פורום הריון ולידה (עמוד 5156)

תחשבי כבר עכשיו מראש על מי את סומכת שיהיה עם התינוקת בזמן הלידה.

את יכולה לבקש להשתחרר אחרי 24 שעות.

וגם כמובן יביאו אותה שתבקר אותך אחרי הלידה.

בהצלחה 

יש נשים שפשוט לא עולות הרבה וגם התנוק לא גדול..

אצלי עשו זירוז בגלל שהעובר היה קטן (קוראים לזה IUGR)

אבל אח"כ הבנצי שזה אולי לא היה כדאי (הכל מה' ואני שמחה על מה שהיה, רק להבא אני אדע לא לעשות..) אם את לא גדולה במיימדייך, וגם בעלך לא מאוד אין סיבה שגם העובר יהיה, וכדאי לזכור את זה (זה מה שהרופא בבי"ח אמר לי..) אצלי מהשובוע הזה או לפני תמיד העובר היה קטן בהשוואה לשבוע ההריון, כי אני די נמוכה וכנראה זה מזה.. (אפילו שבעלי גבוה ממני בכמעט 30 ס"מ)

 

תתפלי, תשמחי ואם את רואה שזה מפחיד אותך- אז תבדקי שוב.. אבל חשוב ממש לזכור שהאולטרסאונד הוא לא מדויק (סטיה של 20% זה המון אצצל תינוק) והגיוני שהעובר קטן יותר.

אם המוניטורים תקינים לא הייתי נלחצת, רק עוקבת לוודא שזה נשאר כך...

 

בהצלחה!

ב"ה

 

אני אמנם כן נמוכה אבל אין לי מבנה צר כל כך ואני במשקל ממוצע לגמרי.. האמת שכל ההריון באמת לא עליתי כמעט..

אבל באמת ב"ה, ראו דופק, הראש בגודל המתאים והוא אמר שנבדוק עוד שבועיים מה קורה..אבל אני קצת בלחץ כי כשהייתי לפני שבועיים וחצי בערך במיון, אמרו שהעובר במשקל שהרופא אמר לי היום.

זה ממש כיף הפורום הזה תזכו למצוות

נכון?

 

איזה חברה אני יודעת שזה כשר בגדול.

 

סטנלי סנרייס.. משהו כזה

ורצו לילד אותי בשבוע 35 הסברתי להם שזה המשקלים שאני יולדת ושאצלי הםנולדים קטנים( לא פגים ) בסוף בזכות הרב שיינברג ועוד רופא נחמד הצלחתי לסחוב עד שבוע 38.5 וללדת במשקל 2650 זה לא כזה נורא . אבל ראו על הבטן שלי שהתינוקת קטנה. לרוב הם טועים באולטראסאונד אל תדאגי. אם את רוצה את המספר של הרב אני יכולה לתת לך באישי.

לא אומר ההיפך? שצריך להשאיר עובר קטן בבטן כמה שיותר כדי שיגדל?

יש מקרים שמשום מה התינוק מפסיק לגדול ברחם, ואז עדיף לו להיוולד.

במקרה שלך, הרופאים רוצים לראות אם במדידה הבאה עדיין יהיה פער של 10 ימים, או חלילה הפער יגדל.

בדרך כלל מדובר בטעויות של מדידה, ונאחל שגם אצלך זה המצב

בכל מקרה, בשבועות שלך, הלידה המוקדמת היא בהחלט "לא נעים" עבורך, אבל עבור התינוק, זה ממש "לא נורא"!

אבל בינתיים אין סיבה לדאוג בקשר לכך, כאמור, כי סביר שאין בעיה

אז בע"ה, כשאבוא לביקורת בעוד שבועיים אהיה בשבוע 36 כך שעד אז אני מקווה שהכל יסתדר...

התשובה שלך מאוד הרגיעה.

ובסוף ילדתי 3.400.....

עם שלושת הילדים שלי, תמיד הלחיצו אותי. בסופו של גבר הם באמת נולדו קטנים אבל סבירים... במשקלים 2500,2590 והאחרונה ה"ענקית" שלי 2650 שאצלה הכי הפחידו אותי... אז אל דאגה....

 

בהצלחה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 שאת הצרחות שצרחתי בלידה השניה שלי , שהיתה בלי אפידורל

כל כךנהנתי לצרוח ועשו לי כל כך טוב..כך שלכל דבר יש גם צד שני..צרחות הן לאו דווקא שליליות..

מקוה שיענו לך עוד.. שיהיה בשעה טובה..

בלידה שלי היו לי כאבי תופת והסכימו להביא לי אפידורל בפתיחה של 2 וחצי.. המרדים היה מדהים לא הרגשתי כלום אולי דקירונת ואני רועדת מבדיקות דם ומחטים בכללי.. מהאפידורל היה מדהים!
ובקשר לחתכים שימי כל יום שמן שקדים מחודש שמיני תשיעי ככה וגם ללידה תביאי בקבוק ותגידי למילדת שתשתמש בו אני יצאתי עם תפר אחד בלידה ראשונה... שווה לנסות!
ואחרי שתפגשי את התינוק/ת תראי שהכל היה שווה!

שאף אחד לא שואל אותנו אם ללדת או לא.. זה פשוט מגיע...

ואני למשל הייתי פשוט בעננים.. כאב אבל התרגשתי נורא שסוף סוף ניפגש עם הפיצי

חומיזה שבתשיעי את כבר כל כך כבדה שלא אכפת לך מאיפה הוא יוצא, רק שייצא כבר....

הריון קל ושתלדי כתרנגולת

מן הסתם יש לך זמן עוד לעכל.

בכל מקרה צריך לדעת שזה כאב אחר מסתם כאב ובסוף יש לך את הדבר הכי חשוב שזה התינוק.

צריך גם לדעת שיש דרכים להקל על הכאב. וגם שהגוף שלנו נברא ככה שדווקא הצירים מקדמים את הלידה יותר טוב. ולפעמים אם לוקחים אפידורל מוקדם מדי נגיד זה יכול קצת לעכב את ההתקדמות.

 

ממליצה לך להתחיל להתעניין ולקרוא ספרים ואתרים על הריון ולידה.

אותי אישית ידע מרגיע. לדעת שאני לא באה לגמרי לקראת הלא נודע.

לדעתי האישית גם לקרוא סיפורי לידה מחזקים עוזר.

 

ממליצה על הדיסק של מרגלית שרפר "לקראת אמהות". אני קניתי אותו והוא ממש מרגיע אותי.

וגם להרשם לקורס טוב של הכנה ללידה. יש לך קורסים בקופות חולים.

(אני אישית ממליצה לבדוק גם את הקורס של דבש מסלע. גם אם את לא בקטע של לידה טבעית. כדי להיות מוכנה יותר בפן הנפשי.)

לפני שאני ילדתי הייתי בטוחה שזה כאבים בלתי נפסקים במשך שעות. אז סתם שתדעי, (אותי זה הרגיע) בין כל ציר למישנהו יש הפסקה. כלומר יש כאב, הפסקה של כמה זמן ואז עוד כאב וחוזר חלילה. ככל שתדעי יותר על לידה, זה נראה קצת פחות מפחיד. יש כמה ספרים טוביםם. ביניהם 'להיות לאם'.

באיזה. שבוע את?ישש לזכור שככל שיודעים יותר ומוכנים יותר פחות פוחדים.הריאנו פוחדים מהלא נודע,ישנם ספרים שניתן תקרא ולקבל את מירב המיידע.כמו כן בשלב יותר מאוחר ניתן להירשם לקורס הכנה ללידה.
ממליצה לך לבא לכנס של בי״ח לניאדו הכנסה קיים בתאריך 16/11/12בנתניה בהיכל התרבות.
ניתן להירשם דרך האתר שביל הלידה.
בהמשך להגיע לסיור בחדר לידה מה שמוריד את החששות.
נשמח לענות בכל שאלה בשביל הלידה09-8609500.
בהצלחה

זה נשמע שאת מפחדת מהפחד..

 

 

בשעה טובה והריון קל בע"ה,

וכמוהו גם הלידה

אני לא יודעת עד כמה זה יעזור, אבל אולי:

גם אני רועדת לפני בדיקות דם ורופא שיניים, ואני אוהבת ללדת. מבחינתי הדברים האלה רחוקים זה מזה - שמים וארץ. רופא שיניים מפעיל עליי מכשירים שהגוף שלי לא "מכיר", לא בנוי להתמודד איתם, ויש תחושה מיידית, אינסטינקטיבית, טבעית, של "לברוח מכאן". זה מה שאנחנו מתוכנתות לעשות כשתוקפים אותנו בכלים חדים, לא? ב"ה יש לנו גם מוח, שמסביר לנו שהתקיפה הזאת היא לטובתנו, וכוח רצון שמשאיר אותנו שם - אבל החוש הטבעי הבסיסי לא מתבטל.

לידה זה דבר כל כך אחר!

הצירים צומחים מתוך הגוף, הגוף בנוי לזה! הם נבנים בקצב הדרגתי, קצב שמאפשר לך להתרגל אליהם, הם באים והולכים ויש הפסקות למנוחה בין לבין... הם באים עם הורמונים שמשרים עלייך תחושת התכנסות כזאת, תחושה של אמא לביאה שיודעת בדיוק מה היא צריכה לעשות.

זו רק עדות על מה שאני חווה בלידות שלי, אני מודעת לכך שאחרות חוות את זה אחרת.

אני אישית מעדיפה לעבור לידה כמה שאפשר מחוץ לבית חולים, להיכנס רק ממש לקראת הסוף (הטריק שלי הוא להסתובב עם הבעל באזורים פתוחים (=עם אדמה ושמים) שנמצאים בתחומי בית החולים - ככה אני מרגישה די בטוחה להיכנס גם בשלב מאוחר).

אני אישית מעדיפה לעבור לידה בלי דקירות ועניינים (היחיד שאני מקבלת בהשלמה זה פתיחת וריד ביד - נראה לי שזה עלול להיות חשוב במצבים מסוימים) - בלי אפידורל. בין השאר כי ככה אני חופשית לגמרי בתנועות שלי עד הסוף, מרגישה מעצמי מתי כדאי (ובעיקר מתי לא כדאי) ללחוץ - וממזערת את הסיכוי לחתכים וקרעים, שזו באמת באסה (אבל גם זה לא אסון).

תאמיני בעצמך ובמי שברא אותך שאם זה כך זה הדבר הכי טבעי. גם אני נלחצתי בתחילת ההריון ולו מעצם העובדה שכאילו אני לא שולטת בענין איפה זה יתחיל עד כמה זה יכאב אצעק לא אצעק.... אבל תציירי לעצמך את צורת הלידה שאת רוצה תנסי להאמין שכך יהיה..בסוף ההריון הלחץ עבר  והגעתי מאוד רגועה לחדר לידה וב"ה היתה לי לידה נפלאה וכן צעקתי, למרות שלא האמנתי , גם במקלחת וגם בלחיצות והיה לי מסכת גז צחוק אז הרגשתי חופשי לצעוק לתוך המסכה וזה בכלל לא היה מפדח   .

ב"ה!!  אני מבינה את החששות שלך..גם אצלי זה היה אולטרסאונד ראשון בתחילת ההריון הזה..כל כך חששתי שמשהו לא יהיה כשורה..אבל תדעי לך, עברתי מאז עוד הרבה מצבים ואין- פשוט אין! כשהקב"ה רוצה להוריד נשמה לעולם דרכך, שום דבר לא משתבש! הכל רצון ה'! אנחנו כחומר ביד היוצר!

 

 "מה לכם לדאוג מאחר שאני הולך לפניכם"  זה כיף! בע"ה את תראי את הדופק שלו, נקודה קטנה וזעירה..זה לא יאומן. בהצלחה חברה!

אולטראסאונד ראשון - הפעם הראשונה שבה תראי את התינוק שלך!

נכון, הוא יראה כמו עיגול לא ברור שמסביבו עוד עיגול שהוא שק מי השפיר, ובכל זאת - זה הוא!

את שוכבת על מיטת רופא, והטכנאית מסתכלת עם מתמר האולטראסאונד, שמרוח בחומר מיוחד, על הבטן שלך. התמונה של העובר תוקרן על מסך גדול מלפנייך.

אין סיבה לחשוש שמשהו לא יהיה בסדר - תבואי בחשיבה חיובית!

מה שכן, יכול להיות שעוד לא יראו דופק של העובר, כי זה שבוע קצת מוקדם.

את הולכת עם בעלך? זה יכול לעזור להפגת החששות.

שוב בשעה טובה!

זה מלחיץ אותי יותר...

 

אני מקווה שזה יעבור בהמשך.. אבל כרגע אני צריכה את עצמי לבד.. ומקסימום אמא..

 

 

ברוב המרפאות עושים בשלב כזה אולטרסאונד וגינלי. אם חשוב לך שיהיה חיצוני (כמו שתואר פה מעליי, ג'ל על הבטן), בררי איתם מראש, בטלפון, מה המדיניות שלהם. ייתכן שיורו לך לשתות הרבה עד חצי שעה לפני הבדיקה, ולא להתפנות, כדי ששלפוחית השתן המלאה תדחוף את הרחם כלפי דופן הבטן (זה עובד בעיקר אם אין יותר מדי שומנים...). אבל ייתכן שהם בכלל לא ערוכים לאפשרות של אולטרסאונד חיצוני בשלב כזה (אם אני לא טועה, זה תלוי גם בסוג המכשיר). אני אישית תמיד העדפתי לבוא בשלב מאוחר יותר אם אי אפשר להיבדק חיצונית בשלב כזה, אבל הרבה אחרות מדווחות שהבדיקה הפנימית לא הציקה להן בכלל. שיקול שלך.

 

זה אכן מרגש ומשמח כמו שנכתב, אבל תהיי מוכנה מראש לאפשרות שאולי עוד לא יראו את הדופק, ויגידו לך לחזור בעוד שבועיים. זה בסדר, זה תקין, זה לא צריך להלחיץ אותך. אני כותבת לך מראש כדי שלא תתאכזבי מרה אם זה יקרה. ואם כבר אפשר לראות דופק - הרווחת

 

בהצלחה!

לדעי בשלב כזה בטוח יעשו לך אולטרסאונד ווגינלי (פנימי).

אם את לא מעוניינת, כדאי להתאפק עוד כמה שבועות, ואז כברר בטוח יוכלו לראות את ההריון גם באולטרסאונד רגיל.

פשוט מבקשים לשתות

והכל בסדר עוברון קטןטן וחמוד עם דופק ב"ה!!

 

מתאים לשבוע שלו  

היולדת צריכה לחשוב על עצמה נטו! מה טוב לה!

רציתי להיות רגועה שהכל מסודר, ושלא יהיו תקלות מעצבנות של הרגע האחרון.

בנוסף, רציתי שבעלי יהיה פנוי אלינו, ולא יהיה עסוק בענייני קניות וסידורים.

ומה עושים עם כל מה שמקבלים יד שניה? אומרים לאנשים: "תאפסנו בסלון שלכם ונבוא לקחת אחרי הלידה תודה רבה"?

אבל מי שחוששת, ויותר חשוב לה לחכות, אז זה מה שחשוב לה וזהו כל אחד שיעשה מה שטוב ונכון לו.מה, לא?

ולהתפלל... ב"ה רוב כמעט מוחלט של הלידות נגמרות בידיים מלאות, ולסדר מראש זה יותר לעשות בשכל מאשר לסמוך על הנס...

בהיריון השני הרגשתי שאם לא אסדר הכל אני לא אלד...
אז סידרתי הכל, מיינתי, כיבסתי, וילדתי
לידה קלה

הילדה פרצה לפני שהספקנו.....

במיוחד בלידות חוזרות..ואם חוזרים הביתה.

אני הלכתי עם חמותי (שהתנגדה שנקנה הכל לפני כדי שאם יקרה משהו ח"ו לא ישארו שרידים מכאיבים ועין הרע וכו'..),

נכנסנו לחנויות של עגלות וכו', כל מה שרצינו, בחרתי בדיוק דגם, צבע וכו', ועם בגדים - הלכנו לחנות גדולה, ובחרתי בדיוק מה אני רוצה בבגדים בסיסיים, צבעים, וכו', איזה שמכיה אני רוצה, איזה ציור, איזה צבע וכו'. כל הפרטים,

היא רשמה הכל, וכשהייתי בביה"ח היא הלכה להביא את זה עם בעלי.

הגיעה אלינו חבילה מסודרת של כל הדברים.

היא היתה שמחה לעשות לנו גם כביסה ראשונה לזה שיהיה מוכן אם היה צריך.

 

עריסה לקחנו מיד שרה ככה שממש לא היינו בלחץ...

בסה"כ אפשר להסתדר.

 

ב"ה

 

אנחנו די מתארגנים לפני שנחזור הביתה.. הבגדים של הצ'וקצ'וקית אצל אמא שלי שגרה מטר ממני והעריסה אצלנו בבית מפורקת- בע"ה שנזכה לילדה נרכיב אותה.

שאר הדברים בדרך אלינו..נשים בצד עד לרגע ואז בכוחות משותפים בעלי וההורים שלי בע"ה יסדרו הכל לפני שנחזור הביתה.

זו לידה ראשונה, אני מקווה שפעלנו בשכל.

בהצלחה לך!

כי גם אני אני חושבת גם שזה רעיון טוב להכין מראש.ורציתי לשמוע שיש עוד נשים שחושבות ככה ושעשו ככה..

במיוחד כשחוזרים לבית ולא תמיד יש משיעזור..

קארין92 לדעתי את פועלת נכון ,גם אני בע"ה בל"נ רוצה לפעול כך..

 

שישלים את כל פעולותינו ולא ישיבנו ריקם!

מאחלת לך המשך הריון בריא ולידה קלה ושמחה בע"ה!!

לפני הלידה הראשונה והוא אמר שאין איסור בלארגן דברים. באופן אישי אני מאלו שצריכות לארגן מראש כדי שיהיה להן שקט נפשי. אני יודעת תמיד אם זה בן או בת ודואגת לקנות משהו חדש לצאת מהבי"ח. מכינה שקית שצריך להביא לי ביום השחרור עם בגדי תינוק ובגדים לעצמי וכו'. אני יכולה לומר שבשלושת הלידות האחרונות זה ממש עזר שכבר כיבסתי את הבגדים, הכסא-בטיחות והעגלה כי ילדתי סמוך לשבת/יו"ט/ט' באב וכו'. ובלידה האחרונה שהיתה בערב רה"ש גם השתחררתי 14 שעות אחרי הלידה הביתה לחג והכל חיכה לי, אפילו כרית ההנקה שמילאתי מחדש בסוף ההריון וחבילת טיטולים שלב 1. 

אני חושבת שאם ח"ו לא חוזרים בידיים מלאות, חלק מהנסיון הוא גם החזרת החפצים לאיפסון. שאף אחת לא תדע!

כמו שאתם מגדירות חזרה ביידים ריקות (סיבוך שלא גילו בזמן..)

בכל מקרה מה שיכלו -חיתולים וכו' החזירו ואת העגלה היא שמה במחסן של הוריה.

העצב הוא עצב גדול ולא משנה אם יש עגלה וכו' כי כל דבר קטן מזכיר...

אבל כאשר חבקה ילד נוסף היה ריגוש מיוחד בלפתוח את העגלה.

אז כולנו מאמינות ובע"ה יהיה טוב .

ואם זה מרגיע אותך 

אז מצויין =)

אבל כן הלכנו ובדקנו מה מוצא חן בעינינו. ביום שאחרי הלידה אימא שלי וחמותי הלכו ביחד וקנו את כל מה שהיה צריך (מלבד עגלה, מיטה ושידה שאותם קנינו אחרי ארבעה חודשים בערך, פשוט גרנו במעונות הסטודנטים והיתה לנו כזו דירה קטנה שלא היה שם מקום לשים אף אחד מהנ"ל).

 

לקראת הלידות הבאות הכל כבר היה מוכן מראש.

עשי את הנוח והנכון בעינייך.

 

אני אישית הכנתי הכול מראש. כשחזרתי מבית חולים היה לי הכול והכול במקומו - רק תשתמשי. מאד נוח. ויש נשים שפוחדות ואת כל הקניות מתחילות רק לאחר הלידה.

ויש גם אפשרות בחלק מהחנויות לבחור את כל מה שאת צריכה ולשלם כולל הובלה  - ואת ההובלה הם עושים כשתלדי. כמובן, זה יוצא יותר יקר - תפרון לאלה שפוחדים אך רוצים בכל זאת להתכונן איכשהו.

 

אל תסתכלי על האחרים, חשבי מה מתאים לך אישית.  את זו  תבלי את שארית ההריון בין החפצים המיועדים לתינוק שטרם נולד. את זו שתחזור הביתה אחרי הלידה עם תינוק, עם דימום וללא כוח.  את זו שתתמודדי עם כל זה - ואת זו שיודעת טוב מכל אחד אחר עם מה בדיוק תעדיפי להתמודד.

שתהיה לך החלטה נכונה, לידה קלה ותינוק בריא

אבל משלוח עשינו ממש רק לקראת הסוף...

 

אבל כמו שכולם אמרו תעשי מה שטוב לך ומה שמרגיע אותך זה הכי חשוב!

ולפני השנייה- סידרתי כבר את הבגדים המכובסים בשידה וזה מאוד עזר לי כשחזרנו הביתה.

לענ"ד כדאי לדעת מה רוצים לקנות ואחרי הלידה לקנות, כדי לחסוך טרטורים עם תינוק בן כמה ימים ויולדת שברירית...

הלכתי לאמא שלי ויש לה הכל. ובינתיים בעלי דאג לשאר הדברים ואירגן בבית.

רק דגם של עגלה בחרנו לפני.

לא הרגשתי קושי או דאגה מזה. זה היה מצויין.

בלידה הבאה כבר היה לי הכל, עם כיתוב על כל ארגז מה יש בו, כך שבעלי יכל לסדר לבד לפני שאני באה.

שביממה האחרונה גם מרגישה ככה..אבל.. הרבה פעמים ארוחה טובה ושינה ממש ישנו אותנו פלאים..

וחוץ מזה שהרגשות השליליים ההלו לא יקדמו אותנו אלא להפך..אזד בזמנים כאלה מנבה דוקקא לשנות כיוון.. להכין ארוחה חמה ומזינה.. לסדר את הבית..להכין איתם יצירה..

משהו שיחזק את  הטוב שבי ובעז"ה יהפוך לכדור שלג חייובי..

רוצה לשתף מה קרה שהוביל להרגשה זו?...

ילדתי לפני חודש.

לא הצלחתי להניק, בכיתי על זה ימים ולילות אבל זהו- התגברתי ב"ה.

כרגע אני שואבת לו.

והוא לא רגוע אף פעם. תמיד בוכה.. תמיד צורח.

ישן רק בבקרים.

מ8 ער איתי קבוע עד 4 בלילה.

יש לוב כי קולני וחזק. מעיר את בעליף את הילדה.

אוף. אין לי כוחות. די. אין לי.

אני לא יכולה לעזור לו בכלל. איך? איך? כל תנוחה לא עוזרת.

די, אני מותשת. בעלי צדיק ועוזר לי המון. אבל אי אפשר להשתיק אותו.

ודי... מה עם לישון? כל ליהל זה אותו סיפור. אפילו ביביסיטר לא תעזור.

ואני מתאווררת והכל אבל עדיין- כל לילה זה סיוט.

לא רוצה שיגיע שוב הלילה.

אני לא יודעת להיות אימא אם אני לא יודעת איך לטפל בתינוק שלי.

אני רוצה שיעברו החודשים האלו. אני מגישהש אני משתגעת. ממש ככה.

לא סובלת את הגיל הקטן הזה!!!!

אם לא מניקים- זה סיוט כי אין מה שמרגיע אותם. וזהו..

סורי על הבוטות.

בס"ד 

איך לא יהיה לך קשה? 

כמה הוא אוכל בשאיבה?אולי זה לא מספיק לו? 

הוא עושה גרפס? 

למה שבעלך לא יהיה איתו קצת בלילה ויאכיל אותו? את חייבת לנוח את בסוף תמוטטי!

והוא לא רעב, זה גזים..

הוא עושה גרעפס.

אוף.

די.

לא רוצה עוד לילנ לבן- ולא, אני לא עייפה!!!!!! בבוקר הוא ישן ב"ה מלא..

אני מיואשת, מתוסכלת, חסרת אונים.

תודה בכ"ז ח.צ...

אני גם כמוך חודש אחרי לידה עם תינוקת שערה המון בלילות ולא חוזרת לישון

בוכה ובוכה...... והעיניים אדומות......

אין לי הרבה המלצות.

 

(שמתי לב שכשהתחלתי לקחת ויטמינים פרנטל כתוספת זה קצת עזר לי להיות חזקה יותר)

לינוק?

גם לי היה ממש קשה בהתחלה, ובסוף היה לו לשון קשורה ופתחנו בגיל חודש וחצי.. כדאי לבדוק..

וחוץ מזה כנראה יש לו גזים

 

אבל את אמא מצוינת!!! ואת חודש אחרי לידה עם כל ההורמונים, ככה זה!! זאת באמת תקופה קשה שעוברת, ואני מבינה מדברייך שיש לך עוד ילדה אז בכלל... 

 

בהצלחה! הכל יעבור בע"V! ובאמת כדאי לבדוק לשון קשורה, אותנו זה הציל..

החזרת אותי אחורה. ככה, ממש ככה, הרגשתי בשני הילדים הראשונים שלי, כשלא הצלחתי להניק. האומללות הזאת של עיסוק מייגע כל היום בבקבוקים במקום פשוט להצמיד ללב, האבלות על דבר שהיה חלק כל-כך בלתי נפרד מהאימהוּת בעיניי וחמק ממני, תחושת הכישלון... (ואני גם לא שאבתי כמוך - איזו גיבורה!)

היום, אחרי שנים, הפינה הקטנה של האבלות על מה שהחמצנו נשארה איפשהו בלב, אבל כל-כך הרבה דברים טובים עברנו מאז ביחד, שיש גם תחושות חיוביות לאזן (וברור שגם ההצלחה הכיפית בהנקה בהמשך עושה משהו להרגשה הטובה).

זה הכי טבעי בעולם שאת מתאבלת על מה שייחלת לו ולא התאפשר. לצד זה, תני לכם גם חוויות טובות בונות. תצמידי אותו עור לעור, תרגישי כמה אתם קרובים וכמה שהוא שלך...

צאו כמה שאפשר מהבית. תנצלי את הימים האלה שיש שמש. יש בשמש מרפא לגוף ולנפש. אם נמצאים בבית כל היום ולא רואים שמש - נופלים הרבה יותר לדכאונות. טיול קטן בחוץ בכל פעם שאפשר, בעגלה או במנשא, יכול לעשות פלאים - גם מבחינת השינה שלו בלילה.

וחוץ מזה אני ממליצה ללכת לרופא ולספר שהוא בוכה כ"כ הרבה. הרופא יכול לבדוק כמה "חשודים מיידיים". לפעמים בכי של תינוק יכול להעיד על משהו שהוא סובל ממנו, משהו קטן שרופא ילדים מיומן יכול לאתר בקלות ולהמליץ על טיפול מתאים - ונחסך מכל המשפחה הרבה סבל.

חיבוק, יקירה.

ועייפה  כמו כולן.....

ניסית מנשא?

מה עם מישהו איתו בבוקר 4 שעות ואת ישנה בשקט??

חיבוק גדול של הזדהות..בהחלט לא פשוט.

יכול להיות שיש לו גירוי תחושתי שמציק לו,

והוא נרדם רק כאשר הוא מותש.

 

אולי מציק לו המגע של הבגד,

 

המגע של הגוף שלך,

איזה תפר,

סוג הבד.

לא יודעת איך בודקים את זה,

אבל אולי תנסי להיות ערנית לדברים האלו..

 

בהצלחה!!!

וגם אם הוא קטן לכאורה מדי, את צריכה בדחיפות לשנות את זה. תחפשי מאמרים בנושא אבל אני ממליצה מאד על ה"לוחשת לתינוקות" של טרייסי הוג. היא מדברת על הנושא ואם יהיה לי זמן אז אני אשלח לך את הקיצור של הפרק, אבל אני ממש לא מבטיחה.

 

דבר שני: על אף יתרונות החלב אם- לתינוק יהיה הכי טוב אם אמא שלו תהיה בריאה (ושפויה אז אולי כדאי לחשוב על מטרנה?

 

ועוד דבר, יכול להיות שהוא סובל מריפלוקס. הסימן לכך זה אם הוא נרגע רק בסלקל. אם כן, הוא צריך לקבל טיפול וכדאי לגשת לרופא ילדים

 

בהצלחה!

אני לא חושבת שזה כ"כ קריטי שבוע אחד לכאן או לכאן.. מתי בפעם האחרונה עשית?

בתנאי שעוד לא ילדת (;

אם תלדי לפני כן, זה בהחלט היה תור מאוחר מדי. אם עוד לא תלדי, ממש אין בעיה, להפך.

(ככה אני מבינה, אולי אני טועה.)

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך,בריא ומשעמם..ושבסופו תצאי בידיים מלאות.

הכתמים הם ממש קטנים והם יותר בצבע זהב דבש ופחות חום.

מנסיון (והכל פה וירטואלי קחי בערבון מוגבל)

 

חום דבש כמו שאת מתארת זה אפילו לא מתחיל להיות צבע טמא.

הכתמים החומים האלה שאנו מכירות זה בכלל לא נוטה לאדום (אפילו שאני "בטוחה" שזה דם).

ולכן-

רק רב! רק רב! רק רב!!!!!!!! את לא יודעת כמה רבנים עושים מאמצים כדי לעזור ליולדת ובכלל לעבור שבעה נקיים בשלום

 

 

גם לי היה כתמים חומים והרב פסק זה בסדר.... זה מאוד תלוי תשאלי רב..

לי אחרי הלידה היה כתם חום ענק שרב התיר אותו. זה צבע שאופייני אחרי לידה ולא אוסר. כמובן, לשאול רב.

תשאלי רב אבל בעיקרון זה צבע טהור

קיבלנו הפנייה למיון היא הייתה אפטית . אמא שלי נתנה לה במזרק קולה והיא התעוררה לחיים ב"ה

היה לו וירוס שבגללו הוא לא אכל ושתה ובסות התייבש עם רמת סוכר נמוכה מאד ואפטי.

שלחו אותנו למיון ונתנו לו אינפוזיה.

היינו 3 ימים שבהם לא שלשל והסוכר חזר לעצמו. 24 שעות אחרי שניתקו אותו מהאינפוזיה הכל היה תקין ושחררו אותו.

בבי"ח שהיינו משאירים על שטויות, אמרו לי שבבי"ח אחרים היו משחררים אותו אחרי אינפוזיה אחת ומעק קצר כדי למנוע הדבקויות מדברים אחרים בבי"ח.

גם אני נדבקתי בו. שמעתי על הרבה ילדים שחולים בו.

הוירוס מאד מדבק כך שצריך להזהר לא לאכול מאותם כלי, לשטוף ידיים טוב אחרי החלפת חיתול וכו'...

 

החלמה מהירה.

 

כי זה באמת נשמע כמו חולשה של השרירים באזור, ואז פילאטיס או יוגה להריון יכולים לעזור, אבל כשהכאב הוא תמידי תמיד כדאי להתייעץ עם רופא כדי לוודא שאין משהו מעבר.

אני גם ממליצה לגשת לרופא.

כאב גב בהריון

מקווה מאד שמשהו מכל זה יעזור לך....

 

לכאב מותני:

 לעשות רטיה על המקום הכואב: חימר וחומץ בן יין, לערבב ביחס 1:1. לשים את הרטיה פעם ביום לשעתיים בלבד.

 

לגבי לחץ על הבטן - ועל הגב! - יש חגורות שמחזיקות את הבטן. יש נשים שלא מסתדרות איתם, אך אלא שכן מאד נהנות: גם מקטין לחץ ובכך מקטין את הכאב, וגם עור נמתח פחות ויש אחר-כך פחות סימני מתיחה לאלא שמפתחות אותם.

 

תרגישי טוב, תנוחי כמה שיותר

ושתהיה לך לידה קלה ותינוק בריא!

זה לא בדיוק עצה אבל זה מעניין כי גם ההריון השלישי שלי ודווקא הוא היה לי כבד מהאחרים (אני עכשיו ברביעי ב"ה וההבדל משמעותי...) 

הריון ולידה קלים בעז"ה

בידיים מלאות!!!!!!!!

באמת אפנה לרופאה ואתעניין בחגורות האלו

איפה אשפר להשיג אותן?

תודה

כדאי לך  כבר לקבוע תור לרופא משפחה, ולבקש בדיקת דם-בטא HCG.

במקום עוד בדיקה ביתית..זה הרבה יותר אמין..

ו

בשעה טובה. אומרים שפס זה פס.

נשמח לראותך כאן ב 9 ח' הקרובים וגם אח"כ.

המשך הריון קל,ארוך,בריא ומשעמם ושבסופו תצאי בידיים מלאות.

האם זה הגיוני ואפשרי לעשות דיאטת הרזיה בתחילת הריון..?

ורק אם יש סיבה טובה, עודף של 2 ק"ג זאת לא סיבה, של20 כן...

לשלב ספורט דברים בריאים ומזינים.

אני לא נמנעתי מכלום

והיה שפע חלב ב"ה

ולא היה לו גזים אף פעם..

אולי יש תינוקות רגישים יותר... תנסי ותראי..

אין לי ממש ניסיון- אצלנו היה חשד, אך לאחר בדיקה הסתבר שאינה אלרגית לכלום.

בקשר למעבדה לגילוי אלרגיות- למה כ"כ קשה להשיג תור? איפה אתם גרים?

אנחנו במאוחדת בירושלים הגענו למומחה שהמליצו עליו מאד ועובד במעבדה וקובעים בערך חודש מראש ובמקרים דחופים אפשר גם יותר מהר... אם יש אלרגיה ממשית, נראה לי שחבל לחכות סתם...

 

בקשר לקטנה- משיטוטים בגוגל שעשיתי באותה תקופה, הבנתי שיש רגישות ללקטוז, אך יש אלרגיה שהיא למרכיב אחר שנמצא אפילו בחלב סויה (אולי קוראים לו פרוקטוז? לא בטוחה בכלל)...

יכול להיות שזה מסביר את העניין לרגישות גם בחלב עיזים.

רגישות ללקטוז, זה מחוסר אנזים,

ואלרגיה זה תגובה אימונית לחלבון החלב.

יש ילדים שאלרגים לחלבון החלב, ויהיו אלרגים גם לסויה (עם סבירות גבוהה לאלרגיה צולבת).

זה כאשר סוג התגובה האלרגית הוא בעל תופעות גסטרואינטסטינליות,

כאבי בטן שלשולים,הקאות, פליטות, שלשול דמי, חוסר עלייה במשקל.

כשזה קורה כמו במצב הזה, לא לתת סויה, וכמובן לא עיזים.

יש מצבים נדירים שזה קורה אצל תינוק אלרגי שהוא יונק בלבד, כלומר אלרגנים עוברים מהחלב אם אליו.

ואז כשהאמא תפסיק את המוצרי חלב, זה יחלוף.

כנראה שאת אחת מקרה נדיר..

חחחח נו טוב... יש צרות גדולות יותר 

 

תודה גליה 

כשהייתי ילדה הרופאים לא האמינו בזה, וכשגדלתי כבר לא שינה לי הרבה אם אני אלרגית או רגישה. 

בכל אופן, יש כמה סוגי רגישויות. אני לא יודעת מה יש לבת שלך. אבל לי אישית החלב עיזים הרבה יותר גרוע מחלב פרה. בעבר התעניינתי יותר בנושא וקראתי שרק 10 אחוז מהאנשים שאלרגים לחלב, לא אלרגים לחלב עיזים.

אם אני יכולה לעזור לך עוד, אז בשמחה.

 

כשרגישים לחלב זה או לחלבון החלב או לסוכר(לקטוז) אם ללקטוז אין רגישות ליוגורט אבל אם רגישים לחלבון החלב אז צריך להמנע מכל סוגי החלב.

 

בביקום מאבחנים אלרגיות, ואז אפשר לדעת בדיוק לאיזה רכיבים אלרגים, ממה כדאי להמנע ומה אפשר לאכול. אפשר גם לנטרל את האלרגיות למרות שאנחנו לא ממליצים רק אם יש סכנה, כי ברור שאם משהו לא טוב לנו לגוף עדיף להמנע ולא ללכת נגד הגוף.

הטיפול בביקום לא כואב ולא חודרני,ממש פשוט.

 

בהצלחה ותרגישו טוב!

 

אני מכירה מישהי שעשתה ניתוח לאפנדציט בתחילת היריון והכל היה בסדר..

ואם אני זוכרת נכון, הבנתי שכדאי לטפל בזה בהקדם כי אם ח"ו זה יתפוצץ בזמן היריון זה יהיה מסובך הרבה יותר...

 

אבל אני לא בקיאה בזה... תרגישי טוב ובשורות טובות

אני רצה מחר לרופא וה' יעזור!!!

 

הרגעת אותי במקצת שה' יברך אותך!!

מנתחים בהריון בלי שום בעיה!

רפואה שלמה!

הספר הלוחשת לתינוקות מאוד עזרה לי, לא לקחתי אותה כתורה מסיני אבל היא מאוד עזרה בגיבוש סדר יום מינימלי של התינוק וזיהוי סוגי בכי

הקטן  שלנו אוהב רק מוצצי אוונט הם נחמדים וזוהרים בלילה ככה אפשר למצוא אותם כשנופל בלילה..רק שהם יקרים וכל פעם שאחד הולך לאיבוד , זה קורה המוווון כואב לנו בכיס

המון מההדרכות והטיפים שהיא נותנת מתאימים רק מגיל קצת יותר גדול כמו 3 חודשים או חודשיים. לפני כן קשה למצוא חוקיות וצריך ללכת בעיקר לפי הלב והיאנטואיציה של האמא, וגם לעשות קצת ניסויים עד משבינים מה הילד צריך (בגיל הפיצי זה בד"כ יהיה הנקה ).

 

ולגבי מוצצים - אל תמהרו לקנות. תקנו אחד בלבד (ולא שניים) מסוג שנראה לך טוב (גם של LIFE זה סבבה) ועם מחיר סביר - ותבדקו אם הילד לוקח אותו. אם כן - מה טוב. אם לא - תמשיכו לבדוק עד שתגיעו למה שהוא מתחבר אליו. אצל הרבה ילדים רק מוצצי גומי מתקבלים ואת הסיליקון הם לא מוכנים לקחת...

הגומי, של טוליפס..

ניסינו לתת לו את אוונט של בתדודה שלו- והוא ירק..

וכל מוצץ אחר שניסינו..

 

היום הוא כבר יותר מוכן, אבל בגיל חודש? רק את הגומי הפשוט..

שצריך לקחת כל יום זה רק פעם בשבוע באותו יום ואותה שעה לי זה היה ממש בסדר . לפני המקווה את מורידה ושמה במקום יבש לא ליד מים אחרי הטבילה את מחזירה בחזרה. אולי אפשר לבקש מהרוקח מדבקה נוספת ולהסביר לו שאת זקוקה לזה כי את דתיה מקסימום תוסיפי כמה שקלים...

מין טבעת מפלסטיק ששמים בנרתיק ואחרי שלושה שבועות מוציאים אותה לשבוע (ואפשר לחבר - לשים 2 רצוף)

קצת יותר יקר מגלולות, אבל נוח מאוד

אני עם גלולות, ומאוד רוצה להחליף למשהו פחות הורמונלי,

שלא ישפיע עלי ככ מבחינת מצב רוח.

זה עובד?

כולם עובדים על אותו העיקרון ההורמנלי

לגבי הטבעת, אני לא ממש מסתדרת עם דברים בתוך ומפחדת מזה.....

שאלה על המדבקות - אפשר להתקלח עם המדבקה? איפה בגוף כדאי להדביק את זה?

הגוף שלנו בנוי בצורה כ"כ בסיסית על מערכת ההורמונים והשימוש במניעה הורמונלית משבש את המערכת הזאת.

נכון שזה הכי קל לשימוש אבל יש עוד אופציות. דיאפרגמה למשל. יש רבנים שאוסרים אבל לנו אישית, אחד מגדולי הדור המליץ על זה והזהיר אותי מאוד שלא להתקרב לגלולות.

(גילוי נאות: לא צייתתי... לקחתי גלולות במשך שנה והאמת שהצטערתי על זה כי לקח לי בערך 8 חודשים להתאושש מזה)

גם אני יודעת על אחד מהגדולים שממליץ על דיאפרגמה.. ההורמונים זה זוועה...אני גם בהתאוששות מגלולות...מקווה שההתאוששות תהיה מהירה ! =) ואני יודעת שלא אגע בזה יותר בל''נ..

המליצו על דיאפרמה, אבל - זה לא בטוח מונע, אחוז המניעה הוא יחסית קטן ולא בא לי לקחת סיכון. וחוץ מזה, קשה לי עם הדברים שמכניסים פנימה, טבעת וכו', אפילו עם מוך דחוק יש לי קושי. לקחת מניעה הורמונלית רק חודשיים זה כזה נורא לדעתכן?

זה לא נורא, אבל קחי בחשבון שיכול להיות שהגוף יגיב לזה גם למשך זמן של יותר מחודשיים, וגם בחודשיים האלו עלולים להיות דימומים.

אחוז המניעה הוא יחסית גבוה אם משתמשים כשצריך ומשתמשים נכון. אני מכירה כמה נשים שהשתמשו בזה שנים ולא היו להם "טעויות"...

גם לי קשה עם להכניס דברים, אבל דיאפרגמה זה די "מחליק" פנימה כשמתרגלים.

בשימוש מושלם בדיאפרגמה, הסיכוי להיקלטות הריון כפול מבהתקן, ופי ארבעה מבגלולה. זה עדיין סיכוי נמוך מאוד, והרבה נשים יכולות להרשות לעצמן את הכאילו סיכון הזה (בעיקר כי באמת ברור שזה הרבה הרבה יותר בריא לגוף מהתערבות הורמונלית או מגוף זר קבוע בפנים) - אבל מי שמבחינתה הריון זה ממש דבר שלא בא בחשבון כרגע (נגיד אישה אחרי קיסרי, ועוד), אז זה שיקול שכדאי להתייחס אליו בכובד ראש.

הכי בעייתי מבחינת דימומים..לוקח לוף זמן להרגל להורמונים של הגלולות..

אז בחודשיים הראשונות הרבה מדממות ואז הרופאה אומרת להחליף גלולה..אני אישית החלפתי 3 פעמים..

אבל מצד שני אם זה רק לחודשיים אז בטוח לא התקן-ההוצאה וההשקעה זה לא שווה לטווח כזה קצר..

וגם דיאפרגמה..אז לא יודעת..אני חושבת שהייתי הולכת על נרות..לא הורמונלי אומנם סיכוי נמוך אבל בשביל חודשיים..חבל על מאמצים..

ומרוב התלבטויות לא עושה כלום.

הגלולות שלקחתי לפני החתונה לא עשו לי שום בעיות ושום דימומים ב"הץ

התקן באמת לא מתאים בשביל חודשיים.

בנתיים מדבקות זה הכי נראה לי מתאים, בתקווה שלא אגלה בנתיים שאני בהריון..............

וכתמים וכל מיני סיבוכים כאלה. כדאי לך להתיעץ עם מכון פועה 026515050. יש להם ידע מקיף גם מבחינה רפואית וגם מבחינה הלכתית. בנושאי מניעה ראיתי שיש להם לפעמים אפילו יותר ידע מרופאים! אפשר להתיעץ בלי להזדהות.

זה אותו דבר כמו גלולה. אחוז המניעה הוא גם אותו דבר וזה ממש לא עושה כתמים . אבל לא יודעת כל אישה והגוף שלה. וכותבת לך פה מישהי שסובלת מהדבר הזה באופן אישי. כרגע לא ב"ה אני עם גלולות ממש טובות אבל גם המדבקות היו טובות פשוט זה עשה לי המון בחילות... ויש לי חברה שהיא כבר 4 שנים עם מדבקות וממש מרוצה

ניסיתי למנוע הריון (בהיתר מרב) עם מדבקות (שאני לא זוכרת את שמן). ובמשך איזה חודש לא הצלחתי להטהר מהכתמים. שאלתי רב ממכון פועה והוא אמר שרמת ההורמונים יותר נמוכה מאשר בכדורים. זה לא אומר שזה מונע פחות טוב! (נניח כמו שכדורי בלארה יותר חזקים מפמינט) בסוף עברתי לגלולות וזה בסדר לי.

שימי לב!!!

 

שלא הצליחה להיטהר מהכתמים של המדבקות, ואני מעדיפה לבלוע גלולות מאשר להכניס לשם דברים כשאני לא מוכרחה. הבעיה היחידה שלי עם גלולות היא ששמעתי שיש כאלו שמשמינות אחרי שהן מתחילות לקחת. מישהי מכירה גלולות שלא משפיעות על המשקל?

אני כל היום בפחדים שאולי אני בהריון...

כמו שיש נשים שאין להן כמעט כתמים ותופעות לוואי מכדורים, ונשים שלא מפסיקות לדמם מזה/ חוות שינויים הומונליים חזקים וכו'- כך גם לגבי ההשמנה- יש נשים שזה לא עושה להן כלום ויש נשים שכן... פשוט אי אפשר לדעת!

זה שחברה סבלה/ נהנתה מכדורים מסויימים לא אומר שזה מה שיקרה אצלך..

 

צר לי לבאס, אך זו האמת.. אי אפשר לדעת בוודאות מה יקרה לגופך עד שתנסי.. (לא שאני ממליצה לנסות הכל, רק מבהירה את הנקודה..)

זה עדיף מכלום..

(60-70%)

 

 

ומי שלא מניקה- יכולה גם נובהרינג.