ובברזל בדר"כ יש גם חומצה פולית.

אם בבדיקות דם חסר לך ברזל את צריכה להמשיך לקחת.

אלא אם כן מצב הברזל שלך ממש גרוע (אבל אז היית יודעת את זה).

לגבי חומצה פולית- יש כמה דעות בעניין, יש רופאים שאומרים שאפשר להפסיק בסוף השליש הראשון (כלומר שאת לא צריכה ליטול אותה יותר) ואחרים ממליצים להמשיך עד סוף ההריון, ולמעשה לאורך כל תקופת הפוריות. אני נוטה לצדד באלו שממליצים להמשיך לאורך ההריון כולו (כי שוחחתי עם אחד מהפרופסורים שחקרו את הנושא והוא הצליח לשכנע אותי שיש בזה חשיבות).

באזור 18:15.

בד"כ פעם בשבוע אני עובדת עד מאוחר ואז הוא מגיע יותר מוקדם.

אם לא מסתדר לו אז מביאים בייביסיטר.

איפה הפער ביניכם?

משמרות 🙄

לא נוח

מה לא עובד אצליכם בעצם

אני יוצאת מוקדם וחוזרת סביבות 16:30

הוא מפזר בבוקר, אחרי זה יוצא לעבודה. חוזר לרוב לקראת 19:00.

יש לבעלי גמישות לעבוד מהבית כשיש צורך.

יש בבית מטפלת מהצהריים ועד שאני חוזרת הביתה.  

וחוזר מתישהו בין 6 ל7 וחצי, תלוי בעומס בעבודה, בממוצע חוזר ברבע ל7.

אני עובדת 7 שעות, יוצאת לפניו לעבודה ומסיימת לעבוד ב3 וחצי

אני שכירה ובעלי עצמאי

מגיעה לעבודה בין 8 ל9, תלוי אם אני מפזרת,צריכה לעבוד 8 שעות

לבעלי אין שעות אבל הוא אוסף כל הזמן. יכול לעבוד גם עד 11 בלילה וגם יותר מאוחר

בסטנדרט חוזר באזור שש וחצי חוץ מיום שממשיך לקניות

תכלס היה במילואים יותר זמן מהסטנדרט..

יום בשבוע בד"כ הוא אוסף ואני עושה יום ארוך וחוזרת לקראת שבע

לק"י

נראה לי שזו היתה משרה מלאה.

היה יוצא עם מישהו מהעבודה דרך כלל ב-7:00-7:30. ומסיים סביב ארבע (לא היו שעות קבועות ממש. תלוי בעבודה שהיתה להם).

וחוזר כל יום בשעה אחרת, כי הוא עבד בכל מיני מקומות שונים. לפעמים בתוך העיר ולפעמים שעה נסיעה.

זה לא רלוונטי כי בעלי לא עובד ומאד נוכח בבית

אבל אני רואה מקולגות וגברים בתפקידים שונים בעבודה

חלקם תפקידים מאד בכירים

שרובם מקפידים חלק מהימים להיות נוכחים בבית

לצאת חלק מהימים ב15

לקחת את הילדים/ להיות איתם

לגבי שעות יותר מאוחרות

בתפקידים רגילים ישארו עד 16-17

בתפקידים בכירים גם יותר

אני חושבת שהיום יש מספיק מודעות במקומות עבודה לצורך של הגבר להיות מעורב בבית

רוב הגברים שכן נשארים שעות ארוכות בעבודה כל ערב

זה לא נובע מאופי העבודה אלא מהרצון שלהם לא לנכוח בבית (שיכול להיות לגיטימי

גם לי היו תקופות שסדרתי לי עבודה בשעות הערב כדי לנכוח פחות

אי אפשר להנכיח אדם בכוח בבית)

כי אנחנו לא ככ "נורמליים"

בעלי ר"מ בישיבת הסדר.

נמצא בסדרי בוקר קבוע שזה עד 13:00.

ואז יש ימים שנמצא גפ בסדר צהריים וחוזר הביתה ב18:00 בערך, ויש ימים שדווקא בצהריים נמצא בבית אבל בערב יוצא.

אני יוצאת מאוחר וחוזרת בשעות לא נורמליות 🙃

חלק מהשבוע עובדת מהבית אז מסתדר עם החיים.

כשיש ילדים קטנים, עוד פחות יש סטנדרט כי זה תלוי גם מה אופי העבודה, אבל גם תלוי מתי הוא מגיע מהעבודה ואיזה חלופות יש.

לרוב דורשת 8.30-9 שעות בעבודה.

מפה זה תלוי מרחק, משרה היברידית, דרישות, אופציה להשלמת שעות בערב..

אז אני לא מבינה איפה הפערים בינכם ;)

כשבעלי עבד במשרד הוא לרוב היה יוצא ממש מוקדם בבוקר וחוזר בסביבות 18. אבל חלק מהשבוע עבד מהבית.

כיום הוא במשרה גלובלית עם מרחב תמרון, יש בזה חסרונות שלפעמים גם בזמן בית "מובהק" הוא נדרש לפרוש לעבודה.  

עד לא מזמן הוא עבד רחוק מהבית במשרה לא גמישה

היה יוצא איזור 6 בבוקר וחוזר בין 6 ל7 בערב אם לא היו עיכובים נוספים

לאחרונה הוא עבר תפקיד למשרה צמודה לבית ממש, מרחק של כדקה הליכה

הוא יוצא מהבית בשבע וחצי בבוקר וחוזר באיזור 17 ואבא פי מליון יותר נוכח ב"ה.

אבל אני לא חושבת שזה נורמלי והשני לא, בהכרח. זה קשוח אבל זה מציאותי גם כך...

אבל כשאבא שלי עבד במשרה מלאה הוא היה חוזר כל יום באיזור 18-19, כי הוא בחר להתחיל לעבוד ב10-11 בבוקר. חמי יוצא כל יום בשש בבוקר וחוזר ב22-23. בעיקרון משרה מלאה זה בדר"כ בין 8-9 שעות עבודה, ושעת החזרה נגזרת ממתי אתה מתחיל לעבוד וכמה זמן נסיעה יש הביתה

בעלי עובד במשרה מלאה

יוצא בשבע חוזר בחמש וחצי פלוס (9 שעות במשרד)

אבא מאוד מאוד נוכח.

בדר"כ פעם בשבוע עובד מהבית ואז מפזר ואוסף את הילדים ואני מתעכבת עד מאוחר בעבודה.

הוא מתחיל בשבע או שמונה בבוקר.

אני מפזרת ואוספת

משרה מלאה שלהם זה פחות מהמשק.

יש לו יום חופשי אחד.

ובשאר הימים מגיע בין 14:00 ל15:00 בצהריים.

יש ימים מעט מאוחר יותר.

רוב השבוע יכול להוציא את הילדים מהגן מלבד יומיים שבהם הוא עובד בעבודה נוספת.

ראשון שני הוא ממשיך לעבודה נוספת ואז זה אומר שאחרי העבודה הוא יוצא שוב ב16:00 עד 18:00

שלישי רביעי חמישי הוא חוזר מוקדם ואז הוא מחזיר את הילדים ואני נשארת בעבודה אם באלי.

השעות אצלי יותר גמישות ואני משלימה מהבית אם צריך.

לומד בבקרים

עובד מאחד וחצי שתיים בצהריים עד שבע שבע וחצי בערב

אבל מאוד מאוד גמיש בשעות

לדעתי אין דרך לנקות. (אפשר אולי להבהיר עם אקונומיקה אבל זה לא ממש מנקה. מניסיון).

את יכולה גם להפוך את המזרן אם אתם לא עושים את זה בשגרה.

וגם תנוח דעתך, מזרנים צוברים כתמים מהרבה דברים -זיעה, רוק, ילדים שהקיאו פשפשו וכו', אוכל שתיה גם יכול לקרות...

מעבר לזה שזה יסתיר את הכתמים הקיימים, זה גם יעזור שלא יתווספו חדשים..

וגם לדאוג למגבת בקרבת המיטה לזמני אישות.. (עדיף איזה 2 שמשמשות באופן קבוע רק לזה)

ואפשר להשתמש בו תמיד.

לא ממליצה להתחיל לנקות כי לוקח לזה הרבה זמן להתייבש.

וד"א, תהיי בטוחה שיש עוד מזרנים כאלו בעולם..... יכול להיות גם אצל ההורים.... אמרתי בעדינות....

ואיזה הורים טובים ומסורים יש לך

תהנו מלא

להפוך את המזרון?

ומומלץ ממש להשתמש במגני מזרון

שלי קבוע על המיטות ולפני שאני נותנת למישהו לישון שם אני פשוט מכבסת

וזה באמת מורכב. ויכוח קבוע בין חמי לחמותי אם אפשר להצטופף ולארח את כולם או שלא כדאי.

לא דומה שבת כלה לאחות לפני חתונה

שזה אירוע חד פעמי ומיוחד

ליומולדת/יום נישואין או משהו דומה

וכן. לפעמים יש אירועים כאלו שעושים בשבילם מאמץ גדול יותר

ויחד עם זאת- לא לכל דבר צריך להסכים

לי יצא בשבת די דומה (שבת בר מצוה) אחרי לידה להחליט בשבת בבוקר שאני לא מבוגלת ללכת עם 3 ילדים לבד ושאני נשארת בדירה ולא הולכת לבית כנסת ובעלי בא לעזור לי אחרי התפילה

מי שעיקם את האף- היה לו אף עקום

והוא יכול להאשים רק את עצמו

בעלי אמר שלא בטוח שנבוא, אבל הם לא מצליחים לקבל את זה...

הלוואי והם יצליחו גם להבין את המקום שלנו.

לגבי התנאי של לאכול באולם לדעתי זה ממש לא הוגן, כי זה מעמיד אותם בסיטואציה לא נעימה. אולם עולה כסף ודורש כוחות של ארגון, גם אם זה נראה לכם בקטנה או שאתם מוכנים לעשות את זה בשבילם, יכול להיות שהם רואים אחרת את האפשרות הזאת

אני מסכימה ומבינה שאנחנו אלה שנפסיד (וכל השאר ירוויחו מקום נורמלי יותר).

לגבי האולם, אנחנו לא היחידים הסיטואציה ממש מפריעה להם, גם לעוד שני נשואים זה ממש קשה והם מקריבים בשביל זה, לכן עלה הרעיון של תנאי, אבל אני באמת לא מרגישה שזה נכון להציב תנאי להורים.

נשמע שזה צפוף אובייקטיבית ולא שאתם מפונקים. פשוט אני חושבת שגם אם כמה אחים נמצאים תחת הכותרת של "קשה" עבור כל אחד זה אומר משהו אחד, וזה תלוי בכוחות שלכם באותה התקופה, בשאלה אם יש תינוקות, בילדים השונים שלכם ושלהם ובעוד מלא פרמטרים. אז אפ להם נכון יותר להקריב ולהגיע - אחלה. ואם לכם זה לא נכון - זה בסדר גמור, ובעה שיהיו הרבה שמחות במשפחה שתזכו להצטרף אליהן בעתיד.

אבל בכל מצב עומדת מאחורי מה שאמרתי לגבי האולם, גם אם זה קשה לכל האחים.

אני חושבת שבאופן כללי חלק מהתפקיד שלנו ביחסים בינאישיים זה לדעת מה נכון לנו ומה טוב לנו. ההורים של בעלך עושים את זה בצורה מבאסת, אבל גם בצורה מצוינת - מה שנכון להם זה לארח בתוך הבית שלהם ולא באולם, ולכן זה מה שהם עושים. לכם כנראה נכון כרגע לא להתארח בצורה כזו - אז אל תלכו.

והאחרים גם כן צריכים לדעת מה נכון להם בסיטואציה..

יש אולי דרך לחלק את העומס של הסועדים? נגיד אם יש נכדים-אחיינים שהם כבר עצמאיים אז לעשות להם שולחן במטבח/חדר/מרפסת/כל חלק אחר של הבית ואז המבוגרים והילדים הקטנים ישארו לאכול בסלון ויהיה לכם יותר מקום?

את התינוקת לא הייתי משאירה לבד בחדר אחר, הייצי מנסה לחשוב אם יש דרך לשים אותה איתכם. אישית הייתי מעדיפה לאכול בתורות עם בעלי כשכל פעם אחד אוכל ואחד איתה במנשא או בידיים

סביב חתונה זה כן קצת יותר מחייב אבל לא בכל מחיר.

לא הייתי שמה תינוקת בת חודש בעגלה בחדר אחר כשהכל רועש. זה גם ככה די גיל של הנקה נונסטופ, אז בעיקר סינר הנקה ולתפוס פינה נוחה על הספה. 

אצלינו במשפחה כבר כמה פעמים עשינו שבת משפחתית ביישוב של אחי

אחי וגיסתי היו אחראים על הכל

וההורים שלי הגיעו כמו אורחים

זה ממש הקל עליהם..

את התשלום על האולם אני כבר לא זוכרת אם התחלקנו או שההורים שלי שילמו.

בבישולים התחלקנו וכל משפחה שילמה גם על החדפ והפינוקים שקנו.

כמובן לא אצלך!!

כי את תהיי מייד אחרי לידה

וזכית שבע לך ככה קשוב לצרכים שלך ❤️

אולי לאכול חלק מהארוחות בדירה שאתם נשארים בה? 

לבוא רק אם אני רוצה ולא כי צריך

בד"כ כשאני מאד במקום כזה פתאופ גם אני מוצאת את הרצון לבוא למרות הקושי ונהנית.

אבל ההרגשה שמוכרחים ושהפ יתבאסו עלי וכל זה מכניס אותי ללופ לא נעים.

ואם החלטתי בכל אופן לא לבוא, הכל טוב

תמשיכו לשמור על קשר עם המשפחה בעוד המון סיטואציות לא על זה ייפול דבר..

תחשבו על דרך לשמח את הכלה בצורה אחרת או משו כזה..

כשאת אומרת שחמיך וחמותך לא רוצים אולם זה משיקולים כספיים?

אתם מסכימים לשים על זה כסף?

מבחינת שאר האחים והאחיות איך הם רואים את זה? מפריע להם הצפיפות והעומס?

בעיניי אם אתם לא היחידים שמפריע להם מאוד העומס הייתי מנסה לארגן "קואליציה".

לדבר עם שני זוגות במשפחה שגם הם יהיו בעד אולם.

ואז לדבר בנחת וברוגע עם ההורים ולשכנע אותם.

ואם הבעיה של ההורים היא כסף אז כן שכל אחד יבטיח לשים על זה כסף כדי להשתתף בעלויות

ולהבטיח לעזור הרבה בארגון של האולם, בסדר ובניקיון.

במידה וכלום לא הולך,

אני לא הייתי מוותרת על שבת משפחתית.

בעיניי משפחה זה מעל הכל!! וזה ממש חשוב השבתות גיבוש האלו.

תנסו לראות מה יכול לעזור לך ספציפית להרגיש יותר בנח.

אולי תחפשו לבד דירה פרטית לעצמכם?

ואפילו שאת תהיי רק בחלק מהסעודות ותקצרי לעצמך את השהות.

אבל בעיניי האופציה לא להגיע היא לא אופציה (כמובן רק בעיניי, אבל באמת אני חושבת שזה מאוד מאוד מאוד חשוב)

זו שבת אחת לא נוחה וניכר שזה חשוב. הייתי מתאמצת על זה וזהו.

בהצלחה!