פורום הריון ולידה (עמוד 5179)

גם את ההתחתחות, נותנים "טיפים" לגידול הילד וכו'...

אפשר לעשות זאת בלי לתת חיסונים.

דבר נוסף בקשר לחיסונים שמעתי שיש רופא מומחה שמתאים לכל ילד את החיסונים לפי מה שמתאים לו, ז"א איזה חיסון ינתן ובאיזה גיל.

נראה לי שלמי שיש יכולת כדאי ללכת על זה... (אני לא עשיתי אבל מכירה מישהו שעשה לבן שלו לאחר שחלה המון...)

בנוסף את יכולה לאחר את מתן החיסונים לפי רצונך.

דבר נוסף, לפי דעתי לא כדאי להוריד או לדחות לילד חיסונים לפי דעתך אלא ע"י מישהו שמומחה כמו למשל אותו רופא שהזכרתי לעיל (אלא אם כן את מומחית...) אלא אם כן זה למחלות קלות כמו אבעבועות רוח וכד'...

בסופו של דבר שמאז שהתחילו לחסן ילדים למחלות קשות הרבה יותר ילדים זכו להיות מבוגרים.

שיטוט קצר בבתי הקברות ישנים של ערים כמו זכרון-יעקב יוכיח זאת..... (כ"כ הרבה קברים פיציים ) ואם לא סיפורים של הסבתות רבות על מס' הילדים שמתו ממחלות שהיום יש להם חיסונים ונתונים על תמותת הילדים ממחלות אלו לפעמים רק לפני 100 שנה. 

אני לא מתקיפה. באמת מעניין אותי לדעת.

סתם את חושבת שזה לא בריא ולא כדאי או שרופא מוסמך ומבין הנחה אותך לזה?

לא מפחיד אותך לא לחסן?

ובלי קשר, 44444 צודקת לגבי התפקידים השונים של טיפת חלב.

ב"ה ברוב הפעמים האחיות קצת מציקות עם שאלות ונותנות לעיתים תחושה לא טובה אבל לפעמים הן עולות על דברים התפתחותיים שאם מטפלים בהם בגיל צעיר ימנעו הרבה בעיות בעתיד.

זה באמת חשוב וכדאי, ואם נפלת על אחות נוחה, אז היא לא תשגע אותך על החיסון. ואם האחות לא נוחה ומעצבנת - את הולכת למזכירה או למנהלת המרפאה ומבקשת להיות במעקב אצל אחות אחרת. אפשר גם לעבור תחנה אם רוצים.

בטיפת חלב יש גם מעקב גדילה, וגם רופא התפתחות כל כמה חודשים, ויש לא מעט דברים שגילוי מוקדם שלהם חוסך הרבה כאב ראש ובעיות.

אין להם מושג של זמן וגם לא כדאי שיתבחבשו ברעיון המון זמן.

הגדולה הייתה בת שנה ו3 שנכנסתי להריון....

בעלי לא בדיוק שאל וישר שהבדיקה יצאה חיובית הוא רץ לחדר שלה וסיפר לה בהתרגשות....

כן במשך כל ההריון שיתפנו אותה והיא ראתה תמונות והרגישה והיינו אומרים שתגיד לילה טוב לתינוק ובוקר טוב לתינוק והייתה מדברת איתו- היא ממש הייתה חברה שלו לפני שנולד, וזה היה כיף לנו וכיף גדול לה....

אני מאמינה שככל שמשתפים אותה יותר יותר טוב לכולם (היא קיבלה אותו מקסים)....

הראתי לה תמונות שלה שתדע למה לצפות קצת....

היא גם הייתה איתי בחלק מהצירים (לא מתוכנן היא פשוט התעוררה ממש מוקדם) והתפללה איתי שהתינוק יצא מהר.....

חשוב לשדר לה שזה כיף ויהיה לה חבר.....

סביב חודש שמיני..אין להם כ"כ ידע כמה זמן עובר.. יותר הכנו על תינוק,מה יש לאמא בבטן?!

בגיל יותר מאוחר אפשר לספר בשלבים מוקדמים יותר.

למרות שראיתי שבנות עולות עליך מהר יותר מבנים,אבל זה גם תלוי באופי.

אלא אם כל הסביבה מדברת על זה והילדה ממילא קולטת .

בכל מקרה כבר מעכשיו את יכולה לדבר על תינוקות באופן כללי, להראות תינוקות של אחרים. ובסביבות סוף שמיני לספר על על האח החדש.

אצלי המטפלת של הבן שלי (בגיל של הבת שלך) ברב "חוכמתה" אמרה לו בחודש חמישי שיש לי תינוק בבטן (הבטן התחילה לצאת) אז הוא שאל אותי אז כבר סיפרתי לו. ושבועיים כל יום הוא היה שואל אותי אם התינוק כבר יצא. עכשיו הוא נרגע מזה. מדי פעם אנחנו מזכירים את התינוק. וכשיהיה יותר מוקדם ניכנס לזה צורה יותר אינטנסיבית.

ילדים יותר גדולים אפשר כמובן לשתף בגילאים יותר מוקדמים.

עזרתם לנו מאוד!

בשורות טובות ישועות ונחמות.

חודש שישי כבר יש בטן, והיא ילדה מספיק גדולה כדי להבין. 

את רוצה שהיא תשמע על זה ממישהו אחר? 

גם אם אין לה ממש תפיסת זמן (מה זה 4 חודשים) אפשר להגיד לה שיש לאמא תינוק בבטן ועוד כמה זמן הוא יצא וכו'. 

לדעתי עדיף מוקדם ממאוחר. 

רק שמחות

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך ומשעמם..ושבסופו תצאי בידיים מלאות!

תמשיכי לקחת חומצה פולית,תשתי ותנוחי הרבה. להימנע מביצה לא מבושלת פסטרמות וכו'.

חביתה מותר

הבעיה היא בעיקר בכל מיני קינוחים וגלידות ביתיות למינהם שמכילים פעמים רבות ביצים לא מבושלות.

וכמובן מבשר ודגים לא מבושלים צריך להזהר, כמו סטייק שלא עשוי היטב, סלמון מעושן, סושי וכו'.

וזה נכון דרך אגב לכל אחד, רק שנשים בהריון צריכות להזהר יותר.

וכדאי כל לא להגזים עם קפאין, ולהמנע גם מאלכוהול וממתיקים מלאכותיים.

לי היה קורה הרבה פעמים

אני בכללי במתח. לקראת כל דבר שמתקרב...

ולגבי תופעות טרום-מחזוריות- בחיים לא כאב לי לקראת המחזור! ואני מרגישה כמו אשה הרה/מניקה- נורא נורא רגיש לי!

חיבוק,תרגישי טוב! תנסי להוריד מתח ע"י הרפיה וכו'..

הקטע המוזר- למה זה מופיע פתאום, אחרי 10 שנות מחזור??? בחיים לא כאבו לי השדיים!!! (לעומת כאב כללי -בטירוף.)

עוד דבר תמוה הוא- שבדיוק התחלתי את הסדנא של מירב שרמן, ובדיוק תכננתי להתחיל ליישם את הדברים שלמדתי אצלה על התמודדות עם המחזור- והופ! התחילו הכאבים המוזרים האלו!!!

בצורה טבעית- ללא תרופות רגילות והכי חשוב- ללא רופא!

נראה לי שזה לא סימן לפחד אלא לשמחה שגם בהריון תוכלי לתפקד טוב ולגדל את הקטנה....

בקשר לחזה, יכול להיות שעוד מוקדם מידי....

בעקרון לא הייתי עוד בהריון שני אבל יכול להיות שלאחר שהנקת פעם/ הגוף שלך התכונן להנקה אז יכול להיות שהוא צריך פחות הכנות....

זה שאין להן שום כללים. הן באות והולכות, ואין להן שעות ולא תקופות ולא גורמים ולא כלום. הכל נכון לגביהן וגם שום דבר לא נכון. בקיצור אין כללים. את באמת לא נראה לי צריכה לדאוג בגלל זה.

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך,בריא ומשעמם..ושבסופו תצאו בידיים מלאות! אצלי בדר"כ הבחילות מגיעות סביב שבוע 8.

ויש גם נשים שיש להן הריון ללא בחילות! בשורות טובות תעדכני.

נראה לי אין שום חוק לגבי בחילות.. בע"ה הכל בסדר וזה פשוט עובר בצורה חלקה יותר!

החזה גדל בד"כ בשלב יותר מאוחר בהריון- שליש שני לדעתי, כך שלא נראה לי שיש בעיה!

בהצלחה רבה!

תודי לה' שאין לך..

לי גם בהריון השני לא היו שום תופעות חוץ מעייפות

ההריון היחיד שלא היו לי בחילות היה הריון שנפל.

אבל חברה שלי היו לה 4 הריונות עם בחילות ובילד האחרון לא היו לה בחילות.

נתפלל ביחד!

בהיריון השלישי שלי הייתי ג"כ כמוך ספק מופתעת ספק נפחדת - 

למה אין לי בחילות, למה לא דוחה אותי אוכל מבושל, למה אני לא מרגישה כמו בהיריונות קודמים!!

בעלי ממש לא האמין לי.... את? אוכלת עוף?? בשבוע 10???

נראה לי חשב שאני עובדת עליו ומביימת היריון...

חששתי מאד, וכשב"ה ההיריון התקדם בשלום -

החלטתי שההסבר ההגיוני היחיד הוא שכנראה יש לי בת, בניגוד ל2 הבנים הגדולים יותר...

(הגיוני... ? אההם.. יותר הסבר 'אינטואיטיבי' נראה לי )

אממה -

ב"ה התקדמנו והתברר שגם הוא בן!!!

לא הייתי רגועה, וחששתי שמשהו לא בסדר

וברוך השם הגדול והמיטיב לכל - נולד לנו בן נפלא ובריא.

אז מה - זו היתה ברכה נפרדת! ה' החליט שגדול עלינו עכשיו שאסתובב חלשלושה ואתנטרל מהמטבח, אז הוא עשה שארגיש טוב!!!

בעז"ה גם אצלך הכל ילך כשורה! להרגיש טוב - זו אכן מתנה בפני עצמה!!!

למה הרבה מכירות אותי מההריון הקודם..

ב"ה ביום שראו את הדופק הבחילות המבורכות התחילו להגיע!

ולא להאמין אבל אני שמחה.

תודה רבה לקדוש ברוך הוא על כל הניסים הגדולים שהוא עושה לנו!!

ותודו ניק חמוד, מזכיר לי ולכן לשתות כל הזמן..

דוקא אומרים שיש יותר בחילות בהריון של בנות... אז אצלך זה כנראה עבד טוב...

או שזה כמה ימים ככה?אולי קפיצת גדילה ושילוב של החום.

היתה קפיצת גדילה ב-6 שבועות. ואנחנו רוב היום במזגן. הוא גם עושה המון פיפי אז לא נראה לי שחסרים לו נוזלים.

ידוע שקור מביא ליציאות. ולרעב

החום מוציא את התאבון.

הבן שלי ינק כל שעתיים מגיל חודש עד חודשיים, פתאום זה התחיל לו.. וגם עבר מעצמו..

אני לא יודעת אם נתתי לו לאכול יותר מדי (אני מקוה שלא..) אבל חשבתי כל הזמן שהוא בקפיצת גדילה או משהו..

(ילד ראשון, לא ידעתי כלום..)

נראה לי זה הגיוני, בקיצור.. עם הנקה הבנתי שאי אפשר לדעת בוודאות כמה הוא אכל. אם הוא נראה לך רעב ולא שומדבר אחר- יכול להיות שהוא באמת רעב ואוכל כל פעם קצת- ולכן צריך בתדירות גבוהה יותר..

בהצלחה איתו! 

ככה לאט לאט תגדילי.

עד שהוא ילמד לאכול יותר בכל פעם.

הוא פשוט אוכל קצת מידי כל פעם.

כל זה רלוונטי רק אם הוא נולד במשקל סטנדרטי. תינוקות במשקל נמוך מאד אוכלים לפעמים צפוף כמה חודשים...

אבל הוא אוכל רק קצת בכל פעם.

אם הוא יהיה יותר רעב הוא יאכל יותר.

לכן מחזיקים על הידיים ומרגיעים ומרגיעים עד המקסימום שאפשר למתוח.(הרופא שלי התעקש שאני אגיע למינימום שעתיים וחצי.) כמה ימים קשים ואחר כך המצב מסתדר.

ההמלצה היא של הרופא שלי ולי היא פשוט עזרה...

הוא מסוגל לאכול בערך חצי שעה (על צד אחד) ולפעמים יותר.

אני מנסה הרבה פעמים למתוח אותו - אבל הוא צורח ברמות שאני לא מסוגלת לעמוד בהם.

האם אתם, את ובעלך, בגודל ממוצע או גדולים במיוחד או קטנים במיוחד?

בעלי טיפה גבוה, אבל אצל בנים הוא נמצא בממוצע.

לעניות דעתי, אל תנסי למשוך אותו לשום מקום, כנראה זה מה שהוא צריך וצריך להיות קשובים לילד.

זה לא שהוא אוכל מעט כל פעם, זה שהחילוף חומרים שלו והצורך הפיזי שלו הוא כזה (כמו המבוגרים שלכל אחד יש קצב אחר לחילוף חומרים).

אני יודעת שזה מתיש, גם הבן שלי בן חודש וחצי מתחיל לאכול כל שעתיים למשך עשר דקות ומרוקן אותי, אבל ככה טוב לו, וככה הוא רגוע. למה להתחיל להתעסק עם הרגעות של ילד בוכה? כשהתינוק בוכה מרעב זה כבר ממש מצב של חור בבטן! אני בטוחה שאת לא רוצה לגרום לו לסבול ככה.

כשאמרו לי "חבל על הזמן שלך, תרגילי אותו לאכול יותר במרווחים" הוא פשוט היה לא רגוע כל היום, וזה יותר התיש אותי, ומהר מאוד נתתי לו מה שטוב לו, והוא חזר להיות רגוע ומתוק.

"אצל רוב הנשים המניקות"- אי אפשר לדעת באמת, יש מיליוני תינוקות יונקים בעולם, ולכל אחד את הקצב שלו. האחות אמרה לי שזה הגיוני פער של שעתיים ושבהחלט יש לא מעט תינוקות כאלה.

אם הוא עולה במשקל והטיטולים שלו מלאים סימן שאת עושה מה שטוב לו.

כל ארוחה שלו זה שעה בממוצע.

גם הבת שלי אוכלת לעיתים קרובות (כל שעתיים או פחות בד"כ), והיא מסיימת לאכול מאוד מהר- תוך 10-15 דקות. חשבתי שאולי היא תאכל יותר, וכך תסכים לחכות יותר בין ארוחות, אבל היא לא רצתה יותר.

התאוריה שלי (כרגע) היא שאו שהחלב שלי משביע אותה לפחות שעות (כלומר, הוא פחות מזין ממה שנדמה לי), או שהיא פשוט תינוקת רעבה יותר. ההסבר של חילוף החומרים נשמע טוב מאוד בהקשר הזה.

וכמובן, זה לא קורה רק בקפיצות גדילה, אלא כל יום בערך. היום, לדוגמא, היא ישנה יפה בלילה (|שמה למרפי אטמי אוזניים| שבע שעות רצוף!), ואחרי שהיא קמה, היא ינקה כל שעה עשר דקות, במהלך שלוש השעות הראשונות.

חיפושית- אין לי עצות בשבילך, מצטערת, אבל אני מעריכה אותך על הקשב שלך לילדים שלך ולצרכים שלהם. זה בטח לא קל, אבל זה שווה את המאמץ.

באמת ההסבר של חילוף חומרים נשמע מספק....

וכל זה מגיל לידה עד 8 חודשים, שאז הפסקתי להניק.

אכן, מתיש,

אבל ככה הוא, אוכל מעט כל זמן קצוב.

הכי הרבה שהוא אכל היה 120, כל שעה וחצי- שעתיים (חלב שאוב הכוונה, כן?),

וזה בגיל 8 חודש..

כל תינוק והיניקה שלו והשובע שלו.

כפי שהשואלת מציינת בש/אלה היא נמצאית כל הזמן במזגן, וכידוע שהקור מביא ליציאות רבות, וגם לרעב מוגבר.

(לא שיש בזה בעיה)

___________________________

קלציום סידן

צריך לזכור שמזגן די מייבש. אבל ב"ה את אומרת שיש לו פיפי כמו שצריך...

משל יפה בעיני: "הנקה רק בשביל אכילה, זה כמו אישות רק בשביל רבייה". אולי התינוק עובר "תקופה"?

אבל ארוחה של חצי שעה, בטח כוללת יניקה תוך כדי שינה. את יכולה לנסות לנתק אותו כשהוא נראה ישן, ואחרי עוד דקה-שתים, "לגלגל" אותו למיטה/עגלה. בע"ה זה יצליח יותר ויותר...

תודה רבה על העידוד! אני באמת אנסה לנתק אותו. הבעיה שלפעמים הוא גם נראה ישן וגם יונק (ככה אני מרגישה לפחות).

ריבוי/חוסר במי שפיר.

IUGR

שאני צריכה כל הזמן לשרותים, היה מהנרתיק ריח לא טוב וגירד לי. אני יודעת שזה יכול גם להגיע עם הפרשה שונה מהרגיל.

אדמומיות.

מומלץ לטפל לפני הלידה.

ולא כדאי להשתמש באפי-נו. תטפלי קודם בפטריה ואז תשתמשי.

אני ממש סבלתי מפטריות בהריון, טיפלתי בזה קצת מאוחר ולכן כל השיטות הטבעיות לא עזרו לי

(הייתי צריכה את הנרות האלו)

הקטנה סבלה מיד אחרי הלידה מפטריה עצבנית,

והרופאה אמרה שייתכן מאוד שזה קשור...

אני רק רוצה לומר שכדאי לא לחכות עם זה. גם הטיפול הרפואי יכול להיות "עדין" (משחה) ויכול להיות חזק (נרות).

שמעתי שמועות על שום שמחולל פלאים בעניין, תבדקי בגוגל

תרגישי טוב!

הסימנים לפטריה הם:הפרשות מרובות ,גרד,מומלץ להיבדק ע"י רופא נשים ,אם לא זמין ניתן לפנות לרופא משפחה.

לא מסוכן בלידה.

לא מומלץ להשתמש באפינו כשיש פטריה

פנינה

התחושה הראשונית היא של גירוד או עקצוץ בנרתיק ובסביבתו. במקביל תוכלו להבחין לפעמים בהתנפחות של הנרתיק, בכאבי בזמן קיום יחסי מין ובהפרשה לבנה גושית מהנרתיק. בנוסף, לדלקות ופטריות בנרתיק יכול להיות מלווה ריח לא שגרתי ולא נעים ברמות חריפות בלתי רגילות.

אבחון פטריה נרתיקית נעשה קודם כל על בסיס תלונות המטופלת, וזיהוי הסימפטומים המוכרים המחשידים בפטרייה. לאחר מכן מתבצעת בדיקה וגינאלית ולקיחת תרבית לבדיקה במעבדה, תחת מיקרוסקופ. בדיקת המעבדה תפקיד לקבוע חד משמעית שמדובר בפטרייה ולא בזיהום חיידקי שהטיפול בו אחר.

הטיפולים הקונוונציונאליים מבוססים על תרופות אנטי פטרייתיות בתצורות של נר או טבליות שיש לקחת למשך מספר ימים. במקביל, מומלץ להשתמש בקרם אנטי פטרייתי על המקום המגורה. נשים שסובלות מהתפרצויות חוזרות ונשנות של הפטרייה בפרקי זמן קצרים, ידרשו לטיפול ממושך יותר, לתקופה של עד שבועיים ימים. נטורופתים מציעים טיפולים טבעיים בבעיה באמצעות משיחה חיצונית ופנימית של משחות מצמח עץ התה וצמחים נוספים. במקביל, מומלץ להקפיד על תזונה שמקשה על התרבות הקנדידה בנרתיק - תזונה דלה בסוכרים, פחמימות ושמרים. לאחר טיפול בפטרייה וגינאלית מומלץ גם לשמר את החיידקים 'הטובים' החיוניים לבריאות הנרתיק באמצעות תוספי תזונה כמו פרוביוטיקה - התומכת במערכת החיסון. עוד מומלץ לנשים להימנע מתחבושות היגייניות ומוצרי היגייניים אחרים שמבושמים בחומרים שעלולים לעורר גירוי, ללבוש רק תחתונים נושמים מכותנה ולהימנע משימוש באמצעי מניעה העשויים מגומי טבעי.

בנוסף על מנת למגר את התופעה של פטריה בנרתיק יש להקפיד על הדברים הבאים:

1. בניית תפריט תזונתי מתאים – הסרה של כל הגורמים היוצרים קרקע פורייה להתפתחות קנדידה. ללא שינוי תזונתי ייסודי לא ניתן יהיה למגר את הקנדידה לאורך זמן.
2. איזון פלורת החיידקים הידידותיים במעיים על-ידי מתן פרוביוטיקה. 
3. נטילת תוספי תזונה וצמחי מרפא בעלי פעילות אנטי-פטרייתית הפועלים לחיסול הקנדידה באופן ישיר, כגון: חומצה קפרילית, בטאין, שום טרי, תמצית זרעי ענבים, שמן אורגנו, מי כסף קולודיאליים, שמן זית, ביוטין ועוד. 
4. טיהור הגוף מרעלים וחיזוק הכבד: פעולה זו הינה הכרחית מאחר והרס כמות רבה של פטריות כולל הרעלנים שהן מפרישות עלול לגרום להצטברות של רעלנים בגוף ובכבד. 
5. חיזוק מערכת החיסון: על-ידי השלמה של נוגדי חמצון, מינרלים וויטמינים מחזקי חיסון כגון אבץ, סלניום וויטמיני B, ונטילת צמחי מרפא מתאימים. 
6. חשוב לשלב פעילות גופנית מתונה ושיטות להרפיית מתחים מאחר והקנדידה משגשגת במצבי מתח מתמשכים. 
   חשוב לזכור כי טיפול יעיל נערך לפחות 4-6 חודשים וחובה להמשיך את הטיפול גם אם התסמינים נעלמים. 

לאכול ולא לצום -נשים שהן מעוברות .כך שנשים ספרדיות ההולכות לפי דעת מרן פטורות מלצום.

לגבי מניקות אני לא בדקתי ולכן איני רושמת כאן אך לדעתי שווה לעיין בחזון איש או בילקוט יוסף רשום שם לגבי זה..

לשאר הנשים כמובן תמיד טוב לשאול רב וכל מקרה לגופו..

צום קל ומועיל למי שצמה .. ובע"ה נשמע קולו של משיח וניפגש בבית המקדש

אם לא התחיל דימום לא הייתי נלחצת מפס דק,תנוחי ותשתי הרבה..

בשורות טובות! תעדכני..

עברתי הפלה (גרידה) לפני חצי שנה.

עד ההפלה המחזורים היו מאוד ארוכים ומההפלה הם היו מאוד מדוייקים ושל 30 יום כל אחד.

נשמע לך הגיוני שזה ביוץ מאוחר למרות שכולם של 30 יום?

תודה על התשובה המהירה

ויכול להיות כתמים בהריון,אחרי קיום יחסים וכו'..

בשורות טובות.

שניזכה לגאולה שלימה כבר!!!!!!!!!!

יש משחה שנקראת קונבנציונאלית.

ויש דרך טבעית מים חמים עם קצת דבש וסודה לשתיה למרוח על הלשון והחניכיים עם מקל אוזניים.

תרגישו טוב!

תמריחי גם לך על הפטמות. גם לנסינו יכול להקל.

בינתים אני ממש מתפתלת מכאבים בהנקה.....

אם זו פטריה היא יכולה להיות ממש כואבת.. אצל הקטנה זה בעיקר מגרד,לא כואב כמו אצלך.

בשבילה, אם כבר הבאת לה דבש בעבר- 1 כף דבש+ 1 טיפה של שמן לימון/לבנדר.

             אם עדיין לא הבאת לה תקחי את זה את וזה יעבור אליה בהנקה.

יש את הג'ל שאפשר למרוח לך ולה (לא זוכרת איך קוראים לו)- אני חושבת שרק עם מרשם.

תשתדלי להימנע ממתוקים עד שהיא עוברת (על זה היא חיה) ולקחת פרוביוטיקה/יוגורט ביו כדי להגביר את החיידקים הטובים.

שיעבור מהר!

זה ממש לא נראה כמו פטריה. זה חתכים וקילופי עור. יכול להיות סיבות אחרות? ועצות שונות לטיפול?

או מה שאמרת מתאים בכל מקרה?

ממש ממש תודה רבה!

ואם תעקבי אחרי תראי שאני תמיד מסייגת הודעות שלי, וכותבת הרבה "אולי", ו"לדעתי" ו"ייתכן" ו"אפשר"...

אבל התיאור שלך הוא של פטריה קלאסית.

(גם מנסיון. אאוץ')

אני טיפלתי בהצלחה בתינוק ובי:

1. לתינוק: אחרי כל ארוחה עטפתי אצבע בגזה, טיפטפתי עליה לימון, וקרצפתי במהירות את הפה: השפתיים, הלחיים והחניכיים. לא נעים - לא נורא! כמה שניות וזה נגמר (בתינוק אפילו לא ממש בכה רוב הפעמים).

2. לי: לטפטף יל פד הנקה חומץ תפוחים, ולשים בחזיה. אם אין לך חומץ תפוחים, לדלל כף חומץ רגיל בכוס מים, ומזה לשים בפד. אם שורף - להוציא! ולנסות שוב אחרי כמה שעות.

תוך כמה ימים כאלה, זה עבר.

פעם אחרת, זה לא עזר, אז פניתי לרפואה הקונבנציונאלית: דקטרין אורל ג'ל, לתינוק וגם לי (על הפטמה). בגלל שזה לאכילה, לא צריך לנקות לפני הנקה.

לא לסבול סתם!!! לטפל וזה עובר בצ'יק!

אנסה בעז"ה הכל ונקווה שיעבור מהר...

תקפצצי עליו,תסתובבי איתו,

תשבי איתו זקוף או בהשענות קדימה. תהני.

בלידה של הבן שלי חיכיתי לזירוז ואושפזתי במחלקת נשים וכל משך הצירים הייתי על הכדור  שהיה שם- זה פשוט עוזר בטירוף!

תתחדשי לך ותהני! לידה קלה בע"ה...

יש סדנאת שוקולדבדגניה{חלב נוכרי}

ובעין זיוון {חלב ישראל}

לגבי מניעה טבעית- יש דרך לדעת אבל נראה לי שאחרי לידה זה מאד בעייתי כי המחזור לא סדיר בכלל (אם בכלל קיים).

אבל אני לא מבינה בזה בכלל- עוד מעט יגיעו המומחיות לענות...

הסרזט לא מוריד בכלל את החלב בהנקה לכן הוא היחידי שמומלץ לנשים מניקות.

לא יודעת אם יש לזה הוכחות, אך מנסיוני הדל- דווקא בפעם היחידה בה לקחתי סרזט, לא היו מחזורים ודימומים כלל למשך למעלה משנה לאחר הלידה וההנקה הלכה לי ממש בקלות (ועדיין מניקה- הילדה בת שנה וחצי...)

בילדים הקודמים- הצלחתי להניק חצי שנה וגם זה החזקתי בקושי רב והמחזורים היו רבים....

שנקרא שיטת המודעות לפוריות שמסביר איך למנוע הריון באופן טיבעי, מומלץ בחום.

באופן כללי סרזט לא אמור להפחית חלב אבל לי הוא כן הפחית בנוסף לדימומים אין סופיים, ושמעתי גם על אחרות שפחת להם החלב. ואם ימליצו לך לקחת אחד כל 12 שעות לזה קיימים מחקרים שמראים הפחתה בייצור החלב לחלק מהנשים.

לר יודעת לגבי כמות החלב- היו לי כדורי מיקרולוט והם לא הורידו את הכמות נראה לי..

לגבי מניעה טבעית- שמעתי פעם אחות שאמרה שהיא פשוט עושה בדיקת דם של ביוץ ביום של המקוה וכך היא יודעת אם יכול להיות הריון או לא.. לא יודעת כמה זה טבעי אבל זה בדיקה פעם בחודש (אם יש מחזור בכלל) ולא כדור כל יום..  

רק כדאי לדעת- הנרות לא כ"כ מונעים הריון- אני מכירה מישהי שנכנסה להריון עם הנרות האלו..

גם ככה כל ההורמונים משתוללים, אצל כל אחת זה שונה לחלוטין.

את יכולה לבייץ בלי לקבל וסת לפני כן ולכן להיכנס להריון בלי לדעת.

אני לא מצאתי משהו טבעי להנקה בלי לנסות ולתהות פעם אחת איך הגוף שלך מגיב - מה שאומר שיתכן גם הריון תוך כמה חודשים.

השאלה עד כמה את לחוצה לא להיכנס להריון עכשיו

כפי שאמרו יש את השיטה של מודעות לפוריות שצריך ללמוד אותה וליישם בדיקדוק כדי שתהיה יעילה (בדיקת חום גוף בשעה מסויימת כל יום, בדיקת שינויים בהפרשות, ללמוד להכיר את הגוף שלך) .

אמנם יש אפשרות של הפרייה של הביצית רק 16-48 שעות שזהו זמן הביוץ, אבל הזרע יכול לשרוד עד 3 ימים כך שיש להכניס בחשבון גם שלושה ימים לפני הביוץ שיש להימנע מקיום יחסים- סה"כ חמישה ימים שבהם יש סיכוי להיכנס להריון. לרוב יוצא אחרי טבילה (אם קיבלת מחזור) ולכן יכול להיות בעייתי למנוע פיזית בליל הטבילה.

לגבי הסרזט-לי הוא עשה צרות (דימומים) אבל לא השפיע על החלב שזאת בעצם המטרה שלו (אין בו הורמון מסויים שיש בגלולות הרגילות כדי שלא ימעיט). 

למה את צריכה גם סרזט וגם נרות?

לפי מה שידוע לי אם את מניקה הנקה מלאה סרזט יספיק לך, או לחילופין הנרות יספיקו לך אם את מקפידה על הוראות השימוש ומשתמשת לצורך מניעה עד חצי שנה מהלידה תוך כדי הנקה מלאה.

רק לידיעתך, שלא תעמיסי על הגוף שלך יותר מידי.

סרזט-לא מפחית את כמות החלב, הוא נועד לזמן הנקה. זה בסדר.

הבנתי מה אתם אומרות ונראלי שאני בכל זאת ימשיך עם הסרזט כי אני ממש מעדיפה שלא להיכנס להריון עכשיו... שנינו סטודנטים וכו'...

ולאנונימי שמעליי אני לוקחת נרות כי אמרו לי שבשבוע הראשון לשימוש הגלולות עוד לא משפיעות...

וברוך ה' הילדה ישנה לילה שלם ככה שאני לא מניקה בלילה....אמרו לי שזה גם קשור

תודה רבה לכל המגיבות

עד 140 זה תקין,ויש רופאים שיגידו שמעל 130 הם ממליצים לשעות העמסה של 100

אז אם יצא לי 130 אז אני ממש בגבול...

וואי, לא בא לי לעשות את ה100!!!!!

זה מגעיל! |מקיא|

האם יש לך בצקות? ל"ד גבוה?

אם לא הגיוני מאוד שהרופא שלך לא יפנה אותך להעמסת 100.

מאשר לפספס סכרת הריון ולא לטפל בה...

נראה לי שבמצב גבולי כזה הייתי מתייעצת עם הרופא אם כדאי לעשות ועושה גם אם הוא לא מחייב זאת. 

אמנם מגעיל, אבל יש לפעמים סכרות שלא מתגלות ולא מטופלות וזה יכול לגרום לכל מיני סיבוכים...

באמת - שהרוב המכריע של הלידות ב"ה מסתיים טוב!

דבר ראשון, מתפללים ללידה קלה. תפילות עצמן מחזקות את האמונה!

תזכרי שהרבה מהסיבוכים יכולים להימנע אם האמא רגועה ורפויה במהלך הלידה.

אז תתחילי לתרגל הרפיות, במיוחד כשאת מרגישה כל מיני מיחושים, כדי ללמד את הגוף לבודד את הכאב ולא לצרף את כל שאר השרירים לכאב שנמצא במקום ספציפי.

וגם הספר של דפנה חסדאי..

ומתפללים!

גם אם לא התחברתי לכל מה שיש שם- זה בהחלט עשה לי שינוי תודעתי כלפי הלידה ובכלל לחיים...

כל פעם שעולות מחשבות שליליות- לבטל אותן!!! להגיד " בטל ומבוטל"...

זו עבודת חיים לא רק לקראת לידה, לקבל את המציאות כי יש מי שהכין בעבורנו את התסריט גם אם הוא קשה ביותר.אין לו לאדם אלא מה שעניו רואות ולכן מה שנוכל להתכונן מבחינה רפואית/נפשית/טכנית וכו' נעשה השתדלות ומה שלא תלוי בנו נזכור שהוא מדויק לנו. כלום לא קורה בלי ש-ה' החליט. 

קל לכתוב לך את זה, כמובן שזו עבודה יומיומית שמאד מתגברת בהריון ואני גם עסוקה בכך. בהצלחה ושתהיה בע"ה לידה נפלאה וטובה ובידים מלאות. 

דווקא בלידה מרגישים עד כמה אנחנו חסרי אונים ותלויים בה'!

כפי שכתבו - תפילות ושוב תפילות!
וגם בלידה עצמה - המון תפילות, שעת רצון. שאנחנו מרגישות כאלה קטנות.

בהצלחה!!!

את עושה שליחות לכל עם ישראל!

תפילה = לא דווקא משהו כתוב.

לדבר מהלב לקב"ה!

לפוך לפניו את כל מחשבותייך ומצוקותייך..

לידה זה זמן שבהחלט רואים בו השגחה גלויה.בלידה האחרונה,וגם בלידות קודמות,הקב"ה ענה לתפילותי בדיוק מדהים למרות שהייתי לבדי,בלי בעלי,לא הרגשתי לבד בכלל.

נכון שזה נסיון לא קל,פיזית ונפשית אבל השכינה איתך למראשותיך וההשגחה נכרת בהחלט.

כדי להרגע,לי עזר שהצתיידתי בכל הסגולות האפשריות (היה פה שרשור סגולות פעם) ובברכות צדיקים ובתפילות-כמובן.רשמתי את כל המשאלות שלי על דף והתפללתי על זה...וזה היה מדהים,אני שומרת את הדף עד היום,כמה שזה התקבל אחת לאחת למרות שלא חשבתי בכלל ומתתי מפחד

וההשתדלות הכי מעשית זה להתחזק באמונה ובטחון כי כמה שתהי יותר רגועה זה יותר טוב אפילו פשוט מהבחינה הפיזית וזה מושך חסד על האדם.

יהי רצון שיתקיים בך "והבוטח בה' חסד יסובבנו"

בס"ד

דבר שהוא נכון לגבי כל מצב בחיים, ובמיוחד בלידה, להעמיק את הביטחון בה', לדעת שה' יעשה את הטוב ביותר, ובאופן גלוי.

מוסבר בחסידות שכשיהודי בוטח בה' באמת, גם אם כיבכול "לא מגיע" לו מצד הדין הפשוט, בזכות הביטחון גם מידת הדין מסכימה לתת את הטוב.

ה' רוצה עבורינו את הטוב, וה' רוצה שנחווה את זה כטוב. כשאנחנו בוטחים בו באמת- זה הכלי לכל ברכות ה'.

בהצלחה! 

זמנים גורליים ונשגבים שצריך להתכונן להם כראוי.אז חז"ל הדריכו אותנו ב"ה מה לעשות ח נ ה  חלה נידה הדלקת הנר.להשתדל ככל יכולתינו במצוות האלה שמיוחדות לאישה,להדר בהן  כדי שגם כלפינו ינהגו לפנים משורת הדין,לכן נשים נוהגות בחודש תשיעי להפריש חלה,לטבול ולקבל את השבת מוקדם יותר...אין שום חובה לעשות את זה,אבל זאת הסיבה למנהג.חז"ל גם אמרו שנשים צדקניות לא סבלו בלידה מפתקא של חווה."ותצחק ליום אחרון.." מי שהולכת עם ה' ,ה' הולך איתה.ה' אוהב אותנו ומחפש רק להטיב ולא חלילה להפך,הוא הביא את הנס של ההריון והוא גם מחולל את נס הלידה,הוא ולא מלאך,כי כל מה שקשור בנתינת חיים, ה' עושה בעצמו,ואת שמקדישה עצמך כרגע לנתינת חיים,הופכת לשותפה לה' לקיום רצונו,בטח שהוא ידאג לחיילת שלו,ועל אחת כמה כשנשמה יהודית יורדת לעולם בזכותך,הכל בהשגחה.

הדין הוא תמיד מסובב בחסד.לומדים את זה מפסוק שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד.אלוקים- מידת הדין ושם ה' -מידת הרחמים.מידת הדין תמיד מסובבת במידת הרחמים,גם אם יש דין הוא עטוף ברחמים,ורואים את זה מאוד בלידה-יש צירים,הם כואבים אבל ברחמים,באופן נסבל,הציר מתחיל חלש מתגבר ,כשהשיא שלו הכואב נמשך מעט זמן ואז נחלש עד שמפסיק ואז יש הפסקה למנוחה והתאוששות של הגוף ושל היולדת,ובכלל רוב הצירים הם לרוב בהחלט נסבלים,ומתי שהם כבר לא אז זה כבר צירי הלחץ שמבשרים את הסוף הקרב,וככה זה בעוד הרבה נסיונות שכשמרגישים שנגמר הכח זה סימן שגם הנסיון הולך להגמר,כי עם כל נסיון ה' שולח את הכח לעמוד בו.

בס"ד

קודם כל מזל טוב על ההריון...

ולשאלתך, ממליצה בחום, שכבר מעכשיו,

במשך ההריון, תתפללי על כל פרט, ולו הכי קטן בלידה.

עד הדברים הכי קטנים, שלא יהיו תפרים וכ'. 

אחד הדברים שהכי צמררו אותי בהריון זאת מחשבה שגבר עלול להיות נוכח בלידה שלי. התפללתי שתהייה לי מיילדת בלבד. אפילו דבר כזה בחסדי ה' התקיים.

(וכן שאר התפילו, שכמובן היו משמעותיות יותר)

אבל חשוב לבקש מה' כל דבר שעולה על דעתך, ולדעת ולבטוח בו, שה' רוצה לתת לך חווית לידה הכי טובה שבעולם.

לפני הלידה הראשונה הייתי מפוחדת מאד. לצערי לאורך כל שנות ילדותי שמעתי דברים מזעזעים על לישות, וכ'.

בהשגחה פרטית התגלגל לידי הספר "להיות לאם" של אביבה רפרופורט.

ממליצה הכי בחום שבעולם. 

הספר הזה עוסק נוסף לכל ההדרכות הצמעשיות רפואיות וכ', בפן היהודי רוחני של הלידה.

הרגשתי שהספר הזה פשוט בנה בתוכי הסתכלות אמיתית, ונסך בי בטחון.

פשוט פתיחת עיניים.

(לשם המחשה, עד סוף חודש שמיני לא רציתי לדעת שום דבר על לידה מרוב פחד, ורק אז חברה שלי שכנעה אותי לקבל את הספר הזה סוף סוף)

2 משפטים שזוכרת עד היום:

1 ה' ברא את גוף האישה ככה שלאמיתו של דבר היא יכולה גם ללדת לבד. (ואגב היא גם מוכיחה את זה)

2 אף אחד לא יספר לך יותר טוב מהגוף שלך מה נכון לך כעת. (צריך לפתח הקשבה לגוף. לסימנים ולאותות שלו)

היא גם נותנת הרבה הדרכה מעשית מה ואיך לעשות, בכל זמן, בכל שלב בהריון, בכל שלב בלידה, ואפילו בהנקה וכ'. ממש ממש ממליצה לכל אחת.

בהצלחה, בשורות טובות!

זה להוריד שליטה,לדעת שבלידה זה לא כוחי ועוצם ידי.

מפתח הילודה בידיים של הקב"ה רק להתפלל ולהאמין שהכל לטובה.

ומכל לידה אני רק יצמח ויגדל.

מומלץ בחום!

נעה- 0506045000

אתר "בראשית"

מגיעה לכל מקום שמתארגנת קבוצה.

וברוך ה' היו להן לידות טובות

אחת -בלידה שניה - הייתה חוויה מתקנת ללידה הראשונה

והשניה - הספיקה להתפלל מנחה בחדר לידה כשחיכו לפתיחה מלאה

אני אישית אופטימית לגבי הלידה בע"ה

תפילות. לימוד על הלידה וכל מה שמסביב. לעשות הכנה עם מישהי

ויש כאלה שממליצות על דולה (אני אישית לא נעזרתי בלידה הקודמת בדולה אבל יש שמתלהבות מהחוויה שהייתה להן עם הדולה)

בשורות טובות, ישועות ונחמות.

ואפשר ורצוי להוסיף הרבה דמיון מודרך שבו את מדמיינת לעצמך את חווית הלידה המושלמת שלך שתהיה במהירות וללא כאבים והתינוק יוצא בריא ושלם!

מנסיון זה עוזר!

לפני לידת הילד השלישי, אני לא יכולה לתאר במילים את העוצמות שהגעתי איתם ללידה הזו, חיכיתי לה כמו למעמד הר סיני, כל הכאבים / סיבוכים (והיו דווקא...) התגמדו/ נעלמו ונשארה רק תחושת התעלות עצומה שהולכת איתי עדיין עשר שנים אחרי. ומעבר לזה... כנראה שההשפעה על הנפש של הילד גדולה כי הוא באמת משהו  מיוחד מאוד מבחינה רוחנית.

בקיצור אני ממליצה על החוברת "הכנה רוחנית ללידה" של דפנה ומשה חסדאי מ- א- ו- ד- !

אגב שנים אי אפשר היה להשיג אותה ועכשיו ראיתי שיש אותה ב"דברי שיר".

חידה קלה!ושתצאי בידיים מלאות!

לפני הלידה השלישית שלי הייתי לחוצה חבל"ז.. כשחשבתי עליה רציתי לבכות. אז לילה אחד הרגשתי שאני לא יכולה לשמור את ההרגשות לעצמי וישבתי עם בעלי לשיחה אל תוך הלילה.. הוא חיזק אותי שהקב"ה הוא אבא שלנו והוא אוהב אותנו ועושה רק מה שטוב לנו, גם אם אנחנו לא מרגישים. תחשבי על אבא שלך. נכון שהוא יעשה לך רק מה שטוב לך?? גם אם כשהיית קטנה לא הרגשת את זה, למשל כשהוא לא הרשה לך דברים מסויימים או כשהחזיק אותך חזק שיעשו לך זריקה.. עכשיו את יודעת שהוא דאג לך כי הוא אוהב אותך. אותו דבר.

דבר שני, להאמין!! לאמונה יש כח מיוחד שבזכות זה שאנחנו מאמינים שיהיה טוב, באמת נהיה טוב!! הרבי מליובאוויטש כתב את זה באחד המאמרים שלו (אני יכולה לחפש אם תרצי). תחשוב טוב יהיה טוב זה לא רק סיסמא! זה לגמרי אמיתי!!

ועוד משהו, לפני הלידה אמרו לי משהו נכון. בלידות הקודמות הרגשתי חסרת אונים לגמרי וחוסר שליטה על חיי בגלל הכאבים הנוראיים שהרגשתי, אבל בעצם, מה שאמרו לי, הכאב הוא ספציפי! לא להרגיש שכל הגוף כואב. זה לא נכון, וזה מרגיע!

וגם... (סליחה על האורך..) בדרך ללידה (ולפני) אין צורך להילחץ. כל הזמן אמרתי לעצמי :כואב לך עכשיו? לא. אז למה את לחוצה??. ואח"כ כשהתחיל לכאוב אבל נסבל, הודתי לד' שהסבל סביר. ב"ה כשכבר היו כאבים חזקים, מיד ילדתי.. ממש הרגשתי נס איך בכל התהליך הייתי יחסית רגועה עם אמונה (אפילו נרדמתי קצת בין ציר לציר..  )

 ד"א, השיחה עם בעלי הייתה ממש בזמן, כי אחריה, לפנות בוקר, התחיל תהליך הלידה...

אה, ונזכרתי בעוד משהו.. כמובן להתפלל, אבל להיזהר בלשון!! שמעתי שמישהי התפללה שלא תרגיש את הלידה, וילדה בקיסרי..

שהלידה תהיה בעיתה ובזמנה ובנקל!!

משהו שנקרא אפידורל ספינלי או משהו כזה.

בשיטה הישנה של האפידורל האפידורל גורם לשיתוק גם של הרגלים, ואז חייבים לשכב

בשיטה החדשה האפידורל משתק רק את הכאב אבל לא את הרגלים, ואז אפשר ללכת

אבל את האפידורל בשיטה החדשה אי אפשר לקבל בכל מקום, ולפי מה שהבנתי היא מצריכה הרבה יותר מיומנות של הרופא המרדים, כנראה בבית חולים שהיית יש את השיטה החדשה, זכית

כשאני תומכת בנשים אני גם ממש מזיזה אותן עם האפידורל ובתנאי שהמוניטור קורא תקין והמיילת זורמת איתנו בדר"כ זה בעין כרם,אפילו פעם אחת מישהי ילדה על 6 עם אפידורל.

הכול תלוי בה' בסופו של דבר =)

אבל זה נחמד לשמוע שיש אופצייה כזאת...

אני מפחדתתתתתתתתתתתת!!!!!!!!!!!!!! 

הלידה הקודמת הייתה מאו מהירה, אבל דווקא חיובית!!!

ועכשיו אני מתה מפחד....... כל פעם שאני חושבת על הלידה, ושהיא קרובה וכו' - אני מקבלת בחילה 

לפני הלידה הראשונה הייתי יחסית ממש רגועה....... רוצה שוב להיות רגועה... 

מה בעצם כ"כ מלחיץ אותך

אולי לנסות קצת דמיון מודרך, לדמיין לעצמך את הלידה בכל מיני תרחישים חיובים.

שמה שמלחיץ אותי בעיקר הוא העובדה שאני מכירה מה זו לידה, ומצד שני לא יודעת איך היא תהייה...

כאילו, בלידה הקודמת לא ידעתי כלום, ועכשיו אני יותר מכירה, ומפחדת.. אולי שזה יהיה מהיר מדי? אולי הפוך מהפעם הקודמת - זה יהיה ארוך ומייגע?? ורק שלא יסתבך שום דבר...

והכול תלוי בה' - אבל לא ידוע לנו........ ואני חוששת איזה קרעים יהיו לי... ולא בא לי להתכונן לזה כמו בלידה הקודמת (שבכל מקרה נאלצו לחתוך אותי) ואין לי זמן לזה... וגם... כשאני חושבת על הלידה, ושה"גדול" שלנו יהיה אצל ההורים... אז אני כבר מתגעגעת אליו...

ומצד אחד אני כבר מחכה, ומתרגשת.. ומצד שני מלאה בחששות, ורוצה להספיק לפני כן כל כך הרבה דברים...

אני מרגישה לא מוכנה נפשית, ומצד שני גם אין לי כל כך זמן להתכונן, אני חייבת לסיים כמה דברים חשובים כדי שלא יצטברו לי אח"כ... בקיצור - אני מבולבלת

ומשהו דיי מגניב לסיום - אתמול כשהלכתי לישון דמיינתי לעצמי את הלידה, ובגלל שהייתי כנראה נורא עייפה אז לא הייתי עירנית לגמרי והחששות התפוגגו להן ודמיינתי לידה כזאת טובה... ואח"כ היו לי חלומות ממש נעימים באותו נושא... זה היה כיף ממש 

וגם חולמת ככה.

והחששות והפחדים שלך זה טבעי,בלידה ראשונה מהפחדים מהלא נודע,ובלידה חוזרת מפחדים מהנודע.

אם את מאזור ירושלים את מוזמנת להכנה ללידה חוזרת,מפגש רענון שיתן לך עוד כלים להתמודד עם הלידה.

למה לא להתלהב?

אני מבינה ממה שאת אומרת שזה תלוי מיילדת = שגם עם אפידורל רגיל אפשר לפעמים להיות בתנוחות רגילות. 

אבל זה תלוי מיילדת ולכן לפעמים אי אפשר (וזה מה שאני חוויתי בלידה האחרונה)

אם אני הולכת למקום שיש אפידורל כזה (לי זכור שקוראים לו walking אפידורל), ש יש סיכוי שלא יתנו לי להשתמש בו? זה גם תלוי מיילדת?

לא בטוח שזה לא ישפיע על הרגליים,לא בטוח שהמיילדת תסכים שתעלי על 6 במיטה,לא בטוח שהמוניטור יקרא טוב בתנוחות אחרות וכו'.

ובע"ה הכל יהיה טוב ומושלם

בפעם האחרונה ביקשתי מהמרדים, באפידורל רגיל, שישים קצת חומר. הרגשתי את הרגליים ואת צירי הלחץ וזה היה מעולה. מצד שני באמת המוניטור לא קרא. מניסיון של 3 לידות המוניטור מוצלח אצלי בעיקר בשכיבה לצד שמאל. 

איזה פתרונות יש למוניטור שיקרא בכל זאת?

הבנתי שיש כזה דבר מוניטור פנימי. הבנתי שזה טיפה פוצע את התינוק. את יודעת מה המשמעות של זה? ממליצה על מוניטור פנימי?

תודה.

מכניסים רק כשחשוב מאוד לדעת את מצב העובר.

לאחר שנפקעו המים!!! מכניסים מין קפיץ ברזל שנתפס בראשו של התינוק.

עושים את זה בזמן בדיקה פנימית.

המוניטור אצלי לא היה רציף, לא נתנו לי לרדת מהמיטה וגם לא הרשו לי לזוז כי היה נראה להם שהדופק יורד,

פקעו לי את המים גמככה כי חשבו שאולי יזרז, [לא זרז והם גם היו מקוניאלים- עוד סיבה להשאיר אותי על המיטה]

אז הכניסו את המוניטור הזה וסופסוף הוא היה רציף והוריד לי את הצוות מהראש ומהבטן.

(גם ככה מאוד קשה להעביר צירים כאלה חזקים עם העיגולים האלה על הבטן והגומי הלוחץ)

ניטור פנימי עושים בדר"כ בתאומים או במצוקת עובר.

מפי ד"ר נתן וקסלר ממעייני הישועה, במכון פועה. זה נקרא אפידורל מהלך וזה נשמע חלומי רק לא בשימוש ברוב בתיה"ח והוא אמר שזה כלל לא חדש, לפחות 25 שנה...

לגבי פחדייך מהלידה, אם זה מעודד - סטטיסטית לידה שניה היא הקלה ביותר (אצלי היתה באמת הכי מהירה) וכנראה שהעבודה הקשה זה "הרפו ודעו כי אני ה'", לסמוך עליו שהתכנית תצא טובה ביותר לך, לתינוק ולבן הבכור...כמה קל לכתוב את זה לאחרות...אך זו עבודת מידות משמעותית מאד של הריון. 

בערך של אפידורל רגיל, 25 זה בהחלט חדש

ובכלל במושגים של עולם הרפואה 25 שנה זה לא ממש הרבה זמן. למרות שלמען האמת הייתי בטוחה שהוא קצת יותר חדש.

אם אני לא טועה- בביקור חולים אמרו לי שיש אופציה, אך זה תלוי מי הרופא המרדים באותה משמרת, כי צריך רופאים מומחים במיוחד לאפידורל כזה ורוב המרדימים לא יודעים...

היא גם לא אמרה שזה אפידוראל מיוחד... או שיש להם איזה מרדים מומחה...

היא פשוט אמרה "לא צריכים להרדים את הרגליים!!! זה טמטום לשכב על הגב בלידה!!!"

במשגב לדך, שהם שמים אפידורל שאפשר ללכת איתו.

ילדתי שם, וזה בולשיט. קיבלתי את האפידורל, ואי אפשר היה ללכת איתו. שכבתי כמו טטלך במיטה.

נראה לי שמשתמשים באפידורל הזה, כי האישה מרגישה את הרגלים ויכולה להסתובב במיטה אם צריך.

אבל - אני לא אקח סיכון שאולי היא לא יציבה בשביל להוריד אותה מהמיטה ולתת לה להלך שמה תיפול חס ושלום.

אבל אם היא רוצה וזה אפשרי מבחינת התחושה שלה אני אתן לה לעשות עם אפידורל הכל על המיטה.

בד"כ נשים עם אפידורל נרגעות הולכות לנוח כדי לאגור כח, על הגב או על הצד ואז כבר יולדות...

ופנוי בדיוק כשאת צריכה את זה.

לא כל המרדימים יודעים לתת את זה.

ואגב - מניסיוני עם הרדמה ספינלית - גם הרגליים משתתקות. אבל יכול להיות שזה עניין של מינון...

הרגשתי בלידה את הרגליים והיתה לי שליטה עליהן

אבל לא הרשו לי לקום בכל מקרה

זה עזר ממש לצירים

אבל את הלחץ ואת איך שהוא יצא הרגשתי ממש

ובשביל התפרים עשו לי גם זריקת הרדמה..

הרגשתי את הצירים ברגל אחת כל הזמן!! בכלל לא ניסיתי לרדת מהמיטה- הלכתי לישון!!

זה היה ממש מעולה

ולא היה תפרים ב"ה אז גם לא הרדימו או משהו..

אהבה של אמא-

בקורס הכנה ללידה אמרו לנו שיש את זה בהרבה מקומות אומנם, אבל ממש לא תמיד נותנים לך את זה

או- לא נותנים לך לזוז עם זה.. היא הסבירה שלא כ"כ נוח למיילדות ולמרדים שהנשים "מסתובבות להן בין הרגליים.." אז הם פשוט משאירים אותם במיטה.. ולכן נראה לי זה מאוד תלוי במיילדת בסופו של  דבר..- וגם בך כמובן!

אצלנו בלניאדו  מעודדים גם אם אפידורל להיות בתנועה .התנועה ,כריעה ,הפיכה על שש,מקדמת את הלידה

פנינה

אצלי מנעו בלניאדו לזוז. 

המיילדת לא רק שלא עודדה בעצמה,

אלא גם לא שיתפה פעולה עם התנועות שלמדתי גם למקרה שאני לוקחת אפידורל.

אני מניחה שאם זאת היית את זה היה נראה אחרת,

קיבלת אותי פעם, בהריון הראשון כשהתאשפזתי לשבת, בשל איבוד נוזלים (הקאתי אז לא רק אוכל אלא גם שתייה).

בעקבותייך באתי ללניאדו.

וכל לידה חיפשתי את פני המלאך.

אך לצערי לא כל המיילדות כאלה.

2 הלידות הראשונות גם עברו באווירה אחרת, אבל השלישית היתה סיוט מתמשך מבחינת שיתוף הפעולה עם הצוות.  

ואני חושבת שצריך להיזהר בכתיבה בפורום. זה ממש פרסום מבחינתי, ומהניסיון המר שלי - זה גם לא תיאור מדוייק בכלל. 

הלוואי שכל הצוות יהיה כמוך ותיישרו קו עם כולם.