פורום הריון ולידה (עמוד 5214)

ניתוח ראשון, שני..?

ואז יש חשש גדול מאוד לקרע של הרחם.

 

אני לא יודעת איפה את מתכוונת ללדת אבל יש בתי חולים שלא ימליצו לך על לידה רגילה בפחות משנה אחרי קיסרי.

הסיכוי קשור בביוץ שלך

ואת השיניים שלי מאחלת לכולם, ב"ה, מעולם לא עשיתי טיפול שיניים כלשהוא.

בת 35, עדיין לא נגמלתי...

פחות לחץ ויותר עיסוקים כניראה אבל אל תדאגו יש לי דברים אחרים להגמל מהם....

אני לא מבינה ברפואת שיניים, ולאן לא יכולה להגיד איך כסיסת ציפורניים משפיע על השיניים, אבל יש כאן בעיה חשובה אחרת : זיהומים.

יש להרגיל את הילדים מגיל אפש לא להכניס ידיים לפה לפני שהם שטפו אותם היטב עם סבון ומברשת.

זה לא פשוט, אבל זה חשוב. (ויחסית לבעיות אחרות בחינוך הילדים זה גם מה בכך...)

במיוחד ששנתיים - זה גיל של משחקי חול. אבל גם בלי חול, הידיים נוגעים בכל דבר ואוספים אתכל הזיהום הקיים בסביבה: מידיות הדלתות, צתעצועים בגן, מכסף שמקבלים כעודף או שמעבירים במונית שירות.... אין לנו מושג על איזה כמויות של ביצים וציסטות של תולעים,  חיידקים, וירוסים, חד-תאים ואמבות מדובר.

כסיסת ציפורניים זה הרבה-הרבה מעבר לאסתטיקה. יחד עם הציפורניים מכניסים לפה את כל המזיקים המוזכרים, והם מחלישים את הגוף, כל אחד כדרכו, גורמים למחסור בויטמינים ומינרלים וכתוצאה מכך לתופעות שונות (כמו אנמיה, לדוגמא), דלקות, חוסר משקל, חוסר/עודף תיאבון, עיקוב בגדילה, עצבנות, חוסר ריכוז, שיעול, בעיות התפתחות פיזית, בעיות התנהגותיות ועוד ועוד.....

מצד שני כסיסת ציפורניים לא תורמת כלום לכוסס/ת, זה סתם הרגל מגונה שטרם טופל.

לעומת אדם בוגר, שיכול להחליט ובכוח הרצון לגמול את עצמו מההרגל הזה, ילדה בת שנתיים כמובן זקוקה לעזרה - עד תום הגמילה.

איך את עושה את זה - תלוי בגישה חינוכית בה אתם דוגלים. אבל כך או אחרת חשוב  בהחלט לטפל בנושא וכל הכבוד לך שאת ערה לבעיה.

 

וככל שהערנו לו להפסיק, והרופאה אמרה שישימו לו מרה, הוא המשיך וזה הלך ונהיה גרוע כי הוא ממש פצע את עצמו. ככל שהפסקנו להתייחס והצענו לו יותר תעסוקה זה הלך ופחת. כשגדל קצת באזור גיל 3 הסברנו לו כמה זה יכול להיות לא נעים... היום הוא כמעט בן חמש ולא כוסס כלל. אגב, היתה תקופה שעשינו לו מבצע עם מדבקות, כל פעם שהגענו למצב של גזיארת ציפרניים הוא קבל מדבקה ולאחר כמה מדבקות קבל פרס...

 

המון סבלנות... מחזיקה לך אצבעות, בהצלחה רבה!!!!!!!!!!!!!

העליה במשקל משתנה מאישה לאישה ומה שחשוב לעשות זה מעקב הריון ולראות שהעובר מתפתח כמו שצריך..אם עלית יותר או פחות זה כבר פחות קריטי חוץ ממקרים קיצוניים לכאן או לכאן כמובן כמו השמנת יתר או תת משקל..זה לפחות מה שאמרו לי כי אני כבר בסוף שמיני ולא עליתי חוץ מכמה ק"ג בודדים..

וזה מתחלק על 6 קג בשני השלישים הראשונים ועוד 6 בשליש האחרון..
בהריון הראשון עליתי יותר מזה והרוב ירד נורא מהר אחרי הלידה.. אל תתבאסי.. ככה זה

כן ירבו

ב"ה יום יום

 

שיהיה בשעה טובה ומוצלחת!!! בקלות ובבריאות!! ובשמחה!!! אמא ותינוק בריאים ושלמים בע"ה!!!

 

 IחיבוקI יקרה, שהכל יעבור כשורה!

שיגמר עם תינוק חמוד חמוד!!!!

(גם תינוקת הולך)

ממש מתרגשת בשבילך!!!

בשעה טובה יקירתי!

כ"כ מתרגשת לקרוא..

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,בריא,עגול ומשעמם..

ושבסופו תצאו בידיים מלאות אמא ותינוק/ת בריאים!

זה ממש תלוי וגם גנטי...

בהיריון הקודם העלתי 5 קילו

עכשיו בערך באזור שלך העלתי קילו וחצי...

 

אני משמינה בתקופת ההנקה שיש לי צורך לאכול כל דקה וחצי...

 

 

שונה מאשה לאישה וגם קשור למשקל לפני ההריון: ככל שאישה שקלה יותר לפני ההריון כך בד"כ היא מוסיפה פחות בהריון.

בכל אופן, תאכלי את הכמות שאת מרגישה שאת זקוקה לו, תשתי כוס מים כל שעה ותקפידי לקחת פרנטל.

אז כל מה שתוסיפי - לטובה.

הכלל הוא: אם מוסיפים הרבה - זה לא חשוב, אבל אם לא מוסיפים, או מוסיפים מעט מאד או מאבדים משקל בזמן ההריון - זה יכול להיות  מסוכן עד מסוכן מאד ואז צריך לעשות בירור רפואי ולראות מה  קורה. משקל נמוך של אישה בהריון יכול לגרום לתת-משקל של תינוק ובעיות התפתחות.

ניתן לראות דופק משבוע6-7.

Vaginal Birth After Ceserian

ובעברית: לנל"ק: לידה נרתיקית לאחר קיסרי.

חשבתי שזה וגינלי בעקבות קיסרי...

הסיכון (לקרע ברחם) לא גבוה בהרבה מאשר בלידה רגילה.

מה שמעלה בהרבה את הסיכון לקרע ברחם, הוא זירוז.

מה שמאוד תורם להצלחת לידת ויב"ק, זה הכנה טובה ודולה

שיהיה בהצלחה!

נגיד שכבר קורה ח"ו ויש קרע ברחם אז מה עושים? זה מסוכן לאמא או לתינוק? איך פותרים את זה?

ומה עם שאר הסיבוכים? תסחיף מי שפיר? כליאת כתפיים? חבל טבור? יש משהו יותר מסוכן בכל אלו למי שעברה קיסרי?

יש רמות שונות של קרעים. בכל מקרה, כאמור ההבדל בסיכון הוא ממש לא גדול. אם אני זוכרת נכון: 0.03% בלידה רגילה, ו-0.04 בויב"ק.

לא ידוע לי על כל הבדל בכל סיבוך אחר, חלילה.

הכנה טובה: בעיני זה או לעשות קורס הכנה ללידה חוזרת, אולי מיוחד לויב"ק, אצל מדריכה פרטית, או לקרוא ספר על הנושא (יש רק באנגלית, למרבה הצער, למיטב ידיעתי).

הכנה טובה תביא לכך שלא הפחד ינהל את הלידה, אלא את

ושיהיה בהצלחה!

מהתרשמות מההודעה הראשונה שלך הייתי ממליצה לך לקרוא ספציפית על ויב"ק, או לעבור הכנה פרטית עם מישהי מנוסה.

(כי היו שם הרבה מילים שליליות, אבל אולי הלך הרוח שלך הוא לא שלילי כמו שהתרשמתי - סך הכל הודעה )

הסיכונים כמו בכל לידה.. ועוד 0.03 לקרע ברחם לעומת לידה רגילה שבא זה 0.05  בלידת ויב"ק זה 0.08

אסור לתת זירוזים בלידת ויב"ק תלוי גם בבתי החולים השוני,כמובן תלוי מה הרקע של הלידה הקיסרית הקודמת.

יש בתי חולים שתומכים יותר בויב"ק כמו שער"צ,ביקור חולים,עין כרם,מעייני הישועה,לניאדו זיו..

ברגע שאת נכנסת לחדר לידה את חייבת ניטור רציף לאורך כל הלידה.

כל עוד את מרגישה תנועות,ואין דימום אני ממליצה לחכות כמה שיותר בבית. במיוחד אם נותחת בשלב הטנטי זה ממש כמו לידה רגילה.

 

לא בכולם

וגם, עדיף דווקא לבחור בבית חולים שכן נותן זירוז בלידה כזאת, משום שהם יתנו זירוז, במצב שבו בבית חולים יכניסו כבר לקיסרי נוסף.

הוא סיכון לקרע ברחם, אבל זה סיכון באחוזים מזעריים.

 

הפתרון שהרפואה מציעה- מעקב תוך כדי הלידה באמצעות מוניטור אחרי התינוק, אם הוא מראה סימני מצוקה שיכולים לנבוע מהיווצרות קרע ברחם- היולדת תועבר לקיסרי מיידי.

http://vbac-israel.co.il/

 

הסיבוכים כפי שאמרו הם קרע ברחם (נדיר מאוד, במיוחד אם עבר מספיק זמן מאז הניתוח)

כמו כן, אם הרחם לא התאושש מספיק, הצירים עשויים שלא להיות מספיק אפקטיביים, ואז הלידה נתקעת (ואת זה פותרים בניתוח קיסרי נוסף... וגם זה לא במיוחד נפוץ)

הוא קצת מבולגן לטעמי והמידע נראה קצת לא מאורגן. בלי מספרים ומקורות מסודרים.

למרות שיש שם גם הרבה דברים מעניינים. 

ולא היה לי ניטור רציף.

 

אם תרצי את מוזמנת לשאול באישי.

 

שקיפות וסקירת מערכות זה אולטרסאונד בטן, חלבון עוברי מבדיקת דם של האמא, זה לא כל הבדיקות, זה נחשב די מינימלי

צריך לבדוק עם הרופא..

שקיפות עורפית- זו בדיקת אולטרסאונד, סבירות גבוהה שזה יהיה אולטרסאונד וגינלי אבל יש סיכוי לאולטרסאונד בטני. אפשר לצרף לזה גם בדיקת דם שמעלה את אחוזי הניבוי של הבדיקה.

 

סקירת מערכות- גם זו בדיקת אולטרסאונד. יש מוקדמת ויש מאוחרת, לאיזו את מתכוונת?

 

חלבון עוברי- זו בדיקת דם.

את גם עם גלולות? התייעצת עם רב?

בגדול דימום אחרי לידה זה בין 6- 8 שבועות.

ושואלת אם את לוקחת גלולות? כי אם כן יכול להיות שהדימומים הם תוצאה של הגלולות.

נשמע שזה ממש טוב לך! איזה יופי

גם אני אשמח לשמוע איפה אפשר להשיג, אגב, מבחינת מניעה הם פחות "בטוחים" מבחינת תופעות הלוואי הם היו הרבה יותר מוצלחים מהסרזט...

אבל הרופא צריך למלאות טופס מיוחד

יש צורך למלא טופס מיוחד (29 ג') ולהחתים גם את הרופא, להזמין בסופר פארם מהמעבדה הראשית.

ניתן גם לקנות באלבא בירושלים. המחיר של סופר פארם היה בזמני הרבה יותר טוב- 100 ש"ח ל-3 חודשים.

עם הסרזט אני מרגישה כמו בהריון רק בלי בטן...

שמעון,לוי,יהודה,יששכר,זבולון,גד,אשר,דן,נפתלי,בנימין,מנשה,אפרים,עמרם,חור,יהושוע,שמואל,גדעון,אלימלך,בועז,אבימלך,

אלקנה,יואש,יורם,יותם,אליהו,דניאל,עזרא,נחמיה,יואב,עשהאל,אבנר, וכו' וכו'

 

לפתוח במקומך את התנ"ך???

ראם,  ידידיה, משה, ישראל, איתמר, אוהד, אריאל, ינון, כפיר, חננאל, אלחנן, חנניה, חנן, מרדכי, צבי, יאיר,

נעם (נועם), דביר, בארי, דגן, דורון, ישי, שי, נווה, עמיחי, עדי, ערן, עמיעד, עמיצור, אמיתי

עידו, עמית,  נריה, יפתח, אורי, גיא, איתן, מאיר

 

טוב.. יש עוד מלא.. בהצלחה!!

בס"ד

 

אלנתן[בננו בכורנו],איתן,עמיחי,ישי,ראם,הראל,מתניה,גלעד,דביר,לביא,יהודה,בניה,עוז,ידידיה,ישורון,אחיה,שובהאל,עשהאל,עמישב,

 

זה מה שאני זוכר "על הבוקר" אבל יש לנו עוד ב"ה...

מתחת ל140 זה תקין.

יש רופאים שמתייחסים לטווח שבין 130-140 כגבולי וישלחו להעמסה של 100.

איזה כיף...ואכן בעל נהדר יש לך ב"ה.

שמחה בשבילך וכל הכבוד לו- על הבנת הצורך ושיתוף פעולה.

 

 

וכל הכבוד לבעלך!

יש לו גם הרצאות וגם ספר. הרב עימנואל תהילה.

חשוב לקרוא ספרים שמכוונים לתקופת הינקות, שבה האתגרים הם יותר פיסיים (איך להניק? לטפל בתינוק? מה לצפות מבחינה התפתחותית וכו') ולקחת בחשבון שחינוך הוא אמנם מגיל אפס, אבל יש לו פנים אחרות כשמדובר בתינוק. כלומר- זה יהיה מקסים אם תטלי ידיים לתינוק כל בוקר, אבל את בהחלט לא יכולה לחנך תינוק ליטול ידיים בעצמו...

 

ככה שלפחות מבחינה חינוכית לתקופה הראשונית זה בעיני יותר מה שאתם תעשו עם התינוק מאשר מה שתלמדו אותו לעשות בעצמו.

 

בעניין החינוכי המליצו כאן על כמה ספרים טובים, מצטרפת להמלצות.

רק שזה עובר מתישהו...

אם את יכולה אולי תישני יותר

ונגד הסחרחורת- תקומי לאט לאט ולא בבת אחת [משכיבה לשיבה וגם מישיבה לעמידה..]

בהצלחה נשמה

לאכול על הבוקר (עוד במיטה) קרקר/ ביסקוויט/ משהו קטן שיקל עליך..

אם אין לך בעיה עם כדורים- פראמין (לבקש מהרופא מרשם) לוקחים על הבוקר ובד"כ עוזר,

שתיה קרה קרה (מים הכי טוב, לפעמים הם עושים בחילה אז מיץ כלשהו) בלגימות קטנות

לא להעמיס על עצמך, לאכול כל שעתיים משהו לא גדול (אפילו פרוסה/סנוויץ', אבל אחד ולא המון)

תחשבי בראש מה יעשה לך טוב ותאכלי אותו- לי זה עזר..

 

עייפות- אין מה לעשות עם זה.. זה עובר באיזה שבוע 14-16 וגם אז לא תמיד (יש כאלו שלפני..)

 

סחרחורות- כמו שכתבו- לקום לאט, וכדאי מאוד לבדוק ברזל כי זה מאוד קשור אחד לשני! (חוסר ברזל, אני מתכוונת)

 

בהצלחה רבה! תשתדלי לנוח כמה שאת יכולה..

 

 

אני שלושה חודשים לא מתפקדת מרוב בחילות וחולשה... (ב"ה סחרחורות לא היו לי...)

אני דווקא ברכתי על העבודה שהכריחה אותי לקום מהמיטה, להפסיק לרחם על עצמי ולשכוח מהקושי... מה שכן, מיד כשהגיעתי הביתה, קרסתי למיטה עד היום למחרת, בלי שינה של 12 שעות בלילה- לא היה עם מי לדבר...

אז אם אי אפשר להקל בעבודה, לפחות למצוא דרכים להקל בבית (בעלי הצדיק...)

מעבר לזה, לזכור תמיד שאשרינו שזכינו לסבול מסיבות טובות ושמחות (כל פעם אחרי האולטראסאונד- בעלי היה צוחק שפתאום אני מחייכת תוך כדי ההקאות ונראית קצת פחות סובלת...)

וכמו שכבר אמרו- ארוחות פיציות כל הזמן- לא לתת לגוף להיות ב"צום" יותר משעתיים- שלוש (גם בלילה...), לשתות המון ולפנק את עצמך באוכל שבא לך....

בעז"ה שיעבור בקלות ובשמחה!!

ההריון הראשון שלי היה עם תאומים, לכן התופעות היו קיצוניות במיוחד.

 

מה שעזר לי בבוקר היה ישר עם היקיצה לדחוף לפה חתיכת לחם ולבלוע. אפילו ויתרתי על נטילת ידיים  (עם דלי צמוד למיטה ) כי הבחילות היו כבר מתחילות...

בהמשך היום גם הופיעו בחילות והקאות- בד"כ כי לא אכלתי (מעגל קסמים- מפחדים מבחילות-->לא אוכלים-->בחילות). הפתרון הוא לאכול בצורה מסודרת.

גם סוג תוסף הברזל עלול לגרום להקאות. אני ממליצה על "ברזל עדין".

תתנחמי שזה עובר עד סוף הטרימסטר הראשון בד"כ או משהו כזה.

עצה נוספת שחברה ניסתה: לשים במים ג'ינג'ר- זנגביל.

 

לגבי סחרחורות- בגלל נפח הדם שגדל בהריון יש שינוי קיצוני בלחץ הדם כאשר  קמים. חשוב מאוד לקום לאט, אחרת רואים שחור בעיניים. וגם חשוב מאוד לשתות המון מים. כמה שאת חושבת שאת שותה- זה לא לא מספיק!!

 

אגב, בהריון השני (גם תאומים)- בקושי היו לי בחילות יחסית להריון הראשון! זה עניין של הריון ראשון שהוא קשה יותר.

שלום וברכה כמו בכל דבר גם בתופעות שאת מזכירה יש הרבה דרגות לקושי. אז דבר ראשון נסי את כל תרופות הסבתא שהוזכרו קודם. 

במקרים קיצוניים, פראמין הוא מועיל מצד אחד ומצד שני תופעות הלוואי שלו הן נוראיות. 

אם את ממש לא יכולה לתפקד ואת מקיאה ממש הרבה כדאי לברר על זופרן. 

זופרן מאד מועיל ובלי תופעות לוואי אבל מאד יקר וכמובן מחייב מרשם רופא (זה לא בסל תרופות). 

ו... אני בכל שלוש ההריונות שלי הפסקתי לעבוד ויצאתי לשמירת הריון כי פשוט לא זזתי מהמיטה. (וגם התייבשתי מרוב הקאות) אז גם זה קיים - כמובן בתיאום עם רופא/ת הנשים שלך. 

אבל שוב, לפני שמירת הריון נסי את הזופרן שממש עוזר למלא מלא נשים. 

בהצלחה ואיזה כיף שאת מגדלת נשמה חדשה...

נשיקות

בתחילת הריון, מרגישה ממש כמוך, למרות שזה לא הריון ראשון. כמעט כתבתי משהו דומה כמוך לפני כמה שבועות...

אז קודם כל - לא נורא אם הבית קצת משותק והאוכל לא כמו תמיד... תאכלי דברים קלים ולא כבדים, אולי גם לא מבושל (בטח לא מטוגן), וארוחות קטנות קטנות כל פעם. ואל תתרגשי מההקאות, זה כבר חלק מהשגרה. אני מקיאה גם בעבודה, וכו' - לא נורא, זה עובר אחרי כמה חודשים.

חשוב שתהיה לך תמיכה בבית - זה יכול מאד לעזור.

לגבי הסחרחורות - שווה לבדוק ויטמין b12 וברזל, וגם לחץ דם (אולי הוא נמוך מדי). ובכלל- - לשתות הרבה (כל פעם קצת כדי לא להקיא) וגם שוקולד מריר מאד עוזר.

אם זה ממש מפריע לעבודה - תחשבי, אולי כדאי לך לשתף משהו משם, כדי שיבינו אותך.

בהצלחה ממש! אני אתך!!

לפחות את סובלת בשביל משהו טוב שעומ ד לצמוח בע"ה! זכות גדולה...

 

לי באופן אישי נגד הבחילות עוזר לאכול ירקות טריים ופירות, במיוחד מנדרינות בעונה הנוכחית. באופן כללי במקרים של בחילה, לאו דווקא בהריון, מומלצים דברים חמוצים וסוכריות מציצה. כמובן, בשום אופן לא לוותר על ארוחת בוקר מוקדמת...

 

לצערינו, אכן אי אפשר לעצור את החיים בגלל ההריון, אך לדעתי כדאי להשלים עם העובדה, שהריון גורם לשינויים פיזיולוגיים ואחרים בחיים, במיוחד אצל האישה. בתחילת ההריון הראשון שלי הייתי נאיבית וחשבתי, שהחיים שלי ישתנו רק בעוד 9 חודשים, ובינתיים אני יכולה להמשיך את החיים הרגילים שלי ולסיים את התואר השני. לצערי, זאת הייתה טעות מרה. אפילו במקרה שהאישה מרגישה טוב, ההריון והלידה המתקרבת דורשים השקעת זמן לביקורים רפואיים, בדיקות, ובהמשך גם קורס הכנה ללידה, קניות מוצרים לתינוק וכו'. קל וחומר, במצב של עייפות בלתי נשלטת ובחילות, האישה כמעט איננה מסוגלת לתפקד כרגיל. אז לדעתי צריך לחשוב על זה בתחילת ההריון ולשנות את החיים באופן מודע...

 

כל טוב והמון בהצלחה

הגדלת לתאר את הסיטואציה הכי טוב שיש !! בטח בתחילת ההריון כשעדיין לא רוצים לחלוק את החדשות עם הקולגות ואת מרגישה הכי נורא שאפשר...

העצה הכי טובה לי אלייך שפשוט תשתפי את  הבוס/בוסית ותסבירי את הסיטואציה על מנת שיבינו את מצבך ולא יפרשו כבעיטה שלך בקידום או ירידה במוטיבציה.

כל העצות והתרופות לא ממש עוזרות אלא רק הזמן. צריך פשוט לחכות לאמצע חודש רביעי (אצלי זה עד ללידה ) ואז זה כבר נסבל.

אבל באמת הכי כיף להיזכר שאת לא מרגישה טוב בשביל הדבר הכי הכי מקסים בעולם.

שיהיה לך המון בהצלחה ותעברי את ההריון בכיף עד כמה שאפשר - התינוק כבר יפצה על הכל!!כיף גדול.

בתוספת להרבה הצעות טובות שהועלו כבר...

 

ראשית - חיבוק ונשיקה - אמנם הבשורות משמחות, אבל...

 

שנית - נגד בחילות מאוד עוזר טיפול של כירופרקטר שיודע מה הוא עושה ו\או קרניו-סקרל.  בגדול, כל טיפול הוליסטי יכול לעזור.  אישית, החלק הראשון של רב ההריונות הייתי עם הראש באסלה רב שעות היום.  דווקא בהריון של הקטנה שלי גיליתי את הכירופרקטיקה כעוזר מאוד נגד בחילות והקאות.  הכירופרקטר הסביר לי שבחילות\הקאות הן כתוצאה של סתימה אנרגטית בחלק העליון של הגב, משמאל לעמוד השדרה, ועבד על גופי כדי לשחרר את החסימה.

סיפרתי על כך למטפלת קרניו-סקרל, והיא בדקה עם בהשיטות שלה, ואמרה "ואוו! נכון, הצד השמאלי פקוק והימני פתוח!" בשבוע אחד הוא טיפל והיא טיפלה וכמעט רקדתי כל השבוע מרב עונג ושמחה והקלה!

 

שלישית - סחרחורות יכולות להגרם מלחץ דם נמוך מדי!  נמוך אינו ההפך מגבוה, גם נמוך וגם גבוה אינם תקינים.  גזר וביצים קשות מעלים את לחץ הדם.  מלח מאוד עוזר להעלות את לחץ הדם!!!  

בזמנו, בטיפת חלב אמרו לי שלאשה בהריון אסור מלח.  הייתי ילדה טובה, עד שאמא שלי שמה לב שאני בקושי רב מצליחה לקום מהמיטה למצב של ישיבה, עשתה "אחד ועוד אחד" והגיעה למסקנה שכדאי שמיד אבלע קצת מלח...  שני מלפפונים חמוצים והופ! כמעט זינקתי מהמיטה!  פתאום היה לי לחץ דם!  (באחת המדידות היה לי 70/40).

 

רביעית - בדיקת דם - לוודא שיש מספיק מכל הדברים הבסיסיים והחשובים מאוד!!!  פריטין (ברזל במחסנים) חייב להיות בינוני-גבוה בתחום הנורמה.  אם אין מספיק, לקחת ברזל עדין כלשהו (אקטיפרין, למשל)  גם B12.  מאוד מאוד חשוב - VIT D  יש נטיה לזלזל בו או לומר שערכים של 18-20 הם תקינים.  אפילו המעבדה של קופ"ח אומרת שצריך 30.  ועדיין, רצוי להגיע ל-50-55, מינימום, במיוחד לאשה.  הדרך הפשוטה היא טיפות VIT D בכמות של 1000 יח' לטיפה.  50 טיפות פעם בשבוע או 8-10 טיפות ביום.  D גם דואג למערכת החיסון שלנו.

 

חמישית - להמנע מקפאין לחלוטין - קפה, תה, קקאו, שוקולד.  קפאין גם סופח ברזל ומונע ממנו להקלט בגוף ועוד כל מיני רעות.  אמנם טעים, אבל עדיף לדחות.

 

שישית - לצמצם עד למינימום כל פעילות לא חיונית (כלים, בישול, קניות, נקיונות...).  אולי ניתן גם לדחות מטלות לימודיות?  כמו שיש הקלות לחיילי מילואים, אולי אפשר למצוא גם הקלות לנשים הריוניות?

 

שביעית - לדעת שהתקופה הזו היא זמנית, ולהתפלל.

אני חייבת לענות לך למרות שממש מאוחר... ואני צריכה כבר לישון....

היו לי שני הריונות סיוטיים כמו שאת מתארת, הייתי ישנה 20 שעות ביממה, מתעלפת בכל מיני מקומות וכו'.

לפני ההריון השלישי קראת בפורום הזה (!!!) שהרבה פעמים הבחילות נובעות מחוסר ויטמיני B.

בהריון השלישי התחלתי אחרי שבועיים של חולשה נוראית לקחת קומפלקס B (כדור אחד ביום שמכיל את כל ויטמיני B) (יש של כל מיני חברות, אני קונה של לייף), ואחרי כמה ימים התחלתי להרגיש שינוי עצום. 

ממליצה בחום לנסות...

ממה שאני עשיתי זה פשוט להפנות את החשיבה לכך שזה שווה את זה, וב"ה שהבחילות וכו זה בזכות תינוק קטנטן.

וכמובן שתקלי על עצמך במה שאת יכולה!!!

כשאני הייתי בשנה א פשוט לא הגעתי לשיעורים שמתחילים בשנה 8 (ילדתי בסוף סמסטר א); פשוט לא הצלחתי לקום מהמיטה.

ובהריון השני , שהיה בשנה ב, והייתי צריכה לשים את הגדול בגן בבוקר, אז בהתחלה הייתי מאחרת חופשי (בקושי מגיעה לשיעורים של 8)- אז שיניתי את המערכת ככה שכמעט כל יום אתחיל ב10. וזה ממש עזר לי כי לא הרגשתי אשמה שאני פוגעת לעצמי בלימודים שלי (=ולא "כעסתי" על התינוק).

 

.

 

אני ממליצה בחום לוותר על מה שאפשר לוותר ולעשות הכל כדי לקום שעה מאוחר יותר.

 

עכשיו אני בשנה ג, עם שניים (שלדעתי זה הרב יותר קל מתינוק ראשון אחד..) . מאחלת המון מזל"ט ותישמחי בהיריון הזה כי זה ההמשכיות של הבית שלך

אה, וכדאי לאכול קרקרים מיד כשאת קמה מהמיטה או אפילו במיטה

עוזר לבחילות והקאות.

לי עזר לאכול עגבניות.

לגבי הסחרחורות- משכיבה להתגלגל על הצד ואז להתיישב.

והכי הכי עזר לי- לשמוח!! להתרגש! שוכחים הכל..

שיעבור בקלות וידיים מלאות!

גם אצלי הבחילות היו מוראיות ורציתי רק לישון כל היום אבל מה לעשות? אז הייתי לוקחת איתי מלפפון ותפוח ושקית עם בייגלה או שקדים לכל מקום וזה היה הנשק שלי ברגע שמתחילה בחילה להתחיל לנשנש אחד אחד. זה מאוד עזר. והייתי מורה ותוך כדי השיעור הייתי מכניסה לפה בלי שהתלמידים ישימו לב (ואולי הם כן שמו לב, מה אכפת לי?!)

בהצלחה. תרגישי טוב ותחזיקי מעמד.

לגבי העבודה- שיתפתי את האחראית עלי והיא אמרה שזה מובן ושאני אנוח כמה שאני צריכה. היא אמרה זה לא מחלה-תתפנקי!

 

לגבי הלימודים אני פשוט נחה הרבה ומקווה שיסלחו לי..

 

והבחילות= גיליתי שלאכול איך שאני קמה פרוסת לחם זה עוזר ממש..

 

בעז"ה יהיה טוב ושמח!

 

 

זה תהליך מיוחד שקורה בגוף שלך ואת לא יכולה לתעלם כאילו הוא לא קיים. יש נשים חזקות יותר ויש פחות ויש רגישות יותר ויש פחות. את צריכה להיות קשובה לגופך ולא לחפש כבישים עוקפים של פתרונות קסם שונים. אם גופך דורש יותר מנוחה והרפיה תראי על מה את יכולה לותר/ להיסתיע במשהו אחר (בעל, אחות, אמא וכד'). הרי את מגדלת בתוכך תינוק, אדם חדש!

נצלי את השבת להשלמת שעות שינה, אבל בכל מקרה נסי לישון לפחות 7 שעות בלילה, עם כל המטלות שלך...

וכמובן מים, אני לוקחת איתי בקבוק 1.5 ליטר של מי עדן לכל מקום ואני יודעת שאני צריכה לסיים שניים כאלה ביום...

 

 

וברצינות בהריון אולי לא צריך לעצור אתהחיים אבל בהחלט צריך לדעת להוריד הילוך בדברים מסויימים ...

מצטערת לשמוע שכך את מרגישה.בד״כ לא אמור להיות כזה כאב.תנסי לנוח לשתות הרבה מים ואם עדיין מרגישה אי נוחות ממליצה לפנות למוקד לבצע בדיקה.
אם חלילה היתה היפרדות שליה היה מופיע דימום.
תרגישי טוב

הבדיקות הווגיאליות בשקיפות עורפית וסקירה מוקדמת, אבל אני לא זוכרת, אם היה כואב גם אחרי...

לא נשע לי שצריך לכאוב ובטח לא להזיז את התינוק בצןרה ככ אגרסעבית...

הרופא גם כן לחץ על הבטן שלי מאוד חזק ואפילו נתן לי מעין מכות קטנות בבטן כדי לגרום לה לזוז..זה היה ממש ממש לוחץ ולא נעים..אז באמצע הסקירה אמרתי לו "אתה זוכר שיש כאן תינוק נכון?"  אז הוא אמר שהוא יודע מה הוא עושה אבל לי זה לא היה נעים בכלל, גם כמה זמן אחרי זה.

נשמע לי ממש מוגזם , לדעתי היה מקום להגיד משהו לרופא, ואם צריך לקום באמצע ולצאת .

במקום זה הוא פשוט יכל לומר לך להסתובב לאכול משהו מתוק יותר הגיוני מאשר להכאיב לך..

פשוט מעצבן אותי נראה לי יותר ממה שעיצבן אותך ההתנהלות הזאת.

צורב מדי.

(מניסיון מר.)

אבל צריך למצוא דרך לעשות את זה כך שלא יהיה שום סיכון שהבצל יגיע אל הפה שלה. שיהיה צמוד לעריסה מבחוץ, או משהו כזה.

תחתכי בצל ותשימי בחיתול טטרה, תקשרי עם גומייה ותשימי בקצה של המיטה.

זה מסריח את כל החדר והחיתול צריך אח"כ איזה 3 כביסות עד שהריח יוצא לגמרי אבל זה פותח את הנשימה ממש טוב.

עוד אפשרות פחות מסריחה ומסובכת היא לטפטף שמן אקליפטוס על הסדין של התינוק (לא ממש ליד הראש).

 

מצחיק לראות אותם מסובבים את הראש מהריח החזק, אבל זה עובד!!

בהצלחה!

הוא חריף מידי בשביל תינוקות קטנים כ"כ, והבנתי שעלול לפגוע.

גם לילדים גדולים יותר, כשאני שמה שמן אקליפטוס אני שמה אותו הרחק מהראש שלהם

 

אם הנזלת ממש מפריעה לה, אפשר להשתמש במשאבת נזלת כדי לנקות לה את האף (אבל לא להשתמש הרבה, כי גם זה מזיק בשימוש רב)

סיר מים וכמה טיפות שמן אקליפטוס.. להרתיח ולתת לה לשאוף מרחוק את האדים..

כתבתי אקליפטוס לימוני שהוא בטוח לתינוקות וילדים.

דרך אגב האיסור הוא עד גיל 6.

זה מן בלון גומי גמיש שמחובר עליו חלק פלסטיק.

לוחצים על הבלון, ותוך כדי שמחזיקים אותו לחוץ מצמידים לנחיר של התינוק ומשחררים את הבלון. זה מושך את הנזלת החוצה באותו עיקרון שבו טפטפת מושכת נוזלים.

אפשר לקנות את זה בכל בית מרקחת, ובכל חנות למוצרי תינוקות. תשאלי כבר ידעו לומר לך מה זה.

 

הבנתי שזה לא טוב להשתמש בזה הרבה כי הם צריכים ללמוד להוציא לבד, וגם שבשימוש מוגזם זה עלול לפגוע ברריות של האף או משהו כזה. ועדין, כשתינוק פצפון שעוד לא יודע לעשות פווו נחנק מהנזלת שלו, טוב שיש דבר כזה בבית כדי לעזור לו להפטר ממנה.

בזמנו אמו לי להשתמש בשמן אקליפטוס לימוני לתינוות קטנים. הוא עדין יותר

חצי כפית מלח לחצי כוס מים.

מומלץ

או ערק בבית החזה והגב העליון.

רפואה-שלמה.

רבנסרה

אקליפטוס לימוני

ארז

 

לטפטף 2-3 טיפות (בסך הכל) על דש הבגד לפני השינה או במבער.

או

לעסות את איזור החזה- כפית שמן זית עם 2 טיפות של אחד מהשמנים הנ"ל.

יכול להיו שאם את בשלב ממש מוקדם הוא אפילו יחליט שלא כדאי לטפל. בקיצור, לא משחקים עם הדברים האלה..

כן חייבת להגיד שאת בהריון כיוון שיש מקומות ,נקודות שלא כדאי ללחוץ בהריון.

לא נורא..נשרוד את הכאבים עבור דברים טובים..

בארה״ב למשל חברות ביטוח לא ממנות טיפולי פוריות ללא דיקור, אבל כאמור, צריך אדם שמתמחה בדיקור בהריון

- לשתות המון- 3 ליטר זה אפילו לא מספיק, אם אני לא שותה הרבה אני לא שואבת הרבה. כל היום לשתות וכשאת רוצה לשאוב אז לתת עוד פוש של חצי ליטר ולשתות.

- לשאוב לא כל שלוש שעות אלא קצת להאריך את המרווח (תלוי לכמה זמן את יוצאת...) בערך ארבע -חמש שעות ואז-

- לשאוב שני צדדים יחד בו זמנית, זה מגביר את החלב ומרגיל את הגוף לתת יותר. (אפשא במשאבה חשמלית של מדלה שיש לה שני צדדים או ביחד אחת ידנית וביד השניה חשמלית.

- לא להילחץ בזמן שאיבה, "להגיד כמה חלב יוצא,לחשוב נו,שיצא יותר" זה ממעיט חלב.

- להסתכל על תמונה של הילד או לשמוע את הקול שלו (את יכולה בפלאפון...)

 

 

-מנסיון של שאיבות כבר כמעט חמשיה חודשים וב"ה יש תוצאות טובות.

 

בהצלחה!!!

עוד ערכה - מאוד עוזר לשאוב בשני הצדדים בו זמנית.

וגם... בבוקר כשאת מניקה תוכלי לשאוב בצד השני. 

 

תאכלי לפני השאיבה ותשתי המון. 

כי כשהשתמשתי בזה הרגשתי כשאת שואבת כל צד בנפרד אז המשאבה חזקה, כשאת שואבת דו"צ ביחד אז יורדת עוצמת החוזק. (בשל ספקטרה)

אצל מדלה זה לא קורה.

על כמויות כאלו בכל שאיבה אני רק יכולה לחלום....

 

בנוסף לדאגה על כמות החלב לא פחות חשוב לשמור על איכותו. חלבונים מהצומח (שקדים, אגוזים, פירות יבשים), ארוחות מזינות ושתיה מרובה.

 

לבריאות לשניכם!!

ככל שתשאבי יותר, הגוף יתרגל ליותר ארוחות.

בנוסף, תוך כדי שאיבה כשנראה שכבר לא יוצא כלום תמשיכי, כי אחרי כמה דקות תצא לך פתאום עוד "מנה" (טיפ של הגולשת "יהודיה מא"י" אם הזיכרון שלי לא מטעה אותי).

בע"ה בתוך כמה חודשים הוא יתחיל לאכול מוצקים ויהיה יותר קל!

גם אני תמיד הסתבכתי עם זה ובסוף את הגגון כיבסתי ביד....

הצלחת לפרק (ולהחזיר) אותו?

בהצתה מאוחרת, נזכרתי שלא עניתי לך. סליחה.

 

התקשרתי לשילב, הם אמרו למשוך את המקלות הלבנים (אלה שמושחלים בתוך הבד של הגגון) מתוך השחור (החלק שמחבר את הגגון לעגלה).

 

זה הכל. משיכה ביד עד שזה יוצא. וההפך כדי להחזיר- לדחוף.

 

יצא ונכנס בלי בעיות.

שלוש שנים ולא עליתי עלזה...

את כל העגלה אני מפרקת ורק את הגגון - כמו אהבלה ביד...

אבל בדכ כשיש דימום זה אומר שלא....
בשורות טובות נשמה..

זה בדר"כ סביב שבוע 4,5