פורום הריון ולידה (עמוד 5155)

- לשתות המון- 3 ליטר זה אפילו לא מספיק, אם אני לא שותה הרבה אני לא שואבת הרבה. כל היום לשתות וכשאת רוצה לשאוב אז לתת עוד פוש של חצי ליטר ולשתות.

- לשאוב לא כל שלוש שעות אלא קצת להאריך את המרווח (תלוי לכמה זמן את יוצאת...) בערך ארבע -חמש שעות ואז-

- לשאוב שני צדדים יחד בו זמנית, זה מגביר את החלב ומרגיל את הגוף לתת יותר. (אפשא במשאבה חשמלית של מדלה שיש לה שני צדדים או ביחד אחת ידנית וביד השניה חשמלית.

- לא להילחץ בזמן שאיבה, "להגיד כמה חלב יוצא,לחשוב נו,שיצא יותר" זה ממעיט חלב.

- להסתכל על תמונה של הילד או לשמוע את הקול שלו (את יכולה בפלאפון...)

 

 

-מנסיון של שאיבות כבר כמעט חמשיה חודשים וב"ה יש תוצאות טובות.

 

בהצלחה!!!

עוד ערכה - מאוד עוזר לשאוב בשני הצדדים בו זמנית.

וגם... בבוקר כשאת מניקה תוכלי לשאוב בצד השני. 

 

תאכלי לפני השאיבה ותשתי המון. 

כי כשהשתמשתי בזה הרגשתי כשאת שואבת כל צד בנפרד אז המשאבה חזקה, כשאת שואבת דו"צ ביחד אז יורדת עוצמת החוזק. (בשל ספקטרה)

אצל מדלה זה לא קורה.

על כמויות כאלו בכל שאיבה אני רק יכולה לחלום....

 

בנוסף לדאגה על כמות החלב לא פחות חשוב לשמור על איכותו. חלבונים מהצומח (שקדים, אגוזים, פירות יבשים), ארוחות מזינות ושתיה מרובה.

 

לבריאות לשניכם!!

ככל שתשאבי יותר, הגוף יתרגל ליותר ארוחות.

בנוסף, תוך כדי שאיבה כשנראה שכבר לא יוצא כלום תמשיכי, כי אחרי כמה דקות תצא לך פתאום עוד "מנה" (טיפ של הגולשת "יהודיה מא"י" אם הזיכרון שלי לא מטעה אותי).

בע"ה בתוך כמה חודשים הוא יתחיל לאכול מוצקים ויהיה יותר קל!

גם אני תמיד הסתבכתי עם זה ובסוף את הגגון כיבסתי ביד....

הצלחת לפרק (ולהחזיר) אותו?

בהצתה מאוחרת, נזכרתי שלא עניתי לך. סליחה.

 

התקשרתי לשילב, הם אמרו למשוך את המקלות הלבנים (אלה שמושחלים בתוך הבד של הגגון) מתוך השחור (החלק שמחבר את הגגון לעגלה).

 

זה הכל. משיכה ביד עד שזה יוצא. וההפך כדי להחזיר- לדחוף.

 

יצא ונכנס בלי בעיות.

שלוש שנים ולא עליתי עלזה...

את כל העגלה אני מפרקת ורק את הגגון - כמו אהבלה ביד...

אבל בדכ כשיש דימום זה אומר שלא....
בשורות טובות נשמה..

זה בדר"כ סביב שבוע 4,5

יש לי תור לרופאה רק בעוד 3 שבועות, ואני לא יודעת אם צריך לעשות משהו/ לדבר איתה לפני..

הסוכר תקין לגבי הערכים של הכבד ממליצה לשאול רופא את יכולה לנסות לשלוח בפקס או במייל ולהתייעץ עם הרופא המטפל.

אם הוא גם סובל תני לו אקמול..
ותנסי להוריד את החום עם אמבטיה נעימה.. ולתת לו לשתות..

צריך להוריד מעלה אחת.

37.9 זה בכל זאת חום אבל נמוך יותר. 

כמה זמן נמשך החום?

אם זה רק התחיל ואת בבירור רואה שזה שיניים- אני אישית הייתי מחכה קצת עם האקמול, מורחת טיג'ל או קצת אקמולי על המוצץ וממשיכה לבדוק עם יש שינויים כל כמה שעות.

כן, זה די ברור שזה שיניים, ממש רואים כבר את השן מבצבצת.

 

הוא ישן צהריים וקם חם. לא בדקתי רק עכשיו.

 

הוא רגע משחק ונראה שהכל בסדר ורגע בוכה ולא רוצה כלום.

 

נתתי אקמול, מקווה שירגיש טוב.

 

ושוב-תודה על התשובות המהירות!

 

 

ואם זה נראה לך חמור לפנות למרפאה או אחות

וגם בקבוק ועכשיו הוא ישן.. זה בסדר או להעיר אותו?

אם כן, אני יודעת שעדיף בכלל לא לתת לישון ולא יודעת אם להעיר כשהוא כבר ישן. (הייתי מעירה, אם זה היה נראה לי כמו מכה שעלולה לגרום לזעזוע)

אבל מכה בשפה לא נשמע לי כמו משהו שעלול לגרום לזעזוע מוח, מה גם שהוא אכל אחרי אז זה אמור להיות בסדר.

 

אם את לא רגועה, למה שלא תתקשרי למוקד האחיות של הקופה להתייעצות?

מסכן קטן....
רק אם יש אולי משהו שיעשה שלא יכאב לו? או פשוט שנחכה וזה יבריא לו לבד?

והוא שמח
תודה יהודיה

אני שונאת שהם נופלים 

עד החתונה זה יעבור 

חיבוק גדול לך אמא יקרה 

מוכר ההרגשה איך שיש כיסוי ראש או חתונה המבטים מופנים לעבר הבטן. תתעלמי באלגנטיות ותגידי בע"ה.... זה תמיד טוב ולא מחייב.

תעשו מה שמתאים לכם,תתייעצו עם רב מה הוא ממליץ בהתאם למצבכם.

ורק כשהם עברו ורמת הלחץ ירדה הם נכנסו להריון בנחת...

[לא שזה משפיע בהכרח.. אני גם הייתי לחוצה וב"ה מסיבות משמחות נרגעתי מהר]

 

בכל מקרה אם גם אומרים לך משהו מותר לך להיות בוטה כשאת עונה. זה החיים שלך והגוף שלך ולאף אחד אסור להידחף לשם בלי הזמנה

זה ידוע ומוכר שאנשים נדחפים בשלב הראשוני הזה, יש גם שמגדילים ושואלים "נו יש משהו בדרך"? אל תתייחסי תגידי בע"ה, ותתעלמי או כשיהיה אז תדעי..
את לא חייבת להיות נחמדה לאנשים כאלה..

אפשר לומר לפוזלים: "בבקשה תתפלל עלי שאני אקלט מהר!" ואפשר לשאול את המודאגים, מה הם ממליצים לך ולבעלך לעשות כדי לזרז את העניינים

כמה חסרי טקט, מיד אחרי החתונה "מה עם ילדים?", אז החלטתי שאם הם חצופים - גם אני עונה בחציפות, הם התחרטו ששאלו אותי ובסוף באו להתנצל..... אמרתי להם זה עניין של הזוג ולא של אנשים אחרים, ושזה חוסר טקט  לשאול כזאת זאלה

אבל אני לא נשואה טריה,

ויש לי 7 ילדים,

וגם לי כל הזמן מסתכלים על הבטן (ה' ישמור!! הקטנה שלי בת שנתיים וחצי, ועוד אין הריון ניכר לעין, איך יכול להיות???)

 

כך שאישה מושכת מבטים בכל שלב,

ומבחינתי- יכולים לקפוץ לי.....

לפעמים הציבור שלנו קצת חסר טאקט....

מה, ישר אחרי החתונה לחפור לגבי שאלת הילדים....?!

אבל מהניסוח שלך יצא עכשיו לשון הרע על כל הציבור שלנו, אז שימי לב....

סליחה, צודקת.

ח"ו לא התכוונתי להכליל

זה לא כל הציבור שלנו

היו אנשים עם כיפת השמיים, וגם הניסוח שלהם לא היה ברמת הצניעות שמתאימה לי

זה כולם.

גם בחברה החילונית כשזוג מתחתן ישר מצפים שהם יהיו בהיריון, או שהם כבר...

בלי קשר לסביבה.
אם את מוכנה לזה פיזית ונפשית (ובעלך כמובן, וההלכה).

 

בקשר לסביבה- ברגע שתהיי סגורה על עצמך יהיה לך קל להתמודד.

לי כשאמרו "בקרוב אצלך", למרות שמנעתי הריון, פשוט עניתי "בעז"ה". וזהו. 
 

פשוט לבטוח בה' ולדעת שמה שהוא יביא- בע"ה זה הכי טוב לנו.

היו לי הרבה חששות לפני החתונה שאכנס להירון מהר, אבל אחרי שיחה עם רב (של שנינו ביחד, לפני החתונה)

ממש יצאתי מחוזקת שהכל איתו יתברך ומתי שזה יבוא- יבוא..

 

אישית כן מתאים לי להתעלם כמו שחלק כתבו- ולא לענות, תעשי מה שנכון לך- לא לכל אחת יש אומץ לענות ולא לכל אחת מתאים להתעלם..

 

בשורות טובות והרבה אמונה!

כל שעה לקום ולעשות סיבוב..נעליים נוחות,כרית או בקבוק חם.

מוזמנת לעיסוי..בטוחה שזה לא צירים?

כרית חימום נשמע רעיון טוב. תודה!!

במיוחד למי שיש רחם אחורית... זה מרגיש כאילו תוקעים לך סכין בגב ומסובבים אותו לי לפני הלידה היו כאבי גב מטורפים הלכתי לביה"ח ושם הסתבר שאני בפתיחה 4.5

לכן לא נראה לי שזה צירים..

זה גם כל הזמן ולא בא והולך..

יכול לעזור לגב, אבל עלול לזרז לידה ( לכן לא מומלץ, אולי עוד שבוע שבועיים), כדאי לחמם את המקום, בקבוק חם, לקשור צעיף מסביב לגב, קצת סיבובי אגן, כדור פיסיו יעזור.

זה לא יגרום לזירוז.

אני מטפלת בנשים משבוע 15 וזה לא גורם לזירוז אני יודעת איפה אסור לגעת.

כאבי בטן בתחילת הריון זה דבר שכיח..

לגבי פעילות מעיים זה אינדווידואלי.

בס"ד

 

בכ"מ, גם אצלי בצירים היה לי רך בצדדים...

 

אז זה כן נשמע לי צירים

 

 

בהצלחה~!
 

נסי לעשות מקלחת לשנות תנוחה ולראות אם זה עובר אם לא תתחילי לתזמן ולחכות שיכאב יותר,הכאב יצטופף וכו'..

בשורות טובות.

בס"ד

 

יוגה ופילאטיס לא ניסיתי

עיסוי לא עזר לי אבל מכירה הרבה שכן

 

להקל על עצמך?

תנוחי, והרבה!

אח"כ אין זמן

וגם כשיש מבזבזים אותו מול המחשב
 

כדור פיסיו מחודש מוקדם יחסי, שימש לי ככיסא כורסה, אני אמנם גמישה יחסית מטבעי, אבל הרגשתי ששחרר המון עומס, בייחוד מגב תחתון והשרירים בבטן תחתונה/ מפשעה. שמן, לא מזיק, עשיתי ויצאתי במצב טוב מהלידה, אבל יש שטוענות שגנטיקה זה המפתח, לכי תדעי, וליבי יוגה, ממש הצילה אותי, מחודש 7 התחיל לי כאבים באיזור הסרעפת, יומיים אחרי שהתחלתי יוגה עברו והלידה גם הייתה קלה יחסית17 שעות מתוכן 2 בחדר לידה, לידה ״בתועה״, זה מגמיש, מזרים דם, משפר נשימה וחיבור לגוף, כל אלה תורמים להריון ולידה קלים יותר. בהצלחה

אשריך,

תודה רבה

וואלה,

תודה. תגידי, יצא לך להשתמש בכדור גם לפני הלידה? ומאיפה קונים את הכדור?

קוניםרביעית וניל בחנויות ספורט, רק תבדקי שהמידה טובה לך, יש שלושה גדלים, מה שמתאים לך זה הגודל שמאפשר לך שהברכיים יהיו ב 90 מעלות. היתרון בשימוש לאורך ההריון הוא שחרור הגמשה והזנה של הרצועות והשרירים באיזורי שהזכרתי, עליהם יש עומס רב מאוד בהריון, מה שיוצר תקיעות וכיווץ שהתנועה על הכדור משחררת.
ונראה לי (שמישהי תאשר אם מכירה) שממש לקראת הלידה זה גם עוזר לתינוק להתברג טוב בתעלת הלידה

לי לא עזר הכדור
אבל השמן מאוד עזר מחודש שמיני וחצי ככה התחלתי לשים כל יום 5 דקות וגם בחדר לידה המילדת שמה לי ויצאתי עם תפר אחד קטן...

בהחלט שימושי ונוח.

מידי פעם אני יושבת עליו וזה משחרר אבל חסרה לי רק משענת

סה"כ אני מרוצה ומקווה שבע"ה בלידה זה יעזור לי.

בינתיים אני בשבוע 34 וזה מקל על כאבי הבטן והגב שיש לי לעתים..

ובסוף זה היה הריון....
בהצלחה!

כתבתי מקודם למישהי אחרת שכאבי בטן בתחילת הריון זה מצב שכיח.

כאבי רגליים שיש לי בזמן המחזור וחולשה בגוף.

אבל חשדתי קצת כבר קודם, הייתה לי תחושה שונה בבטן, כאבים עמומים שבאו והלכו.. הכל אפשרי נראה לי.

יש להם גם כיסא לידה.

כמובן שתלוי על איזה מיילדת את נופלת הרוב בעד.

עכשיו שומעת על זה פעם ראשונה..

יותר בצורת פרסה חפשי בגוגל.

לא מומלץ ללידה ראשונה עלול לעשת קרעים כי התינוק יוצא מהר...

ממליצה בלידה חוזרת ככה ילדתי את השני והשלישית שלי.

 

הזה, ולא מראה שביניקה (שהיא טכניקה אחרת, וחזקה הרבה יותר) לא יוצא חלב.

מעברי צד תכופים הם גם אופייניים ליונקים גדולים.

כל זמן שהיא לא מתלוננת, אני לא רואה שום סיבה שתטרידי את עצמך. תינוקות בני שנה יודעים היטב להבהיר כשיש להם בעיה...

 

לגבי הכתם, אף פעם לא שמעתי על דבר כזה 0: אין לי מושג. אולי ליתר ביטחון תבדקי אם את בהריון?

חוץ מזה שהריון יכול להיות גם סיבה למעברי צד התכופים האלו

 

ובכל מקרה בגיל הזה אין צורך בתמ"ל, גם אם יש התמעטות של החלב בגלל הריון למשל. בגיל הזה תניקי אותה ככל שהיא ואת חפצות, ואם צריך היא יכולה גם לאכול אוכל רגיל וזהו.

סיבות לשינוי זמני בכמות החלב (פרט לעייפות ותזונה שאמרת שזה לא זה): הריון או מחלה (אולי משהו קל שאפילו לא שמת לב).

כמו שיהודיה ציינה, יכול להיות ששינויים הורמונליים גורמים לשינוי בטעם, ך שהתינוקת לא כל כך רוצה לינוק. אולי את לפני ביוץ או לפני מחזור, והקטנה לא מחבבת את השינוי. היה לי את זה לפעמים...

בכל מקרה, נשמע שהקטנה בסדר - אז כמו קודמותי אני לא רואה טעם  "לעשות משהו". כמו שאמרה שרה נתניהו: "ירצו - יאכלו. לא ירצו - לא יאכלו" 

לגבי הכתם - לא מכירה, מצטערת...

חש טעם לבדוק הריון כבר עכשיו או שעדיף לבדוק עוד שבוע- שבועיים?

קיבלתי מחזור די מזמן, יכול להיות שתופעות שקשורות לביוץ ומחזור יתחילו רק עכשיו??

שהשינוי בטעם יכול לקרות בכל ביוץ ובכל ווסת מחדש

לגבי הריון, קשה לדעת מתי כדאי לבדוק, אבל אם תבדקי בכל שבועיים תמיד תדעי ;) (לא שנאי מציעה לעשות את זה!)

אז בדקתי היום למרות שלדעתי מוקדם מדי מאד מכל הבחינות..

אולי יצא פס קלוש ואולי לא, אין לי כח להכנס לסרטים, נעשה בדיקת דם שבוע הבא בע"ה(:

 

תודה!@!

כשנגמר החלב זה היה בגלל הריון..

עכשיו ברוך ה' באמצע תשיעי..

הצחיק אותי שביקשת מיוזמתך וואקום

אתם מדהימים.

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!

תמסרש"י לי את שמו בישראל...

איזה כיף להיות אחרי... 

ואיזה יופי של לידה!

שתזכו לגדלו לחופה למצוות ולמעשים טובים,  

ולהכניסו לבריתו של אברהם אבינו במועדו!

המון מזל טוב!

גידול קל! הרבה בריאות ושמחה!

הדולה חיה שמעון

"תלחצי", מאת דנה הופר.

אם מעניין אותך, חפשי בגוגל. נראה לי שהוא קיים רק כספר דיגיטלי ולא מודפס.

אולי ינסו להפחיד אותך שככה הם לא יכולים לשמור טוב על הפירנאום ועלולים להיות קרעים או דברים כאלה, אבל את יולדת איך שאת רוצה והם עושים את העבודה שלהם שמשלים להם עליה.

אם תביאי דולה לחיזוק, זה גם יכול לעזור.

בהצלחה!

מיילדת שדיברתי איתה אמרה שהם בבית חולים לא לוקחים סיכון על קרעים בלידה ראשונה, וזה רק בשכיבה.. אוף זה ממש מבאס הקטע הזה, מה זה מלחמה?
פשוט עצוב שאישה צריכה להיות אסרטיבית כדי שיתנו לה ללדת איך שבא לה, הרי היא היולדת..

מישהי יודעת על לניאדו איך זה??

ד״א- מה לגבי חיבור למוניטור? איפה בודקים כמה שפחות ונותנים חופשיות?

באסה שעין כרם קצת רחוק.. ;(

תודה לעונות!!

בפרט אם מגיעים עם תוכנית לידה כתובה.

אני ילדתי שם

המיילדת בקבלה קראה בעיון את התוכנית לידה שהבאתי איתי וכל מה שביקשתי איפשרו לי, חוץ מדבר אחד קטן שהסבירו לי למה אי אפשר, ומאחר וזה לא היה לי עקרוני, לא התעקשתי. נראה לי שאילו הייתי מתעקשת לא היו מתעקשים איתי בחזרה

הייתי שם בלידת VBAC שברוב בתי החולים מחשיבים ללידה בסיכון, ובכל זאת לא הייתי מחוברת כמעט בכלל למוניטור, וגם כשכן זה היה בישיבה, ואפילו בעמידה

כמו שציינתי ניתן ללדת בלידה ראשונה על שש או בכריעה.חשוב מאוד לשמוע להמלצת המיילדת על תנוחת הלידה.ישנם מקרים שהמיילדות מרגישה שהיא יכולה להגן טוב יותר על הפרינאום בשכיבה על הצד או בשכיבה על הגב.
ישנם מקרים שאשה לוחצת על שש והראש לא מתקדם וכשהיא משנה תנוחה הלחיצה הרבה יותר טובה ומועילה.לכן חשוב להיות גמישים ולשמע להמלצת המיילדת.
לגבי מוניטור ניתן לבצע מוניטור לסירוגין גם במקרים של vbac.

זה התחיל מזה שהמיילדת רצתה לבדוק אותי, אז הייתי צריכה הסתובב ולשכב על הגב. ואז היתה ירידת מים והם היו מקוניאליים, ותינוק כבר דחף החוצה, והמיילדת והרופאה עומדות מולי, מחכות לתינוק, וכמה שביקשתי להתהפך וללדת על שש או על הברכיים הן לא הסכימו ואמרו שהן חייבות לראות מה קורה בגלל המים המקוניאליים. ב"ה תוך שתי לחיצות הוא היה בחוץ, אז לא היה לי כל כך זמן להתווכח איתן על זה...

 

אמנם לא מזמינים משטרה, אבל הרבה פעמים הסיטואציה והאי נעימות מהאישה שמיילדת אותך גורמות לך לוותר על הדרישות לך, כי את ממש לא רוצה ללכת ראש בראש עם אנשים כשאת באמצע לידה...

אני ממליצה להגיע ללידה עם אישה מלווה (אמא, אחות, דולה) שתוכל לעזור להגיע לתנוחה שתהיה לך נוחה.

 

 

אוף אני בבלבלות...
כי שמעתי יותר מידי סיפורים על קרעים והפתעות אחרות, שאולי כבר עדיף שיתפרו אותי???
מניסיונכן האישי, זה קורה שהאישה במצב כריעה או שש והמיילדת באמת לא יכולה לפקח על העניינים שם? או שזה סתם מחוסר נוחות?

אם מצד אחד את יודעת שעמידה על שש מפחיתה סיכון לחתך / קרע ומצד שני יש לך מיילדת שלא מיומנת בתנוחה כזאת ולא תדע להגן עלייך ככה היטב מחתך / קרע אז איך את מאבטחת את עצמך יותר טוב? בתנוחה שאת יותר מוגנת ממילא, או בתנוחה שאת יכולה לקבל יותר הגנה חיצונית? אני לא שאלת בסרקזם, זו באמת דילמה, אבל אני נוטה יותר לתשובה הראשונה - עדיף להיות בתנוחה שהיא עצמה שומרת עלייך יותר מבתנוחה מזיקה שבה תוכלי לקבל יותר הגנה מהנזק...

כל זה אם זו בכלל תהיה דילמה, וכאמור זה לא מתחייב. מהניסיון האישי שלי, בכמה בתי חולים שונים, רוב המיילדות היום מיומנות ויודעות לעשות את העבודה היטב גם בהרבה סוגי תנוחות שונות.

אבל מה שכן, תעשי את המקסימום לאבטח את עצמך מנזק לפרינאום. לידה על שש זה צעד אחד (למה אני אומרת על שש? כי זה מגן על הפרינאום הרבה יותר מכריעה, ברוב המצבים. אם את ממש מרגישה בזמן אמת שהדבר הנכון בשבילך הוא כריעה, לכי על זה לדעתי, אבל אם את לא מרגישה דחף לתנוחה מסוימת - על שש נחשבת התנוחה הכי מגנה מקרעים. אם תרצי - אפנה אותך לחומר בנושא), יש עוד צעדים: לאמן את הפרינאום מראש עם עיסוי בשמן מתאים או עם אפי-נו, בלידה - ללחוץ רק כשחייבים חייבים, וללחוץ נכון (פה יש הסבר מעולה: http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?ForumId=1345&MessageId=165343642). לא ללחוץ כשמרגישים תחושת צריבה.

וזהו, את את ההשתדלות שלך עשית, מכאן הכול בידיו של בורא עולם, ומה שהוא גוזר נקבל באהבה...

בהצלחה!

(הכותבת - יסמין זיו שחם, מלמדת יוגה ושיטת קיי)

 

ראשית, אם יתאפשר לך להיות בדיוק כמו שאת, נאמנה לגמרי למה שהגוף שלך מביא מתוכו ובהקשבה אליו,
את תדעי בדיוק בדיוק מה נכון לך לעשות.

אבל בכל זאת, הנה כמה קווים מנחים-
נקודת ההתחלה היא השילוב בין פתיחה מלאה של 10 ס"מ והופעת רפלקס פליטת התינוק.
אם לוחצים לפני פתיחה מלאה, עלולה להתפתח בצקת בצוואר הרחם.
אם לוחצים לפני הופעת הרפלקס, הוא כנראה לא יופיע כבר ואת תשקיעי המון מאמץ.
אז- שני התנאים מתקיימים (פתיחה ומחיקה מלאות, ואת מרגישה שאת חייבת להוציא את התינוק. ממש ממש חייבת, או שהוא יוצא מעצמו. זה גם קורה).
ואז, מבחינת השמירה על בריאות רצפת האגן שלך, הטוב ביותר הוא לנשוף את התינוק החוצה ולא ללחוץ אותו.
כלומר- כשמגיע ציר לחץ ואת מרגישה שאת חייבת ללחוץ, במקום ללחוץ במלוא הכוח (כמו שרואים בסרטים, בסדרות; כמו ששומעים בסיפורים וזה נכנס לנו טוב מדי לראש),
במקום ללחוץ, את נושפת עם ששששששששש ארוכה ארוכה.
במקביל לנשיפה את מרפה את רצפת האגן. את יכולה לדמות אותה לשער שאת פותחת כדי לאפשר מעבר לתינוק מתוך הרחם אליך, החוצה (אני נותנת תמיד את הדימוי של שער כניסה לבארים של המערב הפרוע- מין שתי דלתות על ציר שנפתחות יחד, אבל אשמח לקבל דימוי נחמד יותר...)
הנשיפה עושה כמה דברים:
היא מווסתת את הצורך ללחוץ בכוח, מה שיפגע ברצפת האגן.
היא מרימה את הסרעפת וכך גם השרירים המרימים של רצפת האגן מתרוממים, מה שמגביר את ההרפייה וההיפתחות של השרירים הסוגרים של רצפת האגן.
כשרצפת האגן עולה למעלה היא כמו מפשילה את עצמה מעבר לראש התינוק.
דבר נוסף שקורה בעת הנשיפה- שרירי הבטן נכנסים פנימה  ומוסיפים אלמנט של סחיטה של הרחם כלפי מטה.
זו הנשימה.


ואיך מתאמנים על כל זה?
הכי טוב- בשירותים, כשמרוקנים את המעיים.
לאפשר לגוף להתנועע כדי לשחרר את תוכן המעיים החוצה.
לנשוף ששששש ארוך כדי לאפשר לרצפת האגן להשתחרר.

הנה העובדות, ומתוכן את יכולה לבחור כיצד לנהוג

1. יש נשים שמועדות יותר לקרעים מנשים אחרות. עניין תורשתי, ביולוגי.

2. יש תנוחות שבהן יציאת התינוק מהירה יותר (למשל, כריעה). בתנוחות כאלה, החשש לקרע עולה, במידה מסויימת.

3. מצד שני, בתנוחות אחרות, מרוב שהיציאה איטית (למשל על הגב), עולה הסבירות שהמיילדת תחליט ש"הוא לא יכול לצאת", ותבצע חתך בפירינאום.

4. ברוב המקרים, עדיף שיווצרו קרעים טבעיים, מאשר חתך של המיילדת. קרעים שנוצרו מעצמם, מתאחים במהירות גדולה יותר ובצורה טובה יותר.

5. המצב היחיד שחתך עדיף על קרע, הוא כאשר הקרע יורד כל הדרך עד לפי הטבעת ולחלחולת (רקטום), חלילה. זה מאוד נדיר.

6. כאשר לידה מתחילה ומתקדמת ללא זירוז, ההורמון המרכך (רלקסין) מופרש כסדרו, מגמיש את אזור יציאת התינוק, והסיכוי לקרעים יורד.

7. כאשר האישה נמצאת בתנועה, וקשובה לגופה שקורא לה לשנות תנוחות בלידה, סביר יותר שתגיע לתנוחה שתקדם את הלידה בצורה הטובה ביותר והבטוחה ביותר עבורה.

גם לניאדו אם אני לא טועה..במעייני הישועה תלוי מי המיילדת.

שער"צ אם את מספיק אסרטיבית,למרות שזה לא ה"פרוטוקולים" שלהם.

שלא עולה כסף..

לא תמיד הוא פנוי אבל אם את צריכה דברים כמו כיסא פרסה או כדור וכו' הם מביאים גם לחדרים אחרים..

מאד זורמים ונעימים..!!!

וכמובן הכל תלוי באסרטיביות שלך ועל איזה מיילדת את "נופלת.."

לידה קלה אי"ה ושתצאו עם ידים מלאות ותינוק בריא!

היה נורא בשתי לידות שיגעו אותי על התנוחה והרמתי ידיים בסוף כי לא היה לי כוחות להתמודד עם הכאבים וגם עם מיילדות...

לידה שלישית הייתה בסדר כי ביקשתי מראש משהי טיבעית (שכיום היא לא אופציה אם את לא משלמת על חדר לידה טיבעי ) לידה רביעת כבר ילדתי איך שנוח לי בלי מלחמות.... בבית...

כנ"ל בלניאדו תלוי על מי נופלים... צריך הרבה תפילות על מיילדת..

למה שלא יסכימו?

כי שכבתי על הגב והיה לי ממש לא נוח

 

והם לא הסכימו- אמרו שככה הכי טוב

 

וממש התחננתי..

 

מזל שזה היה בשלה הלחיצות ולא לקח הרבה זמן..

 

 

(זה בבלינסון)

וביקשה שאעבור לישיבה. הרגשתי אז מאוד אומללה ולא מסוגלת לכלום, והיא ממש התעקשה, ותמכה בי ועזרה לי להתיישב. וזה היה בהר הצופים (שבגדול ממש לא הייתי מרוצה מהם, אבל המיילדת הזאת, שסוף הלידה שלי היה בתחילת המשמרת שלה, הייתה נפלאה).

גם בלידה ראשונה ניתן ללדת בכריעה או על שש.אך יש לזכור כי חשוב לשמוע להמלצת המיילדת כיוון שישנם מקרים שהמיילדות יכולה להגן טוב יותר על הפרינאום בשכיבה על הצד או על הגב.

גם בלידה ראשונה.

 

כשאת הולכת לעשות סיור בבתי החולים שנראים לך רלוונטיים תשאלי האם אצלם זה אפשרי או לא.

ראיתי פה ובפורום של כיפה כמה נשים שכתבו שרוצות ללדת בכריעה או על שש?

למה זה כ"כ עקרוני? זה עוזר לפחות תפרים? זה מונע פגיעה באם/ ילוד ח"ו?

אני ילדתי עם אפידוראל כך שאצלי הלידה היתה יכולה להיות רק בשכיבה, כך שאני לא יודעת איך זה לידה בלי אפידוראל....

בתנוחות הנ"ל המרחב תמרון הכי גדול לאורך תעלת הלידה, לתינוק לעבור בו.

שכיבה על הגב, המרחב הוא הכי צר.

ניתן לחוש זאת היטב במישוש של עצמות האגן הבולטות, שני הצופציקים מתחת לישבן. מששי את הזוית בין הצופציקים בתנוחות הבאות:

ישיבה על כיסא,

שכיבה על הגב,

עמידת שש

כריעה

וחושי איך הזוית ביניהן והמרחק משתנה מתנוחה לתנוחה.

הייתי עם אפידורל ונתנו לי לנסות על הברכיים.. [הצלחתי להיות על הברכיים אבל זה היה פחות אפקטיבי ללחיצות..]

חוויתי את זה כ"כ הרבה פעמים מהצד השני, שבגלל נסיבות אובייקטיביות שלא תלויות בי אני גמורה למשך איזו תקופה, ולא נשאר לי מה לתת לאהוב שלצדי - רק לקבל... זה קשה לשני הצדדים.

אני חושבת שעל זה אמר הרב בחתונה (או המדריכת כלות, אבל תמיד יש מי שאומר) שהאהבה נבנית ומחזיקה כשמחפשים כל הזמן מה השני צריך מאתנו, ואיך אפשר לשמח אותו.

אם את יכולה, כשהוא חוזר ככה גמור, שאלי אותו אם הוא רוצה תה חם. כשאת רואה אותו ממוטט על הספה, תתכופפי, תני נשיקה על המצח. אני חושבת שזה יצמיח ביניכם דברים טובים. שהוא ירגיש כמה אכפת לך ממנו, כמה את "לטובתו". הוא לא ישכח את זה, שהיית לצדו בתקופה הקשה, וחיכית לו בסבלנות.

חזקי ואמצי, עוד יבואו ימים אחרים.

שישי בערב או מוצ"ש או אפילו שבת בצהריים אחרי מנוחה?

חיבוק גדול..נשמע לא נעים.

ובדרך כלל ישן כל השבת.....

כ- 6-7 שעות אח"כ?

אפשר לקום לשטוף פנים/ להתקלח לשתות משהו קר ולהיות רעננים.

למשל אם הולכים לישון ב-22:00 אפשר לקום ב-4:00-5:00 בבוקר.

אם עושים את הרבה פעמים אולי אפשר להרגיל את הגוף לישון את בשעות האלו.

 

בהצלחה....