חדשה בתחום הזה אז לא כ"כ מתמצאת.
הרופאה המליצה לי על גלולות או על מדבקות. גלולות לא ממש בא לי. משהי שמעה על מדבקות? הרופאה אומרת שמדביקים על הגוף מדבקה ואחרי שבוע מורידים ושמים חדשה וזה מונע ביוץ. יש פה כאלה שמכירות? מה דעתכן?
חדשה בתחום הזה אז לא כ"כ מתמצאת.
הרופאה המליצה לי על גלולות או על מדבקות. גלולות לא ממש בא לי. משהי שמעה על מדבקות? הרופאה אומרת שמדביקים על הגוף מדבקה ואחרי שבוע מורידים ושמים חדשה וזה מונע ביוץ. יש פה כאלה שמכירות? מה דעתכן?
שצריך לקחת כל יום זה רק פעם בשבוע באותו יום ואותה שעה לי זה היה ממש בסדר . לפני המקווה את מורידה ושמה במקום יבש לא ליד מים אחרי הטבילה את מחזירה בחזרה. אולי אפשר לבקש מהרוקח מדבקה נוספת ולהסביר לו שאת זקוקה לזה כי את דתיה מקסימום תוסיפי כמה שקלים...
כולם עובדים על אותו העיקרון ההורמנלי
לגבי הטבעת, אני לא ממש מסתדרת עם דברים בתוך ומפחדת מזה.....
שאלה על המדבקות - אפשר להתקלח עם המדבקה? איפה בגוף כדאי להדביק את זה?
הגוף שלנו בנוי בצורה כ"כ בסיסית על מערכת ההורמונים והשימוש במניעה הורמונלית משבש את המערכת הזאת.
נכון שזה הכי קל לשימוש אבל יש עוד אופציות. דיאפרגמה למשל. יש רבנים שאוסרים אבל לנו אישית, אחד מגדולי הדור המליץ על זה והזהיר אותי מאוד שלא להתקרב לגלולות.
(גילוי נאות: לא צייתתי... לקחתי גלולות במשך שנה והאמת שהצטערתי על זה כי לקח לי בערך 8 חודשים להתאושש מזה)
גם אני יודעת על אחד מהגדולים שממליץ על דיאפרגמה.. ההורמונים זה זוועה...אני גם בהתאוששות מגלולות...מקווה שההתאוששות תהיה מהירה ! =) ואני יודעת שלא אגע בזה יותר בל''נ..
המליצו על דיאפרמה, אבל - זה לא בטוח מונע, אחוז המניעה הוא יחסית קטן ולא בא לי לקחת סיכון. וחוץ מזה, קשה לי עם הדברים שמכניסים פנימה, טבעת וכו', אפילו עם מוך דחוק יש לי קושי. לקחת מניעה הורמונלית רק חודשיים זה כזה נורא לדעתכן?
זה לא נורא, אבל קחי בחשבון שיכול להיות שהגוף יגיב לזה גם למשך זמן של יותר מחודשיים, וגם בחודשיים האלו עלולים להיות דימומים.
אחוז המניעה הוא יחסית גבוה אם משתמשים כשצריך ומשתמשים נכון. אני מכירה כמה נשים שהשתמשו בזה שנים ולא היו להם "טעויות"...
גם לי קשה עם להכניס דברים, אבל דיאפרגמה זה די "מחליק" פנימה כשמתרגלים.
בשימוש מושלם בדיאפרגמה, הסיכוי להיקלטות הריון כפול מבהתקן, ופי ארבעה מבגלולה. זה עדיין סיכוי נמוך מאוד, והרבה נשים יכולות להרשות לעצמן את הכאילו סיכון הזה (בעיקר כי באמת ברור שזה הרבה הרבה יותר בריא לגוף מהתערבות הורמונלית או מגוף זר קבוע בפנים) - אבל מי שמבחינתה הריון זה ממש דבר שלא בא בחשבון כרגע (נגיד אישה אחרי קיסרי, ועוד), אז זה שיקול שכדאי להתייחס אליו בכובד ראש.
הכי בעייתי מבחינת דימומים..לוקח לוף זמן להרגל להורמונים של הגלולות..
אז בחודשיים הראשונות הרבה מדממות ואז הרופאה אומרת להחליף גלולה..אני אישית החלפתי 3 פעמים..
אבל מצד שני אם זה רק לחודשיים אז בטוח לא התקן-ההוצאה וההשקעה זה לא שווה לטווח כזה קצר..
וגם דיאפרגמה..אז לא יודעת..אני חושבת שהייתי הולכת על נרות..לא הורמונלי אומנם סיכוי נמוך אבל בשביל חודשיים..חבל על מאמצים..
ומרוב התלבטויות לא עושה כלום.
הגלולות שלקחתי לפני החתונה לא עשו לי שום בעיות ושום דימומים ב"הץ
התקן באמת לא מתאים בשביל חודשיים.
בנתיים מדבקות זה הכי נראה לי מתאים, בתקווה שלא אגלה בנתיים שאני בהריון..............
זה אותו דבר כמו גלולה. אחוז המניעה הוא גם אותו דבר וזה ממש לא עושה כתמים . אבל לא יודעת כל אישה והגוף שלה. וכותבת לך פה מישהי שסובלת מהדבר הזה באופן אישי. כרגע לא ב"ה אני עם גלולות ממש טובות אבל גם המדבקות היו טובות פשוט זה עשה לי המון בחילות... ויש לי חברה שהיא כבר 4 שנים עם מדבקות וממש מרוצה
כמו שיש נשים שאין להן כמעט כתמים ותופעות לוואי מכדורים, ונשים שלא מפסיקות לדמם מזה/ חוות שינויים הומונליים חזקים וכו'- כך גם לגבי ההשמנה- יש נשים שזה לא עושה להן כלום ויש נשים שכן... פשוט אי אפשר לדעת!
זה שחברה סבלה/ נהנתה מכדורים מסויימים לא אומר שזה מה שיקרה אצלך..
צר לי לבאס, אך זו האמת.. אי אפשר לדעת בוודאות מה יקרה לגופך עד שתנסי.. (לא שאני ממליצה לנסות הכל, רק מבהירה את הנקודה..)
קודם כל הסתכלת בעבר? עוד שבוע יש לך גם בדיקה אצל רופא נשי 6 שבועות אחרי הלידה תתייעצי איתו אם יש משהו שנראה לך חריג. היו לך תפרים?
קיום יחסים פעם ראשונה אחרי לידה זה לא נעים,אבל אם יש אווירה טובה ואפשר גם ג'ל להקל,ונסי להיות כמה שיותר רפויה.
בהצלחה.. וזה בע"ה יחזור להיות מהנה כמו בעבר לנשום עמוק לפני.
אני העזתי רק 6 שבועות אחרי [אפילו שהייתי טהורה כבר לפני..]
היה כואב רק בשניות הראשונות.. [הרגשת כמו בליל כלולות..
]
וזה היה אחרי הרבה הרפיה ועבודה קשה שהוא עשה כדי שאני אהיה רגועה..
אני גם חשבתי שהכל השתנה, אבל זה חוזר לעצמו אח"כ.. ועכשיו [כמה חודשים כר אחרי] שומדבר לא נראה לי מוזר
היא אמרה לי שזה מה שנקרא "צניחה". כלומר שהשרירים של רצפת האגן כבר ממש רפויים.
התחום הרפואי שמאבחן ומטפל בדברים כאלה נקרא אורוגניקולוגיה, ויש מרפאות של זה בבתי החולים. זה גם התחום שמטפל בבריחת שתן וכד'. במקביל צריך ללכת לעשות פיזיותרפיה של רצפת אגן, או לטפל בשיטת פאולה.
זה מה שאני יודעת מהסקר האחרון שלי בתחום. אם תגלי דברים חדשים אני ממש אשמח לשמוע!
ובאמת מחקרית מוכח שזה עוזר, אבל לא באחוזים גבוהים.
בכל זאת- כדאי לעשות את זה, ולו ברמת ההשתדלות שלך לפני הלידה.
נולד לי בן במשקל 3.140 והיקף ראש 34 ס"מ וב"ה לא היו תפרים ומימדי הגוף שלי לא גדולים בכלל. המיילדת די התפלאה.
תפילות יותר מועילות אבל צריך להכין כלים, תנסי...
שיהיה בשעה טובה
והיו לי תפרים קלים מאד.
זה נקרא עיסוי פירנאום.
חודשיים אחרי לידה ולא מפסיקה לריב עם בעלי!!
כל דבר שהוא עושה מרתיח אותי, כל היום הוא בעבודה וכשהוא חוזר אני רוצה קצת עזרה עם הקטנה,מה ביקשתי שיעשה לה גרפס!!!
אין לו כח!!אני קמה אליה בלילה,ועד שהיא נירדמת זה רק אחרי שעתיים וחצי...כל היום לא מספיקה לנוח ובסוף יום כשהוא חוזר אין לו כח לעזור לי!!!
כל הבית בלאגן, אני לא עומדת בקצב...
האמת היא שזאת אני המתקיפה ומוציאה לו את החשק..
פשוט אין לי כח לעבוד על עצמי...אני אומרת דברים בצורה ובטון שבחיים לא העזתי לדבר אליו ככה..הוא מסכן...
אבל אני פשוט חסרת כוחות...
זו רק אני ככה? או שזה מוכר לכן?
מה עושים?!?!
קצת עידוד אולי יעזור..אולי..
(סליחה על מצב הרוח הקודר)
דבר ראשון לדעתי חשוב לזכור כל הזמן שאת אוהבת אותו ושניכם רוצים בטובת הילד/ה והמשפחה.
חשוב לזכור שהגוף עדיין עובר שינויים הורמונליים וזה משפיע המון. העייפות בלתי נגמרת גורמת להרבה מתח כי כל מה שאת רוצה זה- לישון!
לדעתי חשוב מאוד לדבר על הדברים ולהסביר את המקום שלך- שמאוד קשה לך לקום תמיד, שאת עייפה מאוווד, שיש הורמונים.. והכי חשוב- לבקש סליחה אם את פוגעת בו.להסביר שזו לא כוונתך אך באמת קשה לך.
בעלך רוצה בית נעים ואישה נעימה כמו שאת רוצה בית נעים ובעל נעים. אתם באותו צד- אך כל אחד רואה כרגע את מקומו שלו ולא מצליח ל"עבור" את הגשר, לעמוד במקום של השני ולהרגיש את מה שעובר עליו. נסי לדמיין יום בחיי בעלך, איך הוא מרגיש כשהוא חוזר הביתה.. תראי איזה כיף זה יהיה שכאשר הוא יחזור תקבלי אותו בחיוך ושמחה (ואולי אפילו משהו לאכול- רק אם יש לך כוח!!) תשאלי בעדינות אם הוא יכול להחזיק/ לקלח/ לטפל בילד/ה ובע"ה תגלו שכאשר יש סובלנותוהכלה של הצד השני יש המון נתינה ויש כוחות בבית.
אני חושבת שחשוב לדבר ולפתוח את הדברים כי לדעתי זה מה שעוזר. (וכמובן אם אתם עדיין אסורים זה ממש משפיע ובע"ה כשתהיו מותרים זה יהיה קל יותר לדעתי.)
בהצלחה רבה! את לא היחידה שזה עובר עליה, חשוב לנסות להבין מה הכי טוב ונכון לכם בתור משפחה וזוג וללכת עם זה. שיהיה בהצלחה רבה!
מה עם הברזל שלך?
ברזל נמוך גורם לעייפות, חוסר כח וגם קצת דיכאון ועצבים...
אני ראיתי שבזמנים שהקפדתי לדעת ויטמינים (לאו דווקא ברזל), תוך כמה ימים מצבי השתפר פלאים. שווה לנסות!
בהנחה שאתם אסורים חודשיים - תזכרי שלא רק לך יש הורמונים, וגם על גופו של בעלך זה משפיע ועלול להכניס למתח.
כמובן ח"ו אני לא אומרת שזה לא טבעי\בריא להיות אסורים חודשיים (והגעתי גם לשלושה) אחרי לידה, רק שבאמת לזכור מידי פעם להכנס לנעליים שלו, ושלא רק החיים שלך השתנו בלידה אלא גם שלו...
בהצלחה ותרגישי טוב!
אני ממש מבינה אותך שאת מצפה לזה..זו באמת ציפיה גדולה! =) שתזכי במהרה!
דבר שני- בשביל שלא תתאכזבי כדאי לחכות לראות אם יש איחור במחזור, אם יש איחור תעשי בדיקת שתן עם ערכה ביתית בשתן הראשון של הבוקר.. ואני מציעה לך מניסיון שלי אל תלחצי..תחכי אפילו שבועיים איחור כי אחרת זה כל חודש מצפים מצפים וקונים בדיקות הריון וכל הזמן עושים ומתאכזבים ובוכים..
עדיף לא לחשוב על זה ככה יותר רגועים והסיכוי להריון הוא יותר גבוה...
ואל תשכחי שלגוף ממש לוקח זמן להתרגל לעניינים החדשים..יש נשים שזה במהירות אך יש נשים שלו..וזה לגיטימי.. בע'''ה את תהיי מההאלה שתוך שניה..!
אני החודש הייתי בטוחה שאני בהריון (כי מרוב שרוצים אז כבר אתה מדמיין..) והחלטתי שאני לא עושה בדיקה עד שיש איחור משמעותי..ואחרי כן קיבלתי..אז אני שמחה שלא עשיתי בדיקה כי אז הייתי ממש ממש מתאכזבת וזה מכניס לך לראש שאין מצב ששזה יקרה כי אתה כל הזמן רואה שלילי ושלילי..
מאחלת לך שמהביוץ הזה יש הריון!
אז יומיים לפני האיחור הבדיקה כבר תתן תשובה מדוייקת בע"ה.
אל תשכחי שהממוצע של זוג בריא, ללא בעיות פוריות, הוא 6 חודשים של נסיון לפ]ני שנקלטים. ממוצע - כלומר שאפשר גם יותר, בלי שום בעית פוריות אצל אף אחד מבני הזוג.
בע"ה שכל משאלותיך יתגשמו לטובה!
אז למי שלוקח לה שנה או שנתיים זה מראה על בעיית פוריות..לא ניראלי..
תקני אותי אם אני טועה.. ![]()
ששנה זה זמן נורמלי, ואחרי זה אם רוצים ולא הולך- כדאי ללכת להיבדק ולוודא שאין בעיות בע"ה. אבל רק אחרי שנה, לפני הרב אמר לנו שאין שום סיבה לדאוג.
מי שהתחילה מאוחר, לקראת 40, קרוב לוודאי שתקבל טיפולי פוריות מוקדם יותר, למרות שלא בטוח שהיא נופלת בתחום של בעיות פריות. בגיל הזה נהוג לחכות פחות 
אבל זאת יכולה להיות בעיה קטנה ופתירה.
מלכתחילה חשבנו עליו נשאר איתי למרות כל השמות היפים ששמו כאן. .
כמה שמות שאני מכירה והם יפים לטעמי-
רוניה, צופיה, שיר ציון, עטרה, ראשית (בע"ה זה יהיה שלנו!)
חוץ משם אחד שיש לי תחושה שאחותי, שאמורה ללדת שבועיים לפני תגנוב לי.
(במידה ויש לה גם בתת)=]
הבכי משחרר ![]()
![]()
מדברים על זה עם הבעל.
בדבש מעורבב בכמה טיפות לבנדר מאיכות טובה, אפשר למרוח על הפד או ישירות על הפצע-בעדינות רבה...אם אין לךתפרים שמן שקדים עם קצת שמן לבנדר,וגם אמבטיות חמימות עם קצת לבנדר בפנים...
היריון שני, שבוע 26 וכבר איזה חודש מגרד לי בחזה, לפעמים יותר ולפעמים פחות...
בהיריון הקודם גרדתי בבטן והלכתי לרופא שאמר שזה תקין.. הפעם כבר יותר מחודש לא הספקתי להגיע לרופא נשים (כבר פעמיים ביטלו לי את התור! אוף) וגם כשאלך אליו (בערת ה' השבוע) אני לא יודעת אם יהיה לי אומץ לשאול אותו על זה...
זה תקין?
ולפעמים ממש כואבת לי הבטן - אני מרגישה שהתינוק זז, אבל כואבת לי הבטן כאבים כאלה שעוברים אחרי כמה דקות- יכול להיות צירים? צריך להבדק כשזה קורה?
צריך לבדוק תפקודי כבד אם זה גרד ממש חזק ובעוד מקומות.
אני אמורה בקרוב לעשות לאוצר הקטן..
מתלבטת מאד..
עד עכשיו לא נכנסתי לעובי הקורה עם חיסונים ודי נתתי מה שהיה..
בגלל שזה חיסון חדש, ושמעתי שהוא רק מפחית את העוצמה,
אני קצת מתלבטת..
תובנת לכן או לשם יעזרו..
תודה!
הכניסו את החיסון הזה לסל הבריאות אחרי שכל שנה מתו כמה ילדים מהסיבוכים של אבעבועות רוח
החיסון אכן לא אמור למנוע את המחלה לחלוטין, אלא רק את הסיבוכים הקשים שלה.
חוץ מזה החיסון לא חדש, זה חדש יחסית שהוא בסל הבריאות (בערך 5 שנים)
אני נוטה שכן לחסן את החיסון הזה, כי מאחר והוא בסל סביר להניח שפחות ילדים יחלו בו, והסיכוי לילד לא להדבק בגיל צעיר אלא רק בגיל מבוגר גבוה יותר, ובגיל מבוגר המחלה קשה יותר
זוהי אחת המתנות הגדולות והחשובות שיש לילד.
הם מפתחים ומחזקים את הילד בכלל ואת מערכת החיסונית שלו בפרט.
אין למנוע מילד מלחלות במחלות הילדים, נהפוך הוא - כדאי מאד להשתדל שיחלה ויחלה בגיל כמה שיותר מוקדם.
אם לדבר על אבעבועות רוח ספציפית, זוהי מחלת ילדים הכי קלה והכי פחות כרוכה בסיבוכים אפשריים. זוהי גם אחת החוויות החשובות של ילדות.
אני אפילו לא אדבר על נזקי החיסונים. גם בלי שום קשר לזה, למנוע מילדים לחלות בילדותם במחלות הילדים - זוהי טעות גדולה.
נכון, שחברות החיסונים והנלווים רוצים להרוויח. כולנו צריכים להתפרנס, אין מה לעשות. אבל למה על חשבון בריאות ילדיך?..
תקראי קצת על אבעבועות רוח ואם את רוצה אני אקשר בינך לבין משפחה שילדם לא מזמן עבר את המחלה.
פשוט אמרו לנו שהוא מחזיק ל-10 שנים (אם אני זוכרת נכון) ואז קורה שבמקום שהילד יחלה במחלה קלה בעודו ילד הוא ח"ו יכול לחלות בה בתור מבוגר (שזה הרבה יותר מסוכן). אם הילד נדבק בה אז הוא מחסן את הגוף בצורה טובה יותר לכל החיים, שזה עדיף.
אני ממש בעד חיסונים (אפשר לראות פה כל מיני הודעות שלי) אבל עדיין לכל חומר שמכניסים לגוף יש סיכון ואין לנו אף פעם 100% ידיעה על כל ההשפעות. לכן, בגלל שלא מדובר במחלה שיכולה לגרום למוות ולא במחלה קשה מאד אז החלטנו לא לחסן.
איפה אני מוצאת את הדבר היקר הזה??
ובין שימוש לשימוש להרתיח. יש 3 ב-10 נראה לי במקומות כמו בזאר שטראוס.
גם מהסוג של הבד הארוך? איך קוראים לו?
קונים רצועת טריקו גמיש מאד באורך 5 מ' וגוזרים באמצע. אין צורך במכפלת או בגימור בבבד כזה, גם ככה זה מתגלגל ולא יראו את הקצה והבד לא נפרם. כדאי לסמן את המרכז של המנשא ע"י תפירה של כיס יפה. אם אינך יודעת לתפור, תדביקי בד צבעוני או לבד או משהו שיסמן לך את מרכז המנשא וגם יתן לו קצת שיק. זה בערך 100 ש"ח ויש לך 2 מנשאים. +10 ש"ח לבד לצורך עיטור ותיק למנשא מהבד הנוסף, אם חשוב לך.
אפשר כמובן לקנות 2.5 מטרים ולחברם במרכז וזה ממש זול.
ב"ה
לפני די הרבה זמן הרגשתי משהו כזה והייתי צריכה מוקסיפן פורטה..
רפואה שלמה!קארין92אחרונהשלום לכולן..
ילדתי בת לפני 5 שבועות לפני שבוע כבר עשיתי הפסק ובמוצאי שבת הייתי צריכה לטבול אבל..בשבת התחיל לי דימום 
ולמחרת גם היו לי כתמים ממש בורדו כאלה...
יש לי סיבה לדאוג?זה נורמלי?
תודה למגיבות...
באמת בעסה.. ![]()
לא יודעת בקשר אליך, אצלי זה היה מחזור ותקין לחלוטין..
לי קרו בלידות שונות שני דברים הפוכים:
פעם אחת קיבלתי ממש מחזור 6 שבועות אחרי הלידה (טבלתי איזה יום קודם)
פעם אחרת היו לי כל הזמן כתמים לסרוגין ולא הצלחתי לעבור יומיים נקיים, ואז בבדיקה של הרפאה אחרי הלידה היא אמרה שיש זיהום, נתנה לי פולידין וזה עבר בקלות.
אבל לפי התיאור שלך יכול להיות גם סתם שאריות עדיין (זה נחשב שלב מוקדם להיטהר אחרי לידה 5 שבועות). רצו פעם בפורומים פה כל מיני פטנטים- מיץ לימון, ילקוט הרועים, מסטיק תימני. אני שמעתי נפלאות על מיץ מחיצות רימון: אוספים את כל המחיצות הלבנות הפנימיות של הרימון, מרתיחים במים, מצננים ושותים. (די מגעיל, אבל לא נורא) פעם אחת ודי.
בהצלחה!!
וגם תדברו עם הרב-אולי יש מצב להפחית בדיקות וכו'.
אה, וגם-מזל טוב!!
יוקטנהדימום של אחרי לידה זה בין 6-8 שבועות.
יש שיטות לקיצור הדימום,וכמובן מנוחה.
בשורות טובות!
אבל אם זה יחזור על עצמו גם בעוד חודש - תפני לרופא נשים לבדיקה וכן עשי בדיקות דם, כולל לקרישיות .
העובר שלכן זז בלי לעצור, כמו דפיקות לב חזקות שהן לא באמת דפיקות לב..ז"א, מרגישים שאיזה חלק מהגוף המתוק הזה משחק בכן כמו במטאלופון? הבוקר בעלי היה לידי, ואז הוא הרגיש "בום, בום, בום".. וזה לא עצר איזה חצי שעה..שנינו צחקנו על זה אבל סתם רציתי לדעת אם זו תופעה נורמלית.
הפיצית הזו..כבר הבהילה אותי
קארין92
תודה!
ברור שאני מודה ל-ה' על ההריון שלי שלמרות סיכונו ממשיך לו, ואני כבר בשבוע 31 , הודו ל-ה'.
אבל כמה תלונות-
יש לי חולשה מטורפת, לפעמים זה מתבטא בחוסר יכולת פיזית לקום מהמיטה, אני יחסית לוקחת ברזל, אולי לאחרונה קצת פישלתי, אבל סה"כ החולשה הזו לא עוזבת אותי תמיד...
הצרבות, אוי כמה שהן קשות לי. כ-ל מה שאני אוכלת עושה לי צרבת, הכ-ל! כל מה שנכנס לפי עולה לי במעלה הגרון ובצורת צרבת ולפעמים גם יוצא החוצה מרוב חומציות בצורת הקאה...
ואפילו איך שאני פותחת ת'עינים בבוקר אני מתעוררת עם תחושת צרבת עזה מהמיצי קיבה, ממש מרגישה אותם.
אני בשמירת הריון והרופא האדיש שלי לא מסביר לי במדויק מה אסור ומה מותר אז אני תממיד מרגישה מצפונים שאולי אסור וכו', ואני מונעת מעצמי המון דברים שמא זה מאמץ גדול מידי...וזה מתסכל. ואני מרגישה במעצר בית.. אוף..
עשיתי העמסת סוכר של50 ויצא גבוה, עשיתי 100 יצא תקין, אבל ראיתי שבצום יצא סוכר מאוד נמוך 55, הראיתי לאחות היא אמרה שזהבסדר וואין לי סכרת הריון, אבל זה לא נמוך מידי?ואולי זה הסיבה לחולשה שלי ?
החתומה בזאת: אנונימית ותלונותיה.
31 יופי . אז אין עוד הרבה
.. יודעת זה לא מעודד..
אז קודם כל בלי חיבוק ועידוד , אני גם הריון ראשון שבוע 33 המצב ברור
לגבי השמירה אל תתבישי ותשאלי את הרופא בדיוק , לא נראה לי שמעצר בית זאת הכוונה ..
לי לצרבת עוזר ממש טאמס - אפילו כמה אם צריך.
ברזל צריך להיות עיקביים מאד - לי העלו את המינון ל2 - תשאלי את הרופאה אולי גם לך - לי זה מאד עזרֱֱ
ותרגישי נוח להתלונן 
אני מתלוננת על זה שאני עדין עובדת וקשה לי 
נכון שכרגע זה סיוט אבל זו תקופה וזה יעבור.
תנסי למצוא דברים בבית לעשות שמותר לך ומשמחים אותך (אפשר לשאול את הרופא מה אסור לך לעשות בפירוט.)
אבל יש מלא דברים שאפשר לעשות בישיבה- שיעורים באינטרנט, סרט, עבודות יד, נגינה, כתיבה בפורומים, ללמוד נושא שמעניין אותך, לקרוא ספרים...
בקשר לצרבת, אני מבינה שיש לזה כדורים- אף פעם לא ניסיתי, אבל הטריקים שאני מכירה זה, לאכול שקדים ללא הקליפה,
לשתות אשל- בזהירות גם זה עשוי לעשות לא טוב בבטן, ומה שבטוח- לשכב רק עם הראש למעלה, לשים כמה כריות סביבך.
בהצלחה
חולשה- הגיוני, יתכן חוסר ברזל יתכן סתם משחק של הורמונים בלי קשר לכלום. בדיקת דם פשוטה יכולה לשקף את המצב ולהרגיע אותך או לחליפין- לגלות במה הבעיה.
צרבות- זהירות במה שאת מכניסה לפה!!!
לא הכל גורם לצרבת אבל מאכלים שומניים, מתובלים- ואפילו לא מידי, חיטה לבנה ותוצריה- גורמים לצרבות נוראיות.
אותי לימדו לקחת מלפפון ולאכול- בדרך כלל שניים שלושה העבירו את הצרבת לגמרי.
כמו"כ- שכיבה בלילה על כרית בשיפוע כדי שהראש לא יהיה בקו ישר עם מערכת העיכול- עזר מאוד.
אחר כך אמשיך--
ועכשיו אשתדל להגיב אחד אחד- חולשה תמידית: זה בהחלט עשוי להיות קשור לברזל, אבל אולי גם לחוסרים של דברים נוספים. כדאי לציין את זה בפני הרופא ולבדוק ממה זה נובע.
צרבות- כן, זה באמת איכסה. הנה טיפים למניעה וטיפול (תקליקי). מקווה שמשהו מהם יעזור!
שמירת הריון- הרופא שלך לא בסדר! הוא חייב להסביר לך מה בדיוק השמירה אומרת, גם אם זה נראה לו מובן מאליו. אני מציעה שתערכי רשימה של שאלות ופשוט תגיעי אליו עם כל השאלות האלו, כדי שהוא יוכל לתת לך את מקסימום המידע שאת צריכה. לפעמים בגלל שלרופאים כל כך ברור מה כוללת שמירה הם שוכחים שאנחנו לא בדיוק יודעות למה התכוון המשורר...
העמסת סוכר- אני לא חושבת שזה נמוך מדי אבל אני לא רופאה
ממליצה לך להראות את הערך לרופא ולשאול אותו.
תרגישי טוב!
לגבי צרבות מאוד מאוד עוזר לקחת תפוח ירוק עד!!
בהצלחה יקרה זה אצלי מוכר בהריונות וגם עכשיו בהריון החולשה הגדולה !!
ב"ה שאת לקראת הסוף וזה יעבור מהר~!!
מברכת אותך שתהיי כבר מאחורי, ושיהיה לך לידה קלה ומהירה !!
ותצאי בידיים מלאות!!
שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..
שפע של חלב!
מחכה לקרוא את סיפור הלידה.
![]()
שתגדלו אותו בנחת ובאהבה!
קארין92אחרונההרבה הרבה נחת
תזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים ולהכניסו בבריתו של אברהם אבינו בעיתו ובזמנו.
שתזכו לגדלו לתורה חופה ומעשים טובים !!
ושתזכו לגדלו בקלות קלות, והרבה הרבה נחת יהודי אמיתי !!
הי,
אני מאיזור המרכז.
חשבתי ללדת בתל השומר הפעם
אחרי שלא הייתי מרוצה מביה"ח בו ילדתי פעם קודמת.
למישהי יש ניסיון עם תל השומר? איך שם היחס, המקצועיות, המחלקה וכו'?
תודה
אמממ האמת שאשפזו אותי שם כי היה חשש ל"עובר קטן מדי.." (IUGR) אז ביליתי 10 ימים לפני שהחליטו לעשות זירוז (כיוון שמפחדים שהוא לאמתפתח טוב בבטן רוצים להוציא אותו ע"מ שיגדל טוב יותר בחוץ..)
אז היתה לי לידה עם זירוז, מתוכננת משהו.. אבל יש לי חוויה טובה וחיובית מהם.
המיילדות היו מקסימות, זו שיילדה אותי בכלל היתה מעולה ומדהימה והיא עשתה עבודה טובה ביותר לדעתי! (אין לי תפרים!!) הם לא לחצו לאפידורל/ נגד אפידול, והרגשתי שהם עושים מה שאני מבקשת.
לא ניסיתי ללגת בתנוחת לידה שונה משכיבה אז אין לי מושג מה המדיניות שלהם בעניין.
חדרי הלידה עצמם נעמים מאוד ומרווחים לדעתי (לא הייתי באחרים, רק שמעתי..) יש שירותים- מקלחת לבד, הביאו לי כדור פזיו וכו'..
בגלל הפיטוצין הייתי מחוברת למוניטור רציף (וגם בגלל שזה נחשב "סיכון") אבל אני לא יודעת מה עושים אם אין את זה..
בסכ"ה הם ממש בסדר לדעתי.
חסרון- אין ביות מלא בלידה ראשונה. לי היה ממש קשה לראות את הילד בתינוקיה ולדעת ש"אסור" לי לקלח וכו' (ביקשתי, לא הרשו). המחלקה גם בסדר (יולדות ב' עדיף נראלי)..
עברה שנה אז אולי המחלקות השתנו כי היו שיפוצים. אולי תלכי לסיור בחדר לידה? תתרשמי..
בהצלחה רבה והעיקר בריאות וידיים מלאות!
אבל כמלווה בלידות, לא כיולדת, מה שאומר שחוות הדעת שלי רלוונטית לחדרי הלידה בלבד ולא למחלקה אח"כ.
בגדול אני חושבת שזה בהחלט בי"ח טוב- רוב המיילדות מקסימות, יש שם כמה שאפילו הרבה יותר ממקסימות, מבחינת מקצועיות הם ממש מעולים, בקיצור- זו בחירה טובה.
מה שכן, הרבה פעמים יש שם עומס בקבלה (אם כי זה תלוי באיזו שעה את מגיעה) וזה אומר שאולי תצטרכי לבלות קצת זמן בשיטוט במסדרונות לפני שתוכלי לקבל חדר לידה- כמובן שזה לא תקף אם הגעת בלידה ממש.
המיילדות מעולות גם המיילד כמובן שתלוי על מי נופלים.
שמעתי שההפרדה בין האם לתינוק גדולה משאר בתי נחולים. תעשי סיור ותתרשמי.
רוב מי שליוויתי שם הלכה אח"כ למלונית.
הרגעתם אותי!
ב"ה המהממת הקטנה שלי בת שנה.
מקלחות- היא ממש ממש לא אוהבת מקלחות.
אציין מראש שהיא נולדה לקראת החורף כך שבהתחלה לא קילחנו
אותה כל יום (כך גם הדריכו אותנו) אלא כשהיה צורך- לפעמים אפילו פעם בשבוע וכו.
היום היא ממש לא אוהבת מקלחות, ואמרו לי שזה אולי בגלל שהיא לא הורגלה מספיק.
לא אוהבת= בורחת מהן ממש, בוכה, לא משתפת פעולה.
מה שניסינו לעשות:
צעצועים,
הרגלה איטית למים,
בלי זרם (מיים ממולאים מראש..)
יש לכן אולי עצות נוספות?
הנ"ל לא עזרו כ"כ בינתיים..
איך היא ביכלל עם מים?
אבל גילינו שהוא אוהב ממש לעשות אמבטיה בכיור [או בגיגית על הכיור] והוא אפילו בוכה כשמוציאים אותו אם הוא לא שיחק מספיק לדעתו..
או עם מים קרים [זה היה יותר בקיץ, וגם אחה" ולא בערב] כי הוא חשב שזה בריכה
אז היה לו כיף
עוד דברים שעוזרים זה שירים תו"כ
ואולי אם לא את תקלחי אותה אלא בעלך, לפעמים זה גם משפיע
ניסת להיכנס איתה ביחד? את יכולה להיות עם בגד ים או סתם חולצה קצר ומכנסיים קצרות
ואם היא עדיין יונקת אז להניק תוך כדי
זה מה שעשיתי לבן שלי ששנאאא מקלחת ואחרי פעם אחת שנכנסתי איתו והנקתי תוך כדי זה ממש עבר לו די מהר
אבל הוא היה הרבה יותר קטן
אבל הייתי מנסה את זה גם עם בת שנה