פורום הריון ולידה (עמוד 5162)

כיוון שאת לא עושה את שניהם, לא בטוח שיראו עד שבוע 16, וגם זה מאוד תלוי בא"ס..(במכשיר עצמו, לא ברופא)

אצל הרופא שלי בקושי ראו מה זה עד שזה היה ברור ממש (וזה היה בן אז זה יותר ברור, אצל בנות זה יותר מסובך)

וזה גם תלוי מאוד בתנוחת העובר בזמן הא"ס, הרבה פעמים הרגליים שלהם מסתירות..

אחרי השקיפות שאלתי את הרוםא שלי מה זה והוא אמר- מה לא אמרו לך שם? אצלי בקושי רואים.. פשוט אצלם זה בצבע נורמלי כזה ולא שחור לבן, אז מבינים יותר טוב...

העיקר שהוא בריא!

ובסוף היתה בת....

אז ללא סקירה מוקדמת אפשר לשער ואולי לראות (תלוי בזוית, בשבוע, במכשיר, בטכנאי וכו')

ורק בסקירה מאוחרת תדעי בוודאות.

אם יש כאב אולי יש לך סתימה?

ועדיין יש תחושת כאב חזקה. מה לעשות?

צריך אנטיביוטיקה.

וואו, לחזור ללימודים פחות מחודש אחרי לידה, באמת לא פשוט.

גם אני חזרתי אחרי חודש (למבחנים).

לגבי הלימודים:

ממה שאני רואה אצל אחרות שממש עוזר להם זה שיהיה מי שישמור על התינוק/ת בזמן הלימודים ואת תצאי להנקות.

זה יקל עלייך מכל השאיבות ועליו.

תנסי לחשוב האם נצרך שתהיי נוכחת בכל השיעורים ללא יוצא מן הכלל? כבר מתחילת סימסטר?

ניסית לחשוב על אופציה של לימוד דרך הסקייפ או משהו כזה שיאפשר לימודים און ליין מהבית אם קשה להשלים מסיכומים?

בכל אופן, המלצתי היא לא לדחות את הלימודים! אני כבר שבועיים אחרי הלידה התחלתי להשלים את כל מה שהחסרתי (מהבית כמובן) וב"ה סגרתי את הפער יחסית מהר. חברות שלי שמשכו את זה אפילו חודש וחצי עד היום (יותר מחצי שנה אחרי) נמרחות עם מועדים מיוחדים למינהם שפוגעים בסימסטרים הבאים.

לגבי הילדים:

אני מניחה שעוד לפני הלידה לקחתם בחשבון שיהיה קשה עם שני פיצים, בהנחה שגם בעלך עושה את המקסימום,

תיזכרי האם מישהו מהסביבה הקרובה הציע עזרה? האם אפשר בקש עזרה? הורים/ אחים/ דודה שיצאה לא מזמן לפנסיה/ שכנה בת 10-12 שמוכנה . אפילו העסקה של הגדול שעתיים ביום תקל עליכם מאוד.

(הערה: אני ממש התביישתי לבקש עזרה כי חשבתי לעצמי, הם יודעים שילדתי אם היה להם זמן פנוי היו מתקשרים להתנדב בעצמם, זה מאוד מקובל אצלנו במשפחה. מסתבר שהמחשבה הזאת לא נכונה, יש הרבה אנשים שישמחו לעזור אבל אין להם את היוזמה להתקשר בעצמם)

יש לכם אפשרות כלכלית? או אפשרות לקבל עזרה כלכלית?

לפחות בעבודות הבית הקלות פעם בשבוע ונניח נקיון יסודי פעם בחודש.

הגדול/ה במסגרת מסודרת או איתך בבית במשך כל היום?

בהצלחה רבה ותני לגוף שלך להחלים! (אל תעמיסי עליו פיזית אחרת העייפות והחולשה רק יגררו וכולכם תסבלו מזה..)

לגבי הלימודים

התינוקת יכולה להיות איתי בלימודים בתנאי שהיא לא מפריעה עד גיל 3 חודשים ככה שהיא תהיה איתי אז אין שאיבות רק הנקה...

אני לומדת באוניברסיטה ככה שלצערי הנוכחות שם חובה ואין מצב להיעדר יותר משבועיים לאחר לידה ואין מצב ללמוד דרך סקייפ או און ליין והחומר גם קשה ככה שעדיף שאני כן אהיה נוכחת.

ממש לא בא בחשבון לדחות את הלימודים כי אני לא בשנה ראשונה אלא כבר לקראת סיום (מסיימת לימודים באדר)

לגבי הילדים

לא לקחנו בחשבון את ההתמודדות עם שתי קטנים כי אני הייתי על גלולות והנקתי מלא ולמרות הכל נכנסתי להריון שידעתי עליו רק בסוף חודש שלישי בזכות הילד שלא רצה יותר לינוק וחיכתי לקבל מחזור שלא הגיע ואז עשיתי בדיקה בייתית והייתי בשוק אז הלכתי לרופאה (חשבתי שאני בהתחלה) והיא אמרה לי לפי הגודל של העובר את מתחילה רביעי...

הבעיה היא שבעלי עוזר קצת אבל לא ממש...

לצערי אין לי מי שהציע עזרה (ומי שהציע כבר ניצלתי אצלו את החגים ולהשיג באיזור שאני גרה בייביסיטר זה פרוייקט!ניקיון זה לא הבעיה אצלי כי אני חולת נקיון ככה שהבית שלי תמיד נקי (חוץ מהחדר של הילד שהוא עם המשחקים...)

והגדול איתי וכשאני בלימודים או בעבודה אז אצל מטפלת פרטית

איזה מתוקה את שאת כותבת תגובה לכל אחת שהגיבה לך..

מצטערת שאין ביכולתי עוד עצות לתת לך, גם כי יש לי ילד אחד וגם כי אמרת שאין מה לעשות עם הלימודים..

אני גם חושבת כמו יפעת שאת ובעלך צריכים לשבת ביחד ולפרוס את כל מה שצריך לעשות (ואם הוא עובד אז לא לקחת את זה כברור מאליו אלא זה עוד מטלה משותפת שהוא עושה ולפעמים זה ממש גומר אותם וקשה לנו הנשים לקבל את זה שבבית ובילדים לא מתחלקים באופן הוגן)

שום דבר לא ברור מאליו! את עכשיו אחרי לידה ולא במיטבך, אז טבעי שתעשי פחות ממה שהיית מסוגלת בזמנים אחרים.

לא מזמן היה דיון שלם פה או בפורום נשואים טריים על חלוקת הנטל בין האישה לבעל כשהאשה הייתה בהריון והיה לה קשה.

היה שם טיפים איך לנהל את הבית (למרות שאמרת שעיקר הקושי זה הילדים ולא הבית אבל אולי זה יעזור לך)

אולי עוד משהו שיכול לעזור: אם יש שכנה שבחופשת לידה מסודרת (נניח הא עובדת מסודר וחודשיים אחרי לידה)

יש מצב שהיא באה אלייך עם התינוק ועושים דברים ביחד? זה גם מקל מבחינה נפשית לא להיות כל היום לבד עם התינוקות וגם פיזית, נניח כשאת מניקה והיא לא, היא תוכל לתת צעצוע, בקבוק לבן השנה שלך.

זה ריאלי? זה לא מנסיון, סתם חשבתי על זה.

כשגיסתי הייתה בחופשת לידה היא עזרה לי המון בטלפון לברר על מטפלות וכו'.

כנ"ל קניות לתינוק (ובכלל). נשמע שאתם גרים בחור אז זה ממש יקל עליכם אם יעשו לכם קניות. (או אתם תזמינו באינטרנט ושכנים עם רכב יביאו לכם הביתה)

ואני ממש ממש מצטערת שלא דייקתי בדברי מקודם, אין זה מענייני אם תכננתם מראש את ההריון או לא!! התכוונתי שלפני הלידה, כשההריון היה מציאות מוגמרת אז לפעמים יש אנשים שפוגשים פעם ב.. ומציעים עזרה רק שלא שומעים מהם אחרי הלידה ובכ"ז הם שמחים לעזור. לעניין העזרה כבר התייחסת. רק ראיתי צורך להתנצל על הדברים.

ועוד משהו: את ממש ממש מדהימה!! לגדל שני ילדים, מוטיבציה לחזור ללימודים ולסיים את התואר, לתקתק את הבית. אשרייך!!! את ממש חרוצה! יש לי הרבה מה ללמוד ממך, אז אל תעלמי לנו, בע"ה בהריון הבא שיהיה לי למי לפנות לקבל עצות..

כמו שאני מצפה לתגובה ככה אתם מצפות לתשובה...

הוא עובד אבל גם בעבודה הוא רק יושב ומשגיח מידי פעם אמור לעשות משהו קטן וקל ככה שהוא לא הכי מתאמץ

ואני כבר מותשת נפשית ופיזית אבל הוא לא הכי תומך (לצערי הוא השתנה מאוד מלפני החתונה לאחרי החתונה מבחינת היחס שלו כלפי)

אין מישהי שתעזור באיזור שלי וקניות אני נוהגת לחנות פעם בשבועיים וקונה קניה מרוכזת.

גם כשההריון היה מוגמר הוא לא חשב איך אני אתמודד אחרי הוא אמר יהיה בסדר וזהו אפילו להציע עזרה לא חשב.

אני לא מדהימה אלא פשוט מנסה להתמודד עם המציאות.

ולמה שאני אעלם?

בעזרת ה' אני אשמח לעזור לך אם יהיה לי מה לייעץ לך.

מחכה לקרוא את סיפור הלידה.

קודם כל תזכרי שכל ההתחלות קשות,ה"גדול "שלך כבר מתחיל ללכת?

שהוא יתחיל יהיה לך קצת יותר קל,אני ממליצה על תיאום ציפיות מול הבעל מי לוקחת למעון/מטפלת וכו'..נצלי את השבוע לפני החזרה ללימודים לישון..את חייבת לחזור?

בקשי עזרה מהסביבה ואפילו בתשלום.

לגבי הגדול,נסי לשתף אותו תביא לי טיטול,בקבוק וכו'...

כמה שפחות להגיד "לא" רק על דברים מסוכנים או שתגדירו מראש מה הגבולות שלכם.

נסי להגיד יותר אתה רוצה ללטף,כאן ברגל ביד. במקום לא לגעת בראש..

בזמן הנקה תקראי לגדול סיפור או קופסא מיודת כשאת מניקה.בהצלחה!

הגדול רק עם תמיכה בכיסא או קיר הולך

אני חייבת לחזור ללימודים

אין ממי לבקש עזרה באיזור שאני גרה (כולם תמיד עסוקים או לא יכולים)

הוא עדין לא מבין את ההוראות להביא טיטול או לעזור.

הוא לא נותן לאף אחד להתקרב אליה רק לבעלי והוא מנשק אותה ומלטף ולא מציק לה.

קנינו לו משחקים חדשים אבל הוא רוצה שנשב איתו לשחק ולא נשים לו ונשב ליד...

סיפור הלידה (קצת ארוך ובעיקר מלחיץ):

בראש השנה (א' תשרי) בשעה 5:00 בבוקר התעוררתי בגלל צירים אני בדיוק התחלתי שבוע 36 ככה שהייתי רגועה שאני בחודש תשיעי (כי את הראשון ילדתי בחודש שישי!!!) אני מסתובבת לצד עושה תנוחת עובר וממשיכה לישון כי הצירים לא היו חזקים (ולכן הייתי בטוחה שזה צירים מדומים) אחרי שעה אני מתעוררת כי שוב צירים שמעירים אותי אני מחליטה לקום וכדי לעשות משהו מועיל אני אומרת את כל הספר תהילים. בשעה 7:45 גמרתי את התהילים ואני מעירה את בעלי שיקום להתפלל כי הוא אמור להיות חזן. ואני מספרת לו שיש לי צירים אבל לא רצינייםאז אני בהמשך אלך לבית הכנסת לשמוע את התקיעת שופר אלא אם כן הצירים לא ירגעו ואני אלך לבדוק מה זה בבית חולים (את הקטן חמותי לקחה בדיוק יום לפני כדי שאני אוכל בחג להיות רק עם בעלי ולנוח) בשעה 8:00 אני מסכמת עם בעלי שאם הוא לא רואה אותי בבית כנסת ויש מפתח בארון חשמל אז זה סימן שאני בבית חולים. איך שהוא יוצא אני עם צירים כואבים ובגלל שלידה ראשונה ידעתי שהמקלחת עזרה לי להקל על הכאב אני נכנסת להתקלח ונמצאת שם איזה חצי שעה. אחר כך יושבת קצת לאכול משהו ונזכרת שלא הבאתי את השוקו מהמטבח אז אני באה לקום ולא מצליחה מרוב כאב. באותו רגע הבנתי שאני עם צירים אמיתיים ולא צירים מדומים. בגלל התכיפות של הצירים שנהיתה ואני לא יכולה לזוז הזמנתי אמבולנס. תוך כדי שיחה אני שוב עם ציר והפעם ממש כואב אז אני צועקת לו אם אתה לא מגיע עכשיו אני יולדת בבית. תוך 5 דקות האמבולנס הגיע (למזלי) והפרמדיק אומר לי בואי תרדי מדרגות זה טוב לך. אני צועקת עליו (מרוב הכאב) אני לא יכולה לזוז איך לרדת 2 קומות? אז הביאו אלונקה והורידו אותי תמדרגות. אחרי נסיעה שאני צועקת עליו סע מהר כי אני יולדת כבר באמבולנס והוא עונה לי עוד חצי דקה אנחנו בבית חולים נגמר הנסיעה ובמעלית אני צועקת יש לי לחץ. הוא עונה חכי את נכנסת ישר לחדר לידה ולא למיון נשים ובאמת ככה היה הוא נכנס עם צעקות של לידה פעילה עוד רגע יולדת. באים להעביר אותי למיטה ולבדוק ואני צועקת יש לי לחץ אז המיילדת מסתכלת עלי וצועקת היא יולדת עכשיו. ואני עוד עוד על האלונקה יושבת מהר העבירו אותי לשבת במיטה של החדר לידה ולא יכולתי להחזיק את עצמי ונפלתי לרוחב של המיטה ושוב היה לי ציר לחץ אז המיילדת מסתכלת ואומרת אני רואה את הראש תני לחיצה והיא בחוץ! ובאמת תוך 4 דקות!! מהכניסה לחדר לידה הייתי אחרי ההככל! (אפילו שתכננתי ללדת עם אפידורל) התינוקת שקלה 2.690 (2 קילו יותר מהבן...)

ואת ממש אמיצה ששלחת את בעלך לתפילה ונשארת לבד בבית בכזה שלב!

לגבי שאר השאלות, הרבה כוח. קחי נשימה א-ר-ו-כ-ה ותעשי מאמץ לסיים את הלימודים כשיגיע הזמן. (יש אופציה לסמסטר ב' ולא א'?)

אני מבינה שאתם לא ליד המשפחה, או שהם לא יכולים לעזור. תבדקי אבל אפשרות לשלוח את הגדול למטפלת הפרטית גם בחלק מהזמן שאת בבית. את חייבת מעט זמן לנוח ולהשלים את הלילות הלבנים בבקרים וזה לא מותרות, זה בסיסי ממש!

כולנו רוצות כל שניה להיות עם הילדים, אך לפעמים דווקא המעט ששולחים אותם למטפלת ונמצאים בבית, הוא בדיוק הזמן בו אנו מתמלאות ויש לנו יותר כוח לגדול. להיות 24/7 עם 2, חוץ מהזמן שתלמדי והגדול לא איתך, זה לא תמיד נכון, בטח לא כ"כ מעט זמן אחרי לידה. ובהתחשב בזה שיהיו לך גם מטלות מהלימודים.

בהצלחה רבה!

זה הפחד שלי שפעם הבאה אני אלד בבית או בדרך. (לידה ראשונה היתה תוך 2:56 והפעם תוך 0:11)

אין אופציה לסמסטר ב' במקום סמסטר א' כי נשאר לי רק עוד סמסטר אחד...

קחי אוויר, זה רק כמה חדשים ואת מסיימת את הקושי הזה ויש לך מקצוע ביד! מקווה ש - ה' יעזור בכל, שהילדים יהיו בריאים וכל מה שמסביב יזרום טוב ובשגרה - תתפללי על זה!. העומס הקבוע יהיה מספיק. וגם תשתדלי בימים שאת לא לומדת לנשום מעט ולמלא את המאגרים פיזית ונפשית. 

לגבי הלידות הבאות, בע"ה שתזכי לעוד ילדים מתוקים אחרי שתתאוששי. לחברה שלי שיש לידות קצרות וילד אחד היא ילדה בעבודה עוד לפני שהספיק להגיע אמבולנס, פחות משעה מהציר הראשון. מילדת אמרה לה שבלידות הבאות בציר הראשון היא קוראת לאמבולנס מייד וכך היא עשתה והגיעה עם פתיחה מלאה לביה"ח אחרי  בקשי 40 דק' של צירים. 

אז שתזכי, אך יש זמן.

וואו איזה סיפור..תודה על השיתוף.

לידה שניה קלאסית.

מקווה שיש לך חוויה חיובית.

לא אני שמתי את המפתח אלא הפרמדיק שם אחרי שאמרתי לו שצריך לשים שם כי אני באתי לנעול את הבית והוא לקח לי את המפתח לעזור לי

טוב שזה לפחות היה מהר..

אמאלה, איך הבן בריא ושלם?

אם הוא נולד במשקל כזה ובחודש שישי?

היינו 4 חודשים בפגיה (יותר נכון ב-2 פגיות כי היה מצב ממש קשה אז העבירו למקום יותר טוב)

יש קצת סיבוכי נשימה אבל התפתחות תקינה חוץ מזה שנראה קטן לגילו.

אבל הוא בריא ושלם

ושבוע הבא חוזרים ללימודים...

למזלך רק פעמיי בשבוע את לומדת כך שהמצב לא נורא בכלל!

בגלל שגם הבן הגדול שלך הוא קטנטן אז הוא בטח יושן בצהריים כך שיש לך זמן לנוח במשך היום אז שיהיה בהצלחה.

ואולי כדאי שתשקלי לשים אותו בגן. אני מאד מצטערת שלא הכנסתי אתה הגדול שלי כי היה לו מאד משעמם  להיתקע איתי בבית כשלא יכולתי לתת לו תשומת לב וחברה. וגם בשבילי שיכולתי לנוח כמו שצריך ולא לדאוג שהוא לא אוכל כמו שצריך

אבל הלימודים הם משעה 8:30 עד 18:45...

ישן שעה אבל בדיוק זה השעה שהיא תמיד קמה לינוק. (לפחות יש לה שעות אכילה)

הוא לפעמים אצל מטפלת פרטית.

לפני כמה שנים. אותו רווח (כמעט) בין הילדים ולימודים של יומיים מטורפים.

המלצותי:

הרבה סבלנות, זו תקופה קשה אבל אח"כ הם נהיים חברים וזה פשוט מדהים!!!!!! וגם קל כי הם פשוט מעסיקים את עצמם שעות...

הגדול במסגרת? אם כן להשתדל בזמן שהוא חוזר (בימים שאת לא בלימודים) להשקיע בו את שעות אחה"צ.

לגבי העיפות- בבקרים שאת עם הקטן, אם הוא לא נותן לנוח ,אפשר לשים אצל שכנה (עדיף בתשלום- שתרגישי בנח) לשעה וחצי ולנוח.

בלימודים- אם מותר להביא את הקטן אז הכי טוב אם לא, להשיג משהי שתשמור עליו בחוץ (זה לא הזמן לחסוך בכסף)

לנסות לעשות קיצורי דרך בלימודים- לצלם סיכומים, אם צריך מאמרים באנגלית וזה קשה לך לשלוח לתרגום (על אף המחיר הגבוה).

לנסות להשיג עזרה מאנשים אהובים שיעניקו עוד תשומת לב לגדול, שיהיו עוד דמויות אהובות ומוכרות ומפנקות חוץ מאמא (העסוקה והעייפה ביותר....)

וכמובן- כמה שהבעל יכול יותר- יותר טוב...(לא כתבת מה הוא עושה...)

וכמובן להוריד מטלות מיותרות מה שאחרים יכולים לעשות (גם בתשלום) שיעשו לדוג' שטיפת הבית, גיהוץ וכ'.

אוכל- אם יש אמא שמוכנה להכין ולהקפיא ולהביא לך- זה הזמן...ואם לא, יש גם קיצורי דרך בבישול...אבל כמובן תאכלי טוב כי זה חלק מהעייפות...

המון הצלחה ואורך רוח

מזל טוב!!!!!!!!!

הגדול לא במסגרת ואין לי אצל מי לשים אפילו לחצי שעה.

מותר להביא תינוקות עד גיל 3 חודשים ככה שהיא תהיה איתי.

עם הלימודים זה לא בעיה אלא מתיש (נשאר עוד סמסטר אחד) ולגבי מאמרים באנגלית אני יכולה לתרגם לבד. (אני מגיעה אחרי מגורים באמריקה של 7 שנים)

הבעל עובד משעה 13:00 עד שעה 23:30 הוא לא בבית ובבוקר יש גם תפילה אז גם בבוקר הוא לא נמצא הרבה...

מבחינת הבית אני לא אוהבת שאחרים מנקים לי אני חולת ניקיון ככה שהבית נקי.

ולצערי אין אמא שתעזור

מה שהתכוונתי זה שזו תקופה לחוצה ומעייפת וצריך למצוא קיצורי דרך (כל אחד במה שמתאים לו) כנראה מה שעזר לי לא יעזור לך. אבל נראה לי שאם הבעל נמצא בבוקר (אחריהתפילה) בימים שאת בבית- כדאי לישון קצת אם הוא יכול לשמור על הילדים.

מה תעשי עם הגדול בימים של הלימודים?

כיף לשמוע שנשאר לך רק עוד סמסטר אחד...ב"ה...

הגדול ילך למטפלת

וכמו שכתבתי כבר לבעלי לא הכי אכפת שאני קורסת

כל קושי מתגמד כשיש תמיכה אבל כשמרגישים לבד, הכל גדול עלינו והעובדה שילדת הרגע מעצימה הכל. 

כדאי לך לחשוב מה הקושי, לשוחח עליו עם בן הזוג ואם יש צורך ללכת לייעוץ. אל תבלעי את כל הצפרדעים... אם באמת לא איכפת לו והוא שונה ממה שהכרת ויש בעיות קשות יעוץ מקצועי יועיל מאד. מבין השורות עולה שכאן עיקר המצוקה שלך. מתפללת עלייך.

קחי בחשבון שכל לידה מטלטלת את המשפחה ואת 2 בני הזוג וטבעי שיהיו מתחים אך אסור להשלים איתם.

בהצלחה!

מה שאני גיליתי שמאד מקל זה לאכול משהו איך שמתעוררים. אפילו לפני צחצוח שיניים..

בלי זה הייתי עם בחילות יום שלם.

היריון קל! שבסופו לידה קלה ותינוק בריא!

יש מקרים בהם הבחילות ממש קשות ויש נשים שאצלהם זה קצת פחות.

זה מאוד שונה מאישה לאישה. בד"כ זה בזמן החודשים הרשאונים חודשיים חודש וחצי-ושוב יש כאלה שאצלהם לא היה בכלל או שהיה יותר או שהיה פחות.

לי באופן אישי היה מאוד לא פשוט בתקופת הבחילות ממש סיוט, והשם עוזר -לקחתי סיקריד שמעט הקל ואח"כ לא עזר.

צריך רק לשמוח והתעודד בתקופה הזו מהדבר המדהים שקורה בתוכך!

בתחילת הריון אני תמיד מסתובבת עם חבילת מסטיקים. במיוחד טעם מנטה נותן מעט תחושת רעננות.

תרגישי טוב

שמעתי מגיסתה של של בת דודה של בעלי שמומלץ לשתות תה שומר. בשעה טובה!

יש אופציה להירשם חזרה ללימודים או שכרגע זו עובדה מוגמרת שאת מתחילה שנה הבאה?

כומ"כ יעזור לנו לדעת מה המקצוע, מה מרחק ממקום המגורים למקום הלימודים, האם יש אופציה לתינוקיה במוסד הלימודים וכו' וכמה שנים הלימודים.

בהמשך בלנ"ד אכתוב את דעתי.

בהצלחה!!

יש אופציה להקפיא את קבלתי ללימודים לשנה הבאה, וזה מה שעשיתי.

את שאר הפרטים אני מעדיפה להשאיר חסויים.

בגדול הלימודים הם כ3 שנים, יש שם תינוקיה

אני חושבת שיש אופציה להתחרט, אם כי זה די דחוק.

למשל, נניח שאת גאון על היפראקטיבי ועשירה מספיק כדי לממן בייביסיטר שתעקוב אחריך ללימודים ותגיש לך את התינוקת בכל הפסקה להנקה, אז הייתי אומרת - לכי על זה! ויש כאלה נשים (אפילו מכירה בעצמי).

אבל אם אני חושבת על כלל האימהות וכלל התינוקות, קרוב לוודאי שהבחירה שעשית היא הנכונה לרובן בוודאי לרוב רובן של התינוקות...

הלימודים לא בורחים לשום מקום גם אם כווולם נותנים לנו את התחושה שכן.. לעומת זאת הזמן הזה עם הפיצית לא יחזור לעולם.

עוד מחשבה-מה יקרה אם תחליטי ללמוד רק חלק? לעשות כמה קורסים כדי שכשתתחילי ללמוד יהיה לך פחות לחץ?

לקחת קורסים כבר מעכשיו. רק פוחדת שאולי אני מורחת את הכל סתם...

אבל את אמא! זה תפקיד רציני שלוקח המון כוחות וזמן!

את לא עושה לעצמך הקלות, את לוקחת אחריות על הבת שלך שצריכה אותך כרגע. וכשתרגישי מוכנה לצאת לכמה ימים את תדעי.

העולם החליט שצריך לסיים תואר בשלוש שנים, אבל תאכלס העולם בימינו מחליט הרבה דברים מוזרים ולא הגיוניים...

תלכי עם הלב שלך ולגבי כל התגובות של "מה יהיה בעתיד"-תשאירי את העניינים האלה לקב"ה, יש לו אחלה תכנונים.

אני ממש לא גאונה, סתם חכמה רגילה (:

ואין לי כסף מיותר.

הלוואי שהיתה לי גם מישהי שהיתה יכולה לשמור עליה במקביל, זה היה נפלא...

אבל לא.

יש רק תינוקיה והרבה מצפון.

הבעיה היא שאני חוששת  שעם השנים לא יהיה לי יותר זמן פנוי מעכשיו (עוד הריונות בעזרת ה', עוד ילדים)

כשתרגישי צורך ללמוד משהו כמו שאת מרגישה כעת צורך להיות עם הקטנה, אני בטוחה שפתאום הכל ייראה הגיוני ויסתדר כאילו מאליו.

האם את נהנית מהלימודים? האם את מגשימה חלום? אם לא, לדעתי לא שווה את ההקרבה... יש מצב שפתאום תגלי מה את באמת רוצה ללמוד, ויסתבר שזה קורס פעמיים בשבוע בערב, כשבעלך בבית... סתם דוגמא

וב"ה לא מתחרטת!

הרבה סיעתא דשמיא בהחלטות.

ב"ה עברה שנה, ואני לא מצטערת על רגע!!

פשוט דבר מדהים ומעולה להיות איתו בבית! אפחד לא יחזיר לי את הזמן הנפלא הזה.

זו באמת החלטה לא פשוטה וגם לי היו מדי פעם "התחרטויות", אך היום אני ממש שמחה על זה..

שיהיה בהצלחה רבה ותהיי שלמה עם עצמך כי לדעתי זה הכי חשוב לך ולילד!

 (עוד מסקנה שיש לי משנה זו- חשוב מאוד למצוא חיי חברה כלשהם, לצאת מהבית ולא להיות כל היום רק עם הילד כי את אשה וצריכה את השיחה הזו, את הדיבורים וכו'.. אם זה עיר- צאי אפילו סתם למרכז קניות, ואם ישוב- גם, אפילו למכולת או לפארק כלשהו- כדי להיות עם אמהות אחרות ולשתף בחיי היומיום.. הן בד"כ יבינו את המקום שלך הכי טוב..!)

היא וודאי טובה! כי את אמא שלה ויודעת מה הכי טוב עבורכן

ובמרבית המקרים- אפילו צודקת

אבל כהמלצה: אולי כדאי לך לבדוק אופציה של לימודים ליום אחד

או כמה קורסים בודדים, אפילו אחד.

וזאת- כי לפעמים משנה לשנה הקורסים משתנים והמחויבויות גדלות.

אך אם את מתחילה ב"מסלול" של שנת הלימודים הנוכחית,

את תמשיכי בו גם אם זה יארך זמן רב 

בהצלחה ומזל טוב!

אבל מצד שני בטח הלימודים זה לא שנה אחת..

ובע"ה אם את מתכננת עוד ילדים אז גם אותם תצטרכי לעזוב וזה לא יהיה יותר קל (עם 2 ילדים..)

אז אולי כדאי לך להתחיל ללמוד השנה,

אבל כמובן שזה מה שאני חושבת בנוגע לנתונים שכתבת..

אני חושבת להתחיל כמה שיותר מוקדם אבל לנסות ללמוד גם מהבית. (כלומר, כמה שיותר להבריז משיעורים) ברוב המקצועות ככל שמתקדמים יותר ככה יותר קשה, כנ"ל לגבי הילדים.

לכן דחיית הלימודים רק תקשה על ההמשך.

יש גם את השיקול שככל שתסיימי את התואר מהר יותר תרוויחי משכורת טובה יותר וזה יהיה משמעותי אם זה בעוד 3 או בעוד 4 שנים.

בהצלחה רבה לך!

אם את מחליטה להישאר איתה בבית, תהנו ביחד!!

יש מצב שתצפי לעוד פיצי קטן ועוד ילדה שכמעט בת שנה. ואז? אז לא יהיה קשה להתחיל ללמוד??..

נקודה למחשבה. תמיד יהיו עוד דברים לעשות מעבר לגידול הילדים,

לעניות דעתי צריך לעשותם, ואם זאת להיות עם עניים פקוחות לגבי סדר העדיפיות.

לא צריך שלפוחית מלאה

אם מגיעים עד שבוע 7-8 אז זה בדיקה פנימית אז כדאי להגיע אחרי...

כשהייתי בהריון הגעתי עם שלפוחית מלאה והרופאה שאלה אותי אם אני צריכה להתפנות

כי פשוט לא רואים כלום

היום אומרים אפילו 26-28...

אז תודה לכן על העזרה .

הבנתי שאת צריכה להיות הראשונה שטובלת במקווה באותו היום כדי שלא יהיה חשש לזיהום.

וגם יש איזה עניין עם הברכה שמכיוון שאין חיוב לטבול אי אפשר לברך- אבל אני לא בטוחה, תבררי..

חיכינו לבכורנו כמה שנים. חברה טובה טבלה לפני לידה והציעה לי לבוא איתה. אחרי 9 חודשים נולד בננו.

אחרי שנתיים היא שוב טבלה לפני לידה ושאלה אותי אם ארצה לבוא. (זה היה חצי בצחוק). אחרי 9 חודשים נולד בננו השני.

אני טבלתי בתחילת תשיעי. חוויה מרגשת. ממליצה ממש.

שתהיה לך לידה קלה וידיים מלאות.

ותתפללי עלי כי עכשיו אני שוב בציפייה. (אולי תזמיני אותי לטבול אחרייך?...)

לא מברכים כי זו לא טבילת מצווה.

לדעתי אין ממה לחשוש אבל אולי אני לא מספיק מקצועית

כלומר לא משנה באיזה שלב בחודש היא כרגע?

אני בזמנו אמרתי לחברה שאם בא לה אני אשמח.. זה לא פאדיחה, וזה כדאי..

לפניה..

כך הסגולה עבדה אצלי פעמיים!

שימי לב שמומלץ בתחילת תשיעי כי לקראת התאריך יכול להיות שיש כבר פתיחה וזה יכול לגרום לזיהום. בכל מקרה רוב המקוואות מחליפים מים פעם בשבוע. תנסי אולי לבוא כשהמים חדשים..

לי הייתה לידה קלה ממש ב"ה.. אולי גם בזכות הטבילה..

ואני לא יודעת מי טבלה אחרי ככה שאני לא יודעת אם היא נושעה....

עם זאת, גם בלידות שלא יצא לי לטבול, הלך לי יופי ב"ה!

הרגשתי כמו היפופוטם במים..

אבל הייתה לידה קלה ב"ה..

בלידה השניה לא טבלתי והיא הייתה יותר קשה..

לא יודעת אם זה קשור אבל זה מה שהיה..

היא ברמה כזאת שמסוכנת בהריון..

ולא הייתי ראשונה וב"ה לא היה שום זיהום.. זה נראה לי נדיר..

זה היה לפני יו"כ גם אז זה היה ממש מרגש וכיף.. חוויה חיובית שכזו..

היה לי זירוז די מתוכנן אז אני לא יודעת אם כאשר טבלתי היתה פתיחה ולא שמעתי על זיהומים- עד הרגע שקראתי מה שכתבו.. (זה היה בשבוע 37 להריון)

מה שכן- כדאי לטבול תחילת 9 כי אין לך מושג מתי תלדי..

זה באמת ככה... את צריכה לבקש לדבר עם נציג של פלטינום 

והם בטוח יידעו...

שימי לב- בכללית לא ידעו לענות לך על זה.. עדיף ללכת למקום שאת משלמת את המינימום שגובה הקופה- ולא משלמת סכום גבוה בהרבה ואז אמורים להחזיר, לי עד היום לא החזיר 700 ש"ח על סקירה מוקדמת ועוד איזה סכום,

והבנתי שיש רופאים/ מרפאות פרטיות שעובדות בצורה אחת- לוקחות * מחיר, ואז אומרות שהן ישלחו לקופה את החשבוניות- והקופה תחזיר את הכסף,

ויש קופות שלוקחות מראש כמה שהקופה מממנת (114 ש"ח לסקירה- בעצם פלטינום זה אפילו פחות נראה לי..)

ובהחלט עדיף ללכת מראש לרופא שלוקח את הסכום הזה ולא יותר.

ממה שאני יודעת- סקירה אחת על חשבון הקופה (עולה לנו סכום סמלי של 28 ש"ח) וסקירה שניה (אם עושים) עולה 114 (לכללית מושלם). אל תשלמי יותר לדעתי. זה סתם עניין של מדיניות מרפאות פרטיות, יש רופאים שלוקחים מראש את הסכום הנמוך..

בהצלחה!!

תעשי שינוי מחשבתי, תצירי מצבים שיגרמו לך להתרגש יותר, תחשבי על סיטואציות שעושות לך טוב.

20121014104353.jpg עמוד 1

20121014104413.jpg עמוד 2

20121014104458.jpg עמוד 3

20121014104553.jpg עמוד 4

20121014104606.jpg עמוד 5

כך שמעתי. אני לא בקיאה. תבררי.

בהצלחה

אילנג אילנג, רוז, יסמין, ברגמוט, תפוז מר.

8 טיפות במבער עם מים חמים (יכולה לבחור לשים יותר טיפות משמן שאת הריח שלו את יותר אוהבת ופחות משמן אחר-אבל בסה"כ שיגיע ל8 טיפות)/ באמבטיה/ לטפטף על נרות.

לעיסוי- 10 מ"ל של שמן שקדים/שומשום

         4-12 טיפות מהשמנים הנ"ל (תלוי כמה חזק תרצי שההשפעה תהיה)

נסו ליצור אווירה רגועה, אולי תכינו אחד לשני מתנות/מכתב/אוכל טעים, שימו מוסיקה טובה- והעיקר בלי לחץ

את השמנים ניתן לקנות בבית טבע?

האם רפלקסולוגיה יכולה לעזור? אם כן בדרך כלל יש כיסוי מהקופת חולים לרפלקסולוגיה?

בקשר לרפלקסולוגיה אני יודעת שברוב הקופות זה נחשב "רפואה משלימה" ואז גובים ממך כ-30 ש"ח לטיפול מטעם הקופה. אבל בכל קופה זה משתנה אז כדאי לברר באתר שלהם, מה גם שלא לכל הקופות יש מרפאות כאלו בכל הישובים.

בקשר לחשק המיני אני יכולה להגיד לך מניסיון שאחרי שנים עם גלולות זה יכול לקרות ואפילו יש לזה תוקף מדעי, למרות שכמו שכתוב שם, יש נשים שאצלן זה הפוך והגלולות דווקא מגבירות אצלן את החשק. נסו לצאת לאיזה ערב רגוע יחד ונסי להשתחרר מהדאגות והלחצים (זה קשה, אני יודעת, אבל שווה לנסות)

כן, בדרך כלל בכל חנות טבע יש שמנים אתריים. אם את רוצה אמליץ לך באישי על חברה מסויימת שאני סומכת על המוצרים שלהם כי מכירה את הבעלים אישית.

לגבי הרפלקסולוגיה-אפשר לטפל באמצעות רפלקסולוגיה לצורך איזון הורמונלי.

ניתן לקבל כיסוי אם מקבלים הפניה. כיום לכל קופת חולים יש מרפאה של רפואה משלימה אז אני לא יודעת להגיד לך אם תלכי באופן פרטי למישהי אם יחזירו לך כסף. כדאי לברר.

כמו שכתבת- עדינה, אנושית, מקצועית, לא שולחת למלא בדיקות

פתוחה גם לכיוון אלטרנטיבי (אבל לא מציעה מיוזמתה למטופלת)

אני מאוד מרוצה.

לא מתאים למי שרוצה שהרופאה תרדוף אחריה

האחריות היא קודם כל של המטופלת

כמו כל דבר בחיים.

אם את רוצה לשאוב ארוחה, את צריכה לשאוב בשעות קבועות. בתוך מספר ימים הכמות תעלה משמעותית באותן שעות.

בנוסף, ניתן לשאוב בצד אחד בזמן שהתינוק יונק מהצד השני.

את בעצם אומרת שבין הארוחות של הילד אני אמורה לשאוב?

האם אני יכולה לצרף כמה שאיבות מאותו יום?

ממליצה לך לשאוב בבוקר יש יותר חלב או בלילה אם הוא ישן לילה שלם,זה קשה יותר כי צריך לקום במיוחד. בהצלח.

אני מלווה המון נשים בלידת VBAC לפרטים במסר או בפלאפון.

בהצלחה!

לא קרה ב"ה

ושאלתי אחות טיפת חלב והיא אמרה שהתינוק בבטן לא ידבק

אצלי היתי בשביעי כששתי הגדולות חלו ולא נדבקתי אעפ"י שלא היה לי כשהייתי ילדה. כנראה היה לי כ"כ חלש שלא ידעו אך הגוף כבר התחסן.

בהריון האחרון עשיתי פילאטיס עד הלידה...ההריון והלידה [ 4קילו] עברו מדהים, הייתי עם מרץ פחות עייפה וגמישה יחסית.

זה נגרם מחוסר במגנזיום. התחילה עונת הבננות - מומלץ

כשזה קורה, כדאי לעשות עם הרגל "פלקס", כמו בבלט. אפשר בעזרת היד, למשוך את אצבעות כף הרגל למעלה, לכיוון הראש. לחילופין אפשר לעמוד על הרצפה, אם יש לך כח

זה מוכר וכואב,נסי להניח ישר את הרגל על רצפה קרה,או למתוח אותה בפלקס.

בדר"כ זה חוסר במגנזיום תאכלי בננות,אבוקדו שקדים וכו'..

וזאת תופעה מוכרת בהריון..

לי עזר להיעמד על הרצפה..

ותעשי בדיקת דם לאחר הפנית רופא משפחה השבוע ותבדקי שאכן חיובי וכו'.

לגבי האולטרסאונד- אם תבואי בשבועות הראשונים יעשו לך בדיקה פנימית. ואם תבואי קצת מאוחר- אז יעשו לך US רגיל..

המון מזל טוב!!!!

תשאלי רב על כל בדיקה

בהצלחה בברית..מחכה לקרוא את סיפור הלידה!

שתגלי אותם לתורה חופה ומעשים טובים!!!

ובקלות...!!!!!!

הרבה נחת!

עם הפיצים ועם הגדולים. אתגר לא קטן, אך כיפי. נשמח לשמוע את סיפור הלידה. 

שתזכו לגדלם לתורה לחופה ולמעש"ט, מתוך בריאות הגוף והנפש!

וכמובן, מחכה בקוצר רוח לשמוע את עלילות הלידה וגם ההריון!!

בס"ד

לפי מה שההורים שלי אומרים שזה מילא את הבית פי שתיים בשמחה [ועוד אנחנו לא בכורים..]

אנחנו נולדנו בקיסרי ולא יודעים עדיין [24 שנה אחרי] מי יותר גדול אז אצלכם תנסו לזכור מי יותר גדול..

אנחנו גם שני בנים וקבלנו את השמות הסמיליים שנולדנו בסוכות חגי ואסף על חג האסיף ובפרשה הכי קצרה האזינו שחולקה לשלוש כי יש לנו בנדוד שקטן ממנו ב4 ימים ואיתנו בפרשה...

מזל טוב ותהנו!

גם אני ילדתי לפני ארבעה חודשים תאומים בנים (בקיסרי), וגם הם נימולו שלושה שבועות לאחר הולדתם.

הלידה הייתה בזמנה?

הרבה נחת ואושר!