פורום הריון ולידה (עמוד 5146)

והם פשוט שמו פטמות מסיליקון והצליחו להניק עד גיל שנה..אל תדאגי..

גם לי הייתה פיטמה שקועה, והשתמשתי תקופה מסויימת בקונכיות הנקה. 

קצת יקר אבל מאוד מאוד עזר לי.

גם טוב להתחלה כשהחלב נוזל בלי פרופורציות..

אחרי תקופה מסויימת הפטמה פשוט תצא מעצמה גם בזכות היניקה של התינוק.

ממש ממליצה לנסות בלי הפיטמת סיליקון. עם הגדול הייתי תקועה עם זה עד גיל שנה. הוא לא הסכים בלי

וזה מגביל מאוד: הרבה פחות נח, הוא לא מרגיש את העור, יכול לעשות פטריות וצריך כל הזמן לשטוף ולנקות.

ואפשר בלי! בלידה השניה יועצת הנקה מעולה ממש עזרה לי ואמרה שמעטות באמת צריכות את פטמות הסיליקון, פשוט יותר קל ללמד אותן עם ולכן דוחפים אותן להשתמש בזה. הפטמה יוצאת ממש מהר החוצה.

אני לקחתי איתי משאבה ידנית לבי"ח כדי שאם לא אצליח אשאב קצת ובשאיבה הפטמה יוצאת ואז אפשר להכניס את התינוק, אבל ב"ה לא הייתי צריכה.

בהצלחה!

פשוט צריך להתכונן מראש.

אני מציעה לך להתקשר לקו תמיכה של ליגת לה לצ'ה שיסבירו לך טוב יותר, אבל באופן עקרוני

לוקחים מזרק רחב (תבקשי במרפאה)

מורידים לו את הראש.

מוציאים את הבוכנה של המזרק (החלק עם הגומי השחור בקצה)

מכניסים אותה מהכיוון השני

ועכשיו אפשר להשתמש במזרק הזה כדי למשוך בעדינות את הפטמה החוצה.

פגשתי מישהי שיש לה ארבע בנות היא סיפרה לי שכשהיו אומרים לה- מה, אין לך בנים- היתה עונה שיש לה, אלא שפשוט היא מקבלת אותם כבר מבוגרים, מחונכים וכו וכו..ו  מישהו אחר עשה בשבילה את העבודה הקשה...

וכן, זה בהחלט הזמן להתפלל על הכלות!

שיהיה הכל הקלות ובידיים מלאות!

2.'יהיה לי 4 כלות! זה ממש קבוצת תמיכה נשית!..'

3.'אתם יודעים מה זה בנות בגיל ההתבגרות?!'..

כנראה שה' סומך עלייך שתוכלי להתמודד עם 4 כלות! זו ללא ספק מחמאה גדולה! (את יכולה להפוך את זה למשפט..)

והאמת היא שאם הייתי אוספת שקל מכל אחד שאמר לי "אם הבנים שמחה" כבר היתה לנו היום וילה בסביון...

אין כמו בנים!!  באמת!!!

היו גם תגובות קצת מעצבנות של אנשים אבל פשוט העברנו אותם הלאה...

שיש לה שלוש בנות ובת  

הקב"ה נותן לנו מה שאנחנו יכולים להתמודד איתו...

ובעזרת ה', שהכל יעבור בשלום-

יש לי כבר את הכותרת להודעה על הברית - אם הבנים שמחה, הללויה!

אנחנו באמת שמחים, זה כיף בנים!

ומשעשעים אותי מבטי התקווה של נשים אחרות, אולי הפעם יש לך בת... (אנחנו לא מספרים)

סתם עלה לי, אני באה מבית שיש בו 4 בנות, ואז- שני בנים, בת, שני בנים..

כך שבע"ה אם הוא ירצה ואתם תרצו ותוכלו וכו'.. ויהיו עוד ילדים- הכל יכול להשתנות..(:

(ד.א. אני מכירה משפחה שזה בדיוק הפוך- 4 בנים, שתי בנות, בן בת.. )

קיצר,

מלא מזל טוב ואשרייך שאת כה שמחה!!

בינתיים מצאתי היום את בן השלוש מתעסק עם מברשת רטובה על שרפרף ליד הכיור, והוא הסביר לי ברוב חשיבות: "אני עושה פוני!" בית של בנים עאלק...

אאמץ לי ממה שכתבתן, וחשבתי על עוד שתי תשובות אפשריות:

"החלטנו להמשיך עם מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב"

"אחרי שלושה בנים סוף סטוף יש לנו בן"

את משדרת שמעומק הלב את מאושרת וזה העיקר. זה מה שישדר לכולם! מכירה משפחות רק עם בנים (6, 7...) או רק עם בנות. הם מאושרים ביותר כמובן.

טיפש מי שמשייך את האהבה / האושר / השמחה למין העובר.

זה כמובן לא סותר את זה שכשיש את 2 המינים יש תחושת שלמות מיוחדת.

העיקר בבריאות!
 

אמא מאושרת לשני בנים....

והיא אמרה בחיוך: "לא נורא, תנסו שוב בפעם הבאה".

כאילו כל הילד הזה הוא סתם איזה ניסוי לא מוצלח ואין ברירה, עכשיו צריך גם לגדל אותו.

התייבשה לי הלשון. לא הרגשתי שאני מסוגלת לענות בכלל.

איך, איך אנשים יכולים להתייחס ככה למתנה מה'?

לי יש בן ובת.

3 חודשים אחרי ההריון הראשון נכנסתי להריון שני וכשספרנו לאמא של בעלי היא אמרה אוי חבל תעשי קצת ילדים...

וכשסיפרנו לה שזה בת היא אמרה כמה הוצאות יהיה לך עכשיו (אנחנו חיים ממשכורת אחת בלי תמיכה)

ואני לא מצטערת. רק היא פגעה בי מאוד...

וסתם כדי לעודד אותך יש לי אחות עם 8 בנים ואין בנות!!!

פגשתי השבת מישהו שנולד לו נכד. הנכד נולד לבן שלו- שיש לו עוד 4 בנים. חוץ מזה, יש לו כ14 נכדים בסה"כ, מתוכם 3 בנות.

אז כשראיתי אותו אמרתי לו בחיוך, נו אצלכם אוהבים בנים. אז הוא הגיב לי:

אני, כל מה שנותנים לי אני לוקח. ולא מתלונן על זה שנותנים לי מתנות. והעיקר שהוא בריא ב"ה.

מאוד נהניתי מהתשובה שלו.. (ומה שמעניין זה שיש לו בלעה"ר הרבה ילדים, רובם המוחלט בנות..)

הרופא אמר לאבא שלי: "לא נורא! הבא יהיה בן!"

אבא שלי ענה: "הבא יהיה נכד!"

וכך היה

אין איסור הלכתי לעשות אותה, אבל זה גם לא כמו כל בדיקת אולראסאונד כגון סקירת מערכות וכו' ששם בודקים את התינוק לפיו, ולא לפי סטטיסטיקה

ששקיפות עורפית, חלבון עוברי, סקירה מוקדמת ומאוחרת מומלצות ע"י מכון פועה.

אם את בכללית אז יש לך הנחה משמעותית על כל ההנ"ל.

אני חושבת שזה כדאי. 

שקיפות עורפית- ממש לא חייב אבל די מומלץ

סקירה מוקדמת- לא הבנתי מה ההיתרון הגדול

(לא עשיתי כי עשיתי שקיפות עורפית שחוץ מלבדוק תסמונת דאון יכולה לגלות על מומים נוספים ל"ע)

יש סקירת מערכות מאוחרת שלפי דעתי זה מספיק

לפי מכון פוע"ה כל בדיקה שאינה פולשנית (פולשנית= סיסי שליה, מי שפיר, דיקור חבל הטבור) מומלץ לבצע. לגבי בדיקות פולשניות- רק באישור רב.

הייתי בהרצאה של הרב בורשטיין, ראש מכון פוע"ה, שבה הוא אמר את הדברים (ואפילו סיכמתי את עיקרי דברים שלו ופרסמתי בבלוג שלי. אני לא בטוחה אם מותר לי לקשר פה לפוסט הרלוונטי אבל אם מעניין אותך לקרוא מה בדיוק הוא אמר גגלי "יעל גריינר בלוג" ובתפריט שמימין חפשי פוסט שנקרא "להרות כוחות, ללדת חיים").

אני לדוגמא לא ביצעתי הרופא עשתה פרצוף בהתחלה.

תעשי מה שאת מוצאת לנכון . היא לא בסל הבריאות אבל יש השתתפות מצד קופות החולים בד"כ דרך הביטוחים המשלימים .

אני אישית לא מצאתי לנכון לבצע אותה.

כל אחת והבחירות שלה לפי השיקולים שלה.

אני בחרתי לא לעבור בדיקות סטטיסטיות - חלבון עוברי ושקיפות עורפית.

סקירה מוקדמת אני גם לא עושה, מסיבות אחרות.

אבל כמו שאת רואה פה, הרבה בוחרות כן לעשות וגורמים חשובים ממליצים על זה.

בחירה שלך.

הרופאה שלי הייתה בהלם כשאמרתי שלא בצענו בדיקות גנטיות לפני ההריון (אף אחד לא  אמר על זה משו) והמליצה עכשיו לעשות. לא הבנתי מה זה יעזור עכשיו.

אני מלכתחילה לא נבדקתי, ובהמשך שיניתי את דעתי - לפני ההריון השלישי עשיתי את כל הבדיקות המומלצות לזוג בעייתי שכמותנו (שנינו אשכנזים), ולרווחתי כולן יצאו שליליות.

אני לא יודעת מה הפרוצדורה אם מגלים תוך כדי ההריון שיש בעיה גנטית. מן הסתם הולכים לייעוץ גנטי ושומעים מה האפשרויות.

יש לי רופא דתי שדי מבין בדברים האלה.

הוא שלח אותי לבדיקות גנטיות (באמצע הריון) ושאלתי אותו מה זה יעזור. אז הוא אמר- דבר ראשון, יש בעיות שאם יודעים שיש הסתברות גבוהה אליהן, עוקבים אחרי ההריון בצורה שונה. דבר שני- בעז"ה בשביל הפעמים הבאות...

וכמה שיותר מוקדם יותר טוב לא רק לפני היריון אלא לפני נישואים ואם יש חשש גם לילדים שהם עוד קטנים.

איפה כתוב שרק הדתיות צריכות ללדת מפגרים ופסחים והחילוניות לא?. יש כלים היום למנוע מחלות ארורות שיש בהן רק סבל ומפרקות את המשפחה וצריך להיעזר בהם. יש גם מקרים שרק הילד ה-5 או ה-6 נולד פגוע, כך שגם לידת כמה ילדים בריאים אינה מדד לאי נשאות כלל. הרב אומר שהוא עשה את הבדיקות הגנטיות כשהיו לו כבר 6 ילדים.

לגבי זה שאת כבר בהריון ב"ה יש כמה אופציות: רוב הסיכויים ששניכם לא נשאים של אותה מחלה, אז אין בעיה ומספיק בכל מקרה לבדוק רק אחד מכם. אם ח"ו מתגלה נשאות אצל 2 בני הזוג מן הסתם הם נשלחים ליעוץ גנטי, ובדיקה ודאית כמו מי שפיר וכו'. יש מצבים שישקלו הפלה (טייזקס ל"ע למשל, שזו מחלה של 100% מוות לילד לאחר סבל אדיר). ויש הנחיות להריונות הבאים שיבואו בע"ה. או שעוברים הפריות IVF עם PGD שזו בדיקה שבודקת את העוברים המופרים, ומחזירים רק עוברים  בריאים או רק בנותלמשל במקרה של מחלה שמופיעה אצל בנים רק כמו X שביר. או שאשה הורה ספונטני אך מבצעת בדיקה ודאית די בהתחלה ובמקרה הצורך מפילה. כמובן כל זה רק עם ליווי צמוד של מכון פועה אם מישהו צריך.

זה כמובן על רגל אחת וממה שאני למדתי במכון פועה, לא מעבר.

נכון להנחות לבדיקות הנ"ל בהדרכת כלות!

בשושות טובות.

אני חצי אשכנזיה וחצי עירקית, ובעלי 3/4 עירקי ו- 1/4 אשכנזי. עשו לנו בדיקות שמתאימות גם לאשכנזים וגם לעירקים, ויצא שאני נשאית למחלה שנקראת קוסטף, שזו מחלה שמתגלה אצל יהודים יוצאי עירק. ברוך ה' בעלי לא נשא של המחלה הזו.

בבדיקה הגנטית שלנו למדתי 2 דברים:

1. בודקים גם מחלות לא אשכנזיות, לעומת דור ישרים (אולי אני טועה ודור ישרים הוסיפו בשנים האחרונות מחלות ספרדיות... הלוואי...)

2. בודקים רק מחלות שרלוונטיות לעדות של שניכם, כלומר מחלות שלשניכם יש סיכוי להיות נשאים. לא יבדקו מחלות שרק אחד מכם עלול להיות נשא.

אגב - בארבעת ההריונות הראשונים שלי לא עשיתי בדיקה גנטית מתוך מחשבה שאנחנו "מכוסים" כי עשינו דור ישרים. בהריון החמישי החלטתי משום-מה לעשות בדיקה גנטית, ואז הבנתי איזו טיפשה הייתי בהריונות הקודמים (וסליחה על המילה הלא יפה, לילדים שלי אני לא מרשה להשתמש בה, אבל פה המילה ממש מתאימה ומבטאת את מה שהייתי).

אני מסכימה עם יוקטנה. לבחור לא לדעת זו לא בחירה חופשית. זו בורות חופשית. אני נגד הבורות המיתממת הזו. לדעתי כדאי לדעת מה שאפשר, ואחר-כך אם חס וחלילה יש צורך, אפשר להחליט מה לעשות כשכל המידע נתון כדי לקבל החלטה.

עוד סיפור אחרון ודי - 

בהריון החמישי (זה שעשיתי אצלו את הבדיקה הגנטית) משום מה עשיתי עוד הרבה בדיקות שבהריונות הקודמים לא עשיתי. בסקירה המוקדמת מצאו ממצא שיכול להעיד על תסמונת דאון, ובעיקבות זאת עשיתי אקו לב עובר ששם מצאו עוד ממצא שיכול להעיד על תסמונת דאון, וגם בסקירה המורחבת מצאו עוד ממצא, ומה שהרגיע כל הזמן היה שהחלבון עוברי והשקיפות עורפית היו מצויינים. לבסוף בשבוע 31 קיבלתי המלצה לעשות מי שפיר. למען האמת בשלב הזה לא שאלתי רב משום שהרגשתי שזה מאוחר מדי, ולא עשיתי מי שפיר. אבל עד ללידה הייתי בתחושה מעורבת שאולי זה ילד עם תסמונת דאון, וניחמתי את עצמי על סמך החלבון עוברי והשקיפות עורפית (והיה עוד ממצא מעודד אחד באחד האולטרסאונדים). בלידה שאלתי את המילדת כמה פעמים אם היא בטוחה שאין לו תסמונת דאון. וברוך ה' - נולד תינוק מתוק מתוק ובריא (איזה כיף להזכר בו עכשיו פתאום באמצע היום  )

הדאגות האלה במשך ההריון אם יש ילד מיוחד זה נורא בעיני. הרי לדוג' אצלך, אמרו שיכול להיות שיש לו, אבל לא עשו עם זה כלום, אז למה זה טוב? כדי להתכונן ולחשוש כל הריון. נראה לי סתם סבל מיותר. 

אז גנטי אני מבינה יכול להיות שאעשה, אבל למה לכניס את הבן אדם לסרטים?

יש מרחק גדול בין ילד שלקה ב-X שביר, חלילה (משמעותה בעיקר פיגור), ובין ילד שלקה בתסמונת קנוואן או בטיי-זקס (שיזכה לחגוג 3-5  ימי הולדת).

את צודקת שבמקרה שלי לא עשיתי כלום עם המידע (כמו שכתבתי, ההפניה למי שפיר היתה בשבוע 31, ועשיתי שיקול שעד שאני אקבל תשובה יעברו עוד כמה שבועות, וגם אם אני אקבל תשובה חיובית חס וחלילה אני לא אעשה כלום עם מידע כזה בשבוע מתקדם כל-כך. אם הייתי מופנית למי שפיר בשבוע הרבה יותר מוקדם, אולי היה כדאי לעשות את הבדיקה, ובמקרה של עובר פגוע לשאול רב מה לעשות).

ולמרות שהיה לי הריון מלא בדאגות -

הדאגות שלי הן זניחות לעומת מקרים שבהם המידע יכול להיות ממש קריטי. יש מקרים לא עלינו שבהם רב יכול לפסוק לעשות הפלה, יש מקרים שבהם ניתן לעשות טיפול עוד בזמן ההריון ובכך להציל את העובר, ויש מקרים שבהם יודעים מראש שמיד כשהתינוק נולד צריך להטיס אותו לחדר ניתוח, ובכך לחסוך דקות יקרות להצלת התינוק הנולד.

לא עלינו, ובעזרת ה' שיהיה הריון בריא ועוברים בריאים ותינוקות בריאים לכל עם ישראל. אמן.

יכולות למנוע הרבה סבל עוגמת נפש ולמנוע הולדת עוברים בעלי מחלות קשות שנועדו לסיים את חייהם בגיל צעיר המחלה קשה ביותר היא טיזקס שלצערי יצא להכיר כמה משפחות עם ילדים עם המחלה הזו וזה סבל שלא ישוער. לילד ולהורים שיודעים שהם הולכים לאבד ילד בקרוב... 

בס"ד

עקרונית אומרים שהסקירת מערכות המאוחרת היא היותר חשובה, אני ממליצה בחום גם על המוקדמת.

זו פשוט חוויה טובה ומרגיעה. את רואה את העובר שלך, והרופא עובר מול עינייך על כל פרט שהוא יכול בגוף ומראה שהוא תקין. לנו באופן אישי הוא הסביר כל דבר- תמיד יצאתי משם רגועה יותר ושמחה יותר. כמובן שלא את כל הדברים הבדיקה יכולה לגלות - אבל חלק ניכר מהם כן, ויש גם בעיות מסויימות שניתנות לטיפול במהלך ההריון שהבדיקה יכולה לחשוף - שזה חשוב.

בעייני נכנס גם השיקול הכלכלי בבדיקות האלו כי הן לא הכרחיות (בייחוד לא המוקדמת), אבל אם המצב הכלכלי לא ממש לחוץ (ובייחוד אם יש לך לאומית זהב או כללית מושלם וכאלה שאז זה לא יקר) ובייחוד אם את קצת לחוצה שהכל בסדר - ממש מומלץ.

אני באופן אישי לא עשיתי שום בדיקות מיוחדות מלבד הסקירת מערכות באף אחד מההריונות ואני שמחה בזה.

בהצלחה בהחלטות ושיהיה בשעה טובה!

לפעמים לצערנו מתגלים מומים שונים.

ובכל זאת, כדאי להיערך גם לזה (בתקווה שלא יהיה צורך)

ולפעמים זה יכול גם להציל את חיי העובר

קודם כל מזל טוב, וברוכה הבאה לפורום...

לדעתי האישית וכך גם פעלתי: שאלתי את הרופא מה המשמעות של כל בדיקה ובדיקה- מה המטרה שלה ואיזה מחלות/מומים היא יכולה לגלות ומה זה אומר אם חס וחלילה מגלים אותם (המשך מעקב/הפלה/ניתוח וכו'), וביחד עם בעלי והרב יועץ ממכון פועה החלטנו איזה בדיקות לעשות (ויתרתי בעיקר על בדיקות שידעתי שלא משנה מה התגלה אני לא יעשה כלום עם התוצאה ורק אשאר במתח ובחרדה).

כך יצא ששקיפות עורפית לא עשיתי וסריקת מערכות עשיתי בחלק בהריונות גם מוקדמת וגם מאוחרת ובחלק רק מאוחרת.

אני גם חושבת שזה תלוי במצב הרגשי והרוחני שלך- כי כל בדיקה יכולה לשמח מאוד ולהיות מאוד חיובית אבל מצד שני מלחיצה ומצריכה כוחות נפש גדולים(היו בדיקות שלא עשיתי כי הרגשתי שאין לי כוחות להתמודד עם התוצאה שלהן).

בהצלחה

מה מומלץ לבצע,מה לא.. מה כדאי.. וכו...

 

שיהיה במזל טוב! הריון קל ותקין ובריא!
לידה קלה ומהירה ובידיים מלאות!

נכון  שיש מחלות גנטיות הקשורות לאשכנזים אך יש לא מעט מחלות  המופיעות דווקא בעדות אחרות.

כמו"כ , מנסיון אישי, ארוך וכואב. אנא עשו את ההשתדלות המינימלית ליעוץ גנטי (כן, גם ספרדים...)

אם כי לא מובטח כלום....

במשפחתנו ב"ה כולם בריאים לחלוטין.

גם תוצאות כל הבדיקות הגנטיות שלנו היו תקינות לחלוטין

ורצה הקב"ה ובכל זאת נולד לנו ילד עם צרכים מיוחדים.

היום לאחר שנים של בירור גנטי מעמיק וארוך בו כל בדיקות היו תקינות

הגענו לאבחנה שלבננו חסר גנטי נדיר ביותר.

ההפתעה הגדולה היתה שהחסר הגנטי לא נמצא אצלנו- ההורים.

כלומר, היה איזשהו שינוי גנטי בהתפתחות העובר שכלל לא הורש על ידנו ההורים.

איך אומרים? נעשה השתדולת וה' יעשה הטוב בעיניו.

גם אני חדשה כאן אך יש לי נסיון רב עם בדיקות גנטיות.

חוץ מאולטרסאונד בכל שלי ש(בשביל להוסיף את התמונה לאלבום... ובדיקת סוכר.

הספיקה לי פעם אחת שאמרו לאמא שלי שיש לה מפלצת בבטן  0ככה ממש אמר הרופא) והיא חייבת לעשות הפלה, וב"ה היא לא עשתה, ואחותי הקטנה הנולדה ללא שום בעיות (חוץ מאלה שיש בגיל ההתבגרות ב"ה.

אך צריך להזהר מלהמליץ לכל אחת לנהוג כך. הסיכוי למחלות הוא לא ענק. בדר"כ הריון הוא תקין גם אם לא עושים בדיקות כלל. אך בשביל המקרים שזה מציל חיים ועוזר, חשוב להשתדל בהתאם לעובדות ולכוחות.

וכל מי שרשמה סיפורים על מקרים של טעויות באבחון, זה נפלא ומעודד, אך אסור לשלול את כל הרפואה הזו כאילו רק נועדה להפחיד ותמיד טועה!

ברור שכשיש ממצא חריג מתייעצים עם מכון פועה, הולכים לעוד חוות דעת וכו' ואחרי זה הממצאים לרוב ודאיים לגמרי.

וכמובן יש דברים ששום בדיקה לא מגלה, כמו אוטיזם שהוא הרבה יותר קשה מת.ד במקרים רבים, או CP ועוד מחלות שלא נדע. אך אנו עושים מה שביכולתנו וסומכים על הקב"ה שזה המסלול המדויק שלנו גם אם יש בו הרבה קוצים.
 

זה חוסך המון חששות ולחץ ואולי כמה מהבדיקות במשך ההיריון,כמה שההיריון היה לי קשה הייתי רגועה בזה שידעתי שאני "נקיה"

אני כבר שעה מנסחת נייר עמדה בנושא עם דיון קליני והלכתי של כל ההיבטים לכאן ולכאן,

דברים שאני יודעת כאחות, שלמדתי מרופאים, אחיות, רבנים,מכון פוע"ה, מכון שלזינגר - הלכה ורפואה בשערי צדק, ד"ר חנה קטן ועוד... מתובל בסיפורים שראיתי בעיני, חלקם עדיין מתרחשים כיום.

והכל נמחק!

איזה טוב ה'.

לא מצליחה לשחזר תוכן קודם, ונגמר הזמן...

אז יקירותי, ה' ישמור עליכן ועלי, על תושבי הדרום, חיילי צה"ל וכל עמישראל בכל מקום אשר הם שם - בים וביבשה, ברחם ומחוצה לה, אמן.

אם את רואה שאת הולכת לנסח הודעה ארוכה ומושקעת-

תכתבי אותה במחשב בקובץ וורד או קובץ פנקס רשימות

תשמרי

ואח"כ תעתיקי לפורום להודעה ותשלחי

ככה גם אם תהיה תקלה בשליחה וזה ימחק- העבודה שלך לא תרד לטימיון

קודם כל - שיהיה לך בשעה טובה, בקלות, הריון משעמם ובריא ושתצאי בידיים מלאות!

לא קראתי את כל התגובות כאן, אבל אני אשתף אותך במצב שלי...

אני כרגע בסיומו של תהליך (מקווה...) קשה מאד של סיום הריון חוץ רחמי.

רק בזכות זה שהייתי במעקב אולטרה סאונד, הרופאים גילו שלמרות שהערכים עולים בבדיקות דם, אין בעצם שום עובר ברחם.

אם לא הייתי עושה בדיקות אולטרה סאונד, הייתי היום עם נזק חמור מאד ברחם. גיליתי את זה בדקה ה90.

חמודה, כמה שקשה לך לחשוב על זה וכמה שאת לא לוקחת את זה בחשבון, סקירה מוקדמת יכולה לעלות על בעיות (ח"ו לא עלייך ולא על עוברך), ולפעמים כמה שמגלים יותר מוקדם, ככה אפשר להקטין את הנזק או לטפל בבעיה...

הם לא בודקים רק אם יש תסמונת דאון, אלא הרבה מעבר. ולפעמים זה קריטי.

זו עצתי ודעתי מניסיון אישי עצוב... 

(שקיפות עורפית אני אישית לא אוהבת, אין פה שום מדד חוץ מסטטיסטיקה... אם הכל ב"ה תקין בבדיקות הקודמות אני אישית לא הייתי עושה)

בהצלחה ובכיף 

 אולי בגלל המיקום הלא שגרתי של ההריון. הוא לא היה גם בחצוצרות.

אבל הרופאים הראו לי איך הרחם נמתח במקום מסוכן ועמד להיקרע בגלל ההריון... (אז אולי, אם חלילה הייתי מגיעה למצב הזה, הייתי מרגישה כאבים קשים...)

עם קצת שמנים-לבנדר לדוגמא, קצת שמן שקדים, אפשר גם לשים במים שקית תה של קמומיל! קצת עלי רוזמרין-אם יש, מאוד מרגיע..לגבי רפלקסולוגית/מעסה-תנסי להסתכל בפורומים של תפוז-'הריון ולידה תמיכה' או 'לידה פעילה וביתית' יש שם המון פרסומים של נשות מקצוע,

צירים ולכן את לא מתמודדת?

כי זה מאוד קרוב ללידה בעזרת ה'

כדאי שתגשי לעשות מוניטור אם זה ממשיך

מברכת אותך שיעבור ותלדי בקרוב ובקלות ושתצאי בידים מלאות

היא עברה ילד אחד ועכשיו אני משתמשת בה. 

נוחה מאוד. 

מילוי של קלקר רך. יש שני כיסוייים בעיקרון כך שהכיסוי החיצוני יורד בעזרת רוכסן בקלות ויכול להתכבס. 

אני מרוצה 

שימי לב שיש בכל חבילה מעט פחות טיטולים מאשר בחבילות הסטנדרטיות בסופר.

לי לא קריטי להשתמש גם בטיטולים פרימיום שיש הרבה פעמים במבצע של 3 ב100.

ואז הם זולים בערך ב20 אגורות לטיטול מהמבצע של הפמפרס..

אבל אם את משתמשת רק בפמפרס- יכול להיות שיוצא יותר זול מאשר פמפרס בחנות...

(תעשי לעצמך חישוב- מחיר לחלק למספר הטיטולים בחבילה)

אבל היה לי שובר הנחה נראה לי מגרופון.....

אבל לקחתי כרית ארוכה ולא בצורה של U ואהבתי לידון איתה בין הרגליים.....

הקל לי על כאבי גב ואגן.

נמחצתי באמצע, למיטב זכרוני. היא הייתה מלאה מדי עבורי (ואני עצמי לא מלאה מדי, ובכל זאת).

ונועם ה'- אנחנו בלי אוטו אז קניות בסופר נוסעות איתנו באוטובוס, ואנחנו משתדלים לקנות רק את מה שיותר זול שם, ולא כבד/מסורבל מדי לסחוב. לכן המבצע הזה כן יכול להשתלם לנו, אבל אני לא רוצה לגלות שהטיטולים לא סופגים מספיק או משהו דומה.

ותודה לכולכן

תשיגי פוף הרוס או תקני מילוי במילגה (לפני שנתיים קניתי ב-40 ש"ח והספיק להמון שדרוגים של הכרית).

פופים תמיד נשחקים וצריכים מילוי מחדש. זה רק נורא מבלגן ורצוי לעשות בחוץ.

הכרית שלי מבזאר שטראוס. עלתה 120 ש"ח לפני שנתים ונוחה מאד, יותר מזו שהיתה לי משילב כמה שנים קודם, שפשוט נקרעה אחרי 3 ילדים וכמה מילויים.

כי הרבה נשמות ירדו איתם לעולם (כמו אצלי למשל...)

אבל אני לא הנקתי.

אם כבר, מומלץ להשתמש ב2 נרות כל פעם, להגברת היעילות.

ובנתיים לא נקלטתי, כל עוד את מניקה הנקה מלאה ומקפידה להשתמש לפי ההוראות זה בסדר. ברגע שכבר לא תניקי מלא צריך להתייעץ מחדש מה לעשות למניעה. בהצלחה רבה!

בנוסף-למדתי לזהות את הימים הפוריים-ובהם שמתי 2 נרות. מנעתי 6 שנים ללא פשלות. (גם אחרי ההנקה כמובן.) כדאי לדעת שבלי הדיאפרגמה הם עושים (לי בכל אופן) תחושה לא כ'כ נעימה בנרתיק ואחרי כמה שעות כשהם נמסים זה לא כ'כ נעים כשהם יוצאים. גם גרם לי לפטריה לפעמים-אבל עם הדיאפרגמה לא היו לי תופעות לוואי והיה מאוד נח.

אחרי הלידה הקודמת מנעתי רק עם נרות והנקה, וגם לא הפריע לי יותר מדי אם למרות זאת הייתי נקלטת...

הפעם עשיתי התקן כי אני ממש לא יכולה להרשות לעצמי מבחינת בריאותית להיכנס להריון בזמן הקרוב.

צריך גם לקחת בחשבון שהתקן עלול לגרום לדימומים כאשר חוזר המחזור. ושהוא עולה קרוב 300 שקל ומעלה. (ההתקן+התקנה). ההתקן שמומלץ הרבה פעמים על ידי מכון פועה עולה הרבה יותר.

 עוד שיקול זה כמובן הנוחות. עם התקן לא צריך לזכור שום דבר ולא להסתכל על השעון.

ב"הצלחה!

מלחיץ מאוד כיוון שנותן כיסוי מאוד חלקי שלא כמו גלולות או התקן שהרבה יותר אמינים.

בקיצור- סיכוי / סיכון  גבוה להריון.

גם טכנית מצריך "תזמון" בזמן מסויים.(רגע, כבר עברה חצי שעה? או  מאידך- אולי פגה ההשפעה כבר?)

משאיר כתמים מעצבנים על הלבנים וגורם לגרוי לא נעים.

מבאס אבל זה המצב.

תלוי באיזה דרגה הדלקת.

אם זה בהתחלה- השתיה תספיק.

אבל אני לא יודעת להגיד לך כיצד לזהות האם עברת את ההתחלה..

גם לי יש דלקת  (שבוע 6).

הרופאת משפחה שלי בחופשה לשבועיים, והמחליפה שלה השאירה לי מרשם למוקסיפן (נראה לי שמוקסיפן) ל-10 ימים.

רציתי לדעת אם זה טיפול מקובל. אני לא כל כך סומכת עליה. (היא התקשרה ואמרה לי שלפי הבדיקת שתן שעשיתי יש לי חידק, אבל היא אפילו לא שמה לב שאני בהריון. היא רצתה לתת לי משהו אחר ורק אחרי שאמרתי לה היא החליפה לי מרשם).

תלוי בסוג החיידק. 

גם אני ב"ה בהריון שלישי, יש לי סימן כזה כמו שאת מתארת עוד לפני ההריון הראשון. הייתי אצל כירורג כלי דם שאמר שהסימן הזה, שנראה כמו של מכה כביכול, הוא כלי דם שהתפוצצו ואין כ"כ מה לעשות עם זה. הוא המליץ על גרביון לחץ מיוחד שצריך ללכת איתו בהריונות באופן קבוע וזה מקל על כאבי הרגליים ועל הורידים שיוצאים...

אולי תנסי לקבוע תור לרופא כירורג (צריך הפניה מרופא משפחה) התורים די מלאים- מניסיון.. אז תזדרזי אם את מעוניינת.

בהצלחה!!

לא יודעת אם זה קשור,

שיותר למעלה, במפשעה, יש לי ורידים בולטים כחולים

וגם בפות.

סיוט...

מה עושים???

ולא לעמוד במקום אחד. אין בעיה ללכת הרבה, אבל אל תעמדי לטגן שניצלים ל-30 איש במצב כזה, תהיי בתנועה, וכשאת יושבת להרים רגליים.

אני הלכתי עם טייץ כל הזמן מתחת, עכשיו חורף אז זה לא נורא... 

תבקשי לבדוק התקצרות צוואר רחם, הרבה פעמים ורידים במפשעה מעידים על מחיקה/התקצרות צוואר רחם. שימי לב!! 

איזה שבוע את?

בהצלחה! 

ולא מבינה איך אפשר ללבוש טייץ-

הרי זה ילחץ נורא.

בקושי לבנים וחצאית אני שמה, כי חייבים...

הכול כ"כ לוחץ על הבטן הגדולה.

מה העניין בטייץ ואיך זה יעזור? האם יש טייץ מיוחד להריון?

ולא נותן לוורידים לצאת ולכאוב עוד יותר. 

צריך ללבוש אותו על הבוקר, רצוי לפני שקמים מהמיטה. 

יש גרביונים אלסטיים מיוחדים, אבל הם יקרים ואם יש לך הפנייה מהרופא/ה שלך אז יש הנחה דרך הקופה. 

לי היה משבוע 29 בערך...

פעמים ביום אפילו למספר דקות, כעיקרון יש תערובת שמנים למריחה שעוזרת וגם תה צמחים-אבל עדיף לא בהריון, תנוחי תעבריאת התקופה הזו איכשהו, ואחרי ההריון תחפשי טיפןל טבעי -או לא, מתאים

לרוקן את החלב זה הכרחי לגמרי (בהנקה, בשאיבה, בסחיטה ידנית, איך שמסתדר לך), וכרוב ומקלחות חמות יכולות גם הן להקל.

תרגישי טוב!

תשכבי במיטה ותנוחיעם התינוק/ת, ותניקי ותנוחי כמה שיותר.

את יכולה להניח עלי כרוב בחזיה, רק תקפידי שהפטמה לא מכוסה (כי הכרוב באמת מאד מייבש, ועלול ליצור מעין "כוויה" בפטמה הרגישה).

שיהיה בנחת!

אז אדוויל ממש עוזר. לא אקמול ודומיו רק אדוויל. 

ולשאוב/לסחוט/להניק הרבה. 

גם לי היה ככה אחרי לידה ראשונה, אחרי השנייה כבר ידעתי למנוע ושאבתי מראש... 

תרגישי טוב!

גם לי היתה פעם דלקת כזאת. עשיתי מה שיוקטנה המליצה לך - וזה עבר ב"ה בלי שום התערבות. באותו היום בעלי נשאר בבית ואני רק הנקתי ובין ההנקות ישנתי והוא השגיח על הקטנה. זה עבר תוך יום...

לגבי היציאות - אני שתיתי שמן קיק (2-3 פעמים ביום. נראה לי 10-20 CC). אפשר גם שמן זית. ולהקפיד על מזון נוזלי, ואפשר גם מוצרים מקמח מלא וכד'. וירקות ופירות כמובן. כל אלה עושים יציאות נוזליות יותר. אבל השמן קיק הוא הכי מנצח - הוא פשוט מחליק את הפתח והכל יוצא בלי שום כאב. אמנם זה קצת מגעיל לשתות אותו, אז פשוט בולעים מיד בלי שזה יעבור דרך הלבון, ומיד אחר כך שותים מיץ וכמובן, לשתות הרבה מאוד - זה גם מרכך את היציאות וגם  חשוב מאוד להנקה.

הכי טוב מונית שירות לתחנת רכבת מרכז[סבידור]בת"א,

משם אם את הולכת על רחוב ארלוזרוב לכיוון הים עד שאת מגיעה לרחוב ויצמן,

בויצמן פונה שמאלה עד שאת מגיעה לבית החולים..

סך הכל 12 דקות הליכה בערך[בהליכה מתונה..]

בהצלחה ובשורות טובות...!

 סבידור זה ארלוזורוב?

כי יש לי אפשרות לקחת רכבת לארלוזורוב ..זה גם טוב לרדת שמה וברגל?..

מקווה שההליכה בסדר ולא עלייה או משהו כזה, כי אני הולכת לאט ומתתעייפת מהר בעליות..

ההליכה ממש בסדר, לא הרבה זמן וללא עליות..

בהצלחה

זה יעזור וייקל על המצב..

|חיבוק|

בס"ד

ובלילה מנשא זה קצת בעייתי....

בסוף הוא נרדם, אני עייפה...
 

אין לי תשובה אני לא ממש יודעת ומבינה בזה..

אני לא מבינה בזה אבל אני יודעת שחוסר מים יכול להביא למליון ואחת אפשרויות...לכן ממש צריך להקפיד על שתיה..

(יש לי משו להציע, אם את מעוניינת צרי קשר באישי...)

בהצלחה ותבשרי בשורות טובות!

לכן נראה לי ששתית מים בטוח לא תזיק. מים מחזקים את הגוף וכל התהליכים שקשורים לפוריות מצריכים מים.

לפעמים שתיית מים יכולה לקצר מחזור אם בסוף יש ממש כתמים וכך לא להפסיד יום ביוץ.

המלצה שקיבלתי שב"ה עזרה ונכנסתי להריון.

ולמרוח משחה לפני/אחרי הנקה.

אנשים חזקים שלא נכנעים לתגובות החברה.

תודה רבה

קראתי בשקיקה רבים מהדברים שכתבתן

זה בלוג מאוד מאוד חשוב- ניכר שלכן אך גם "לעולם"

עולם הרפואה היום מתגונן כ"כ מפני תביעות וחרד מהפן המשפטי שהוא שוכח להיות מה שאתן כ"כ רציתן שיהיה בשבילכן.

אני שמחה שפגשתן אנשים טובים שתמכו בכן ובהחלטה שלכן.

ב"ה אלף פעמים שגם להדר וגם לאורי יש "רק" חיך/ שפה שסועים.

אני בטוחה שעם הורים כמוכם גם התמודדויות אחרות היו מתקבלות באהבה

המשיכו להתמודד בעוז ולהיות לילדיכן המשענת והמנוע לחיים בריאים ושמחים

חיזקו ואימצו

שיר מזמור

כדאי מאוד לשכור יועצת הנקה מקצועית. 

שיהיה בהצלחה 

ממליצה כמו יוקטנה לראות יועצת הנקה מוסמכת של IBCLC 

בהצלחה.

כשאת שמה לב שהוא רק מוצץ. הקטנטונת שלי הייתה מחוברת המון זמן עד שקלטתי שהיא לא בולעת כלום, וכשהחלפתי צד, היא התחילה לינוק ביעילות, ואחר כך הייו חוזרות עוד לצד הראשון.

תסי אולי גם דברים שמגבירים ייצור חלב, כמו חילבה ושומר

אבל אם הוא ינק ממש קצת זמן מצד 1 ואז בצד שני ינק יותר זה אומר שבצד הראשון אין הרבה?

אחרי שהוא ישן טוב והשד מלא הוא יונק יותר טוב אולי זה בעיה של כמות...

תודה רבה 

ולכן כנראה הוא לא מגיע לשובע

חשוב מאוד להתייעץ עם מישהי מוסמכת, תוך פגישה אחת אפשר לשפר המון!

(מנסיון)

חיבוק גדול..

מה עם עזרה בתשלום אם אין משפחה שתעזור,את חייבת את עלולה להתמוטט.

או לפחות מנקה פעם בשבוע?

לכי לישון עם הבנות ב 7 בערב.

מקווה שבקרוב תרגישי טוב והכוחות ישובו אליך.

יש לי נערה שבאה אלי פעם בשבוע לעזור לי בבית,

אני הולכת לישון כל יום לא יאוחר מ8 וחצי...

משתדלת להספיק כל מה שאני יכולה......

בעז"ה בהמשך ישתפר....

אני בשלבים רבים בהריון לא מתפקדת ומבינה אותך ממש. אבל את חייבת לחשוב על פתרון יותר מפעם בשבוע. זה חיוני לך. אפשר בזול, נערות צעירות יחסית (כיתה ו'-ז') שתמורת אולי 15 שח לשעה ישחקו עם הבנות ואת תנוחי או יסדרו בבית, עבודות בית קלות ממש. ואם יש יום שהבעל נמצא (שישי, מוצ"ש?) לסנג'ר אותו בכל מה שרק אפשר בזמן הנ"ל. אולי הוא יכול זמנית להפחית עומס? תחשבו כבר... אבל זה לא הגיוני שאין לך שום עזרה, את ממוטטת ולא מצאתם פתרון מעשי ומרגיע. את רק בנאדם...

מה שבטוח - עם כל הקושי, כמה טוב שאלו הנסיבות...
 

הלוואי על כולנו הריון שלישי...

אבל לא נראה לי שזה המקום לכתוב את זה.

בכל אופן - בשורות טובות בקרוב ממש!

יכול להיות שרמת הרגישות שלו שונה מאשר שלנו, הנשים.

את אמא נפלאה

כל אחד מתחרפן כשהשינה שלו נדפקת, ואם נפלא לך מילה כלפי הקטן תחליקי, זה בסדר

אני יודעת שאין זמן כשיש קטן בבית, אבל אם יש לך זמן  תקראי את הלוחשת לתינוקות

כמה טיפים על רגל אחת

מה שברור זה שהקטן אינו מבדיל בין יום ולילה,שזה בסדר בגיל הזה,אבל אפשר גם להתחיל עכשיו כן לעשות לו סדר

בשינה של היום טריסים פתוחים רדיו חלש מהחדר השני -מצב יום, וזה ממש קשה ליישם אבל לא לתת לישון יותר מ45 דקות בשינה של היום, לישון עד 12 ממש לא טוב ,למרות שאת חייבת את המנוחה הזאת אחרי הלילה הקשה

הוא אמור לישון כ3 או 4 פעמים במשך היום 45 דקות כל פעם

בשעה 18:00 בערך טקס שינה קבוע שיידע מה לצפות, לרוב ההמלצה היא כזאת ,האכלה אמבטיה חמימה והאכלה שוב מיד אחרי האמבטיה בחדר חשוך ולישון

בלילה כדאי שלבית לא יהיה יותר מאור אחד דלוק שהוא לא ירגיש אותו,ושקט

הוא קם ,לא להוציא מהחדר, לנסות מוצץ אם לא עבר יותר משעתיים שלוש, אם קם אחרי 3 שעות, בכיסא ליד המיטה שלו הנקה/בקבוק ושום מילה ושום פוצי מוצי לא מדברים בלילה,להשכיב על הבטן חזרה אחרי גראפס טפיחות על הגב וששששששששש

ככה כל פעם אם לא עבר שעתיים שלוש ,לבדוק שהחיתול יבש,מוצץ טפיחות על הגב וששששששש, אחרי שעתיים שלוש כן הייתי מאכילה, 3 לילות כאלו של התמדה על אותו טקס בלילה ועל אותו טאקטיקה של טפיחה וששששש, לפחות יבדיל בין יום ולילה, לא מבטיחה שינה רציפה של לילה, אך כן יהיה לך תינוק שישן יותר בלילה מאשר ביום....

ושוב את אמא נהדרת שולחת לך כוחות

הילדים שלי רגועים בד"כ (טפו טפו), אבל עכשיו יש לי תאומים, שזה כמו תינוק אחד לא רגוע.

והם מקבלים בקבוק מדי פעם מגיל חודשיים.אפילו בשכיבה בסלקל (ולא על הידיים).

בהצלחה!

רק לא לסדר להם בקבוק בזווית בעזרת מגבת וכאלה, זה מאוד מסוכן!

(סליחה שאני מתפרצת ככה להודעה יפה ותומכת שלך, אבל חייבים להבהיר גם אם לא לזה התכוונת, כי ממש הרבה אימהות לא מודעות לבעייתיות שבהאכלה כזאת, ואסונות קורים )-: )

אני מודעת לבעיתיות שבדבר, ולכן הם תמיד לידי בזמן הזה.

אבל אם אני אחזיק את הבקבוק אז איבדנו את אפקט המנוחה שאני זקוקה לה.

בכל אופן, אני משתדלת להניק כשאני מסוגלת.

ותודה!

בערך מאותן סיבות.

וזו הייתה החלטה מעולה-

נתתי לה בקבוק בלילה, ואז שתי הבנות קיבלו אמא נחמדה וסבלנית ביום...

וזה נורמלי שיש לך ילד שבוכה יותר, וזה קצת מאטתגר, אז אם בקבוק זה מה שיעזור לך להיות אמא טובה יותר

אבל יכול להיות שאם תבהירי לו מתי יום ומתי לילה הוא יעביר את שנת הבוקר ללילה בהדרגה, ושלום על ישראל. את צריכה להקפיד בלילה לא לדבר איתו כמעט, להיותץ בשקט, לשמור על חושך סביבו וכו'. וביום- כדאי  להגביר באופן מכוון את האינטרקציה, להדליק מוזיקה, לדבר איתו הרבה, לשמור על אור סביבו וכו'.

בהצלחה

מישהי אמרה לי שבלוחשת לתינוקות כתוב לתת בסביבות 22:00 בקבוק מטרנה ואז הם ישנים טוב 4-5 שעות רצוף...

מאז אני עושה את זה וזה מחיה את נפשי!!

מומלץ לנסות!!

זה לא הולך אצלכם.??

ואם התחלת לתת לה טעימות, אפשר להביא לה ביסקוויט שתלקק אותו בנסיעה (יכול להעסיק אותה בערך שעה..)

אני שרתי לה המון. השתדלתי אותו שיר כל הזמן. היות והיא לא מסכימה מוצץ.

רב הפעמים זה עזר. הכי חשוב זה שאת תשדרי רוגע וביטחון. אם תראי לה שאת הסטרית מהצרחות שלה- זה רק יתעצם. כמו בכלדבר.

בהצלחה.

אך הסיפור מוכר לנו מאד.

אחד מהילדים שלנו מאז יומו הראשון בסלקל הוא צורח.

היום הוא כבר כמעט בן שנה וזה הולך ומשתפר.

מה שעזר לנו-

 לוודא לפני שהוא לא רעב, לא עשה בחיתול ואין לו גרפס.- זו כבר התחלה טובה.

לנסות לכוון את הנסיעה לזמן שהתינוק אמור לישון- ככה הוא נרדם וזה חוסך חלק מהנסיעה הסיוטית.

יש אומרים לשנות את כיוון הכיסא כך שהתינוק יהיה לכיוון הנסיעה.

אני הרבה פעמים הייתי מוציאה אותו, מניקה , מוציאים גרפסים ומחזירה לכיסא. וחוזר חלילה...

תבדקי אם משהו בתנוחה של הכיסא לא נוח, אולי עדיף צורת שכיבה או להיפך צורה ישרה יותר?

בהצלחה!

ולשאלה המקורית-

היה לי ילד כזה. שהיה צורח המון באוטו.

אין לי בשורות משמחות חוץ מזה שבסוף זה עובר מתישהו...

בקשר לנסיעה הקרובה שלכם- אולי שבעלך\מישהו אחר ינהג ואת תשבי לידו מאחורה ותדברי\תשירי\תלטפי\תניקי בלי להוציא מהסלקל ובלי לפתוח חגורות כמובן. כדאי לקחת גם איזה אוכל בישבילו אם הוא מתחיל כבר טעימות.

ותתכננו ככה שתוכלו לעשות יחסית הרבה עצירות באמצע הדרך. ואולי באמת לנסוע בלילה ולעייף אותו טוב טוב לפני...

יאללה עגבניות..

אבל זה מה שעבד לי.

היא עם מוצץ אבל לאחרונה היא פיתחה מנהג מגונה- להוציא את המוצץ מהפה ולא להכניס אותו חזרה (אולי שיניים??)

תהא הסיבה אשר תהא- מוצץ מרגיע אותה לעיתים רחוקות.

אוטובוס- לא רלוונטי כי אני לא אשאיר את בעלי ליסוע לבד נסיעה כזאת ארוכה באוטו, ועם הגדולים (בני 3, 5) בלתי אפשרי לעשות נסיעה כזאת ארוכה באוטובוס. אם הייתי יכולה לתת לבעלי ליסוע לבד את כל הדרך הייתי טסה איתה וזהו..

לגבי ביסקויט- היא לא קטנה מדי? התחלתי לתת לה ללקק לי מהאצבע קצת ירקות/פירות/ביסקויט/בשר- אבל ביסקויט שלם נראה לי מסוכן בעיקר לאור כך ש(וכאן אני מגיעה לבעיה נוספת)- היא יושבת מאחורה.

אין אפשרות לנתק את הכרית אוויר מקדימה (יצא איזה חוק טפשי) ומאחורה יש לי עוד 2 ילדים ככה שאני לא יכולה לשבת לידה.

לא עוזר לדאוג להכל- אוכל, טיטול, גרעפס- הבכי הוא לא מסיבה מסויימת. הוא ללא כל סיבה.

גיסתי סיפרה לי עכשיו על חברה שלה שנתנה לתינוק שלה לפני נסיעה מאוד ארוכה אליה יצאו משהו טבעי שקצת קצת מסמם/ממסטל (מיוחד לתינוקות). בעלי נחרד מהמחשבה.

אתן חושבות שזה כזה נורא??

לא עדיף ליסוע בביטחה וברוגע נסיעה כזאת ארוכה?  

לפחות הייתי שואלת רופא קודם, נשמע לא משהו בכלל...

אבל למה אי-אפשר לנסוע עם הגדולים באוטובוסים? כשגם בעלך איתך, ואתם יכולים ביחד להעסיק אותם בסיפורים בדרך? זה יכול להיות פתרון מעולה.

אצלנו בגיל הזה הקטן היה בוכה בעיקר בפקקים. בנסיעה רצופםה הוא היה בסדר. אם גם אצלכם זה ככה אולי תיעזרו בWAZE או אתר דומה ותכוונו לשעות לא מאוד הומות, כדי לאפשר לכם כמה שאפשר לא להיתקע בפקקים.

פלוס ענייני פיפי-קקי-הקאות בלי יכולת לעשות עצירות... ממש לא בא לי...

שניהם אם הם צריכים פיפי/קקי אז הם צריכים באותו רגע..

ולקטן מבינהם אולי תביאי טיטול למקרה של פ'נצר.

צריך להכין משחקים לדרך: בעל פה, ארץ עיר, אישיות, סיפורים, סופרים מכוניות ואוטובוסים, הם שואלים הרבה שאלות ונהנים מהדרך. אוכל, ממתקים. ובסוף גם נרדמים.

מנסיון של נסיעות באוטובוס. והילדים שלי לא רגועים. זה אטרקציה בשבילם והם לא קשורים בחגורות ויכולים קצת לזוז בכסא.

אחרי כמה נסיעות הבת שלי לא הסכימה ליסוע ברכב...

אם ארוכה לך הדרך אז תעשי עצירה בבאר שבע. תפצלי את הנסיעה וכך תהיה לך הפסקה לשרותים ולמתוח את הרגלים.

התינוק ישן במנשא.

והאוטובוסים לאילת גם ככה עושים עצירה של 10 דקות בדרך.

אם רוצים הכל אפשרי.

נראה שאת מעדיפה להישאר בבית....

אולי לפטם אותה בבקבוק מטרנה הגון?

זה כשלעצמו סוג של סם ממסטל...

וגם...(אל תתנפלו עלי!!)כמה טיפות יין יכולות להקל...(לא באופן קבוע כמובן!!!)

מוכר לי מאד...

בגיל הזה של בני באמת היינו מבטלים נסיעות ונוסעים רק מינימום של המינימום...

תצליחו!!

אבל כיוון שאת כותבת את זה כהצעה לאנונימית, אני מרגישה מחויבת לתת מנגד את הדעה שלי - לבטל נסיעה לאילת עדיף בהרבה, הרבה, על פני כמה טיפות אלכוהול לבת ארבעה חודשים. זו דעתי, ממה שאני יודעת על השפעת אלכוהול על תינוקות.

טוב.. אני דואגת ליסוע בזמנים שהוא צריך לישון.

פתרון נוסף אם מתאפשר זה רכבת שאז היא יכולה להשאר בעגלה- זה הפתרון האידיאלי.

אני בגיל הזה באמת ביטלתי נסיעות משפחתיות רבות.... זה בדר"כ עובר בהדרגה ובשלב שמעבירים לכסא תינוק כבר פחות בעייתי...

מצטרפת לקודמותי- אני תמיד הייתי מרדימה בהנקה ומניחה מיד בסל-קל וכמובן דואגת שאלו יהיו שעות שהוא מאד עייף...

אצל הגדולה הוצאתי בנסיעה, הנקתי והרדמתי... עכשיו כבר לא מעיזה לעשות זאת ובנסיעות שהיינו חייבים, היא היתה בוכה ובוכה עד שנרדמה... היא ישנה טוב אבל לי לקח שבועות להתאושש מהטראומה...

אולי כן שווה לחשוב על מישהו שיכול לנסוע עם בעלך באוטו ולעזור לו עם הגדולים כדי שתסעי עם הקטנה באוטובוס?

בהצלחה!!! מבינה לליבך...

הילדה שלנו הייתה צורחת ואז גיליתי את הרינגטונים בפלאפון שוב ושוב ושוב ממש בקול- היינו מבלים ככה נסיעות רבות....

לקטן עזר צלצול של משחק עם פעמון חזק....

ארוחת ערב, פיג'מות, ולאוטו

זו על כל פנים הייתה דרך ההתמודדות שלנו

תינוק במצב דומה פלוס הקאות היסטריות

כנראה משהו בתנוחה של הסל-קל בשילוב תנודות הרכב...

כשהוא קצת גדל והתחיל להבחין באוטובוסים, משאיות וכד' - הכל נהיה יותר פשוט

תכינו הרבה דיסקים, תפוחים ונשנושים, תרמוס עם קפה

וברווווור שלא תוכלי לישון בדרך...

את שואבת לפני/אחרי או תוך כדי הנקה?

החישוב שאני מכירה לכמויות זה משקל*150 לחלק למספר ארוחות=כמות לארוחה.

ומותר לשאוב לערבב חלב משאיבות שונות, אבל צריך לקרר אותו קודם. והשעה תחשב השעה של השאיבה הראשונה.

הוא אמור לשקול קרוב ל5 קילו

מה שכן החישוב הנ"ל הוא ממש לא מחייב, והוא עשוי לאכול הרבה יותר או הרבה פחות

כך שהייתי מציעה להשתמש בחישוב הנ"ל, ולפעם הראשונה שאת נותנת לו שאוב לדאוג לכמות של לפחות 50% יותר, ואפילו כמות כפולה, ולקחת בחשבון שהוא עשוי לאכול אפילו רק חצי (מהכמות לפי החישוב), וזה בסדר גמור.

ונולדה 3.000