א. עשיתי בכל 3 הפעמים ביות מלא. אם עמוס את צריכה להתעקש על הביות המלא אם זה חשוב לך. אני הייתי פעם במסדרון בביות מלא.
שימי לב שהביות הוא לא לגמרי מלא - לפי הנהלים הרגלים לוקחים אותו לאחר הלידה לשעתיים שיכולות להתארך אם הרופאה לא נמצאת במקרה שיש לה מקרה דחוף (קרה לנו בשבת, ולא הבנתי למה בעלי לא חוזר איתו, ולא יכולתי להתקשר...). גם שוטפים אותו ונותנים חיסונים אלא אם כן את מבקשת אחרת (אני מבקשת שלא ישטפו לדוגמא, אחרי שראיתי איך שוטפים). כל בוקר מימי האשפוז- לוקחים לשעתיים. אם חשוב לך לשהות איתו כל הזמן - מותר לך לדרוש את זה. לגבי השעתיים שלאחר הלידה - אצלי הם היו ממש לא נחמדים לגבי זה. לגבי השעתיים כל יום בבוקר - היו מאוד גמישים איתי, קראו לנו כשהיה תורנו.
ב. צוות - מאוד מאוד תלוי על מי את נופלת. בלידה הראשונה הייתי עם אביגיל המקסימה (לפני כן הייתי עם מיילדת אחרת שהעצות שלה לא הטיבו איתי). בלידה השנייה הייתי עם ראש המחלקה - סגנון שונה לגמרי לגמרי, וזה התאים לי בדיוק ללידה. הלידה השלישית היתה זוועתית, צוות נוראי ביותר. כשסיפרתי אחר כך לחברה שעבדה שם היא אמרה לי שנפלתי על מישהי שידועה ככזאת.
ג. מעולם לא דחפו לי אפידורל. בלידה האחרונה המיילדת זלזלה בי שביקשתי אפידורל, והיא סתרה את בקשתי בלי להניד עפעף. אני ביקשתי מהמרדים שישים מינון נמוך, והיא אמרה שישים הרבה למרות בקשתי המפורשת. חזרתי על בקשתי לפניו ואכן הוא שם מעט, וב"ה אחרי שהלידה נתקעה, התחלתי להרגיש את צירי הלחץ (האפידורל כבר היה פחות חזק בגלל המינון הנמוך, למרות שניתן לא הרבה זמן קודם) - ואז הלידה התקדמה.
ד. חדרי הלידה נפרדים. יש דלת שלא סוגרים אותה, ויש וילון שאותו אמורים לסגור, אך לא כל המיילדות מקפידות לסגור את הוילון עד הסוף. הדלת נמצאת מול המיטה - כך שאם את יולדת על הגב, ומישהו נכנס (ובהחלט יכול להיכנס רופא מבלי לבדוק)- הוא בדיוק רואה הכל. אני מניחה שכך גם בבתי חולים אחרים. בלידה האחרונה ביקשתי מאימי שתבוא - ושה"תפקיד" שלה בלידה יהיה לסגור את הוילון, כדי להסיר ממני את הדאגה הזו מעל הראש ולהיות פנוייה ללידה. אך המיילדת לא הסכימה שאמא שלי תעשה זאת.
ה. מחלקת יולדות - לא ידעתי ש-א' בשיפוצים. ובלי קשר הייתי ממליצה לך על מחלקה ב' - שהיא ממש אסטתית ויפה, פשוט תענוג. אם במקרה את משיגה את המיטה ליד החלון המשקיף לים - זה בכלל כיף ומרנין את הלב. יש שם גם כיור נעים ונוח לשטוף את התינוק (כך החלפתי לו). גם את הצוות שבתינוקיה ב-ב' אהבתי הרבה יותר.
לגבי אשפוז וביות - זו סוגיה כואבת. עוד לפני שהיתה מחלקה ב' הבטיחו שישימו את נשות הביות בחדר של 2 ולא של 4. בשתי הפעמים שילדתי שמו אותי בחדר של 4, פעם אחת עם מישהי שהיתה ישר אחרי קיסרי, מיוסרת מכאבים. עד כמה שידוע לי ב-ב' יש רק חדרים של 2, לפחות כך היה אצלי. ייתכן שנדחסים שם עכשיו בשל השיפוץ.
הפטנט שהמצאתי לעצמי בלידה האחרונה, כדי לפתור את בעיית האשפוז והביות - "בייביסיטר" בשבילי במהלך הלילה. מישהי שמצאתי, שגרה ליד לניאדו, שהיא חיית לילה, מתוקה וצנועה, ומתרגשת ומלאת חיות להשגיח על תינוק. זו היתה הפעם הראשונה שישנתי טוב בבית חולים. התינוק שלי היה לידי, בחושך ובשקט, ואם בכה - היא הרימה אותו, ואם לא מייד נרגע - העירה אותי וטיפלתי בו. זה היה פשוט תענוג, ושווה כל שקל.
ו. הבעל לא יכול להיות בחדר הקבלה. ובדרך כלל זה לא הרבה זמן. מבחינת צניעות של הבעלים - יש מסדרון מהצד השני שהבעלים נכנסים דרכו. וכל אחד נכנס רק לחדר הרלוונטי, וזה מאוד צנוע ונוח. (חוץ מזה שרופא יכול להיכנס כמו שקרה לי, בלי צורך רפואי, בדיוק כששנייה קודם אמא שלי וחברה יצאו, וכיסוי הראש נפל לי וגם לא בדיוק הייתי מכוסה. נדמה לי, ואני מתכוונת את לברר את זה בקרוב אי"ה - שזה מנוגד לחוק שלא יהיה איתך מלווה, אלא שאת צריכה לבקש את זה. אני לא הייתי מודעת לזה לצערי)
מוסיפה גם לגבי יועצת הנקה - יש בלניאדו יועצת הנקה מתוקה מתוקה, שכל פעם שראיתי אותה כבר היה לי חיוך על הפנים. עם זאת, עקב היכרות קודמת, הלכתי ליועצת הנקה מאוד מקצועית שגרה ליד לניאדו - והיא עזרה לי הרבה יותר. חזרתי אליה כל פעם לאחר לידה, וזה תמיד חידש לי. ב"ה לא היה לי פצעים, וההנקה היתה תמיד טובה, בשונה מסיפורים אחרים במשפחה.
בהצלחה רבה!
(זה מה שקרה לי..)
!!
)
אבל אם תנסי להכנס לחדר רק של ביות זה יהיה לך מעולה..