מישהי יודעת באיזה גיל או שלב בהתפתחות עוברים לטיולון פשוט יותר? (אנחנו לא רוצים שהבייבי ג'וגר ישחק לגמרי) וכנ"ל לגבי כסא לאוטו.. הסלקל נראה לי צפוף לו והוא יושב.. יש מצב שכדאי לקנות כסא אחר?
תודה..
באמת פורום מבורך..
ענת=)אנחנו הערבנו את ביתנו לטיולון כאשר היא ידעה כבר לשבת לבד (וגם לעמוד)
כי הטיולונים הפשוטים הם במצב ישיבה של ממש.
(זה היה בסביבות גיל שנה 13 חודש.. היא נולדה בשנה מעוברת)
מעבר מסלקל לכיסא בוסטר היה כאשר ראיתי שהרגלים שלה ארוכות ויוצאות מהסלקל ומפריעות לה בהתנגשות עם המושב...
לגבי מה שהתקן אומר שהסלקל /בוסטר הם ממשקל מסויים עד משקל מסויים. זה גם נכון, אך לא צריך ללכת עם זה בדיוק במספר!
למשל בוסטר הוא ממשקל 9 קילו. והבת שלי היתה קצת פחות כשהיא עלתה עליו לראשונה.(בגם בסביבות גיל שנה, שנה+)
ב"הצלחה בהחלטה!!
ב"ה
אינני יודעת איך הוא נראה
.
לכל תינוק מתבגר יש מבנה גוף שונה..
למשל הבת שלי בת קרוב לשנתיים והיא אומנם בגובה ומשקל תקין והכל.. אבל מבנה הגוף שלה רזה.
וזה לא סתם- ההבדל מאד גדול בשעת תאונה ל"ע או בלימה חזקה!
הישיבה נגד כיוון הנסיעה שומרת על הראש-עורף-גב בזמן תאונה.
אני לא הייתי ממליצה להעביר בגיל כ"כ צריך למרות הקושי הגדול (גם אצלי הם ממש שונאים לשבת בסל-קל...)
לדעתי, תחכי שיתקרב לגיל שנה ורק אז תעבירי.
יש גם אפשרות לקשור חלק מהכסאות שהם ממשקל 9 ק"ג נגד כיוון הנסיעה. כסא כזה אולי הוא יאהב יותר- כי כך יהיה בישיבה ולא יצטרך לשכב ולהצטופף בסל-קל.
לא לפי גיל.
צריך להעביר מסלקל כשחצי ראש (גובה האזניים) בולט (אפשר גם קודם), וממשקל 9 ק"ג לפחות.
מהרגע שילד יושב בעצמו הוא יכול לנסוע עם הפנים לכיוון הנסיעה.
יש כיסאות שאפשר לשים גם נגד כיוון הנסיעה, תבדקי מה יש לך (והם לא יותר יקרים!).
המידע הוא מחבר שהיה קצין בטיחות בשילב...
החוק הוא לפי משקל וגם גיל, ולא סתם. 90% מהתאונות ל"ע הן חזיתיות - זאת אומרת שיש ברגע ההתגשות תנופה קדימה ולאחריה אחורה. החוליות הצואריות של תינוק אינן בשלות ולא יכולות לעמוד בלחץ הזה, ולכן הוא צריך בדיוק הפוך - לקבל תמיכה מלאה בתנופה הראשנה - לכיוון הנסיעה.
מתי החוליות בשלות מספיק?
אי אפשר לדעת בדיוק. כל ילד מתפתח קצת שונה. אבל יודעים בוודאות שכאשר הילד עובר את גיל שנה וגם שוקל יותר מ 9 ק"ג - הן בשלות בוודאות. לכן ההגדרה הזו.
תינוק 10 ק"ג פחות משנה - בהחלט אי אפשר לומר שהחוליות הגיעו לבשלות.
הפיתרון לתינוק ששוקל הרבה או שצפוף לו הוא באמת כמו שאמרו כיסא עם אפשרות לקשור הפוך לרכב.
יותר בטוחה, מחויבת עד גיל שנה ומומלצת עד גיל שנה וחצי-עד שהכיסא וגודל הילד מאפשר....יש כיסאות בטיחות שאפשר לחבר בניגוד לכיוון הנסיעה....
ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים מאמץ את ההמלצה החדשה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים: להמשיך ולהושיב פעוט בנסיעה ברכב
נגד כיוון הנסיעה עד גיל שנתיים לפחות!
מהנסיעה הראשונה ובכל נסיעה יש להושיב את התינוק במושב בטיחות/סלקל כשפניו נגד כיוון הנסיעה. חשוב לוודא כי מושב הבטיחות מתאים להתקנה כנגד כיוון הנסיעה (ניתן לבדוק זאת בחוברת הוראות היצרן המצורפת).
מה אומר החוק?
עפ"י תקנת התעבורה 83 א' חובה להושיב תינוק נגד כיוון הנסיעה עד גיל שנה. כמו כן, חל איסור להושיב תינוק/פעוט מול כרית אוויר פעילה.
המלצת ארגון 'בטרם': המלצתנו היא להושיב ילדים לפחות עד גיל שנתיים נגד כיוון הנסיעה.
מדוע יש לשבת נגד כיוון הנסיעה?
בעת בלימת הרכב, גוף הילד נע במהירות רבה לעבר כיוון נסיעת הרכב והוא זה שסופג את מרב האנרגיה המופעלת בעת הבלימה, באמצעות הרתמות איתן הוא חגור. מאחר והמבנה הפיסיולוגי של התינוק / פעוט אינו מפותח מספיק, גופו יתקשה לספוג את האנרגיה המופעלת עליו והתוצאות עלולות להיות חמורות ואף קטלניות. לעומת זאת, בעת ישיבה כנגד כיוון הנסיעה, גוף הילד נבלם על ידי גב מושב הבטיחות, ובכך מעניק לו שטח פנים גדול יותר לספיגת האנרגיה.
מדוע לפחות עד גיל שנתיים?
המלצתנו היא להמשיך ולהושיב פעוט כנגד כיוון הנסיעה לפחות עד גיל שנתיים, במושב בטיחות המתאים לעגינה כנגד כיוון הנסיעה, המתאים לגילו ולמשקלו של הילד. ממחקרים שונים עולה כי ילדים בני שנה עד שנתיים היושבים נגד כיוון הנסיעה בטוחים פי 5 ויותר מילדים בגילים אלו, היושבים עם כיוון הנסיעה. לאור זאת פרסמה האקדמיה האמריקאית של רופאי הילדים המלצה חדשה (מרץ 2011) לפיה יש להושיב ברכב פעוטות עד גיל שנתיים, נגד כיוון הנסיעה, ולא רק עד גיל שנה כפי שהייתה ההמלצה עד היום.
למידע נוסף בנושא לחץ כאן
מהם המושבים המתאימים לתינוק בגיל הרך?
סל-קל המאושר לשימוש כמושב בטיחות ברכב, עם או בלי בסיס.
מושב בטיחות המתאים להתקנה גם נגד וגם עם כיוון הנסיעה.
המלצות לשימוש במושב הבטיחות נגד כיוון הנסיעה:
אסור למקם את מושב הבטיחות במושב שליד הנהג במידה ומותקנת מולו כרית אוויר פעילה.
מושב הבטיחות צריך להיות מותקן בזווית של 45 מעלות ביחס למושב הרכב.
רצועות מושב הבטיחות בהן חוגרים את התינוק צריכות לצאת מהחריץ שמתחת לכתפיים של התינוק.
*יש לשים לב להוראות היצרן בדבר הגבלות המשקל המותר לישיבה עם וכנגד כיוון הנסיעה ולפעול על פיהן*
לטיולון כשהוא יושב לבד כבר- זה אחלה
הרוב סביב גיל שנה מעבירים
הסלקל הוא בעייתי בשלב הזה שהתינוק כבר יושב או עבר את ה - 9 ק"ג גם אם כתוב שזה עד גיל שנה. מה שצריך זה כסא בטיחות רגיל המתאים לתינוקות קטנים אך חובה לחוגרו הפוך לכיוון הנסיעה. זו לא אותה נוחות וקלות של חגירה כמו סלקל, אך התינוק יושב מצוין. ברובם יש גם כרית נשלפת שמקטינה אותם לחודשים הראשונים. בכל אופן המידע הכי נכון נמצא כנראה באתר של טרם. בהצלחה!
לא נראה לי שצריך לחשוש. אם הוא כבר יושב לבד אז סבבה לגמרי, וגם אם לא- כל טיולון אפשר להשכיב.
אישית, שלי היו בטיולון מושכב מגיל 0 והכל היה בסדר..
היי אני לא יודעת מה לשעות
אני בשבוע שמונה כמעט
וכבר שבועיים סובלת מבחילות ומידי פעם מקיאה..
ממש לא קל לי ..
ניסיתי לקחת סיקריד אבל לא ממש עזר לי..
אני לרוב כשאני בבית מושבטת למיטה ולא עושה כלום כלום..
אני מצליחה איכשהו ללכת לעבודה (אך מחסירה יחסית הרבה) בעבודה אני מצליחה לעבוד יחסית בסדר..
מה אפשר לעשות?
יש לציין שאפילו לא ביצעתי אולטראסאונד ראשוני , אני מחכה לשבוע 10 על מנת לבצע ביטני..
צריכה קצת חיזוקים ![]()
קודם כל חיבוק,מוכר ההרגשה הזאת של תחילת הריון,
נסי ג'ינג'ר אולי זה יעזור לך.
לאכול ארוחות קטנות וצפופות,קרח,לימון,קרקרים/צנימים/טוסט.
לאכול על הבוקר,ואח"כ לצחצח שיניים.
בהצלחה,בדר"כ זה עובר אחרי השליש הראשון.![]()
גם אני סביבות אותו שבוע עוד לא עשיתי us (יותר נכון עשיתי אך ההריון היה מדי צעיר מכדי לראותו)
וגם סובלת מבחילות איומות- בעיקר בבוקר ובערב שגם די משבית אותי...
אבל אל תלמדי ממני...
מה שאני עושה זה כל היום להתלונן לבעלי כמה בחילות יש לי...
אבל תאמיני לי זה שווה הכל!
משתדלת לשמוח ולחשוב על הסוף הטוב וגם מנסה(!) לאכול כל הזמן ארוחות קטנות שקצת עוזר לי..
בהצלחה לנו!!
היעקר בשמחות ושיהיו בעזרת ה' ילדים בריאים וצדיקים!!
דרך אגב:
סתם שתדעי מי שמקיאה הרבה -בספר של הבן איש חי כתוב שיהיו לה ילדים יפים...- אז זה שווה לא?!
(ולמי שלא מקיאה נא אל תעלבו..
)
אני בערך בשלב שלך של ההריון וממש מזדהה עם ההרגשות. לא קל.
אבל מנסיון אני יכולה להגיד ששכיבה במיטה רק מחלישה יותר.
בשבתות אני סמרטוטה כי אני מרשה לעצמי להיכנע לחולשה.
לעומת זאת ביום שעלי להגיע לעבודה אני עושה את זה כמו גדולה.
זה לא אומר שאני לא מקיאה על הבוקר, ואני עדיין חלשה גם בעבודה
אבל זה אפשרי לתפקד.אל תקחי ימי מחלה. תשתדלי לעשות ממאמץ ולקום על אף הקושי.
לא יודעת אם זה הריון ראשון שלך, אבל הריון ראשון יש רק פעם אחת- ככה אמרו לי,
וזה מה זה נכון. אח"כ את כבר חייבת לתפקד בשביל הילדים שלא מעניין אותם שעכשיו אמא בהריון.
אז אני מציעה לכולנו להשתדל לדאוג לעצמנו, לחזק את עצמנו, לנוח כשאפשר
אבל בהחלט לא יותר מידי כי זה רק מחריף את המצב.
העיקר שתרגישי טוב והכול יעבור בשלום,
בהצלחה
לדאוג שכל היום יהיה לצידך בקבוק מים , ולא יעברו 20 דקות בלי שתקחי לגימה. סימן לכך שהניסוי מתבצע , השפתיים תמיד לחות. אני לא יודעת אם זה יעבוד עבורך, לכן אני קוראת לזה ניסוי. אצלי זה עבד . כן , הולכים המון לשירותים - אבל אין כמעט בחילה!
וחיזוקים לסיום : חזקי ואמצי ורפואה שלמה לך ! מישהו מתוק ומדהים צומח לו שם . מותר לנוח ולהתפנק (אפילו רצוי)
הייתי מציעה אולי מיץ, או מים בטעמים, או ויטמינצ'ק...
מה שלי עזר היה בקבוק ויטמינצ'יק +קרקר
איך משהו שעוזר למישהי אחת , עושה הפוך למישהי אחרת ...
א. צריכה המלצה על ארגונית, ואיפה אפשר לקנות אותה. כזאת שנתלית על העריסה/מיטה עם אופציה לתליה גם על הקיר, שאפשר לשים בה טיטולים, מגבונים, משחות וכד'.
ב. זה הגיוני שהקטנצ'יק יונק כל שעתיים, (ולפעמים אפילו אחרי שעה וחצי מתחילת הארוחה הקודמת)? כי אחרי שעתייים אני לא תמיד מלאה מספיק והוא מחסל את שני הצדדים תוך רבע שעה ומתעצבן שאין לו עוד... למישיה יש תובנות או עצות בנושא?
ג. אם הוא פלט טיפה - זה אומר שלא צריך לתת לו עוד לאכול, גם אם הוא מראה סימני רעב עצבניים? או שזה לא אומר כלום?
ד. למישהי יש ניסיון משמעותי עם כדורי החילבה ללא ריח? עד כמה משתלך לקנות אותם - הם באמת מגבירים? אצלי הבעיה היא קצב ההתמלאות - הם עוזרים גם להתמלאות מהירה?
ה. ועוד משהו לגבי הכזורי חילבה ללא ריח - מה המחיר שלהם בחנויות השונות? יש של כמה חברות או רק סוג אחד?
ו. תודה רבה מראש!
בינתיים רק תזכירי לי: בן כמה הפיצפון?
יכול להיות שתה מלימון גראס פוגע בתפוקת החלב כמו נענע ושיבא?
בוודאי שכן.גם אצלי הראשונה ככה.אכלה כל שעתיים אולי שעה וחצי
לגבי סימני העצבנות:לפעמים הם בגלל שהוא עייף מאוד ומנסים להאכיל אותו, ומנגד ייתכן שהוא פשוט לא ינק כמו שצריך
(שימי לב לאופן שבו הוא מחזיק את הפיטמה). או שהפריעה לו הפליטה או אולי גזים.אל תמהרי לחרוץ עובדות שאין לך חלב..אחרי לידה יש כמות גדולה של חלב עד שהגוף מאזן את עצמו.לדעתי לא כדאי לך להתערב עי תרופות וכו'.
ג. זה לא אומר כלום.יכול להיות שהפליטה דווקא הפריעה לו לאכול נכון והוא צריך להמשיך לינוק.
כל התחלה זה קצת קשה,בהמשך בעזרת ה' תתרגלו זה לזו..
אני יודעת שבאופן כללי הוא אוכל די טוב ברוך השם לפי הטיטולים...
מה שהתכוונתי זה שיש פעמים שאני מרגישה על השד שהוא כבר ריק - אחרי שהוא אכל ממנו כבר כמה דקות. ואני כמובן בודקת אם הוא עצבני מגרבס או טיטול מלוכלך. ואחרי כל זה, הוא עדיין עצבני שהשד כמעט ריק (כי לא היה לו מספיק זמן להתמלא).
נשמע לי לא סביר שאחרי שבועיים כבר זה ככה . את שותה מספיק?הימים האלו כ"כ חמים וזה כ"כ חשוב למניקות לשתות הרבה! (3 ליטר!). ואת אוכלת טוב?
ב. בגיל הזה אכלו אצלי גם כל שעה..
ג. אם פלט- אולי זה הפריע לו לאכול.
אולי יש לו גזים ולכן עצבני, ולא מרעב. נסי לקפל לו את הרגליים.
איך את מרגישה? את נחה? מתאוששת? זוכרת לחזור לחיים רק לאט לאט ולא בבת אחת?
כן, כל שעתיים זה קלסי לגמרי, ואם יוצא לפעמים כל שעה - גם לזה יש מספיק תקדימים D: אל תשכחי שלפני שבועיים הוא קיבל מזון כל שעות היממה ברציפות, אז באמת שכרגע גם שעה הפסקה בין לבין היא שינוי משמעותי בהרגלי האכילה שלו. עוד דבר - אחוז השומן בחלב אנושי נמוך ביחס לאחוז השומן של יונקים אחרים. שמעתי פעם בהרצאה של ד"ר שרון צברי שיש לזה מטרה אבולוציונית: התינוק, גור האדם, לא מסוגל להחזיק את עצמו על אמו בכוחות עצמו, והוא צריך לגרום לה באיזו שהיא דרך להרים אותו בידיים מספיק זמן ביום (חיוני להתפתחות תקינה), אז הדרך שהטבע (=בורא עולם, אבל את זה היא לא אמרה...) גורם לזה היא להצריך את התינוק לינוק כמעט ברציפות לאורך היממה, כך שלאמא כביכול אין ברירה אלא להחזיק אותו עליה ולהניקו.
עם זאת, נשמע שאת חוששת שיש חוסר, ולכן חשוב לבדוק. הדרך הכי יעילה לבדוק היא לעקוב אחרי מה שהוא מוציא - כך אפשר לוודא שנכנס מספיק. אם יש שישה חיתולים רטובים היטב ביממה, ובגילו הוא אמור לנפק גם שלוש יציאות יפות ביום (לא כתם קטן אלא יציאה על אמת) - אם שני אלה בסדר, הכול בסדר, ואין צורך להטריד את עצמך בענייני חילבה וכאלה. שימי לב שתחושת מלאות היא מבחן לא טוב לכמות הייצור. שד רך זה תקין לגמרי. החלב ממשיך להיווצר ממש תוך כדי היניקה, וכמה שהוא יינק יותר - יהיה יותר חלב.
מה הכוונה מחסל תוך רבע שעה? האם הוא אוכל מצד אחד עד שמספיק לו ואז עובר לצד שני? אחוז השומן בחלב עולה ככל שההנקה מתמשכת, ולכן חשוב לא להעביר אותו צד באופן יזום אלא לתת לו להמשיך על אותו צד, כדי שישבע מהשומניות הגבוהה. עד שעוזב מעצמו. אם גם אחרי שהוא עזב מעצמו את השני הוא לא מרוצה, אפשר להחזיר אותו שוב לראשון, וחוזר חלילה. אלא אם כוונתך היא שהוא מתרגז ולא מוכן לינוק, ואז צריך לחפש מה הבעיה בכיוון אחר.
לפליטה אין משמעות. הוא יכול להמשיך לינוק.
אין לי ניסיון אישי עם חילבה ללא ריח, אבל מחברות שמעתי שעובד. אבל אין צורך לקחת סתם... נראה לי שהם גם די יקרים.
כמו שאמרתי - ב"ה אני לא חוששת שאין מספיק חלב. פשוט המצבים האלה שאני צריכה להעביר אותו משד לשד כל כמה דקות מבעסים קצת וגם מעיקים, כי אני אף פעם לא באמת בטוחה שהגיע הזמן לעבור... אז חיפשתי דרך לא להגיע אליהם. אבל אם את אומרת שככה זה ואין דרך לא להגיע למצבים כאלה (שקורים לנו אולי פעמיים ביום וב"ה לא בכל הנקה), אז אני מעכשיו בע"ה אהיה שלמה יותר עם זה!
ואם כבר אנחנו מדברות- יש לי שאלה שקשורה ללידות שאולי את יודעת:
יש מחקרים שמדברים על קשר בין קרעים לכיוון פי הטבעת לבין תנוחת הלידה?
אבל נשמע מאוד סביר שיש קשר. את יכולה לנסות לשאול בפורום לידה פעילה בתפוז - יש שם ידעניות גדולות.
תגידי, הפעמיים בערך ביום שהוא יונק עצבני כנ"ל הן בערב? (אצל רוב התינוקות ההנקות האינטנסיביות יותר הן בערב).
היא לא כ"כ קשורה לפה,
אבל אולי תוכלו לעזור לי.
אני רוצה להצטרף לפורום נשואות בלבד,
ופניתי ל2 מנהלות של הפורום
ולא קיבלתי תשובה.
מישהי יודעת איך אפשר להצטרף?
את צריכה להיות פעילה בפורומים הפתוחים זמן מה- לכתוב, להגיב, ש"יכירו" אותך.
זה אחד מהתנאים לקבל אישור כניסה לשם.
נסי לשלוח מסר לשירשור ולשיר השירים בהצלחה!
אולי הן עוד לא ראו..
לוקחת קצת מים , שמה בפנים קוואקר עם ט י פ ו נ ת סוכר (3 כפיות קוואקר , רבע כפית סוכר חום) וקינמון . הוספתי לזה תפוח מגורד , וגם שקדיה . הדייסה הזאת היתה להיט כל החורף .
נדמה לי שסולת זה גם טוב , אבל אין לי נסיון .
אפשר קינואה בתנאי שמבשלים את זה טעים .
בהצלחה!
יש רעיונות לעוד מישהי?
להרטיב את זה עם רוטב, הם אוהבים מאוד.
גם פירה יכול להיות מנת דגן, אורז מעוך.
בהצלחה.
פירה לא יכול להיות מנת דגן. זה מנת פחמימות למיטב ידיעתי.
ולפותחת השירשור-
בגיל שמונה חודשים כבר אמורים לאכול קצת אוכל מוצק.
קווקר נראה לי הכי מזין מכל סוגי הדייסות.
אז פשוט תבשלי דייסת קווקר לפי ההוראות הרגילות (מים וקווקר. סוכר או ממתיק אחר נראה לי מיותר בגיל הזה.) בסיר ותתני עם כפית.
פחמימה = רכיב שאולי יש גם בכמות סויימת בדגנים.
כמדברים על מנת דגן, מתכוונים למנת פחמימה..
ומנת פחמימה כוללת גם דגנים כפשוטו וגם תפוא ובטטה מהירקות.
ככה זה. זה ההגדרות.
לא יודעת מי המליץ לה על מנת דגן, אבל לזה הכוונה
דגן זה פחמימה שונה מתפ"א.
תפ"א זו פחמימה ריקה.
דגנים (קוואקר, קינואה, סולת וכו') הם פחמימה מורכבת יותר, יותר משביעה ויותר בריאה, גם לתינוקות וגם לנו...
צר לי אך את לא יכולה לדעת באיזה נימה כתבתי מה שכתבתי.
אז אל תעירי לי הערות כאלו, ככה אני ואצלי זה מתוך חיבה.לא זלזול חלילה במי שאני לא מכירה.
אני פשוט מבינה בתחום אז שלפתי את התשובה בלי להסביר למי שלא מבין את ההבדל.
קמח אורז וסולת לבנים, הם שווים לתפוא.
רק אם מלאים הם כמובן שונים ממנו.
ודייסת קווקאר לא תעשה טוב לבן שלך, עדיף לחכות עד אחרי גיל שנה,
זה לא טוב למערכת עיכול העדינה שלו.
נכון ש"מלא" זה בריא יותר, תלוי מתי ותלוי למי.
תינוקות נותנים הכל "לבן"
בהצלחה, נראה לי שאסיים כאן את תרומתי לאומה
לתפו"א יש ערך תזונתי נמוך מזה של קמח, אורז וסולת לבנים. לכן בטיפת חלב ממליצים לתת לתינוקות בטטה ולא תפו"א כי לבטטה יש ערך תזונתי גבוה יותר.
השרירים\עצמות שלהם לא חזקים וזה יכול לפגוע שם בהתפתחות של משהו.
אבל אפשר להחזיק כזה בחצי ישיבה שאז הגב בעצם נשען עלייך ואת מחזיקה עם היד את הגוף לאורכו שעמוד השידרה יהיה יציב ומושען על משהו.
שזה עלול לעודד אותם להתחיל ללכת לפני הזמן. שלב הזחילה הוא חשוב מאוד, וזה לא טוב כשתינוקות מדלגים עליו או מקצרים אותו יותר מדי.
כשעושים דברים קודם הזמן זה פוגע לא פחות מכפי שפוגע כשעושים דבר שזמנו פג.
לשאלתך הספציפית, השבה או העמדה של התינוק לפני שהוא בשל לכך יגרמו לו בעתיד כאבי גב ובעיות אורתופדיות נוספות.
בכלל, רוב בעיות אורתטפדיות של האדם הנם תוצאה של הליכה ישרה (כלומר על 2 רגליים),כך שככל שילדך יעבור למצב זה מאוחר יותר - כך יהיה בריא יותר...
שאלתי גם אחות בטיפת חלב וגם רופאת התפתחות ושתיהן אמרו לי שהבעיה היא רק כאשר התינוק שעון כך שהוא צריך לאמץ את השרירים שלו שעדיין לא מפותחים. אבל תינוק שיושב על אחד ההורים, שההורים מחזיקים אותו כך שהוא לא נדרש לשום מאמץ, זה בסדר.
כריות, כסא אוכל וכו' לא נחשבים כתמיכה מספקת ודורשים מהתינוק מאמץ שאינו בריא.
האם זו בעיה לחסן תינוקות נגד צהבת בי
במידה וקיימת צהבת?
יש רק דרך אחת ויחידה להדבק מצהבתB וזה - דם.
במילים אחרות,בזמנינו, כשכל המחטים חד-פעמיים אם לא עשו לתינור עירוי דם הואיכול להדבק אך ורק מהאם הנגוע בזמן הלידה.
לתינוקות כאלה נותנים חיסון פסיבי, שנחשב לאחד הבטוחים ואחד היעילים בין החיסונים. כשנותנים אותו מיד אחרי הלידה הוא מונע את התפתחות הצהבת אצל התינוקות יפה מאד.
אתמול התקשרתי לקבוע תור אצל הרופא שלי והוא אמר שמכבי עכשיו העבירו את כל התורים שלו לזימון תורים.
התקשרתי לזימון תורים וענה לי צעיר בלתי רגיש שטען שאין מקום אצל הרופא שלי עד יולי ושעד אז הבדיקה כבר לא רלוונטית ושהתקשרתי מאוחר מדי.
אמרתי לו שאני תמיד מתקשרת שבועיים לפני . והוא אמר שזה אף פעם לא ככה בזימון תורים אז הסברתי לו שקבעתי תמיד אצל הרופא עד עכשיו עם הטלפון שהם העבירו אליי.
הוא הכחיש וכמו קיר לא הסכים לשמוע ולקבוע לי תור. מה לא ברור לו שרופא הנשים בהריון זה אחת הנק' הרגישות ביותר??
מיד התקשרתי בדמעות לרופא והוא אמר שמחר הוא חוזר ממילואים וינסה יחד עם המזכירה לקבוע לי תור ושבזימון תורים ממש הגזימו כי יש לי טווח של 5 שב' לבצע את הבדיקה הזאת.
אני נמצאת גם בתקופה קשה בלי קשר להריון ומאז הדמעות לא הפסיקו לרדת במשך שעה עגולה ![]()
הלפ מי!!
ב"ה
יקירה! כמה שאני מבינה לליבך!!
בהריון הקודם גם היה לי קטע כזה עם מזכירה שכנראה יותר מידי שחוקה במערכת הזו...
זה באמת פוגע וגם ככה כל ההורמונים שוטפים אותנו...
אך אני למדתי ממהריון הקודם להיות יותר אסרטיבית גם כשזה קשה.
לדעת להבהיר למזכיר/ה את הצורך בתור דחוף!! ושיקבע לך אפילו בין התורים.
אם צריך אפילו לאיים בלעזוב את הקופה או להתלונן עליו...
(לכל קופה יש מערכת תלונות...)
ב"הצלחה ורק בריאות!!
חוץ מזה, מרוב הדברים שנחתו עליך את ממש במתח ומצוקה רגשית.
אני מאד ממליצה לך לקחת - בנוסף לפרנטל ולא במקום! - קומפלקס ויטמיני B לחודש-חודשיים.
וגם תאכלי אבטיח.
תרגישי טוב!
ההתפוצצות של האפנדיציט לא אמורה לפגוע ברחם, אבל זה בכל זאת מסוכן.
לאמא שלי היה אפנדיציט בהיריון ולא גילו את זה אלא רק אחרי הלידה, וזה כבר היה כמה שבועות אחרי שזה התפוצץ...
אפנדציט זה אחת מהסיבות שכן עושים ניתוח אפילו בהריון.
לי היה אפנדציט בהריון, ועד שהלכתי לבית חולים, ועד החליטו שזה באמת אפנדציט (מאוד קשה לאבחן אפנדציט בהריון) ועד שניתחו הוא התפוצץ ואני כמעט מתתי, ולמעשה זה היה בניסי ניסים שאני בכלל עוד בחיים.
אפנדציט שלא מטופל בזמן עלול להוביל חו"ח למוות.
(עד עכשיו היה ההפחדות, ומצטערת אם אני מלחיצה, מה לעשות זה דבר מסוכן, עכשיו צפירת הרגעה)
הניתוח הוא לא מסובך בכלל. ובחודש ראשון בודאי אפשר לעשות אותו בשיטה החדשה, בלי שצריך ממש לפתוח את הבטן, ואם התאוששות קלה בהרבה.
בסכ"ה אפנדציט שאובחן ומטופל בזמן זאת לא בעיה קשה בכלל
שתהיה רפואה שלמה
ניתוח אפנדציט כמו שכתבו לך לגשת לביה"ח.
בשורות טובות
הטיפול הוא אחד ויחיד - ניתוח.
הניתוח בשליש הראשון של ההאיון לא שונה מניתוח ללא הריון.
תזדרזי להינתח, כי כל דחיה מעלה סיכויים לסיבוכים, ח"ו.
שיהיה לך בהצלחה בניתוח!
ואנחנו נתפלל עבורך, שתראי ישועות גדולות.
לכל המתפללים עבורך בקשי שיתפללו שבוע: הסיבוכים מתפתחים בד"כ תוך שבוע מהניתוח. אם תעברי את השבוע הראשון לאחר הניתוח ללא סיבוכים - כל הסיבות לחשוב שיצאת מזה בשלום.
רציתי רענון לגבי מה אפשר לקחת שעוזר להפסיק את הדימום אחרי לידה. אני עוד לא בשלב הזה, ילדתי לפני כמעט שבועיים, אבל רציתי לדעת מה אפשר לעשות וכמה זמן אחרי הלידה אפשר לקחת?
אני זוכרת שיש תה פטל שעוזר. מה עוד?
תודה רבה
את יכולה להתחיל מעכשיו כל בוקר לשתות לימונדה 3 לימונים לסחוט עם מעט סוכר.
יש תה חליטת ילקוט רועים,יש גם משהו עם רימון.
בהצלחה!
הומאופתיה מצויינת ויש צמחי מרפא
חליטה מהמחיצות של הרימון
מה שלומכן ? אז ככה אני 8 חודשים אחרי לידה שניה,מקבלת מחזור די סדיר 30- 35 , מניקה בחודש האחרון ממש ירדתי בהנקות והופס היום לאחר 41 יום קיבלתי
בשניה הראשונה ההיתי בטוחה הפלה .
אוף לפעמים אני חושבת שמשהו לא בסדר אצלי, אני יודעת שאני צעירה אבל אני רוצה ליהיות כבר בהריון שוב.....נכון שזה לא מוזר? אני באמת באמת והכי אמת רוצה מבקשת ומתפללת כ"כ מבאס לקבל..
טוב תעודדו אותי קדימה..
והכל בא בזמנו ובעיתו. אל תדאגי, את תיכנסי שוב בהריון , עוד מעט תכתבי לנו שאת מחכה לשלישי! בהצלחה!
גוף של אישה צריךלהתאושש והשתקם בין הריון להריון. לכן הקב"ה בחוכמתו ברא את המנגנון הזה שהנקה מונעת הריון. את צריכה לשמוח שיש מי שמשגיח על הבריאות שלך...
אז נכון שירדה קצת ההנקה, אבל אלא תהליכים שלא מתרחשים בין רגע. כמו שהרבה פעמים לא מיד כשמתחתנים נכנסים להריון, כך גם כאן.
1. אני משתדלת להשתמש כמה שפחות בסבון אצל הילדים. אני שמה כמה טיפות באמבט (רגיל) מלא. סבון נוזלי לתינוקות.
כמובן, לא כולם רגישים כל כך. פשוט תראי איך זה אצלכם
2. אבקת כביסה ללא רכיב ה"ביו", מתאימה לתינוקות. חלק מהתינוקות (והאנשים) עלולים להיות אלרגיים לרכיב ה"ביו" באבקת כביסה. אם אין ביו - אין בעיה.
3. אני בעד כמה שפחות, וכמה שיותר מאוחר
1) אם הסבון לא עושה לתינוקת פריחה או בעיות בעור אין חובה להשתמש בסבון תינוקות.
אך אני הייתי ממליצה כי עדיין העור שלהם עדין (עד גיל 3 בערך..)
לי יש בקבוק גדול של סבון תינוקות של ד"' פישר וכל פעם ממלא לקטן. (למרות שכעת משתמשת עם סבון שיבולת שועל בגלל פריחה)
2) אבקת כביסה אני פחות מקפידה. מסביבות גיל שנה אני מכבסת לה עם אבקה רגילה, ועם בגדים שלנו.
אך מפרידה צבעוני לבן..
וכך גם מרכך. משתמשת בריח טוב ואחיד לכווווולם 
3) אני התחלתי לתת במבה כמה שיותר מאוחר. שנה,שנה+ (למרות שיש שנותנים לפני) כי מעדיפה שתתרגל לאוכל בריא ולא לנשנש חטיפים.
גם כיום, הקטנה בת שנה ושמונה והיא אוכלת שקית במבה אחת לשלוש שבועות...
לרוב אצל הסבתות..
לגבי מוצרי חלב אפשר כבר מגיל 8חודשים לתת יוגורטים, גבינות... חלב ממש התחלתי לתת מגיל שנה וגם לא הרבה..
אולי כי היא מעדיפה מטרנה.
1. סבון תינוקות הוא בד"כ אל- סבון כלומר כזה שמתאים לעור שלהם . סבון רגיל לא יעשה ריחה אבל בטווח ארוך פחות מתאים .
2. אבקת כביסה אנ מכבסת את הבגדים של הינוקת (בת 4 חודשים) יחד עם שלנו כמעט מההתחלה. בדקתי בפעם הראשונה שזה לא גורם לה גירוי בעור ואז הכל בסדר.
במכונות שאני שמה את הבגדים שלה אני משתדלת שים בגדים במצב די נקי (בלי כתמים קשים וכו') ואז קצת פחות א. כביסה.
אם אין רגישות לא. כביסה רגילה אני לא רואה סיבה לכבס בנפרד. (צריך המון בגדים וסתם כדי להיע למכונה נפרדת).
4. במבה עשויה מבוטנים שזה מאוד אלרגני מומלץ לא לתת לפני גיל שנה.
מוצרי חלב בחשיפה איטית- לבדוק שאין אלרגיה - אם אני לא טועה מגיל 9 חודשים.
בהצלחה.
א. לדעתי אפשר לרחוץ תינוקות ופעוטות עם מינימום סבון. הסבונים, גם העדינים, מלאים כימיקלים וזה לא משהו...בכל מקרה גם בסונים נוזלים היום הם יחסית עדינים, כך נראה לי.
ב. אני קונה עם הלידה חבילה של אבקה לתינוקות ומשתמשת עד שנגמר, וזהו.
אפשר גם להשתמש בכדור כביסה, למשל, וא צריך מעט מאוד אבקת כביסה, אם בכלל.
ג. לגבי במבה ומוצרי חלב. צריך להיזהר, כי שניהם אלרגניים ומשפיעים מאוד על מערכת הנשימה אצל קטנים וגם אצל גדולים. לי אישית יש שתי בנות עם רגישות במערכת הנשימה ופשוט אין לנו מוצרי חלב בבית, בטח שלא בחורף. (בטיפול בחדר מלח אמרו לנו "הלוואי שכל הילדים כאן היו מפסיקים לאכול מוצרי חלב. שני שליש מהבעיות היו נפתרות..).
במבה אני מאוד משתדלת שלא יאכלו בכלל. בכלל, עדיף פירות מאשר חטיפים.
אני אישית מכבסת לה באבקה רגילה עם הכביסה שלנו,לדעתי הכרחי במיקרים שהאבקה הרגילה באמת גורמת לפריחה
אולי אפשר סבון נוזלי רגיל
היא רק בת 8 חודשים שתכיר קודם מזון יותר בריא מבמבה
זה אומר שמופיעה שם תמונה של תינוק!
וזהו.
אם כתוב גם baby או משהו כזה, זה לתינוקות.
והם מעצבנים שהם שמים תמונה של תינוק ומבלבלים אותנו!
כפי שציינה בת 30 , הסבונים מכילים המון כימיקלים, בין היתר, חומר מקציף בשם סודיום לאורל סולפיט, בקיצור SLS שידוע גם הוא כמסרטן, וכן פרבנים.
SLS הוא דטרגנט גס מאד, וכאשר הוא בא במגע עם העור הוא עלול לגרום לדלקות עור,
לאובדן שיער, לעצירת שתן, ונזק אפשרי להתפתחות העיניים אצל ילדים קטנים.
בתעשייה משמש חומר זה למטרות הבאות:
1. כמנקה רצפות במוסכים.
2. כמסיר שומן ממנועים.
3. דטרגנט לרחיצת מכוניות.
וזה לא סתם ריפלקס?
לא פשוט הקטנציק מחייך כזה מדהים, בא לי שכבר יחייך באמת.....
שהיא מחייכת בידים שלי ורואים שזה לא רפלקס.
יותר ספציפית.
אם אני שואבת פעמיים בשבוע במשאבה ידנית- זה עלול להזיק להנקה או לחלב? או שזה קצת ולכן לא אמורה להיות השפעה?
תודה רבה!
ברוך ה' יש לי חלב.
קשה לדעת מראשפצקרשתוגם לתת בקבוק בגיל צעיר כזה זה הימור (אני זוכרת נכון שמדובר בפיצפונת ממש?)
מה המניע שלך? למה את רוצה לשאוב?
וכל השאר לינוק זה כזה הימור? זה כל כך קצת לעומת היניקה.
אני רוצה לצאת פעם בשבוע לסדנה לחינוך ילדים...... זה רק ליתר בטחון
בכל אופן- זה תלוי בתינוק/ת.
אם מעל חודש וחצי בדר"כ זה כבר לא משפיע.
זה ממש לא נורא.
זה בטח לא פוגע לך בחלב, זה רק יגביר ייצור.
לגבי ההנקה, זה באמת תלוי בתינוק/ת אבל אחרי גיל חודש וחצי- חודשיים, כפי שנכתב, זה לא ישפיע יותר מדיאם בכלל.
תהני מהיציאה ומההתאוורות!
זה התחיל לפני שבוע שהרופא שלי נעדר יום לפני התור שלי והודיעו לי שהיה לו מחילף..
הגעתי לרופא המחליף, ומאוד התרשמתי ממנו.
(לא שהרופא שלי לא טוב ח"ו.. אך הוא היה נראה יותר מקצועי..)
כעת אני מתלבטת אם להחליף רופא לרופא המחילף...
או להמשיך עד סוף ההריון עם הרופא הראשון, הרי הוא יודע את כל העבר ההריוני שלי.
מצד שני כל הבדיקות והדוחות ביקור מופיעות לרופאים במחשב דרך הכרטיס.
וגם ברכטיס מעקב...
מה אתן אומרות?!
זה כזה משמעותי?!
(סוף 31-תחילת 32)
אם אני לא טועה אי אפשר יותר מ 2 רופאים בריבעון
אלא אם כן יש משהו חריג או רוצים עוד חוות דעת והמזכירה מוציאה אישור.
מה גם שאני לא רוצה לעבור לרופא שלישי אל לעבור מהרופא הקבוע למחליף.
אך!
כנראה שהרופא שלי החליט לצאת לחופשת קיץ
.
ניסיתי לקבוע תור דרך המחשב לרופא שלי,
ואני רואה שבימים ובשעות שהוא מקבל הרופא "המחליף" של הפעם הדוקמת מקבל.(והוא איננו)
אז קבעתי אליו תור
(לרופא המחילף)
יצא לכן לכבס את הטיולון? אם כן, כיבסתן במכונת כביסה או ביד (כלומר, באמבטיה)? ואח"כ, לייבוש, החזרתן את הטיולון לשלדה או שתליתן אותו על מתקן הכביסה?
הורדנו עכשיו את הטיולון מהעגלה ואני רוצה לכבס אותו, אבל לא בטוחה איך כדאי לעשות את זה (ויש עליו כמה וכמה כתמים), ואיפה לשים אותו לייבוש אח"כ (לא שייך להחזיר אותו לעגלה אח"כ, כי שמנו עליה שוב את האמבטיה).
רוב תודות 
יצא מבריק ויפה 
אבל כתוב עליו בהוראות שצריך ליבש אותו על השלדה של העגלה... וזה מה שעשינו...
לא נראה לי שזה קריטי אם תתלי על מתלה כביסה, אבל אני באמת לא יודעת....
לי אחרי 3 שבועות כבר הפסיק ואז אחרי שבוע הגיע שוב, הייתי בטוחה שזה מחזור אבל הרופא אמר לי שזה פשוט עוד דימום מהלידה. אחרי 6 שבועות מהלידה יש מצב לקבל מחזור. (ראי תינוקות שנולדו בהפרש של 11 חודשים, יש כאלה..
לכי לרופא הוא יעזור לך.
מכירה את זה 
בזמנו שאלתי את הרופאה אם יתכן שלא אקבל אחרי שכבר קיבלתי - הסיכויים אפסיים....
אבל אפשר להסתכל על זה גם חיובי!.......
אחרי הלידה הראשונה שלי מיד אחרי שהדימום נגמר וכבר כמעט גמרתי שבעה נקיים הגיע דימום חדש ממש כמו מחזור.
ואח"כ אמרתי שלום לאדום הזה ל-9 חודשים!!
אלזהבקשר אלייך- זה קרה לי בהנקה הראשונה. כנ"ל- שבוע אחרי שסיימתי את הדימום של הלידה התחיל עוד דימום, אני שחבתי שזה מחזור, אבל הרופאה טענה שזה המשך של הדימום. לכי תוכיחי... מה שכן, אח"כ עד גיל 5 חוד' בערך לא קיבלתי מחזור.
המחזור הראשון אחר כך היה 9 חודשים לאחר מכן (בגיל 10 חודשים)
זה התנהג כמו מחזור אבל לא בדקתי את זה... לא ברור אם זה היה מחזור או סתם דימום שקשור ללידה.... קטע.. אז אני לא היחידה... בהצלחה ומזל טוב! 
שלום!
מישהי שמעה על התכשיר דולוג'ל? זה אמור להקל על כאבי חניכיים אצל תינוקות...
יש המלצות?
ועוד שאלה-
בהוראות בעברית לא רשום כלום על סוכרים...
ובשאר השפות רשום excipients q.s 100% מה זה אומר?
תודה רבה!
יש את החומר הפעיל ואז מוסיפים את האקסיפיאנטים- חומרים שהם לא פעילים, רק לטעם, למילוי, לצבע וכו',
q.s=quantis satum=כמה שצריך עד לכמות הרצויה..
בזמן ההיריון, במשך תקופה די ארוכה (רוב ההיריון כנראה) הראש היה די נמוך, ולקראת הלידה הוא ירד עוד קצת, כך שבבדיקה באמצע שבוע 38, הרופאה אמרה לי שהיא חושבת שאולי אלד ממש בקרוב.
למרות ההערכה הזו, ולמרות שחשבתי שאולי מעבר הדירה יזרז את הלידה, זה לא קרה.
היינו בשבת לפני שבועות אצל הוריי, וגם בשבועות, וחזרנו הביתה במוצאי החג. קצת סידרנו בבית, אבל לא פרקנו את התיקים מהשבת+חג. כבר תיכננתי מה אעשה בבית ביום שני ואיזה טלפונים אעשה. היו לי קצת התכווצויות שהקשו עליי להתרומם אחרי שהתיישבתי על כסא, אבל לא קישרתי אותן לכלום.
קמתי בשני בבוקר, יום הלידה המשוער, עם כאבי בטן, מה שקרה כמה פעמים בהיריון הזה, אז לא חשדתי בכלום. הלכתי לשירותים, אבל כאבי הבטן המשיכו. התארגנתי, אירגנתי את הבכורה, ולקחתי אותה למשפחתון, וכאבי הבטן המשיכו כל כמה זמן והפריעו לי בהליכה. החלטתי שכשאחזור הביתה, אלך לשירותים להרבה זמן, ואז זה יעבור (כן, בטח
).
חזרתי הביתה, הלכתי לשירותים ויצאתי, והלכתי לישון (כדי להשלים שעות שינה כי הלכתי לישון מאוחר). בעלי העיר אותי אחרי זמן קצר שהוא עוד מעט יוצא לעבודה, ושוב הרגשתי את כאבי הבטן. אמרתי לו, והוא אמר שאולי זה צירים. המממ, זה נשמע הגיוני פתאום
. אז בדקנו כל כמה זמן יש צירים- כל 15 דקות בערך. הם היו כואבים, אבל לא נורא מדי.
ב-10:00 בערך יידענו את אמא שלי שיש לי צירים, והיא לקחה אותנו לבית החולים ב-11:00 (זו השעה שיצאנו. לא מיהרנו להגיע כי הצירים לא נהיו תכופים מדי).
הגענו לבית החולים, הלכנו למחלקה כדי להוציא מדבקות וכו', והייתה בעיה עם המדפסת. זה לקח עוד חמש-עשר דקות, והגיעו מדבקות. אח"כ התקבלנו בדלפק האחות, לעוד המתנה כי לא היו מוניטורים פנויים. אז חיכינו וחיכינו וחיכינו, בערך 40 דקות. בינתיים הלכתי לשירותים, והתברר אח"כ שבדיוק אז קראו לנו, ולא היינו (שאלנו אח"כ אם קראו לנו, ואמרו לנו שלא).
טוב, חיברו אותי למוניטור, למשך שעה בערך כי דופק העובר לא היה רציף (לדעתי בגלל בעיה במוניטור או באיך ששמו את זה עליי). אז שוב חיכינו הרבה זמן. זה היה אחד מהשלבים הכי לא נוחים כי ממש לא נוח לי להתמודד עם צירים בשכיבה. אז נשמתי נשימות עמוקות כדי להקל, ומעכתי כדור, ובעלי תמך בי וכו', אבל זה עדיין היה לא נוח. הצירים היו כבר די כואבים, והגיעו כל שמונה או עשר דקות, וכשהרופאה באה לקרוא את המוניטור, היא אמרה שהיא לא מתרשמת מהצירים. נו טוב. היא ביקשה שאבוא לחדר שלה לבדיקה, וראתה בבדיקה שאני בפתיחה 5. נחמד 
החלטתי להתקלח לפני הלידה (לא יודעת למה... התקלחתי לילה קודם, אחרי הלידה בכל מקרה אהיה לא נקיה, אז בשביל מה?...), והיו לי הרבה צירים בדיוק אז, או ציר אחד מתמשך. זה היה בדיוק בזמן של החלפת משמרות, והמיילדות הזהירו אותי בצחוק שלא אלד בפנים.
טוב, סיימתי ועברנו לחדר לידה- אותו חדר לידה שבו ילדתי בפעם הקודמת!
(יש שני חדרי לידה טבעיים בבית החולים הזה). נכנסנו לחדר לידה ב-14:30, אותה שעה בדיוק שבה נכנסנו ללידה בפעם הקודמת. המיילדת שלנו הציגה את עצמה, בעלי קצת פרק את הדברים ושם אוכל במקרר שם, ואני... הלכתי לשירותים. אח"כ שאלתי את המיילדת לגבי לידה תוך כדי ישיבה על כסא לידה הולנדי (קיוויתי להימנע מטחורים כך שהעובר מעין יחליק החוצה). המיילדת הראתה לי את הכסא ואמרה שזה אפשרי, ועם זאת, היא יכולה גם לכוונן את המיטה כך שאהיה בתנוחה ממש דומה לתנוחת הישיבה על הכסא, וכך תהיה לי גם תמיכה לגב (מה שאין בכסא לידה הולנדי), אז החלטנו ללכת על זה.
כמו בלידה הקודמת, הדבר העיקרי שעזר לי בהקלה על הכאב היה סיבובי אגן, שוב ושוב, כשבעלי מחזיק עבורי כרית בצמוד לגב התחתון, שמאוד כאב לי שם בזמן הצירים.
עוד ציר ועוד סיבובים, ועוד ציר ועוד סיבובים... מתישהו נהיה לי קר בכפות רגליים אז בעלי עזר לי לשים גרביים.
הצירים כבר נהיו כואבים מאוד, וכבר התחלתי לחשוש שבסוף לא אצליח ללדת הפעם בלידה טבעית אלא אצטרך לקחת אפידורל (אין לי התנגדות עקרונית, אבל העדפתי שלא). השעה הייתה 15:30, והרגשתי לחץ ללכת לשירותים (ל-גם וגם). בעלי אמר שנראה לו שזה זה, ושהוא רוצה לקרוא למיילדת, אבל אני נלחצתי קצת כי לא חשבתי שיכול להיות שכבר מתחילה הלידה, והרגשתי שאני באמת צריכה לשירותים.
לא היה לי באמת מה לעשות בשירותים, אז יצאתי די מהר ובעלי קרא למיילדת. היא באה מהר, בדקה פתיחה- 10! וואו! תוך שעה אחת בלבד! יופי טופי 
עליתי על המיטה, המיילדת כיווננה אותה ונתנה לי ידיות חזקות להחזיק בהן, והתחלנו... כאן אני בקושי זוכרת מה היה כי לא הייתי כ"כ מחוברת לעצמי. אני זוכרת שכאב לי מאוד, שהרגשתי שהתינוקת לא מתקדמת מספיק מהר (בהתאם למאמץ שאני מפעילה), ושאין לי כח יותר. אני בקושי זוכרת מה אמרתי (יש לי שברי זכרונות כמו "כואב לי, כואב לי, די, אני לא יכולה יותר... שתצא כבר! די, זה כואב... דברים כאלה). שאלתי את בעלי אח"כ מה אמרתי, והוא ענה שקצת גימגמתי חלק מהזמן. באמת איבדתי את המודעות העצמית והשכל שלי בשלב הזה, והייתי רק- יולדת
. במבט לאחור, אני שמחה שהייתי אז עם אנשים שסמכתי עליהם (המיילדת הייתה נהדרת) ויכולתי להרשות לעצמי את אובדן השליטה הזה, בהנחה שזה בכלל היה נשלט.
אני זוכרת שהמיילדת אמרה לי שאני לוחצת בפָּנים, ושאלחץ יותר למטה, וגם שאנפח בלון (עושים אגרוף עם יד אחת וכאילו מנפחים בלון. מקווה שזה ברור). היא שימנה את הפתח עם שמן שהבאנו מראש, די בכמויות.
היא גם הציעה לי להרגיש את הראש שבפתח (גם הפעם, כמו בפעם הקודמת, לא רציתי. רק רציתי ללדת כבר ושהכאב ייגמר).
השלב שבו התינוקת הייתה ממש בפתח גם כן לקח כמה שניות/דקות (אולי שתי דקות, אני לא יודעת) וכאב נו-רא. פשוט כאב. לא הבנתי למה היא לא מחליקה החוצה יותר בקלות, כמו שהיה עם הבכורה.
טוב, אחרי 25 דקות של לחיצות וכאבים וחוסר דעת, הבת השניה שלנו יצאה לאוויר העולם
. היא בכתה יותר מהבכורה, והמיילדת הניחה אותה עליי מיד. היא הייתה קטנה ורטובה (בלי הקרום).
השליה עוד לא יצאה בשלב הזה. נראה לי שבשלב הזה המיילדת הזריקה לי פיטוצין (או שאולי זה היה יותר מאוחר). השליה המשיכה לא לצאת, אז המיילדת אמרה לי ללחוץ עוד קצת (ושזה לא יכאב) כדי להוציא את השליה. עשיתי את זה, ואחרי כמה פעמים השליה יצאה בשלמותה. נהדר.
אח"כ המיילדת הסתכלה קצת, ואמרה שיש קרע קטן ספונטאני, כך שצריך קצת תפרים
. שוב חיכיתי, עד שהרופא הגיע ותפר אותי. הוא סיים, אמר לי שיש לי קצת טחורים (
), והלך.
החזירו לי את הקטנה, והנקתי אותה
(והפעם, בניגוד לאחרי הלידה הראשונה, הצלחתי להניק).
אחרי שעה בערך העבירו אותנו לחדר התאוששות, ושם שוב חיכינו עד שהגיע סניטר שהעביר אותי למחלקת יולדות. (שם הייתי מאושפזת עם עוד שתי יולדות ששמעתי את סיפורי הלידה שלהן כ"כ הרבה פעמים, שיכולתי לכתוב כאן גם אותם).
היינו מאושפזים יומיים. חלק מהאחיות זכרו אותי מהלידה הראשונה, וחלק מהמיילדות שהיו בקבלה כשהגעתי, עברו במחלקה ואמרו לי שלום בנחמדות, תוך שהן מביעות פליאה מזה שילדתי כ"כ מהר (אם מחשבים את זה מהזמן שנכנסתי לחדר לידה באמת, אז זה באמת היה מהר).
השתחררנו, נסענו הביתה לארוז, ונסענו להוריי. אחרי כמה ימים חזרנו הביתה בשמחה רבה
(היה נחמד אצל ההורים, אבל אין כמו הבית).
במבט לאחור, הלידה הזו הייתה הרבה יותר מרוכזת- צירים יותר כואבים, התקדמות מהירה יותר בפתיחה, פחות זמן בחדר לידה עצמו (שבע שעות פחות). השלב של הלחיצות היה גם הוא יותר קצר, אבל הרבה יותר כואב. או שכבר שכחתי כמה זה כאב אז...
נשמע שהקב"ה היה ממש נוכח איתך בלידה !
תודה לאל ששתיכן בריאות ושלמות
החלמה מהירה ובריאות טובה לשתיכן!
מזל שאנחנו שוכחות את הכאבים עד הלידה הבאה...
מרגיש שממש באת מוכנה ללידה (וגם בעלך-כל הכבוד לו על הנוכחות הפעילה, ולך שהצלחת להפעיל אותו
)!
תרגישו טוב מתוקות!
לידה שניה קלאסית עם ההתקדמות המהירה..מפתיחה 5 לפתיחה מלאה.
אני מקווה שיש לך חוויה חיובית.
כל הכבוד לבעלך על התמיכה,הצחקת אותי עם סיפורי הלידה של השכנות לחדר ![]()
שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..
שפע של חלב!
איזה סיפור!!!
כל הכבוד לך
ואיך זה להיות אמא ל2?
![]()
ברוך השם שהכל עבר בשלום.
תרגישי טוב
והרבה הרבה נחת.
הרבה מזל-טוב!
רק בבריאות ונחת משתי הבנות.
אם אפשר לשאול באיזה בי"ח ילדת?!
|מאחלת לי גם כזו קלות בלידה שניה..|
יפעת- אכן יש לי זיכרון חיובי מהלידה, למרות הכאבים החזקים שהיו בה, במיוחד לקראת הסוף.
איזה יום שמח- זה מאתגר, מעייף, כיף, מתיש, סוחט ועוד כהנה שמות תואר... (אבל יש לי עוד הרבה דברים לעשות בבית שלא קשורים לזה, ולכן זה הרבה יותר קשה).
ענת- אענה לך במסר על השאלה
. וגם אם נשמע שהלידה הייתה קלה- היא בכל זאת כאבה מאוד (לפחות זה לא ארך הרבה זמן). גם בלידה הבאה בעז"ה ארצה ללדת בלי אפידורל, אבל זה כן כואב.
זה הכל לבינתיים...