פורום הריון ולידה (עמוד 5217)

להיות ככה ביום הולדת אבל תנסי להתעודד שזה זמני

מאחלת לכם עוד הרבה שימחה יחדיו

שנה הבאה בע"ה יהיה לך חוויה מתקנת עם ילדה בע"ה בת שנה.. ובעל בבית.

מאחלת לך שפע בהכל.

בע"ה תהיי חזקה!

על האסרטיביות מול מיילדת צינית לא פשוט.

שמחה שהרגשת טוב עם התנוחה.

מזל טוב!

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!

תודה על השיתוף 

הלוואי על כל יולדת עבריה באשר היא.

(במיוחד לטליה...)

מה זה על6?

6 זה פשוט לעמוד כמו כלב או חתול (וסליחה על הדוגמא זה כדי שיהיה ברור) ז"א ידיים ברכיים וכפות רגליים על המיטה/ריצפה/לא משנה, מה שיולדים עליו.

וכ"כ קשה להתמודד מול הציניות שלהם. לפחות היא הסכימה ולא היית צריכה להלחם איתה על צורת הלידה.

רק נחת.

אמא שלי היא קלינאית תקשורת במכון להתפתחות הילד, והיא כל הזמן אומרת לי לשים את הקטנצ'יק על הבטן, זה מאוד חשוב, זה מפתח מאוד את חגורת הכתיים ובעתיד זה יעזור וישפיע על אופן הכתיבה שלו והישיבה בכיתה א' וכו'...כדי שהוא לא יצטרך חלילה מרפאה בעיסוק בשביל החזקת עיפרון, גזירה במספריים והדברים של מוטוריקה עדינה..

וזה יכול למנוע בעיות בכתיבה ובמוטוריקה עדינה.

אם היא תדלג על השלב,

תזחילי אותה בעזרת משחקי- לזחול מעל מכשולים, מתחת לכיסאות ,

מריצה, וכו'

אני לא יודעת אם זה קשור להתפתחות המוח,

אבל זה מאוד מאוד חשוב לפיתוח שרירי חגורת הכתפיים

ההיפך מלחיצות ..

שכתבו כאן שאין קשר בין זחילה לבין התפתחות המח. אני מודה שאני לא מבינה בזה הרבה, ובכל זאת- מי שקראה את הספר "טוד", תסכים איתי שייתכן מאוד מאוד שדווקא כן יש קשר בין השניים.

הספר "טוד" הוא ספר שנכתב ע"י אבא לבן פגוע-מח בשם טוד. לא אכתוב כאן את כל העלילה, אלא רק את זה שאחד מהדברים העיקריים שעוזרים לטוד, בסופו של דבר (אחרי ניסיונות שונים של ההורים וכו') הוא תרגול זחילה תקינה, משהו שטוד לא עשה מעולם (הוא דילג על שלב הזחילה). את ההנחיה לזה קיבלו ההורים מהמכון להתפתחות הילד בפילדלפיה, אם אני זוכרת נכון. שם הנחו (ואולי עדיין מנחים) הורים לילדים פגועי-מח איך לעזור לילדיהם ונותנים לכל ילד תרגילים שמתאימים לו אישית (גם מבחינת מינון). אחד מהתרגילים שהוריו של טוד הונחו לעשות היה תרגול זחילה שנעשה ביחד עם עוד מתנדבים, שעוזרים להפעיל בו-זמנית את הגפיים של טוד (טוד היה כבר בן שמונה אז, אם אני לא טועה).

לאט לאט, קצב התפתחות המח של טוד הלך והואץ כך שטוד היה כמעט כמו בני גילו (הישג משמעותי ביותר). ואני מאמינה שחלק מזה זה בזכות תרגול הזחילה. אני לא באה לומר- חס וחלילה- שמי שלא זוחל בצורה תקינה מועד להיות פגוע-מח (בספר גם מפורטות הסיבות האפשריות לפגיעה המוחית של טוד, ואי הזחילה אינו אחת מהן). אבל כן יש סיכוי סביר מאוד שזחילה עוזרת להתפתחות המח.

עד כאן דבריי

חשבתי שאמור להיות ההפך....

ומסכימה עם אור שלא כדאי לדלג על השלב הזה.

יא עוד שניה הולכת לי ! היא לא מסכימה בשום פנים על הבטן אפילו אם שמים מולה צעצועים ואפילו אוכל. היא צורחת ורק דוחפת את עצמה אחורה

שהגדול שלי התחיל ללכת כשהוא עוד בקושי זחל, אבל אחרי שהוא התחיל ללכת הוא זחל הרבה

ואחרי זה אפשר לגרום לה לזחול במשחקים - מנהרת זחילה ועוד כל מיני דברים שכאלו.

תני לה לצרוח קצת. לא בהגזמה! יכול להיות שאחרי שתי דקות זה יעבור לה (אני הייתי מחכה חמש דקות לכל היותר לפני שהייתי הופכת אותה בחזרה לגב או מרימה אותה).

ובזמן שאת שמה אותה על הבטן, חייכי אליה ותני לה הרגשה רגועה ושלווה, שתשדר לה שזה טוב להיות ככה ושאין סיבה לפחד מזה.

וזה שהיא דוחפת את עצמה אחורה- אולי זה תחילת זחילה. רוב התינוקות מתחילים לזחול אחורנית.

והאחות בטיפת חלב אמרה לי בזמנו לשים לה יד בסוף הגב-תחילת הישבן, וקצת ללחוץ למטה. זה גורם לתינוק להפעיל קצת התנגדות ולנסות לזחול (עם הבת שלי זה עבד ועזר, למרות שנראה לי שהיא הייתה מתחילה לזחול בכל מקרה). שווה לנסות.

בהצלחה!

אבל תמיד אני רואה שירשורים שמתלוננים,לי אגב תמיד היו אחיות בטיפת חלב מקסימות.

אני בכלל לא טורחת להקשיב לה היא עולה לי על העצבים

אני משתדלת להתרחק מהתקשורת ביום הקשה הזה , אבל ראיתי את הראיון עם שרה קליין. אשתו של רועי קליין הי"ד , וקצת קשה לשמוח.

..ובלי פוליטיקה , אני מוצאת את עצמי דואגת לאישה המיוחדת הזאת - כשבממשלה יש אנשים לא ישרים , שרוצים להרוס את בתי ישראל בשם ה"שלום".

מה שמשמח אותי , זה שאני יודעת שפזורים בארץ הזאת עוד אנשים יקרים ומיוחדים כאלו , שישארו אנונימיים כי ב"ה הם לא נהרגו על קידוש ה'.

בתור אמא , אני מקווה שהילדים שלנו יהיו בטוחים יותר ממה שהיינו אנחנו (הספקתי להיות ילדה במלחמת יום כיפור) ויותר ממה שקרה בשנים האחרונות.

שנזכה...

לשכול המציצני  והבכיני נוסח תוכניות הראליטי ששכח למה אנשים נלחמו ונהרגו....אני ברוך השם התפכחתי.

פעם ראשונה שלא עמדתי בצפירה,

הייתי באמצע להלביש את התינוק והיה קריר, אז לא רציתי להפסיק..

אפשר את כל הירקות והפירות..

שמתי לה קצת עם כפית על השפתים,טחינה היא לא אהבה,גבינה לבנה קצת יותר.

קודם כל פרות וירקות..מוצרי חלב מאוחר יותר.

אם הייתי מחכה לשיניים שיצמחו הייתי מתחילה מוצקים אחרי גיל שנה.

אצלי כולם הוציאו שיניים רק אחרי גיל שנה ואכלו מצוין, גם אוכל חתוך לחתיכות קטנות, הם מצליחים ללעוס טוב גם בלי שיניים.

אם לא לחוץ לך מידי להתחיל והיא לא דורשת, אז את יכולה לחכות עוד קצת, כמה שמתאים לך, אך בלי קשר לשיניים, כן?!

באופן כללי אני בשיטה שמה שטעים לי אני נותנת מה שלא, אז לא (לא מבחינת מאכל שאני לא אוהבת בכלל).

למשל- אוכל לא מתובלן, אפילו טיפה ממש לא טעים לי, אז למה שאתן לילדים שלי אוכל טפל? וכו'

טחינה, תנסי לתבל מעט עם מיץ לימון ומלח- ממש טיפה רק בשביל הטעם, אני יודעת שאומרים לתת אוכל בלי תבלינים, כי זה לא טוב לעיכול, אני לא מסוגלת בלי בכלל, הם גם לא כ"כ אוכלים כשזה לא טעים להם.

זה שהאחות אמרה, זה כי אלה ההנחיות, ולפעמים יש אחיות טיפת חלב שמלחיצות בקטע הזה ללא צורך, מתוקף תפקידן הן מחויבות להגיד את כל ההנחיות הקשורות לכל גיל, אך ההורים אלו שמחליטים מה לעשות (חוץ ממה שקשור לבטיחות, שזה חיביים לעשות גם אם לא רוצים...)

אחות אחת שאמרתי לה שלא לחוץ לי להתחיל בגיל 4 חודשים טעימות, אמרה לי- אני אומרת לך כי זה מה שאני צריכה, את האמא ואת תחליטי מתי- וזה ממש נכון.

גם ככה עכשו היא אוכלת המון אבל המון,תוקעת בקבוקים כל הזמן ומתנפחת בטירוף,מצידי שתאכל תחליף גם בגיל שנה אם תרצה ועד שטיפת חלב הזכירה את זה ביכלל אפילו לא חשבתי בכיוון מה גם שיותר מדאיגים אותי הזחילה והשינים(היא כבר התחילה לדחוף כל הזמן ידים לפה וכבר היינו צריכים למרוח לה גל פעם אחת).

השבוע, להכנסת התקן.

היא מאוד נעימה, מסבירה טוב, לא נראית "ממהרת" ושרק רוצה לגמור מהר ולהמשיך הלאה (הייתי פעם אצל רופאה כזאת), עונה על שאלות בשמחה, עדינה מאוד, גם לפני כל פעולה היא אמרה מה היא עושה ומה אני אמורה להרגיש, אחרי שהיא גמרה היא התעניינה איך אני מרגישה ואם יש כאבים, שלא אמורים להיות וחזרה שוב על הדברים שכבר אמרה לי שאני צריכה לשים לב אליהם.

לעת עתה נראה שעשתה עבודה מקצועית, חוץ מהרגע שהיא הכניסה, בכלל לא הרגשתי כאבים או משהו חריג (ממה שהבנתי כשההכנסה לא טובה, אז סובלים מאוד)

ובטח ככה היא גם בשאר הדברים.

השם שלה הוא ילנה סידורוב.

אין כ"כ רופאות בסביבה, אני גם מהשומרון וחוץ ממנה אני יודעת שיש רק את דר' מרים אקרמן (היא הרופאה שלי, רק שעם סידורוב יש הסדר שלא צריך לשלם על ההתקנה, לכן הלכתי אליה), שמקבלת בשער בנימין ובתל ציון וגם היא מעולה ומומלצת מאוד, עדינה, יסודית, מקשיבה, מסבירה כל דבר, גם היא נותנת תחושה שרק את כרגע ואין לה לאן למהר.

את בלאומית נכון?

אני גם מהשומרון,

רוצה לעשות התקן ולא מצליחה להשיג מישו שיאמר לי כמה זה עולה!

נ.ב. זה עשה לך דימומים אחרי שהיא הכניסה?

תודה רבה!!

אני בלאומית.

ההתקן עלה לי 118 ש"ח.

ממה שהבנתי ממזכירה בקופ"ח בבית אל, יש הסדר רק איתה ועם דר' שווד.

אם הולכים לרופא שלא בהסדר ההתקנה עולה כמה מאות, חוץ מהמחיר שמשלמים על ההתקן.

לגבי דימומים/ כתמים, מעדיפה לא לשתף.

היא אמרה לי שכל אחת מגיבה אחרת, כך שגם אם תדעי מה היה לי, זה לא מחייב שגם לך זה יהיה, וגם אם לוקחים גלולות זה יכול להשפיע אחרת ממישהי שמתקינה כשהיא מקבלת רגיל ולא מנעה לפני כן.

עזרת לי מאוד!

טוב, לגבי מאכלים וכד' - אני האחרונה שמבינה בזה... אז בנות אחרות ייעצו לך טוב יותר אני מאמינה..

מה שכן, אני שקלתי לפני ההריון הראשון 45, ואחרי הלידה הנקתי וירדתי וירדתי והגעתי אפילו ל-42 (אני 1.62).

גם בעלי כבר נכנס מזה ללחץ... אבל ההערות שמעירים לך נשמעות לי מוגזמות בעליל!!!

יכול להיות שבנות סתם מגזימות.. ואת יכולה לבקש יפה שזה עניין שלך ושזה ממש לא נעים לך שכל היום אומרים לך שאת לא נראת טוב... באמת, את לא צריכה לסבול הערות כאלה, במיוחד במיוחד אם את מרגישה טוב ב"ה... ועוד את אוכלת בריא, זה לא שאת מרעיבה את עצמך.

אולי תוודאי שיש לך בתפריט מספיק פחממות ושומנים או לא יודעת בדיוק, מה שצריך כדי שיהיה מאוזן =) שוב, זה לא התחום שלי...

אבל את לא צריכה לספוג הערות מעליבות שכאלה, וכשאני שקלתי 42 הרגשתי נפלא, ובטח שלא מכוערת (לא שלא הייתי דואגת לעצור את זה אם הייתי ממשיכה לרדת, אבל לא צריך להגזים, קשה ל להאמין שאת נראת נורא כמו שבנות אומרות לך!!!)

בס"ד

עם מי אפשר להתייעץ לגבי תזונה נכונה במהלך ההנקה?

דרך אגב תודה רבה...

האמת שהערות האלה ממש מתישות אותי...  תודה על העצות...

לפעמים ירידה קיצונית במשקל, עלולה להיגרם מיתר פעילות של בלוטת התריס (תת פעילות גורמת להשמנה).

כדאי לערוך את הבדיקה, כי אחרי הלידה הרבה פעמים יש שיבושים בפעילות הבלוטה. אם כי אצלך בהחלט יכול להיות שזה המבנה המולד שלך, את כותבת שהיית כך תמיד. יש נטיה לגוף שלנו, לשמור על המשקל הבסיסי שלו, לטוב ולרע.

בכל מקרה אם זה מפריע לך, הייתי ממליצה לך להוסיף לתזונה שלך, אגוזים ושקדים ופירות יבשים. כל אלה מאד בריאים ומזינים, וגם עתירי קלוריות ושומנים טובים.

בהצלחה לך! אני מכירה מקרוב את ההערות האלה, בהריון האחרון גם ירדתי בצורה מטורפת, וזה מה שקיבלתי על הראש, זה לא היה נחמד בכלל....

אפשר להתייעץ עם דיאטנית לאכול אבוקדו ולחם כל בוקר,חמאה,חלבה..

ובקשר למה שאומרים הכל בעיני המתבונן.

אני אחרי הלידה הראשונה ירדתי 22קילו בחודשיים ואחרי זה גילו שיש לי בעיה בבלוטת התריס היא לא תפקדה

בס"ד

ואיך מטפלים בזה?

עייפות , חוסר תיאבון\עודף אז כדאי שתבדקי. אצלי אחרי שתי לידות כל לידה בנפרד הרופא ילדים אמר לי להבדק לאחר שראה שיש לי נפיחות בצוואר

תלכי עם בגדים יותר רחבים, ולא עם כל הבדים הנצמדים שיש היום. זה ממש משפיע על אם שמים לב לרזון או לא.

(ככה גם תרוויחי הידור מצווה)

לגבי ההשמנה - אם הרזון מפריע לך גם מצד עצמך, ולא רק מצד ההערות:

לגבי האוכל - מומלץ להוסיף סוכרים. אולי יותר פירות.

לאכול מסודר - 3 ארוחות מלאות ולא לדלג על אף אחת. לדאוג לקחת איתך את הארוחות אם את לא בבית כל היום.

לנשנש בין הארוחות (פירות, פירות יבשים, שקדים, אגוזים, חטיפי גרנולה וכד')

להכין מאכלים קצת יותר שמנים - סלט עם רוטב למשל, או פסטה עם רוטב מוקרם כל שהוא וכד'.

ב"הצלחה!

קודם כל תפני לרופא לבדיקת בלוטת תריס!

אחכ תפני לדיאטנית\ תזונאית שתנחה אותך.

בהצלחה, אל תזלזלי בזה, ולא כדאי לעשות דברים לבד, אפילו לא תפריט שמן מומצא...

אני גןם הרזתי מאוד אחרי לידות.

הריון ראשון התחלתי במשקל תקין, 2 ההריונות אח"כ, התחלתי במשקל 45-46, הגובה שלי 1.57

שנה וחצי אחרי הלידה השניה, זה התחיל מש להדאיג אותי, כי כל הזמן קישרתי להנקה וזה היה כמה חודשים אחרי שהפסקתי ואני לא מצליחה לעלות בכלל, הלכתי לרופאה היא נתנה לי בדיקות דם מקיפות, לשלול בעיות והפנתה אותי לדיטאנית.

הבדיקות ב"ה היו תקינות, הדיאטנית נתנה לי תפריט עם יותר פחמימות ושומנים, למשל- לאכול בבוקר 2 קרקרים לחמית, בהפסקה בעבודה (שהייתה ב-11 בבוקר) לאכול 2 סנדוויצ'ים, בצהריים לאכול מנת פחמימות מבושלת, כמה שמרגישה צורך ובערב לאכול סנדוויץ' +סלט עם תוספת פחמימות כמו בורגול/ קוסקוס וכו', להוסיף כף שמן זית באחרות צהריים, לאכול הרבה טחינה, אבוקדו וכו', מאכלים שמכילים הרבה שומנים טובים לגוף.

כמון שגם פירות וירקות במשך היום

לא מיד אני מצליחה לעמוד בזה (אני שנה אחרי לידה ולא עליתי על משקל מאז הלידה כדי לא לדעת כמה רזיתי ), הכי חשוב זה לא להרגיש רעבה, אם את מרגישה רעב אז לאכול לפי הכמות שמתאימה לך ולא לפי הכמות שמתאמים בד"כ למי ששוקל ממוצע.

וכן, ללכת לבדיקות, מאוד יכול להיות שלא ימצאו כלום, אבל צריך לדעת האם יש בעיה כלשהי שגורמת לזה או זה סתם טבע של הגוף.

ולגבי ההערות, זה באמת לא מוסיף, כאילו מה? את לא יודעת את זה שהסביבה צריכה לתת לך תזכורת מתמדת שיש לך בעיית רזון?

וזה לא צרות של עשירים, להיות רזה מידי זה לא עשירות יתר... הייתי רוצה להוסיף עוד כמה קילו למשקל שלי ולהיות מעל 50

בס"ד

אפשר פירוט...

גורם קצב חילוף החומרים בגוף להיות מהיר יותר- בגדול ממש.

בין היתר שריפת פחמימות ופירוק רקמת השומן, הכל מזורז יותר,

לכן התסמינים בהתאם- הזעת יתר, חם תמיד, עיניים בולטות, קצב לב מואץ,

רק דוגמאות. לא בטוח שיש לך אותם אולי לא אבל כדאי לבדוק בבדיקת דם.

בתור שמנדובה, אני כבר אומרת לך שזו חוצפה שמעירים לך, קנאות לשמה, וזה לא משנה אם היית שמנה או רזה, לא צריך להעיר.

ויותר קשה להשמין מלהרזות. אני מכירה כבר סיפורים.

ובתור שמנה ללא תקנה, את לא צריכה להתנצל בכלל. ב"ה הוא חנן אותך בגוף ובאהבה לאוכל בריא. אשרייך.

תרגישי טוב עם עצמך יקירה. ותשימי פס גדול על כולם. שיעמוד להם בגרון.

אני הייתי שואלת את הבחורה המעירה אם היא מקנאה!!!! זה היה גורם לי הנאה רבה

וכמובן לא שוללת בדיקה. גם לגיסתי היה בעיות בבלוטת התריס מההריון. וסתם טוב להבדק מידי פעם לדעת שהכל בסדר.

תהיי בריאה מותק, ותהני. מותר גם מותר לך.

לבלוטת התריס יש תפקיד מאוד חשוב בגוף שלנו היא אחראית על המון דברים בינהם : תאבון מצב רוח וכו'... אם הבלוטה שלך בהיפר אז יהיה לך תאבון בריא מה שנקרא יהיה ל יותר מידי מצב רוח טוב. אם הוא בדאון כמו שהיה אצלי שהיא לא תפקדה בכלל אז יש הרגשה של עייפות יורדים הרבה במשקל אמרתי ל כבר שירדתי 22 קילו בחודשיים .יש בלאגן עם כל  הנושא הזה של דימומים ( לפחות לי ,מה שאמרו לי הרב והרופא) ובדר"כ זה מופיע לרוב אצל נשים בהריון או אחרי לידה. (לי גילו את זה אחרי הלידה ראשונה) גם אני רזה וזה פגע בי קשה כי הייתי גם ככה חלשה והכי מצחיק זה שהרופא ילדים גילה את זה ואמר לי ללכת להבדק. בשני הילדים עכשיו אני מטופלת בטירוקסין ומרגישה הרבה יותר טוב התאזנתי מבחינת הבלוטה אבל אני עדיין לוקחת ת הטירוקסין אז כדאי ל ללכת להבדק ולראות מה קורה אני מקוו בשבילך שזה לא זה ושזה בסה"כ מבנה הגוף שלך כמוני שלא משנה כמה תוכלי ת תשארי אותו דבר אני נמצאת כגרע בתת תזונה אני מקווה שאת לא כמוני... ודרך אגב בודקים את זה בבדיקת דם.

בס"ד

בלי עין הרע יש לי תיאבון כל הזמן, ואני לא מפסיקה לאכול.. אני לחוצה כי אני בן אדם כזה מאז ומתמיד...

אני לא עייפה ויש לי ממש כוח בעבודות הבית ובכלל בגידול של המהממים שלי..

בדקתי ת'סיפטומים של בלוטת התריס הזאת וחוץ מהרזון שיש לי אין לי שום סימפטום... ובינתיים אני די על אותו משקל לא יורדת כבר איזה כמה חודשים.. מה שמצחיק שאחרי לידה ישר הורדתי איזה 10 קילו, ומאז הורדתי עוד 2 קילו ותו לו... מה אגיד לכן.. אחכה לסיום ההנקה ואראה אם עדיין אני מרזה ואז אעשה בדיקות דם... או לפני אפילו.? נראה כבר....

מאחלת לכולן להיות לא רזות מדי ולא שמנות מדי, נורמליות! ובריאות..., אמן!

תעשי את הבדיקת דם הזאת, אל תתעצלי.

תפני לרופא לראות מה הוא חושב. תאבון בריא++ זה גם חלק מהתופעות.

מאחלת לך בריאות איתנה.

מתה על ההודעות שלך, אחת אחת!! 

.

כדאי לבדוק.

אני נמוכה ממך בכ6 סנטימטר ושוקלת 43 (לפחות בדר"כ)

לאחרונה גם לי מעירים על ירידה קיצונית וכמובן לא מכוונת במשקל (אני נמצאת בתקופת לחץ).

אני נראית נורא. אתמול חברה צילמה תמונ ה שלי באקראיות ונחרדתי.

תבצעי בדיקת דם. אם היא תקינה ואת מרגישה טוב כנראה שב"ה הכל בסדר.

רק בשורות טובות!

פנית לרופא?

המשקל שלך נמוך מידי. אם תרצי קצת עזרה מוזמנת לפנות באישיץ

הכי הרבה את יכולה לנעול לה אתם עוד חודש ככה.

ללכת בלי להאחז בכלום. (חודש וחצי)
לפני כן היא הכלה הרבה עם יד על קיר,שולחן,כיסא -כל פעם עוברת מחפץ לחפץ... עד שמגיעה ליעד

את יכולה להכניס למקרר אם זה עדין עם קצת קרח ולהשתמש תוך 4 ימים.

שני הערכים הראשונים שציינת, זה אמור להיות ככה בהריון, והדברים האחרים, אני די בטוחה שזה נורמלי, ובכל מקרה אלא אם כן הם חורגים באופן קיצוני מהנורמה אין שום סיבה ללחץ, ואפשר לחכות עד לשבוע הבא.

כדאי לרשום במייל הישובי או משהו כזה ואז בטוח תמצאי אפילו מישהי שעושה בישוב שלך...

לגבי לניאדו כדאי להירשם אבל לא חובה, זה מה שאמרו לנו בסיור שהיינו אצלם.

בהצלחה!

לא שמעתי אף  פעם שצריך.

ואז את צריכה להגיש גם טפסים נוספים של מעקב הריון.

אם את מעוניינת בחדר רגיל אז לא ידוע לי על צורך להירשם

יונית לביא מעבירה קורס מדהים!

יש מישי שקוראים לה אורה ורמשטיין והיא מעולה!

0523592624

שתית? התאמצת היום?

תקשיבי לעצמך, ואם את מרגישה שזה ממשיך-ללכת למיון יולדות...

תרגישי טוב.

מקלחת..ואחרי שתיה לגשת להיבדק.

לא משחקים בשבוע מוקדם כזה.

בשורות טובות,תעדכני. 

הספקתי ממש להילחץ..

ת'אמת שהיום הרמתי את הילד שלי במדרגות בן שנה וחצי (בעלי כבר צעק עלי )

מקוה שלא יחזור...

היתרון של זה שיש לך מיקס של הכל בצינצנת אחת  רק לפתוח ולתת וזה נורמלי שהיא רק "טועמת" מתנסה ומתרגלת למזון החדש ואחכ בעזרת השם תתחיל לאכול ולכל המזועזעות-שיזדזעו-זאת הילדה שלך

לא ממש הבנתי...

ברור שעדיף להכין קצת לבד פחות חומרים מיותרים אבל תמיד יש לי מלא גרבר בבית למקרה שיוצאים וכדומה...

זה ממש כייף לשמוע כי רציתי להתחיל וכאסו עלי... שזה מוקדם...

רק טעימות כמה כפיות כל פעם פירות וירקות

היום בין הארוחות היא גם אוכלת לי חצי גרבר או מרק ירקות

אחד בצהריים ואחד בערב

והיא מבסוטה לחלוטין אז יגידו מה שיגידו...בטיפת חלב היא דווקא שיבחה אותי על כך.

(והתחלתי ב3 חודשים וחצי כי אין לי מספיק חלב לכל היום והיא אלרגית לכל תוסף שהוא...)

שצריך לזרוק את זה 48 שעות (נדמה לי) אחרי הפתיחה,

ובשלב הראשוני הזה, אין סיכוי לגמור כמות כ"כ גדולה..

חוץ מזה, אני גם חושבת שזה אחלה פתרון!

דווקא גרבר לא משחיר מהר כמו פירות עצמם..

כשאני עושה טבעי מפירות אז תוך כמה שעות אני זורקת

אבל גרבר במקרר נשמר מעולה!

ויש גרבר פיצי של מטרנה 80 גרם (הוא עולה בחבילות כמו הגדול)בהתחלה קניתי כאלה

היום היא כבר בגדול ואם נשאר אז בעלי מת על זה... 

וגם בעלי מת על זה... 

כשמבשלים את הפירות בבית וטוחנים זה לא משחיר. וזה 100% פרי..

(עדיין נשמע לי יותר טבעי ובריא להכין בבית, לא יודעת אם זה נכון. אבל אני לא מזדעזעת מהאופציה בכלל..)

אני מעדיפה למעוך טוב ירקות מבושלים ממרק, וכו'. אני מועכת מעט רק בשבילה, לפעמים היא אוהבת יותר ולפעמים פחות, בשביל כמה כפיות זה מספיק. וחוץ מזה זה  נראה לי שזה יותר בריא  מגרבר, הויטמינים לא הולכים לאיבוד, וגם חשוב שתתרגל לטעמים שאת מכינה. 

טיפ נוסף- להתחיל עם ירקות ולא פרות, כי הירקות פחות מתוקים, וכדי שהם יאהבו ויתרגלו לא רק למתוק.

 אפשרי להכין מרק עדשים (אדומות) בגיל הזה, עדשים זה מאד בריא ונימוך בפה. ואפשרי למעוך קצת עם מזלג.

גרבר זה עסק יקר, ואם היא לא אוכלת הכל -אז חבל,  בהצלחה! הרבה נחת, ותהני ממנה  

אני "מתה" על התגובות האלה, ממש משוגעת על זה.

גרבר הוא מעולה לטעימות, הכל ממש ממש בסדר, היא הרי לא תאכל גרבר כל חייה, אז אולי מספיק עם הצדקנות הזאת. גרבר הוא מזון לתינוקות, והוא מכיל את כל הויטמינים והמינרלים, אין בו חומר משמר. תני אותו בכיף.

בת כמה הפעוטה?

ביום חמישי את מבשלת מרק עוף ומרסקת במעבד המזון בטטה וגזר. שמה כמות של 3 מנות בקופסא, ומקפיאה 2-3 מנות בקופסאות שמתאימות להקפאת מזון (בלי BPA). ביום חמישי, שישי ובשבת את יכולה לתת לה מהירקות המרוסקים ובימים ראשון-שני-שלישי את יכולה להפשיר במקרר את המנות, כמה שעות לפני השימוש.

הטעימות הראשונות נועדו להרגיל את התינוק לאכול מזון מוצק ולא חובה לקחת בחשבון את הויטמינים שבהן. בהמשך כאשר הטעימות הופכות לארוחות של ממש ומהוות תחליף למטרנה, רצוי להקפיד על פירות טריים ובשבת אפשר להמשיך לקנות גרבר.

דרך אגב, לפני כמה חודשים קניתי לחברה שלי קופסאות פלסטיק מעולות למטרה זו בלי החומר הרעיל BPA בסופרפארם (יש 3 קופסאות במארז עם מכסה, כך שאפשר גם לקחת לדרך). בגלל המחיר מומלץ לקנות כשיש מבצע.

ואז אפשר להפשיר קוביית מרק לפי הצורך. וזה בד"כ בגודל של כמה כפיות...

ואני לא יודעת בת כמה הבת שלך,

אבל אם טוב לה עם ההנקה אף אחד לא אמר שחייב להתחיל

יש לי ילד שהתחיל בגיל 4 חודשים

וגם בת שהתחילה ב-8 חודש

לטחון בשביל טעימה זה ממש מיותר

אני לא נתתי והתעסקתי הרבה עם לטחון פירות וירקות, אבל אני ממש לא מבינה את הבעיה שלה עם גרבר.

הבעיה היא החמות (רוב הזמן), שיש לה הערות על כל דבר...

שיהיה לך אכפת מהילדה שלך ולא ממה אומרים.

תשחקי את הנאיבית כאילו שאת לא מבינה מה הבעיה ותציעי לה שהיא תכין לה ירקות ומרק עוף וכו' והיא תאכיל אותה.

ואגב, זה לגמרי לא מיותר כי את יכולה לאכול מהירקות או להכין מהם משהו. בכלל, התקופה הזאת של הירקות לבד והפירות לבד היא מאוד קצרה. מהר מאוד עוברים לאוכל מוצק. מניסיון מרק עוף עובד מצוין! בכל מקרה, תהני מהתקופה הזאת וקחי אותה בקלות

שיהיה בהצלחה

קודם כל, לא נורא לקחת קצת מירקות מבושלים שיש לך בית ולמעוך לתינוקת.

שנית, גרבר זה לא סוף העולם, זה חברה הכי וותיקה בתחום עם מוניטין מעולה, שנרד משתדלת לשמור על המוניטין הזה. ואני מאמינה שלא יקרה שום אסון מכפית של מזון זה.

אבל, כמו כולם בתעשיית מזון מוכן,  הם מוסיפים

חוץ מזה, ממזון שמכינה אמא תינוק מקבל הרבה יותר מאשר מכל זמון מוכן, גם הכי טוב.: מזון מוכן הכינה מכונה עשויית מתכת ופלסטיק, ואילו במזון שהכינה אמא - יש חתיכת אהבה שלה. גם אם זה רק כפית.

אבל יש כאלה שלא מתאפשר להם ובשבילם יש את הגרבר כמו שלא כולו יכולות להניק.

עם מזלג מקסימום להוסיף קצת מים כדי שיהיה מימי יותר.

יותר זול ובריא מגרבר

כמובן תעשי מה שנוח לך אבל סתם רעיון אולי יעזור לך

הלוואי שגם היא תזכה בקרוב!

תדעי שבחורף תינוקות הרבה יותר עצלנים בכיוון ההתפתחות כי עם כל הבגדים והקור על הריצפה אין כל כך חשק להתקדם. עכשיו שמגיע הקיץ יש הרבה יותר אפשרות להיות אקטיביים.

וגם בעייני אין צורך להילחץ מטיפת חלב! התינוק הוא שלך ואת תחליטי ותרגישי מה טוב לו ומה לא. אם הם רוצים לתת עצות מועילות-בבקשה, אבל אם זה סתם להלחיץ- פשוט תעבירי הלאה...

אני שומרת על תינוקת שנולדה עם טונוס שרירים גבוה וכמו שאמרת לקח לה די הרבה זמן להתהפך מהגב לבטן ולהיפך.. היא היתה עושה את תנועות השחיה... הוריה לקחו אותה לפיזוטרפיה ושם הראו להם כל מיני תרגילים שהם יכולים לעשות בכדי לסייע... אי אפשר להגיד שזה היה כזה משמעותי כי רוב הזמן היא הייתה אצלי ולי לא יצא כל כך לעשות לה את התרגילים ובכל זאת היא כן התחילה להתהפך בסביבות החודש החמישי ורק עכשיו היא בגיל 7 וחצי חודשים היא מתחילה לזוז לקראת חפצים שרחוקים ממנה.. היא אפשר לקרוא  לזה זחילה על 4 אך היא כבר מתחילה להתקדם בדרכה שלה..

אני לא אומרת שלא צריך להיות עם יד על הדופק אבל צריך לקחת בחשבון שכל תינוק יש לו את קצב ההתפתחות שלו ואת הדרך המיוחדת שלו לבצע אותה ואין מה להילחץ אם הוא לא עושה זאת לפי לוח הזמנים המקובל.  יש ילדים שבגיל 9 חודשים כבר עומדים ויש כאלה שרק בשנה ואפילו יותר. תאמרי לטיפת החלב את המצב כפי שהוא ובמידה ואם היא תחשוב שמדובר בעיכוב רציני אז היא תפנה אותך לפיזו' ומשם תמשיכי...

ועיקר להוריד לחץ זה מצחיק לראות שברגע שאנחנו משחררים מפסיקים לדאוג כל כך ומתחזקים בבטחון פתאום משהו נפתח ודברים מסתדרים בעצמם...

בהצלחה

מחכה לבשורות טובות

שמעתי על לא מעט תינוקות שהתחילו מאוחר את הזחילה וברוך השם הכל הסתדר בסופו של דבר בלי יותר מדי התערבות.

בכל מקרה כדי ללכת לרופאת ילדים (אבל אחת לא לחוצה) שתבדוק אם יש בעיה כלשהיא בשרירים שמצריכה הפניה לפיזיוטרפיה או משהו בסגנון. וזה רק כדי להיות שקטים וכדי שהיהי לך מה לענות לאחיות בטיפת חלב, שבד"כ יש להן נטיה להילחץ מכל סטיה מהנורמה (דבר מפתיע מאוד בעידננו הפוסט-מודרני...).

הבן שלי התחיל נראה לי בגיל 10 חודשים, הוא היה די עצלן על הבטן.

אבל הוא הלך לפני כולם (לא שזה הכי מומלץ)

ודיבר לפני כולם והוא הכי מדהים שיש עכשיו..

אז קחי תזמן חופשי..

רק שיהיה הרבה על הבטן עם משחקים סביב, לא משהו מיוחד.

אם יש בעיה ,מגלים בזמן וקל לפתור אותה בע"ה. אבל גם טב שהבנת אותה שהיא מרגישה צורך לענות כדי ששיבינו שהיא מטפלת  בעניין ולא אדישה אלא מגלה ערנות ואחריות של אם

מקווה לבשורות טובות במהרה.

אגב, הוא יושב ועומד יציב. 

תודה על העידוד.

ועדיין לא זוחלת אבל מה היא עושה? יושבת מוחאת כפיים עושה לנו לא מתנדנדת אומרת בבה וממה .אבל לזחול בשום פנים ואופן זה לא בא בחשבון מה עושים? וגם שהיא יושבת היא התחילה לשבת עכשיו עם רגליים מקופלות אחורה וזה נוח לה האמת היא שגם אמא שלי יושב ככה וגם אני ישבת ככה וגם הגדולה שלי אז זה בסדר? לא מסוכן בשבילה?

נשמעת ילדה נהדרת...

בס"ד

הבת שלי בת 9 חודשים לא זוחלת בכלל רק סביב עצמה. מתגלגלת חבל"ז יושבת מוחאת כפיים ומברברת...

והבכור שלי כבר בחצי שנה זחל... אז מה?! יאללה בסוף כולם הולכים..

כי  לי  עצמי היו בעיות והייתי כן צריכה פיזיותרפיה ואני מאוד דואגת על הילדה למרות שעשינו לה בדיקת פרקי ירכים והרופא ילדים אמר שהיא בסדר אבל אני לא מצליחה  להפסיק לדאוגגגג

אפילו אם זה לא כזה קריטי, ולא נורא, והם יזחלו בסוף בכל מקרה...

בגיל הזה הפזיותרפיה לא עולה בכלל כסף (אם אני זוכרת נכון, לא היינו צריכים לשלם אפילו על הטופס 17 לבית חולים), מזיק זה בטח שלא, וזה כזה כיף חיים לקטנטנים האלו

את הקטן שלי לקחותי לפזיותרפיה, כי הוא זחל עקום. אז החדר של הפזיותרפיה נראה בערך כמו החלומות של כל ילד, הילדון שיחק ונהנה.

אז אני ממליצה, לכל מי שדואגת מהתפתחות איטית מידי, לבקש הפניה לפזיו

הנסיכה שלי בת 7 חודשים וחצי, התהפכה איזה 6 פעמים ולא עושה את זה יותר...

היא מתרוממת חצי גוף וחוזרת לשבת..

אני ממש לא דואגת, אבל ההודעות פה מכניסות אותי להלם קצת..

אז מה, להתחיל לדאוג?

אולי היא טיפה עצלנושה?

מדובר על הבת שלי...

היינו בפיזיוטרפיה וב"ה היא התקדמה אבל עדיין לא הולכת..

אני לא אגיד שאני בכלל לא לחוצה אבל ברור שזה רק עניין של זמן בע"ה...

בהצלחה...

אם לא- אז כדאי להתייעץ עם בעלי מקצוע, לדעתי.

רצוי מאוד שתלכו עם הילדה לייעוץ להתפתחות הילד.

כשהתינוק על הגחון (הבטן) להצמיד את הרגליים לישבן בעזרת היד (או שתי ידיים). הם מרגישים שזה טיפה לוחץ ואז דוחפים את היד באמצעות הרגליים - ומתקדמים. כשהם מגלים שהם מתקדמים ככה צ'יק צ'ק זה מלהיב אותם, ואז הם מנסים לדחוף גם כשלא מצמידים את הרגליים.

בהצלחה.

חוץ מהתרגיל של לדחוף מעט את הרגליים מאחור

לשים לפניו בקבוק שתיה ריק!!

הוא פשוט התלהב מזה שזה מתגלגל והתחיל לזחול!

העצלן שלי התחיל לזחול בגיל 9 חודשים,

ולא יודע להתישב בכוחות עצמו עד עכשיו.. (שנה וחודש)

והינה סיפור:

לקחתי אותו לפזיותראפיה בגלל לחץ מצד אחות טיפת חלב,

כי הוא לא התיישב, ולא נעמד בעזרת חפצים והיא היתה מודאגת (היא, כן?)

ואת יודעת מה אמרה המומחית אחרי שסקרה אותו בקצרה?

שהוא פשוט כבד, אז קשה לו להתאמץ כ"כ אבל להושיב אותו ולהעמיד אותו (בגיל שנה)

כבר אפשר, עכשיו הוא ממש התקדם ולמד ללכת סביב חפצים...

והכי מצחיק, שאותה אחות טיפת חלב הטיפה לי כל הזמן שהוא רזה מידי

(טפו טפו חמסה חמסה 12 קילו של אהבה)

ועוד סיפור:

בן דוד שלי, בגיל שנה ישב ומחה כפיים והצביע על דברים שיביאו לו, אבל לזחול סירב, 

ולעמוד- לא ידע בכלל מה זה.

לקחו אותו לפזיותראפיסט שאמר: מה אתם רוצים? הילד גאון!

הוא יודע שישרתו אותו כל היום (בכור) אז גם לדבר יקח לו זמן...

בגיל שנה ו8 הילד עשה צעד ראשון

שלא בוער להם  להתפתח?

זה קצת צורם...

ואני יודעת שזה בצחוק, אבל עדיין...

כיוון שברור לנו שזה לא בא מהם אלא שהם גדלים לדעתי בתקופה שבה ההתפתחות הטכנולוגית והנורמות  החינוכיות ביכלל לא ממש מעודדות אותם להתאמץ.

שני סיפורים -

* היום הוא אונקולוג ילדים, שכולנו נהיה בריאים.  כשהיה בן חצי שנה, טרם התהפך מהבטן לגב, וגם לא מהגב לבטן.  הוא גם היה ילד מאומץ, ולא ידעו הרבה על הרקע שלו (ידעו שאמו יהודיה, זהו).

רופא ילדים שבדק אותו אמר לאמא שהוא חכם יותר משניהם גם יחד!  שהתינוק יודע שכרגע, אם יתהפך, יוכל רק להתהפך חזרה...  כשיוכל לעשות יותר, הוא יעשה זאת. 

ואמנם, בגיל 11 חדשים הלך, והיה הגאון של הכתה, גם באוניברסיטה!

* ילדה שזחלה רק בגיל שנתיים וחצי, כשהאח הקטן  שלה החל לזחול!!!  אבל, בגיל שנה כבר הלכה באופן עצמאי לחלוטין!!!  מעניין לציין, שעד שלמדה לזחול, לא ידעה להגיע לצעצוע שהתגלגל אל מתחת לשולחן.  היא היתה נעמדת ליד השולחן  ובוכה, עד שבאו לעזור לה...

אמנם, צריך לבדוק אמל רופא רגוע שהכל תקין, אך בשום אופן לא לתת לאחות טיפת חלב לאמלל לך את החיים!!!

אני תוהה לעצמי אם אפשר לדלג על הזחילה ולהתחיל ישר לעמוד וללכת.. מפתיע! 

בס"ד

אני היייתי מהתינוקות הללו.... ועד היום אני סובלת מחולשת החוליות בגב.

גם אם רואים שתינוק לא רוצה לזחול, או זחל מעט לפני שהתחיל ללכת, כדאי לעודד זחילה כי זה בריא לגב.

בהצלחה לכולן

אבל יש לציין שהוא מתחיל להפעיל את הקיפול הרגל לכיוון דחיפה.. 

מה גם, שהבין את הקטע אבל לא מתאמץ לדחוף עוד.

כשאני עושה לו קונטרה הוא דוחף את עצמו חזק והוא שמח שהוא רואה את עצמו מגיע לצעצוע... 

אנחנו עושים לו המון אימונים ביום..

מנסה לעשות כאן את כל השיטות והדרכים וההמלצות שקיבלתי כאן במסרים וכמובן כאןן בפורום..

ולגבי הפיזותרפיה.. האם זה דרך קופת חולים שלי? או שזה פרטי?

עם השתתפות עצמית של סכום יחסית סמלי לכל מפגש.  רופא\ת הילדים אמור\ה לדעת את התהליך.

בהצלחה!

עוד מישהי -

יתכן שהחולשה בחוליות הגב גרמו לא נגרמו מחוסר הזחילה.  עניין התרנגולת והביצה. 

חלק מהעניין הוא גם גנטי.

תלוי במה בדיוק החולשה, אבל אולי חלק מהבעיה הוא חסר בסידן.  אפשר לבדוק ולקחת תוספי סידן.

איזה מקרה "יסתיים בטוב" מה תהיינה התוצאו תואם מדובר בדאגת שווא. עדיף דאגת שווא וערנות כדי למנוע החמרת בעיה קיימת. כשזה מתגלה מוקדם -קל לטפל .זה תפקידן.

ברור- שלא להלחיץ יותר מדי אלא בצורת בור והפנייה לגורמים אם צריך (או אם נראה שאול יצריך..

שוב-אין לנו רוח הקודש..)

הביטוי:"לאמלל את החיים" מופרז ומשמיץ.."היא מרגישה מודאגת ואני מבינה אותה כאם .אם חלילה יש בעיה רפואית אבל לא הן מאמללות. 

אבל יישר כח על הסיפורי םהמעודדים

שלי התחיל לזחול בגיל 10 חודשים. אל לחץ, בסוף זה קורה.

כדאי בכל מקרה ללכת לפיזיותרפיה ולשמוע איך כדאי לעודד אותו להתקדם.

למשל אצל הבן שלי הידיים היו חלשות ותרגלנו את זה:עליה במדרגות עם היידים בזחילה,

או נפילה מגבוה על הידיים כאשר הרגליים מוחזקות על מתני האמא ועוד.

וכמובן לשים אך ורק על הבטן. לא על הגב.

ילד אחר שלי שהיה צריך להיות על הבטן -מסיבה אחרת (משהו שקשור לצורה של הראש)

התחיל לזחול נורא מוקדם בגלל התנוחה הזו.

רצוי מאוד שתלכי לייעוץ במכון להתפתחות הילד ושם יגידו לך מה לעשות.

בס"ד

והיא ממש לא עשתה סיפור (האחות) מזה שהיא לא זוחלת. היא אמרה שהכל תקין חוץ מזה ושפשוט לשים אותה על הבטן  כמה  שיותר....

אל תדאגי בעז"ה אם הילד מגיב מחייך מתהפך נארה יעיל אז רוב הסיכויים שהכל תקין פשוט צריך לעבוד על השרירים שלו יותר..

כל אחד וקיצבו...

ולו רק בשביל ההדרכה שווה,זה הרבה יותר מרגיע שאפשר לעשות משהו כי לקדם אותה.

אתן לא מבינות כמה אתן עוזרות לי..

אדאג ללכת כנראה לפיזורפיה נראה לי זה יהיה רעיון טוב..

ויהיה כייף גם לתינוק שלי.. (מקווה). 

הילד מרגיש אותך כמו ססמוגרף והוא חש את המצפון שלך ולכן יכול להיות שהוא לא ישן טוב בלילה

דבר שני יכול להיות שהוא בתקופת גדילה

שלישי  יתכן מאוד שמתחיל אצלו כאבי שיניים כדאי לבדוק זאת יש שמקדימים  כך היה לבן של גיסתי שתחי'

או פשוט געגועים

ממליצה לך לקריאה את הספר ה"לוחשת לתינוקות" יש שם הרבה מידע בין השאר יש לה שיטה איך להפוך את שעות השינה של התינוק כך שבלילה יוכל לישון היטב וביום ערני(יתכן שזאת אחת הסיבות לאי הנוחות בלילה )

והעיקר שתגדלי אותו בשמחה ואושר ובריאות, בתקווה שעזרתי !! בהצלחה!!

בגיל הזה בדיוק. 

הם פשוט הופכים יותר מודעים לעולם ולמה שקורה סביבם, וכל דבר מושך את תשומת ליבם. הם מתעוררים, ואז במקום לחזור לישון, הם פתאום שומעים כלב נובח או רואים אור של מכונית וזה מסיח דעתם מהשינה. אז הם מתחילים לחשוב: "רגע למה אני בכלל לבד?! הצילו איפה אמא?!" ואז הם קוראים לנו, המתוקים

גם אני שואפת להירדמות בשמונה אבל בפועל היא נירדמת בתשע-עשר ולמדתי לזרום עם זה העיקר שנירדמת.

הם עדין יכולים להתעורר מחיתול רטוב או רעב גם אם אכלו והחליפו לפני השינה,מאכילים ומחליפים רצוי בלי להוציא מהמיטה

המליצו לי פה על מוביל וזה עזר

יש אפשרות שתחזרי הביתה פעם-פעמים בשבוע יותר מוקדם?

אצלי שניהם ישנו 8 שעות בלילה בחודשים הראשונים ואחרי חצי שנה +- התחילו להתעורר מלא פעמים

וזה המשיך עד גיל די מאוחר...

דבר אחר - למה הוא כ"כ עייף בבקרים? מתי הוא קם? אולי כדאי לנסות לסדר את הסדר יום קצת אחרת?מה את עושה כשהוא קם בלילה?

אם את מתחילה לשחק איתו ולדבר וכו' אז הגיוני שיישאר ער לא?

אני כשהיו קמים הייתי לוקחת אותם אלי וממשיכה לישון. לא הדלקת אור ולא שום דבר שמסמן שהגיע הזמן לשחק וכו'.

אם את מעדיפה שיישאר במיטה שלו אז כדאי לחשוב איל לתת לו יחס אבל לא להפוך את היום ללילה. אולי ללטף קצת אבל לא להתחיל דיבורים וכו'. אולי ככה זה יתן להם גם יותר זמן איכותי בבוקר כשלא תהיו עייפים.

זה קרה גם אצלנו וגם אצל חברים. בגיל 4 חודשים הם התחילו לקום באמצע הלילה מספר פעמים.

אחרי שעוברים את זה לפעמים החששות גוברים כי יודעים לקראת מה הולכים...

מוכר מאוד!

בעזרת ה' שיעבור לך הכי בקלות ובטוב ובידיים מלאות!

חוץ מהקטע עם החמות ואצלי זה ממש לא לידה ראשונה ובכל זאת שוב עולים החשששות.

שלא התכוננתי בכלל הפעם (למרות שכבר ילדתי לא מעט פעמים זה מלחיץ מחדש).

מי שישמע מה צריך להתכונן? הגוף יודע ללדת.... (לא מדברת לפני לידה ראשונה שכדאי ללמוד על התהליך וטכניקות וכו')

ויודעת שאני אצחק על עצמי אח"כ.

זה מאוד טבעי כל תחושותייך, תרגישי בבית.

כדאי להתייעץ אפילו טלפונית עם תומכת לידה שתיתן כמה טיפים בשביל הרגיעה

היריון הוא תמיד מצב מורכב ורגיש גם בהיריון העשירי וכל היריון יש לו את החבילה שלו.

אל תתבישי להשען על מי שאת רק יכולה חופשייייי

הששות והפחדים שלך מוכרים,וזה רגש טבעי לחלוטין.

את מוזמנת לדבר איתי באישי.

ואם את מאזור ירושלים אפשר להיפגש.

חיבוק.

זה בדיוק הזמן להכנה ללידה..ושם גם תדברו על כל הפחדים והחחשות.

עכשיו יש לך קצת יותר מושג 

בשורות טובות.

והמשך הריון ארוך ומשעמם 

כשזה הריון ראשון ואת לא מכירה כאלה דברים בוודאי שתרגישי לא מוכנה ללידה, הרבה יותר מאשר בהריונות הבאים.

אך אגלה לך ש"הפתעה" כזאת, תופסת לא מוכנה גם מישהי שילדה מס' פעמים.

הריון 3 שלי, הגעתי למרפאה אחה"צ לביקורת שיגרתית בחודש 8, אולטרה סאונד להערכת משקל ולרופאה שתראה את התוצאות, תתן לי בדיקות נוספות אם צריך והנחיות מתי לבוא שוב לקראת 9.

באולטרה סאונד ראו שהראש למטה באגן, כשהרופאה ראתה את זה שלחה אותי מיד לעשות אולטרה סאונד נוסף לבדוק את אורך צוואר הרחם, בבדיקה ראו שהוא קצר ממה שצריך להיות. חוזרת לרופאה, בודקת פתיחה, היה משהו כמו 2 ס"מ, מיד למיון.

גם אני כמוך חשבתי, מוניטור, קצת בדיקות וזהו.

הסתבר שלא.

במוניטור ראו צירים, ולא סתם, צירים סדירים ולא הרגשתי אותם.

אחרי 6 שעות במיון שגלשו אי שם לתוך הלילה (עד שיצאתי מהרופאה והגעתי לבי"ח היה 8 בערב), שלחו אותי למחקלה שאוכל לישון קצת עד הבדיקות הנוספות בבוקר.

והייתי בלי בעלי כי אמרתי לעדיף שישאר עם הילדים בבית.

כשאמרו לי שהצירים סדירים לא ידעתי מה להגיד לו אם לבוא או לא כי אם לא יצליחו לעצור את הצירים ותהיה לידה, לא רציתי לבד בלי בעלי.

ב"ה הצליחו לעצור את הצירים והלידה הייתה בזמן, שבוע 38 (הסתובבתי חודש עם 50%-70% אחוזי מחיקה ופתיחה 2-3)

אז כן, לוקח זמן להתאושש מחויה כזאת, ב"ה שהצירים לא גרמו שם לעסק להתחיל לזוז.

הכנה ללידה תעזור לך להבין לקראת מה את הולכת, לא בהכרח תכין אותך לכזאת סיטואציה ולפחד שאופף אחרי כזאת חוויה.

אחרי מה שעברת, אם תלכי לקורס פרטי, תוכלי לעבד את החוויה ולקבל כלים איך להתמודד עם מצבים כאלה. בורסים שמועברים דרך הקופה בכלל לא נוגעים בדברים מסוג זה, המקס' שמדברים זה על סיבוכים אפשריים במהלך לידה, לא לפני.

טוב שאת מוציאה את זה, זה ממש עוזר לעיבוד החוויות.

ואם את רוצה לדבר יותר באישי ולהעביר חוויות, את מוזמנת בשמחה (אין לי ידע מקצועי בהעברת פחדים, רק שיתוף חוויות והעברת תחושות)

קרה לי מקרה דומה בהריון הראשון וחזרתי מבי"ח מזועזעת

כשהגיע הזמן כבר הייתי הרבה יותר במקום הזה

אני עד אליו פחדתי ומיד לאחריו כ"כ ציפיתי!!

אף פעם לא מוכנים לגמרי...

תבדקי מה הנקודות שחשובות לך,מטרידות אותך ותבררי אותן.

מצבי רוח משתנים אחרי לידה זה נורמלי לחלוטין יש אומרים אפילו עד חצי שנה אחרי הלידה.לי ממש עזר לקרוא את הפרק על האמא בספר "הלוחשת לתינוקות" כדי להבין שאני לא לבד ושהתחושות שלי לגיטימיות ונפוצות (וגם נתתי לבעלי לקרוא כדי שיבין שאני  נורמלית..).

אם בכל זאת את מרגישה שזה לא נורמלי במקרה שלך, אפשר לפנות לקופת חולים שיפנו אותך לפסיכולוגית/פסיכיאטרית ויהיה לך יותר זול.

אם רוצה, תפני אליי באישי ואתן לך טלפון של פסיכולוגית מקסימה בירושלים.

לגבי "תיקון" החוויה הטראומטית שעברת אולי יפעת יודעת על שיטות שעוזרות (טיפול בדמיון מודרך וכו').

ובאמת שאת לא לבד מתוקה! 

כן כן ,זה לא תמיד פשוט לגדל אותם

כמובן אם צריך עזרה מקצועית- אז לכי על זה,

לפעמים גם עזרה של טיפול בתינוק כדי שיהיה לך זמן לעצמך- שינה, מקלחת, אוכל כמו שצריך, יציאה עם בעלך או חברה, אפילו לשעה- יכול מאוד לעזור למצב הרוח.

תרגישו טוב

לדעתי, כדאי בשלב ראשון, לפנות לרופא המשפחה לעשות בדיקות כלליות.

לפעמים אחרי לידה יש חסר בברזל למשל, ובעקבותיו אנחנו (כן, לא רק את, הרבה נשים עוברות את החוויה הזו) חלשות פיזית - ונפשית.

בכלל, מצב פיזי ירוד - גורם למצב נפשי ירוד, ואז מתחילה שרשרת שקשה לעצור. חולשה-עצבנות-רגשי אשמה-שוב עצבנות וכן הלאה.

אם תצליחי להעלות את המצב הבריאותי, גם על ידי תזונה נכונה, שינה - עד כמה שהתינוק מאפשר, ועוד - יתכן מאד שבעז"ה גם המצב הנפשי ישתפר.

בהצלחה

מזל טוב

ואיחולי גידול קל ונעים.

את מוזמנת אלי בשמחה.

יש את ארגון ניצה דיכאון אחרי לידה. את יכולה להתייעץ איתם גם.

חיבוק גדול.

חלק מעיבוד חווית הלידה זה לכתוב את סיפור הלידה עם כל הרגש,והבכי.

מוזמנת גם לשלוח אלי אם לא רוצה לפרסם.

נפוץ אחרי לידה וזה מביא לדיכאון עייפות כעס וכו...

זה מחזק ומעודד.

יפעת יקרה, בעז"ה אשלח לך את הסיפור במייל כשאוכל להתפנות לכתוב אותו (דורש זמן שקט ופנוי, וכח "לעבור את זה שוב")

תודה רבה

זה לגמרי לעבור את זה שוב..

שלום

מניסיון כואב שלי - ניסיתי להמשיך הלאה, להיות הכי גיבורה ואמא ואישה מושלמת - וזה היה נורא ואיום.

יצרתי קשר (רק חצי שנה אחרי!) עם מישהי שהפנתה אותי לטיפול - מגיע לכל אישה טיפול בחינם לגמרי, חשוב לדעת את זה. זה מממומן ממשרד הבריאות.

נפגשתי כחצי שנה פעם בשבוע עם עובדת סוציאלית מקסימה - לא אבחנו את המצב שלי כדורש טיפול תרופתי ולכן זה הספיק לי.

מישהי נייטרלית שאת לא מכירה, לפרוק את הכל ולעבד איתה. עושה כל כך טוב.

לי זה היה באזור גוש עציון (ומישהי דתיה, שהיה לי חשוב כדי שתבין אותי). אם זה עוזר לך תוכלי לפנות אליי באישי.

בכ"א - אני מתחננת שתלכי ותמצאי לזה זמן בתוך מטלות היוםיום. אצלי הזמן לא עזר כדי שזה יעבור מעצמו.

הרבה שמחה ובהצלחה.

תני לעצמך חיבוק ענק בשמי.

לצערי אין לי שם לשלוף אבל זה דבר שאסור לוותר עליו את חייבת אותו בשביל עצמך.

תרגישי טוב

ממצליצה לך לפנות לטיפול טבעי לאזון רגשי וטיפול בטראומה : את לא חולה פסיכיאטרית ולפגישות עם פסיכולוג אין סוף  מצד אחד ולאו דוקא עוזרים מצד שני. רת בסך בכול צריכה לחזור לעצמך ולהתנקות מטראומה - ומאד כדאי לעשות זאת, כדי שלא תלווה אותך עד סוף חייך, ח"ו.

חביתה

פרכיות אורז

בייגלה

ושוב פעם בייגלה
קוט'ג

סלט ירקות לא מטובל מדי

אבוקדו

עוגיות בריאות (עם קוואקר וכאלו..)

לשתות המון!!!

אל דאגה, בסוף זה עובר ומתחילים לטחון את כל מה שאת לא מסוגלת לחשוב עליו כרגע..

קרקר עם טחינה; לחמניה עם ממרח חרובים או עם סלט טונה; פיצוחים; אגוזים; חתיכת עוגה; סלט עם קרקר; חתיכת פשטידה; ביצה...

בס"ד

אבל גם המס' שלך גבוה אז אם אנלא טועה את בהיריון!
שיהיה בשעה טובה!!!!

לא מאמינה שזה סופסוף קורה לי אחרי שנתיים בדיוק של ניסיונות!

אני מאד מאושרת!

ברוך השם ישתבח שמו לבד!

אבל אשמח לקבל עוד תגובות מאנשים אחרים כדי לדעת שזה סופי!

איזה כיף =)

שיהיה בבריאות ובקלות ותצאי בסוף בידיים מלאות!!!

רוב נחת! =)

http://www.yoledet.co.il/tests-during-pregnancy.asp

הבנת תוצאות בדיקת הריון

במרבית המעבדות רמת חלבון hCG של מעל 10 mIU/ml מוגדרת כתוצאת בדיקה חיובית - כלומר שאת בהריון.

הנה טבלה המסכמת את ערכי הבדיקה, ואת השבוע להריון האופייני לתוצאה זו:

זה אומר שיש תאומים או מה?

הוא בדיוק שבוע 5...

מתחילים לספור מהמחזור האחרון או מהביוץ שהתרחש?

כתוב במחשבון הריון שאני עכשיו נמצאת בשבוע 5 + 4 ימים. איך זה ייתכן?

המחזור האחרון היה ב14.3

נראה לי הגיוני לפי התאריך שנתת...

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך ומשעמם..ושבסופו תצאי בידיים מלאות!

ואפשר לגלות כבר מחרתיים אם יש תאומים או לא? או רק בשלב מאוחר יותר?

ומתי אפשר לגלות אם זה בן או בת באיזה חודש?

בשורות טובות 

עכשיו אני אשאר שבועיים במתח =/