פורום הריון ולידה (עמוד 5179)

תלוי במזג האויר ואם יש חימום בחדר

 

אבל אין לי מושג במטרנות... 

אנחנו משאירים אותו עם אותו בקבוק כל הלילה, ממתי שהוא הולך לישון עד שהוא מסיים אותו מתישהוא במהלך הלילה (או לפנות בוקר או בוקר)

פשוט לא יכולתי לאכול כלום וירדתי מלא במשקל אבל הבשורה הטובה- שתיתי יותר מים ואכלתי יותר ירקות- מה שעזר לי ממש ממש!! אבל אחרי החודש הרביעי כבר לא היה זכר לבחילות והתאבון חזר למקומו ביתר שאת..

חוץ מזה- רק הצרבות המשיכו לנקץ.

הרבה מים- בעיניי זה יכול לעזור.

אני כל החודשים עם הבחילות לא נגעתי בהם... את יודעת מה זה להקיא מלפפון ועגבניה???????

בעעעעע

אני מקווה שזה עובר מתישו.

נסי מלפפון חמוץ, לי עוזר. או יוגורט, שתיה קרה ממש.

אוכלת ירקות,פירות,לחם,גבינה לבנה,ניסיתי קרקרים,דוקא חמוצים הפסקתי,אני ככ מפחדת שזה ימשיך.....

יופי הקאתי עכשו,אמממ אני צריכה להקיא בשביל להרגיש יותר טוב??????

הצעות?

מים קרים קרים!! לא תמיד אבל רוב הפעמים...

 

לפעמים עוזר לאחרות מיני מציצה מתוקים/ חמוצים.(לי לא עזר!)

אחרי שמקיאים מרגישים הרבה יותר טוב..

 

וכן. גם לי נמאס..

אני מתגעגעת לתפקוד נורמלי.

הייתי פשוט מסניפה אותו/ מסניפה שמן לימון..

אולי לך יעזור ריח אחר, תנסי לבדוק..

 

אצלי זה עבר רק ברביעי, עד אז הייתי סמרטוט, מקיאה ולא אוכלת ולא שותה, כולל אשפוז נוזלים...
אחרי שמקיאים ההרגשה משתפרת, לי עזר קרח...

 

אני אכתוב את הדברים שעזרו לי בהריונות. כמובן שזה השתנה מהריון להריון, מערב לערב, משעה לשעה (מדקה לדקה...):

 

קורנפלקס עם חלב, קרקר עם גבינה, מנטוס בטעמים שונים (תלוי באותה השניה...), ירקות, ירקות עם גבינה(בהריונות הקודמים לא נגעתי בזה בזמן בחילות), מלפפון חמוץ, לחם, שוקולד מריר, בייגלה.

 

(יש תחושה כזאת של היפוכונדריות, נכון?... אוכלת מתוק. שניה אח"כ צריכה מלוח, שניה אח"כ חמוץ, וכו'...)

 

כדאי גם להחליף מרכך כביסה בבית ולהנמיך טמפרטורה של מזגן(נשמע אולי תמוה, אבל גיליתי שבבוקר מזגן חם מכפיל לי את הבחילות...)

 

[אחרי הקאות כדאי להקפיד לצחצח שיניים..]

 

בהצלחה!

 

אגב, אני תמיד ממש עם בחילות והקאות, אבל יש איזה מקום בלב ששמח בזה, כי זה מבשר טוב....

אני רואה שזה מאוד משתנה מפעם לפעם,,,,הלחם,גבינה,חמוצים,ירקות ,קרקרים לא ממש עוזרים,אולי קורנפלקס?איזה כדאי?

אני כל הזמן מנסה כל מיני טעמים ואין לנו מזגן אבל באמת החימום לפעמים עושה אז אני מכבה.

אני ככ סובלת מזה,התחילו לי תחושות בין הבטן התחתונה לנרתיק,לחצים כאלה זה אמור להדאיג?

אני בתחילת שלישי

אם זה לא מפסיק, ונמשך כל הזמן.

כואב לך?

אני גם חושבת שכדאי לצאת להיבדק.

בשורות טובות! תעדכני.

פשוט בלידות הקודמות ילדתי אחרי שבוע 41. השאלה אם זה שהבטן קשה ככה זה מסוכן או משהו? יש איתי גם ילדה חולה בבית, כך שיציאה היום בגשם היא לא פשוטה...

ציר אחד ארוך שלא מרפה, עלול להצביע על בעיה.

כמובן, לא תמיד, אבל אם לא בטוחים ולא רגועים, שווה להיבדק.

 

 

 

פשוט תקשיבי לגוף שלך - אין כלל שמתאים לכל האנשים.

אם את לא שותה משקאות ממותקים, או קפה ותה, אז סביר שאת שותה כמו שצריך.

אני עשיתי ככה..

והגעתי למיון בגלל צירים מוקדמים.. [שנגמרו אחרי עירוי+8 כוסות מים]

 

[מצב של 2 כוסות מים ביום..]

צריך כן להקפיד על מינימום כלשהוא [אני משתדלת עכשיו שתמיד תהיה לידי כוס עם מים.. ושותה ככה הרבה יותר.. נניח 6-7 כוסות ביום..]

השתייה ולא להפך. אם אני אחרי תקופה שאני רגילה לשתות חצי ליטר ביום, אז גם אם אני "אקשיב לגוף" אני לא אמצא שם הנחיה לשתות. התוצאות שחוויתי בגלל ניהול שתייה כזה - ירידה בלחץ הדם עד כדי סחרחורות וחולשה, ירידה בתנועות, התקשויות...

אבל כשאני מרגילה את עצמי בכמה ימים של עבודה קשה ל3 ליטר ביום, אז אחר כך זה נהיה קל, כי הגוף כבר מצפה לזה, וזו הופכת להיות תחושת הצמא הטבעית שלי.

 

אני אוהבת לשתות מבקבוק גדול ולא מכוס. ככה הוא הולך אתי ממקום למקום, והרגלתי את עצמי לקחת שלוק כל כמה דקות. ככה מחסלים כמויות גדולות בלי להרגיש.

3 ליטר אבל הכי חשוב זה לשים לב כמה שאת רגילה ולנסות להקפיד יותר ועלות את המינון במיוחד במים.

גם אני לא מצליחה להגיע לכמויות כאלו,תהיי קשובה לגופך ותראי שזה לא גורם לך לצירים מוקדמים.

אבל זה ממש משתנה בין כל אחת ואחת.. תקני בקבוק של 750cc ממש קל לשתות מהם ולעקוב כמה שתית במהלך היום, זה מה שאני עשיתי
בהצלחה!

כך את יודעת ששתית מספיק.

התפניתי המון והשתן היה שקוף. אני חושבת שהרגשתי קצת מיובשת.. לא להסתמך רק על הצבע..

כי כך התרגלתי.. ולא יכולה יותר מ5 עד 6 כוסות ליום (ולפעמים פחות מזה).

 

אך לי זה עושה קצת בעיות בעיקר שיוצא לי דם מהאף מדי פעם ואז משתדלת למלא את החסר..

 

כדאי באמת לעקוב אחרי הגוף אם את מרגישה נהדר כנראה שהגוף לא צריך יותר!! ואם יש בעיות כמו סחרחורת, כאב ראש, דם מהאף.. צריך לשתות יותר....

 

בהצלחה ושתרגישי טוב תמיד!!

ולמרבה הפלא אני מסיימת לשתות. ודווקא בבית, כשאני לא מסתובבת עם בקבוק, אני בקושי שותה

וכמה אמורים לשתות בזמן שמניקים?

גם לי השתיה לא הולכת בקלות

ותמיד מפחיד אותי שזה יגרום לי לפחות חלב

כי אין מספיק נוזלים בגוף...

בהריון ובהנקה- כוס מים כל שעה. זה יוצא בערך 3 ליטר ביום, שזה יפה מאוד, וגם לא מעיק, כי באמת קל לשתות כוס.

בגדולות שלי חילקתי בקבוק של 2 ליטר ל3 בקבוקים כל בוקר ושמתי ליד איפה שאני מניקה.

זה היה מעולה

 

 

בהריון שימו לב שחוסר שתי מוביל להתייבשות. יש חימום וכדו וזה עוד יותר מייבש ואני לא מדברת על דלקת בשתן וכו

 

 

ולהזהיר אותה מראש שאולי תחזלשי אותה בלידה [=תוציאי אותה מהחדר לידה..]

דולה טובה צריכה לדעת גם מי להעלם לדעתי...

בפעם השניה שלא עשה לך טוב.

אולי לחפש מישהי אחרת מתאימה יותר.

ולעשות תיאום ציפיות.

או להגיד שתקראי לה שיתחיל במידה ותהיי זקוקה.

אי אישית גם בשניה וגם בשלישית לקחתי דולה ובע"ה גם בפעם הבאה אקח.

אני חושבת שמה שיקרה הפעם לא צריך להיות קשור במה שהיה בלידות הקודמות. אם את מרגישה שהפעם נכון לך לנסות להתמודד לבד, בלי דולה- אז זה מה שטוב לך ועל זה את צריכה ללכת. אם לעומת זאת את כן רוצה דולה אבל חוששת שלא יהיה לה מקום בחדר הלידה- אפשר לחשוב על פתרונות לעניין. למשל לסכם עם הדולה שלך שתקראי לה רק במידה ותרגישי צורך, או לומר לה למראש שהמקום שלה מבחינתך הוא בכיסא בצד החדר ולא צמוד אלייך, כך שרק אם תהיי זקוה לה היא תיגש אלייך (או אפילו מאחורי הוילון).

אני יכולה לספר לך שליוויתי ממש לא מזמן יולדת שבשתי הלידות הקודמות היו לה דולות אחרות, והפעם היא אמרה מראש שהיא רוצה שאהיה שם רק במידה והיא תצטרך- בתחילת הלידה הייתי איתה, אחרי זמן מה יצאתי ורק בעלה נשאר איתה, ובשעות האחרונות חזרתי והייתי שם שוב- בכל שלב לפי מה שהתאים לה באותו רגע. וזה היה נהדר עבורה כי כך היא קיבלה בדיוק את מה שרצתה.

 

אני צריכה ללדת בעז"ה בערך עוד כמה חודשים ספורים..

בעלי בצבא...

דווקא לא מפחיד אותי ללדת לבד רק רציתי לדעת מה דולה בעצם עושה, מה התפקיד שלה..

 

תשובות?

בשביל לתת לך מידע בזמן אמת,

בשביל לעשות לך עיסוי כשכואב,

בשביל לתת לך יד כשצריך,

בשביל לייעץ לך איזו תנוחה מתאימה כעת, ואם יש מצב מסויים שתנוחה כלשהי יכולה להוציא ותך ממנו- לעזור לך להיכנס לתנוחה הנכונה,

בשביל להציע כלי מתוך מגוון הכלים שיש לה (אקופרסורה, שיאצו, רפלקסולוגיה ועוד...) בכל מצב נתון,

בשביל לחבק ולהרגיע,

בשביל שלא תהיי לבד...

 

 

ועוד כל כך הרבה דברים- כל יולדת והצרכים שלה.

זה מאוד אישי ואינדווידואלי ולה מתאים  לכולם..

יש זוגות שלקחו אותי כי רצו חוויה טובה ולא ידעו על איזה צוות יפלו בחדר לידה ולפחות היה להם דולה שהם הכירו גם לפני והיא נשארת בכל התהליך בלי החלפת משמרות.

יש זוגות שלקחו אחרי חוויה טראומתית בלידה הקודמת.

יש זוגות שלקחו כי היה להם הריון בסיכון..ורצו ללדת וגינאלי ומחקרים מראים שעם תומכת לידה יש פחות ניתוחים קיסריים ולידות מכשרניות.

יש זוגות שלקחו כי לא רצו מישהו קרוב מהמשחה או שמעורב רגשית,

לפעמים היתי כי הבעל רצה..

אני  אישית לקחתי בלידה השניה ובשלישית ובע"ה גם בפעם הבאה, כי זה עושה לי טוב התמיכה לפני אחרי וכמובן בלידה עצמה.

הכי חשוב שיהיה כימיה,ולעשות תיאום ציפיות.ובסופו של דבר לצאת בידיים מלאות,וחוויה חיובית.

וזה היה מעיק ומציק.

בשאר הלידות כבר לא לקחתי דולה.

כל הזמן התפדחתי ממנה

איך לא להעליב אותה ואיך להגיד לה שאני מעדיפה שתצא 

ושהיא מעיקה עלי בעיצות שלה ובמגע שלה.

זה אמנם מאד אינדיווידואלי

אבל באותם רגעים שכאב לי כ"כ בקושי את עצמי יכולתי לסבול

קל וחומר עוד מישהו לידי.

מספיק שיהיה אדם קרוב (ולא קרוב פיזית מידי)

כמו אמא או בעל , לעניות דעתי.

חוץ מזה שזה רגעים כ"כ אישיים,

איך אפשר לעבור אותם עם דולה זרה? כלומר לא מישהו מהמשפחה?

נשמע לי הזוי.

והיה חשוב לי לקחת זה תן לי תחושה טובה שמשהיי נמצאת לידי

 

ויכולתי להחזיק לה את היד מה שלבעלי אסור (ולשיטתנו אסור לו להיות גם בשעה הפעילה של הלידה).

 

נתן לי תחושה טובה!!

אני לא לקחתי בלידה ראשונה ואני חושבת שבפעמים הבאות כן אקח. היתה חסר לי התמיכה הנשית ובאמת הבעל באיזשהו שלב יכול לתמוך רק במילים ותפילות.. וגם התמיכה שלו כשהוא כן יכול לגעת היא עם ידע וכלים מצומצמים יחסית לדולה. מה גם שהוא מעורב רגשית וקשה לו לראות אותי כואבת אז היד קלה עם האפידורל.. 

אני ובעלי והמיילדת מספיק לא?

זה היה כי בעלי רצה מאד. בלידות שלפני כן היה לו קשה שהוא לא יכל לתת לי את כל העזרה שהייתי צריכה. אני לא כ"כ רציתי דולה אבל הוא מאד רצה. בסוף היה מעולה. בעז"ה גם בפעם הבאה אקח דולה.

החלב מושפע מההורמונים, ויש הרבה השפעה לסטרס על ההורמונים,

תנסי להרגיע את עצמך בדרכים שאת אוהבת, ולקחת ויטמינים, כמוסות חילבה, ולשתות הרבה בירה שחורה

ויכול להיות שהתינוק התרגל לפיטמת פלסטיק שבואי נגיד את האמת, הרבה יותר נוחה לתפיסה,

אבל בטח הוא גם קולט את הלחץ שלך, ולכן נסוג, אם תנסי להניק ברוגע ושלווה, ולשיר לו תוך כדי, וללטף אז רוב הסיכויים שהוא יתרגל שוב

 

בהצלחה!!

שאם במשך מה ימים תשתדלי לנוח הרבה ולשתות המון ותתני לו לינוק כל הזמן הכמות תעלה שוב.

העיקר שתתני לו לינוק כמה שיותר גם אם לא יוצא הרבה בהתחלה. ותשתי המון המון בין ובזמן ההנקות.

בהצלחה

 שמצב נפשי של מתח ולחץ מאוד מאוד שהשפיע לרעה על החלב.

א) לא, זה לא מסוכן. לחץ דם נמוך זה דווקא די טוב באופן כללי.

ב) כן, כאבי ראש יכולים להגיע מזה. הפתרון - להעלות לחץ דם בשתייה מרובה, כאבי הראש ייעלמו (אם מזה הם הם נבעו).

לגבי אמבטיה - לא יודעת.

אבל בהחלט קשה לתפקד ככה, מנסיון...

הדרך להעלות את לחץ הדם היא לשתות המון.

כדי להימנע מכאבי הראש תנסי לא  לעשות תנועות חדות (למשל- לא לקום במהירות אלא במתינות, לא לסובב את הראש בחדות וכו').

אמבטיה חמה מורידה את לחץ הדם, לכן עדיף להמנע מאמבטיות חמות מדי.

 

 

בנתיים התחלתי לקחת פעמיים ברזל ביום במקום פעם אחת ואני מקווה שזה עוזר, טפו טפו טפו

לחץ דם נמוך זה סימן לרעלת הריון? מישהי יודעת באופן כללי מה הסימנים לרעלת הריון?

לא זכור לי אף פעם שרופא נלחץ מלחץ הדם הנמוך שלי [רופא הנשים שלי אמר שיהיו לי חיים ארוכים...] התחושה היא קצת כמו סחרחורת על אוניה  לפעמים וכוס קפה יכולה לעזור במיידי וגם לשכב עם רגליים מוגבהות [אני לא זוכרת עם גם בהריון]

תרגישי טוב

זה לחץ דם גבוה,חלבון בשתן.

טישטוש ראיה,כאבי ראש חזקים,כאבים ברום הבטן ובצקות.

מחוסר שתיה מרובה! אז כדאי באמת לשתות הרבה!!

 

שתרגישי טוב ומהר יקרה!!

לידה בדואר

http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/Situations/SCertificateGuides/SNewBorn/IPRegistrationIsrael/IPInformation/

אבטחה, יש שם הוראות והסברים, אל תדאגי....

בסד

גם אני עברתי ואקום בלידה הראשונה, היה לי מזעזע. שמחה בשבילך שיש לך חוויה חיובית... הרבה נחת וחלב שופע

אגב לאחותי היתה לידה מאוד דומה גם שבת גם בן והיא ילדה דקה אחרי השקיעה
בשעה טובה

ממש מרגש!

מזל טוב,שמחה שיש לך חוויה חיובית.

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה.

שפע של חלב!

שתגדלו אותו בנחת ובשמחה! יש לנו מוהל ממש ממש ממש טוב אם תרצי! (המליצו עליו המון בפורום היריון בכיפה. הברית של פיצי שלי היתה לפני כמה ימים ומלאאא אנשים נדהמו מהעבודה שלו).

מזל טוב!!

מרגש כל-כך

הוא נולד במוצאי שבת כי כך רצית.

 

יש לאישה הרבה הרבה הרבה השפעה על זמן הלידה.

 

לפעמים האישה מעכבת את הלידה מכל מיני סיבות.

לידה ראשונה שלך, אמרת "צירונים", ושלא כאב כ"כ, איך ידעת (או איך יודעים) שזה צירים????

 

אני גם לידה ראשונה וקצת מטריד אותי שאני לא יודעת איך מרגיש ציר אז איך אני אמורה לדעת?...

מדי פעם יש לי כאבים בגב למטה, אבל לא משהו שבא והולך אלא סתם- כואב קצת, וזהו.. ובימים האחרונים הבטן מדי פעם מתקשה (למרות שהרבה פעמים אני מרגישה כאילו זה הוא דוחף עם הרגל ולא באמת התקשות של הבטן, פשוט לפעמים הוא לוחץ על נקודה מסויימת וכל השאר מסביב גם קשה...

והעיקר- (וב"ה!! ) - זה לא כואב.......

 

אז איך אני אמורה לדעת???....

 

(והתשובה באמת תהייה- כשתרגישי תדעי?...  )

 

שבוע 39...

הם באים בגלים

מתחזקים בשכיבה

מתחזקים בכללי ונעשים יותר ויותר צפופים וכואבים

 

ובאמת כשתרגישי תדעי....

נגיד התכווצות של שריר הירך מדי פעם זה לא קשור נכון?...

או כאבי מחזור קלים?...

אמנם עשיתי קורס הכנה אבל אני מנסה להבין לגמרי...

למרות שיש נשים שמרגישות צירים ברגליים.

כאבי מחזור קלים בדר"כ זאת התחלה.

ממש סיפור מרגש. מזמן לא קראתי כזו לידה טבעית ורגועה ומוצלחת!!...

 

שתגדלי אותו בנחת ושיגדל: ליהודי אמיתי,ירא שמים, ולמדן!!

 

וגידול קל קל!!

גמני לא ממש ידעתי איך זה אמור להרגיש.

זה היה כמו כאבי מחזור קלים (אני ממש סובלת במחזור בד"כ).

הדבר היחיד שגרם לי לחשוב שזה צירים זה שהם באו והלכו.

חוצמזה לא הייתי נוסעת לבי"ח אם לא היה לי דימום כך שה' סידר לי דימום כדי שאגיע בזמן...

בקיצור אני מקווה בשבילך שבאמת כשזה יגיע תדעי, אבל שזה לא יכאב לך כל כך כמו שלא כאב לי....

בהצלחה...

ואגב אני מפה וכותבת באנונימי כדי לא להתגלות...

תודה לכולן על האיחולים!

יכול להיות כל מיני סיבות.מקווה שזה באמת הריון צעיר.

תעדכני,בשורות טובות!

אם זה ארוע חד פעמי, לא הייתי מתרגשת ונכנסת לסחרורי מחשבות, ובוודאי שלא בדיקות.

פשוט מחכה שהעניין יסתדר בע"ה בקרוב!

 

אני בעקרון לא הרגשתי כ-ל-ו-ם עד שבוע 7!

שום עייפות, בחילות או הקאות..אבל יכול להיות שאצלך זה אולי סימנים..

 

בדיקת דם! בדיקת דם! בדיקת דם! שמעת על המושג?

תעשי ותדעי!

כפול 150 לחלק למס' הארוחות ביום.

בן כמה הוא?

להיות בעייתי

בת דודה שלי היתה בהריון תקין עם ההתקן

יש לה היום ב"ה תינוק בריא ומתוק!

גשי לרופא..

מכירה כמה שנקלטו להריון עם התקן וב"ה יש להם ילדים בריאים!

התייחסתי לזה כתמריץ חיובי, כי בסה"כ בהריון אנחנו נוטות יותר לעששת ושאר מרעין בישין, אז אם יש טעם רע שדוחף אותי לצחצח שיניים כמה פעמים ביום - זה לטובתי

הולכת לישון עם מסטיק בפה לי זה עזר

לי כ"כ איך לעזור בדר"כ זה דברים שעוברים עם המשך ההריון או אחרי הלידה

אבל אני קיבלתי  חודש אחרי ההנקה

קיבלתי חודש אחרי שהפסקתי להניק

ויכול להיות שעוד תקבלי זה אינדווידואלי.

וזה לא כ"כ סדיר.

אבל לא יודעת לענות על השאלה "הכרחי". זה עניין של טעם ובחירה.

וסתם כך, אני הרבה קוראת את התגובות שלך ומאוד מתחברת לדרך חיים שלך.

אז תודה על הלימוד.

אני מוותרת על שקיפות וחלבון עוברי מאז שבאחד ההריונות קיבלנו בחלבון עוברי תוצאה מלחיצה ועברו עלינו כמה שבועות קשים מאוד - החלטתי שאני לא רוצה לחזור על זה. אם אחת הבדיקות האלה הייתה יכולה לפחות לשלול לגמרי סיכון לבעיה כרומוזומלית, זה היה אולי כן משמעותי בעיניי לעשות אותה, אבל כשהתוצאה הטובה ביותר שקולה ל 99.995% סיכוי לילד בריא, בעוד תוצאה שנחשבת בעייתית שקולה ל99.6% סיכוי לילד בריא (אני מקווה שהחישובים יצאו בסדר, טפשת הריון וכל זה) - אז הטווח שבין שני אלה נראה לנו זניח, חסר משמעות, פשוט לא כזה שהגיוני שיכתיב את הפעולות שלנו. בין אם תצא לנו תוצאה שנחשבת מעולה, הכי טובה שיש, ובין אם תצא לנו תוצאה על הפנים, כך או כך נצטרך לחיות בידיעה שעלול להיות ילד פגוע לא עלינו, ושהסיכוי לכך קטן מאוד. אז זה לא שווה את סחרחרת הבדיקות בעינינו.

מקווה שיצאתי מובנת. בכל מקרה לא באתי להתווכח עם אף אחת שבוחרת אחרת, מבינה מאוד שיש שיקולים מורכבים, ומכבדת כל בחירה.

והעיקר שבעזרת ה' הכל יהיה בבריאות שלימה

ממש כדאי להתיעץ עם מכון פועה בענין הזה ולא לקבל החלטות חשובות לבד.

 

כשאני שאלתי אותם בעבר הם יעצו לי לא לעשות חלבון עוברי ועכשיו שאלתי שוב ואמרו שכן. זה מתבסס על נתונים שלי שהשתנו. יש להם הרבה מאד נסיון וגם ראיה רחבה וכוללת של כל מיני דברים שאנחנו לבד לא לוקחים אותם בחשבון. 

 

ועם כל הכבוד לפורום הנהדר הזה  נראה לי לא נכון לקבל החלטות על סמך יעוץ בו.

 את החששות והשיקולים שלך כדאי להשמיע להם. וגם לך יהיה יותר קל עם ההחלטה שתקבלי בידיעה שהתיעצת עם הגורמים המוסמכים!

 

המספר שלהם- 02-6515050. וצריך קצת סבלנות כי לא תמיד קל להשיג אותם...

 

בהצלחה רבה ובידיים מלאות!

הולכים לאולטסאונד ראשון סביב שבוע 8..

מעקב בטיפת חלב מתחיל בשבוע 13 בערך.. (אחרי הבדיקות דם הראשונות נראה לי.. הכי טוב להתקשר לשאול אותם)

 

בהצלחה! הריון קל ומשמעמם.. ושתצאי בידיים מלאות!!

להמשיך לקחת חומצה פולית,לקבוע תור לאולטרסאונד לראות בע"ה דופק סביב שבוע 8.

לשתות ולנוח.

 

קארינצ'וק התגעגעת משלומך??

את אף פעם לא כאן...

התגעגעתי לשיחות הארוכות שלנו...

תקשיבי מותק-

לא משנה שאין לי ניסיון בזה אבל אני שומעת כלכך הרבה אימהות שמלחיצים אותם שם..

זה נשמע שהיא ממש בסדר...

אל תדאגי...

אם היא עושה מלא בטיטול...אז לא חסר לה כלום כך נראלי...

מתוקה נשיקות לקטנה 

ממש לא נשמע בסדר גמור

בגיל הזה הם אמורים לעלות משהו כמו 200 ג' בשבוע, ואפילו יותר

למרות שבפרספקטיבה של חודש וחצי העליה כן  נשמעת סבירה (כמה היא נולדה?)

 

אם היא עושה הרבה בטיטול בהחלט יתכן שהגורם לחוסר העלייה הוא לא חוסר באוכל. דבר אחד שעולה בדעתי - האם היתה לך אנמיה רצינית במהלך ההריון? ודבר נוסף - אולי היא עושה יותר מידי בטיטול, כלומר משלשלת? אצל תינוקות קטנים לפעמים קש/ה לדעת מתי יש להם שילשול, כי הצרכים שלהם תמיד נוזלים.

 

ובנתיים מה לעשות?

את יכולה לנסות לאכול הרבה שקדים, אגוזים, בוטנים, אבוקדו וכו', אלו דברים שעושים את החלב שמן יותר. ולא בגלל שיש בעיה בחלב שלך, אלא בגלל שזה יכול לעזור לבת שלך, במה שלא תהיה הבעיה שלה.

לפנות ליועצת הנקה טובה, שאולי תדע להצביע על בעיה כלשהי בהנקה, או לתת אישור לכך שכנראה הבעיה היא לא בהנקה, ויש לחפש גורם אחר.

ומה אמרו לך בטיפת חלב לעשות?

 

 

וירדה בבי"ח ל2.888

 

אני אוכלת כל יום אבוקדו ואגוזים..

אני ממש לא חושבת שהיא משלשלת.. פשוט בכל החתלה יש צואה.

הברזל שלי 14.

 

מוזר לי..אמרו לי שאולי היא לא מגיעה לשומן שבחלב כי היא מתעייפת.. אני ממש מתוסכלת מהיום.

שבוע שעבר אמרו לי כל הכבוד, מצויין..

האמת שהיו לה גם ממש הקאות לפני יומיים פליטות ענקיות ממש.. אולי בגלל זה?

 

זה מפחיד אותי אבל אני לא רוצה לרוץ שוב שיבהילו אותי.

ואני גם לא אשמח להוסיף מטרנה..

בשקילה הקודמת העלייה היתה בסדר, ובשקילה הזאת לא?

אם כך, את יכולה להרגע, כי שקילה אחת לא תקינה לא מעידה על כלום.

וקצת קשה לי להאמין שהיא לא מגיעה לחלב האחורי, אלא אם כן היא יונקת ממש דקות בודדות בכל פעם.

וכן, פליטות רציניות בהחלט עשויות להיות סיבה לחוסר עלייה במשקל.

כשזה באופן קבוע, זה בדר"כ ריפלוקס, וכשזה גורם לחוסר עלייה במשקל בדר"כ מטפלים בזה

תודה רבה! אני פשוט פחדתי שזה לא אחראי מצדי להמשיך להניק ככה..

יש לי  תור עוד חודש אבל אפשר לשקול מתי שרוצים

אחרי עלייה שכזאת (שבעצם אפילו לא נחשבת עליה בכלל) לא הייתי מחכה חודש עד לשקילה הבאה, אלא מגיעה בעוד שבוע-שבועיים. משום שאם יש בעיה כלשהי שמונעת מהתינוקת לעלות במשקל, לגלות את זה אחרי חודש+ זה הרבה יותר מידי.

אלא אם כן האחות עצמה לא התרגשה בכלל מהתוצאה. כי מאחר וידוע שאחיות טיפת חלב הן מלחיצות, ואם היא לא הלחיצה, כנראה במכלול הנתונים שלה אין בעיה.

 

ואל תשכחי להסתכל על העליה לא רק משקילה לשקילה, אלא באופן רחב יותר.

היא מקיאה הרבה וגם ירדה לי במשקל חמישים גרם.

היינו היום אצל רופא ילדים והוא אמר שהילדה נראית לו חיונית אבל חשוב לעקוב שהיא לא ממשיכה לרדת ואז כדאי לשקול טיפול תרופתי.

בהנקה הוא אמר לי לא לגעת כי הוא רואה שיש לה יציאות ושתן כמו שצריך וחבל.

זה מפחיד כל כך כשהיא מקיאה לי...מלא. אני לא מצליחה לעצור את עצמי מלבכות כשזה קורה לה...רק אחרי שאני מנקה הכל ואני מסתכלת עליה כשהיא רגועה ושלווה עם חיוך ענק אני נרגעת קצת. כמה כביסה!!!!!! טוב, שאלה יהיו צרותינו וגם לא! אז אם למישהי יש עצות איך לעזור לה אשמח!

ה' יעזור ונתגבר על זה מהר.

מה שאני הבנתי על ריפלוקס זה ככה:

הסוגר של הקיבה לא נסגר טוב

אז האוכל, ביחד עם מיצי קיבה עולה

זה צורב בגרון

מה שמביא לעוד הקאות

ומביא לעוד צריבה וחוזר חלילה.

כדי לעזור לה, צריך להשתדל שלא תפלוט אחרי האוכל.

לא לתת לה לאכול ארוחות גדולות מידי

להשתדל שלא תגיע למצב של רעבה מאוד (כי אז היא תאכל בלהיטות, והרבה)

שלא תבכה הרבה לפני האוכל (כי תוך כדי הבכי היא בולעת אויר, מה שמעלה את הסיכוי לפליטה אח"כ)

אחרי האוכל, להחזיק אותה במצב מאונך לפחות חצי שעה, אבל בלי ללחוץ על הבטן. זה קשה ומעצבן, אבל בדר"כ עוזר.

לעקוב מקרוב אחרי המשקל, כי ריפלוקס שגורם לירידה, חייב טיפול (לרוב, תרופה שמורידה את החומציות בקיבה)

אני בקושי כאן אז אנסה לכתוב כמה שיותר...

כמה נתוני הרגעה:

• המצב נהיה יותר טוב באיזור גיל חצי שנה ועובר לגמרי משם ועד גיל שנה (כל תינוק והקצב שלו) -כך שנשארו לך 4 חודשים בערך וזה לא לכל החיים.
• תמלאי פקק במיץ ותשפכי על בגד או על הרצפה, נכון שזו בערך הכמות של כל הקאה?נכון שזו כולה כמות של פקק?
• יש רופאה דתיה מדהימה שמתמחה בריפלוקס שגרה בנוף איילון הצרה שאני לא זוכרת את שמה... היינו אז בקופ"ח מכבי, אבל אם אני זוכרת נכון (בכל זאת עברו 7.5 שנים...) היא הייתה שייכת לקופה אחרת שהיה לה הסכם איתם.
• לשים אותה מיד אחרי הנקה בסל-קל או שיפוע (עגלה או לשפע מיטה עם כרית תחת המזרון מאוד עוזר, כמובן לשים לב אם היא צריכה גרפס...

המלצה שלי (בלי להכניס אותך לחרדות) זה ללמוד במיידי מה לעשות במקרה כשתינוק נחנק (הם נוטים לזה...)

בהצלחה!

בזה נוטים להיות הסטריים, להוסיף תוספות, תרופות וסתם לשגע אותך -תלכי אליה.

תודה על העידוד..

מקווה שיהיה טוב.

בעיקר שאת מספרת שאת רואה תינוקת טובה וחיונית ושהיא ממלאת חיתולים.

תינוקות לא עולים בקצב קבוע, ושקילה מיותרת נותנת "מידע עודף" - מידע מיותר, שעדיך לוותר עליו, שכן הוא רק מבלבל אותנו במקום להוסיף לנו ידע...

ממליצה לשקול פעם בחודש, ובהמשך אפילו פחות. להסתכל על התינוק, ופחות על המשקל. התינוקת מספרת לך יותר מכל מקור מידע אחר. לב של אמא לא טועה!

אעשה שאני אמא הסטרית..

 

מצטרפת לקודמותי.. תסתכלי על הילדה לא רק על המשקל.

וגם ממש לא שמנים..ממש רגילים..

יוצא לך טוב שאת הולכת לפני ה7 נקיים, כי לפעמים זו בדיקה שמטמאת.. הכל יהיה בסדר כולן ניטהרות בסוף.. [עד כמה שזה יכול לעודד אותך במצבך.. אם היו אומרים לי את זה בתקופה שאני חיכיתי הייתי נותנת כאפה..]

אמרו לי אם אחרי שישה שבועות עדיין יש דימום טרי ממש חייבים לבדוק את זה וממש נבהלתי.

להמתין בסביבות ה8\ 9 שבועות, ויש שאפילו יותר, כך שאין שום סיבה ללחץ, [ואולי גם לא לבדיקה?].

אולי יש מקור לדימום פצע או משהוא.

אחרי הלידה של הבכור שלי כל פעם שניסיתי להיטהר התחיל לי דימום. אמא שלי סיפרה לי שגם לה זה קרה והיה צריך לצרוב לה את המקום ( זה לא כואב וזה פרוצדרה שכל רופא נשים יכול לעשות על המקום).

הרופא (שלי)טען שהוא רואה מאיפה הדימום וזה יעבור עוד מאט. אני לא צריכה צריבה, הוא אמר לי, הסיפור של אמא שלך הוא סיפור אחר.

הייתי ילדה טובה אז חיכיתי בסבלנות. זה לא עבר.

חזרתי אליו והוא הודה שהפצע רק התרחב וצריך לצרוב לי את המקום. (ושוב זה רק נשמע מפחיד זה לא כואב כמאט.) 

למה אני מספרת לך? לפעמים צריך להיות קצת אסרטיביים.

לבקש מהרופא תשובה: מאיפה הדימום? האם זה מפצע? האם מהרחם?

האם אפשר לצרוב ?(אם זה מפצע) האם אפשר לתת כדור לכיווץ הרחם? (אם זה מהרחם)

ובכל אופן כדי לך להתייעץ עם רב שבקיא בהלכות טהרה לאחר הלידה, לתאר לו בדיוק את המקרה וגם מה שהרופא אמר. אולי הוא יוכל לעזור לך, אולי יש לו פתרונות. אל תוותרי, את לא צריכה להתענות כל כך הרבה.

המון בהצלחה,

רחל

נ.ב. יש גם כל מיני דרכים טבעיות לצמצם את אורך הדימום אם את מעוניינת לנסות תכתבי לי מסר ואכתוב לך אותם.

בעזרת ה' אני מקווה שיסתיים כבר.

אשאל על הכדורים אם זה מהרחם נראה לי..

 

אצלי אחרי הלידה הראשונה היתה רירית הרחם דקה (או משהו כזה. אני מקווה שאני זוכרת נכון את המונח)

הרופא נתן לי כדורים ותוך כמה ימים הייתי נקיה.

אל תפחדי ללכת לבדיקה, עדיף שתדעי מה מצבך, ואולי זה משהו שניתן לפתור בכמה ימים, כמו שהיה אצלי.

בהצלחה ושיהיה לטובה.

מדדתי וירד לה ל7 אבל לא נראית היא...

 

הבת שלי הייתה בת חודש..עם חום..38.5

חיכינו קצת...ראינו שהחום יורד רק עם אקמול...וחוזר חלילה..

לא אכלה..ישנה יותר מידי..התאשפזנו אחר 24 שעות כאלה..

וגילו דלקת ריאות...

שתהיה לכם רפואה שלמה...סיפרתי כדי להעלות למודעות שחום שלא יורד...דורש חשיבה...

לב שמח

אני זוכרת שאחרי הלידה האחרונה (לפני כמעט שנתיים...) בתינוקיה הקטן היה במעקב חום גוף ותמיד היה לו מעל 37, אמרו לי שזה תקין והסבירו לי בתינוקיה שחום הגוף של תינוקות מעט גבוה משל מבוגר וחום גוף עד 38 אצל תינוקות נחשב לתקין.

 

צריך ללכת לבדוק רק חום מעל 38.5

 

מצד שני אם היא לא נראית לך משהו והלב שלך לא רגוע, קחי אותה לרופא בקופ"ח/ טיפת חלב, איפה שיש תור.

אני לא מפרידה בכלל בין הכביסה של התינוק לבגדים שלנו.. ויוצא סבבה..

כרית הנקה זה פשוט נוח כדי לתמוך בתינוק בזמן ההנקה בלי שישבר לך הגב. תשאילי מחברה ותנסי.. זה לא חובה בכל בית, אבל זה נחמד..

לנו אין מוניטור נשימות.. וגם לא שמעתי על מקרים שזה הציל.. מוות בעריסה זה נורא מפחיד ל"ע, ולדעתי רק תפילות באמת עוזרות..

5. האם גם אחרי לידה ללא תפרים (ברוך ה'!) הגיוני שכואב אם עומדים על הרגליים הרבה זמן?

שורף לי שם כאילו היו תפרים. זה תקין?

לידע כללי: אני 10 ימים אחרי הלידה.

התינוקות שאלרגיים, רגישים לרכיב ה"ביו" שנמצא בחלק מהאבקות.

אם אתם מכבסים ללא ביו, אז אין צורך להפריד את הכביסה.

1. אם התינוק לא מגיב ברגישות בעור לבגדים אחרי כביסה אז אין צורך. מומלץ להשתמש באבקה לעור רגיש ובלי מרכך כביסה.

 

2. יש הרבה סוגים וצריך להתנסות כדי לראות מה טוב. אף פעם לא היה לי אבל זה יכול להקל על כאבי הגב בהנקה... יש כאלה שמעדיפות בלי. מאד אישי.

 

3. לא מכירה מקרוב. אבל משפחה שהיה לה אמרה שזה מאד מלחיץ כי יש פעמים שהוא מצפצף בטעות...

 

4. עד כמה שידוע לי דרך משרד החינוך זה הכי פשוט כי הם שולחים אוטומטית בדואר לך או לביה"ס- אבל זה היה לפני הרבה זמן אז אני לא בטוחה, בכל מקרה שווה לבדוק עם האחראי על המשכורות בבית הספר.

גם אם לא- שווה להתקשר ולשאול אם אפשר בדואר ולא שתסעי סתם...

 

והעיקר- מזל טוב!!

אין לנו מוניטור נשימה. גופי בריאות גדולים העוסקים בנושא (למשל עמותת עתיד, וכן גם איגוד רופאי הילדים האמריקאי) לא ממליצים להשתמש במוניטורים הביתיים האלה. מעולם לא הוכח בשום מחקר רציני שהם מקטינים ולו במשהו את הסיכון. אבל טוב שאת מוּדעת לנושא כי זה אכן נושא חשוב, וכן יש מה לעשות כדי למזער סיכון. ממליצה לך לחפש את המלצות משרד הבריאות בנושא. לא כולן מוּכרות כ"כ.

 

לגבי הכאבים בעמידה אני לא יודעת אם זה מצריך בדיקה, אבל בכל מקרה רוצה להזכיר לך שבשלב שאת נמצאת רצוי להשתדל לעמוד כמה שפחות עד בכלל לא. משכב לידה זה משכב לידה. כשאת ממש לא בעניין לשכב - אז לשבת. לא יותר מזה. תתפלאי כמה פעולות יום-יומיות אפשר ללמוד לעשות בישיבה. אפילו לצחצח שיניים!

תשלחי את אישור הלידה למזכירה בבית הספר. היא תעביר למשרד ואת כל השאר הם עושים באופן אוטומטי, לא כל טירטור.

תודה

יחס.

תודה

תשאלי אולי את הרופא שלך?..
בהצלחה..

הייתי המון זמן עם נובה רינג ולא קרה לי. אני רק זוכרת שהרופא שנתן לי את זה הסביר לי וממש הדגיש שהטבעת רק צריכה להיות שם ולא משנה אם היא עקומה. בהצלחה!

אולי את לא מכניסה אותה עד המקום שלה?

כי לי זה קרה כמה פעמים (נדירות, במשך שנה) וזה תמיד היה כשהיו לי מלא הפרשות.

 

או שהלכתי מאוד מהר/ רצתי אז זה גם קרה.

ויש הרבה הפרשות.

זה יכול להיות קשור לזה שעברתי 7 לידות? אולי המקום רחב מידי???