פורום הריון ולידה (עמוד 5136)

איפה ניתן להשיג?!

יש עגלות משולבות שאת יכולה לנסוע רק עם השלד והסלקל.

 

לי יש של פג פרגו ויש את האופציה הזאת.

יש שמה לא הרבה הייגיינה: ערביות , אריתראים שמפיצים מחלות.. חבל תנסי אם תוכלי

ללדת במקום אחר!!

היא עובדת שם...

וגם הוא במרחק של חצי שעה נסיעה.. השאר במרחק של שעה-שעה וחצי ויותר.....

 

תודה!

אני הייתי שם לקבל וונופר (פעמים בשתי תקופות שונות) (אשפוז יום) והרופאים שם הם בעצם מילדים, זה כתוב להם בתוית והם נשמעים נחמדים.

 

ואני אישית לכל מקום לוקחת איתי דולה זה הרבה מקל כאשר הבעל לא יכול לגעת בך ולעזור לך באופן אישי!!

 

בהצלחה ולידה קלה ומהירה ותצאי בידים מלאות!!

 

לא מכירה את חדרי לידה מצטערת!.......

אך באמת היה לה מאד קשה עם התינוק- 

ממליצה כן לנסות לארגן מראש מישהי שיכולה להיות איתך כמה שעות ביום לשמור על התינוק כדי שתוכלי לנוח ולישון 

(כמובן שזה יהיה מישהי שנעים לך ממנה פשוט ללכת לישון ולא תצטרכי "לארח" אותה...

שאר הדברים- אין לי מושג...

בית חולים מקבל כסף רב עבור כל לידה.

איפה נשמע שאין תינוקיה??? יולדת צריכה לפחות כמה שעות מנוחה ביום!

גם אני לקחיתי ביות מלא כשהייתי במעיני הישועה, אבל בהחלט היתה לי את  האופציה לכמה שעות שקט ומנוחה.

זו ממש שערוריה בעיני, מה גם שאין אופציה אחרת בדרום!

מה שכן, מחלקה חדשה ויפהיפיה.

אבל לעניות דעתי זה מתגמד לעומת מנוחה...

בעקבות מדיניות ארגון הבריאות העולמי, ש"בית חולים ידידותי לתינוק" (מונח מקצועי, אפשר למצוא אותו בקלות בגוגל) הוא בית חולים שבו התינוק שוהה לצד אמו במשך כל זמן האשפוז, זו נורמה מקובלת בהרבה מקומות, ששם יפקחו עיניים בתדהמה על המחשבה שהתינוק יהיה מאושפז בנפרד מהאמא (בערך כמו שאת תפקחי עיניים בתדהמה על בי"ח שיארגן "חדר ללינת מלווים" כשילד גדול מאושפז, ולא יקבל כמובן מאליו שהמלווה לן ליד מיטת הילד המאושפז).

שמכריח לישון ליד הילד המאושפז

 

כך נראה לי שמותר שבבית חולים יהיו את 2 האופציות. זכותה של אמא להחליט לנוח אחר הלידה בלי תינוקה גם אם את או אחרים פוקחים עיניים בתדהמה. זה הילד שלה.

במיוחד אלו שמאמינות בביות היו צריכות להתעורר. אתן חושבות שלהכריח אותכם להביא לתינוקיה זו שערוריה?!?! זו שערוריה גם להחליט ההפך...

 

צריך לתת לכל אמא אופציה לבחירה כמו בלניאדו לדוגמא!

אסור להשאיר את הילדים במחלקות הילדים ללא מבוגר 24 שעות!

 

מניסון של אישפוז עם הבן שלי.

זכותו המלאה גם בחדר אחר אם יש לו

 

גם אני הייתי באישפוז עם ילד

הייתי צריכה להיות באיזור אבל ממש לא הייתי חייבת להיות צמודה אליו כל הזמן. זו היתה בחירה שלי...

ודרך אגב הסיבה היתה רק כי אין טיפול הולם בילד. זה לא שמישהו משגיח עליו או דואג לצרכיו חוץ מההורים. אפ זה היה קורה ממש לא הייתי פוקחת עיניים על הורים שהשאירו את ילדם ללילה לבד...

 

האמא לידי השאירה את הילד שלה בן ה-12 לבד די הרבה פעמים וגם בלילה לא תמיד ישנה לידו וקראו לה בטלפון אם היה צריך. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(תיאורטית, גם הבן של השכנה) ובד"כ האמא לא אחרי לידה.....

בי"ח שיקח בחשבון את המכלול, מה שטוב למשפחה. שלא יראה רק את התינוק או רק את אמא שלו. לטובת התינוק אישה אחרי לידה צריכה לנוח, אם לא- זה יפגע בו אח"כ. עדיף שלתינוק יהיה אמא כמה שעות פחות בימיו הראשונים מאשר אמא לא מתפקדת בשנה הראשונה לחייו (מנסיון).

פעם היתה שיטת הרחקה של ההורים מהילדים בארץ (במיוחד בקיבוץ...) אז היום הולכים לקיצוניות השניה. לא זה נכון ולא זה נכון.

חוץ מזה, אי-אפשר להשוות את המצב בחו"ל (אירופה ואמריקה) לעומת ישראל. בחו"ל אישה שמולידה 3 ילדים (למעט קבוצות מיעוט) זה ממש חריג. בארץ במעייני הישועה לדוג ממש לא חריג למצוא משהי בלידה שישית שיש עוד 5 קטנים בבית.

בחו"ל, בדר"כ גם הלידה השניה תתרחש אחרי כמה שנים טובות אחרי הלידה הראשונה. בחו"ל יש 2 סבתות עוזרות המשרא מלאה בדר"כ ועוד משפחה מסביב כי לידה זה אירוע חריג.

בארץ, הרבה פעמים סבתות לא מגדלות 4 נכדים אלא יותר (20 למשל) ולא יכולות להיות עם יולדת אחת כל הזמן ולעזור. גם לא נדיר למצוא לידות של נכדים קרובות יחסית.

בקיצור, לאשה בחו"ל יש יותר אפשרות מנוחה מאשר בארץ.

היא באה ישר מבית החולים טרוטת עיניים  הניחה את התינוק בתינוקיה וברחה למיטה וישנה במשך איזה 10 שעות בלי הפסקה...

 

היא סיפרה שגם כשהתינוק שלה נרגע לא עזר לה כלום והצרחות של כל התינוקים האחרים הלכו להטריף אותה ובמשך יומיים היא לא ישנה. היא אמרה שכבר עדיף היה לה לחזור הביתה שניה אחרי הלידה מאשר הטירוף הזה

ילדתי בסורוקה לפני חודשיים.. (האמת ילדתי באמבולנס והגעתי לשם לאשפוז אחרי הלידה) הייתי כמעט שבוע בגלל צהבת של התינוקת. למרות שהבנתי שמשחררים שם אחרי 36 שעות אם הכל בסדר בעז"ה

יש 4 מחלקות א', ב' חדשות ונעימות 2 נשים בחדר כדאי לבקש להגיע לשם ג' ו ד' די זוועה. יש חדר אוכל לכל 2 מחלקות האוכל לא משהו... כדאי להגיע מצויידים.. הם מאוד משתדלים לא לשים בדואיות וישראליות ביחד למרות שלא תמיד מסתדר )(לי החליפו 3 נשים במשך השבוע שהייתי שם וזכיתי רק ביהודיות ב"ה)

הצוות מקסים, ולא צריך להביא כלום לתינוק, יש להם הנחיות שאסור לקלח את התינוקות כי אין טרמוסטט בברזים די מעצבן.. לגבי המנוחה אין שם תינוקיה וזה מאוד קשה. אני הייתי אחרי לידה שישית ובאיזשהוא שלב ממש התמוטתי מעייפות וחולשה (אם יש אחות נחמדה היא תסכים להיות קצת עם התינוק אבל בד"כ רק למקלחת או לרדת למטה לקנות משהו...)כדאי מאוד מאוד לדאוג שכל יום יהיה מישהו שאפשר יהיה לנצל אותו לפחות לשעה- שעתיים של מנוחה אמיתית.

אם יש עוד שאלות בכיף!! אשמח לענות...

אולי יהיה לך חותר קל אם תדמייני שהיית בשלב הזה בקיץ 

 

בידיים מלאות בעז"ה!

אני מבינה שזה לא קל!! אבל חבל שהוא יהיה בשלב הזה פג זה סיוט שלא כל אחת רוצה זאת. ואני בטוחה שכולן ככה מעדיפים ילד בריא וחזק ונושם בכוחות עצמו וכו'.

 

אנא התעזרי בסבלנות יש לך סך הכל רק חודשיים בערך.. התעזרי וזה יגיע בזמנו ובעיתו!!

 

כדאי לחכות!! ומברכת אותך שתעברי בקלות את התקופה ותלדי בלידה קלה ומהירה!!

אם יש באיזור מגורייך בריכה מחוממת, במים לא מרגישים את המשקל וזה כיף.

 

בכלל- תעשי כמה שיותר דברים שעושים לך טוב. אוכל טוב, מקלחת חמה, שוקולד מסדרת המוסים החדשה....

 

כל מה שיעשה לך נעים.

מגבירי חלב למיניהם - בירה, חילבה וכו'. 

ולנוח...

חלב לא נגמר סתם ככה פתאום בלי כל אזהרה, מה קרה?

אה, וזה שלא יוצא כלום בסחיטה ידנית, ממש לא מעיד על זה שאין חלב

אם תשתפי יותר, אשמח לעזור עוד

בסד

ניסיתי לשאוב קודם- יצא לי 60 וגם זה בקושי רב כשבדכ יוצא .
100-120

ואם יצא לך 60 בשאיבה, למה נראה לך שאין חלב? גם אם זה פחות מבדר"כ, זאת בהחלט כמות מכובדת

בסד

הוא מתעצבן ןמנסה לחפש. אוכל את הידיים...

ראית שזה לא שאין לך חלב בכלל, אז אין צורך לדאוג

יכול להיות שהיה לך יום לחוץ, או שלא אכלת מספיק/שתית מספיק?

 

אני מציעה לך קודם כל לשתות ולאכול ארוחה טובה, ואש להתכרבל איתו במיטה, להניק מצד אחד, כשהוא מתחיל להתעצבן להניק מהצד השני ושוב לצד הראשון וכו'. בין לבין גם תנשנשי איזה משהו טעים, ואח"כ תלכי לישון

וכמובן להוציא לעצמך מהראש את ה"אין חלב" הזה. יש חלב, בטח שיש, רק שכרגע משהו מפריע לו משום מה לינוק, ובטח זה יעבור

לפעמים אני חושבת שזאת אחת הסיבות שיכולתי להניק עד כ"כ מאוחר (מעל שנתיים)

כי כשלי קרו דברים כאלו (וקרו) אף פעם לא חשבתי לעצמי שאין חלב וצריך לשאוב ולתת בקבוק וכו' פשוט הנחתי שמשהו שאני לא מבינה מפריע למתוק, ולכן כדאי להניק אותו הרבה, לחבק אותו הרבה ולהיות סבלנית, או זה, או שאני פשוט צריכה ארוחה טובה.

ואכן תמיד זה עבר ואני המשכתי להניק בלי שום בעיות.

 

אם זה לא עובר עד לבוקר כדאי לפנות ליועצת הנקה, או לפחות לקו של ליגת לה לצ'ה

זה מגביר את החלב.

לנוח,לשתות ולאכול טוב.

בן כמה הוא? יכול להיות קפיצת גדילה?

אם שאבת ובערב יצא לך 60 זה מצויין.

 

או שאת שואבת בשעות שונות?

ייתכן שמשהו אחר מציק לתינוק, והוא רוצה לינוק כדי להתנחם. הנקה זה לא רק אוכל.

אם תניקי כמה שהוא רוצה, אני חותמת לך שהוא לא יגיע לתת תזונה, אפילו לא יתקרב לזה, ושתוך יום-יומיים הדבר שהציק לו יחלוף (ואז את תבואי לפורום: "הצילו יש לי גודש והתינוק לא רוצחה לינוק!!!" ).

בס"ד

 

לפעמים הגוךף זקוק למנוחה ושינה, ואז הוא חוזר לייצר חלב כרגיל

גם נבטים אלפלפא מגביר חלב וגם שקדיה עם מים חמים ותוספת סוכר\סילאן או דבש..- משקה מפנק לדעתי..

וקראפט- תערובת אגוזים ושקדים, ניתן לקנות בחנויות טבע..

בהצלחה

כתבתי אתמול הודעה ארוכה, מפורטת ומושקעת

ובתמצות של שורה אחת היא אומרת, שאם המצב מתיש כל כך

אותך ואותה, אפשר לשקול מעבר לתמ"ל.

הדעה הזאת אינה רווחת בפורום, אבל היא דעה לגיטימית.

 

יש פה שילטון-פורום, שמוחק את מה שהוא לא מתאים לגישת המנהלת.

זהו פורום הריון ולידה, לא פורום הורות טבעית או הורות על פי שיטת יוקטנה או משהו בסיגנון,

ויש פה מקום גם להודעות שתומכות במתן תמ"ל, בעיקר במקרה שהאם והתינוקת מותשות.

תמ"ל זה לא רעל, ילדים גדלים עם זה וגדלים טוב.

ההודעה נכתבה בשפה יפה ובצורה מכובדת מתוך רצון לעזור ואין שום סיבה למחוק אותה.

לכותבת ההודעה,

אשמח להתכתב איתך באישי אם תהיי מעוניינת.

והאנונימי זה כי אני מחוברת מהניק של בעלי, וממש לא מתאים לו להיראות ככותב בפורום הריון ולידה.

הניק שלי הוא yaldaima.

 

 

 

התבלבלתי...

 

שעדיף אמא רגועה מאשר אמא מיניקה..
הלוואי שההנקה תהיה קלה לכולן! אבל גם אני חושבת שבמידה וזה קשה ומתיש, וסוחט מהאמא כוחות אז אפשר להביא תמ״ל..

כאשר ילדתי את ביתי הבכורה שתחיה, היה לנו בדיוק את אותו דבר שאת מתארת, אני הייתי בהיסטריה וכולם מסביבי נתנו לי את אותן עצות שמובאות לעיל, (פחות או יותר) שלא עזרו לי בכלל, והמצב היה קטסטרופה.

באיזשהו שלב התחלתי לתת לה מטרנה. ואיזה פלא- הילדה נרגעה, אני נרגעתי והכל פתאום היה נפלא. לא עוד צרחות אימה של הילדה, לא עוד אמא מבוהלת והיסטרית, לא עוד שקדים להגברת החלב, ולא עוד זקנות שמייעצות לי אלף דברים סותרים.

 

לקח לי חודשים להבין כמה אני כועסת על החברה שסבבה אותי על שלא הציעו לי את הפיתרון הזה בהתחלה!

 

עכשיו כולם יגיבו שאני לא מבינה כמה ההנקה חשובה וכמה שצריך להילחם. אני יודעת טוב מאד, וכבר הנקתי כמה ילדים....

אבל כשהייתי במצב הזה- רק הייתי צריכה שמישהו יגיד לי שזה בסדר לתת בקבוק מטרנה- ולא היה אף אחד כזה.

 

אז אם העצות שלעיל עזרו לך- תמחקי את כל מה שכתבתי מהראש שלך ושיהיה לך לבריאות. אבל אם לא- אז שתדעי, את אמא טובה גם כשאת נותנת מטרנה. באמת! באמת! 

ואולי בילד הבא ההנקה תזרום יותר טוב.

 

בהצלחה רבה.

מנסיוני  האישי הכי טוב זה לשים שני פדים גדולים עם כנפיים נדבקות לאורך  התחתון

ומעליהם עוד פד או שנים של בי"ח.

ממש עוזר ביומיים הראשונים.

בשעה טובה ובהצלחה!

וכל פעם שאני נכנסת לשירותים מחליפה.

אף פעם לא עבר לי....

והם נשארים נקיים וצחים!

טיפ של המיילדת שלי

לי כמעט קרתה מזה פדיחה.

 

היה לי כתם קטן על הסדין בוקר אחרי.
ולא ראיתי אותו... כי גם הסדינים של שע"צ בצבעעי ורוד.

 

והמיטה היתה גלויה וכשסבתא שלי באה לבקר היא ראתה את הכתם האירה את עיניי.

מזל שזה היא ולא מישהי/ווו אחר!!!!!

 

מיד קראתי למנקה וזה סודר 

חשוב שתדעי שזה לא אומר כלום: 

בלידה ראשונה- מאז היה לי באמת מחזור סדיר וקבוע... מבאס ביותר...

בלידות שאח"כ- זה היה מחזור בודד ויותר לא הגיע עד סוף ההנקה/ גיל שנה לפחות של התינוק.

 

מבינה מאד לליבך... מקוה שיעזור מהר...

קשה מאוד, מבינה אותך... חיבוק! מקווה שיילך לך חלק מעכשיו עם הטהרה מהלידה...

 

לגבי מניעה בהנקה- לא (!) סומכים על הנקה כאמצעי מניעה יחידי אם את לא רוצה הריון כרגע.

זה שיטות לקיצור מחזור ודימום.

אני אישית משפריצה חלב אם.

אני הייתי מנקה ביסודיות לפי מה שאומרים ותמיד לקח המון זמן עד שנפל.

אחות הסבירה לי שאם אנקה פחות זה יפול מהר יותר.

נראה לי שחשוב מאד לנקות כדי למנוע זיהומים, אבל לא באטרף.

בלידה האחרונה זה כבר לקח חודש. שאלנו רופא והוא אמר תפסיקו לנקות וזה יפול מהר. הפסקנו ואחרי יום יומיים זה נפל. שמעתי ממישהי שבביקור חולים אומרים לא לנקות בכלל.

בבית חולים הדריכו אותנו ב2 הראשונים לחטות באלכוהול את הטבור והוא לא נפל גם אחרי 10 ימים. בבאים בתור הרופא (אבנר שיפטן) הסביר לנו שהחיידקים שם גורמים לחבל הטבור לנשור ואם מחטאים באלכוהול זה רק לוקח יותר זמן. ואכן תוך 5 ימים הוא נושר! גילוי נאות: בדיוק הלילה נשר לצוציקית הקטנה החבל טבור שנולדה לנו בערב שבת האחרון. (אזהרה: יום לפני זה מסריח בטרוף הרופא אמר שאפשר לנקות במים וסבון אבל לי זה עושה צמרמורת לגעת שם)

שתזכו לגדלה בנחת בשמחה!

ולא עם אלכוהול.

חיטאתי את האזור ( פשוט מפחד) והם ירדו בקלות תוך כמה ימים!

 

ומזל טוב לך פטרוזיליה!! הרבה נחת ממנה וכל חלציך,  ותגדלי אותה לתורה חופה ומעשים טובים, ונחת יהודי ובקלי קלות!!

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!

מחכה לקרוא את סיפור הלידה

שתגדלי אותה לחופה ומעשים טובים!

 

נחת יהודי, ושתגדלי אותה באושר ובקלות!!

אני מרגישה התכווצויות בעיקר בשעות הערב, מה זה אומר לגבי מועד הלידה( מעיד שהלידה מתקרבת??)

רק שתשתדלי לנוח בערב..

וכשהלידה תתחיל את תדעי שזה זה... זה פשוט הרבה יותר כואב.....

אח"כ כפכפים למקלחת, שמפו סבון שאת אוהבת שפתון כי בד"כ השפתיים מתייבשות שמן שקדים או כל שמן שמתאים לעיסוי... תחתונים נוחים אבל כאלה שבתכנון להזרק לפח אם את רוצה לשמוע מוזיקה אז אפשר להביא אמפי אוכל לבעל... אם יש עדשות אז קופסא ... מניסיון ת.ז מטען ויש את כל הסגולות.. נועם אלימלך, ריבת אתרוגים, חתיכה מהאפיקומן ולא יודעת מה עוד ואולי גם גרביים קצרות כי יש שלב במהלך הלידה שנהיה פתאום קר... בהצלחה אם אני יזכר בעוד משהו אז אכתוב... חוץ מזה אם יש לך את הספר טבעי ללדת אז יש שם את כל הרשימה... מומלץ בחום! ואם את רוצה אז תקני חבילה של פדים לאחרי לידה למרות שנראה לי שמחלקים את זה בביה"ח

בכל מקרה פדים. לי באחת הבדיקות לפני הלידה התחיל דימום, ומה הייתי עושה בלי?! אפילו לצאת מהחדר של הבדיקה לא יכולתי...

הייתי מוסיפה,חטיפי אנרגיה,מיץ ענבים תירוש..

גרביים חמימות.

בקבוק מים חמים או כרית חימום.

 

http://www.yoledet.co.il/equipment-hospital-room.asp

ההריון בתחילתו. אבל עדיף לשאול מנוסות ממני.....

שבוע 6 זה פשוט מאד צעיר.....

בדר"כ (אם יש דבר כזה בהריון...) הבחילות (לאלו שיש...) מתחילות בערך בשבוע7 ומתחילות להסתיים בשבוע 14.

ואת לא צריכה להצטער שאת לא מרגישה אותן! תהני כל עוד את יכולה....

לגבי דרך מיוחדת...  אין לי עצות. אני בקטע של לספר וזהו.

בהצלחה!!!

 

זה ממש לא הריון ראשון, אני מכירה את עצמי ואת הבחילות והעייפות שלי...

 

תמיד סיפרנו כך פשוט ועכשיו בא לי משהו אחר...

 

אשמח בכ"ז לרעיונות...

תודה!!

גם אצלי זה ככה. אני שבוע 34-לפי גודל התינוק, אבל לפי המחזור האחרון אני שבוע 36+

 

כמובן שלפי ספירת השבועות אני בשבוע 34, אבל אני לא חושבת שיש פה מה להילחץ.... כשתבואי שוב בע"ה יראו דופק. זה מלחיץ!! אני יודעת....

אבל תתפללי הרבה ובע"ה

 

יהיה טוב !

ולצום..גם אם קל וגם אם רוצים לא צמים לא נשים בהריון ולא מניקות.
וזה רצון השם ואסור לעבור עליו.

כן צמים.

 

הבטן נדבקת לי לגב!!!

לא עושים דברים שעלולים להכניס אותך או את העובר למצב שלא רצוי להיות בו...

 

 

כשם שיש מצוה על מי שכן צריך- לצום

ככה יש מצוה על מי שצריך לאכול- לאכול

שניהם רצון השם באותה מידה

אני בהריון בשלב הזה. שתיתי היום כמויות. וגם בלי לאכול לא הייתי מסוגלת.

קשה לי להאמין שאם תשאלי רב זה מה שהוא יגיד

, ז"א גם אם רק עכשיו גילית שאת בהריון אז אסור לצום .

זה גם רשום בקיצור שולחן ערוך . ואת יכולהלשאול כל רב.

חבל לסכן סתם את העובר או להגיע למצבים של חולשה וכו' מיותר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אומר להתחיל לצום ומיד עם כל הרגשה הכי קטנה לא טובה- לשבור. אז קמתי בשש וחצי ואכלתי כבר ברבע ל7.

 

את לא יכולה להגיד בכזו פסקנות "גם אם רק עכשיו גילית שאת בהריון אז אסור לצום". אני לא יודעת מה דעת רוב הרבנים בנושא, אבל אני יודעת שלפי הרב עובדיה יוסף צריך לצום בתחילת הריון, במיוחד אם אין בעיה. יש לי בבית חוברת עם הלכות צומות של הרבה עובדיה יוסף, וזה כתוב שם בפירוש שחור על גבי לבן.

יש גם רבנים שפוסקים כמוך (או שאת פוסקת כמוהם...), כל אחת תנהג לפי הרב שלה.

יש הבדל במושגים

כלומר: זה נתון לבחירה שלה

+מצב רפואי

 

זה תלוי מקרה אישי אצל כל אחת ואחת..

ההבדל.

אם רוצים+

מצב רפואי כמובן

וכיפור יותר קשה ..

אני לא מבינה רבנים , פוסקי דור אמרו לא לצום בצום הזה אז מה את חולקת על דעת מרן?!

 

 

פטור זה לא אומר שאם היא החליטה לצום, מתוך יראת שמיים- שהיא עברה על ההלכה.

פטור זה לא אסור. 

 

 

 

(לעניין יום הכיפורים: עניתי לאביוס כשאמרה שלדעתה הריון הוא מצב רפואי שאסור לצום בו. עניתי: שביום כיפור התורה מחייבת לצום. כך שהריון הוא לא מחלה חלילה הסקתי: שבשאר הצומות, אפשר לצום- אם היא רוצה. אז לא נכון לומר שהריון הוא מצב רפואי בעייתי)

 

זה הכל.

כשאנחנו ביררנו-אישה בהריון לא צריכה לצום (מלבד כיפור ותשעה באב-גם תשעה באב זה תלוי מה שלב ההריון). ואם היא צמה-היא עוברת על ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.

ורב אחד אפילו אמר לי-שהיא עוברת על לא תעמוד על דם רעך.

 

לא נראה לי שיראת שמיים קשורה לעניין.... ואם כן, אז זה "חומרא דאתי לידי קולא". מחמירים בדברי רבנן ומגיעים על ידי זה להקלה בדאורייתא.

בדיוק לכן אין מקום לפסיקת הלכה על גבי הפורום, וכל אחת תשאל את רבה (בדיוק כפי שכתבת שאתם עשיתם!).

אני יודעת בוודאות שיש רבנים שלא פוטרים אוטומטית מצום בארבעים יום הראשונים, אלא לפי התחושה. אין בכך פסיקה למישהי לנהוג כך! רק שלא לזלזל או להאשים מי שקיבלה פסיקה כזאת ונוהגת כך, גם אם רבנים אחרים פוסקים אחרת.

ואיך בכלל בכיפורים חייבת לצום, אם יש עניין של ונשמרתם?

הרי זה בכלל לא קשור לדאורייתא, אם זה פיקוח נפש- אפשר להפר את זה בכל שלב!

ואם זה לעניין ונשמרתם, אז גם לא בהריון צריך להזהר ואולי בכלל לא צריך לצום, עם הריון ובלעדיו, לא?

 

לי זה נשמע כאילו יוצאים מתוך הנחה שהריון הוא מחלה.

 

אני לא רואה זאת כך. אך כמו שפצקרשת כתבה: כנראה שזה תלוי רבנים.

 

ובין לא צריכה לצום לבין אסור- יש הבדל. 

ההגדרה הכתובה היא: פטורה.

ולדעתי זה כן יכול להעיד על יראת שמיים כלשהי..

 

שכל אחת תלך לפי רבה

לכן מנחים לשתות בשיעורים, ואם יש חשד לבעיה ח״ו אז אפשר לאכול.. זה תלוי מקרה. אבל גם ביום כיפור יש התייחסות לאישה ההרה, בבחינת ״וחי בה״..

ולכן אמרתי, כשהמצב הרפואי לא מאפשר: זה מצב שונה.

 

ב. כמובן שלקחת את דבריי לכיוון אחר לחלוטין.. 

כשאמרתי שאפשר להפר את זה בכל שלב התכוונתי שאם זה פיקוח נפש

אז למה בכלל התורה מחייבת אישה מעוברת לצום ביום הכיפורים?

אם זה פיקוח נפש- אולי בכלל צריך לבטל את החיוב לצום ביוהכ"פ

 

או לבטלו גם מבלי קשר להריון

 

והנה מאמר בנושא המראה שאין קשר בין צום לבין סיבוכים בלידה או לידה מוקדמת:

 

http://www.srugim.co.il/22116-%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%90%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F?di=1

 

 

 

פוסק משלב מסוים בהריון לשתות בשיעורים גם אם מרגישים טוב... 

ולא להניח מראש שהיא יכולה/לא יכולה לצום.

 

***

בתשעה באב לפני שנה וחצי, הייתי כחודש וחצי אחרי לידה והייתי בטוחה שאני צריכה לצום.

בעלי שאל רב (אני לא תכננתי לשאול, היה לי ברור שצמים) והוא אמר לי לא לצום.

ככה ש...

 

 

יש לנו מספיק דברים ב"ה שאנחנו מוסרות את הנפש עליהם. זו דעתי הכופרת כמובן

גשי להיבדק בשורות טובות!

מוכר,נסי לישון מוקדם כמה שיותר..לנוח כמה שאפשר..

זה הריון ראשון? אם יש עוד ילדים תבקשי עזרה..אפילו בתשלום.

בטוח יצא תקין ה50?

אז ביקשתי לעשות שוב של חמישים ואם זה לא יהיה תקין אז את של המאה והוא אמר ששל החמישים זה רק בדיקת סקר ולא תמיד מראה אם יש סוכרת.

אני  שמעתי על לא מעט נשים שה- 50 יצא תקין וב- 100 ראו שיש סכרת.

בעזרת ה' הכל יהיה בסדר, אך נראה לי שאם הרופא ממליץ- שווה לבזבז 3 שעות בשביל זה...

שבוע 41 + כנראה שהעובר מתקרב ל4, אז עשיתי את ההעמסת סוכר 50 ויצא לי 190....
אני כ״כ מפחדת ולא יודעת מה לעשות, זה אומר שבטוח יש לי סכרת?
ללכת לבי״ח?
אוף אני פשוט מרגישה אבודה! וגם מפחדת מקיסרי..

יש למישהי משהו מרגיע לומר??

לדעתי בשלב הזה היו לי הערכות אפילו גבוהות יותר, בשבוע 36-37 הערכה של 3,000 עד 3,100 בערך...
לא ברור... עשית את שתי ההערכות באותו מכשיר? כי לפעמים יש סטיה בין מכשירים...
בהצלחה

והיום הוא עשה הערכה ידנית..

זה כסת"ח של הרופא ועדיף לעשות העמסה של 100 שאם באמת בסוף יהיה עובר גדול ידעו לפחות שאין לך סוכרת הריון ולא ילחיצו אותך על קיסרי זירוזים וכו'.

בשורות טובות!

עשיתי העמסת סוכר של 50 ויצא 101..

אז אמרו לי שבגלל שרק מעל 100 זה סכרת זה לא נורא...

 

אבל..

זה נראה לכם קצת סכרת?

 

ואם עשיתי את הבדיקה 55 דק' אחרי ששתיתי את הסוכר זה יכול להשפיע?

בשורות טובות.

שזה בסדר...

 

 

לבקש ממנו?

באיזה שבוע עושים את של ה100?

 

 

 

[אוף,

הוא רופא כ"כ רגוע שהוא יצחק עלי שאני רוצה לעשות..]

מאתר קופ"ח כללית:

העמסת סוכר 50 גרם
הבדיקה הראשונה, שהיא בדיקת סקר (היא אינה מאבחנת סוכרת הריונית, אך מרמזת על סיכוי לקיום המצב), אינה מתקיימת בצום. האישה שותה 50 גרם גלוקוז מהול במים, ואחרי שעה נמדדת רמת גלוקוז בדמה. כאשר רמת הגלוקוז היא 140 מ"ג או יותר, עוברים לבדיקה הבאה שהיא אבחנתית. ישנם רופאים שמתייחסים כבר ל-130 מ"ג כערך המחשיד לסוכרת הריונית.

http://www.clalit.co.il/HE-IL/Women/pregnancy/examination/articles/sugar_loading_test.htm

 

ובדקתי בעוד אתרים, ובכולם מדובר שרק 130-140 הם ערכים לא תקינים.

כי אני גם בשלבי ההכנה האם כדאי לשים את התיק רחצה בתיק של החדר לידה ? או בתיק של המחלקה -מכיון ששל המחלקה ככל הנראה יישאר באוטו 

בע"ה

 

תודה רבה לעונות

בעז"ה אם הכל יהיה תקין - תהיי רק יומיים בביה"ח. גם ככה אין יותר מדי מקום - קחי אחד, תכניסי בו הכל וזהו.

אח"כ צריך גם בעז"ה לחזור.... עם תינוק +סלקל, תיק, פרחים, וכל שאר השאריות שתאגרי שם .... 

בקיצור - אחד וזהו.

שימי בו עכשיו דברים שיכולים לחכות (מגבת, בגדים, שמפו וכו') ובשניה האחרונה (בתקווה שתהיה לך...) תכניסי מברשת, סידור, כרטיס מעקב והכי חשוב- שתיה וקצת אוכל!!!!! לכי תדעי כמה זמן הכל יקח ומתי תוכלי לאכול ואיך זה יהיה....

בהצלחה!!!!

ואז או שתרגעי

או שתתחילי להתכונן..

 

בהצלחה!

או בחינם בדיקת דם בהפניה של כל רופא!

אני לא חיפפתי אף פעם...

אפילו עם 100000000000000000000 גלולות!!! זה רק השתדלות... 

הציון משוקלל או סך הנק'.

כשהתינוק יהיה מוכן לצאת תתפתח פתיחה. עכשיו אין צורך בפתיחה, כי כנראה עוד טוב לו בפנים. 40+0 זה רק ממוצע. האם את בגובה הממוצע לנשים בגילך?

כן, הגובה שלי 1.58 בערך. נורמלי. אבל מה זה קשור?

התכוונתי שזה שיש ממוצע זה לא אומר שכולם בדיוק נמצאים עליו על-המילימטר. כמו שיש ממוצע של גובה אבל יש גבוהות ונמוכות יותר ואין עם זה בעיה, ככה יש ממוצע של אורך הריון ויש הריונות ארוכים וקצרים יותר ואין עם זה בעיה.

תאמיני לתינוק שלך שאם הוא עוד בפנים זה לא סתם כי הוא שכח לצאת אלא זה כי הצרכים המדויקים שלו, של התינוק המסוים הזה, מצריכים עוד כמה ימים לגדילה ולהתפתחות לפני שהיה מוכן לגמרי להתמודדות אופטימלית עם כל האתגרים של תינוק אחרי הלידה (למערכת החיסונית, למשל, יש אתגר עצום בטווח של דקות ממש אחרי הלידה! אז זה לגמרי לגיטימי אם היא צריכה עוד כמה ימים כדי להיבנות באופן הכי טוב שאפשר).

באמת שאני לא רואה סיבה לחשוש מקיסרי כרגע... אלא אם כן את מגיעה לבית חולים עם נטייה מובהקת כזאת, וזה באמת לא מומלץ.

זה תאריך לידה משוער,אולי היה לך ביוץ מאוחר אני יילדתי את כל ה 3 שלי בשבוע 42.

תאמיני בעצמך ובגוף שלך ובע"ה עוד הלילה בשורות טובות. אם הכל תקין אין מה להילחץ.

בשורות טובות.

כמה שיותר מאוחר יש יותר סיכויים שאעשה קיסרי וממש לא בא לי.

אני רוצה ללדת כבר כדי שהבייבי ייפסק להמשיך לגדול בפנים עוד ועוד ואח"כ תהיה לי לידה יותר קשה.

 

ואני לא מסכימה איתך שכמה שיותר מאוחר זה אומר קיסרי.

אצלי גם כולם נולדו 4 קילו.

אני מבינה את החששות והפחדים. נסי להרפות כמה שיותר,לא הכל תלוי בנו.

אם את מאזור י-ם מוזמנת לטיפול זירוז.

נסי למצוא מטפלת בדיקור וכו'.

איזה זירוזים טבעיים אפשר לעשות כדי לזרז את הלידה?

אמרו לי שצריך ללכת הרבה ולהתאמץ הרבה, זה עוזר?

לעשות עיסוי פטמות? מה עוד אפשר לעשות?

 

גם אם זה מזרז את תגיעי עייפה ללידה.

את צריכה את הכוחות שלך! (לצירים.. וללחיצות..).

בהצלחה ולידה מהירה וקלה!

אולי 100 גרם בשבוע: כמו שקית פיצוחים ממש קטנה זה לא מה שישנה לך.

מה שכן, כאשר לידה מתחילה בצורה טבעית ולא ע"י השראת לידה התערבותית, מופרש בכמויות גדולות הורמון שנקרא "רלקסין", שתפקיסו לרכך חיבורים של הגוף, ובכך להקל על יציאתו של התינוק.

כאשר לידה מתחילה בצורה התערבותית, הפרשתו של ההורמון עלולה להיות מופרעת, וזה מה שעלול להקשות על התקדמות הלידה, חלילה.

לכן, כל עוד אין סיבה אובייקטיבית להפעיל לידה בצורה מלאכותית, אני מעדיפה לחכות שהלידה תתחיל מעצמה, כך שכל ההורמונים הנכונים יפעלו את פעולתם הנכונה

האם במעקב נראה שהתינוק שמח וטוב לב? האם כמות המים טובה? האם את מרגישה ש"הכל בסדר"?

מרגישה הרבה תנועות העובר, הרופא אמר שהכל בסדר ותקין רק שאין פתיחה.

אם אין לי פתיחה בכלל אז זה אומר שייקח לי יותר זמן להגיע ללידה? כלומר יש מצב שזה יקרה בימים הקרובים או בשבוע הבא?

 

אצלי התחילו צירים, פתיחה ולידה באותו יום (לידה ראשונה)

 

לא בדקתי פתיחה לפני כן, אבל אחרי כ-3 שעות של צירים הגעתי לבי"ח עם פתיחה של 1.5, אז כנראה שלא היתה פתיחה לפני...

 

בקלות, בבריאות, בשמחה ובנחת בידיים מלאות.

 

כאילו אני מרגישה שזה הריון לנצח! אין שום סימנים ללידה.

אין צירים, אין דימום ואין ירידת מים. זה נשמע נורמלי?

אני מתה כבר להיות אחרי... כמה אפשר לחכות ולחכות...

היו מקרים כפי שכבר כתבו לך ( כמו יפעת היקרה שהיה לה לידות ב -42 פלוס)

 

ואני שמעתי מקרה שאחת ילדה אחרי אחד עשר חודש!

 

את במצב טוב יותר משלהן.

 

לא שאני לא מבינה את מצבך. הרבה אומרות נו כבר העיקר שיצא די אין כח לסבל!

זה טבעי ולגיטימי!

 

לפעמים באותו זמן מתרחש שניהם גם הפתיחה וגם תהליך הלידה בעיצומו אין כללים בזה.ולי עצמי קרה הירידת מים באותו עיצומו של הלידה. או צירים שאחרי שעה לערך הלידה בלי שום הקדמות מיוחדות לפני כן. ובע"ה הוא יצא ומהר יותר מכפי שחשבת ואמרו לך!

 

בהצלחה יקירתי, מקווה שהקלתי במשהו!! וכמובן לידה קלה ומהירה!!

אני ילדתי שלוש שבועות אחרי התאריך אם זה מעודד תלכי למקווה זה גם סגולה וגם ממש נוסך רוגע..

זוכרת את ההרגשה המחרפנת הזאת של מתי זה יבוא.. אבל בסוף זה קורה!! דהה..

בלידה שלי היתי בשבוע 40+3

היינו בשבת אצל חמותי

בערב שבת ב8-9 בערך הודענו לכולם שכנראה הלידה עוד חצי שנה כי זה לא נראה שמשהו הולך להשתנות..

ב11 התחילו צירים

ב5 בבוקר הוא היה בחוץ...

 

הכל יכול לקרות

בשו"ט נשמה!!