודים אליך...מה לעזות...

אגב, מה זה ה"טקס"? אם מדובר בצרחות אז חבל......

אין לי בעיה שהיא תהיה ערה ביום..להפך. אבל לפעמים אני רואה שהיא עיפה וקשה לה לישון... לכן שאלתי.

הטקס זה אומר אוכל ואז להחזיק אותה לפחות חצי שעה לפעמים עם נדנודיםעד שהיא בשינה עמוקה...(כי אחרת היא תקום כשאניח אותה..)

אני ובעלי חמודים וממוצעים חיצונית אבל ילדתנו המתוקה לא כ"כ דומה לנו היא פשוט שילוב מגניב של אחותי הקטנה יפיפיה  ומתוקה ושל גיסתי אחות של בעלי שגם היא ממש מרשימה קיצר ממש לא קשורה אלינו (מי שמכיר את הדודות שלה מיד מזהה את הקשר...)

ואז כל מי שרואה אותה מסתכל עלינו... שלכם? ולמי היא דומה זה ממש לא אתם...

מה אתן אומרות ???

 

אני תמיד אומרת שמימינוס ומינוס יוצא פלוס ;)

מי שאוהב להעלב - תמיד ימצא ממה

למה לא לקבל מחמאה על הבת שהיא יפהיפיה?!  תגידו הלוואי על כל הילדים שלנו..ממש זיווג משמיים..

ממש לא צריכים להיעלב..תחשבי אם זה היה הפוך?... זה היה נראה לי באמת מעליב...

האם להעלב, יותר בקטע של התגובה כששואלים אותך מאיפה היא? והיא בכלל לא דומה לכם  (גם בצבעים..בעלי יצא הפוך מכל משפחתו והוא יחסית כהה...)

וברור שזה מחמאה בשבילי.

אם הוא איתך כל היום, הרי שאת מייצרת את הכמות שהוא צורך, וכנראה הוא פשוט צריך פחות לינוק ב"ה האמא היהודיה (הנפלאה!) תמיד בטוחה שהילד לא אוכל

ולא אמרתי שהוא לא אוכל - הוא מקבל את ההשלמות במוצקים, אבל את הרי יודעת שהם לא משתווים (במיוחד לא בימינו) לחלב אם... אני גם מאוד רוצה שהחוויה של ההנקה תימשך יותר מ-11 חודש  

מלבד זה - אנ צריכה להביא למעון או חלב אם או מטרנה לארוחת אחר הצהריים - ואני ממש לא רוצה להתחיל לקנות מטרנות.

קטונתי לייעץ בשאיבות! לא הייתי עומדת בזה שבוע...

 

חזרתי להניק באופן רגיל והפסקתי עם השאבות תוך כדי שתיה מרובה.  וב"ה חזר החלב

זה לא אומר שזה סוף ההנקה, הכמויות של החלב זה הרי דבר כ"כ דינמי.

תנסי אולי לשתות ממש ממש ממש הרבה לפני השאיבה וגם תוך כדי, לשתות ולהמשיך לשאוב עוד קצת מכל צד.

תוך כדי שאת שואבת את יכולה גם לנסות לעסות את השד מכל הכיוונים בד"כ זה מגביר את הזרימה.

 

וגם אם תוסיפי לו מטרנה למעון זה עוד לא אומר שזה סוף ההנקה.

כשהוא איתך את יכולה להמשיך להניק, לפי השינה וכד'. . גם אם זה לא ארוחה שלמה. החלב לא יגמר מהר כ"כ.

עוזר מאד.

יש חברות לא יקרות וטובות

עודדתן אותי

לגבי החילבה - אני מפחדת מהריח שזה עושה. פעם ניסיתי ולא הייתי מסוגלת להמשיך. והבנתי שאלה ללא הריח הן ממש יקרותץ

חוץ מזה - אתן בטוחות שחילבה עוזרת גם כנמצאים בשלב כל כך מתקדם (הילד אוטוטו בן שנה)?

אני קניתי ב"על המשקל", ב-42 ש"ח. לא מפריע לי בהם ריח וכד'.

הבן שלי בן 4 חודשים אבל זה לא נשמע לי משנה, זה אותו גוף.

דבר נוסף- גיליתי שזמן השאיבה לשתות במון ופשוט יוצא יותר חלב.

 

ומקסימום, ב"ה שיש מטרנה!! פעם זה היה יותר באסה שאין חלב, והוא כבר כמעט שנה יונק וזה מעולה.

פעם ביום מטרנה לא נשמע לי משמעותי.

 

בהצלחה רבה

לכל קופת חולים יש גם מערך של רופאי נשים הזמינים באופן מיידי במסגרת מה שקרוי 'מיון קדמי'. איננו יודעים מאיזה איזור את אבל באיזור ירושלים רבתי קיים מיון גינקולוגי בשעות הערב גם בסניפי טרם (ירושלים ובית שמש) היכל לתת מענה לבעיות כאלו. את יכולה לבקש מרופא משפחה מרשם לטיפול אמפירי מתוך הנחה שמדובר בפטריה (למשל נרות אגיסטן). אם לא יעזור כדאי יהיה להתקדם לבירור מעמיק יותר. יכולות להיות סיבות מגוונות. 

אני מאמינה שאת כבר אחרי שבוע 4,5

קבעתי תור והוא לעוד שבועיים, אז יש לנו סיכוי אולי בע"ה-בע"ה לשמוע דופק כבר?! 

 

(יאוו אני מתרגשת לחזור לכאן!!)

1. אכן זה קשה להרגיל לבטן אם זה לא ממש מההתחלה, אבל מספר עצות:

צריך לדאוג שכאשר הוא על הבטן יהיה לו סביבה נעימה ומגרה וכדאי שגם את תהיי לידו תדברי, תשירי ותשחקי איתו כדי שתהיה לו סיבה טובה לרצות להיות על הבטן.

 

כדאי גם לעשות זאת בהדרגה בתחילה לדקה שתיים וכל כמה ימים להוסיף עוד דקה. יקח זמן אבל הסבלנות משתלמת..

זה חשוב לא רק לראש כמו שהזכרת אלא גם לזחילה וחיזוק של שרירי חגורת הכתפיים.

 

2. יש סוגים רבים של מתלים למגבות שאפשר לשים על דלת האמבטיה או על הקיר.

 

בהצלחה!

על המתקן כביסה, גם מתייבש מהר וגם לא מעמיס את האמבטיה

החיסרון הוא שלפעמים שוכחים להכניס אותה לאמבטיה לפני שמתקלחים וכשזה מתגלה- זה מאוחר מדי וצריכים להשתמש במגבת של הבעל (או של הידיים, אם של הבעל בחוץ ביחד עם שלי..)

גם כמה דקות על פעם מצטברות לזמן..
הוא לאט לאט מתרגל (ככה ראיתי על שלי..)
ואני גם נותנת לו לבכות, ממש קצת. עד שהוא נפגע. ואז הופכת.
יש גם התמודדויות קשות בחיים.. זה סה״כ לטובתו.
(יש בפורום גישות שיגידו לך שאסור לתת לו לבכות, ושאולי תנסי מנשא? (אגב- אחלה רעיון..))

זה עושה את אותה עבודה בדיוק, כי התינוק מזיז את שרירי הכתפיים והצוואר בתגובה לתנודות הגוף של אימו כל העת. 

הצורך "לשים על הבטן" נולד, כאשר אימהות הפסיקו לשאת את ילדיהן, לפי התכנון המקורי

לפי התכנון המקורי, תינוקות נולדו להיות תלויים על אימותיהם, וזה גם כיף להם, בניגוד לסתם שכיבה על הבטן...

 

להתחיל עם השכבה שלו על הברכיים שלך. ואז הוא עלייך, יותר רגוע, גבוה כך שיש לו על מה להסתכל, ולאט לאט יתרגל.

אל תילחצי, בגיל חודשיים וחצי הוא עוד לא אמור להרים את הראש אלעל... ותתחילי בהדרגה.

אגב, יש כאלה שאומרים שמנשא גם גורם לילד להחזיק את הראש ולכן כן עושה את העבודה.

פחות מדאיג אותי כעת שידע להרים ראש ויחזק את שרירי חגורת הכתפיים כי הוא מרים מאוד יפה את הראש..

(אמנם בטיפת חלב היא ציינה שהוא מרים יפה אך מצפה להרמה גבוהה יותר..)

 

הדבר המדאיג זה הראש שמקבל צורה... שבהמשך אם לא אדאג לכך זה יהיה בלתי הפיך ח"ו!

לא בטוחה שהכמה דקות על הבטן יועילו לצורת הראש-אלא יותר לחיזוק השרירים שכמובן זה מאוד חשוב! ובכלל לא מזלזלת...

זה קורה וזה מסתדר, העצמות רכות מאד וזה לא באמת משנה את הצורה של הראש...

וזה בעיקר בגלל ומאז ההנחיה להשכיב תינוקות לישון רק על הגב.

לא נראה לי ששתי דקות פה ושם זה מה שיפתור את הבעיה... למרבה הצער.

(משכיבה לישון בעיקר על הבטן)

http://www.mako.co.il/ninemonth-pampers/Article-8e0012462a9b631006.htm

אחד הבנים שלי עם ראש כזה

כי רק בגיל 5 חודשים עברנו לבטן באופן מוחלט במקום גב.

ואז זה כבר היה מאוחר מידי והצורה התקבעה!

כעת עוד לא מאוחר. שימי על הבטן!!!

אני משקשקת שיגיע החלאקה

ואז כולם יראו את הצורה המוזרה של הראש שלו...

איכשהו עד עכשו מי שלא ידע-לא ראה

מרוב הרעמה של הקוקו, אבל תכף החגיגה תיגמר...

את הגדול השכבתי בהתחלה רק על הבטן - (גם בלילה) ובטיפת חלב כעסו עלי שזה מסוכן ולכן מניסיון העבר,

את השני הרגלתי מההתחלה לגב- שיסכים בלילה לישון על הגב...

אך כל הבאסה עכשיו "מתיישר לו הראש" והוא ממש לא מצליח להתרגל על הבטן...

 

אך גם על הצד זה טוב מהבחינה הזו- לא?! את זה הוא איכשהו קצת מסכים...

האם תוכלי להעתיק לי את זה?

תודה!

קראתי הרבה על הנושא של מוות בעריסה, ועל ההמלצות, ולפי הנתונים האישיים שלנו, החלטתי שלא ליישם את ההמלצה.

חלילה אני לא יודעת מה טוב לכל תינוק בעולם הזה - במיוחד עבור אלה שאני לא מכירה בכלללל

מאחלת שתמצאו את הפיתרון הנכון עבורכם!

גם אני מצאתי שיטה- מלא ארוחות פיציות כל היום, ולישון קצת צהרים ליד הילדים שמשחקים....

כבר חשבתי שאני יוצאת מדעתי...

כיף שיש איפה לפרוק, כשעוד אי אפשר לדבר על זה עם אף אחד... 

על פיתרון המסטיק עוד לא שמעתי...

בע"ה ננסה והלוואי ויעזור...

כל בוקר להתחיל עייפה  מסוחררת עם בטן לוחצת כאילו אכלתי - אבל לא ועם בחילות וגועל מכל דבר!!

 

כמה קשה זה, להגיע כך לעבודה ולסחוב עד אחה"צ!!!

 

בלעעעעעעע  קשה לי.

 

אבל ב"ה שזה מסיבות טובות.

וכיף להזדהות איתכן.

ממילא את צריכה הפניה לסקירה מאוחרת.

הוא גם יבדוק את תוצאות הסקירה הנוכחית וגם יפנה אותך לבדיקות נוספות אם צריך.

התוצאות של אתמול...

אני פשוט נורא מבולבלת ולא יודעת מה עוד אני צריכה לעשות ויש לי תור לרופא רק ב8/5 משהו עם חלבון עוברי...

סליחה על הבורות...

קודם כל היי רגועה, לא צריך להלחץ וכל הבדיקות באמת מבלבלות. התור עוד שבועיים וזה לא הרבה זמן... אני הייתי מגיעה לרופא כל חודש-חודש וחצי.

 

לגבי הבדיקה חלבון עוברי, היא בדיקה סטטיסטית בלבד שבה רואים מה הסיכוי לעובר עם תסמונת דאון, משילוב של בדיקות דם ושקיפות עורפית(מבוצע באולטראסאונד)  והיא לא בדיקה שחובה לעשות תלוי בך.

 

חוץ מזה כדאי לבקש בדיקות דם כלליות לראות שהברזל תקין ולפי זה לקחת/לא לקחת תוסף.

 

בהצלחה ומקווה שעזרתי. את יכולה לחפש מידע נוסף באינטרנט יש באתר "יולדת"

 

בעז"ה

 

שנית -

חשוב מאוד להיות רגועה.  רוב מחלט של הריונות אינם תקינות לחלוטין, וגם אם האמא לא תעשה אף בדיקה, בעז"ה התינוק\ת נולד\ת בריא\ה ושלמ\ה.

 

שלישית - דברים חשובים לבדיקת דם - VIT D, לפי המעבדה של קופת חולים הערך חייב להיות מעל 30.  יותר מדי רופאים מזלזלים בזה.  אפשר להגיע למספר הזה עם טיפות D.  לפעמים צריך לקחת 50,000 יחב"ל בשבוע.  D גורם חיוני על מנת שהסידן ייקלט בגוף שלנו.  הכי קל עם טיפות של 1000 יחב"ל (יחידות בין-לאומיות, כך סופרים את הכמות, לא במ"ג).  אפשר ליטול את הטיפות פעם בשבוע והטיפות עובדות כל השבוע (הן על בסיס שומן, ולכן העודפים לא נשטפים החוצה כמו VIT C).

 

לבדוק גם פריטין  FERRITIN., (לא רק המוגלובין או ברזל IRON) פריטין הוא מחסן הברזל בגוף.  חשוב מאוד להיות עם מחסנים מלאים.  אחרת - חובה לקחת תוספות.

 

לבדוק B12.  יותר מרופא משפחה אמר לי שגם אם כל הערכים תקינים, אבל B12 נמוך (נמוך מאוד מאוד), האדם עלול להתמוטט סתם כך פתאום.  בד"כ כשיש תזונה סבירה, יש מספיק B12 כדי לא לקרוס, אבל עדיין רצוי להיות במקום טוב באמצע התחום.

 

ואחרי כל זה - ר ו ג ע  !!!!!

 

הרופא שבצע את האולטראסאונד היה רגוע.  אם חלילה יש בעיה נראית לעין, הוא שולח את האשה לבדיקה רלוונטית באופן מיידי!!!

 

תהני מהזמן שאת עדיין יכולה לקום כשאת רוצה ולישון כשאת רוצה, לצאת ולבוא בחופשיות.

בעז"ה, בעוד חדשים מספר, בשעה טובה ומוצלחת, לא תוכלי לעשות זאת עוד שנים רבות.

ושלא כל פעם מחדש פותחים שירשור עם אותם שאלות?

 

אולי לעשות סדר ולנעוץ למעלה?

עיסוי מתחילים לעשות רק בשבוע 34 או 36 כך שיש לך עוד הרבה זמן...

מעבר לזה- אין לי תשובות...

להשתמש בכל מיני דרכים טבעיות לקיצור הדימום, כגון לימון

בגדול עליתי בסביבות ה15 סה"כ

 

אחרי חודש מהלידה ירדתי 7 ק"ג

 

ובהרבה מאמץ חזרתי למקורי....

 

(אני ממש ממש משתדלת כדי לא לצבור "חובות")

 

איך אצלכם? 

עליתי ממש טיפה..8 קילו ונראה לי בהנקה הייתי כבר יותר רזה מלפני ההריון...

(לא זוכרת כמה זמן אחרי ירדתי אבל די מהר...)

 

בהריון השני עליתי 13 וירדתי בינתיים רק 8 (חודשיים וחצי אחרי..)מחכה שירד עוד..צריכה לעשות ספורט..

מתגעגעת לתקופה של תחילת ההריון כמובן לא לבחילות וההקאות אלא לתוצאה של זה שהייתי מאוד רזה וחתיכה...

 

ואחרי קצת יותר מחודשיים נשאר לי בערך 2.5 לרדת.

בערך 15 קילו  חודשיים אחרי ירדתי 22 קילו . הריון שני 12 קילו אחרי חודשיים הורדתי אותם . האחרון גם 12 וירדתי אותם נשארה בטן מעצבנת שלא מצליחה לרדת ,אבל בגדול המשקל שלי עומד עכשיו על 55 מרגישה דובה מהלכת ...

ירדתי בהכל אחרי חודשיים פלוס מינוס, אבל הגזרה לא מה שהיתה...
נראה לי שפשוט איו ברירה אלא להתאמן

בהריון הראשון עליתי 25 קילו..וממש לא הורדתי הכל

בהריון השני עליתי 20 קילו וגם אז נתקעתי עם עודפים

בהריון השלישי העליתי 15 קילו.

ואח"כ עשיתי סוויטש' בראש והורדתי איזה 12 קילו.

עכשיו ב"ה מרוצה נראה מה יהיה בהריון הבא.

שעליתי ק"ג 1 מעל המשקל ההתחלתי

 

עכשיו עליתי עוד 2 ק"ג ללא קשר להריון בעע חח

 

לא לנזוף בי...

 

אני לא זוכרת אם שאלת אותי את זה או לא

20 קילו, ירדתי עד ח5 חוד' אחרי הלידה 18 קילו.. אני נאבקת מאז עם ה2 הנותרים, זה עולה ויורד כל הזמן..

25 קילו וירדתי 20 (הייתי בתת משקל לפני ההריון)

בראשון- 10 ק"ג, שירדו בלידה וחלקם חזרו בהנקה.. כשהפסקתי להניק ירדתי הכל+ אבל אז שוב נכנסתי להריון..

בשני נראה לי גם עליתי בסביבות ה 10-12 וירדתי הכל כחודשיים אחרי.

ועכשיו- נראה..

אבל באמת הגזרה לא מה שהיתה. גם כשירדתי הכל היתה בטן מעצבנת.

אבל אחרי שלוש הריונות די צפופים (שנה אחרי שנה) והנקות שמשמינות ביותר, נשארתי עם עודף של 15 קילו.

 הורדתי בערך 10-12 חזרה. ועכשיו- בתחילת הריון מקוה להצליח לשמור על עצמי יותר...

בהריון הראשון עליתי 10 קילו התינוק שקל קרוב ל-3 ק"ג, ובכל אופן אחרי הלידה ירדתי רק 2 ק"ג!!!!, ועל השאר נאבקתי עוד 9 חודשים. וירדתי רק עוד 6. את ההריון השני התחלתי עם עודף של 2 ק"ג, עליתי רק 8 וירדתי רק 2 ק"ג אחרי הלידה ואת השאר לקח לי שנה!!! התחלתי הריון שלישי במשקל 4 ק"ג עודף מהמשקל לפני ההריונות, עליתי 12 ק"ג, ושוב פעם ירדתי רק 2 ק"ג אחרי הלידה, ולקח לי לרדת שנה ושלושה חודשים כדי לחזור למשקל המקורי לפני ההריונות (בלי עודף הפעם!) ועכשו אני אחרי לידה רביעית, עליתי 10.5 ק"ג. הייתי בטוחה שאני יוריד כבר הרבה מהלידה עצמה, כי התינוקת שקלה יותר מ-3 קילו. אבל שוב ירדתי רק 2 קילו אחרי הלידה, ועכשו חודשים אחרי עוד 2 ק"ג. נשאר לי עוד 6 ק"ג שירדו בעז"ה ביזע ודמעות...

 

תגידו לי איך זה קורה שאני יורדת רק 2 ק"ג אחרי הלידה (אני נשקלת יום אחרי הלידה)??? רק התינוק שוקל 3+, השלייה, המים,

 

זה רק אצלי???

רוב הנשים שאני מכירה חוזרות לעצמן,

 

אני ממש לא אוכלת הרבה,

 

זה לא הוגן!!!

ועכשיו כשאני חצי שנה אחרי הלידה אני שוקלת 49 (בתחילת ההריון שקלתי 57)
לא עליכם. אני מרגישה עלה נידף ברוח ואוכלת פווול!

עד כמה שידוע לי יש צבירה של נוזלים בגוף שלוקח לגוף זמן מה להפטר ממנו...

הייתי ממליצה לך להתעלם מהמשקל עד סוף משכב לידה לפחות (6 שבועות) ורק אז אם זה כ"כ חשוב לך להתחיל לבדוק ואולי להתייעץ עם דיאטטנית לגבי הורדה נכונה בלי לפגוע בהנקה.

אני מחכה הרבה יותר, כי ראיתי שאם אני מגבילה את עצמי- זה מיד פוגע בהנקה...

אין לי מושג כמה ירדתי מיד אחרי הלידה- אף פעם לא חשבתי לבדוק...

קחי את הזמן להתאושש מהלידה ורק אז להתייחס למשקל...

וחודש אחרי ירדתי 8.

ירדתי 3 בתחילת ההריון

עליתי 12

וירדתי 6 ק"ג

אני עכשיו עם עודף של איזה 3-4 ק"ג מהמשקל ההתחלתי שלי..

 

שאני משתדלת לא ללחוץ בשירותים...

 

(ממש מחילה על הפירוט!)

וגם לשתות המון וגם מיצי פרות יבשים כמו שזיפים,כדי לרכך את היציאות ולהקל את כל התהליך.

תרגישי טוב יותר!

ששעוזרות ליציאות.. אם את רוצה אני יכולה לבדוק את השם...

וכן.. משחה זה מה שעזר לי..

רפואש!

אבל הטחורים עצמם זה סבל בפני עצמו..

בס"ד

 

דבר ראשון - תזונה

להגביר בצורה משמעותית סיבים תזונתיים: בארוחת בוקר סלט, במהלך היום פירות וירקות טריים ומבושלים ובארוחת ערב

שוב סלט. (וכמובן - לא להסיר את הקליפה...)

שתיה מרובה - 2 ליטר ביום לפחות. 

דבר שני - פירות יבשים: ממליצה לפתוח את הבוקר בתמרים או שזיפים מיובשים

כמו כן טיפ אישי - כל יום לאכול בארוחת צהריים צלחת קטנה מלאה בסלט סלק אדום מבושל (מכינים כמות גדולה לפני שבת כסלט ונהנים כל השבוע) וכך תרוויחי פעמיים: גם מסייע בעיכול באופן משמעותי וגם מעלה את רמת ההמוגלובין. ממליצה מאוד לבשל את הסלק ללא קליפה וחתוך כבר לקוביות עד שנשארים מעט מים בסיר - להוסיף כמה שצריך עבור הסלט ואת השאר לשתות!

ודבר אחרון -  היגיינה: מקלחת יומיומית ושטיפת האיזור עם מים וסבון ולאחר מכל למרוח משחת פרוקטוגליבנול.

כאשר תרגישי שיפור את יכולה להפסיק עם המשחה אך לא עם התזונה!

 

 כדורי הברזל שאת בוודאי נוטלת גם מסייעים לעצירות שגורמת ליציאות קשות ולטחורים אך אל תפסיקי ליטול אותם, אולי כדאי להתייעץ ולשנות לסוג קצת יותר עדין מבחינת העיכול, ורק לשים לב לרמת ההמוגלובין ע"י ספירת דם - ולהתאים כדורי ברזל המכילים מספיק מ"ג של ברזל לצרכים של גופך, שתגיעי מספיק חזקה ללידה.

 

אם תקפידי על תזונה ושתיה מרובה לאורך כל ההריון וגם לאחר הלידה - תשכחי מהטחורים!

 

בהצלחה רבה, רפואה שלימה ולידה קלה בע"ה!

ב"ה

 

אני מתארת לעצמי שאחרי הלידה אני אזדקק להם...

בספר של דויד קאפח (טבעי) הוא ממליץ להתחיל את היום עם כף דבש על בטן ריקה. לחכות משהו כמו 10 דקות ואח"כ לשתות כמה כוסות מים.

אחרי שגיליתי את העצה הזו, התחלתי לעשות כך בקביעות אחרי הלידות (לפני שהטחורים התחילו) וזה עוזר בצורה מדהימה! תשתמשי במשחות כדי לסיים עם הנפיחות, הפצעים , הכאב וכו'. אבל כדי לגמור עם זה וכמובן כדי שלא יחזור וכדי שהיציאות יהיו רכות ולא יכאיבו- זה הדבר שהכי הכי עוזר.

בהצלחה ! תחזיקי מעמד, בסוף זה יסתדר.

סבלתי מזה הרבה אחרי הלידה, לי אישית עזר כמה טיפולים של דיקור סיני, שמעתי גם על שמן רוקח שהוא טוב

 

זרעי פשתן יכולים לעזור.

בשורות טובות!!

גם אני הייתי במצב גרוע. טיפסתי על הקירות מכאב.

פניתי למרפאה אלטרנטיבית [למרות שאני לא ממש מאמינה בזה...] היא נתנה לי טיפות לשתיה לכיווץ הטחורים, ובמקביל שיניתי תזונה:, עברתי ללחם מלא, הקפדתי לאכל כף סובין מידי יום, כמובן ירקות ופרות ,תמרים,שזיפים והרבה מים.

ואכן ביטלתי תור לניתוח.

בהצלחה ורפואה שלימה

מנסיון של אישי זה היעיל ביותר!!

 

ועוד עצה לממש לפני הלידהומיד אחריה- להשתדל לאכול רק דברים קלים..

 

היתה לי לידה אחת שאיך 0שהיא נגמרה ישבתי על מנה עוף וסבלתי..

 

ולידות אחרות כשהקפדתי על תזונה- עברתי ממש בקלות ב"ה.

 

רפואה שלימה!!

אם הטחורים חיצוניים - לכתוש שום , להשרות בשמן זית ולהניח על עם צמר גפן

אם הם פניימיים , שן שום - להשרות בשמן לפחות חצי שעה ולהכניס כמו נר

עזר לי הרבה פעמים !

נשמע לא נעים וכו והזוי - אבל שווה לנסות

בדוק.

 

לא קראתי את כל התגובות.. אבל- פשוט למרוח חמאה על המקום!

 

גם חמאת שיאה, וזלין, שמן שקדים וכל שמן הם דברים שעוזרים.

 

לשטוף כל פעם כשנכנסים לשירותים.

 

לשבת בתוך מים, להוסיף קמומיל (זה מרכך את המקום ומרגיע).