אז ככה:
הקטנוש כבר בן חצי שנה. בעיקרון - ב"ה יונק מלא.
הבעיה -
קשה לי מאד לצבור רזרבות לשאיבה כי הוא יונק ממש צפוץ, ואני יוצאת ללימודים לפחות פעמיים בשבוע לחצי יום. גם לשלווה שלי אני מעונינת שהוא יהיה מסוגל לאכול איזשהו תמ"ל ושלא אהיה כ"כ בפאניקה מהשאיבות.
הבעיה האמיתית -
תמ"ל חלבי, מטרנה או סימילאק - הוא מקיא. זה לא טוב לא.
לא יועת איך זה נקרא - רגישות או אלרגיה. ומה ההבדל בינהם. תכל'ס - לא טוב.
תמ"ל צמחי - איזומיל אכל יפה ולא הקיא, אך קיבל במקביל פריחה בגוף וממש פצעים בפנים. קשה לדעת בודאות אם בגלל זה או לא.
(הערת ביניים: המתוק הוא ילד אטופי מאד, שמטופל באנטי היסטמנים - טבעי כבר נוסה, אל תקפצו - ולמרות זאת קיבל את התגובה הנ"ל).
הרופאה כל הזמן דוחפת אותי לנוטרמיגן, לי קשה עם הרעיון.
השאלות -
א. קרה לכם פעם תגובה כזו מאיזומיל?
ב. הנוטרמיגן באמת כ"כ מגעיל בטעם? (מעבר לבעיות כשרות שמפריעות לבעלי)
ג. איך למען ד' לתגבר עוד את החלב??
אני כבר שותה הרבה, זבת חלב לא הרגיש לי ממש תועלתי והיות שגם בלילה הוא יונק - אין לי עודפים בבוקר.
עזרה תתקבל בברכה ובשמחה!