פורום הריון ולידה (עמוד 5141)

הסגולה זה דוקא מתחת לכרית של היולדת. או למראשותיה- שזה גם   לא בעיה בבי"ח

אבל ממה שידוע לי שתי שכבות עוזר לכניסה לשירותים, לא לעניין הזה.

בקיצור, ברור שסגולה שיש בצידה עברה לא עוזרת ורק מזיקה ולכן כדאי

למי שמתכוונת לעשות את זה שתשאל רב

רק רציתי להפנות תשומת הלב...

להרבה מאד נשים אומרים תסמונת דאון...

במיוחד אם היה סיפור כלשהוא לקרוב משפחה כלשהו! לאחותי הם אמרו לעשות הפלה.

אני ברוגז עם סטטיסטיקה אז לא עשיתי. 

אבל, יש רבנים שממליצים לעשות...

לשיקולך!

 

אבל תכלס' הא"ס יותר משמעותי מהבדיקת דם (כך הבנתי)

אייייי אלוקים....

איזה מילים מרגשות....איזה תהילים מאלפים...

 

ופקוד גפן זאת!! אמאא.. זה עושה לי לבכות... איזה מילים מבטאות את מה שיושב אצלי בלב

 

אני ממש מרגישה כגפן בשלה שמחכה שהגנן הגדול יפקוד אותי בהרבה הרבה ענבים.....

מתוקים מתוקים....

 

שאזכה אבא.. שתביט עלי.. משמים.. ותזכור אותי תמיד,  וראה....

ראה כמה הרצון שלי הוא גדול...

'

ופקוד אותי בזרע חייא וקיימא

 

זה יהיה שיא השיאים שלי מבחינתי.. אני משתוקקת לכך...

 

 

אלוקים תודה....עשית לי היום פתיחת הלב אחרי אתמול שהייתי בלב נשבר כל כך

 

 

לילה טוב ומבורך לכל היקרות!!!

תודה אבל'ה..

קודם כל-ממש מובן כל הלחץ והרצון. בעז"ה שתזכי ממש במהרה!!

ועכשיו חנוכה..אין כמו תפילה ליד הנרות!הר'ימימה מזרחי סיפרה שהיתה אשה שמאוד רצתה ילדים,לבסוף אחרי שהיא נקלטה הרגישה האשה שאין דופק. אמרו לה:אין דופק תבואי לעשות גרידה. הגרידה נקבעה ל'זאת חנוכה', כל חנוכה האשה ישבה ליד הנרות והתפללה שה' יעשה נס,שהופא התבלל או משו ובאמת יש שם תינוק..

היא באה לעשות גרידה ואת הרופאה אומרת לה----יש שק הריון,אין דופק.ואז הרופאה מסתכלת עוד ורואה-----שיש עוד שק הריון!!עם דופק!!!!!כנראה שהרופא לא ראה שיש עוד שק..

 

ודבר שני-אני יודעת שזה קשה ליישם,אבל הלחץ מאוד מזיק כאן.

צריך ממש להשתדל לא להיות בלחץ

אני כמוך-מצפה להריון וכל פעם שמגיע מחזור,ועוד לפני אני  בבאסה נוראית

ומרוב שאני בלחץ שהמחזור יגיע אני אפילו עוצרת את עצמי.

לפני כמה חודשים הרגשתי בדיוק מה שסיפרת-המחזור לא הגיע ואני כבר חשדתי שב"ה זה הריון

הלכתי לרופא

והרופא אמר לי שאני לא בהריון.וממש התבאסתי!!

ו---איך שאני מגיעה הביתה קיבלתי מחזור.

ממש הרגשתי ש'לא נתתי לגוף שלי להוציא את הדם'

כי ממש כל הזמן הייתי בלחץ שהוא לא יגיע..

 

ולי המחזור מאחר כבר בחודש!! זתומרת לפני חודשיים קיבלתי פעם אחרונה...

ועשיתי כמה בדיקות הריון ו-שלילי..

אני כבר שונאת את הבדיקות האלה הם מכניסות לי למוח- ש-ל-ל-י!! זה מתסכלל!!

בקיצור אני נשואה כמעט שנתיים אומנם לקחתי קצת זמן גלולות אבל זה פשוט נמאסס

לי קשה הכי עם המבטים של אנשים או עם חברות והילדים שלהם...אני גם רוצהה!!

 אז מאחלת לכולנו הריון במהרה ושנזכה לעמוד בניסיון הזה כי הוא קשה..

חודש זה איחור רציני..

שמעתי כבר על מקרים שבהם הבדיקה ביתית היתה שלילית

ובבדיקת דם יצא חיובי..

 

 

 

עייפות כאבים בחזה בחילות משהוו???

וכלום..

לפעמים קצת כאבים כמו מחזור אבל זה לא אומר כי גם כשיש קקי יש כאבים כמו מחזור..

אז זה אומר שכנראה לא בייצתי..יש דבר כזה

בס"ד

גם כן אני נשואה טרייה, חצי שנה עוד מעט.

ומשתוקקת בכל רמ"ח אבריי ושס"ה גידיי לילד צדיק...

 

אבל... לא מגיע.

חודש ועוד חודש. ואולי הפעם? ולא...

וכל מי שמסביב בהריון או אחרי הריון או עם ילד בבית...

 

אבל, אני חושבת...

שהכול מתחיל באמונה.

אפשר ללכת לרופאת נשים ואפשר לעשות בדיקות...

אבל הכול מתחיל ונגמר באמונה...

ואם יש אמונה, אין סיבה להיות לחוצים.

פשוט להיות בטוחים שזה יגיע בזמן הנכון והמתאים בטוב ובשמחה כמו שהקב"ה עשה עד היום.

כמו ששלח לך את הבעל וסידר לך שירות לאומי ועבודה ולימודים ועוד ועוד....

 

אז יקרה...

נתחזק באמונה ובטיחון והקב"ה ישמע את תפילותינו

ובעז"ה יגיע במהרה! כמה שיותר...

 

בד"כ לוקח חצי שנה עד שהגוף מתרגל והכל.

ורק אז נקלטים .

מה שכן אני מאוד מציעה לך שכשיש איחור אז בבקשה ממך תנוחי ואל תעבדי קשה כי אני לדוגמא מאוד רגישה ואני מניחה שיש עוד נשים כמוני שקצת חלשות, אז לא להתאמץ הרבה זה שלב קריטי וחשוב.

ומה שהכי חשוב זה להתפלל להשםםם תמיד ולבקש.

ויש סגולה שביום המקווה הבעל ידליק נרות לכבוד רבי מאיר בעל הנס -יש מעין נוסח תפילה כזה שהוא צריך לקרוא.

אם תרצי אני יעלה לכאן .

שיהיה בהצלחה! ובלי לחץ .

נשואים שנה.

אתמול חלמתי שאין לנו ילדים ואני בוכההההה..

מה שמחזק אותי מאוד, זה לדעת שהמפתח אצל ה'.

ברצונו- הוא יפתח. זה מרגיע אותי מאוד כשתוקפות אותי מחשבות מלחיצות.

אנונימית 5- אשמח מאוד לקבל את הנוסח של התפילה שהבעל קורא כשמדליק נר.

ואולי נפתח שרשור סגולות לזרע של קיימא?..

 

קודם כל תודה על כל העידודים והמילים החמות...

אני מודעת לעצמי.. יש לי מלחמת מחשבוות יום יומיות...

 

אני אישה מאמינה ב'ה מאד, כשמדובר בכל החברות שלי תמיד אני מסוגלת ויודעת איך לחזק את כולם ואיזה מילים לאמר כדי לחזק.

ופה כשמדובר בי- אני לא מוצאת את המילים והכח לשאת את עצמי.

 

אני שוכבת כבר מהבוקר במיטה לא בא לי לעשות כלום. אפילו צמתי היום(בלי לשים לב)  פשוט מין אדישות כזו להכל, לעצמי....

 

לא בא לי אפילו לשמוע  על החג.. לא עניין אותי החנוכיה..

תחושת ריקנות כזו נוראית..

אייי אלוקיםםםםםםםםם...... תיתן לי גם ילד בבקשה מימך

 

לגבי המנוחה .. שמישי כתבה שצריך לנוח... את יודעת מה הקטע המגביל פה??אצלי בכל אופן

שכשאני חושבת שזה הריון אני מתחילה להתייחס לעצמי כאל אישה בהריון...

 

ומשתדלת לא להתאמץ. לא להרים כבד, לא לקפוץ ולרוץ וכו

ונכנסת לזה... ואז..... באה הבעסה שגומרת אותי!!!!!!!!!!!!

 

נמאס לי כר ממבטי הרחמנות הזו מכל צד...

נמאס לי מהשאלות החטטניות של כולם...

 

פשוט לא מסוגלת יותר.

 

סליחה אם אני נשמעת קוטרית, זה גמר אותי היום.

הייתי בטוחה שאני ...בקרוב אהיה אמא!!!!!!!!!!

אני ככ מבינה אותך. אני איתך.

שמעתי שיעור של ריקי שפירא, בנושא של טהרה ואישות. והיא הזכירה את העניין של האבל.

אנחנו נושאות בתוכנו חיים ומוות ממש!

ולכן אני חושבת שתתני לעצמך "להתאבל", תזרמי עם התחושות שלך עכשיו. אל תתנגדי.

 

בעז"ה כשיהיה לך קצת כח, שבי מול הנרות, תשאבי כח מהאור, אבל בנחת, בלי לחץ.

מבטיחה לך שעוד כמה ימים כשהכח ישוב, תראי את הדברים אחרת ושוב, תקבלי את חיות שנותנת לנו את הכח להמשיך.

 

 

מפחיד אותי לחשוב שאני מרגישה ככה.

אבל זה סוג של אובדן..

 

ביננו? אני 80 אחוז בטוחה שזה  הפלה מוקדמת מאד....

 

אבל זה לא יתן לי כלום אם אכנס לזה..

אני אני מעדיפה לבכות ים של דמעות... להשתחרר.. להרגע...

 

אני מתגעגעת לחנוכיההההההההה!!!!

 

לתפילות.... לפתוח  את הפה שלי... גם זה לא בא לי כרגע

ברוכה הבאה..בע"ה בקרוב תצטרפי אלינו עם בטן הריונית ועגולה..

אני מבינה את תחושת האובדן כל חודש מחדש.

מאחלת לך בחודש הניסים הזה שתפקדי את וכל היקרות שכתבו כאן.

בשורות טובות!

מצפה להתחלה חדשה מחר בבוקר..

 

שאזכה לקבל הארה חדשה...

קרה גם לי כזה איחור פעם, בגלל חודש בלי ביוץ, או ביוץ מאוחר,

לא זוכרת. מקווה שתתבשרי בשורות טובות בקרוב!

חברה שלי חיכתה שנתיים וכבר עשתה את כל הבדיקות הניצרכות והכל ואז הרופא אמר לה שבחודש הבא היא תקח איזה כדור או משהו שכבר יסדר את הכל... אבל בסוף, באותו חודש היא נקלטה ונכנסה להריון והיום יש לה 7 ילדים הלי עין הרע. והיא פשוט מודה שזה היה רק מהלחץ כל הזמן וברגע שאמרו לה שחודש הבא זה כבר יסתדר פתאום הכל היה בסדר... לא מדהים?...

אז בבקשה תשתדלו לשמור על הרוגע ולא להיות בלחץ.....

המון המון הצלחה!

נר שמיני של חנוכה זה הנר שמסוגל לפריון, לידה קלה זרע של קיימא הריון תקין וכ''ו..

תשבו  ופשוט תבכוו מול הנרות עד שהלהבות יטישטשו לכן ותבקשו ותתחננו!!

זה מהשיעור שלה של שנה שעברה שסכמתי.. (השנה לא הספקתי לראות..)

ובתקווה ש(גם אני!) נקלט עוד החודש להריון תקין ושנצא בידיים מלאות!!

לעשות כנוכת בית זה סגולה לפריון, ולעשות מלווה מלכה עם לחם זה סגולה ללידה קלה!

אנחנו בע''ה השבוע נעשה חנוכת בית לבית שאנחנו משכירים...

כן, הרב כתב שגם בית מושכר צריך חנוכת בית ואני יודעת שנשים נושעו מיזה!

בננות בע''ה כולנו מצטרפות רשמית לפורום הזה!

אני מכירה גם על אבן רובי

ובאמת הכי חשוב זה בלי לחץ, זה ממש משפיע

חברה שלי חיכתה הרבה מאוד זמן, ובסוף קבעה תור למכון פועה. עד שהתור הגיעה היא כבר לא הייתה צריכה ללכת אליהם, הלחץ שלה ירד אז הכי נכנסה להריון

לנו לקח כמעט שנה, אפשר להתסכל על זה גם מהצד החיובי שהספקנו לעשות דברים שא"א לעשות עם ילדים \ בהריון, פחות הפרעות לזוגיות וכו'', ב"ה יש כבר כמה זאטוטים

בבס"ד

 

צדיקה, איך את עומדת בניסיון המר הזה? הקשה הזה.. כמוני כמוך.. שנה וחצי של יסוורי נפש עברתי עד שנפקדתי בבן ולאחר מכן גם בבת... בכל מקרה רציתי לשמח אותך  קצת לפני שנפקדתי בבני בכורי, חודש קודם איחר לי המחזור והייתי בטוחה שזה זה.. איחר איחר.. המחזור שלי עובד כמו שעון 28 יום... הרגשתי שינוי הורמנלי.. אפילו בבדיקה ביתית יצא חיובי רק פס בהיר ממש.. כמה יימים אחרי זה דימום... הייתי שבורה... גמורה.. לא יכולתי לשמוח לשאוב כוחות בעלי ואני לא הפסקנו לבכות אותו לילה... קמתי בבוקר ואמרתי לו תשמח זה סימן טוב, סימן חיובי.. זה אומר שאני נקלטת פשוט לפעמים לוקח לגוף לקלוט ובהתחלה הוא מתנגד להיריון ואז נוצרת מן הפלה מוקדמת ככה הרופא שלי טטען כי הבטא שלי הייתה בערך 10... חברה שלי אמרה לי את תיראי חודש הזה את נקלטת זה סימן שהגוף שלך יכול להיקלט פשוט לוקח לפעמים זמן... ובאמת נקלטתי בבן זכר!! וברגע שהיא אמרה לי את זה הייתי בטוחה שדני נקלטת ואמרתי לבעלי ברור שאני אהיה בהיריון עכשיו, כ"כ היה לי ברור שאפילו לא התרגשתי וגם הוא שראינו את התוצאה מרוב לאות של התקופה הקשה.. עם הזמן התחלנו להתרגש ולהודות.. אחותי היקרה עוד רגע תחזיקי מעמד בעז"ה אני מתפללת שגם אצלך המצב דומה והחודש תיפקדי, אמן!

בהרגשות, בכאב, באבל הזה כל חודש מחדש...

וגם לי היה סיפור כמו שלך, בול! וגם אני הרגשתי כמוך ועד היום נראה לי שאולי זה היה הריון, אבל באמת עדיף לא להכנס לזה.. זה רק יותר כואב, והרי לעולם לא נדע מה היה שם.

 

צדיקה. אל תפסיקי לקוות. הקב"ה יעניק לך את המתנה הנפלאה הזאת בקרוב, תאמיני!

ועד אז, תתפללי, תתחנני בפני הקב"ה.

תאמרי לו- למה אני רוצה ילדים?? אני רוצה בנים צדיקים, בנות צדיקות, שיעשו את רצונך!! להגדיל את עם ישראל, לחנך את ילדי שיהיו עבדיך הנאמנים!! אם לא למעני הקב"ה אז למענך!

 

ובנתיים, כמה שזה קשה, כשתצאי מהתחושה הזאת תשתדלי להיות אישה שמחה ואופטימית (וכידוע לך לפעמים זה מאוד קשה). תמשיכי לשמוח עם בעלך בכל הטוב שזכיתם לו ב"ה.

מאחלת לך שתזכו לבית מלא שמחת ילדים!

 

ישועת ה' כהרף עין!

 

איייי כמה ריגשת אותי במילים שלך...

באמת אבל'ה... אם לא למעני,,אז למענך..

מה אני כבר באמת מבקשת...

ללדת ילדים טהורים וצדיקים בריאים ואוהבי השם יתברך...

לחנך אותם לאהבת יתברך.... לראות מהם נחת אמיתית..

 

לראות אותם עם הניצוץ היהודי בעיניים.. להתענג על נפלאותייך...

 לחבק אותם, לנשק אותם... ללמד אותם על  שבחי  התורה... על זכוויות... על מידות טובות...

חינוך יהודי... מרגש ואמיתי.

 

לראות את בעלי היקר לומד איתם תורה..

לאמר איתם שמע ישראל בלילה...

ליטול ידים בבוקר ליד המיטה...

 

להרגיש את ליבם פועם... לשמוע את קולם הרך מתפלל אליך אבל'ה..

לראות בעייני... יופי אמיתי  ונשגב.. שיצרת בתוכי...

 

לקרוא לו בשמו..." נפלתי".. או "פנחס"... או "יוסף"....או "אלעזר"....

 

או אולי.."אודליה".... או "רבקה"... או "הלל".... או "שרה ברכה"...

 

מותר לי להתחיל לדממין אותם כבר לא???

 

 

מה ביקשתי כבר???

 

אבל בסדר אבל'ה.. אני ימשיך לבקש ולהתחנן.....עד שתיתן לנו!!!

 

לא אוותר... משתדלת לא לדחוק את השעה כי אסור..

 

אלא להמתין אכשהו בסבלנות....

 

לישועה האמיתית!!!!!!

אני מעולם לא שמעתי על בדיקת דם שפספסה הריון, רק על בדיקות ביתיות. ושבדיקת הדם זו הבדיקה האמינה שמזהה בכל מקרה.

 

למיטב ידיעתי המחזור מושפע מדברים נפשיים, כך שאיחור יכול לקרות בגלל לחץ למשל. זה בהחלט יכול להיות לא קשור להריון בכלל.ואנחנו מעולות בלחשוב שאנחנו בהריון, ולמצוא את כל התסמינים שמתאימים לעניין...

אני במקומך הייתי מתמקדת במחשבה הזאת. אם עשית בדיקה שיצאה שלילית זה הרבה יותר הגיוני שזאת האמת.

ברור שכואב הלב על הופעת הדימום שוב, עם המשמעויות שלו, אבל חבל להכנס לנישה של 'אולי זה היה הריון' כשכל הסימנים מראים משהו אחר לגמרי. יכול להיות שהמחזור סתם מאחר בשבועיים וחצי! הוא גם יכול להקדים מכל מיני סיבות. ככה זה. אנחנו לא מכונה.

 

(ורק לגבי העניין הנפשי, קראתי על מצב של הריון מדומה בהקשר הזה. זה בטח נדיר בטירוף, אבל עצם העובדה שזה קיים מראה עוד משהו)

זה מאוד אינדווידואלי,יש נשים שאחרי גלולות לגוף לוקח זמן להתרגל.

 

בעצת מישהי פה מהפורום הפסקתי עם הסרזט והדימום המוזר הזה שלפעמים היה דימום קליל ולפעמים כתמים נגמר אחרי כשבוע.

אבל שוב- לא היו לי התכווצויות... אז אני לא יודעת.

אולי כדאי לחכות כמה ימים לתת לגוף להתנקות מהכדורים ולראות אם העניין מסתדר...

בהצלחה!

 

כשאני מפסיקה לקחת גלולות לוקח לגוף שלי חודשיים בערך להזכר איך עובדים בלי גלולות.

תקחי בחשבון שעכשיו הגוף שלך במצב שהוא לומד מחדש מה הוא אמור לעשות, ותהיי סלחנית כלפיו... בסוף הגוף נזכר והכל מסתדר, אז אין לך מה לדאוג.

(בכל אופן, נראה לי שאם ההתכווצויות בבטן לא פשוטים, כמו שכתבת, אולי שווה ללכת להבדק, לוודא שהכל בסדר).

חג שמח

לפחות החלק של הדימום.זה נורמלי שהגוף לא חוזר לעצמו, והגיוני מחזור-לא מחזור כזה עד שהגוף מתאזן שוב.

אישית, היה דימום דומה לזה, שבגינו אסרתי את עצמי, ואם אני זוכרת נכון, אחרי הטבילה הזאת נכנסתי להריון...

 

ההתכווצויות בבטן נשמעות מטרידות קצת יותר. זה בגדר הנורמה אצלך בעת קבלת מחזור?

אם כן, לא הייתי דואגת בכלל. גם אם לא, הגיוני שזה חלק מהתהליך של חזרה למחזורים רגילים.

אם זה ממש מטריד אותך, אולי שווה ללכת להבדק. אם אני מבינה את התזמונים שלך נכון, אז אין סיכוי שנכנסת להריון בינתיים, נכון? כי זה הדבר הבא שעולה לי בראש.

מקווה שיעזור במשהו.

אני זוכרת שהיא כתבה על זה הרבה, ולא לטובה...

לי היה בששה שבועות התחזקות ממש של הדימום, עם דימום שחור וממש כמו מחזור. שבוע אחר כך הצלחתי לעשות הפסק. לדעתי זה אכן היה מחזור.

אמרו לי שזה משהו דיי נפוץ שאחרי הלידה יש מחזור אחד, וזה לא אומר בהכרח שהמחזור שלך חזר.

בהצלחה

"נדפקת" ל-3 חודשים ולא ליום כמו בכדורים.

אני מתכוונת בעניני כתמים.

כשהתוצאה חיובית?

תודה!

ויצא לי 10 הבטא והייתי בתולה אז..

10 זה עדיין לא הריון מסתבבר...

אני מקווה שלא הטעתי אם כן מתנצלת מהיום אדע...

לא הריון

ושתצאי בידיים מלאות!!!

לגבי הצרבת- אין לי מושג....

 המשך הריון קל,ארוך,בריא 

ועוד יום אחר-כך...

איזה קטעים..

טוב, אני עם המטוגנים גמרתי 

אומרים שגזר סופח שמן

ככה שאולי זה באמת קשור..

שמשכיבים ל180 מעלות וסוגרים ברגלים .

ממש קלה ומומלצת. אנחנו הוספנו מזרון.

אם תרצי עוד פרטים תשאלי....

 

תודה רבה לך היעוץ

אם זה משנה האמבטיה היא רק בצבע כחול כהה.

אנחנו לא הוספנו כי זה סתאם מסרבל. לכן, הןספנו טיולון.

לנו פשוט היו המון נסיעות עם המון החלפות כך שעוד פריט זה ממש משמעותי.

היתרון של העגלה היא שהיא מאד קלה ומאד פרקטית.

היא נוחה מאד לסגירה.

יש אפשרול לעלות את העגלה ל-5 מצבים אם אני לא טועה כך שיש אפשרות ל175, 170 מעלות לדוג' שזה מתאים לילד בן 3 חודשים לדוג' שצריך כמעט שכיבה אבל העולם בחוץ כבר מעניין אותו.

העגלה חזקה (מנסיון של חברים).

ב"קדימה" של העגלה יש מקום לשים אוכל שזה ממש נח.

סל גדול (היינו מעמיסים עליה קניות לשבוע).

יש לה עבירות טובה.

יש לה חלון הצצה בגגון שזה ממש נח.

יש לה סלקל שמתחבר לעגלה (עוד סיבה לא לקנות אמבטיה- בשביל לחבר סלקל).

חסרונות:

צריך להוסיף מזרון כי הריפוד שלה דק יחסית.

התינוק לא לכיוון האם שהוא לא בתוך הסלקל.

כשהיא מקופלת היא תופסת הרבה מקום ( אני לא כ"כ יודעת להשוות לעגלות אחרות. יש עגלות שהשלדה לא תופסת הרבה מקום אבל האמבטיה תופסת הרבה מקום....)

 

צריכים לקחת בחשבון, שבכל מקרה קונים טיולון בערך בגיל חצי שנה כך שלא שווה להשקיע בעגלה שיש לה טיולון טוב.

טיולון בכל מקרה מתקפל להרבה יותר קטן מעגלה ויותר זול. כשקונים טיולון לפי דעתי לקנות רק סגירת מטריה כך שהטיולון יסגר לממש קטן.

 

בחירה מוצלחת.....

ומתאימה לגבהים שונים.

אני ממש מתלבטת אם לקנות אותה  החסרונות מבחינתי זה העניין שאין לה אמבטיה - ובחורף זה נראה לי חשוב ככה אמרו לי לפחות.

 

ולגבי הצבעים היא מגיע בעוד צבעים? באתר ראיתי ירוק אפור ועוד איזה צבע אחד..

היא נראת ממש טוב וגם קראתי המלצות שהיא ממש טובה.

 

הקטע שעד היום ממש רציתי אמבטיה

אני לא הוספתי. לפי דעתי תקני בלי אמבטיה, אם תרצי תוסיפי אח"כ.

יש לציין שקירות העגלה די גבוהים. אפשר להוסיף שמיכת פוך (מה שבמילא היית עושה באמבטיה.

יש גם גגון שאפשר לפתוח אותו.

בימים של גשם במילא שמים ניילון.

לפי דעתי החסרונות של אמבטיה עולים על היתרון היחיד שלה שזה פסיכולוגי נראה מוגן יותר.

חוץ מזה בישראל לפי דעתי עדיף לחשוב יותר על קיץ מאשר על החורף. הקיץ ארוך וקשה יותר  ויוצאים בו יותר החוצה.

אם יוולד לך ילד בקיץ אז ממש יתרון דווקא לעגלה פתוחה יותר. בחורף מק' מוסיפים שמיכה- מה שבמילא עושים גם באמבטיה.

אמבטיה שלא מתקפלת זה ממש מסורבל ותופס מקום באוטו.

 

בקשר לצבעים לנו יש אפור בהיר בשילוב של משהו בין שחור לכחול כהה. זה הצבע שהיה בחנות. היתרון הגדול של הצבע הזה שרואים עליו הרבה פחות לכלוך. אני יודעת שיש ירוק- אפור, אדום אפור, כחול ועוד צבע (לא זוכרת),נראלי גם אדום שחור . את הצבע בדר"כ קובע המלאי בחנות....

אני בגדול אוהבת את הירוק שמתאים לבת ולבן (הרב אוהבים אותו) אבל לשחור- אפור יש יתרון מאד גדול שהוא פחות מתלכלך. בגדול כל הצבעים היום חוץ מורוד מתאימים גם לבנים וגם לבנות....

 

אני קניתי אותה ב-1990 לפני שנתיים בערך עם סלקל שזה יחסית ממש זול לעגלות לגיל הזה.

אני בעד להשקיע בטיולון ולא בעגלה. הוא משמש להרבה יותר זמן.

בסג

לנו יש סולה ומרוצים מאוד
הביבה הייתה לי יקרה מידי
איזי בייבי לא מכירה

זה שתהיה עם 4 גלגלים ידית אחת , לא כבדה מידיי

אמבטיה וטיולון .

שתיכנס לבגז' 

שאני יוכל להסתובב איתה בעיר והיא תהיה לי נוחה

 

וכמובן בטיחותית ..

עד 2000 ש"ח

 

הצ'יקו והסייבקס שהצעתן נראות טוב באתר .. רק לגבי הצ'יקו לא יודעת אם זה אמבטיה לא ברור באתר.. 

כולל אמבטיה וטיולון...מתקפלת למטריה..לא כבדה  מידי...

האמבטיה יחסית קטנה...אבל סבבה

הבעיה שלי שהגלגלים מביאים איי הבייתה מלללללאאא חול...

אם תרצי עוד פרטים בשמחה

בהצלחה

מלאה או כמעט מלאה?

שיהיה בהצלחה בבחירה שלכם ושל כולנו אמן!

על אינגליזינה זיפי עם אמבטיה רכה

איכות מעולה ונוחות... אם תרצי אפרט יותר

אני קניתי דגם של 2008 (ב2009) ב- 2000 שח

תנסי לבדוק בשילב, אפשר גם בטלפון, אם יש להם במחיר הזה

(ראיתי כאלו בי-ם בתלפיות ובהדסה עין כרם)

ויטמין B12

 

וזה גם אחד התסמונות של ההריון חולשה ועייפות (לפחות אצלי בכל ההריונות)

בעיקר בהתחלה  וגם בסוף  ההריון (שליש ראשון, ושליש אחרון).

 

מברכת שתעברי במהירות את התקופה ותרגישי טוב!!

 

ושמחה בשמחתך על הבשורה המשמחת!!

זה הזמן לאכול..בדיוק בזמן לא להתפרע עם הסופדניות אח"כ יהיה לך צרבת 

יש מצב שירד הברזל גשי לעשות בדיקות דם.

קחי בחשבון שבשבוע האחרון התקרר מאוד.. יכול להיות שבגלל זה יות קר לך, ולא כי חסר משהו.

כשאצלי הבחילות חלפו להן לגמרי הרשתי לעצמי ללכת "להתפרע" במסעדה עם בעלי היקר, שבמשך 4 חודשים ביאסתי אותו בכל ענייני האוכל חח... וכמובן כדי לחגוג את ההריון סופסוף בשמחה

זה הזמן להנות, השלב שאחרי הבחילות ולפני הכבדות הרצינית הוא הכי כיף!!!

 

בקשר לברזל, תמיד טוב לבדוק ואין מה להפסיד..

המשך הריון שמח וקליל!

בכל מקרה אני ממש ממליצה על טרמפולינה- הוא גם יכול להרדם שם, ובנדנדה אני לא בטוחה..

אפשר כבר מגיל חודש להניח וכמעט עד גיל שנה..מתאים להאכיל מוצקים עד שהילדה תשב..ובכלל הילדים שלי אוהבים את זה מאוד ואוב טרמפולינה שקיבלנו מתנה לבכור עדיין שמורה אחרי 3 ילדים כבר 5 שנים ב"ה.

אפשרות לשינוי מצבים בגב-אז זה ממש שימושי כמו שיפעת אמרה להאכיל וכו' . יש טרמפולינות ממש זולות רק עם שכיבה-בד'כ מיועדות ליותר קטנים -את נהנית ממנה פחות זמן וגם פחות חזקות

תנסי להתעלם מטבלאות וחוקים, ולהקשיב ללב שלך - לב של אמא לא טועה!

האם באמת נראה לך שיש בעיה?? באמת נראה לך שיש מצב שיש איזושהי בעיה עם התינוקת? או שזה סתם לא בסדר יום שלה כרגע להקדיש אנרגיה לנושא הושטת היד לחפצים? אולי האג'נדה שלה כרגע מכוונת יותר להקשיב וללמוד מה אתם אומרים אחד לשני, למשל?

אם הלב שלך אומר שיש בעיה - תתחילי לדאוג, בלי קשר לטבלה. אם לא - אז באמת שדפדפי את הטבלאות האלה...

ועוד לא מחזיק בקבוק..

 

אני רואה שזה מפינוק [רוצה שאמאבא יחזיקו לו וככה יהיו מוכרחים להיות קרובים]

אולי זה לא מעניין אותה פשוט?! [אנחנו גם קיבלנו מבטים משתאים מהפיצי למראה השטויות שהבאנו לו לשחק בהן ]

 

אם ממש מדאיג אותך לכי לרופא התפתחות.. בהצלחה!

באופן אישי אצלנו הרבה יותר מומלץ שהוא יאכל לבד כי אחרת הוא לא אוכל אבל מעניין אותי למה דווקא מומלץ שההורים יאכילו... הרי בגיל שנה ילד מתחיל ללמוד לאכול לבד.. לא? זה לא השלב שצריך להתחיל "להתרחק"?

כשמדובר בבקבוק, אם בוחרים להמשיך ולתת בגיל שנה - זה נועד לחקות הנקה. לאכילת-יניקה כזאת יש משמעות רגשית חשובה - כשהפעוט מחובק והמבוגר מאכיל אותו. בבקבוק חשוב גם להקפיד על אכילה זקופה - לצמצם סיכון לבעיות שיניים ואוזניים. זה דבר שמבוגר שמאכיל יכול להקפיד עליו. גם מבחינת סכנת חנק ל"ע, ממליצים תמיד שמבוגר יאכיל ולא התינוק עצמו, אבל אני לא בטוחה שבגיל שנה זה עוד רלוונטי - נראה לי שהסכנה היא בעיקר בתינוק קטן.

נכון שהם מתחילים לאכול לבד, אבל לדעתי מדובר על אוכל ממש שחתוך לקוביות בצלחת.

את הבקבוק אני אוהבת להחזיק להם כשהם נמצאים עלי בתנוחה תינוקית דומה להנקה (אני מודה שלפעמים אני עסוקה, בכל אופן ברוך-ה' יש עוד ילדים ועיסוקים, ואז אני תוקעת אותו עם הבקבוק לבד.  אבל אם יש לי זמן ופנאי, אני מחזיקה אותו אצלי ומחזיקה לו את הבקבוק).

אני מפסיקה להניק בגיל צעיר יחסית, ואני מאמינה שאחד מיתרונות ההנקה זה הקשר של האם עם התינוק. כך שאני אומרת לעצמי שאם התינוק שלי לא זוכה לינוק, אז לפחות אני לא אמנע ממנו את הקירבה שאותה הוא צריך (וגם אני צריכה).

אני מרגישה שהכל בסדר... אבל יש לנו תור לטיפת חלב... ואין לי כח להלחצות שלהם.....

 

תודה גם לך שביב

הוא נדחה ואני עוד לא יודעת למתי... אבל באמת לא ידעתי שיש שביתה... תודה רבה!

בילד הראשון אני גם מאוד נלחצתי מטיפת חלב, ואם היה אפשר הייתי שולחת את בעלי, בכלל כדאי להתייעץ עם בעלך, בדרך כלל הם פועלים יותר מהשכל, ופחות נלחצים.

כאילו לא עברה שלבים התפתחותיים מטאוריים.

קוריוז:

תינוק בכור התפתח במהירות עצומה. בבן השני רצו ההורים לאבחן אותו כמפגר, כי נבהלו מהקצב האיטי. אמרו להם: זה הנורמלי ולא הראשון...

חודש לפה -חודש לשם זה לא עקרוני

כמו שיש ילדים שמתחילים ללכת ב10 חודשים ויש בשנה ו4 חודשים

והכל נחשב נורמלי

אם לתרגל בלי לחץ היא בטח תלמד במהרה

אני החלטתי ממש ממש לא להילחץ
כמו שיוקטנה אמרה, אני מרגישה שהכל בסדר, אז לא אכפת לי מה יגידו בטיפת חלב.
כבר יש לי ניסיון מהם שסתם הלחיצו אותנו, ואנחנו הלחצנו את הילד, וסתם הכל היה לחינם והבעיה רק החמירה בגלל זה (כשהוא לא עלה במשקל מספיק יפה לטעמם). אז היא בסך הכל קצת לוקחת את הזמן. אסור לה?

 

אני כן מראה לה צעצועים וכו'... אבל פשוט הבעות הפנים שלי הרבה יותר מעניינות אותה. היא מסתכלת מעבר לצעצוע, היא מסתכלת על הפנים שלי ומחייכת בכזאת שלווה... חחחח כאילו "מה את מראה לי צעצוע, מה אני? תינוקת?!"
אבל אתמול קרה משהו מעניין - הסתכלתי עליה כשהחלפתי לה טיטול, פתאום אני רואה אותה מסתכלת בריכוז על היד שלה, פותחת וסוגרת, פותחת וסוגרת... אז שמתי לה ביד בובה קטנה.. והיא תפסה אותה.. ככה כמה פעמים. אח"כ שמתי את הבובה טיפה רחוק מהיד שלה, והיא כיוונה את היד ותפסה את הבובה.

וזהו. החלטתי שאין לה שוםםם בעיה... היא רק פחות זריזה מאחיה הגדול (אח שלה באמת הזדרז מאוד בכל דבר, ידיים לצעצועים הוא הושיט כבר בגיל חודש וחצי, ובגיל שלושה חודשים הוא שם כל דבר בפה שכבר חיכיתי שהוא יגיע לגיל 4 חודשים כדי לתת לו טעימות כי הרגשתי שהוא ממש בשל... היא כבר בת 4 חודשים ואני לא מתחילה לה עדיין טעימות כי אני מרגישה שהיא עוד לא שם...)

 

אז זהו, תודה לכל המרגיעות 

ב"ה, מתוקונת קטנה

היא כבר מושיטה יד לכל מה שאפשר! חחח לפתע פתאום

הצליחה פעם או פעמיים והתלהבה על הקטע..

וזה כזה יפה, שהיא עושה את זה בעדינות כזאת, לאכול אותה...

והיא מתרכזת מתרכזת... ומתבוננת ביד שלה מכל הכיוונים...

נסיכה... 

הרבה הרבה נחת ממנה יהודי אמיתי!!

את הולכת לקיסרי אלקטיבי?

כדאי להירשם פשוט לשלוח פקס.תכנסי לאתר של שער"צ

אני יודעת שאפשר לשלוח פקס, פשוט זה לא כל כך פשוט בשבילי להגיע לפקס ומדפסת (יש לנו עוד פקס שאנחנו כבר שבוע וחצי רוצים לשלוח לאנשהו...) אז רציתי לדעת כמה זה אמור להלחיץ אותי שעוד לא עשינו את זה.

 

אני בטוחה שלא יזרקו אותי מביה"ח או משהו כזה, אבל למשל אם עמוס שם באותו יום- ישמצב שלא יקבלו אותי בכלל?

בכל הבתי חולים בירושלים נראה לי שזה ככה.

 

בשע"צ בטוח-מניסיון של גיסתי.

אותה לא העבירו כי היא הייתה כבר ממש בלידה כשהיא הגיעה..

 

בשעה טובה ובהצלחה!!

את אלה שלא נרשמו. ללכת לפה, לקבל אישור משם...

אגב, למיטב זיכרוני יש גם אפשרות להירשם באתר שלהם.

http://www.freefax.co.il/upload.php

אני נרשמתי כל פעם במייל ולא בפקס.

מזל טוב!!

שניהם הרבה יותר יפים מהדס..

בהצלחה!

שירה- הרב אליהו אמר שזה שם טוב

 

הדר- שמעתי לא מעט שאומרים שזה שם לא טוב

אז לא כדאי

שמבין בתחום.

נראה לי הרב אליהו מבין בזה. בכל מקרה אבא שלו ממש הבין בזה.

אני ילדתי שם ויב"ק, והיה נפלא.

חוץ מלהזכיר את זה בקבלה, בכלל לא התייחסו לזה שאני אחרי ניתוח קיסרי. לפחות לא ראיתי שהתייחסו.

ביקשתי לא להיות מחוברת למוניטור רציף, אלא לעשות רק מידי פעם, בישיבה, נתנו לי בלי בעיות ובמרכז לידה הטבעי זה בלי מוניטור בכמדומני, ובסטייל עם אמבטיה, מקלחת, ומיילדת צמודה.

בכלל הגעתי עם תוכנית לידה כתובה, והרגשתי שמאוד מתאמצים למלא אותה.

הדבר היחיד, שכן פתחו לי וריד, למרות שביקשתי לא, למרות שנראה לי שאילו הייתי מתעקשת, היו מסכימים לוותר, אבל זה לא היה לי עקרוני, אז לא התווכחתי איתם על זה בכלל.

עוד פירוט, אם תרצי באישי

חשבתי ששמעתי שהם דווקא בקטע טבעי יחסית.

יש לך המלצות על מקומות אחרים שיתאימו?

 

אבל משמועות שמגיעות אליי נראה לי (דגש על נראה, אין לי נתונים מבוססים) שיש הבדל גדול בין היחס שלהם ללידה שהיו לה תנאים טובים מראש לבין לידה שמתחילה במצב מאתגר - כלומר שעכוז, תאומים, ויב"ק וכדו' הם די ממהרים להפנות לקיסרי.

 

בית החולים שנחשב אלוף בלידות וגינליות גם למצבים יוצאי דופן הוא ביקור חולים. מבחינות אחרות אני לא יודעת אם כדאי ללדת שם, אבל הם באמת מאוד מאוד תומכים בלידה וגינלית. גם לשערי צדק יש שם טוב בתחום הזה.

נראה לך עדיף? יש לך נסיון שם?

דווקא מהקריאה פה בפורום קיבלתי את הרושם ההפוך... לכן חשבתי על עין כרם...

יש לך מושג מה הנהלים בשערי צדק בקשר לניטור וכו'?

 

ומה עם הר הצופים? איך זה שם?

 

בא לך לפרט על ביקור חולים בקטע של ה"בחינות האחרות"? (אפשר גם במסר)

 

כי בסך הכול אני מתבססת על שמועות, ואולי הרושם שקיבלתי שגוי. במיוחד שאני רואה שיפעת ענתה אחרת, ולה כן יש ניסיון (מצד המלווה).

אני ילדתי גם בהר הצופים, גם בשערי צדק וגם בעין כרם - ויצאתי הכי מרוצה מעין כרם. אבל כאמור קיבלתי רושם שאחרי ניתוח קיסרי הם פחות פתוחים ללידה מבתי חולים אחרים.

מה שכן טוב מאוד בעין כרם, ולא נתקלתי בו בבתי"ח האחרים שילדתי, הוא המוניטור הנייד. הייתי מאוד מאוד חופשייה איתו, ממש עשיתי כל מה שרציתי והסתובבתי בחדר, ובמקרה או שלא במקרה - זו הלידה היחידה שלא נרשמו בה שום בעיות במוניטור.

אני לא יודעת אם יש בית חולים שרואה בעין יפה ניטור לא רציף בוויב"ק, אבל מה שבטוח - עין כרם הוא לא הבית חולים הזה. הם נוטים לניטור די רציף גם בלידה רגילה (בניגוד לנושאים אחרים בלידה שבהם הם פתוחים וטבעיים). זה אמנם נראה לי מוגזם (לפחות ביחס ללידה רגילה) אבל בפועל זה לא הפריע לי כי עשיתי כל מה שרציתי עם המוניטור עליי (אפילו בצירי הלחץ הוא היה עליי! ואני הייתי בעמידה על הברכיים).

 

בביקור חולים לא ילדתי, החברות שלי שילדו שם לא היו הכי מרוצות, לא מהתנאים בחדר לידה ולא מהמחלקה (למשל מאוד לא קיבלו עידוד להנקה, להפך). אבל אל תסתפקי בניסיון של החברות שלי מיד שנייה, נסי לחפש נשים שילדו שם.

 

ועוד דבר אחרון: השיקול המכריע שלי לבחור בעין כרם היה שיש שם (בניגוד לבתי"ח האחרים בירושלים) מחלקה נפרדת לביות מלא, עם חדרים מתואמים, בלי צורך להגיע להסכמים עם השותפת לחדר, וכל הבדיקות והטיפולים לידי. האם השיקול הזה משמעותי לך?

 

אני לא בטוחה שממש עזרתי, אבל אם יש לך עוד שאלות תשאלי חופשי.

א) שימי לב שבבתי החולים בירושלים נרשמים ללידה מראש.

ב) בביקור חולים היה בלגן בזמן האחרון. צריך לבדוק אם הם בכלל מקבלים יולדות (מדברים על סגירה).

אם לא נרשמים הפרוצדורה קצת יותר ארוכה להתקבל אבל זה לא חובה

 

ואולי גם תלוי איפה בכל אופן אני הייתי בשערי צדק)!

למי שלא נרשמה.

נשמע לי סתם מבאס להתמודד עם בירוקרטיות מיותרות בלידה או אחריה. עדיף לעשות כמו שהם מבקשים ולהירשם מראש.

הקטע של הביות כן משמעותי לי.

מצד שני זממתי אולי להשתחרר פשוט מיד אחרי הלידה. למרות שאם משהו ישתבש וזה לא יתאפשר אז אולי זה כן משהו שכדאי לי לחשוב עליו.

לפי הנוהל של עין כרם - אפשר רק לאחר 36 שעות.

כמובן שזה זכותך לסרב. 

אבל כדאי לקחת בחשבון שיש איזה חוק שאם לא מאושפזים 12 שעות, אז יכולים לתבוע ממך את עלות הלידה (אלפי שקלים). ועד כמה שהבנתי, האשפוז הוא רק לאחר סוף הלידה.

אשמח אם מישהי יודעת יותר מדוייק - תוכל לשתף פה

מאיפה שמעת את זה? אני יודעת שצריכים 12 שעות אם ילדת בבית ואת רוצה דמי לידה.

אבל אף פעם לא שמעתי שיכולים לחייב אותי במחיר של הלידה.

בעבר, מי שלא נשארה 12 שעות אחרי הלידה בבית חולים לא היתה זכאית למענק לידה מביטוח לאומי (1500 ש"ח לילד הראשון, פחות מ500 לילדים שאחרי זה)

ונראה לי ששינו את זה, וגם בלי להשאר מקבלים את מענק הלידה.

 

דמי לידה מקבלים בכל מקרה, אם עבדת לפני הלידה

 

פה קראתי:

 http://beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%F9%E7%F8%E5%F8_%EE%E5%F7%E3%ED_%EE%E1%E9%E4''%E7_%EC%E0%E7%F8_%EC%E9%E3%E4_%E1%F7%F9%FA_%F2%E6%F8%E4

בקריאה חוזרת ברפרוף, ייתכן שמדובר ב-12 שעות כולל הלידה.

כמו כן, דובר על שינוי. לא יודעת אם באמת היה כזה.

להבנתי, מי שאמור לדעת זה ביטוח לאומי.

בכל מקרה, כנראה שרוב בתי החולים מחליקים את זה ולא דורשים תשלום כמו במקרה המצורף. 

הר הצופים עם הסטיסטיקות הכי גבוהות לקיסרי.

יש סטסטיקה של 93% הצלחה בVBAC, כמעט הכי גבוה בארץ!

אלא על אחוזי הקיסרי והרבה מזה בגלל שנשים באות לפרטי אצל יגל לניתוח קיסרי.

לפי האתר של VBAC בישראל יש להם אחוזים גבוהים יחסית

למשל לביקור חולים הם נותנים 80%, וזה לא נשמע סביר.

ובתחתית הדף הם כותבים שהנתונים הגיעו מהצלבות מידע, ושהם לא בטוחים, ואף בית חולים לא אישר... חבל שזה המצב. הייתה צריכה להיות שקיפות בנושא הזה.

ב"ה הסתיימו בלידה טבעית.

חייבים ניטור רציף.

נראה לי שלניאדו מומלץ יותר.

את מתכוונת חיצוני או פנימי? לעובר או לרחם?

יש שם אפשרות לעשות משהו כשמחוברים לניטור חוץ מלשכב?

כמובן זה לבדוק את הדופק של העובר.

גם כשאת מנוטרת את יכולה לשבת על הכדור לעמוד, או עמידת 6 על המיטה.

כמובן שאם הכל תקין אם יש קצת ירידות דופק אז יבקשו לשכב על הצד כדאי לראות שהכל בסדר.

את יכולה לחתום על טופס לידה טבעית. הם משתנים לטובה.

בגדול ללידות VBAC ממליצה יותר על הבתי חולים הדתיים.

לניאדו,מעייני הישועה,שער"צ וביקור חולים.

למרות שגם בעין כרם וגם בתל השומר ליוויתי ויב"קים מוצלחים.

להתפלל טוב לשליחים טובים,ולבוא עם תמיכה.

בהצלחה.

יש לכן משהו להגיד לי על תל השומר או מעייני הישועה? שהם בעקרון קצת יותר קרובים אלי...

יש לי חברה טובה שהיה לה אותו סיפור של ויב"ק, והלכה ללניאדו מתוך תקווה ששם יהיו סבלניים אליה. אפילו היא הייתה מופתעת מאורך הרוח שהפגין שם כל הצוות הרפואי!!! - הרגיעו אותה, דיברו אליה, לא מיהרו לחתוך שום דבר, ואם אני לא טועה אפילו היה חשש שהעובר קצת גדול מדי - ובכל זאת נתנו לה צ'אנס. ואת יודעת מה? ברוך השם, הייתה לידה רגילה, שום תקלות, הילד בריא, הכל בסדר.

רק לניאדו!

לא היה לי ויב"ק אבל אושפזתי וילדתי עם זירוז מחשש לIUGR (עובר קטן) והם ממש עודדו לידה רגילה..

גם כל מי שהיתה מאושפזת לפני או אחרי סיפרה לי שהם היו בעד..

 

מיילדות מקסימות וחדרי לידה מעולים.

 

אין לי עוד נסיון אז לא יודעת להמליץ על אחרים.. בכולופן בגלל שכתבת שחשוב לך ביות- אולי לא הייתי הולכת כי לא נתנו לי בכלל אפשרות כזו (בלידה ראשונה) ולכן לא נראה לי שאחזור לשם אפילו שהם אחלה מבחינת הלידה עצמה..

 

(מיילדת אחת אמרה לי לגבי התייעצות על בית חולים- השאלה מה הכי חשוב לך- ח. לידה/ משהו טבעי/ ביות/ משהו אחר.. וכו', תגדירי לעצמך מה הכי חשוב לך וכך תבחרי את בית החולים שהבנת שמתמחה בנקודה הזו. לדוג' בתל השומר יש צוות רפואי טוב למקרי חירום ח"ו אם צריך.. אבל אין ביות.. אז מי שחשוב לה לדעת שיש צוות טוב אולי תלך אבל מי שהכי חשוב לה ביות- לא בטוח..) קיצר, בהצלחה!! הכל בראש, והעיקר תינוק ואמא בריאים!!!

שאת זה אפשר לגלות במהירות אם את מחוברת למוניטור.

 

לפתוח וריד זה מינימאלי אם חס ושלום צריך ניתוח דחוף, חבל להתעקש על זה ולא לאפשר להקדים תרופה למכה.

 

בד"כ לא עושים זרוז דרך הוריד למי שאחרי ניתוח קיסרי ואם הלידה מתקדמת טוב אז אין מניעה ללידה טבעית, תכלס זה לידה טבעית מלבד וריד פתוח ומוניטור רציף. את יכולה לעמוד,להסתובב,לשבת על כדור וכל מה שאפשר לעשות כשמחוברים למוניטור.

 

אם הלידה מתחילה בירידת מים בלי צירים אז זה כבר סיפור אחר וכדאי ללכת לבי"ח שכן נותן זרוז דרך הוריד אחרי קיסרי.

 

בסורוקה, תלוי מה המצב שלךל כשאת מגיעה, לא ישר מריצים אותך לקיסרי, לא מתערבים לך בלידה (תכלס לידה טבעית רק עם מוניטור רציף ועירוי נוזלים.

אחרי ניתוח קיסרי (והסיכויים לקרע הם פחות מ 0.05%).

לידה "לא פשוטה"- זה כל לידה, בין אחרי קיסרי ובין לא.

היה ניטור רצוף שזה באסה ממש כי אי אפשר כ"כ לזוז..

חוץ מזה היה ממש בסדר!

אחותי ילדה שם ויב"ק 4.200! היא הייתה שם מערב שבת עד יום ראשון בלילה בחדר לידה בלידה טבעית לחלוטין!!!

הנקראים בשם צירי ברקסטון ולתת לזה לעבור...

 

ויש פה אשר אומרות שאפשר להתאמן על אותן הצירים לקראת הלידה בנשימות וכו'.

 

בהצלחה ותרגישי טוב!!

ממליצה על שתיה מרובה ואם עדיין ממשיכים התכווצויות להגיע לרופא ולהיבדק.

עובר בשינוי תנוחה? התאמצת?

אם זה לא מפסיק גשי להיבדק.

בשורות טובות.

והמשכתי לנוח עד הערב..

כנראה באמת מחוסר שתיה

 

זה לא היה בדיוק התכווצויות, אבל זה הרגיש כמו בתחילת הלידה הקודמת.. מין כאב כזה שבא בגלים+רעידות בכל הגוף+עירפול במחשבה..  זה צירים.. נכון?

צירים אמיתיים לכל אחת זה שונה מאחת לשניה, זמן הצירים, תאריך הלידה וכו'

 

יש כאלה גם שאין להן בכלל צירים מדומים !!

 

מאחלת שיהיה לך בעזהי"ת לידה מהירה וקלה ותצאי בידים מלאות ובריאות !

נשמע שזה עדיין לא הצירים הסדירים.אין אפשרות לנבא כמה זמן יקח.חשוב בשלב זה לנוח לאגור כוחות,לשתות הרבה,לשים לב לתנועות עובר.חשוב שתדעי שכל ציר גם הלא סדירים עושים את העבודה.
בהצלחה

נשמע צירים מדומים או שלב לטנטי=ראשוני..

אין לדעת כמה זמן זה ייקח..יכול להיות שעות עד ימים ואפילו שבועות.

חכי שיכאב יותר יהיה סדיר לפחות כל 5 דק' ציר באורך של דקה במשך שעה..

בשורות טובות.

אני מאד מחכה שיגיעו הצירים האמיתיים. כבר אין לי סבלנות!

 

אגב, זה אולי נשמע לכם מאד מוזר, אני לא מרגישה שאני לחוצה או מתוחה לקראת הלידה, דווקא רגועה מאד ואופטימית. זה קורה גם לכן? במיוחד שמדובר בלידה הראשונה.

 

אם זה בן או בת ותשמחו לכבד בדרך שלכם..וזה לא יהיה נעים לכם אם ילחצו עליכם או יכבדו ושזה בדר"כ יוצר רק אנטי.

בשעה טובה... ואת פשוט מדהימה שאת רוצה לכבד.

הם לא ידעו אם זה בן או בת וזה לא עזר..

וכן .. לא חייב לקרוא על שם סבסבתא..
את האמא את המחליטה..

אולי לא הגדרת נכון את השאלה? מה זה משנה במקרה שלכם מתי לספר?

 

לומר איך זה קשור לסבא ולסבתא.. תשתמשו ביצירתיות ובהרבה מעוף.. אפשר להגיע מכל שם למה שאתם רוצים.. (אפילו לומר שזה על שם תכונת אופי מרכזית בסבא/סבתא) וככה כולם מרוצים

אני חושבת שרק אם תהיי החלטית ונחרצת מספיק להגיד מיד שלאף אחד אין זכות להחליט בשבילכם איך לקרא לתינוק- פשוט יעזבו אותך במנוחה.

 

אם את מרגישה שלא, פשוט אל תגידי, כי בכל מקרה אני מבינה שהם לא ישתתפו בשימחתכם אלא ישר ילחצו וכו'

הבעיה היא באמת לא השם שניתן- זו החלטה שלנו בלבד ולא נשנה אותה בגלל לחץ.

(ד"א- לקשר את השם בצורה כלשהי לסבים לא יעזור- בן דוד שלי כבר ניסה...)

הבעיה היא הלחץ עצמו.. בא לי לספר כבר למשפחות שאני בהריון, אבל מרגע שאני אספר יתחילו ללחוץ עלי ולשגע אותי.

אני לא מספיק אסרטיבית אבל אולי באמת אגיד לבעלי שיבהיר להם מהתחלה שיעזבו אותנו בשקט עם השם.

נראה לי שאם הוא יגיד זה יותר יעזור..

חנוכה שמח ומאיר!

ורק אחרי הלידה תחליטו על שם. 

אפשר להגיד מראש, אנחנו יודעים שאתם רוצים שנקרא ע"ש סבא/סבתא וכו', אבל אנחנו נקבל את ההחלטות שלנו לבד. 

 

תספרו מתי שאתם רוצים. אבל תבהירו דבר נורא פשוט. כשהמשפחה שלכם ילדה אז הם קראו מה שהם רוצים למי שהם רוצים. עכשיו אתם בדבר הזה וזכותכם להחליט כי זה תורכם. פרט לכך אפשר להבהיר באופן חד משמעי. שכל התערבות תביא לתוצאה הפוכה. שיהיה בהצלחה. 

אין הברכה שרוי'ה אלא בדבר הסמוי מן העין, ואם הקב"ה הסתיר אין צורך לפרסם.

 

השמות הם נבואה קטנה של ההורים ואין להתערב בזה.

מספרים כשרוצים ומחליטים שזה נכון עבורנו!

ראשית ישר כוח על הרצון שלך לכבד ולתת את הכבוד לכל אחד,

אני מאוד מבינה אותך אצלנו הלחץ הוא על הסנדקאות, הצעתי לך היא לומר בשמחה גדולה על ההריון ולהנות מכך שכולם שמחים בשמחתך,

ובעניין השם- לכל צד תגידו שאתם מאוד רוצים לקרוא על שם...ולא יודעים מה תעשו כי בצד השני יש...

אני חושבת שברגע שתתני  לכל אחד תקווה שזה יכול להיות השם שהם רוצים (כי זה גם מה שאת רוצה) ואתם רוצים רק לראות את הילד ואז להחליט מה מתאים לו, הם גם ירדו ממכם וגם יבינו אם בסוף זה שם אחר.

אני מרגישה שבמקרה של אחותך שבו היא אמרה שהיא לא תקרא בשם הרצוי - זה פתח פתח למשא ומתן וללחץ שהופעל עליה, אבל במקרה שלך בו את רוצה את מה שהם רוצים- אין סיבה ללחוץ.

 

בשעה טובה ובידים מלאות. 

א. תתפללו על זה!

תודי לה' על ילדייך ועל ההריון ועל המשפחתיות המורכבת והמורחבת...

תודי על המורשת וההמשכיות.

תודי על האכפתיות של כולם - הלואי שאותך יזכרו בעוד שלשה דורות כאישיות מדהימה ונפלאה.

תפרטי בתפילתך את מצוקתך וכן בעלך ותבקשי מה שאת רוצה - יחסים בלי לחץ וכו'. ושה' יאיר לכם כיצד לנהוג בסיפור ובקריאה.

ב. בטרנד של כל העבודות הרוחניות יש אפשרות לצייר בדיות בשקט ובנחת - תעצמי עיניים, תשבי לכתוב, תרקדי - איך שתרצי:

 

• ראי ממש איך את נינוחה ושלוה. אסרטיבית במידה יפה ולא תוקפנית ומכווצת.
• ראי ממש לפרטים איך את ניצבת מול ההורים .
• ראי את השיחה. את הבעות הפנים.
• ראי איך את מביאה את הבשורה ואיך את מודיעה על עניין השם. אולי רק מקשיבה אולי מתדיינת, מתייעצת.
• ראי את עצמך במצב האופטימאלי והנינוח והשמח.
• מה את אומרת וכיצד.
• מי את רוצה להיות?
• מה את רוצה להביא איתך כמתנה לאשים שתפגשי שם.
• האם זה בטלפון או פנים אל פנים?
• כיצד מגיבים השומעים? - מאירים פנים? מקשיבים? ענווים? מקבלים? שמחים? צוהלים? מחבקים? נפתחים?

 

הכל את קובעת ע"י ציור הדברים ובונה את המערך הפנימי שלך תוך כדי חיוביות ואמון בטוב.

 

לא אאריך יותר - על זאת הדרך תרגלי .

 

מזדהה מאוד עם הרצון לא להגיע מוקדם מדי - מהרבה סיבות.

אין פרק זמן קבוע שעובר עד לפתיחה 10, ואין אף שיטה שתבטיח במאה אחוז שתגיעי ברגע האופטימלי. אבל ליותר נשים קורה שמגיעות מוקדם מדי מאשר מאוחר מדי.

מה שמקובל להגיד - כשלמשך כשעה יש צירים באורך של דקה אחת לחמש דקות - זה הזמן לצאת. אם בית החולים קרוב, הייתי מושכת בבית יותר מזה. אם זו נסיעה ועלולים להיות פקקים וכו' - זה כבר עלול להיות טיפה מלחיץ.

אפשר גם להגיע, להיות ליד בית החולים או אפילו בתוכו, ולא להיכנס לחדר הקבלה. להסתובב עם הבעל באזור, מתוך ביטחון שגם במקרה חירום - את כבר במקום הנכון.

לי היו שתי לידות שהלידה התקדמה פתאום מאד מהר, כך שאני לא חושבת שיש בזה כללים. בלידה אחת היו לי צירים כל 10 דקות למשך כמה שעות, וחשבתי שיש עוד המון זמן, כי ראיתי שזה לא מתקדם. ופתאום זה התקדם מאד מהר, ותוך פחות משעה ילדתי (מזל שהזמנו אמבולנס כי היה שבת ופחדנו להסתבך עם הרכב, אחרת בלי האמבולנס אני לא יודעת מה היה קורה....).

בלידה אחרת התחלתי להרגיש צירים כל 6 דקות, וגם זה התפתח מאד מהר, ותוך כשעה ילדתי.

אני לא רוצה להלחיץ, אבל סתם לחכות בבית זה לא בטוח כדאי. עדיף ליסוע לבית חולים ולדעת מה מצבך, גם אם יחזירו אותך, מאשר לא להספיק להגיע בזמן, וללדת בסביבה לא מתאימה ללידה. 

בכל זאת בפועל יותר נשים מתחרטות על שהגיעו מוקדם מדי וזה פגע בהתקדמות הלידה שלהן, מאשר להפך.

אבל הסיכון למצב ההפוך - תמיד קיים.

זה המצב, וכל אחת תבחר איזה סיכון מפחיד אותה יותר.

ובסוף ילדתי בבית לפני שהספקנו לנסוע...

המלצה קריטית, אם נוסעים בשבת, ולא משנה אם יש צירים כל 15 דקות או כל 5 דקות, להזמין אמבולנס!! 

אנחנו נסענו באמבולנס (אחרי לידה אמנם), והסתבר במוצ"ש שהיה לנו פנצ'ר ברכב...

לבקש להסתובב כדי שהפתיחה תתקדם

+טיפ: כדאי לשאול את אמא איך היו הלידות שלה. לרוב זה נותן לנו רמז לאורך הלידה שלנו. בהצלחה!

ממני שילדה 2 בלידות ארוכות מאד ו-2 בלידות חפוזות... (1 בבית )

מהרגע שיש צירים סדירים ללכת להיות באיזור של הבי"ח... שליתר ביטחון תוכלי לקפוץ לשם מיד

אני הייתי בבית עם צירים כל רבע שעה לא חזקים ופתאום נהיה לי צירים כל 2 דקות עם לחץ וקראתי לאמבולנס אבל לא הספקתי להגיע בדיוק לחדר לידה אלא בכניסה למיון נשים ילדתי על האלונקה... (מזל שהיתה מיילדת במיון ככה שהיא ילדה אותי ולא הפרמדיק)

מה שמקסים בלידה שאין כמו זה לדוגמת "ישועת ה' כהרף עין" אין מקום בכלל ליאוש או משהו כזה. תוך שניות. (!!!) הכל יכול להתהפך לטובה. רק אתמול חברה שלי ילדה אחרי שיום שלם הייתה עם צירים צפופים אבל פתיחה רק של 2.5 (יום שלם!) וכשרצו לקרוא למרדים בדקו שוב (אחרי 5 דקות מבדיקה קודמת של 2.5) ופתאום פתיחה מלאה! ישועת ה' כהרף עין! אני בטוחה שייש פה מלא בנות עם לידות כאלה ולי עצמי היה כמה מהלידות דומות. שיהיה בשמחה

אי אפשר לדעת כמה זמן יקח מפתיחה 2-3ס״מ עד פתיחה7ממליצה להמתין עד לצירים של כדקה כל 5דקות.
חשוב מאוד לשים לב למרחק שלך מביה״ח.
אפשר להגיע עד לאזור ביה׳ח ולא לעלות להיבדק.
לא ציינת איזו לידה את ,ההתקדמות היא שונה בין לידה ראשונה ללידה חוזרת.

מה המרחק מביה"ח?

אני הסתובבתי חודש עם פתיחה של 2.5 בלי צירים ב"ה.

 

ולעמוד עם הפנים אלייך ולא לכיוון הרגליים

שבה כל הלידות היו בשכיבה...

היום כשיש לידות בכל מיני תנוחות שונות ומשונות - זה לא ממש עובד.

(אני לא האנונימית הראשונה, רק מגיבה בשרשור)

גם בכריעה, וגם בעמידה על 6

 

פשוט לסכם את העניין מראש שלא יהיו תקלות..

בשלב הלחיצות, שזה השלב היחיד שתהיי חשופה, את תהיי כל כך מלאת אדרנלין שלא יהיה איכפת לך מי מסתכל העיקר שייגמר כבר! 

וגם אני בעד שתדברי עם אמא שלך על זה לפני (אולי אפילו עכשיו ממש?) כדי לא תתעסקי עם המחשבות והפחדים לגבי זה בזמן הצירים-זה יכול לעקב את הלידה..

באופן כללי, מהנוכחות של אמא שלי בלידה. לכן בלידה הראשונה לא ממש רציתי שהיא תהיה. בלידה השנייה (פג) פשוט התקשרתי אליה בהיסטריה כשהיינו בדרך לבי"ח, לא חשבתי על זה בכלל. היא הצליחה להגיע בזמן ובסוף - זה היה ככ טוב! היא ממש הצילה אותי בלידה (עזרה לי גם פיזית וגם נפשית). 

ברור לי עכשיו שאני רוצה אותה בלידה הבאה בעז"ה לידי. על ענייני המה יראו וכו - אני פשוט לא חושבת, מנתקת את עצמי מזה כי זה נראה לי באמת כבר ככ לא העניין. ד"א - ככה אני מתייחסת והתייחסתי גם לכל מיני סיטואציות אחרות בסגנון - ועלי זה מאוד מקל. פשוט חושבת על העיקר ולא על כל הדברים הטפלים. צניעות זה דבר מאוד מרכזי, אבל לא בסיטואציה הזו. ככה אחרי הלידה גם לא הזיזו לי הרופאים שבדקו אותי. בהצלחה!

שהיא תדע בבירור שזה רצונך, וזה פשוט יהיה באחריותה, לפי הנסיבות שייווצרו והתנוחה שתהיי וכו' - למצוא את העמדה הנכונה כך שתוכל לעזור לך בלי להביך אותך.

את צריכה להרגיש חופשיה בלידה, וזה אפשרי אם תסמכי עליה במאה אחוז שהיא מודעת לגבולות הפרטיות שלך ומכבדת אותם.

לי, למשל, בזמן לידה היה מפריע לי כפליים מבזמן רגיל אם הייתי חשופה מול אמא שלי.

בזמנים שונים ועל אחת כמה וכמה בזמן כזה!!

 

אם קשה לך עם האם, תקחי דולה ותציבי לאמך עובדה גמורה:" לקחתי אמא דולה אם את רוצה תהיי נוכחת באזור אבל מהדולה בקשי לכסות כאשר היא נכנסת וכו'".....(לא נראה לי שנותנים יותר מנוכחות אחת, באזור חדר לידה. יכול להיות שאני טועה בענין...)

 

ואז אולי ממילא האם תסוג מהעמדה.

 

שתלדי באמת בקרוב ושיהיה לך לידה קלה ומהירה ותצאי בידים מלאות ובריאות!!

 

 

 

 

 

 

בעל ודולה/ אמא ודולה/ אמא ובעל... 

לא יותר מ-2 כי זה מפריע ליולדת...

היא גם ראתה את הראש הקטן שלו לפני... וזה נתן לה כל כך הרבה נחת... וגם לי זה היה מצוין!!

לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיה...

את יכולה לבקש מה מיילדת לכסות את המקום,אבל אני חושבת שכדאי לך לדבר מראש עם אמא שלך שחשוב לך שלא תסתכל למקום.שתיהיה עם הפנים אלייך.

כמו הבעל שתעמוד לצידך ליד הראש,וגם לבקש מהמיילדת לדאוג לצניעותך כמה שאפשר.

ולעשות תיאום ציפיות עם אמא.

עד שבוע 28.

אבל אפשר תמיד לעשות..ועדיף בזמן

בשורות טובות