איך אני מתפטרת מהפטריות לקטן בן חצי שנה?
הוא יונק הנקה מלאה, אבל מכניס לפה הכל..
איך אני מתפטרת מהפטריות לקטן בן חצי שנה?
הוא יונק הנקה מלאה, אבל מכניס לפה הכל..
שמים חצי כפית אבקה בכוס מים פושרים ומורחים בכזרת חיתול בד את הפה שלו
ואת עצמך.
בדרך כלל חייבים דקטרין אורל ג'ל גם לו וגם לך.
בהצלחה
בשביל משחה לו ולך, ושמים אותה כל הימים שצריך (לא זוכרת כבר כמה ב"ה), למרות שהפטריהחולפת מהר מאד, אחרת זה חוזר
*אחרי כל הנקה אפשר לשים חומץ תפוחים עליך, ולתת לו סודה לשתיה או ללקק מעט חומץ מהול במים,
*להרתיח כל יום את כל המוצצים והבקבוקים (אני אישית גם הרתחתי כמה צעצועים שלו שהכניס לפה הרבה, אבל צריך לקחת בחשבון שהם עלולים לההרס)
*לפעמים דווקא החלפה של הפדים להנקה לחברה טובה שמשאירה את הפטמות יבשות יותר עושה את ההבדל..
*יש דיאטות מיוחדות שעוזרות- למשל להימנע מסוכר וכו'- לא ניסיתי..
הפטריה מעצבנת, מודה, מקווה שתעבור מהר ולא תחזור..
את האמת שאני כבר הרבה זמן שמה לו סודה לשתיה ומשחה
אבל זה לא עוזר
אתמול זרקתי את המוצצים הישנים, הרתחתי חדשים, שמתי לי ולו משחה וסודה.
שטפתי את כל המשחקים שלו עם סבון שמחטא
אשתדל להקפיד ובעז"ה מקווה שיעבור מהר..
אני כשנה אחרי לידה, ומאז הלידה המחזורים עושים מה שהם רוצים
גם לפני לא היה הכי סדיר אבל מאז ממש יכול להיות שבעים יום והיה גם מאה יום
הלכתי לרופאת פוריות והיא ממש רצתה תהליך ארוך של מעקבים והורמונים וזריקות ובדיקות דם ובגלל שהתינוקת קטנה סך הכל ולא רציתי להרוג את עצמי סביב זה (אני רוצה הריון אבל סך הכל הלכתי בשביל שהגוף יעבוד תקין עם הווסתות ולא ממש בשביל הריון הרגע) אז ויתרתי על זה עכשיו.
במקביל שמתי לב שבמחזורים האחרונים יצאו לי אפטות בפה ממש כואבות גדולות ורק סביב במחזור
בדקתי בצאט עניין אותי אם קשור- וואלה קשר הדוק
בקיצור קצת דיברתי איתו, קצת עם גוגל קצת לחפור
מסתבר שויטמין די, חומצה פולית, ופריטין קשורים בקשר הדוק לאיכות וכמות הביוצים ולסדירות הוסתות (ואפטות יכולות להיות קשורות לזה גם), ואצלי הם אומנם לא מאוד נמוכים אבל רחוקים ממש מהטווח שהאינטרנט והצ'אט אומרים שאופטימלי לביוצים, וכדאי לי מאוד לקחת תוספים
עכשיו עזבו רגע אם כדאי להתייעץ עם הצ'אט ולקחת תוספים לפיו וצריל רופאה ומעקב בדיקות דם ולא להעמיס, כל זה ברור
אבל אני שואלת על הרופאה ההיא- לשלוח אולי להזריק ואת בעלי לבדיקות זרע, כשיש לי ילדים בבית מהריונות טבעיים לחלוטין, לפני בדיקות דם פשוטות??
מה שלומינו? מה נשמע?
הצחיק אותי
לעניות דעתי, רופאים כבודם במקומם מונח.
אני חושבת שכדאי לבדוק וללמוד כמה שיותר לפני שמגיעים לרופאים
לא כדי לזלזל בהם ולא להקטין מהידע שלהם
אבל כדי לדעת לשאול את השאלות הנכונות ולהעלות עוד נקודות למחשבה.
וגם הרפואה היום לצערי לא כל כך הוליסטית
אם יש בעיה במשהו מתמקדים רק בו ולא כל כך מסתכלים על ההקשר הרחב ועל תופעות נוספות שאולי קשורות.
גם אם לא ככל הנראה היא לא היתה מתחילה בivf לפני שהייתה עושה בדיקות דם לבדוק מאגרים ופרופיל הורמונלי.
יותר מזה, קופת חולים וביטוח לא היו מאפשרים להתחיל תהליך יקר של ספירת זרע והזרקות לפני בדיקת דם.
למלללללא בדיקות לפני התחלת הטיפולים.
ועוד לפני שפניתי לרופא פוריות, ראשית הרופא נשים שלח אותי לבדיקות דם מקיפות וטען בתוקף שגוף בריא עם מלאי ברזל וויטמין D צריך לאזן את עצמו... אמנם לא עבד אצלי
אבל בהחלט יש רופאים שכך עובדים- וכך צריך לעבוד.
מתקדמת לעידן של רפואה מותאמת אישית.
דבר שני באמת להרבה מאוד דברים ואנשים הפרוטוקול האחיד מתאים, להרבה לא.
אבל זה לא שלא משתמשים בידע העצום.
וגם כן, בשביל רפואה שתהיה נגישה לציבור הרחב לפעמים צריך לעשות ויתורים מסויימים
נתקלתי כבר ברופאים שלא יודעים מה הם אומרים
ממציאים תאוריות
מזלזלים בתחושות ורגשות של המטופל
ודוחפים הורמונים בלי לחשוב פעמיים
לעומת זאת גם נתקלתי ברופאים קשובים, מבררים הכל לעומק לפני שמתחילים טיפול
ולא מזלזלים בתחושות ורגשות של המטופל
חייבת המלצה על חנות רהיטים זולה
רוצה לרכוש כיסאות
אחלה מחירים לדברים..אבל אל תצפי לאיכות בשמיים.
בינתיים מחזיקה יפה
כרגע ממש מרוצים
נראה אחלה איכות
רק חצי שנה על הכביש
עברתי כבר את התאריך.
נשים שילדו במלחמה עם איראן בסבב הקודם, איך עברתם את זה? מה עושים עם החרדות האלו, איך יולדים במצב כזה איך נוסעים במצב כזה. שמעתי שבסבב הקודם נשים ילדו בחניונים, יש בתי חולים שזה יותר נורמלי? האם נותנים ככה אפידורל
ואיך הבעל יכול לבוא במצב כזה , במצב כזה נראה לי הוא חייב להישאר איתם
אשמח מאד להרגעות ובכלל להסברים איך לההיערך לסיטואציה כזאת . והלוואי שבסוף לא יגיע לארץ שום טיל
גם בסבב הקודם לא ילדו בחניונים.
חדרי לידה הם מרחב מוגן במרבית בתי החולים.
יש אפידורל כרגיל.
האשפוז אחכ בחלק מבתי החולים ירדו לחניון לתת קרקע ושם התנאים לא כמו במחלקה כמובן...
אנחנו כרגע לא שם.
אני לא הייתי חושבת על זה בכלל פשוט מדחיקה
אבל אם את לא מצליחה
תנסי להסתכל על זה ברוגע ולנתח נתונים.
לפעים כשממפרקים זה עוזר:
מה הסידור הצפוי לילדים בהינתן ויש שגרה? ומה הסיבה שלדעתך המלחמה זה לא מתאים?
אם זה מקום עם מרחב מוגן ודמות מוכרת לילדים לא רואה סיבה שלא יכולים להשאר שם גם אם ח"ו תהיה מלחמה.
כנ"ל לגבי הנסיעה לביח-כמה זמן נסיעה מדובר?
בשום מצב לא היה הנחיה לא לצאת מהבית. כמובן, לא מטיילים ברחובות סתם בשעת מלחמה אבל גם לא אמורים להסתגר בבית.
אם הנסיעה ארוכה אז זה מעט מלחיץ, אבל בדרך כלל יש בארץ בתי חולים במרחק סביר...
זה בכלל לא פשוט לתפקד בתנאים כאלה.
מקווה שהכל יישאר רגוע
יש את אסותא באשדוד שבו החדרי לידה ממוגנים
בטח יהיה עמוס כי עוד ירצו לבוא ללדת שם, אבל אם זה מרחק סביר שווה נסיעה.
וכדאי להתקשר לבתי חולים לברר מה הם עושים עם החדרי לידה בזמן חירום. עכשיו הם כבר בטוח יודעים...
כאילו לומר לתינוק חכההה יש התראה..חח
נראה לי 'אי אפשר לרוץ למקלט תוך כדי לחיצות אז זה נשמע כמו נסיון להרגיע..אולי
ולפותחת- וואי זה באמת מממש מובן הלחץ
לפני לידה גם ככה יש מלא סימני שאלה ומתחצומה יהיה אם
אז בטח במצב ההז
גם לי יצא ללדת במלחמה בכל מיני מצבים פעם אחת באמת במרתף של בי''ח והיה פחות מוצלח האשפוז אחר כך ופשוט השתחררתי הכי מהר שאפשר..ככה שקצת מעודדת שאם מתמקדים באוצר הקטן ובנס ההז מצליחים להתמודד גם עם תנאים פיזיים פחות נוחים..
לפני זה מאיים
אחר כך אפשר גם להסתכל על זה כסיפור לספר
יש לי מלא מהלידות האלו
במבט לאחור מסתכלים על זה אחרת
מפחדת מזה שיהיה בלאגן, שלא יתנו אפידורל ומכל הלחץ של אזעקות גם מבחינת הלידה וגם עם הילדים האחרים אני חושבת שבעלי יצטרך להישאר איתם.
אין לי בעיה גם להשתחרר שנייה אחרי הלידה חח
רק שבע"ה הכל יהיה טוב
ממליצה להתקשר לבית החולים שבו את מעוניינת ללדת ולשאול אותם
לי זה מאוד עזר.
אם רלוונטי לך המיקום.
שיהיה בשעה טובה ובקלות בידיים מלאות.
זה נראה כאילו זה אמור לקרות כל לילה
וכל יום כמעט יוצא הודעה בנושא
וכבר שמעתי מכל מיני מקורות הנה הלילה זה הלילה....
ולא לילה ולא כלום.
קיצר תהיי רגועה יש סיכוי גדול שתלדי רגיל בזמן רגיל
(חוץ מ2 שהם מוגנים חלקית)
לגצפמרי לגיטימי בעיני לברר את הנתון הזה
מה שיתן לך את הרוגע שאת צריכה
אנחנו סובלים הרבה מפחדים של לפני ופשוט חבל
יש איזה תרבות של הפחדה בלתי פוסקת בתקשורת (רייטינג פשוט) וזה ממש משפיע על כולם וחבל.
כרגע אין אינדיקציה בכלל מה יקרה במידה וארה"ב תתקוף והאם זה יהיה בסדר גודל של מה שהיה
מבינה את הלחץ בטח בזמן של חודש תשיעי אבל באמת שחבל על פחדים מראש, אישית זה מה שלמדתי בשנים האחרונות, לנסות למזער את הדמיונות והפחדים מראש... נראה לי שכבר כעם הוכחנו את היכולת להתמודד עם הרבה מצבים מורכבים...
41+1, חזרנו מבית חולים והרופא אמר לבוא עוד יומיים לביקורת נוספת . חזרתי בתחושה לא נעימה כי הערכת המשקל גבוהה והיה לי ניתוח קיסרי בעבר (ולידה שנייה טבעית ברוך השם), אז הרופא שהיה היום היה ממש נחרץ בהמלצה לניתוח קיסרי (כמות המים תקינה הכל תקין עם העובר ברוך השם וגם אין לי סוכרת הריון , הילדים שלנו פשוט גדולים גנטית). שבוע שעבר הייתי אצל רופא נחמד יותר שאמר שאם ארצה הוא יעשה לי זירוז וכו , והרופא הנוכחי של היום אמר לי אני לא ממליץ על זירוז אלא על ניתוח. שאלתי אותו אם אני מגיעה (חלילה) לסופ"ש בלי התפתחות ומבקשת זירוז אז ? אז הוא אומר לי "לא אני לא נותן זירוז ההמלצה היא לניתוח עקב המשקל ", יצאתי עוד שנייה בוכה , התייעצתי עם כמה מיילדות שם והן אמרו שזה לגמרי תלוי רופא , ושלאף
אחד אין זכות לקחת אותי לניתוח בכוח (בבת השנייה שלי גם היה לי את הסרט הזה שהרופאים אמרו לי היא גדולה היא גדולה זה מסוכן ורצו לנתח אותי , וחתמתי סירוב וברוך השם היא נולדה טבעי !!! רק עם חתך יזום קטנטן ובמשקל מאוד מכובד של 3800).
אבל בכמ עכשיו מתחיל לי חששות מה יקרה אם אמשוך עד סופ"ש ואפול על רופא שלא יסכים לעשות לי זירוז, אני בכלל מתפללת
שיתחילו לי צירים טבעי כמו בלידות הקודמות !!! ושלא אזדקק לשום דבר.
אם בסוף זה ייגמר בניתוח זה רצון השם אבל אני לא מוותרת מראש בייחוד שהסיבה היא נטו פחד של רופאים ממשקל גדול , וכל שאר המדדים תקינים לגמרי וההריון בסדר גמור ברוך השם .
ובמקביל לכל זה אמא שלי מעמיסה עליי נפשית , היא לפני חצי שנה סגרה טיול לחול תוך ידיעה שאם לא אלד לפני 41 היא לא תהיה בברית (בע"ה בידיים מלאות , זה בן …) והיא כל שבוע שעבר התקשרה כל יום אמן תלדי אמן תלדי אמן תלדי . ואני כולי גם ככה בלחץ
מכל המעקבים ועייפה מסוף
ההריון,
היום היא התקשרה אומרת לי אמן תמשכי עד שישי הקרוב וככה אני אנחת חזרה ואהיה גם בחול וגם בברית !!
ואז אמרתי לה שהיא ממש מעצבנת אותי ושלא אכפת לי בכלל אם היא תהיה או לא תהיה בברית אבל שלא תאחל לי למשוך עוד שבוע כשגם ככה אני בקושי הולכת , וצריכה להתעקש מול רופאים על לידה טבעית בע"ה , ואני ממש מחכה לצירים .
באמת שלא מפריע לי שהיא לא תהיה בברית כמו שהיא פשוט שמה את עצמה במרכז , לא שואלת איך אני מרגישה , אם קשה לי, מה איתנו , מה אמר הרופא . רק עסוקה בזה שעוד לא ילדתי ושאם כבר משכתי אז אם אפשר שאגיע כבר ל42 כדי שיסתדר לה עם הטיול !!!
מה לגבי סטריפינג?
זה יכול לעזור לתהליך להתחיל אם יש תנאים
מתפללת בשבילך שהכל יעבור בשלום ובקלות ממש בקרוב
קודם כל לדעתי את צריכה להיכנס קצת למערה שלך.
יש מערה כזאת שנכנסים אליה לפני לידה 
פחות לענות לטלפונים והודעות, פחות ליצור אינטראקציה עם אנשים מסביב.
להקשיב למה שהולך בתוכך...
אולי כדאי ללכת לדיקור סיני או לנסות זירוז טבעי (כמובן אחרי ייעוץ של רופא, אני לא מוסמכת), לעשות תרגילי ספינינג בייביז יכול לעזור, להקשיב לאיזה פודקאסט מרגיע, אולי ללכת לשחות קצת במים.
להתפלל וגם להרפות.
חיבוק חזק, זה ממש לא פשוט.
ה' איתך 💙💙💙
לק"י
לידה בהחלט יכולה להתחיל פתאום. בלי שום הקדמה. מאחלת לך בעז"ה לידה קלה ומהירה, בנחת, ובידיים מלאות ובריאות🙏🏽
(ואגב, אני גם ילדתי בן במשקל 3.800 ב-41+2. הוא היה פשוט ארוך. ויצאתי בלי כלום ב"ה. אבל מלכתחילה העריכו אותו בפחות).
אולי יש באזור שלך בית חולים פחות מלחיץ?
את אמא שלי ויש לנו קשר טוב , כשהיא רוצה להתעניין היא יודעת , פה זה נטו שהיא שכחה אותי ומתרכזת בעצמה .. ואני מאוד פגועה מזה , באמת שזה לא על העניין של תהיה או לא תהיה בברית ואני גם הכי אפרגן לה שהיא תטוס ותהנה משהו שהיא לא עשתה שנים למען עצמה , אבל אל תהפכי את עצמך לסיפור המרכזי עם החישובים של איך ומתי זה יהיה, כשאני סובלת
לחץ
של רופאים ..
האמת שזו קצת הזיה, להגיד לך למשוך כדי שהיא תוכל להינות. עם כל הכבוד לזה שהיא לא הייתה בחו"ל, זה לא עכשיו הראשון בסדרי העדיפויות.
מה עם בריאות העובר? בריאותך שלך?
יש לך תמיכה? דולה?
יש לך את התמיכה של ה'
תתפללי ובע"ה הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר. מחזיקה לך אצבעות!
היא ממש מלאה באגו וגם כשהיא זו שפוגעת , אם מוכיחים אותה היא מתנהגת כמו הקורבן . אז מראש נמנעתי מלהגיד לה ישירות , היום רק העזתי להגיד לה שזה מעצבן אותי שהיא מאחלת
לי למשוך עד סוף השבוע כשאני כבר לחוצה ועייפה והיא אמרה לי "מה קרה אסור לי להגיד כלום מה כבר אמרתי ", אפילו לא התקשרתי אליה אחרי הבדיקה , נטו עדכנתי בוואצאפ של המשפחה שהשתחררנו שוב, והיא אפילו לא התקשרה (ככה היא כשהיא מבינה שהיא טועה אבל בחיים היא לא תודה או תחזור בה, להפך היא תצפה שאת עוד זו שתזמי שיחה). ובעלי בכלל עצבני עליה פיצוצים אני עוד אדם שיודע לספוג ולשתוק , בעלי ממש רותח ופגוע.
והשליטה העצמית.
האמת שאני הייתי לוקחת את זה גם קשה, אבל נראה שאת התרגלת אליה וכבר לא מצפה שהיא תשים את עצמה בצד.
בעלך לקח את הצד שלך במקומך?
נראה לי את אישה חזקה מנטלית, אז נשאר רק לבקש ולהתפלל שאכן יהיה צירים רגילים והכל ייגמר בע"ה בטוב!
גם לי בלידה הקודמת היה הריון עודף פלוס (הגעתי לשבוע 42...) והיה לחץ גדול בגלל אירוע משפחתי קרוב.
אמנם לא אמרו לי מפורשות לכי לזירוז או משהו כזה בגלל האירוע אבל כן היו שאלות תדירות אם מתקדם משהו .. והיה מאוד קשה ומלחיץ. ולצערי בתי החולים עם ההלחצות שלהם לא עוזרים .. אני באופן אישי הלכתי רק למעקב בקופה כי ידעתי שבבית חולים ישגעו אותי יותר ורק בשבוע 42 הגעתי לבית החולים.
לצערי בימינו צריך להגיע לבתי חולים בגישה לוחמנית כי הם מתרכזים בעיקר בלכסות את עצמם ולא בטובת היולדת ..
אז מבינה אותך מאוד, חיבוק גדול !
כל עוד המדדים תקינים , אין האטות או מיעוט מים וכו' אין לך סיבה אמיתית להיות בלחץ
לק"י
אז לא הייתי מושכת מעבר להמלצות.
(ונראה לי שעד סוף שבוע 41 זו ההמלצה המקובלת הכי מאוחרת בבתי החולים).
הרופאה אמרה לי מפורש
ההמלצה של משרד הבריאות זה 41+3 אז אני ממליצה לזרז
אבל תדעי שהזירוז רק בגלל התאריך, שאר הפרמטרים טובים ואת יכולה לסרב. (ומאד עודדה אותי שלידה טבעית יכולה להתפתח)
וראיתי שזה ממש תלוי על מי נופלים מבחינת רופאים.
רופאים מבוגרים בדרכ יותר נוטים לשדר רוגע,
רופאים צעירים יותר מלחיצים.
אבל בפורום קראתי על בתי חולים שממליצים בסוף 41.
לק"י
היה לי חשוב להדגיש לגבי זה שהכל תקין. שלא תמיד רואים הכל בבדיקות.
(ולגבי בדיקות בקופה, לא בכל מקום זה אפשרי בשבוע הזה. וגם בקופה יש כאלה שילחיצו לזרז).
יש לך זכות להחליט מה שאת רוצה
הגוף שלך שייך לך ואת אחראית עליו🤍 ורק להגיד ש3800 זה גדול אבל לא מאד מכובד וכל הזמן נולדים תינוקות במשקל הזה בלידות טבעיות ואפילו במים....
גם במשקל של 4 ויותר
זה מאד תלוי הרופא ובבית חולים אבל לגמרי מבינים היום (לפחות בחלק מהמקומות 🫣) שתינוק גדול זאת לא עילה לניתוח!
בהצלחה שיהיה בקלות ובטוב בעז"ה 🤍
היא אדם בוגר, היא תתמודד
אם היא לא מצליחה להבין שהיא מלחיצה אותך אז עדיף לא לדבר כרגע
לא לזרוק עליי עגבניות🙈
אבל יש לי דונה ששמרתי עליה ממש טוב, למרות שעברה 3 ילדים.
ואני רוצה לשמור אותה גם לילד הבא אבל היא פגה תוקף לפני כמה חודשים..
בעלי חושב שזה קטע שיווקי וזה הזוי לזרוק סלקל שנשמר מעולה (באמת 90% מהזמן זה היה נכנס איתי לבית ולא נשאר באוטו בשמש)
ואני מתלבטת.
אני לא מסוגלת להחליט אוף!
מישהי שיש לה דונה חקרה את הסיפור הזה? והאם השתמשתן למרות שעבר התוקף?
ולא באמת חושבת שזה קריטי העוד כמה חודשים
ולרוב במילא רק לנסיעות קצרות
לילד הבא כן אקנה בתוקף
מציעה לך למכור אותה עכשיו יד שניה כמובן לציין שבלי תוקף
ולפני הלידה הבאה לקנות ביד שניה אחת טובה עם תוקף ארוך
אני לא יודעת מה דעתי על סוגיית התוקף
אני לא אקנה בלי נגיד .
באמצע
יש לי לגדולים יותר כסאות בלי תוקף שמשתמשת
אם הקפדת להכניס הביתה אז יש יותר מקום להקל
אבל בתור עגלה, אני חושבת שזאת עגלה לא בטיחותית בעליל
זה מצויין בתור כיסא בטיחות ולא מעבר.
(לפי התמונות היה נראה שהתינוקות שנפטרו שבוע שעבר היו בכזאת עגלה. איך אפשר להשאיר תינוק קטן לישון ולהיות שעות בכזה דבר מקומר?? אפשר לנשום תקין ככה?? אם הוא מרגיש חוסר אויר יש לו אפשרות לזוז??)
אולי לא הכי בריא לאורך זמן וגם על זה שמעתי שזה קשקוש.🤷🏼♀️
יותר מידי סיבות נותנים למוות של התינוקות ה' ישמור ..
אבל זה אולי הגביר את הסיכון.
ואני הסברתי בהודעה למעלה למה *לדעתי* העגלה לא בטיחותית.
כך הסביר לי רופא ילדים
הזווית הזו פחות בריאה מבחינת נשימה,
לכן בנסיעה זה בסדר כי זה זמן מוגבל
הבעיה שמשתמשים בזה כמו עגלה והילד כל היום בזה וזה כבר לא בריא ולא מומלץ.
לגבי התוקף- אם הכסא לא נשאר באוטו רב הזמן חושבת שכן הייתי משתמשת...
שאסור להשאיר תינוק בדונה ליותר מדי זמן.
זה סלקל לכל דבר אבל אם אני עושה יציאות קצרות כמו לאסוף את הילדים וכו אז זה לגמרי פתרון מצויין!
והיה חשוב לי לכתוב את זה
בסביבה שלי יש מלא משפחות שאפילו רכב אין להם
אבל קונים את הדונה כי זה אופנתי
לפעמים
נניח צריכה להתפנות אז שמה אותו בדונה
או שצריכה להכין אוכל והוא עצבני
ממה שאת כותבת זה סביר..
אני יודעת על תינוקות שיושבים שעות על העגלות האלו..
לטרמפולינה?
או ששניהם לא טובים
עם פחות זוית
זה יותר שכיבה מוגבהת.
ומבחינת בטיחות אסור לתת לתינוק לישון בה.
אז נניח התינוק שיחק שם חצי שעה- ארבעים דקות, עכשיו הוא בוכה שעייף אני ארים אותו משם וארדים אותו במקום אחר. בדונה יותר 'נוח' להשאיר לישון גם
עוד לא החלטתי מה לעשות
בינתיים ארוז יפה במחסן
הייתי בודקת דבר ראשון מבחינת ביטוח- האם הם מתנערים במידה והסלקל לא בתוקף ולפי זה גם מסיקה מסקנות
הדונה שלי באמת במצב מעולה וכואב לי עליה, הסיבה היחידה שארצה להחליף זה כדי להשתדרג לנשכבת
אנחנו לא משתמשים אחרי שעובר התוקף, אלא מעבירים הלאה למעוניינים. תמידיש מי שלוקח אז זה בטוח נפוץ...
מקפידה על התוקף ולא מחליפה. לא אומרת את זה כהמלצה. ואני יודעת שכמעט אף פעם אין פה תשובות כאלה...
אבל למעשה ככה זה אצלנו.
ג'יפיטי טוען שלדונה יש תוקף של 6 שנים אם זה עוזר לך.
האמת שאם אף פעם לא השארת בשמש, הרכב לא עבר תאונה עם הדונה ואת בטוחה שהילדים לא שיחקו איתה וזרקו בצורה חזקה או משהו (לצערי אני לא יכולה להגיד את זה על הדונה שלנו) אני כן הייתי משתמשת.
זהו היא נדבקה מהאחים שלה...
עצות?
אני ממש לחוצה ממנה ומהנשימה שלה.
בעלי חושב שאני מגזימה והכל בסדר אבל בגלל שהאף שלה כזה קטן אני מרגישה שזה יותר חמור מסתם צינון של ילד
את יכולה לנסות שמן אקליפטוס שמותר מגיל לידה (יש כמה סוגים, חלק מותר) או שמן אורנים בקפסולות בשם ג'נגבול (כתוב עליהן מגיל 3 חודשים אבל רופא אמר לי שמותר מלידה) או מי מלח שמותרים מהלידה.
זה די מעורר רחמים לראות אותם חולים בגיל הזה, אבל זה בטח יעבור תוך כמה ימים. מקסימום היא תנשום מהפה בינתיים ותאכל קצת פחות
לק"י
אבל ב"ה זה מסתכם בנזלת.
אז אני באמת שמה לו מי מלח לפי הצורך.
שהיא עוד רגע מתפרקת בכל הלבשה של גופיה, אז צינון ומחלות זה בכלל...
שימי אותה במצב מאונך עלייך, במנשא או משהו, ככה יותר קל להם לנשום. וכשאת ערה ומשגיחה אז אפשר גם להשכיב על הבטן, אצלנו ראיתי שככה הנזלת יותר יוצאת, הוא שוכב על הבטן וכשאני מרימה אז הכל מתחתיו מרוח בנזלת, כשהוא שוכב על הגב אז הוא נושם בכבדות כזאת אבל הכל מחוץ לאף יבש...
ביום היא ממילא בידיים..
או על הבטן ואני כל הזמן מסתכלת שנושמת
הלילה הגבהתי לה את הראש..
(לא שמה מנשא במשכב לידה אבל היא כן עלי בישיבה או בידיים אחרות)
וכשהתינוק שלנו היה מצונן הרופא ילדים הביא לי מיי מלח ומזרק
הייתי משריקה לו בעדינות מיי מלח לאף ואז הופכת אותו על הבטן ודופקת לו קלות על הגב איזה דקה
הנזלת נשפכת
ללכת לאוזניים או חלילה לרדת למטה
הסוג הזה מאד מומלץ, אני משתמשת בו המון, וזה מתאים מגיל לידה
אוטריוין מכיל תרופה,
זה מי ים שעברו עיבוד וזה בעצם כמו סתם מי מלח אבל בשפריץ, זה מנקה ופותח את האף.
אם את מחליטה להשתמש בזה, תנסי קודם כמה שפריצים באוויר כדי להיות בטוחה שאת יודעת איך ללחוץ על זה ולמנוע מצב שבניסיון לחיצה הבקבוק נדחף בטעות לכיוון התינוק.
קודם באויר. זה באמת חכם כי צריך להרגיש את ההתנגדות של השפריץ.
בהצלחה
וגם אז רק אם יש ביטוח משלים ברמה הגבוהה ביותר וכו'...
אם יש לך ביטוח רפואי פרטי זה הזמן להפעיל...
אמרו לי שרק ביטוח פרטי משלם על רופא פרטי בלידה רגילה.
אני הלכתי על זה בכל מחיר, כי היה חשש כבד שהלידה תסתבך. העדפתי להרגיש בידיים טובות
ל"סתם" לידה רגילה לא לקחתי.
השיער שלי ממש דק, לא בריא, מתנפח כזה לא יפה. אני בבית הרבה בלי כסש והמראה לא יפה..
חושבת שיהיה יפה לי החלקה (השיער די גלי-מתולתל) האם יש דרך לעשות החלקה ביתית?משו שיחזיק לזמן..
מה אפשר למרוח על השיער שלא יתנפח ככ? שמפו? ויטמינים אולי לקחת (שמעתי שיש משו לפוראבר, אשמח להמלצות) ..
משהו שיעזור לעבות את השיער? (שנה וכמה חודשים אחרי לידה..)
תודה!!!
היה לי גם כזה שיער ועשיתי החלקה.
אני עושה היום החלקות בבית, קונה חומר ואחותי עושה לי,
זה לא כזה מסובך ושווה ממש!!!
זה איכות חיים אחרת עם שיער חלק!
די התייאשתי מזה,
בתור רווקה שמתי מוס של חברת סאיוס
וזה עזר לי לשמור על תלתלים יפים,
היום בגלל שלאורך היום השיער מתכוצץ לו מתחת לכיסוי, זה כבר לא עוזר לי.
אבל אולי תנסי...
לגבי ההחלקה, אני אישית לא אוהבת חלק וגם הבנתי שזה הרבה התעסקות,
אבל המון עושות את זה ודווקא מרוצות...
עוקבת גם לעצות
טליה ארבל.
עושה קסמים בלי החלקות ובלי כלום.
כאילו, ממש להוריד מהנפח ואז זה ייראה כאילו יש לך טיפונת שיער
לא בדיוק הבנתי מה סוג השיער שלך, אבל אולי מוס של מתולתלות, זה מסדר את התלתלים והשיער נראה טוב ועם נפח.
אז אל, קודם כל
אפשר לשים שמן חוחובה אחרי שמייבשים עם מייבש שיער