ב"ה נולדה לנו בת מדהימה ביום שני בבוקר (סיפור הלידה יבוא בהמשך)
לא יאומן איך שכחתי כל מיני דברים מהלידה הקודמת..
אז ככה, ב"ה היוא יונקת יפה מאוד אבל מאוד כואב, בצד ימין היא תופסת יפה אבל בצד שמאל כ"כ כואב שאני מדממת,
בנתיים אני שואבת כדי להקל על הגודש ומניקה רק בצד ימין.
חוץ ממשחה שאני שמה כל הזמן מה עוד אפשר לעשות?
היו לה אתמול המון טיטולים מלכולכים, זה תקין?
תודה לכן
אני ממש ממליצה בחום להיפגש עם יועצת הנקה בשלב כזה. באמת, מניסיון, זה יכול לעשות כזה הבדל!
ועד אז, אולי תנסי לתת לה מצד שמאל, בתנוחת הנקה קצת לא שגרתית: את יושבת שעונה לאחור, מין ישיבה-שכיבה כזאת, מניחה אותה עלייך כך שהמשקל שלה על הבטן שלך והיד רק תומכת ולא מחזיקה אותה והיא חופשייה לנוע כרצונה, מניחה אותה קצת מעל לשד או קצת מתחתיו - לא בדיוק עליו אבל מספיק קרוב, ונותנת לה לנוע לבד, אפילו אם זה ייקח כמה דקות (צריך לנסות כשהיא רגועה, שתהיה לה סבלנות) - ושתמצא את הדרך אל הפטמה לבד. הרבה פעמים כשהם אלה שמכוונים ולא אנחנו - התפיסה טובה יותר.
בהצלחה וגידול נעים וקל!
גם לי היה את זה. ואחרי זה שמתי לב שיש לי שם חתך. הלכתי לרופאה ונתנה לי משהו למריחה, אבל לא זוכרת בדיוק איזה משחה.
אני מציעה לך, שגם לי הציעו זה שאחרי שהיא מסיימת לאכול תשירי פתוח ולא לסגור שיתייבש המקום.
העיקר שיהיה לכם הרבה הרבה נחת.
לי היו כאבים מאד חדים וחזקים בהנקה בצד אחד בלבד. ראיתי כוכבים וצעקתי ובכיתי מרב כאב!
לא היה שום סימן חצוני , אבל אמרו לי שיכול להיות שלא רואים.
בעלי קבע לי תור לרופאת משפחה שעה אחרי הברית...
הלכתי, והיא המליצה לי: לקחת משכך כאבים לפני הנקה, היא נתנה לי גם משחה.
מרחתי את המשחה בכל הזדמנות ושטפתי לפני ההנקה. לקחתי כדורים משככי כאבים ליומיים שלושה.
לגודש מאד עזר לי מקלחות.
השתדלתי להניק בשני הצדדים, אבל לפעמים התחלתי מהצד הפחות כואב.
אחרי שבוע זה חלף!
היום הוא יונק בלי שום כאב. ב"ה
מומלץ להתייעץ עם רופא!
בהצלחה
גיליתי אותן, והם ממש עזרו לפצעים בפטמות להתרפא מהר!
זה מעין קונכיות מפלסטיק להגנה ולאוורור הפטמות. הולכים איתן במקום עם הרפידה בזמן שיש פצעים.
יש של מדלה ויש של אוונט.
שימי לב שהן אוגורת גם קצת מהחלב שיוצא - אז צריך להיזהר שלא ישפך. אני הייתי שמה צמר גפן בפנים שיספוג...
שירה שיריםרק נחת ושמחה!
איזה כיף זה בת קטנה וורדרדה 
מה שאת עושה זה מצוין! אפשר לנסות להניק גם בצד הפצוע עם פטמת סיליון.
החלמה מהירה! הרבה נחת!
ניסיתי פטמת סיליקון שהקלה קצת אבל המשחה והאוורור הכי מקלים..
יכול להיות שהדימום התגבר פתאום? לאט לאט מהלידה הדימום נחלש ומאתמול זה חזק יותר...
איזה כיף זה יצור ורוד אחרי גבר גדול
ולמרות שכבר כתבו לך את זה, רציתי להדגיש שוב.
קונכיות - זה פשוט הצלה, שווה כל שקל (אפשר להשיג בשילב, עולה משהו כמו 70 ש"ח)
מעולה גם בשלבים של קפיצת גדילה.
יועצת הנקה -
גם בבן השלישי, ולמרות שהנקתי את שני הקודמים כשנה וחצי כל אחד, לקחתי בפעם השלישית יועצת הנקה.
זה כל פעם עזר לי ופיקס אותי, והזכיר לי דברים שלא האמנתי ששכחתי...
נעזרתי כבר ביום השני, וכך מנעתי פצעים.
הרבה מזל טוב!!!
איזה כיף! אין כמו בנות! אין-אין-אין! (לפחות עד שייוולד לי בן... 
).
גידול בנחת ובשמחה! התאוששות קלה ומהירה!
תכתבי בגוגל תמונות- קונכיות הנקה.
לי ב"ה יש המון חלב ועד גיל 3 חודשים השתמשתי בהם..
ניסיתי להפסיק לפני וכל פעם נהיה לי גודש..
בלידה ראשונה בזכותם לא היו לי פצעים, לא מרחתי כלום רק שטפתי ושמתי אותם.
הם משאירות אויר ש מרפא.
כי ההורמון עדיין חלש..
ותשתי הרבה! גם בגלל שצריך כי חם, וגם כדי שלא תתפתח לך דלקת שם! המקום מאוד רגיש עכשיו..
אז זה לא אומר אם זה הריון או לא....
הכי טוב לנסות בדיקה ביתית ואם לא- לחכות כמה ימים ולעשות שוב...
או שמתישהוא יגיע המחזור...
תאכלי הרבה חמוציות.
חכי לעוש קצת איחור ותעשי בדיקת הריון.
חיבוק גדול!יפעת1זה מכבר יומיים וחצי שאני מצרצרת..
[לא סדיר, אבל הם כואאאאאבים! ושל כמה שניות..]
תחילת שבוע 35.
וממש לא בא לי ללדת עכשיו (לפני ט' באב ולפני שאני מסיימת את המבחנים!!)
יש לכן רעיון על דברים שיכולים לעצור צירים?
למשל שמן קיק אומרים שהוא מזרז צירים.. יש דברים טבעיים/שאפשר להשיג לבד ועושים פעולה הפוכה?
או מפחתים כאב??
ממש לא בא לי לעבור חודש עם צירים וכאבי גב ולילו בלי שינה
את יכולה ללכת לדיקת רופא לראות אם הצירים כבר הביאו לפתיחה כלשהי,
אם כן כדאי שתהיי מודעת למצב. כי אם הצירים כואבים כ"כ ואת לא מצליחה לישון, יש מצב שזה כבר ממש לקראת לידה.
מה לעשות, התינוקי לא שואל מתי נח לאמא שהוא יצא...
הוא יוצא כשנח וטוב לו..
אבל באמת, במקומך הייתי מיידעת את הרופא נשים ומוודאה שהעובר בסדר ואין פתיחה.
בהצלחה רבה
ושבוע מבורך
ומשתגלת לא להכביד בעבודות פיזיות..
ולנוח..
האמת היא שכבר נמאס לי להגיע לקופ"ח לרופא.
פעם אחרונה הוא נתן לי תחושה של ממש חפיפניקיות!
כאילו אחרי שאני מראה לו את כל הבדיקות (אולטרסנוד מעקב אחות וכו'.. והוא מתקתק במחשב.. אני אומרת לו: דר' צריך לכתוב בכרטיס מעקב.
והוא עונה: לא צריך! כתבתי במחשב! כאילו אז בשביל מה הכרטיס? אני לא מגיעה לבי"ח עם הדוח הממוחשב??
בת מלך לא הייתי מזניחה צירים כואבים הולכים לבדיקת רופא אך אם קשה לך לכי לאחות ובקשי ממנה הפניה למוניטור כדי לראות אם הצירים מראים על לידה בקרוב!!
מציעה לך לעתיד לקחת בעתיד בלידות הבאות אחות ללווי הריון (אין לי מושג עם יש בכל חברות בקופה כללית יודעת שכן)
ובהצלחה רבה ואם זה לידה בקרוב שיהיה זה לידה קלה ושתצאי עם ידים מלאות ושמחות 
יוקטנהתנצלי את הצרצורים להתאמן על הרפיה, לקראת הלידה
קודם כל- יכול להיות שיש לך כבר פתיחה- לכי להיבדק.
ושאר הזמן תשכבי ותשכבי ותשכבי ותשתי- תקומי רק לשירותים.
להפחית עבודה פיזית זה נחמד אבל לא כ"כ יעיל במצבך.
ולדעתי- עבודה נפשית על להירגע ולהתחבר לתינוק (מה לעשות שהוא לא מתאים לך כרגע??)
בעז"ה מחר אלך להבדק אצל האחות,
לראות שהכל טוב ואין התקדמות ללידה...
היום ב"ה היה רגוע ושקט, חוץ מתנועות וקצת שרירי אגן הוא נתפס עליהם
.
אבל שורדים זאת.
תגידו זה שהגדולה פתאום מבקש יותר ויותר צומי מהגיל(שגם הוא כבר לא רגיל למה שהיה לפני ההריון) זה גם סימן שזה קרוב יותר ממה שאני חושבת/מצפה.
(נראה לי עד עכשיו חיי במין חצי הדחקה..)
תאמיני לי שהדבר האחרון שמעניין את הרופאים\המיילדת זה מה המצב שם.
[שמעתי כבר סיפור על מיילדת חוצפנית שהעירה משו אבל זה נדיר מאוד]
אם יעשו קיסרי יגלחו טיפה למעלה.
והמצב סביר לא הייתי ממליצה השיקול הוא האם יתרבה חיידקים מסביב איפה שהתינוק יוצא וזה יכול להביא אולי סכנה לתינוק !!
לגביי המילדות אני לא חושבת שיש בעיה על כך לא נראה לי שהמילדות יעירו לך משהו וחוץ מזה סיכוי קטן אם ישימו לכך מקום יש להן הרבה מה לעשות בלי זה !!!
בהצלחה ולידה קלה ושתצאי עם ידיים מלאות
זה ככה בכל בתי החולים שנותנים מיד אחרי הלידה פיטוצין לצורך כיווץ הרחם?
באמת יש צורך בזה? ההנקה לא מספיקה לצורך העניין?
בלידה הראשונה לא קיבלתי וב"ה הרחם חזרה לעצמה...
אם את מניקה או לא.
(שתי לידות סה"כ 
)
וב"ה הכל היה בסדר גמור.
או שאם היית מחוברת לעירוי - יכול להיות ששמו לך בפנים בלי שבכלל תדעי.
בלידה הראשונה הייתי מחוברת לעירוי וביקשתי לא לקבל פיטוצין ואמרו לי שלא יתנו לי-
אז אני מאמינה שאכן לא קיבלתי.
בלידה השניה- אין שום סיכוי שקיבלתי משהו. לא הייתי מחוברת לכלום.
לא דקרו אותי במהלך השהות בחדר לידה אפילו פעם אחת.
אני תמיד קיבלתי. בלידה האחרונה אמרתי שאני לא מעוניינת, אבל המיילדת אמרה שיש לי דימום מוגבר וצריך. לא התווכחתי כי אין לי באמת דרך לבדוק, אבל אני חושדת שהיא אמרה לי פשוט כי זה הנוהל אצלם והיא לא רוצה להסתבך.
אני לא מאמינה שזה צריך להיות נוהל אוטומטי, אני מאמינה שזו צריכה להיות בדיקה כל מקרה לגופו. אבל בפועל בהרבה בתי חולים זה אוטומטי (או אוטומטי החל ממספר לידות מסוים).
ובאמת המטרה היא למנוע דימומים מיותרים...
שמעתי על מישהי שהתנגדה לקבל, ולמרות ההנקה איבדה דם רב וגם את הכרתה...
לא נראה לי ששווה להתווכח על זה, לא רואה בזה חסרונות,
רק מניעה ליתר ביטחון...
באמת כשיש דימום מוגבר - זה נדרש. והאחות אמרה שיש לי דימום מוגבר, וזה לא דבר שאני יכולה לבדוק בעצמי.
ובכ"ז משהו באווירה שם גרם לי לחשוד שהיא נותנת לי את זה לא כי ראתה שאני צריכה אלא כנוהל אוטומטי, וזה מצער אותי.
אני מעדיפה לקבל תרופות רק כשאני זקוקה להן.
(אני יודעת על אנשים שלא קיבלו אנטיביוטיקה בדלקת אוזניים ואיבדו את השמיעה. באמת. אבל זה לא גורם לי להסיק שעדיף שאני אקבל אנטיביוטיקה גם כשאין לי דלקת.)
באשר להאם זה נכון או לא נכון לתת כפרוטוקול
היא מה הסיכון/סיבוכים שיכולים להגרם ממתן פיטוצין, ולעומת זאת מה הסיכוי לפספס את מי שהפיטוצין היה נחוץ לה, אבל בהתחלה זה לא נראה ככה.
(ולא אין לי שמץ של מושג לגבי השאלה הנ"ל)
אני יודעת שהמינוס הגדול של פיטוצין זה שהוא מעכב שחרור של אוקסיטוצין, עם כל ההשפעות שלו והחשיבות שלו לתחילת ההנקה והחיבור בין אם לתינוק. לא ידוע לי אם יש איתו עוד בעיות, וגם על השאלה השנייה שלך אני לא יודעת לענות.
טוב, עשית לי תיאבון, אני אחפש עוד חומר.
שהפיטוצין עושה כואב. ומיד אחרי הלידה בא לי לנוח ולא לסבול מכאבים.
אין לי ממש מקור מידע מוסמך לצטט ממנו בצורה מסודרת, אבל התמונה הכללית שעולה היא כזאת:
ראשית, תודה לריבונו של עולם אלף פעמים. דימום מוגבר אחרי הלידה הביא לתמותת יולדות גבוהה עד לפני כמה עשורים, והאפשרות שקיימת היום למנוע אותו היא חסד ה' עם ברואיו.
שנית, כאמור, למניעה הזאת יש גם חיסרון מובהק. כפי שכתבתי למעלה, הפיטוצין מסמן לגוף כאילו רמת האוקסיטוצין גבוהה דייה, והוא מתחיל למתן את השחרור שלו, בשלב שבו היולדת עדיין זקוקה לו, ויש בכך הפסד גדול.
אז כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל, ולהשתמש בתרופה החשובה הזאת באופן מושכל - לתת למי שזקוקה לה.
אם עוקבים אחר כמות הדימום - רואים בבירור אם אישה זקוקה לתוספת המלאכותית או לא. זה לא אמור להתפספס.
ולכן יש בתי חולים שלא נותנים כהליך אוטומטי, אבל אני לא זכיתי עד כה ללדת באחד כזה.
היה לי דימום חזק. אחותי אומרת שלקח להם שעות לנקות את החדר לידה...הם הביאו לי שתי זריקות ונכון שזה כאב ובכיתי אבל הדימום היה אח"כ ממש חלש פחות ממחזור...
לי אישית כאב אחרי שנתנו לי וידעתי שזה מפיטוצין ולאור התגובות פה אני שמחה שנתנו לי מי יודע מה יכול לקרות עדיף לקבל מאשר לא !!
ולגבי מי שאמרה (פצקרשת ) שאפשר לראות את רמת הדימום איך ? אני בכל אופן אף פעם לא יכולתי להסתכל מה קורה שם למטה הרי הרגליים וכו' כך שצריך להסתמך רק על האחות לגבי מה שהיא רואה
יתכן שהיא מנסה לסובב המילדת, אך אם יש כאלה מקרים עדיף לקחת פיטוצין ויכאב מאשר לקחת סיכונים מיוחדים!!
כמות/ רמת דימום. כך זכור לי.
אחרי הלידה הרחם צריך להתכווץ במהירות על מנת להפסיק את הדימום ולחזור לעצמו, ישנם המון כלי דם פתוחים ברחם ממקור השתרשות השיליה והם וצריכים להיסגר במהירות לפני שהיולדת תאבד דם רב ותיפע מכך.
בעבר - רוב תמותה האמהות סביב הלידה נבעה מאיבוד דם רב עקב דימום מסיבי מהרחם. - תודה לאל שאנחנו יכולים למנוע את זה.
עם כל לידה עולה הסיכון לדימום רב כי לרחם קשה יותר להתכווץ (כמו בלון שנופח - בפעם הראשונה חוסר לעצמו ובהמשך הרבה יותר קשה לחזור לאלסטיות הראשונה ולגדול הראשוני לפני הניפוח)
אחרי הלידה - המיילדת לוחצת ליולדת על הבטן על מנת להרגיש אם הרחם מתכווץ, לעזור לו קצת יותר להתכווץ ולראות את כמות הדימום ולהוציא את כל הקרישים הנותרים על מנת למנוע דימום רב אחרי לידה.
זה פעולה כואבת ומעצבנת ולא ראיתי יולדת שלא מתנגדת לפעולה הזו (חוץ ממני....)
ועושים את זה כל חצי שעה, כי לפעמים הרחם אחרי שהץכווץ פתאום נהיה שוב רפוי- בד"כ בגלל שלפוחית שתן מלאה שמפריע לו להתכווץ.
אז בשביל כל המתנגדות לקבל פיטוצין בזריקה או בתוספת לעירוי - אל תתנגדו אף פעם לכיוץ הרחם הידני של המיילדת - זה יכול להציל לכם את החיים.
ואם נתתי פיטוצין ליולדת אני יותר רגועה באשר להתכווצות הרחם במהירות.
ואם את לא מצליחה לעשות פיפי אחרי הלידה וקיבלת נוזלים אז כדאי לך מאוד שיעשו לך קטטר חד"פ ותחסכי לעצמך צרות.
ולא ראיתי שזה מפריע להנקה הראשונית בחדר לידה- לא שלי ולא של היולדות שלי.
נכון שבלידה ראשונה יותר קשה להניק בחדר לידה אבל זה מסיבות אחרות לחלוטין.
המיילדת האחרונה, זו שהגיעה ממש בזמן לקבל את הלידה, הייתה מתוקה ממש, וכשהיא עשתה את פעולת העיסוי הזאת אחרי הלידה היא ממש התנצלה שהיא נאלצת להכאיב לי קצת, ועשתה את זה בכאלה ידיים אוהבות ועדינות, עד שלמרות שבאמת היה כואב ומעצבן - היה בזה גם צד נעים ותחושה שאכפת לה ממני. זה גרם לי להתייחס לפעולה הזאת בחיוב גם בלידות הבאות (שהיו עם מיילדות אחרות בבתי"ח אחרים).
אני אף פעם לא מצליחה ממש להניק בחדר לידה (למרות שמאוד מנסה!), ובכלל בשבועות הראשונים ההנקה שלי מקרטעת. האם זה קשור לפיטוצין הזה? אין לי שמץ של מושג. אולי אם בלידה הבאה אצליח לא לקבל אותו אוכל לראות אם יש הבדל...
שיפתחו לך וריד? בקפלן ביררתי ונאמר שאם לא נצפית שום בעיה, אז אין סיבה שיפתחו וריד, גם אם זה לא בחדר לידה ה"טבעי" שלהם. בדיעבד אני נאלצתי לפתוח וריד אחרי שהגעתי עם חור ברום שק מי השפיר שגרם לי לדליפה וחייב אנטיביוטיקה.
זאת לא לידה בלי שום בעיה
כלומר, אפשר בהחלט ללדת בלידה רגילה אחרי ניתוח קיסרי, אבל זאת לידה בסיכון גבוה יותר, מאחר ובהחלט עשויים להיות בה סיבוכים, יותר מאשר לידה רגילה. (רק כ48% מהנשים שילדו בניתוח ילדו אח"כ בלידה רגילה)
וזה נכון במיוחד בלידה שהיא הלידה הראשונה אחרי הקיסרי. ובמיוחד כשסיבת הניתוח היתה מצוקה, ולא עכוז.
אז אולי אני טועה, אבל אני די בטוחה שגם במקומות כמו קפלן שבהם לא פותחים וריד כפרוטוקל לכל יולדת, עדין יתעקשו לפתוח וריד למי שהיא בVBAC (אלא אם כן הבנתי אותך לא נכון, וגם את ביררת על הנוהל של לידה לאחר ניתוח קיסרי)
אז נכון, זכותה של כל אישה (ובעצם של כל מטופל) לסרב להליך רפואי זה או אחר, אבל לי באופן אישי נראה שחבל לבזבז אנרגיות בלידה ולריב עם הצוות על כן או לא פתיחת וריד.
אלא אם כן תצליחי להגיע בפתיחה מלאה.
או ללדת בבית.
אם את מגיעה אח"כ לבית חולים כמובן...
רוצים לבדוק סוג דם והמוגלובין. לא יוותרו לך על זה.
אומנם זאת לא היתה לידת ויב"ק אבל, הייתי חייבת להגיב אחרי שקראתי את התגובות.
(ולכל הסקרניות- ילדתי בלניאדו ולא הגעתי בפתיחה מלאה היה לי משהו כמו שעה בחדר לידה)
הכנסת מחט שסגורה בפקק לוריד, ע"מ שיהיה אפשר להחדיר ערוי במקרה שמתעורר צורך.
אני פשוט ביקשתי שימקמו אותו במקום שפחות יפריע לי, ושאוכל לקפל את היד.
לבקש להוריד את זה
אני שלושה ימים הייתי עם זה!! וזה היה סבל בהנקה
כשחמותי ראתה היא הורידה לי מייד...
בשערי צדק האחיות עוברות ושואלות מידי פעם אם מישהי צריכה להוציא פקק.
(ולא מיד אחרי הלידה. מחכים כמה שעות)
זה היה ממש מעצבן ומציק...
עד שבסוף באתי לאחת האחיות ושאלתי אותה עד מתי אני אמורה להסתובב עם הדבר הזה עלי...... אז היא מיד הורידה לי, אבל הגיבה אלי כאילו אני מוזרה שלא ביקשתי את זה מזמן... חחח כאילו, מאיפה לי?!?! אני האחות? או היא??!
כל פעם חיפשתי אחות שתוריד לי כי זה ממש הציק וכאב בהנקה,
וכל פעם האחות אמרה לי: "נגיע אליך"...
עד שלמחרת הגיע רופא לעשות ספירת דם וממש התעצבן כששמע את זה והוריד לי מיד...
וחששו שיצטרכו לתת לי מנת דם אז החליטו להשאיר לי את הוריד פתוח.
והדבר שאני הכי מפחדת ממנו בלידה זה זה. יותר מהצירים, יותר מתפרים, יותר מאפידרול, יותר מהכל.
זה הסיוט שלי. סוג של שריטה. פוחדת ממחטים.
ומה שהיה הכי נורא זה שאחרי 3 ימים באה אליי אחות ואומרת לי- למה לא הוציאו לך את זה?
אז הסברתי לה. אז היא אומרת לי- גם ככה יצטרכו להכניס מחדש מחט אם ירצו לתת עירוי כי זה בטח יצא מהמקום. בקיצור- סתם סבלתי 3 ימים
הפעם בעז"ה אבקש להוציא אותו מיד אחרי הלידה!
גם אני והם הסכימו להוציא לי את זה רק אחרי שהם גילו שההמוגלובן שלי לא ממשיך לרדת
יוהוו אני לא השרוטה היחידה...
הצלחתי למשוך הרבה שעות בבית בגלל הפחד של העירוי...
וכשהגעתי שאלתי אותה מלא שאלות "זה כואב? אפשר בזרוע ולא בכף יד?
אז היא הרגיעה אותי (עלק...) עם זה שלידה כואבת הרבה יותר...
לקנות מראש דובי חמוד בצבע ורוד/כחול ("לפי מין העובר")
ולשאול אותו בבית מה דעתו על הדובי כמתנה ראשונה לבייבי?
*
את מתאמצת ללחוץ? את יכולה למשש ליד פי הטבעת ולהרגיש אם יש לך כמו יבלת באזור.
אפשר לטפל בזה גם בהריון.
שתי המון מים תאכלי סיבים תזונתיים.
לא ללחוץ בשירותים.
לזוז עם הגוף תניחי שרפרף מתחת לרגלים.
יש משחה טבעית בשם הממליס. למרוח אחרי קינוח.
הכל הגיוני ומשתנה מאישה לאישה, אין כללים ברורים למשחק.
אחת תניק מלא ותקבל כל חודש, ואחרת תניק רק ביום ולא בלילה ולא תקבל שנה+ (עם ובלי מניעה...)
זה דבר ייחודי ומשתנה.
אינני יודעת איך אפשר לדעת אם זה וסת או דימום אחר. דרך אחת היא לחכות ולראות מה קורה בימים הקרובים.
אפשר לשאול במכון פועה, אולי ידעו להסביר לך. 02-6515050
אפשר ללעוס עם אוכל. אני בהריון לא מסוגלת לבלוע שום כדור ולוקחת אותו.
רק שהוא יקר שקל וחצי לכדור..
איך אני מתפטרת מהפטריות לקטן בן חצי שנה?
הוא יונק הנקה מלאה, אבל מכניס לפה הכל..
שמים חצי כפית אבקה בכוס מים פושרים ומורחים בכזרת חיתול בד את הפה שלו
ואת עצמך.
בדרך כלל חייבים דקטרין אורל ג'ל גם לו וגם לך.
בהצלחה
בשביל משחה לו ולך, ושמים אותה כל הימים שצריך (לא זוכרת כבר כמה ב"ה), למרות שהפטריהחולפת מהר מאד, אחרת זה חוזר
*אחרי כל הנקה אפשר לשים חומץ תפוחים עליך, ולתת לו סודה לשתיה או ללקק מעט חומץ מהול במים,
*להרתיח כל יום את כל המוצצים והבקבוקים (אני אישית גם הרתחתי כמה צעצועים שלו שהכניס לפה הרבה, אבל צריך לקחת בחשבון שהם עלולים לההרס)
*לפעמים דווקא החלפה של הפדים להנקה לחברה טובה שמשאירה את הפטמות יבשות יותר עושה את ההבדל..
*יש דיאטות מיוחדות שעוזרות- למשל להימנע מסוכר וכו'- לא ניסיתי..
הפטריה מעצבנת, מודה, מקווה שתעבור מהר ולא תחזור..
את האמת שאני כבר הרבה זמן שמה לו סודה לשתיה ומשחה
אבל זה לא עוזר
אתמול זרקתי את המוצצים הישנים, הרתחתי חדשים, שמתי לי ולו משחה וסודה.
שטפתי את כל המשחקים שלו עם סבון שמחטא
אשתדל להקפיד ובעז"ה מקווה שיעבור מהר..
אנא הושיעו! מה זה יכול להיות? יתכן תופעה של גזים בבטן בהריון?
אני מרגישה כאב עמום בכל הבטן ושאני לוחצת כואב לי באיזור של קצה עצם החזה (כאילו לוחץ על הסרעפת)
קרה לי גם שלשום בלילה- כשהתאפקתי ללכת לשירותים (לא יודעת מה בדיוק קרה- אך נראה לי חלמתי שאני חייבת ללכת לשירותים ומשום מה לא יכולה- ואז הלכתי באמת ואח"כ החלו כאבי בטן חזקים מאוד שנרגעו ב"ה בהמשך הלילה)
אבל היום ממש לא התאפקתי.....
וואי זה קצת מדאיג אותי כי זה ממש חזק.
מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך,בריא
ומשעמם..שבסופו תצאו בידיים מלאות!
הוא חשב שאולי זה נובע מהקיבה- שיש הרבה הפרשת חומצה בקיבה והתרופה מפחיתה את הפרשת החומצה- התחלתי לקחת אתמול וזה בכלל לא משתפר
רעיון נוסף שהוא חשב- שזה נובע אולי מכיס מרה- אולי אבנים?? ממש מקוה שלא.
הוא הפנה אותי לus בטן מכוון לכיס מרה- שיבדקו את זה... אך החלטתי לחכות ולראות אם יעבור אך הכאב מופיע לי ברצף ללא הפסקה ועם החמרות מדי פעם מיום שלישי...
אוף ממש קשה לי, ויש לי לימודים עדייין ולא מצליחה ללמוד- כל היום מרוכזת בזה כי זה כ"כ כואב!!
שכאבי בטן כאלה שמפריעים לך לתפקוד היומימי מחייבים התייחסות רפואית
לוסק, עד כמה שידוע לי זאת תרופה שאמורה להוביל להקלה מידית, כך שאם היא לא הביאה להקלה, כדאי בהקדם להמשיך לבדוק במה מדובר. כלומר, בהקדם ללכת לעשות את האולטרסאונד לכיס המרה, ואם לא ימצא כלום, אז לחזור לרופא שיחשוב על כיוונים חדשים.
תרגישי טוב
קרה לי כבר כמה וכמה פעמים. למרות שאני מקפידה לסגור את הטיטול טוב. קרה לכן פעם?
למה זה קורה?
ויותר חשוב - איך מונעים את זה?
זה נראה כאילו הוא עושה את הפיפי בחוץ ולא בתוך הטיטול, אם אתן מבינות למה אני מתכוונת. בד"כ הא נרטב בצדדים.
פצקרשת
בפתח האוזן עם מקל אוזניים.
שמעתי מרופא אף אוזן גרון מומחה באוזן- ה' ברא את העור שהוא גודל בצורה כזו שהליכלוך נדחף החוצה...
נקי מה שאת רואה ומגיעה.
בהצלחה
מקל אוזניים דוחף את השעווה עמוק פנימה וגורם להתקשותה והצטברותה
לנקות עם מגבון בעדינות את מה שכבר רואים בחוץ.
מקל אוזנים נחשב מסוכן כיון שעלול להשבר בתוך האוזן
זה לא קצת מסוכן?
תלוי בגיל. תינוק בן 6-8 חודשים אפשר להחזיק שלא יזוז, לתינוק בן שנה וחצי לא הייתי עושה, עד גיל 3-4 שהוא מבין שצריך לשכב בשקט...
זה מין ספריי קטן, שמכיל סוג של שמן (מנטה או משו כזה),
משפריצים ישר לאוזן של הקטנים, וזה מוציא את הלכלוך
יש תקופות שאני פשוט משפריצה לו כל ערב באמבטיה
(עכשיו נגמר לי והתוצאות בהתאם...)
רופא ילדים מומחה אמר לאחותי (שהילדים שלה סובלים מזה עד רמה של טיפול רפואי) שאפילו סתם שמן זה טוב, אבל מה שטוב בספריי הזה לדעתי זה שהוא משפריץ פנימה. שמן סתם לא כ"כ עבד אצלי.
(משיגים בבית מרקחת, בלי מרשם).
אפשר לעשות נזק בלתי הפיך באוזן אם מכניסים עמוק מידי (מכירה מישהו שקרע לעצמו את עור התוף עם מקל אוזניים רגיל), בטח ובטח אצל תינוקות שהכל כל כל קטן אצלם.
מה גם שהשעווה שבתוך אוזניים שם מסיבה רפואית של הגנה-אין "סתם" בגוף שלנו.
כמובן שאם זה משהו שמצריך טיפול יש לגשת למישהו מומחה.
אני ניקיתי גם מבחוץ וגם קצת עם מקל אוזניים ופשוט מפחדת אולי קרה משהו שמא ניכנס יותר מידי
כי היא לא ממש תמיד היתה רגועה , איך אפשר לברר זאת ?אני לא הולכת לטיפת חלב לכן אולי על גבי במה זאת יש לכן שיטות איך לוודא זאת?
לכן ביקשתי את עצתכן אולי יש שיטות אחרות לנקות וישר כח לכל העונות
שה' יברך אתכן בכל מילי דמיטב!!!!
ב"ה
אני מחפשת רעיונות בקניית מתנות.
לתינוקי/ת בעיקר...
בגדים כבר נמאס לי לקנות..
מוצצים,בקבוקים וכד'.. כל אחד מעדיף חברה אחרת.. וזה לא נראה טוב כמתנה.
מה עוד אפשר?? במחיר שהוא סביר?!
(לא טרמפולינה ומנשאים שזה גם מאוד אישי.. נגיד אני קבלתי טרמפולינה ולא התלהבתי מזה... ולא רוצה להטריח יולדת לרוץ להחליף..)
או אלבום דיגיטלי.
משחק לאחים הגדולים אם ישנם, צעצועי תינוקות, מגבת איכותית...
וגם בגדים כיף שיש לכל תינוק משהו חדש
זה תמיד טוב.
אחת המתנות היותר מוצלחות שקיבלנו ללידת ילדנו השני היתה משחק שווה לאחיו הבכור
עוד מתנה שאני אוהבת לתת במתנה ליולדת זה ספל ענק (אם אני מוצאת - מה שנקרא ספל בירה, ספל של 600 מ"ל) בטוח הספל אפשר כמובן לשים הפתעות. כגון שוקולדים, בגד לתינוק(...) איזה סבון או קרם מפנק ליולדת וכו'
והספל עצמו שימושי מאוד לאימא מניקה, במיוחד בימות הקיץ.
מוסיפה על האפשרויות הקודמות גם צעצועים לתינוק. טוב במיוחד אם זה ילד ראשון, אבל לא רק (כי בסכ"ה הצעצועים מתכלכים, נהרסים ואובדים, ובכל מקרה כיף שיש לתינוק חדש גם צעצועים חדשים)
גם מגבת לתינוק זה רעיון טוב, ומגבות זה בדר"כ לא דבר שמיותר.
ראשית תודה רבה!
פתחתן לי את הראש ברעיונות יפים
לגבי השאלות של כמה ממכן למה לתינוק ולא ואחים?
אז רוב חברותי הן לקראת לידה ראשונה כעת. אז בטוח שגם היו בגדים חדשים(הרוב אוהבים להביא בגדים -לפחות ממה שאני קיבלתי לידה ראשונה...)
ומתנות לאם-זה תמיד יש רעיונות, ובשפע!! יהודיה-אהבתי ת'רעיון!
כעת נותר למצוא זמן ללכת לאגור מתנות -הכי כייף שופינג!
ו....תגדנה, בובה לבן זה קיצ'י? איך הייתן מגיבות למתנה כזו?!
בובה לדעתי זה סבבה (ואולי גם עגלה, תלוי בתקציב).
הרבה ילדים לאחר לידה מחקים את ההורים ו"מטפלים" באיזשהוא משחק כאילו זה תינוק, ואם יש בובה זה מעולה.
גם לבנים.
אז ככה.. לצערי הרב, הבן שלי כבר בקושי רוצה לינוק ממני, והוא כמובן מעדיף את הבקבוקים... ויצא מצב שמאתמול בבוקר עד היום ב6 בערב לא הנקתי אותו ורק ב6 שאבתי חלב... השאלה היא אם החלב הזה נראה לכם בסדר למרות שהוא כבר יומיים בגוף שלי בעיקרון....? מה אתן אומרות...?
הוא לא מתקלקל בגוף
והוא עדיף פי אלף על פני כל תמ"ל שהוא.
אני הגעתי לרופא נשים בגלל יומיים של בחילות (קצת הקאות ושלשולים)
והרופא אמר לי שזה לא קשור להריון ולידה ואלך לרופא משפחה...
אך לפני ששחרר אותי, שלח אותי לעשות מוניטור אצל האחות שאמרה לי שזה ידוע כשלב קדם- צירים ובאמת במוניטור ראו התחלה של צירים, וילדתי יום אחר כך...
אבל אין לדעת- בהריון הכל יכול להיות וזה לא חייב להיות קשור...
