רק שזה עובר מתישהו...

אם את יכולה אולי תישני יותר

ונגד הסחרחורת- תקומי לאט לאט ולא בבת אחת [משכיבה לשיבה וגם מישיבה לעמידה..]

בהצלחה נשמה

לאכול על הבוקר (עוד במיטה) קרקר/ ביסקוויט/ משהו קטן שיקל עליך..

אם אין לך בעיה עם כדורים- פראמין (לבקש מהרופא מרשם) לוקחים על הבוקר ובד"כ עוזר,

שתיה קרה קרה (מים הכי טוב, לפעמים הם עושים בחילה אז מיץ כלשהו) בלגימות קטנות

לא להעמיס על עצמך, לאכול כל שעתיים משהו לא גדול (אפילו פרוסה/סנוויץ', אבל אחד ולא המון)

תחשבי בראש מה יעשה לך טוב ותאכלי אותו- לי זה עזר..

עייפות- אין מה לעשות עם זה.. זה עובר באיזה שבוע 14-16 וגם אז לא תמיד (יש כאלו שלפני..)

סחרחורות- כמו שכתבו- לקום לאט, וכדאי מאוד לבדוק ברזל כי זה מאוד קשור אחד לשני! (חוסר ברזל, אני מתכוונת)

בהצלחה רבה! תשתדלי לנוח כמה שאת יכולה..

אני שלושה חודשים לא מתפקדת מרוב בחילות וחולשה... (ב"ה סחרחורות לא היו לי...)

אני דווקא ברכתי על העבודה שהכריחה אותי לקום מהמיטה, להפסיק לרחם על עצמי ולשכוח מהקושי... מה שכן, מיד כשהגיעתי הביתה, קרסתי למיטה עד היום למחרת, בלי שינה של 12 שעות בלילה- לא היה עם מי לדבר...

אז אם אי אפשר להקל בעבודה, לפחות למצוא דרכים להקל בבית (בעלי הצדיק...)

מעבר לזה, לזכור תמיד שאשרינו שזכינו לסבול מסיבות טובות ושמחות (כל פעם אחרי האולטראסאונד- בעלי היה צוחק שפתאום אני מחייכת תוך כדי ההקאות ונראית קצת פחות סובלת...)

וכמו שכבר אמרו- ארוחות פיציות כל הזמן- לא לתת לגוף להיות ב"צום" יותר משעתיים- שלוש (גם בלילה...), לשתות המון ולפנק את עצמך באוכל שבא לך....

בעז"ה שיעבור בקלות ובשמחה!!

ההריון הראשון שלי היה עם תאומים, לכן התופעות היו קיצוניות במיוחד.

מה שעזר לי בבוקר היה ישר עם היקיצה לדחוף לפה חתיכת לחם ולבלוע. אפילו ויתרתי על נטילת ידיים  (עם דלי צמוד למיטה ) כי הבחילות היו כבר מתחילות...

בהמשך היום גם הופיעו בחילות והקאות- בד"כ כי לא אכלתי (מעגל קסמים- מפחדים מבחילות-->לא אוכלים-->בחילות). הפתרון הוא לאכול בצורה מסודרת.

גם סוג תוסף הברזל עלול לגרום להקאות. אני ממליצה על "ברזל עדין".

תתנחמי שזה עובר עד סוף הטרימסטר הראשון בד"כ או משהו כזה.

עצה נוספת שחברה ניסתה: לשים במים ג'ינג'ר- זנגביל.

לגבי סחרחורות- בגלל נפח הדם שגדל בהריון יש שינוי קיצוני בלחץ הדם כאשר  קמים. חשוב מאוד לקום לאט, אחרת רואים שחור בעיניים. וגם חשוב מאוד לשתות המון מים. כמה שאת חושבת שאת שותה- זה לא לא מספיק!!

אגב, בהריון השני (גם תאומים)- בקושי היו לי בחילות יחסית להריון הראשון! זה עניין של הריון ראשון שהוא קשה יותר.

בתחילת הריון, מרגישה ממש כמוך, למרות שזה לא הריון ראשון. כמעט כתבתי משהו דומה כמוך לפני כמה שבועות...

אז קודם כל - לא נורא אם הבית קצת משותק והאוכל לא כמו תמיד... תאכלי דברים קלים ולא כבדים, אולי גם לא מבושל (בטח לא מטוגן), וארוחות קטנות קטנות כל פעם. ואל תתרגשי מההקאות, זה כבר חלק מהשגרה. אני מקיאה גם בעבודה, וכו' - לא נורא, זה עובר אחרי כמה חודשים.

חשוב שתהיה לך תמיכה בבית - זה יכול מאד לעזור.

לגבי הסחרחורות - שווה לבדוק ויטמין b12 וברזל, וגם לחץ דם (אולי הוא נמוך מדי). ובכלל- - לשתות הרבה (כל פעם קצת כדי לא להקיא) וגם שוקולד מריר מאד עוזר.

אם זה ממש מפריע לעבודה - תחשבי, אולי כדאי לך לשתף משהו משם, כדי שיבינו אותך.

בהצלחה ממש! אני אתך!!

לפחות את סובלת בשביל משהו טוב שעומ ד לצמוח בע"ה! זכות גדולה...

לי באופן אישי נגד הבחילות עוזר לאכול ירקות טריים ופירות, במיוחד מנדרינות בעונה הנוכחית. באופן כללי במקרים של בחילה, לאו דווקא בהריון, מומלצים דברים חמוצים וסוכריות מציצה. כמובן, בשום אופן לא לוותר על ארוחת בוקר מוקדמת...

לצערינו, אכן אי אפשר לעצור את החיים בגלל ההריון, אך לדעתי כדאי להשלים עם העובדה, שהריון גורם לשינויים פיזיולוגיים ואחרים בחיים, במיוחד אצל האישה. בתחילת ההריון הראשון שלי הייתי נאיבית וחשבתי, שהחיים שלי ישתנו רק בעוד 9 חודשים, ובינתיים אני יכולה להמשיך את החיים הרגילים שלי ולסיים את התואר השני. לצערי, זאת הייתה טעות מרה. אפילו במקרה שהאישה מרגישה טוב, ההריון והלידה המתקרבת דורשים השקעת זמן לביקורים רפואיים, בדיקות, ובהמשך גם קורס הכנה ללידה, קניות מוצרים לתינוק וכו'. קל וחומר, במצב של עייפות בלתי נשלטת ובחילות, האישה כמעט איננה מסוגלת לתפקד כרגיל. אז לדעתי צריך לחשוב על זה בתחילת ההריון ולשנות את החיים באופן מודע...

כל טוב והמון בהצלחה

הגדלת לתאר את הסיטואציה הכי טוב שיש !! בטח בתחילת ההריון כשעדיין לא רוצים לחלוק את החדשות עם הקולגות ואת מרגישה הכי נורא שאפשר...

העצה הכי טובה לי אלייך שפשוט תשתפי את  הבוס/בוסית ותסבירי את הסיטואציה על מנת שיבינו את מצבך ולא יפרשו כבעיטה שלך בקידום או ירידה במוטיבציה.

כל העצות והתרופות לא ממש עוזרות אלא רק הזמן. צריך פשוט לחכות לאמצע חודש רביעי (אצלי זה עד ללידה ) ואז זה כבר נסבל.

אבל באמת הכי כיף להיזכר שאת לא מרגישה טוב בשביל הדבר הכי הכי מקסים בעולם.

שיהיה לך המון בהצלחה ותעברי את ההריון בכיף עד כמה שאפשר - התינוק כבר יפצה על הכל!!כיף גדול.

בתוספת להרבה הצעות טובות שהועלו כבר...

ראשית - חיבוק ונשיקה - אמנם הבשורות משמחות, אבל...

שנית - נגד בחילות מאוד עוזר טיפול של כירופרקטר שיודע מה הוא עושה ו\או קרניו-סקרל.  בגדול, כל טיפול הוליסטי יכול לעזור.  אישית, החלק הראשון של רב ההריונות הייתי עם הראש באסלה רב שעות היום.  דווקא בהריון של הקטנה שלי גיליתי את הכירופרקטיקה כעוזר מאוד נגד בחילות והקאות.  הכירופרקטר הסביר לי שבחילות\הקאות הן כתוצאה של סתימה אנרגטית בחלק העליון של הגב, משמאל לעמוד השדרה, ועבד על גופי כדי לשחרר את החסימה.

סיפרתי על כך למטפלת קרניו-סקרל, והיא בדקה עם בהשיטות שלה, ואמרה "ואוו! נכון, הצד השמאלי פקוק והימני פתוח!" בשבוע אחד הוא טיפל והיא טיפלה וכמעט רקדתי כל השבוע מרב עונג ושמחה והקלה!

שלישית - סחרחורות יכולות להגרם מלחץ דם נמוך מדי!  נמוך אינו ההפך מגבוה, גם נמוך וגם גבוה אינם תקינים.  גזר וביצים קשות מעלים את לחץ הדם.  מלח מאוד עוזר להעלות את לחץ הדם!!!  

בזמנו, בטיפת חלב אמרו לי שלאשה בהריון אסור מלח.  הייתי ילדה טובה, עד שאמא שלי שמה לב שאני בקושי רב מצליחה לקום מהמיטה למצב של ישיבה, עשתה "אחד ועוד אחד" והגיעה למסקנה שכדאי שמיד אבלע קצת מלח...  שני מלפפונים חמוצים והופ! כמעט זינקתי מהמיטה!  פתאום היה לי לחץ דם!  (באחת המדידות היה לי 70/40).

רביעית - בדיקת דם - לוודא שיש מספיק מכל הדברים הבסיסיים והחשובים מאוד!!!  פריטין (ברזל במחסנים) חייב להיות בינוני-גבוה בתחום הנורמה.  אם אין מספיק, לקחת ברזל עדין כלשהו (אקטיפרין, למשל)  גם B12.  מאוד מאוד חשוב - VIT D  יש נטיה לזלזל בו או לומר שערכים של 18-20 הם תקינים.  אפילו המעבדה של קופ"ח אומרת שצריך 30.  ועדיין, רצוי להגיע ל-50-55, מינימום, במיוחד לאשה.  הדרך הפשוטה היא טיפות VIT D בכמות של 1000 יח' לטיפה.  50 טיפות פעם בשבוע או 8-10 טיפות ביום.  D גם דואג למערכת החיסון שלנו.

חמישית - להמנע מקפאין לחלוטין - קפה, תה, קקאו, שוקולד.  קפאין גם סופח ברזל ומונע ממנו להקלט בגוף ועוד כל מיני רעות.  אמנם טעים, אבל עדיף לדחות.

שישית - לצמצם עד למינימום כל פעילות לא חיונית (כלים, בישול, קניות, נקיונות...).  אולי ניתן גם לדחות מטלות לימודיות?  כמו שיש הקלות לחיילי מילואים, אולי אפשר למצוא גם הקלות לנשים הריוניות?

שביעית - לדעת שהתקופה הזו היא זמנית, ולהתפלל.

אני חייבת לענות לך למרות שממש מאוחר... ואני צריכה כבר לישון....

היו לי שני הריונות סיוטיים כמו שאת מתארת, הייתי ישנה 20 שעות ביממה, מתעלפת בכל מיני מקומות וכו'.

לפני ההריון השלישי קראת בפורום הזה (!!!) שהרבה פעמים הבחילות נובעות מחוסר ויטמיני B.

בהריון השלישי התחלתי אחרי שבועיים של חולשה נוראית לקחת קומפלקס B (כדור אחד ביום שמכיל את כל ויטמיני B) (יש של כל מיני חברות, אני קונה של לייף), ואחרי כמה ימים התחלתי להרגיש שינוי עצום. 

ממליצה בחום לנסות...

ממה שאני עשיתי זה פשוט להפנות את החשיבה לכך שזה שווה את זה, וב"ה שהבחילות וכו זה בזכות תינוק קטנטן.

וכמובן שתקלי על עצמך במה שאת יכולה!!!

כשאני הייתי בשנה א פשוט לא הגעתי לשיעורים שמתחילים בשנה 8 (ילדתי בסוף סמסטר א); פשוט לא הצלחתי לקום מהמיטה.

ובהריון השני , שהיה בשנה ב, והייתי צריכה לשים את הגדול בגן בבוקר, אז בהתחלה הייתי מאחרת חופשי (בקושי מגיעה לשיעורים של 8)- אז שיניתי את המערכת ככה שכמעט כל יום אתחיל ב10. וזה ממש עזר לי כי לא הרגשתי אשמה שאני פוגעת לעצמי בלימודים שלי (=ולא "כעסתי" על התינוק).

.

אני ממליצה בחום לוותר על מה שאפשר לוותר ולעשות הכל כדי לקום שעה מאוחר יותר.

עכשיו אני בשנה ג, עם שניים (שלדעתי זה הרב יותר קל מתינוק ראשון אחד..) . מאחלת המון מזל"ט ותישמחי בהיריון הזה כי זה ההמשכיות של הבית שלך

אה, וכדאי לאכול קרקרים מיד כשאת קמה מהמיטה או אפילו במיטה

עוזר לבחילות והקאות.

לי עזר לאכול עגבניות.

לגבי הסחרחורות- משכיבה להתגלגל על הצד ואז להתיישב.

והכי הכי עזר לי- לשמוח!! להתרגש! שוכחים הכל..

שיעבור בקלות וידיים מלאות!

גם אצלי הבחילות היו מוראיות ורציתי רק לישון כל היום אבל מה לעשות? אז הייתי לוקחת איתי מלפפון ותפוח ושקית עם בייגלה או שקדים לכל מקום וזה היה הנשק שלי ברגע שמתחילה בחילה להתחיל לנשנש אחד אחד. זה מאוד עזר. והייתי מורה ותוך כדי השיעור הייתי מכניסה לפה בלי שהתלמידים ישימו לב (ואולי הם כן שמו לב, מה אכפת לי?!)

בהצלחה. תרגישי טוב ותחזיקי מעמד.

לגבי העבודה- שיתפתי את האחראית עלי והיא אמרה שזה מובן ושאני אנוח כמה שאני צריכה. היא אמרה זה לא מחלה-תתפנקי!

לגבי הלימודים אני פשוט נחה הרבה ומקווה שיסלחו לי..

והבחילות= גיליתי שלאכול איך שאני קמה פרוסת לחם זה עוזר ממש..

בעז"ה יהיה טוב ושמח!

נצלי את השבת להשלמת שעות שינה, אבל בכל מקרה נסי לישון לפחות 7 שעות בלילה, עם כל המטלות שלך...

וכמובן מים, אני לוקחת איתי בקבוק 1.5 ליטר של מי עדן לכל מקום ואני יודעת שאני צריכה לסיים שניים כאלה ביום...

להבנתי יש בסיס הלכתי משמעותי לא לצום כל עוד יש לך תינוק מתחת לגיל שנתיים.

הרב שלנו פוסק להתחיל לצום ואם מרגישים קושי שוברים, בלי קשר לגיל התינוק. צום גדליה זה הצום שהכי קל להתיר לשבור

לא צמה בהריון ועם תינוק עד גיל 24 חודשים, בלי קשר להנקה.

יצא לי לצום עם יונק בן יותר משנתיים.

אחרי הרבה שנים שבהן לא צמתי בכלל את הצומות הקלים, בגלל רצף של לידות.

היה לי מוזר לחזור לצום.

בפועל הצום עבר לי ממש בסדר ולא הרגשתי אותו בכלל.

וגם לא עד גיל שנתיים של התינוק בלי קשר להנקה..

אבל אם את מניקה תינוק בין יותר משנתיים אז לא צריכה לצום

עד 24 חודשים מהלידה, בלי קשר להנקה.

אף פעם לא היה לי מצב עם ילד בן פחות משנתיים שלא יונק ובלי הריון.

אבל צום עם הנקה של בן יותר משנתיים יצא לי.

וואלה

אם היתה שנה מעוברת ועברו 24 חודשים לפני גיל שנתיים, אז כבר צריך לצום.

ווי הקטנה שלי חגגה שנתיים לפני שבוע ובעלי אמר שראוי שאצום

וואלה לא צמתי צומות קלים שניייים....

טוב

אולי אצום עד חצות אם כבר הגעתי עד הלום.

גם אם הוא יותר משנתיים.. חשבתי שזה ברור אבל אולי לא חח כנראה תלוי פסיקה

אצלי יש גם פוסט טראומה ובעיתיות לצום בגלל העבר בהריון אבל זה לא קשור כל עוד אני מניקה גם ככה אמרו לנו שלא צריכה ושכשאני אפסיק אז לפרט ולקבל פסיקה ספיציפית..

עד גיל שנתיים, בין אם מניקה ובין אם לא.

יצא לי לפעמים לצום בין הריונות. כשהתינוק היה בן שנתיים ועוד לא הייתי בהריון...

אבל יודעת שלא כולם ככה...

אבל יש גם דעה שבכללי שנתיים. ויש שרק בהנקה.

היו כמה שנים טובות שצמתי עד שמשהו קרה עם הגיל ואולי קצת בגלל הורמונים של טיפולים ונהיה לי קשה מדי. אח''כ אני כמה ימים מרגישה לא טוב בגלל זה אז הפסקתי בהתייעצות עם רב.

בשלב שלך לרוב אני מניקה אבל לרוב הגוף גם לא במצב לצום, עדיין עוד לא עברה שנה. יש לך את מי לשאול?

בכל מקרה אם בצום את עם התינוק והילדים ומתחילה להרגיש רע אז אישית הייתי שוברת בכל מקרה, בצומות הקלים. כי 'חולה' פטור. וזה לא יו''כ שאת אמורה לעשות הכל כולל לשכב ושהבעל לא יתפלל כדי לצום.

אם אני לא מניקה ולא בהריון

וזה אכן מוזר, גם אחרי כמה צומות כאלה (במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה)

ואני לא רואה שום עניין בצומות, אם יש לי אפשרות לא לצום אני לא יצום. לתפקד עם הילדים זה לא כל כך קל גם כשאני לא בצום ובצומות אני אמורה לתפקד גם במקום בעלי...

בהריון ובהנקה עד שמרגישה חולשה ואז שוברת. בהנקה אם התינוק מבוסס רק על זה ולא אוכל עדיין גם מוצקים גם אז יותר קל לשבור.

לא רואה סיבה להקל על עצמי (הצומות שלי סבבה בדכ) ומשתדלת לצום כמה שיכולה..

באמת שלא יודעת, אבל צומחת קשה לי בטירוף. אני נהיית שבר כלי.

אז יש פעמים שהייתי מתחילה שוברת. הפעם הרגשתי מראש הגדול עלי ממש. כל החסידים בעיקרון הבנות לא צמות צומות קלים, אז מסתמכת על זה.

ממש לא כל החסידים, נכון שיש הרבה שהבנות לא צמות אבל מלא חסידויות שהבנות צמות את כל הצומות.

עבדתי עם סוגים שונים של חסידות וכולל לא צמו, גם רווקות

אני לא צמה בהריון ובהנקה, בלי קשר לגיל של התינוק

מי שבהריון או שעדיין לא עברו שנתיים מהלידה, לא משנה אם מניקה או לא, לא צריכה לצום צומות קלים

אני הפסקתי להניק בגיל כמה חודשים ועדיין לא צמתי עד שהגיעו לשנתיים

עד גיל שנתיים- לא צמתי

מגיל שנתיים- עם הנקה- לא צמתי

כמובן כיפור ו 9 באב צמתי גם צמתי בתחילת הריון, בסוף הריון בהנקה מלאה ובלי.

אבל בקלים- יש מקום להקל לידיעתי.

אז באמת ב 11 כבר שברתי את הצום.

עם קטנטנים בבית ואני כבר בלי כוחות

עוד לא התאוששתי מעייפות של החג, הייתי ערה רוב הלילה כי תינוקי חולה, כאב לי הראש וחלשה אז הרגשתי שזה הדבר הנכון. וילון כיפור נתכונן יותר!

בדרכ צמתי בסדר. נראה לי פשוט שילוב של החג והיום יום.

היה לי משמעותי לשמוע אותכם.

תודה❤️

לא פשוט...

לפני כיפור נערכים מראש, הרבה מים, ענבים, הכנה נפשית...

נשים לא צמות צומות קלים...

לא משנה מה הסטטוס שלהם

אני השנה פעם ראשונה מזההרבה זמן שאני לא מניקה/הריון... אבל החצי במילואים

אז הולכת לפי מנהג אמא...

מישהי ממש דתיה שעבדתי איתה בעבר

שאלתי אותה אם צמה, באיזה צום (לא כיפור או 9 באב)

אמרה לי אני אמא, אימהות לא צמות

מעניין אם זה מבוסס על משהו (הלוואי...)

למה מרגיש מוזר ולא שייך לצום?

האמת שאני תמיד מרגישה שאני אחת הנשים הבודדות שצמות ולא מבינה למה זה. אם אני לא בהריון או מניקה למה שלא אצום?

זוכרת תמיד את אמא שלי צמה בכל הצומות ואת כל הנשים שהכרתי. אני חושבת שכל עוד לא הוחלט לבטל את הצומות הקלים אין סיבה שמי שיכולה לא תצום.

כמובן שכל אחת תעשה את המנהג שלה, נראה לי שבציבור החרדי מאוד רווח שנשים לא צמות צומות קלים.

בילדות שלי אמא שלי מעולם לא צמה צומות קלים,

חמותי לא תמיד צמה, היה לי מורות שנהגו לא לצום.

אז לא כזה טבעי לי כמו שלך.

וכמובן אפקט ההשפעה של הצום.

הדרך היחידה שלי לצום זה למות בערך. לא מסוגלת לעשות את זה על צום קל. התאומות הלא קלים זה מסירות נפש בשבילי.

אם כל-כך קשה לך לצום אז זה דין אחר. מי שאין לה בעיה לצום, או שיש לה קושי רגיל כמו כולם אז אני מסכימה עם @רק לרגע9 , אני גם לא מבינה למה כל-כך רווח שנשים לא צמות.. אני תמיד צמה מה שיכולה ולא עושה לעצמי הקלות. גם יש גברים שקשה להם לצום, אז הם יגידו שהם פשוט לא צמים? כמובן במקרים רגילים ולא קיצוני כמו שאת מתארת על עצמך.

מיום כיפור!

יצא לי לצום בחודש שביעי, שמיני, בהנקה מלאה וגם כמה ימים אחרי לידה ולא פחדתי כ"כ מהצום כמו עכשיו... כעת בתחילת הריון והבחילות זה נוראי! אם אני רעבה אני כאילו חייבת מיד לאכול, איך אצום עם הבחילות? אני גם מקיאה ואז....עעע... אי אפשר לשטוף את הפה . זה נורא.

אני לא רב ואין לי מושג, רק זוכרת שבאמת ממש ממש קשה צום בתחילת הריון

שלא יתרגל..

אלא ישר מכבסים...

אצלנו עדיין הוא עם שמיכות קיץ, אבל בחורף שעבר קניתי פוך קטן היחסית דק שנכנס למכונה יחד עם המתים, ואני לא מצפה, נוח ממש.

גם כרבולית עבה עובדת.

ואנחנו גרים במקום קר, והיה לו סבבה בחורף

לכבס את הסדין, מגן מזרן, שמיכה*3 פלוס הכביסות מהחג היום זה יוצא לי מלא...

והפעם גם אחת הרטיבה 2 שמיכות

ואני מכבסת את המגן מזרן כי הוא עם בד מצד אחד

והפעם גם עברה למיטה לשי ופספסה גם שם אז בכלל יצא הרבה.....

מגן מרופד לא עובד עם מפספסים... וגם הניילון שלונסדק ומתחורר בכביסות מרובות ופתאום תגלי שהוא חדיר לנוזלים.

כבר הרבה זמן מחפשת

למזרן

הם ילדים, הרשרוש לא מפריע להם לישון...

רק לגדולים שלא מפספסים בכלל אני שמה מגן מזרן עם בד למעלה.

הבן שלי לא מסכים מעל הסדין-אבל זה חוסך את המגן מזרון, אבל כשיש הרבה זה נוזל גם....

והייתה לי חברה שלא הייתה שמה סדין, רק מגן מזרון עם מגבת.

ובאמת זה שלב מתיש ולי יש אחד שמפספס...

ככה שגם קל להציע את המיטות וגם זה משהו אחד לכבס במקום 2.

יש הרבה צבעוניים ועם ציורים חמודים.

מאז שעברנו לזה, הרבה יותר קל. ושמיכות בקיץ מכבסים..

קופה-פוליאסטר 360 ° גיליון מותאם אישית עמיד למים רק (ללא ציפה) סרט אלסטי סביב מזרנים כיסוי מיטת גודל מלך - AliExpress 15

אצלנו זה עזר ברוב הפעמים עם חלק מהילדים.

כל בוקר לגלגל את כלי המיטה על סדיניה וכו ולמכונה ישר, שלא יספג הריח.

ולתלות בשמש

אין מה לעשות

רק תפילה ולחכות שיגדלו. (כמובן לשלול אם זה רפואי או נפשי- שינוי, גן חדש וכו' ואז לחישות לילה יכול להועיל.

הולכים לפני השינה

ואת הגדולה גם לוקחת לפני שאני הולכת לישון

זה גנטי ממש.......

אני שמה כרבולית מתחת לשמיכה פוך, ואז רק היא סופגת את הרטיבות ואני מכבסת רק אותה כל יום.

בנוסף, ממליצה בחום על סדינית הפלא, זה משנה חיים! חוסך את הכביסה של הסדין והמגן מזרון, וגם את ההחזרה שלהם למיטה אח"כ שזה החלק השנוי עלי.

הופך את כל הכביסה להרבה יותר קלילה!

אולי אפשר לקבל דרגה על סמך חודשים אחרים?

תפני לחריגים

ואני לא אשאיר אותו כשאני משלמת 4,500 לחודש

מעניין אותי אם זה סכום אחיד בכל המעונות תמת כי אצלינו גם כששילמנו על תינוק קטן בלי הנחה זה היה 3700... ( לא שזה זול אבל זה פער משמעותי)

ומשתנה בין קבוצות גיל

על חודש הפרש אני משלמת 1,000 שח יותר

אני בשוק איך המחיר קופץ!!

זה היה שנה שעברה

ואם זאת תקינה מורחבת

ובחודשים הראשונים גובים עוד כ200-300 שח לא יודעת על מה

לגבי החודש, מבינה אותך....

תחשבי שילדים שמחכים בבטן עוד 5 דקות במקום לצאת כבר משלמים על עוד שנה שלמה במעון 🙈

כמה עולה אצלכם מעון/ מטפלת פרטית?

אני גם לא שולחת לתמ"ת כי אין לי הנחה והמחירים שלהם פשוט מטורפים בעיניי...

משפחתון או מעון פרטי עולה בערך 3,000

ויש גם באיזור ה2,000

ויש חצי יום ב1,000+ לא יודעת מה המטפלת נותנת שם שזה הסכום שהיא מבקשת

מה עכשיו תעשי?

מעצבן.

מבאס ממש

משתדלת להאמין שהכל משמים לטובה אבל קשוח

בגלל הפרש של 5 ימים.

אין מה לעשות, הגבול צריך לעבור איפשהו ומי שעל הגבול נדפק🙄

ילדתי רגע לפני שבוע 37.

חוץ מאחד ההריונות, שבאותה תקופה לא עבדתי.

אבל תמיד ילדתי לפני התאריך.

וזה יתקבל יפה, אז למה לא לצאת מיד אחרי החגים? בעיניי זה לא מנוון זה מאוורר...

יצאתי בשבוע 35

קמתי בבוקר והבנתי שזה גדול עלי להיסחב לאוטו ומשם לעבודה

היו לי ממש מעט ימי מחלה ולקחתי על חשבוני

בשבילי זה היה מאד נכון

לנוח בבית להיות בקצב שלי

לא להטריד את הגוף במאמץ שגדול עליו

ולהגיע ללידה בנחת

ובלידה אחריה ילדתי אחרי חודש וחצי בבית (עם כלביא שהתחבר כבר לחופש של התיכונים ולידה באמצע יולי😅)

אלא אם כן ילדתי לפני..

אצלנו עושים ש"ב בצהרון (לפחות אמורים. לא תמיד זה קורה. וזה בכל אופן לא כולל דפי קריאה שצריך להקריא להורים).

בעיניי ילדים שחוזרים בארבע וחצי - חמש מהמסגרות, לא צריכים חוגים ולא צריכים גינה, אלא רק בית..

במיוחד שעוד מעט יהיה חורף, וקצת אחרי זה כבר חושך.

אם חשוב לך לצאת איתם עוד, אני מציעה שתצאו לגינה רק בימים שאין חוג. אל תעמיסי עליהם ועלייך יותר מדי, יהיה לשלושתיכם יותר קל.

בהצלחה ♥️

מיותר גם לדעתי חוג. לא צריך. זה ממש מאוחר ולחוץ.

ש.ב גם אצלנו היו עושים בצהרון. בכל מקרה בגיל הזה זה לא אמור לקחת יותר מ 10-15 דק'. ואם זה יותר לעשות רק חלק ולכתוב פתק למורה.

בעיני עדיף לא להיות לחוצים מדי משיעורי בית, אם יש לך כוח וזמן צאו לגינה, ותנסו להקדים ארוחת ערב ומקלחות, להכנס מוקדם למיטה, ולהאריך קצת את הזמן שיושבים איתם לפני השינה, זה הזמן שפתאום הם רוצים לספר מה היה היום.

אוורור זה יכול להיות זמן נחת בבית עם סיפור, חומרי יצירה או משחקי דימיון, ויכול להיות יציאה לגינה.

ביום של חוג לא הייתי הולכת לגינה.

מה התוכנית, ומתי כדאי לאסוף אותם.

וגם לראות אם הילדים נהנים רוצים להישאר, או שהם רוצים לחזור מוקדם.

לפעמים יש בצהרון- חוג/ פעילות, ואולי הם לא ירצו להפסיד.

אצלינו בצהרונים עד 16:00 ולא יותר.

קרא אולי למישהי שהיא התחילה עם פרימולטנור ואז גילתה על הריון?

הכל היה בסדר

רק לא ידעו לחשב גיל הריון לפי ווסת אחרון...

מחשבים לפי הוסת הקודם, היא התחילה לקחת את הפרימולוט הרבה אחרי הוסת וגם אחרי הביוץ, זה לא אמור להשפיע...

( חוץ מזה שמן הסתם היא גילתה את ההריון יותר מאוחר)

לקחת

פרימולוט נור והריון - יש סכנה להריון? - המרכז הרפואי מעיני הישועה

שאלות ותשובות בנושא פרימולוט נור - מעיני הישועה

(השאלה והתשובה הרלוונטית, בתגובה השלישית בקישור הזה).

ההורמון של הגלולה הוא בעצם אפילו תומך הריון

לי קרה שניכנסתי להריון עם פרימולט נור ואחרי שהפסקתי כי גיליתי הריון הפלתי

הרופאים אמרו שזה בגלל הכדור וכשמנסים להיכנס להריון לדחות מחזור על ידי דופסטון

ומאז הרבה שנים לא העזתי לגעת בכדור הזה

כמובן שלא יודעת אם זה באמת בגלל זה אבל מניחה שהרופאים ראו כמה מקרים שזה קרה.

במידה ומגלים הריון

להפסיק אותו בזהירות

ואולי להתייעץ עם רופא

כי הכדור בעצם מכיל פרוגסטרון שתומך בהריון

ויתכן וזה לא טוב להפסיק אותו בבת אחת

דתיה, נעימה, פסיכולוגית קלינית, לדעתי אבל בת פחות מ40, מכירה נשים שהיו אצלה והיו מרוצות מאוד.

קוראים לה דניאלה בן קימון, אם מתאים לך ..

אשמח למספר אם יש לך

יש לי, אני פשוט לא אוהבת לשלוח טלפונים בפורום ציבורי

באיזור ירושלים

ם לך תפני אלי בפרטי

מנסיון אישי

מירושלים, באזור נגיש

תכתבי לי האישי אשלח לך מספר. ממש תותחית.

היתי אצלה אני, עברתי תהליך מהמם ב''ה.

דתיה ומתחשבת בדת בתהליך הטיפול, עמוקה ומהירה וממש טובה.

וגם מקבלת בזום.

קיצור שלחי לי האישי.

מקווה שבאמת יהיה לה זמינות

מעולה, שלחי חי באישי