פורום הריון ולידה (עמוד 5140)

הלוואי שיש עוד מישהי פה שתוכל לעזור לי....

יש אחת ברקתי- סבטלנה- עדינה ונחמדה ( לי היא נראת קצת אדישה אבל עושה עבודה טובה והיא גם שואלת תמיד אם אני רוצה אולטרסאונד וכו.. אז נראה לי שאין לה בעיה עם בקשות ...) ויש עוד מישהי שאין לי מושג מיזאת אבל יש מרפאה של חרדים בקרית שמואל ואמרו לי ששם יש מישהי אחרת... חוץ מזה לא מכירה עוד רופאות וכמובן לקבוע תור חודש מראש....

לרופא יהיה לך גם באותו היום...

עם רופאה בעפולה שלא היתה קשורה להריון אלא למשהו מיד אחרי החתונה,

היא לא היתה נחמדה מדי והאמת לא הבינה כלום כלום בטהרת המשפחה אז היא תסבכה אותי יותר מהמצב...

 

צר לי! עזבתי ת'צפון והייתי באותו מצב כשהגענו דרומה, פשוט התקשרתי למרפאת הנשים של כללית וביקשתי מהמזכירה שתמליץ לי על רופא/ה ליווי הריון טוב/ה וב"ה היה לי רופא מעולה..

 

אולי תשאלי שם בטלפון? אפילו את אחת האחיות? מקווה שבכל זאת תהיה פה מישהי שתעזור!

תבדקי באתר של כללית היא מקבלת בכמה מרפאות באזור עפולה, נצרת,יבניאל ועוד

עזרתן לי מאוד!!!

ושימחתן אותי על עצם תגובתכן!!! (=

לי עדיין יש ימים שנראה שיוצאת יותר בטן וימים שנראה שפחות...

(אפילו לפעמים הבדל בין בוקר ללילה).

 

והכל בסדר עם הפיצפוץ בבטן,

אז אל תדאגי

יש תנועות עד כמה שאני יכולה להרגיש (שבוע18).

ואין דימום ב"ה!!!!!

יקירתי,אני מבינה את הפחדים והחששות שלך.

במיוחד שזאת כבר לידה חוזרת,את יודעת מצד אחד מה מחכה לך מצד שני כבר ילדת אז את יודעת שאת מסוגלת לזה שוב בע"ה.

ממני שאת 3 הילדים שלי ילדתי במשקל 4 קילו.

קודם כל חשוב לזכור שזאת רק הערכת משקל,יש סטייה של 10% ויותר לכאן ולכאן..

אני חושבת שבמקום זירוז את צריכה להיות במקום של הרפייה,להיות בשקט שלך בבועה שלך,ולחזור לבטוח בעצמך ובגופך.

גם אני לקחתי בזמנו בהריון הראשון שמן קיק וילדתי רק שבוע אח"כ.

אם את מאזור ירושלים מוזמנת לטיפול.

 

עדיין לא למדו לעשות הערכות משקל כמו שצריך ויש טעויות משמעותיות(אפילו חצי קילו - קילו)!! לשני הכיוונים.

 

 

בסד

לידה ראשונה הייתה לי הערכת משקל קרוב ל4קילו... הגברת נולדה 3200
לידה שניה הערכה ידנית לפני הלידה- גג 3300.. איזה כיף... בסוף הבחור נולד 3800...

בלי עין הרע...

שיה בקלות וידיים מלאות עד 120!!!

בעיקרון רק הראש גדול בשבוע+ חוצמזה השאר מתאים לשבוע שלי...

תנסי לעשות רשימה מלאה של מה שמפחיד אותך בדיוק.

ואז תסתכלי לכל הדברים האלו בעיניים ותגידי לעצמך- למה את יכולה להתמודד איתם!

למה תפרים זה עובר מהר ולא נורא

ולמה תינוק גדול זה הכי טוב בעולם!

הם אוכלים טוב יותר, ישנים טוב יותר, מתפתחים מהר יותר, מערכת החיסון שלהם טובה יותר וכו'.

 

ולמה שמן קיק מותק? מה את בעונש? תעשי לעצמך טובה ותפסיקי עם זה. לתינוק שלך טוב בפנים. הוא עדיין לא מוכן לצאת. למה להתעלל בעצמך סתם?

והזירוז הכי טוב- להרגע. לכי ליפעת שתעשה לך מסז', לכי לבעלך שיפנק אותך, תעשי אמבטיה חמה עם מוזיקה נעימה ברקע. תשירי לפיצי שלך ותספרי לו כמה את רוצה כבר לראות אותו..

 

שיהיה בקלות ובשמחה ידיים מלאות ושפע של בריאות!

ויש את כל הסיבות שזה לא יקרה חוץ מהגודל...

מנתחים רק עם עובר מעל 4.5 קילו.

ולניאדו ובתי חולים דתיים לא רצים לניתוח..

ועד סטייה של 3 שבועות זה תקין.

 

ויש סטייה רק בגודל הראש של שבוע וקצת...

 

תודה על הנתונים העובדתיים המרגיעים בהחלט!

למרוח על זה בעדינות טיפונת מי מלח (בכמות של כפית מלח בכוס מים)

זה עובד מעולה!!

אני בלחץ

אנסה.

בסד

בגיל חודש. כלום לא עזר... לא אורקורט אי ולא כלום.. רק אישה אחת צדיקה מהר נוף שרוקחת משחה טבעית ופלאית הצילה לי את הילדה. תגגלי בלה שפיצר

והתקשרתי לחמותי (רופאת משפחה),

שנתנה לי מרשם לטיפות לפה לקטנה..

 

 

הרי אין דחיפות - זה לא מסוכן או משהו...

את יכולה לנסות קודם את אחת העצות שכבר קיבלת, או לנסות לקרצף לה את הלשון בגזה טבולה במיץ לימון, אחרי כל הנקה. זה לוקח כמה שניות וממש לא נורא. אותנו זה הציל כמה פעמים מהמשחה אם אחרי כמה ימים זה לא עבר, תעשי את המשחה

תסתכלי בפה שלה, שזה לא עבר לפנים הלחי, או לחניכיים. תראי שאין לה גם שם כתמים לבנים.

להרתיח גם מוצצים או בקבוקים שלא תדבק כל פעם מחדש.

אל תדאגי לרוב התינוקות יש פטריה.

יש את פורטל יולדת,

חלק מהשבועות חסומים וחלק לא:

 

http://www.yoledet.co.il/week01.asp

 

 

יש באתר של כללית על כל שבוע בהריון מה קורה וכו'..

איזה נס! תודה על השיתוף

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך,בריא ומעשמם..ושבסופו תצאו בידיים מלאות!

במקרה של לחץ דם גבוה בסוף הריון. שבו ממליצים על זירוז.  האם יש לך גם אז חלופות יותר טובות?

 

תודה רבה!!

מנסה לאזן את לחץ הדם..

לפעמים מנסים לאזן, כשמדובר בשבועות ממש מוקדמים.

אבל מכיוון שרעלת הריון עלולה להידרדר במהירות, ומאחר ומדובר בסכנת חיים של ממש, לא לקוחים כמעט סיכונים.

לבריאות!

 

רפלקסולוגיה,דיקור,עליית מדרגות,שמן קיקק.

להרפות.

היה לי בפתיחה 10 רעלת- לחץ דם גבוה, חום, בצקות מטורפות, כולי הייתי מנופחת שאפילו לא מצאו וריד...

ועדיין לא הרגשתי ב'סכנת נפשות' ( ב"ה..כן... לא שאני מתלוננת) הרגשתי רגיל....

למה זה כזה מסוכן...למה זה יכול להוביל...

נראה לי שהבורות שלי גרמה לשלווה שבה הייתי...ב"ה..

אז היה לי נס ורק אחרי הלידה התוודעתי אליו...

שאלה נוספת..אם היו לי בצקות וכל הזמן הייתי במעקב שלא יהיה רעלת- זה אומר משהו על ההריון הבא

או שזה לא מחייב שהוא יהיה אותו דבר..?

תודה!!

ואם הפסקת להניק ואת עדיין עם סרזט ההגנה יורדת עוד קצת.

והיתה בשמירה והיום יש לה תינוק מתוק..

ח''ו למה עדיף שלא יצא מיזה כלום??

בגלל זה ביקשתי עידוד,

כזה בדיוק!

 

תודה

ושתיהן היו בשמירה כמה חודשים טובים, ולשתיהן יש ב"ה ילדים מקסימים!

בהצלחה, ותרגישי טוב!

השליה מחוברת לדופן הרחם ולמעשה היא המספקת חיים לעובר, מזון וחמצן. אם נאמר להריונית כי הייתה הפרדות שלייה כנראה שהסימן לכך היה דימום, ומן הסתם היא חלקית שכן אם לגמרי הייתה הפרדות לא היה סיכוי לעובר להתקיים. לכן מן הסתם הייתה איזושהי היפרדות, ואם  האישה ההריונית כבר בבית סביר להניח שאין סכנת חיים הנשקפת לשניים(לאישה ולעובר). יש לזכור שלא ברור היום הסיבות להיפרדות שליה. מה שיכולה להיות סיבה להיפרדות שליה היא קריעה של כלי דם אמהיים פגומים בשליה, וזה תהליך שקורה לא ברגע אחד.  יחד עם זאת אם כבר קרה המקרה, ניתן לנחש שהנחו אותה למנוחה מקסימלית ולהימנעות ממספר דברים שיכולים להוביל להיפרדות חוזרת. אם לא אמרו לה כלום-אזי מצבה טוב, והגוף שיצר לנו הבורא יודע לשקם את עצמו-שוב עם המון מנוחה + חשיבה חיובית שתמיד עוזרת ומקנה יכולות עצומות לריפוי עוצמתי, וב"ה שיהיה רק לטובה

 

לימור

דולה ואמא

מטפלת בעיקר בתחום הפריון בכל שלבי המעגל הנשי

0504200423

 

ואכן אין הרבה מה לעשות, רק להתפלל שזה יתאחה מעצמו

(אפשרי במצב מאוד מסוים ויכול לקרות עד שלב מסוים)

הרבה בריאות

מכירה מישהי עם שמירה הריון ממש בלי לזוז וב"ה ילדה בשבוע 37

מסרתי לה כבר חלק מהמידע שרשמתן וזה עודד את רוחה ממש!

ברוכות תהיינה!

גם כן היה את אותו דבר..

ובסוף התינוק נולד בריא ושלם וכל הצוות היה ב ה ל ם!!! כי השלייה ממש הלא הייתה מחוברת..

והם קראו לו שילה!!!

אז יקרה- ה' גדול!! יש ניסים!!

בעז"ה בשורות טובות

יש כבר גמ"ח אחד כזה בירושלים.

יש לך טלפון שלה בי-ם? אולי אוכל להיעזר בה וללמוד ממנה

היה עכשיו שרשור גדול בנושא.בהצלחה!

בס"ד

 

בשימוש כבר ילד שני בלע"ה. ב"ה מרוצים מאוד מאוד [גם בלע"ה ]
 

ובחרנו בצ'יקו קורטינה

חיבוק.

לי עזר לא לצחצח שיניים על הבוקר וקודם כל לנשנש משהו ורק אח"כ לצחצח.

ולעבור את השליש הראשון.

פתאום באמצע היום.. מזל ששניה לפני שזה קורה אני מרגישה שזה עומד לקרות ואני רצה לשירותים..

 

אני החברה הכי טובה של האסלה..

 

זה לא אמור לעבור כבר? 

לא רציתי לבאס לי זה עד חודש שישי ככה.

גם אני הייתי כך, אבל עד לחודש שמיני

מאוד עוזר, כמו שיפעת אמרה, לאכול משהו על הבוקר. 

מקווה שאני מרגיעה, זה הרבה יותר טוב, לדעתי, להקיא בלי בחילות, מאשר לסבול כל היום מבחילות. 

 

לי עזר מאוד לקחת כדורים בשם "ג'נג'ירול", זה מעביר את הבחילות. 

קרקרים

מים קרים מאוד (זה עוזר הרבה!)

לאכול מנות קטנות במשך כל היום

שמעתי גם שמלפפונים עוזר

לא לאכול דברים מטוגנים (בחנוכה זה קשה )

לאכול על הבוקר שאת קמה (או לשתות)

 

בנוסף את יכולה לקחת פראמין (לקחת מרשם מרופאה) אבל זה תרופה כימית.

אולי לאחרות יש עוד עצות

 

מאחלת לך שתעברי את התקופה מהר (בדרך כלל לוקח 3 חודשים ראשונים)!

ותרגישי טוב

 

ד.א: שמעתי מרופאה וחברה שעוזר מאוד (לא לכולם) לקחת ויטמינים מקבוצה B!

אם את מתעוררת מהצירים כל פעם תתחילי למדוד זמן והתארגן על נסיעה. 

אם את מצליחה לישון, יותר טוב, תאגרי כוחות ללידה ולילדה  

בהצלחה!!!

איזה כיף איזה ריגוש! עוד מעט תפגשי את הנשמנ הקסומה שהבורא שלח לך! אני בשלב הזה עשיתי סיבובים על דור פיסו, רקדתי, צחקתי(בין ציר לציר), מקלחת חמה ממש נעימה, מוסיקה שמחה, סידורים של בית, כשכואב יותר אפשר להיתלות עם הידיים על השיש במטבח שאת יושבת בכריעה ולתת לאגן ליפול ולהימתח, והכי חשוב, לשמוח ולהתרגש, משחרר אנדורפינים, משכחי כאב טבעיים. לידה קלה ומרגשת , עוד מעט המבינות יותר יגידו לך באיזה שלב צריך להגיע לבית חולים, בשעה טובה !!!

קדימה לבית יולדות.  ולא חייבת להיות ירידת מים בשלב הצירים

שיהיה כלידת התרנגולת ב"ה

דקות במשך שעה. אבל תלכי הרבה גם לפי התחושה והאינטואיציה שלך. יש כאלה שאומרים שכל עוד אפשר לדבר תוך כדי ציר סימן שהוא לא מספיק חזק-כשהצירים גורמים לך להיות שקועים בהם ופחות קשובה לסביבה אז זה זה..בהצלחה!! ושתהיה בשעה טובה!!

ממליצה להמתין לצירים של 45-60שניות כל 5דקות במשך חצי שעה.
חשוב לשים לב לתנועות עובר במשך הצירים להרגיש לפחות 3פעמים במשך היום את העובר.
אין צורך לחכות לירידת מים,חשוב מאוד במשך היום לשתות הרבה על מנת למנוע התייבשות,מה שגורם הרבה פעמים לצירים תכופים אך קצרים כ25-30שניות.
יש לקחת בחשבון את המרחק שלך מבית החולים,תנועה.
גם אם הגעת מוקדם לא קרה כלום מקסימום ישחררו אותך.
בלניאדו נותנים החזר עבור נסיעה במונית ,או דלק לכיוון אחד אם ילדת שם
בהצלחה

נשמע שאת מתקדמת... בטח את כבר בחדר לידה..

בשורות טובות.

מאחלת לך בע"ה לידה קלה,מהירה,טבעית,ובלי תפרים שליחים טובים,חוויה חיובית. והכי חשוב אמא ותינוק/ת בריאים!

לנסוע מתי שמרגישים שינוי מהותי, ומתי שהצירים מתגברים עד רמה שאחרי כמה זמן הם כבר בוודאי לא דומים למה שהיה עד עכשיו. קצת יותר אמין מכל כמה זמן הם באים...

וזה גם תלוי עד כמה את רחוקה מבית החולים.

בהצלחה!!!!

ב"ה

 

ברוך ה' אנחנו שמחות ומאוהבות! ראשית אורה הקטנה ואמא קארין.

אבל הגורמים שהכי משפיעים הם הגיל והגנטיקה, ובמקום שני ההריונות, ורק במקום השלישי, כלומר השפעה די מועטת, ההנקה.

לעתים דווקא להפסקת הנקה מוקדמת יש השפעה (אם היא נעשית בצורה שטראומטית לשד).

לא הייתה לי סבלנות, אני מפחדת שאני בהיריון כי אני רק כמה חודשים אחרי לידה...
ועשיתי את הבדיקה, יצא שלילי, אבל רק אח"כ שמתי לב שהייתי אמורה להשאיר את הבדיקה בתוך השתן 20 שניות.. והשארתי אולי 4-5 שניות.... מה אתן אומרות? זה נצבע בורוד עד הסוף... ואחרי זה הופיע קו אחד.. התוצאה נראית תקינה... מה דעתכן???

יש לי סימנים קלושים להיריון... פתאום השיער ה"נשיר" שלי לא נושר... אני מריחה דברים מוזרים... ויש לי כאבי ראש. אבל כאבי הראש בהחלט יכולים להיות בגלל חוסר שינה מטורף שלי, וכנראה הם באמת מזה... אז להתסמך על הבדיקה הזאת או לא?

בע"ה הנשירה פסקה כי היא הסתיימה, ובזכות העובדה שאת דואגת לטפל גם בעצמך ולא רק בתינוק/ת

שכל משאלותיך יתגשמו לטובה!

 

ליתר ביטחון הייתי עושה עוד אחד על הבוקר.

תנועות סביב שבוע 20 בהריונות חוזרים לפעמים גם לפני תלוי אם את מלאה אם יש לך שיליה קידמית/אחורית וכו'.

ani mlaa

את קרובה מתמיד..

זה לא אומר כלום שהבטן עדיין לא ירדה לרוב זה קורה באמצע הלידה.

ואצל נשים וולדניות הריון שני ומעלה לפעמיים הבטן קצת יורדת לפני.

שהבטן שלי ירדה.
זה מעיד על לידה קרובה או שאין קשר?
הריון ראשון

יכול להיות שהראש מתבסס באגן.

לי מתחילת תשיעי אמרו שהבטן ירדה וילדתי ב43.. חיכייה נעימה!!!

וכמה שקל התינוק בסוף?

הלוואי שאלד כבר בתחילת השבוע הבא. כבר אין לי כוח לחכות.

פשוט הסקרנות שלי הורגת אותי!

הבטן שלי לא עלתה בכלל..היא למטה מתחילת ההריון! אני כבר חודש שמיני ב"ה.

אז אני מניחה שלכל כלל יש יוצא מן הכלל

שיהיה בקלות וברוגע.

אני לא עשיתי כלום. קבעתי תור לרופא נשים לסוף שבוע שמיני, ואז כבר ראו דופק.

בחירה שלך, איך שמתאים לך. אם את רוצה לעשות בדיקת דם כדי לאשר - לכי על זה!

כמו שכתבו לך... אולטרסאונד סביב שבוע 8

באמת מרגש.

 

הריון ראשון?

 

שיעבור בשמחה בקלות ובידיים מלאותתתתתתתתתתת!

 

אני עוד באנונימי עד שהוא יצא, נקווה שהוא לא יחליט להתעכב...

 

אני מסכימה איתך שהשקיפות היא אחת הבדיקות המרגשות, כי זה כזה הבדל גדול פתאום לראות אותו עם צורה של בנאדם, ולא רק עיגול מוזר ולא מוסבר...שיהיה ב"הצלחה!

מצד אחד זה נכון - סטטיסטית הסיכון ל"מוות תוך רחמי לא מוסבר" (ולא של חוסר חמצן, כמו שניסו למכור לך) עולה ככל שההריון מתמשך.

מצד שני, כמות הזירוזים בימינו מטורפת, וממילא בלי שום סיבה טובה אובייקטיבית (כמו שציינת), וגיל ההריונות שמופנים לזירוז הולך ויורד. לידה שמתחילה בצורה מלאכותית, הסיכוי שתסתיים בצורה מכשירנית (וואקום או קיסרי) עולה עד כדי 50%!!! מדובר על חוויית לידה מאוד מאוד קשה, לאם וגם לתינוק, וחבל.

אני מאחלת לך שהלידה תתחיל במהרה, וכל הלבטים יסתיימו

אני ילדתי פעם אחת בשבוע 42 מינוס שעתיים, ופעם אחת בשבוע 42 פחות יומיים זה היה מאוד קשה לחכות.

כך או כך, שיהיה בשעה טובה!

ומוסיפה על הזירוזים הטבעיים גם קיום יחסים.

כדורי פרוסטגלנדינים- PG

כשבאתי לזירוז (כל הלידות שלי בעזרת ה' הם יהיו זירוז בגלל ההיסטוריה שלי \9 אז עם הקטן שלי באתי בצהרים קיבלתי כדור לנרתיק ותוך כמה שעות התחיל צירים סבילים כשהיו בילתי סבילים קיבלתי אפידורל ובחצות בערך יצא הרך הנולד חי נושם

 

הזירוז היה ממש אידואולוגי מבחנתי

הכל תחת שליטה

בלי הפתעות של ירידת מים באוטובוס/כיתה /בבית

צירים שלא יודעים אם לבוא לבית חולים או לא..

כשאת מקבלת זירוז את לרוב תחת השגחה והכל בשלבים ידועים מראש

 

לא אסתיר שיש גם הרבה חסרונות לזירוז כשאין תנאי לידה כלל , אך במצב שלך זה כמו הקש שצריך הקטן שלך כד לצאת

 

 

מה יש לך להפסיד?

 

ממליצה בחום על עיסוי פטמות וקיום יחסים-  ב2 הלידות האחרונות שלי הוביל לתואה המיוחלת

נמצאים גם בנוזל הזרע+בעת קיום יחסים משוחרר הורמון אוסיטוצין אחראי בין היתר על כיווץ הרחם.. 2 במחיר אחד

בלניאדו אני מכירה אישית מישהי שנתנו לה לחכות עד שבוע 44

כל הלידות שלה היו בהריון עודף, היא ממש לא רצתה זרוז או ניתוח

והם פשוט הסכימו לחכות!

החל משבוע 42 היא הייתה בהשגחה, ובסוף גם באשפוז של 10 ימים

ילדה בלידה טבעית ורגילה, התפתחו צירים ברגע האחרון ממש לפני הזרוז

 

למערכת יש גישה מלחיצה לעתים,

כל עוד את "בסטטיסטיקה" הם בסדר, על כל חריגה קטנה כבר רוצים להתערב

טעות של כמה ימים בקביעת התל"מ, וכבר את "בסדר"

הם לא מדויקים הרי ב-100%

וגם אם כן - הריון של 42 שבועות הוא תקין!

 

הבעיה עם זרוז (או יותר נכון - השראת לידה, כי עדיין אין צירים) שהוא מתכון די בדוק ל"מפל התערבויות"

(הזרוז עובד - צירים מאוד חזקים, היולדת לא מסוגלת להתמודד, חייבת אפידורל, לפעמים פקיעת מים, סטריפינג)

(זרוז לא עובד - שזה גם קורה - יתחילו "לשגע" את היולדת, הלידה עלולה להתארך מדי, שוב התערבויות נוספות, סיכון לקיסרי)

 

שלא לדבר על זה שלא יתנו לך ללדת בלידה פעילה,

תצטרכי לשכב כל הזמן עם מוניטור כדי לוודא שהצירים לא מסוכנים לעובר ה"י

(צירים של זרוז הרבה יותר חזקים מצירים רגילים, עד כמה ששמעתי מחברות שעברו את ה"חוויה")

מה שכמובן בפני עצמו עלול ליצור מצוקה עוברית, לידה איטית יותר

כי כח הכובד בשכיבה לא עובד כל כך טוב, לעומת עמידה, הליכה, ריקוד או כל תנוחה מאונכת

התבססות איטית של הראש באגן -

בקיצור -

אם זו לידה ראשונה - נשמי עמוק, תעשי הרפיה, אולי דמיון מודרך

אל תתני להם להלחיץ אותך

לצערי הסטטיסטיקה של ניתוח בלידה ראשונה עולה ועולה, ואצל נשים דתיות זה מה-זה לא מומלץ

 

שיהיה בבריאות, בקלות ובידיים מלאות!

 

 

 

 

 

השאלה איך הרופא\ה שעושים את זה

הרוב לא יודעים לעשות את זה בעדינות, וזה פשוט כואב!

ויש גם כאלה שלא ממש מסבירים ליולדת מה הם עושים, שזה נוראי

 

 

 

תנסי שמן קיק עם כוס מיץ תפוזים לוקחים שתי כפות לא יותר  לאחר מס שעות מרוקן את המעיים ובדכ מתחילים צירים לא לשכוח לשתות  אפשרות נוספת לקנות בבית מרקחת שמוכרים הומאופטיה קולופילןם C300 וליטול לפי ההוראות אל תלחצי פעמים רבות במיוחד בלידה ראשונה אנחנו נתקלים באי דיוק של התאריך שגורם להלחצות מיותרות כדאי לבדוק שוב את התאריך לפי הUS הראשון במידה ובוצע  בשבועות7עד 10 להריון וכן הכי חשוב שתהיי קשובה לתנועות העובר לגבי העצה שנתנה על הליכה חבל על הכח זה לא מקדם ולעצות סגוליות ידועות וחשובות הפרשת חלה וטבילה שיהיה בהצלחה בשעה טובה ולא לשכוח לידה את ליד ה הזדמנות של דיבבור ישיר

אם עדין רלוונטי ואת עוד לא בלידה,

(בכל מקרה יעזור אולי לאחרות)

הזירוז בטבליה לנרתיק נקרא PG והטבליה מכילה פרוסטגלנדינים, שהם החומר שמשרה לידה בגוף ומתחיל את התהליך.

נכון שגם בנוזל הזרע יש פרוסטגלנדינים, אם כי אצלי זה לא עבד בדרכים המקובלות ...

הצלי היה מדובר בלידה שלישית, הגעתי ל41+3 (כמו בראשונה) והייתי עם פתיחה קטנה מאד ומחיקה של 80%.

שלחו אותי לזירוז כי הייתי עם לחץ דם גבולי (ונתנו לי לבחור אם לזרז או לחזור הביתה)

חצי שעה אחרי שקיבלתי את הטבליה (מוחדרת ע"י רופא נשים, עדין ולא מורגש) הייתי צריכה לשכב כדי לתת לזה להספג.

אחר כך יכלתי להסתובב כמה שרציתי (מימיק כתבה משהו הפוך וזה לא נכון, רק בזירוז עם פיטוצין מעדיפים פחות תנועה וגם זה היום לדעתי לא נכון.) הלכתי בכל המחלקה שעתיים וחצי ואף אחד לא השכיב אותי.

להפך, עוד נתנו לי כדור פיזיו לעשות עליו תנועות.

בסופו של דבר הורידו אותי לחדר לידה ממש בסוף והייתי שם 10 דקו, בלי אפידורל (בעצם בלי שום עזרים תרופתיים)

כל העניין לקח 4 שעות מרגע שקיבלתי את הטבליה ועד שהקטנה היתה בחוץ

 

בקיצור, אם את עדיין שומרת בבטן אני ממליצה, הזירוז הזה לא נורא כל כך ופחות אגרסיבי מפיטוצין שניתן לווריד.

רק לדעת...

 

 

(וגם כדי להבין אם ועד כמה הרופאה ההיא טיפשה שהיא הלחיצה אותך ככה)

הזירוז שהרופאה מדברת עליו הוא זירוז בעזרת נירות של פרוסטגלנדינים שגורמים לריכוך של צוואר הרחם ולפתיחה.
הייתי ממליצה על זירוז באופן טבעי.ניתןלעשות דיקור ,עיסוי של שיאצולפתיחת חסימות מנסיון עוזר יש לי מישהי נהדרת ברמת השרון.קיים הזירוז עם שמן קיק שיכול להניע,לגרום לריקון המעיים וצירים.היחס הוא 2כפות וודקה,חצי כוס מיץ תפוזים,2כפות שמן קיק.מומלץ לעשות אחה״צ.
חשוב להמשיך במעקב מוניטור,לשים לב לתנועות עובר.
בהצלחה

אז זהו! ילדתי! לפני שבועיים, ליתר דיוק. רציתי מאוד לשבת ולכתוב את סיפור הלידה המדהים שלנו, אבל לא היה לי זמן. אז עכשיו - הנה, סופסוף התיישבתי לכתוב.

 

אז למחרת הביקור הלא נעים הזה בבית החולים, קמתי בבוקר תפוסה בכל הגוף. זה היה בלתי נסבל ממש. לא יכולתי לשבת, לא לעמוד, לא לשכב. בשלב כלשהו התחלתי פשוט לבכות מחוסר אונים. מלבד זה - הרגשתי כאב שבא והלך כל הזמן, ואיתו - תחושה מתמדת שאני חייבת, פשוט חייבת לשירותים.

ניסיתי בכל זאת לשכב במיטה ולנוח, ופתאום הבנתי - אלה צירים! עד עכשיו, כשהיו לי צירי ברקסטון, זיהיתי אותם כי הם היו נשארים שעות, בלי להפסיק, אפילו כמה שעות. הם אף פעם לא באו והלכו, ועכשיו הם כן!

בעלי נכנס בדיוק לחדר לראות מה שלומי, ומתוך הכאב אמרתי לו - "אלה צירים!", ושנינו חייכנו.

התחלנו לתזמן אותם, וכבר מההתחלה הם היו ממש סדירים - כל שלוש דקות, למשך דקה. הם היו סבילים בהחלט והצלחתי לעבור אותם, ובחיוך. בשלב כלשהו נכנסתי למקלחת, והמים עזרו לשפר הרבה יותר את התחושה. כשיצאתי מהמקלחת - שוב הרגשתי את הצירים הולכים ומתחזקים, וקצת אחר כך נכנסתי למקלחת שוב, אבל כשעברו כמה דקות בעלי דפק בדלת ואמר: "זהו. נוסעים לבית חולים!". הוא התקשר לאמא שלי, ואמר לה לצאת לדרך, כי אנחנו הולכים ללדת.

כל השלב הזה, עד שיצאנו לבית החולים, לקח 3 שעות.

בית החולים נמצא במרחק של 5 דקות נסיעה מהבית שלנו, וזה היה מזל, כי כשהתיישבתי במכונית הצירים התחילו להיות בלתי נסבלים. בעמידה הם היו בסדר, אבל בישיבה זה כבר היה קשה הרבה הרבה יותר.

הגענו למיון יולדות ושם קיבלה אותנו מיילדת ורצתה לשאול אותי שאלות כדי למלא בטופס רפואי, אבל בעלי היה צריך לענות במקומי, כי הייתי באמצע צירים ולא יכולתי לדבר.

כשהשאלות נגמרו היא לקחה אותי לבדיקת פתיחה, ו... הייתי בפתיחה 4! מדהים, בהתחשב בזה שיום לפני כן הייתי שם באותה השעה, ובלי שום פתיחה! בשלב הזה אמא שלי הגיעה.

ישר העבירו אותי לחדר לידה, השכיבו אותי על המיטה וחיברו אותי למוניטור. ביקשתי אפשרות למוניטור לסירוגין, אבל הם לא הסכימו כי ראו שאני ממש מתקדמת. בגלל שהייתי מוכרחה לשבת - הצירים כאבו בצורה בלתי נסבלת. לא יכולתי לדבר ולתפקד בצורה נורמלית. הייתי עסוקה רק בלהתמודד עם כל ציר ולנוח בין אחד לשני.

פתאום נכנס המרדים לחדר ושאל: "מישהי רוצה אפידורל?". אמא שלי אמרה מיד: "זאת ההזדמנות שלך אם את רוצה! לפעמים לוקח להם שעות עד שהם זמינים, אז תבקשי עכשיו!". אחת האחיות שאלה את המרדים: "מישהי קראה לך לכאן?", והוא אמר: "לא. אני רוצה לעשות!".

חיברו אותי לעירוי, ותוך כמה דקות הזריקו לי את האפידורל. אף פעם לא דמיינתי שזה יהיה כל כך פשוט ולא מורגש! פשוט כיף!

האפידורל פעל ממש מצויין, ותוך כמה דקות חזרתי לעצמי ויכולתי לדבר ולצחוק.

הצוות שם היה מדהים, והתייחס אלינו כל כך יפה. הם נתנו לנו את התחושה הכי טובה בעולם, בחיוך, בנינוחות, והסבירו לנו מה הם עושים בכל שלב.

בפעם הבאה שבדקו לי את הפתיחה (שעה אחרי שהגענו לבית החולים) הייתי בפתיחה 6! אז אחת הרופאות ביקשה לפקוע לי את שק מי השפיר כדי לקדם עוד יותר את הלידה. הסכמתי, ו-20 דק' אחר כך כבר הייתי בפתיחה 10.

שלב הלחיצות גם הוא היה קל יחסית וקצר, ובין ציר לציר (היו צריכים להגיד לי בכל פעם שהיה אחד כזה, כי לא הרגשתי כלום) היו לי משהו כמו שתי דקות לנוח, מה שהקל מאוד. בשלב הזה המיילדת ואמא שלי עזרו לי. זה היה ממש טוב לחוות את זה עם אמא שלי ולדעת שהיא שם, רואה את הכל ועוברת איתי את הרגעים המרגשים האלה ביחד.

בסופו של דבר - שלוש ורבע שעות בלבד מאז שנכנסנו בשערי בית החולים - נולד הבן המתוק והיפייפה שלנו!

אני יכולה לסכם ולומר שהייתה לי לידה חלומית, שאני מאחלת כמוה לכל אחת ואחת! היא הייתה חוויה נשית, זוגית (בעלי המתוק דאג להצחיק אותי, לחייך אלי כל הזמן ולתת לי את התחושה שהוא איתי בכל רגע, גם אם לא פיזית. כשהוא לא יכול היה להיות בחדר - הוא ישב וקרא תהילים. בסוף גם שמתי לב שהוא שם לי בתחילת הלידה "נעם אלימלך" מתחת לכרית... ) ומשפחתית מדהימה, ופשוט נהניתי מכל רגע (גם מהצירים הכואבים...!).

 

תודה על התמיכה והייעוץ בעניין הזירוז. ב"ה שהקב"ה היה הזירוז שלנו. בהצלחה לכל מי שעוד עתידה ללדת! אני מאחלת לכן מכל הלב שתזכו בחווית לידה כזאת.

שמחה שיש לך חוויה חיובית...

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!

כיף שחזרת לשתף.
ושכחתי להוסיף קודם, גידול קל.

בע"ה שתזכו לגדל את המתוק תמיד בנחת, כמו שזכיתם ללדת אותו

חשוב לדעת שאין בעיה להמשיך ולהתנועע גם (ובעיקר) בסוף הלידה, לפי הרצון והצורך

בס"ד

 

הכל בעיתו ובזמנו...

 

 תשאלי רב.. הייתי ממליצה לך על רב ספציפי....