לכווולן

שברכת את כולן כן יהיה לך מלא הטוב ובכפליים!!

וחג חנוכה שמח לכולן

ב"ה

אמן ואמן על ברכותייך החמות לכולן בעזרת ה'!

ובדיקה ביתית הייתי ממליצה לחכות לאיחור של יומיים לפחות. 

אם אין הפריה - הוא יורד בחזרה. אם יש הפריה - הוא נשאר גבוה.

אבל נראה לי ש37+2 זה גבוה מכדי לייחס לביוץ. הייתי יותר חושדת בווירוס... העלייה בחום היא די מינורית, ולא פשוט לתפוס אותה (צריך מדחום מדויק, שעת מדידה קבועה ועוד).

עכשיו 17, ממחרתיים מתחיל 18

• את מתחילה את ההריון בשבוע 0 או 1? השבוע הראשון הוא 0+3, 0+5 וכו' - אבל זה נחשב שבוע ראשון, אף אחד לא סופר את השבוע הראשון כשבוע 0...

• כשילד בן שנה וחודשיים הוא בשנה השניה של חייו, נכון?

• כשאומרים שהתאריך הוא בסוף שבוע 40, הכוונה אצל הרופאים היא 39+7, (תבדקי אצל הרופא מתי התל"מ, ותווכחי...)

• כשמגיעים לחדר לידה בשבוע 40+2, הם רושמים שבוע 41

צריך עוד כמה משפטי הגיון ע"מ להוכיח את זה? 

הגעתי בשבוע 39+4 ורשמו בכל מקום 39...

פשוט כשאני מגיעה לפעמים לכל מיני בדיקות שואלים אותי באיזה שבוע אני וכל פעם התלבטתי מחדש... עד עכשיו עניתי לפי התשובה של האנונימית.. ונראה לי שאם זה מחלוקת אמשיך כך (לא שזה כזה קריטי, אבל סתם התחשק לי לדעת..)

הוא מתכוון לשאול "כמה שבועות השלמת". זו השאלה שמעניינת את הרפואה. על-פיה נקבעים הפרוטוקולים וכו'. אז נכון, הניסוח לא לוגי, כפי שהסבירה והדגימה יפה האנונימית למעלה, אבל מהרבה מאוד ניסיון - זה המידע שרופאים רוצים לקבל. כשאת אומרת להם גיל הריון מדויק, נגיד 16+6, הם רושמים "שבוע 16". אז אפשר לבלוע את חוסר הדיוק, ולענות ככה מראש.

תתפללי חברה, בע"ה לא תצטרכי. עד מחר הרבה דברים יכולים להשתנות.

בקשר לאפידורל- אני לא יודעת מה זה אומר ללדת בלי אבל אני מאחלת לכולן להצליח לעבור בלי. ולך- שיהיה הכי בקלות שאפשר- שבכלל לא תרגישי בחיסרון בע"ה.

 מתי בעלך חוזר.?  חיבוקים!

ןלקחתי גם בהריון הקודם, וזה אולי מה שהביא לי ילד חי סוף סוף

אני שומרת את כל הזריקות המשומשות בשקית מיוחד וכל יום אני מסתכלת על השקית שמתמלאת ואומרת בכל יום - "כל זה שווה ילד חי

בעלי ממש רוצה לזרוק את השקית בפח, אך אני לא מרשה לו, זה נותן לי כוח לראות את המאמץ מול עיני שאני עושה בשביל ההריון/תינוק

אם אכן את תצטרכי לקחת זריקות אני כאן לטיפים איך להזריק וכו'...

שולחת לך חיבוקים וכוחות

בקשר לאפידורל, תדאגי שתהיה לך דולה  שלתעזור לך בזמן הצירים

תחשבי עליך ועל העובר שלך..שאת מעניקה לו חיים ושומרת עליו.

הפחד מובן וגדול...קודם כל חיבוק ענק וגם 

חכי למחר אל תקדימי את המאוחר והקב"ה בע"ה יתן לך כוחות..

לגבי לידה בלי אפידורל זה לא סוף העולם מנסיון של 3 לידות,ממליצה שיהיה לך תמיכה

שוב חיבוק ואני כאן גם בפרטי..תעדכני מחר. ותחשבי על הבייבי

מקווה שלא יהיה צורך, ובהצלחה אם כן.

מה שכן חשוב לי לכתוב, לגבי האפידורל. אפשר להסתדר גם בלעדיו.

במיוחד אם את יודעת מראש שלא תוכלי לקחת.

תלמדי יותר על הדרכים הטבעיות להרגעת הכאב, כל התנועות והנשימות שיכולות מאוד לעזור לך.

יש גם אמצעים אחרים שעוזרים, גז צחוק לדוגמא.

חבל להתייחס לזה כאל סוף העולם, וכדאי מאוד להגיע כמה שיותר מוכנה.

עברתי 2 לידות בלי אפידורל, וזה בהחלט אפשרי.

אומנם כל אחת חווה את זה אחרת, אבל לי זה היה נסבל, ואם את חוששת כ"כ חשוב שתשמעי גם את זה.

הרופא שלח אותי לבדיקות אגרגציה.

אז כרגע אין תשובה.. ואני ממש מפחדת שכל יום שעובר- אני והעובר בסיכון.

אאלץ להמתין בסבלנות, ולהתפלל לשזה שה' ישלח את השליח הנכון..

הבדיקה בשבוע הבא, והתוצאות עוד 5(!!!!!!!!!!) שבועות.

מה עושים??

והטמטמת הריון נכנסה לפעולה ושכחתי ללחוץ אנונימי.

לא נורא, זה ניק חדש כי את הקודם לא אהבתי אז לא מכירים אותי, וכנראה שאחליף גם את הנוכחי אחרי הפאדיחות שעשיתי הרגע.

לי הסבירו שהבעייתיות מתחילה כשמתווצר השלייה ,שבוע 7 או 8

גם לי אמרו שייקח כחודש לתוצאות ובסוף לקח שבוע וחצי

את יכולה לפנות למרפאה/רופא משפחה שלך שייצרו קשר עם המעבדה וירשמו על הבדיקה דחוף

ואת יכולה לשאול את הרופא שלך אם לקחת את הזריקות בכל זאת משבוע הבא אפילו לפני התוצאות, הן אינם מזיקות למי שלא זקוקה להן . (לי אין קרישות ייתר ואני מזריקה בכל זאת )

דמי השתתפות 20 שקלים

לא שווה את זה

שהוא מה שגורם לה להיות יעילה מאבד את יכולת הפעילות שלו בתאריך שפג תוקפו.

יאני לא יודעת אם השינוי של החומר הוא מסוכן או לא.

דוד שעובד כאח בבית חולים, ואשתו כמשווקת תרופות (מטעם חברת התרופות, מתמצאת היטב בנושא)  אמרו שאין בעיה להשתמש גם לאחר שפג התוקף רק היעילות פוחתת.

והקאתי אח"כ סיוט..

מאד לא מומלץ

מתרופה שפג תוקפה

מצטערת שאין לי תשובה לשאלה המקורית.

שוב 7 עד הבוקר כמובן עם הפסקות הנקה באמצע כל 3 שעות.

הסבירות לסיים לידה בניתוח קיסרי עולה בעשרות אחוזים (כמעט פי 2) מאשר בלידה ללא זירוז.

אני חושבת שכדאי להיות ממש בטוחים שצריך זרוז. נצתונים אובייקטיביים, ולא סתם תאריך.

לכל אחד תופעות לוואי משלו.

פיטוצין ניתן בטפטוף לווריד, זירוזים אחרים פועלים דרך הנרתיק, יש גם משהו שבולעים, כל מיני.

את שואלת כי דיברו איתך על זירוז?

עברתי 2 לידות עם זירוז (מסיבות מסיבות מיוחדות)

הזירוז הראשון שעברתי עם פיטוצין שמביא לצירים כואבים  וצפופים אך עם אפידורל זה נסבל ותוך כ5 שעות הייתי אחרי הכל

בלידה האחרונה גם עברתי זירוז אך עם כדור לנרתיק, לא זוכרת את שמו, אך הוא עשה את שלו ולא הייתי צריכה פיטוצין ב"ה וגם תוך כ5 שעות הייתי אחרי הכל

אם אין סיבה רפואית מובהקת לזירוז ,זה באמת לא מומלץ ואם את כן חייבת לעבור זירוז קחי איתך דולה שתעזור לך קודם קבלת הזירוז ,להגיע עם נתונים של לידה בדרכים טבעיות 

יש סטריפינג- המיילדת רופא מגדילים את הפתיחה ע"י הידיים בדר"כ מדובר כשהפתיחה קטנה. זה עלול לגרום לדימום וזה כואב באותו רגע זה לא תמיד עוזר.

יש פקיעת מי שפיר-בעזרת פוקען פוקעים את שק מי השפיר,מומלץ לעשות זאת כשהראש מבוסס באגן, בפתיחה גדולה יחסית. אח"כ הצירים כואבים יותר וזה בדר"כ מזרז.

יש פיטוצין,זה כימי דרך הוריד או השריר. זה לקוח מתוך ההורמון אקסוטוצין..בלשון העם פיצוצים  מביא צירים כואבים ממליצה לקחת אפידורל..

ההשלכות של זירוזים לידות מכשרניות,מפל התערבויות וניתוח קיסרי.

יש גם השראת לידה שזה טבליה דרך הנרתיק וכו'..לגרום לפתיחה/מחיקה.. ואח"כ עוברים לזירוזים שכתבתי למעלה.

לא כדאי סתם להתחיל בזירוז אלא אם כן יש חס וחלילה רעלת הריון או IUGR וכו'...

בס"ד

כרית של מילגה. מפנקת ממש... אין לי מושג מחירים. תראי באתר שלהם.
 

המחיר הוא בערך 300 ש"ח

http://group-e.buy2.co.il/group-e/DailyDeal/Offer/b5ffab61-2628-4f6d-8915-d6068fffadc4

אם כן באמת שאין לי בעיה שתורידו את זה , אין לי שם אחוזים....

התכוונת יֵרָאֶה - כמו שנאמר בעקידה?

אהה... ויש כל מיני שמות שקשורים לירושלים או לארץ ישראל כמו יהודה, נווה, ציון, אריאל, דוד, שלם, גלעד, עדן, ומה שכתבתי קודם זה יֶרָאֶה. 

אולי גם עמישב/אלישיב קשורים קצת..

בעיקר כאלה שממוקדים בארץ ישראל עצמה (לא עם ישראל, לא ירושלים או הר הבית, לא מקומות אחרים בארץ).

תודה!

אני מצטרפת למה שאמרה שביב. למה לא ישראל? לדעתי זה שם מאד עוצמתי ויפה.

לתת 2 שמות, כך שראשי תיבות יהיו א"י

לבת שלו קראנו אסתר יסמינה מסיבות אחרות, ואז הרב של בעלי שם לב לראשי תיבות

וגם [אם] א'שכחך י'רושלים ת'שכח י'מיני

ואני לדודי ודודי לי.. סתם

יש לי שכן כזה 

בגימטריה ציון.

מסמל את הקשר שלנו לארץ,

הודה בארצו,

הגאולה הגשמית של כיבוש הארץ מתחילה ממשיח בן יוסף...

אני אוהבת גם ציון, אבל בעיניי זה יכול להיות רק שם לבת (ציון תמתי, ציון חמדתי.... אלי ציון ועריה כמו אישה בציריה...)

שוב תודה לכל המציעות הפורות (:

השאלות שלך כולן נוגעות גם אליי.

1.ישאלו באיזה שבוע את איזה בדיקות עשיתם...וכו'.. כדאי שהבעל יענה ואת תישארי באקסוטוצין ובצירים..תביאו את הכרטיס מעקב הריון.

בגדול המוניטור צריך להיות בין 120-160 זה נחשב תקין,המיילדות מסתכלות על זה יותר.

2.אם את מבקשת והחברות בחדר מסכימות רק אז יש אפשרות לביות מלא.

3.חפשי בגוגל יש כמה מוכנות..תלוי מה חשוב לך.

4.אם את לא VBAC והמוניטור תקין את לא חייבת ניטור רציף,פעם בשעה מוניטור 20 דק' זה בגדול הפרוטוקולים.

אם אתם באזור ירושלים אשמח להכין אותך ואת בעלך איך לעזור לך ולתמוך בך.

חשבתי ששמים את מי שרוצה יחד עם עוד שתיים שרוצות...

אני כבר עונה בציניות ככה זה שיש 2..

או אם שואלים אותי זה תאומים אז אני עונה שלישיה 

כבר למדתי להתעלם להבין שיש לי בטן גדולה.והכל יחסי לאחרות.

אין על בטן הריונית הדבר הכי יפה בעולם!

ומתחילת שמיני לא הפסיקו לשאול מה עוד לא ילדת.??מה??יש לך עוד כ"כ הרבה זמן.?!?!

אני כבר צוחקת מזה ואני אוהבת את הבטן הענקית שלי..

אגב תמיד לקראת הסוף בעלי רוצה להכין לי שולחן בגובה הבטן עם גלגלים שזה יעזור לי לסחוב..

אולי בהריון הזה הוא עוד יעשה את זה..חחח...

אני הולכת עם בגדים רחבים כדי שפחות ישימו לב עד שאני אחליט לפרסם...

אני הפעם גם שמנה יותר מהרגיל 

שבוע 19 ונראית חודש שישי לפחות

כבר חודש וחצי אומרים לי בגלוי 

ואני שונאת לספר לפני חודש חמישי

לפני ההריון רזיתי 7 קילו, וכל מה שאני אוכלת מתנקז לי בבטן ענקית מדי

בהריון הקודם לא ראו בכלל עד כמעט סוף חמישי( וזה היה הריון חמישי...)

מעניין אותי לאיזה גודל אגיע בסוף..

חיתוך על הבטן והכינה ככה סלט..

בכל מקרה נדמה לי שזה נקרא מנשא כריכות בלי קשירות.

יש כמה סוגים שאחד מהם זה לופי. שלפי מה שאני יודעת מגיע בכמה מידות.

יש פה דוגמאות שונות.-

http://www.minsa.co.il/elastic-wraps

אולי פשוט תלכי לחנות ותמדדי שם את הגודל? נראה לי שלופי אפשר לקנות אפילו בשילב.

העירו לה על כל מיני דברים, והיא הדגישה כמה דברים אח"כ.

מצד אחד ממש התפעלתי מזה, אבל מצד שני איכשהו זה נראה לי פחות בטוח. לא סגורה עדיין על למה.

הרי כשקונים את המנשא הוא בגודל סטנדרטי, לא?

הייתי מצפה שתהיה שם אפשרות להתאמה של הרצועות ללובש. אבל בפועל עוד לא ראיתי מנשאים כאלה כך שאין לי מושג איך בדיוק זה עובד בפועל.

בעיקר מנשאים מהסוג של כריכות ללא קשירות.

אכן קשה להיכנס להריון בצורה טבעית בגיל הזה, למרות שגם כאלה אני מכירה

בכל מקרה, אם תרצי מאוד, יש פתרונות רפואיים. מאחר ואת כבר אמא ב"ה, המדינה לא תשתתף במימון טיפולים כאלה, אם תזדקקי להם ותרצי בהם.

כאמור, אני מכירה כמה נשים שהרו וילדו סביב הגיל הזה, ללא בעיות (בהריון ובלידה. אצלהן גם במקרה לא היתה בעיה בכניסה להריון, שזה לא שכיח, כאמור).

אין סכנות מיוחדות בהריון ולידה בגילאים כאלה, כל עוד את מנהלת אורח חיים בריא. הבעיה בהריון ולידה בגיל מאוחר, הוא שכל הרגל לא בריא שאת חיה איתו, גורם נזק מצטבר לאורך השנים. כך, אישה שהתחילה לעשן בגיל 18, כשהיא יולדת בגיל 28 היא אחרי 10 שנות עישון, בגיל 38 היא אחרי 20 שנות עישון, וכן הלאה. כנ"ל לגבי שתיה מרובה, צריכת סמים, תזונה מאוד לקויה, וכד'.

החיסרון שלך מובן,ההרגשה של הריקון ובע"ה יש סיכוי גם בגיל כמו שלך להכינס להריון.. מכירה כמה..

וכמו שכתבו לפני אפשר להעזר ברפואה.

בשורות טובות.

מכירה סיפור על מישהי קרוב לגיל 50 שלא היו לה ילדים וניכנסה להריון כשלקחה דודאים.

מוזמנת להתקשר ולקבל פרטים:052-7203193

שה' ישלח לך שמחה וברכה בכל!

אישה בת 45 מבחינה ביולוגית היא לא צעירה אך היום, מבחינת האורח חיים והכוחות הרבה פעמים אישה בת 45 היא  צעירה.

קראתי פעם מאמר של ד"ר חנה קטן שבו היא כותבת על פרידות במעגלי החיים של האשה. אחת הפרדות הקשות היא פרדה מהפוריות. הייתי מציעה לך לקרוא אותו.

זה נשמע שיש לך רצון אמיתי לילד ולא משהו חולף ורגעי אלא רצון טהור שמגיע ממקום טוב. אני חושבת שאת צריכה לברר עם עצמך מה "הפתרון המתאים":

1)טיפולי פוריות- לא דבר קל במיוחד שיש עוד ילדים קטנים בבית.

2)אימוץ ילד/ אומנה/ התנדבות במקום עם ילדים

3) פשוט להבין שעכשיו את בגיל 45, ב"ה הקב"ה זיכה אותך ב-4 מקסימים שזה לא ברור מאליו לשמוח איתם ולהבין שהגיע הזמן  להפרד. לנסות טבעי ולהאמין שאם ה' יחשוב שמתאים לך עוד ילד הוא יביא אותו. 

לפי דעתי, זה נשמע שיש לך באמת כוחות לגידול עוד ילד לכן הייתי הולכת על האפשרות של אומנה.

למה?

לפי דעתי טיפולי פוריות יכולים להזיק לך ולמשפחתך בגלל כל ההשלכות שלהם: הורמונים- מצבי רוח, גוף חלש וכד'...

את השתיים האחרות את יכולה לשלב. להמשיך לנסות להרות טבעי ו"ללכת" על אומנה.

אימוץ זה עניין של שנים כמה שידוע לי ולא נראה לי שזה מתאים לגיל שלך....

באומנה לעומת התנדבות במקום מסוים יש אפקט חזק יותר של גידול ילד.

אבל כמובן שאני לא בררתי על שום אפשרות. רשמתי את הדברים הידועים לי. תבררי גם על האפשרויות וגם עם עצמך ותחליטי.

דר"א, עכשיו שמתי לב שההפלה האחרונה היתה לפני שנה אז אולי יש עוד סיכוי לטבעי (יוקטנה כתבה שהיא מכירה כמה שילדו בגיל הזה).

בהצלחה בכל אשר תבחרי......

,תודה תודה תודה על התגובות המקסימות.

מישהו יודע אם באומנה מדובר גם על תינוקות קטנים ממש?

אני עדיין לא מוכנה להיפרד מהפוריות, מבחינתי זה לא משהו שאני יכולה להתמודד איתו כרגע, זה שבר לב מדי גדול.

רק מלכתוב על זה עולות לי דמעות בעיניים. כך שנמשיך לתפלל בעז"ה  ואני מתנחמת בעובדה שכל זמן ש"המכונה עובדת" והמחזרים שלי סדירים ב"ה, יש עדיין סיכוי.

שוב תודה

ממש ממש כדאי לפנות למכון פועה. הם מאד מנוסים בענין שהעלית.

יש אפשרות לתינוקות בני כמה ימים באומנה.

אני מכירה מישהי מקסימה ממש שקולטת בבית שלה תינוקות שמכל מיני סיבות מצערות ההורים שלהם לא יכולים לגדל אותם.

(בדר''כ זה אישה שנכנסה להריון והיא מכורה לסמים או שהיא ------ או שמאושפזת עם תרופות פסיכיטריות) 

זה כואב כלכך לראות שאמא שעברה הריון ולידה ויש לה חלב וכ''ו לוקחים לה את הבחירה לגדל את ילדיה שלה!

אני חושבת שלפעמים מגזימים מידיי ואפשר לעשות עם האם טיפול שיוציא אותה מהמקום שהיא נמצאת בו כדי שתוכל לגדל את הילד שלה.. שזה הכי טבעי וטוב בעולם.

אני מודעת לזה שלפעמים זה חובה לעשות את זה.

אבל כלכך כואב לי לראות (יוצא לי הרבה כי אני מכירה את האישה הזו באופן אישי) תינוקות בני כמה ימים בלי אימם..

אני מציעה לך לחשוב אם את מספיק חזקה כדי לקחת על עצמך את זה, לפעמים זה מצווה גדולה כי באמת האם לא רוצה לעבור שינוי ויכולה להזיק לילדיה ועדיף שגידלו עם כמה שיותר חום ואהבה ואם יש לך לתת את זה-תתני! ואשרייך!

בוא נאמר שאני שמחה שאני לא מאלה שצריכים להלחליט החלטות גורליות שכאלה...

כרגיל ההנחיה היא להגיע יומיים-שלושה אחרי התל"מ (וגם בהמשך כל יומיים-שלושה). אם היא עוד לא רוצה לצאת זה בסדר גמור, אבל קצת מצריך מעקב יותר צמוד על נושאים כמו רעלת הריון, הזדקנות שליה. רק להיבדק. מסכימה איתך שאין שום סיבה לזירוז בשלב כזה, בתקווה שהם לא יציעו סתם כך (כמו שהציעו לי), וגם אם הם כן - שמורה לך הזכות לסרב.

ומכיוון שאין קופ"ח אחה"צ הוא רוצה שאסע לבי"ח.. טוב אז מקסימום אחכה עוד כמה ימים.

תנועות, ומרגישה טוב, הייתי מחכה כמה  ימים בבית-זה לא שההריון נגמר בשניה שהתאריך הגיע-התאריך הוא רק משוער..אבל זה מאוד תלוי בך ובתחושות שלך. אם מרגיש לך יותר בטוח להיבדק, ולא אכפת לך לנסוע בשביל זה לבית חולים-לכי על זה.  בעז'ה שתלדי עד אז ולא תהיה לך התלבטות...

זה רק אחרי שבןע 40.

וגם לא צריך גניקולוג בשביל זה, אלא רק אחות.

מוזר

מנסים לחפש מתחת לאדמה אולי היא בסיכון האם יש מספיק מי שפיר אם השליה בסדר

וכו' .ולעודד אותה לניתוח...

לדעתי בכלל לא צריך להיבהל מכל הנושא, הגוף שלך והוולד יודע בדיוק מתי צריך ללדת לא לפני ולא אחרי  וגם אם זה יהיה אחרי המועד הנקוב ביומן ובתיק.

אחרי הכל זה רק זמן משוער ללידה זה לא מדיוק כמו שעון שוויצרי.....

מאחלת לך לידה קלה ומהירה קארין ועוד לפני שתספיקי להלחץ מכל הנושא

ותצאי בידיים מלאות ובריאות!!

אם ההריון שלך היה תקין עד כה, אז אני חושבת שהוא רוצה לכסות את עצמו, ולכן מנסה לוודא שהוא עבר על כל האפשרויות.

אם זו לא טרחה גדולה מדי ללכת למיון יולדות - הייתי הולכת, אבל אם זה בעייתי - ממש לא הייתי לחוצה בגלל זה.

מבחינתי.. אבל ה' יעזור שבאמת לא נצטרך לפני הלידה.

תודה!

בסך הכל יעשו לך מוניטור אולטרסאונד ובדיקת רופא - שאם את לא מעונינת את לא חייבת.

רק כדי לוודא שהכל בסדר.

מיון יולדות לא שונה מקופת החולים בקטע הזה, זה נטו שיקול כספי של הקופה כיון שרוב בתי החולים עושים את הבדיקות הללו בחינם.

בשבוע 40 אף אחד לא מציע זירוז בדרך כלל אם אין סיבה.

וגם אם כן את תמיד יכולה לומר לא

וזו בדיקה חשובה. לצערינו עם התקדמות הימים משבוע 40 ואילך עולה הסטטיסטיקה של מוות תוך רחמי. וחשוב לעקוב לראות סימנים...

הסטטיסטיקות האלה ממש מלחיצות..

ולא טרחתי ללכת לרופא להגיד לו, במיוחד שכל ההריון היה תקין ב"ה.

כשהייתי בשבוע 42 התחילו הצירים וב"ה נולד לי לפני 4 חודשים בטו באב תינוק יפהפה.

אני במקומך הייתי מחכה לזמן שלך. אל תדאגי, הוא לא ישאר בבטן לנצח

אני ערנית והכל.. רק לא רוצה להיות היסטרית.

וחלב משני בלילה? (יש לי גם 100 מ"ל מיום שני)

עד מתי אפשר לתת לה את החלב מיום ראשון? (כלומר כמה זמן זה מחזיק במקרר)

תודה!!

/Forum/Forum.aspx/t464757#5415951

(תדביקי את זה בדפדפן אחרי הכתובת של האתר. יש פה איזה באג והוא תמיד משמיט אותה)

ויפעת- למה שאי אפשר יהיה להקפיא? זה לא שהיא הפשירה. היה במקרר ועכשיו מעבירים להקפאה...

ואשמח אם מישהי תאיר את עינינו לגבי זה, אבל לגבי מספר ימי האחסון של חלב במקרר- באתר של משרד הבריאות כתוב שמונה ימים, וכך אנחנו נוהגים.

גם אומרים שזה שונה אם זה בן או בת..

אני ממוצעת ויש לי עדיין (חודש 5) בחילות נוראיות :-/

באופן מוחלט. 

[ובמקרה שלי ספציפית התיאוריה הזאת באמת לא נכונה]

זה אינדווידואלי,ולא קשור למבנה גוף או שומן.

מי שאוכלת חמוץ ומלוח יש לה בטן גדולה

ומי שאוכלת בריא ופחות מלחים וחמוצים יש לה בטן קטנה

לא פיתחתי תתאוריה הזו אני פשוט שמעתי מישהי אומרת אותה ונורא נבהלתי כי אני הבנאדם שהכי אוהב בעולם מלוח וחמוץ!

וזה לא פייר!!

לא רוצה להתנפח בהריון ולא רוצה בטן ענקית כי קשה לסחוב....

בבקשה שמישי תגיד שזה לא נכון בכלל בכלל בכלל!

אני מכורה לכל מה שחמוץ ומלוח.. ואני בשבוע 10 וכבר רואים בטן!! כאילו היתה לי בטן קטנה לפני ההריון ועם מה שיצא עכשיו זה כבר ממש גדל..

ואאאאאאאאא אני בטח אהיה ענקית עד הסוף

הרופאים דואגים שאני מידי קטנה, וקל לי לסחוב ואני עולה מקסימום 10 ק"ג

ובחודש תשיעי, אף אחד לא האמין לי שעברתי את השישי..

אני האנונימית השניה (חודש 5)

אני אוהבת מלוח,

ואני אנונימית כי לא רואים לי כמעט בטן...

[נראה בטן רגילה, שאני קצת מלאה]

גם אני רזה (מתחילה הריונות בערך מ- 46 קילו). ברוך ה' אני לא סובלת הרבה מבחילות והקאות. (ברור שסובלת, אבל הרבה פחות ממה שאחרות סובלות).

אם כבר - תעשי סקר על בנות שסובלות ממחזור וסובלות מהריון. יכול להיות שזה יותר קשור (גוף שרגיש לשינויים הורמונליים).

נניח שזה נכון, אז אשה שמתכוונת להיכנס להריון תתחיל להשמין?

אני מכירה מישהי די מלאה שסבלה המון מהקאות, וגם מישהי מאוד רזה שכמעט במהלך כל ההריון ההיתה מקיאה.

אני באופן אישי בהריון הראשון שלי סבלתי פחות מבחילות, מאשר בהריון השני, ודווקא אז הייתי יותר רזה.

לגבי התיאוריה השנייה(מלח וחמוצים) לא יודעת מה להגיד. בהריון השני יש לי בטן יותר גדולה. בחודש הרביעי אני מרגישה את עצמי בחמישי-שישי, ודווקא רק בהריון הזה כל הזמן יש לי חשק לאכול דברים מלוחים. מצד אחר, השמנתי עוד לפני ההריון הזה בתקופת ההנקה, וזו גם יכולה להיות הסיבה של הבטן הגדולה

קטע, כי מלא חברות שלי עמדו בה..

כמי שב"ה זכתה להריונות רבים בלי עין הרע, ונשארה תמיד רזה. - כדאי למלא את הנשמה בתקופות אלו במחשבות משמחות על העתיד הנפלא.. .וכך כל הביאוסים של הבחילות מתגמדים ומקבלים פרופורציה נכונה. כמובן, כל עוד מדעית לא הוכח אחרת,

איך אמר לי רופא חכם: תסבלי בכבוד! ב"ה שווה הכל! שיהיה במזל-טוב עם בחילות בעיתן וטיטולים בעיתם. וגם כייף להישאר רזה.

אני ב"ה לא סובלת מבחילות, שני הריונות שאף פעם לא הקאתי...

ופשוט אוהבת לאכול הרבה פחות אוכל מזין ויותר שוקולד...

באופן כללי אני רזה וממש לא סובלת מבחילות והקאות באף אחד מההריונות שלי (4 פעמים בכל הריון- הרפוא אמר שזה בכלל לא נחשב בלי עין הרע. 

מה שכן נראה לי שמי שיש לה אנמיה לפני ההריון או לחץ דם נמוך (ורזות סובלות מזה יותר) יש לה ההריונות קשים יותר בגלל זה.

אבל תתקנו אותי אם אני טועה נראה לי שנשים מלאות סובלות יותר מורידים, מבצקות וקשיי נשימה???

אני רזרוזה - ככה כולם אומרים עלי ויחסית אין לי בחילות והקאות בהריון

לא חושבת שזה קשור לשמנה או רזה

ולאו דווקא בגללו. טפו טפו. בחילות היו, אבל היה אפשר לשרוד. בהחלט..

אבל עדיין זה לא מספיק..

אני חושבת שאני יותר זקוקה ליום הטבילה מלהרחקות..

תרעננו אץ עצמכם יחד. ולא בעזרת הפרדות מיותרות

ביום שהוא חוזר תארגני אווירה רומנטית (בית מסודר ונקי, תכיני אוכל טוב, ופרחים) תסדרי את המיטה בתשומת הלב המירבית שירגיש כמו בבית מלון ואל תפסיקי לחייך מהרגע שהוא פותח את הדלת

מוסמך לענין זה!!

אבל תשקיעי בעצמך כמו לפני מקווה- תעשי שעווה וגבות ואמבטיה ארוכה ארוכה...

ותארגני את הבית יפה כמו שיפעת כתבה...

ותודיעי לבעלך שידע מראש להתרגש איתך

ואז תספרי 7 נקיים, תטבלי, תעיח להתפלל ואח"כ תחזרו אחד לשני באושר(:

איזה כיף לשמוע!

שיהיה ארוך, עגול ומשעמם...

ובסוף תצאו בידיים מלאות עם תינוקת מתוקה ובריאה!

שמחה לשמוע..אני באה להיות הדולה 

איזה כיף..גם אני רוצה עוד בת!!

המשך הריון קל,ארוך,בריא עגול ומשעמם..ושבסופו תצאו בידיים מלאות 

כיף לשמוע! המשך הריון קל,ארוך,בריא ומשעמם ושבסופו תצאו בידיים מלאות!

מרגש מאוד

ומה שלומך? את בנאדם אחרי הטרימסטר הראשון? אצלנו פיצית השמינית "קלקלה" את הסדר. 2 בנות, 2 בנים, 2 בנות, בן וחשבנו שלפי התור יהיה בן ויש בת מהממת.

תראי איך הקב"ה מקדים רפואה למכה אצלנו, אבא שלי נפטר כשהתחלתי שביעי ולא נראה לי שהייתי מצליחה להתמודד עם שם לבן כשהאבל כ"כ טרי...גם השם שלה קשור, אך זה ממש שונה.

ומאחלת לך רק טוב ובריאות לך ולעוברית.

באמת הם חברים בזוגות במשפחתנו וזה נהדר! תודה ל-ה' על הכל!

תגידי, איך מקבלים במשפחתך את השביעין חביבין בדרך? לא חושבים אותך לייצור במשפחה לא דתית? בן כמה הבכור/ה?

אצלנו גיסותיי החילוניות בשוק ממני, אך מאד שמחות בשמחתי ומפרגנות. לפעמים גם אומרות דברים בסגנון: "מעריצות אותך" שזה נראה לי הגזמה, אבל אני בהחלט קצת מוזרה בעיניהן בילודה שלנו.

אגב, גם הגיסות והבנות-דודות הדתיות עם גג 4 ילדים חושבות שאנחנו זן נדיר...

רואים שהם לא גרות בהתנחלות...

הייתי בטוחה שעכשיו בת וקצת התבאסתי לגלות שבן-משנה לי את הסדר...אה- וצריכה ללדת בסביבות ל'ג בעומר!!

גומרת עכשיו שבוע 19!

ילד רביעי - לא מגלה מה מסתתר שם....

נראה מי תלד קודם...

שבע זה איזה מספר מיוחד לא?

עכשיו יהיה לכם אחד לכל יום בשבוע...

אני חודש לפנייך

איך קלקלה לכם את הרצף... 

בן-בת-בן-בת-בן-בת-

ואז בת.... 

אצלנו אני מתכוונת אצל ההורים שלי

שיהיה בשעה טובה!

וגם אני נולדתי באזור ל"ג בעומר!

אחלה זמן להיוולד בו!!!

תרגישי טוב ושיהיה בקלות, בבריאות ובשיעמום!

שמחתי מאד לקרא ולהשתתף!!!!

אני אמורה ללדת בסביבות שבועות בע"ה

אם החמודי כבר יהיה בחוץ, אוכל לזלול קרעפלאך עם גבינה

אני בשבוע   16 (למניינם...וצריכה ללדת שבוע אחרי שבועות איך זה הגיוני?????

???אני בשבוע 18 (הריון ראשון) איזה פחד!!!!! 

מה תראי הפעם בשעת לידה?

כוכב נולד 19 עדיין לא יתחיל....  חחחח לא אשכח לעולם את הסיפור לידה האחרון שלך...

ההריונות שלי גם קשים...

בחילות והקאות עד חודש שישי...בצקות מטורפות,

חוסר ברזל ועוד ועוד....

זה גם מוסיף ללמה אני לא רוצה עכשיו...

ומה עושים עכשיו??

להמשיך להניק?

לנתחיל מטרנה?

איך זה הולך הנקה והריון??

תודה וסליחה על השיגוע...

אפשר להמשיך להניק בהריון, (ואפילו להניק שניים אחרי הלידה) כל זמן שזה טוב לך, וטוב לתינוק שלך,  ושמהלך ההריון תקין (לא קיבלת התוויה רפואית להמנע מאישות)

כדאי לשים לב לאכול היטב (כי את בעצם דואגת ל3), וגם לשים לב לקטן שממשיך לעלות במשקל באופן תקין (כי לפעמים ההריון גורם לחלב להיות דליל יותר. אם כי במקרה כזה סביר להניח שהתינוק לא ירצה להמשיך לינוק)

בדיוק כזה רווח בין הגדולים שלי

היה קשה בטירוף - לא אשקר - ואני דווקא כן "הזמנתי" עוד הריון (וגם אני הנקתי מלא, ואפילו בלי מוצץ).

היו כמה חודשים שהמצב שלי היה ממש ממש עגום, ובשאר הזמן "סתם" קשה מאוד

ובכל זאת "הזמנתי" הריון צפוף נוסף, וקיבלתי

והפעם היה הרבה יותר קל, כי סוף סוף הבנתי מה זה תינוק, למה בדיוק לצפות (ובעיקר למה לא לצפות). פחות ניסיתי "לחנך" (ולאלף), ויותר ניסיתי פשוט להנות ממה שמזמן לי כל יום הזוי במחיצת שלושה ילדים בתוך שנתיים וחצי! וזה עבד!

אז אני מאחלת לך שתצליחי לא לצפות, ופשוט לצפות - להתבונן

וכאמור - אשמח לענות גם במסר אישי!

אני מבינה את הקושי ואת השמחה שמהולה בעצב.

נסי לבקש עזרה או לקחת עזרה בתשלום להיות קשובה לגופך לנוח.. ולעכל לאט לאט בזמן ובקצב שלך.

טוב שהריון זה ארוך 9 ח'.

ואני כאן לתמוך וסתם אם בא לך לפרוק 

אני עכשיו חמש וחצי חודשים אחרי לידה, מניקה הנקה מלאה ולא מקבלת מחזור.

עלתה בי המחשבה שאולי אני בהריון, אחרי הלידה הראשונה קיבלתי מחזור כל חודש למרות ההנקה.

איך אני יכולה לדעת אם אני בהריון?

אני לא אעשה סתם בדיקה כל חודש....

אם את עושה בדיקה

אבל אם את לא רוצה לעשות בדיקה כל חודש, את יכולה:

לתהות, לשער, להרהר, לחשוב... כל אלה

או כשהיו לי כל מיני תחושות הריוניות כאלה...

בסוף נקלטתי כשהקטן היה בן 11 חודשים ואחרי שכבר קיבלתי אז זה לא ממש נחשב

באמת נקלטים רק אחרי מחזור אחד לפחות עם ווסת.

אבל יש לי שתי מכרות שיש להן כבר כמה ילדים ולא קיבלו מחזור כבר כמה שנים רווח נקי מהרבה בחינות

כמו החברות שלך..רק אחרי לידה וחוזר חלילה 

קחי את התינוק שלך, תיסתכלי לו בעיניים ותלחשי לו שבעז"ה יהיה לו עוד מעט חבר לכל החיים.

אני חושבת שהבנתי מהדברים שלך שאת מבינה באופן רציונלי שזה דבר טוב וחיובי, אבל הרגש מתנגד. הבנתי נכון?

אם כן, אני חושבת שיהיה לך קשה היום, וקשה גם מחר, ובעוד שבוע, ושאין מה לעשות בעניין הזה - עד ש"תתרגלי" לרעיון. ואז... יגיעו המחשבות החיוביות: איזה חברים טובים הם יהיו, עם הפרש גילאים קטן כל כך; כמה תאהבי אותו; כמה ברכה נפלה בחיקך ועוד.

ואם קשה לך ההתמודדות - בואי לפרוק פה איתנו. 

בס"ד

בהפרש כזה...

לא קל, שווה כל רגע

מוזמנת לאישי
 

ככל שאני חושבת על זה יותר עולות לי מליון שאלות...

שאלות עכשיוויות כמו אם להמשיך להניק (לא הבנתי למה התמעט לי החלב בשבועיים האלו...) 

מבאס אותי להתחיל מטרנה...

ןשאלות לטווח הארוך יותר- האם הבן הגדול בכלל יתחיל ללכת לפני הלידה או שיהיו לי 2 תינוקות פיצים שתלויים בזוג ידיים 1..

ןהקטע של המבטים...מה?? עוד אחד??  או.. היא לא הרגע ילדה..?? אין לי כוחות לזה...

סתם מחשבות כאלו....

תודה רבה... חיזקתן...

כשנקלטתי מוקדם, נתתי גם תוספות, כי הרגשתי שירד לי החלב.

הגדולים ינקו עד שהייתי בחודשים מאוד מתקדמים, ונגמלו בעצמם (כנראה בגלל שינוי בטעם).

בקשר למבטים- זה לא בעיה שלך.אם מעירים שטויות מותר להסביר שדעות שלכם לא מעניניות את אף אחד

גם אם ילד גדול כבר יתחיל ללכת ,הוא עדין יצתרך שמירה צמודה וטיולון , כך שזה לא עקרוני אם יתחיל כבר ללכת או לא

בכל מקרה חיבים מנשא, אבל בטח יש לך או עגלת תאומים- מה שיהיה יותר נוח

והכי חשוב לא לדרוש מעצמך דרישות לא מציאותיות-לפעמים להאכיל משפחה עם כריך וביצה מבושלת

בהצלחה