פורום הריון ולידה (עמוד 5256)

אז התגובה הנלווית הבאה היא משו שממש יכול להוציא שם רע עליו, רק בשביל שהבנאדם ילמד לקח לא לפרסם פה בפורום...

הסתכלתי במכתב פתיחה ולא כתוב שם כלום על זה שאסור לשים פה פרסומת, ובאופן כללי לא שמעתי על שום חוק שאוסר לפרסם את עצמך מעל גבי דפי פורומים כאלה ואחרים, ואם כן יש כזה חוק- כמו שאני לא ידעתי עליו, אנשים אחרים לא ידעו עליו...

אז למה ישר להגיב כמו יעכנע "את לא יודעת מה שמעתי על המשפחתון הזה...." שמבחינתי המשך המשפט הוא כמובן "המטפלת מרביצה לילדים!"  שכמו שזה נשמע דווקא במשפחתון הזה זה לא קורה ב"ה, 

אפשר לפנות ליפעת באישי או לכתוב פה- "כאן לא מפרסמים מודעות", וזה יתקבל בצורה קצת יותר נחמדה מהמשפט הנ"ל או משפטים אחרים שראיתי כאן בזמן האחרון על פרסומות...

תקני אותי אם אני טועה בגישתי. פשוט זה כ"כ עושה קונוטציה שלילית, והרבה אנשים לא יודעים שאת רק מוחה על הפרסומת..

נראה לאנשים כביכול זה איזה ניק ותיק

זה עושה רושם "טוב" יותר ואמין יותר לפרסומת

לא כולם יכולים לבדוק/בודקים את קלות פתיחת הניק ואת העובדה שהוא נפתח רק לצורך זה.

ויש פה הטעיה בפרסום.

במיוחד בפרסומות שמשרשרים לתוך שרשור תמים כמו חיפוש רכב.

כשאתה נכנס לתוך פורום "הריון ולידה" אתה אמור לקחת בחשבון שזה לא לוח מודעות שכונתי ושכל אדם יכול להגיב במקום כרצונו ומומלץ לקחת את זה בחשבון.

זו דעתי

כמו "פה זה לא לוח מודעות, פרסום עולה כסף" למחוק את תוכן ההודעה ולנעול.. המסר הרבה יותר מובן ל2 הצדדים..

עד שהיא נמחקת לוקח זמן.

כדי למנוע ממנה מחר לשים את זה שוב למשך יום וחצי יומיים

זו הדרך הברורה ביותר למנוע פרסומות.

וכן, עדיין גם עם הודעה של "זו פרסומת נא למחוק" פורום נותן תחושת אמינות יותר מלוח מודעות. זה נשמע מישהו שפרטיו ידועים והוא אדם מוכר. זה עובד על הפסיכולוגיה שלנו. מציאות. מי שכתבה את הפרסומת תדע להסביר את זה הרבה יותר טוב ממני...

אם לא השיטה הזו, מבטיחה לך שהייתה הרבה עבודת מחיקת פרסומות למנהלים פה!!

בתקנון האתר שצריך להסכים אליו בהרשמה כתוב במפורש שאסור להשתמש באתר לצרכי פרסום בלי הסכמה מראש של האתר.

ואולי במקרה הזה נראה שהפירסום דווקא כן היה בתמימות, המודעה הנ"ל חסרה את המאפיינים שיש בדר"כ לפירסום המקצועי, אבל לרוב המודעות לא נעשות בתמימות, כי אם מדובר מחברות מסחריות שעוסקות בפירסום וקידום אתרים ומשתמשות בלי בושה במשאבים של אתרים אחרים, ובדרכים מוניפלטיביות ביותר כדי לפרסם.

מה שכן, באופן אישי אני חושבת שיעיל בהרבה מההשמצות האלו (שבכלל לא משפיעות בדר"כ, בגלל שלקידום אתרים ממש לא איכפת אם יש תגובות חיוביות או שליליות, העיקר שיש אזכור של הארגון/חברה/אתר באתרים אחרים) אז יעיל בהרבה פשוט לפנות למנהל הפורום או למשה למפרט - מנהל הפורומים עם קישור להודעה המפרסמת, שימחקו אותה.

הדבקות העובר מוירוס זה נמוכב מאד בשתי שליש הראשונים של ההריון ומגיעה ל-40% בשליש האחרון.

תתפללו לשלום הריונית 3 ועוברה! - זאהי תרופה אנטי-ויראלית יעילה ביותר.

בתחילת ההריון היה שלילי, בשבוע 35 היה חיובי, לפי הערכים שהיו הייתה.השערה שנדבקתי רק כמה שבועות קודם לכן (א"א לדעת מתי בדיוק הייתה ההדיבקות, רק לפי הערכים יכלו לשער ומכיוון שלא עשיתי במהלך ההריון בדיקות חוזרות לCMV רצו להעריך באיזה שלב זה היה).

למזלי הטוב, עד שהגעתי לרופאה והיא אמרה לי את התוצאות הייתי בסוף שבוע 37 וכמה ימים אח"כ ילדתי, אז לא היו לי הרבה ימים של מתח ודאגה.

אצלי הלחץ היה עצום כי הוא לא כ"כ עלה במשקל והרופאה אמרה לי שאם החובסר עליה במשקל קשורה לCMV אז זה מראה על פגיעה קשה.

בלידה עצמה הצוות היה ערוך לכך שאני עם CMV, דאגו לרופא ילדים בחדר לידה שיקבל אותו מיד אחרי הלידה. הרופא הציץ בו ואמר שאין לו מראה קלאסי של CMV, רק זה לא אמור אם יש פגיעה בראיה או בשמיעה (דבר שיכול להתגלות רק בהמשך).

מיד כשלקחו אותו לתינוקיה עשו לו בדיקת דם לבדוק אם הוא נדבק ממני. ושמו על העריסה שלו סימן שהוא עם חשד לCMV ככה האחיות שבהריון נזהרו ולא טיפלו בו.

התשובות הגיעו כמה ימים אחרי השיחרור וב"ה הוא לא נדבק, ה-CMV שלו יצא שלילי, מה שאומר שהחוסר עליה במשקל בזמן ההריון לא היה קשור לCMV. 

העובדות הן:

א. כ- 40% מכלל העוברים לאימהות עם CMV נדבקים.

ב. גם אם יש הידבקות של העובר בערך 10% מהעוברים שנדבקו תהיה להם לקות, החל מעיוורון וחירשות וכלה בנזק מוחי, לא עלינו ולא עלייך.

ג. השלב הקריטי הוא בשליש הראשון של ההריון שבו מתפתחות מערכות המוח והעצבים.

אז

יתכן מאוד שהוא לא נדבק בכלל, בערך 60% שלא, וגם אם כן, הוא בשלב שכל מערכות הגוף כבר בשלות אז הסיכון לפגיעה באחת מהן, אם הוא נדבק, היא מזערית ביותר, עד שואפת לאפס.

עם כל הקושי, תנסי להרפות.

לנו המליצו (יום לפני הלידה, זה היה עוד לפני שידענו שאנחנו יום לפני לידה) לעשות בדיקת מי שפיר לבדוק אם הוא נדבק, אפשר לראות במי שפיר אם יש לעובר נוגדנים לCMV ואם יש אז זה אומר שהוא נדבק. אבל לא מראה על פגיעה והדבר הכי מזעזע שאמרו לנו שאם רואים במי שפיר שהעובר נדבק, אם אנחנו רוצים יש אפשרות להגיש בקשה חריגה לוועדה שמאשרת הפלות

היום ב"ה הוא בן 5 תוסס, בלי שום זכר לדרמות שעברתי באותם כמה ימים עד הלידה.

שיהיה המשך הריון תקין עם תינוק בריא!!!

קודם כל קבלי חיבוק

גם לי היה בהריון השני.

 ואצלי זה היה בשבועות המוקדמים וגילו את זה בשבוע מאוחר....

בקיצור לא ישנתי בלילה. 

בסוף היתה לידה מקסימה - קלה כמעט ולא הרגשתי אותה ונולדה בת בריאה ב"ה . 

 היא היום בת חמש ( מנהלת קטנה ) ויפיפיה.

כנראה ה' רצה שאתפלל עליה יותר.

וכשזה בתחילת ההריון הוא מגיע מקסימום ל-20%, ויש מחקרים שמצביעים על סיכוי אפילו נמוך יותר להידבקות של העובר.

שהייתי חולה ממש וגילו שה CMV בערך בשבועות אלו

אמרו שיש סיכון לבעיות בשמיעה וראיה

לאחר הלידה השאירו אותנו ליותר בדיקות במשך כמה ימים לראות שהכל בסדר

וב"ה אכן כך.- היא בת חמש עכשיו

של ההריון, שאז זה מסוכן פי כמה.

וכמובן המליצו על בדיקת מי שפיר, והפלה...

בחרנו בדרך האמונה וב"}ה הוא לא נדבק

והוא מקסים, רואה, שומע, וכו' ב"ה.

סתם הלחיצו אותנו. זה רק אומר שאחרי הלידה יעשו לו בדיקות לוודא שהכול בסדר.

בשלב שלך, המתקדם, כמעט ואין סיכוי לחשוש שמשהו ניזוק,

אל תדאגי! וכמובן התפללי... אף פעם לא מזיק.

התגלה בשבוע 10

היום הילדה שלי בת 9 חודשים, בריאה, יפה ומתוקה. פעילה חייכנית מדהימה את כל רואיה.. (להמשיך?)

אני כותבת לך כי אני יודעת כמה זה מקל לשמוע זאת מאחרים.

כמו שמישהי כתבה מעלי - ה' רצה שאתפלל יותר חזק.

מאחלת לך תינוק בריא ושלם בלי שום זכר ל CMV , שהכל יעבור כמו חלום רע וזהו...

לי המליצו לעשות הפלה ולא הסכמתי, והרב עובדיה בירך אותי, והתפללתי חזק יותר ועבדתי הרבה באמונה וב"ה היום יש לי ילדה בת 8 בריאה לחלוטין!!

מאחלת לך כנ"ל...בהצלחה!!

תתחילי כמה שיותר מהר לקחת תכשירים הומאופתיים לטיפול בוירוס!

תעשי בדיקות חוזרות, לראות אם טיטר עולה או יורד.

תהי במעקב הריון צמוד.

האם היה לך וירוס הזה בעבר? או שזה פעם ראשונה? או שאת לא יודעת? נסי לזכור, כי אם כבר היה לך (לפעמיםהוא נותן התפרצות חוזרת) - סביר להניח שהתינוק שלך יהיה מוגן, כי את תדעי לייצר נוגדנים מהר מאד.

בכל אופן, מאחלת לך לצאת מזה בשלום.

אם תינוק יפדע מוירוס, דעי, שניתן לטפל ברוב הבעיות הומאופתית. נקווה שלא תזדקקי.

שיתנו לך אנטיביוטיקה לפחות 4 שעות לפני הלידה... זה מנטרל את ההשפעה וכך זה לא יכול לפגוע בעובר...

כרגע אין לך מה לדאוג כי הבעיה היא רק במעבר של העובר בצוואר הרחם (לפי מה שאני יודעת לפחות...)

אבל אני לא רופאה... תמיד צריך להיוועץ במישהו מומחה....

בהצלחה בכל

אני גם באישי אם את צריכה....

GBS הוא חיידק שחי בנרתיק, ולעפמים גם בפי בטבעת. הוא לרוב לא משפיע על האמא, אבל אם התינוק נחשף אליו זה יכול לגרום לו לפגיעות חמורות. לכן נותנים אנטיביוטיקה לפני הלידה, כדי שהחיידק יהיה מנוטרל כאשר התינוק עובר בנרתיק.

CMV לעומת זאת הוא וירוס שנמצא בדם, ולכן יכול להגיע לתינוק עוד בזמן שהוא ברחם. אנטיביוטיקה, כידוע, לא פועלת על וירוסים, וגם אם כבר היתה הידבקות, אין כל כך מה לעשות עם זה מבחינה רפואית, ונשאר בעיקר להתפלל שההידבקות לא תוביל להתפתחות לקויה של העובר (שזאת הסכנה העיקרית).

אגב, הוירוס הזה, כאשר הוא פעיל אצל מבוגרים שנדבקים בו, גורם לעייפות מרובה - מה שמכונה מחלת הנשיקה.

ן לקחת את האנטיביוטיקה כי זה יכול לעזור....

לידה קלה בטוחה ומהירה והעיקר שתצאו בידיים מלאות.

הייתי עם CMV פעיל בלידה ולא נתנו לי שום אנטיביוטיקה, הצוות ידע, כי זה הדבר הראשון שאמרתי להם אחרי השם שלי והיה מספיק זמן כדי לתת לי אם היה צורך...

מפני שהיא יעילה רק כנגד חיידקים, ואילו CMV הוא סוג של וירוס.

אין שום טעם לתת אנטיביוטיקה לטיפול נגד וירוסים.

ככל הידוע לי מחלת הנשיקה נגרמת מEBV   

CMV  מסוכן לנשים הרות ולאנשים בעלי מערכת חיסון פגועה. לאדם בריא שנדבק יתכן שלא יהיו סימנים או סימני מחלה דמוית שפעת

גם אני, כמו הרבה חברות כאן נדבקתי לראשונה בשליש הראשון (וגם הילדה נדבקה, אך את זה בחרנו לדעת רק אחרי הלידה).

לפי מה שדברנו עם רופא מומחה, בשבוע כמו שלך הסיכוי לנזק משמעותי הוא מזערי ביותר.

אצלנו, בחרנו לעשות סקירת מערכות אצל רופא מומחה (פעמיים) כדי להיות רגועים שאין נזק של פיגור קשה וכדו, וברוך ה' נולדה ילדה מקסימה ובריאה.

אם את ממש לחוצה, את יכולה לעשות סקירה אצל רופא מומחה בתחום (בירושלים, זה בהר הצופים, שכחתי את שמו כרגע)

וכמובן, ליידע את הצוות המטפל בלידה, ושיקחו עוד בבית החולים שתן מהתינוק לבדיקת הדבקות (לא כל בתי החולים עושים את זה, ולעשות את זה אחר כך בבית לבד דרך הקופה זה די מעצבן כי השתן בורח מהטיטול).

אם התינוק נדבק לפי בדיקת השתן, אז עושים לו בדיקות ראיה ושמיעה, בדיקות דם וגם אולטרסאונד מוח בבית החולים. יש גם בדיקה שלוקחים נוזל מעמוד השדרה, היא בדיקה די מזעזעת והרבה הורים מוותרים עליה, אם כל שאר הבדיקות תקינות, לשיקולכם (אני הייתי מוותרת, כי זה שבוע מאוחר, שאר הבדיקות לא כואבות אז למה לא לעשות). אך נקווה שהתינוק כלל לא נדבק, וגם אם כן, שוב הסיכוי לבעיה הוא ממש ממש קטן בשבוע זה.

בהצלוחה ותצאי ביידים מלאות ובבריאות.

שלום.

קודם כל, אני מבינה אותך... גם לי גילו cmv בהריון . לא זוכרת באיזה שבוע זה היה. אבל הרפאה ישר המליצה על בדיקת מי שפיר ולא רצינו לעשות. וכמובן, נלחצנו כשהיא הסבירה לנו את ההשלכות שיכולות להיות.

מה שעשינו בהמלצת הרופאים זה כמה דברים:

א.הלכנו להתייעץ עם ד"ר שלזינגר שהוא מוחה למחלות זיהומיות ומקבל בבי"ח שערי צדק. הוא ראה את הנתונים וממש הרגיע אותנו. הוא גם דתי אז הוא הבין את הרצון שלנו שלא לעשות בדיקת מי שפיר. (בקופ"ח "מכבי" למבוטחי "מגן זהב" אפשר לקבל על זה החזר של רוב הכסף כי הוא נחשב "יועץ מומחה" שלהם). 

ב.עשינו בדיקת דם רגילה, שעושים בהדסה עין כרם, עם הפניית רופה והם בודקים יותר לעומק אם יש CMV. ולנו יצא שלילי, שזה יותר וודאי שבדיקת דם רגילה בקופ"ח.

ג.מיד בלידה אמרנו לרופאים שצריך לעשות לתינוקת בדיקת שתן לבדוק אם נדבקה חלילה ב cmv/ הם ידעו מיד לעשות את זה.

בנוסף, הלכנו לרב, לקבל את ברכתו שלא לעשות מי שפיר ושתוולד תינוקת בריאה ושלימה והתפללנו הרבה וב"ה, פלא גדול הילדה הזאת..

מה שכן, שאמרו לנו שבגלל החשש להדבקות, כדאי עד שהיא תהיה בגיל 7 להיות איתה במעקב שמיעה, כי זה יכול להשפיע ולהתגלות בהמשך.. אנחנו לא הולכים ממש כל פעם למעקב אבל משתדלים פעם ב.. כן ללכת. זה לא בדיקה כואבת, רק לוקח זמן. וזה שווה תמאמץ.

בהצלחה גדולה.

לידה בריאה וקלה ורק טוב ובריאות לשניכם. 

הפעם הראשונה בה יש CMV היא הבעייתית ביותר.

שנה אחרי שהיה לי CMV בפעם הראשונה בחיים (והוא עדיין היה חי!) אישרו לי להיכנס להריון. העובר היה פגוע מאד (תסמונת הכי גרועה שאפשר להעלות על הדעת). אולטרסאונד הראה על בעיה רפואית חמורה וצירוף שהיה חד משמעי. נאלצתי לעבור הפלה (כל רב היה פוסק כך כי זאת בעיה שאי אפשר לחיות איתה מעבר לגיל שנה).

לכן, אם זאת לא פעם ראשונה, החשש להידבקות לעובר קטן, וגם לפגיעה חלילה.

אם זאת הפעם הראשונה, תהיי במעקב. אם האולטרסאונד הקודם היה תקין, כנראה שהעובר לא נדבק, או שנדבק אך לא נפגע. וכמובן, כפי שיעצו לך לעקוב אחרי השמיעה (חברה שלי גילתה בגיל 5 שהבת שלה כמעט לא שומעת!)

לאחותי קרה מקרה דומה למעט זה שהיא נדבקה בתחילת ההריון . במי שפיר ראו שהעובר נדבק מהנגיף ובסריקת מערכות הכל היה נראה בסדר.

היא לקחה החלטה קשה והמשיכה בהריון . נולד לה ילד שהיה נראה בסדר אך בשלב מסויים ראו שיש לו בעיות שמיעה. לאחר בירורים שהיא עשתה התברר שבבית חולים שניידר יש מומחה למחלות זיהומיות ויש לו טיפול כנגד CMV , הם עברו את הטיפולים שם והשמיעה חזרה אליו ! אחוזי ההצלחה שם הם די גבוהים בתנאי שמגיעים לשם בשלב מוקדם יחסית של המחלה.

כיום הבן שלה כבר בן 3 וב"ה הוא בריא ושומע היטב.

ומרגישה שממש קשה לך להמשיך בחייך כרגיל, את תמיד יכולה לעשות בדיקת מי שפיר, כדי לבדוק אם העובר בכלל נדבק.  תרגישי טוב! 

ולא סתם! בשבוע 32 ראו לו טסיסטות במוח!!! זה אומר שהוירוס היה במוח ולא יודעים מה ההשלכה של זה... 

זאת הייתה תקופה מאוד לא פשוטה. הרבה הרבה תפילות, דמעות, ברכות, קבלות אישיות ומה לא.... בסוף הוא נולד, מתוק מתוק ו... בריא! כל הבדיקות בנתיים תקינות! (הוא רק בן 3 חודשים, אבל ב"ה).

היינו מאושפזים איתו 6 שבועות והוא קיבל איזה תרופה שאמורה לעצור את הוירוס. גם עכשיו הוא מקבל אותה דרך הפה ואנחנו במעקב (בעיקר של שמיעה).

זה ניסיון לא כ"כ נעים. אבל צריך להתפלל ולבקש... זה לא פשוט וכמובן שעדיף בלי, אבל באמת נראה לי שאין לך מה לדאוג כי בשבוע שלך זה הרבה פחות משמעותי...

שיהיו רק בשורות טובות.

וכל מי שמוכן להתפלל על הילד החמוד שלנו, שב"ה ימשיך לגדול ולהתפתח בבריאות ובשמחה! ידידיה חיים בן רחל.

תודה רבה רבה

הלכנו למומחה לזה והוא הסביר לנו שהסיכוי לפגיעה הוא בסה"כ 2% ,אז במצב שלך שאת כבר בהריון יותר מתקדם את יכולה בהחלט להיות רגועה וזה הכי בריא

אני דווקא דואגת לך,להיות גם בהריון וגם עם מונו זה ממש מתיש,תאכלי טוב,תנוחי המונמון,תקחי את כל הויטמינים שצריך ושתיהי לנו רק בריאה וחזקה

ב"ה היא נרדמה בינתיים, ויתרתי על הדייסה לשלב זה ונתת לי רק סימילאק-

כמו שהיא אוהבת!!!

אל תתני לה!

במעון הם לא מבינים מספיק, והם רק יודעים להלטיע תינוקות.

תעזבי אותה, תני לה סימילאק, וארוחות של ירקות ופירות וזהו.

שהם יתמודו עם זה.

כלומר:

1) בכפית ולא בבקבוק;

2) בזמן הארוחה;

3) עדיף ביתי מתעשייתי.

עדיף לתת דייסה בכפית (משפר מיומנויות אכילה ודיבור בעתיד), אבל ניתן גם להסמיך את הבקבוק של לפני השינה. לגבי "תעשיתיות" כמו מטרנה ושות', אני דווקא מעדיפה אותן כי מכילות ברזל וויטמינים (עדיף מסתם קורנפלור שזוהי פחמימה ריקה).

נגיד דייסת שיבולת שועל ביתית היא הרבה יותר בריאה.

אין לך מה להפסיד.

אני לא מכירה את התופעה אבל את בשבוע מוקדם ולא אמורים להיות כאבים חריגים.

בהצלחה, והמשך הריון קל ונעים

אם אני זוכרת נכון זה עולה בסביבות 100 ש"ח (מכבי מגן זהב), ולדעתי זה שווה את זה.

הרופא לא שלח אותך למעקב קבוע על האיזורים ההיפואקוגניים? מוזר... לי היה בתחילת ההיריון ועד שזה לא נעלם הרופאה שלי כתבה את זה בכל הפניית אולטראסאונד...

יתרונה העיקרי של הסקירה המוקדמת על פני הסקירה המאוחרת הוא שבשבועות המוקדמים קל יותר לעשות הפלה.

חוץ מזה שסקירה מוקדמת בכל מקרה לא באה במקום סקירה מאוחרת, מאחר ולא הכל אפשר לראות בשבועות האלו, ולפעמים ממצאים שנראים כבעיה חמורה ביותר בסקירה המוקדמת נעלמים עד לסקירה המאוחרת

ואיכשהו נראה לי שאילו היתה תרומה גדולה לסקירה מוקדמת בשביל המעקב אחרי האזורים הנ"ל הרופא היה ממליץ לך לעשות אותה.

ואם את מרגישה שאת לא יכולה לקבל תשובות ברורות מהרופא שלך, אני ממליצה בחום לחפש רופא אחר

שיהיה המשך הריון קל ומשעמם, עם תינוק בריא וחמוד בסופו

בסקירה מוקדמת שאלתי את הרופא האם יש דברים שניתן לראות רק מוקדם או רק מאוחר. תשובתו הייתה "הייתי רוצה מאד לומר לך שיש דברים שרק מוקדם רואים, אך זה לא כך. לעומת זאת יתכנו דברים שרק מאוחר ניתן לראות". לכן, המאוחרת - חובה ויכולה להיות לפעמים מצילת חיים לעובר אך המוקדמת היא פחות קריטית אלא אם חלילה מגיעים לשאלות של הפלה ואז כמובן עדיף בשבוע 14 ולא 24 להתחיל לברר ולבדוק. במכון פועה ממליצים גם לעשות מוקדם. הרב בורשטיין אומר שכל המצהירות שגם ככה  הפ]לה זו לא אפשרות, שיזהרו כי חלקן אח"כ מתחננות להיתרים כשמגלים ח"ו דברים קשים. שלא נדע. בשורות טובות. 

נראה לי שאני אעשה.

רק ילחיץ אותך עוד יותר

אני מצרפת מאמר על סקירת מערכות מוקדמת, אולי זה יעזור.. בהצלחה

מקוה שתספיקי לחזור לפני שבת..

שיהיה בשעה טובה ובקלות!!

סופש נעים

ועוד לידה ראשונה,היה מדהים!!

נולדה נסיכה קטנה ויפה.

בשורות טובות לכולן!

ותראי אם זה עוזר, אולי גם מקלחת- אם חם אצלכם.

לדעתי אם אין צירים- אין מה למהר, אבל אפשר להתקשר למוקד אחיות, או למיון נשים כדי לשאול אותם.

בשעה טובה, שמחה לשמוע שהיה בסדר

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!

התאוששות קלה ומהירה.

מחכה לקרוא את סיפור הלידה.

שתזכו לגדלה בשמחה

גם לנו זה קרה לפני איזה חצי שנה, או יותר..

ובנוסף לשלשולים הוא גם היה מקיא...

את מניקה?

בכל מקרה עדיף לקחת לרופא שיראה שוב.. אבל אם את אומרת שהיא חיונית אני מאמינה שהרופא לא יילחץ...

רפואה שלמה!

להכין לה דייסת אורז מאורז אמיתי:

כוס אורז+ 5 כוסות מים. להרתיח, להעביר לאש קטנה ולבשל כמה שעות טובות, מידי פעם להוסיף מים כשנגמר.

אם היא לא תאכל את זה ללא תיבול והמתקה, תוסיפי.

רפואה שלמה!

הגעה לבית חולים המועדף אלינו הוא לא באמת לצורך הלידה.הוא רק העדפה

ולכן במידה וזה יוצא בשבת כדאי ללכת לקרוב ביותר.

כנ"ל גם לגבי רכב פרטי או אמבולנס:רכב פרטי הוא לא משהו ממשי לצורך הלידה,ולכן צריך לסוע באוטובוס כשזה נוגע לשבת.

וכך הלאה.

בהצלחה,בשורות טובות.שדברים יסתדרו נכון

"מה עושים כשהיולדת טוענת שבבית החולים הרחוק יטפלו בה יותר טוב?
תשובה: כיוון שהיא באה בטענה רפואית, למרות שלפי דעת שאר האנשים אין בסיס לטענתה, מכל מקום כתבו כמה פוסקים שצריך לשמוע לה ולנסוע לבית החולים המרוחק. כי אין אדם זוכה להתרפא מכל רופא, ומי יודע אולי באמת תגיע למצב מסוכן ודווקא באותו בית חולים רחוק יצילו את חייה ( ציץ אליעזר יג, נה-נו; שש"כ לב, לח). וסיבה נוספת לכך, שלמדנו שנוהגים עם חולה כפי שנוהגים עמו בימות החול (שו"ע שכח, ד), וכיוון שגם בימות החול השיקול הרפואי המקובל הוא שראוי להאריך את הדרך במעט כדי לספק את רצונו של החולה, כך אפשר לנהוג גם בשבת.

אבל אם תרצה להאריך את הנסיעה בהרבה, כגון לנסוע מאזור חיפה לגוש דן, אין שומעים לה. שכן גם כאשר מותר להאריך את הדרך מסיבה רפואית, הדבר חייב להיות במסגרת ההיגיון."

אצלנו בעלי הגיע למסקנה שפחות חילול שבת בשבילנו לנסוע בשבת לבי"ח מאשר ללכת (אם אני לא טועה השיקול היה שבנסיעה אפשר לוותר על פלאפון אבל ברגל חייבים לקחת, שנוכל להזעיק עזרה במצב חירום, ושהוא הגיע למסקנה שטלטול פלאפון בשבת זה חמור יותר מנסיעה באמבולנס).

יש לנו חבר, נכד של הרב קאפח זצ"ל, שנולד בראש השנה, ואמו הלכה ברגל לביה"ח. כשאביה הרב קאפח שמע על כך הוא כעס עליה: מצד מאמץ ההליכה ליולדת, לדעתו יולדת לא אמורה להקשות על עצמה כך כדי להימנע מחילול שבת, והייתה צריכה לנסוע (לי אישית הליכה עושה רק טוב בלידה, אז השיקול הזה לא תקף עליי כנראה...)

שיהיה בקלות ובבריאות בע"ה, בעתו ובזמנו.

לא מעט רבנים פוסקים שאת יכולה לנסוע מרחקים אם את מאמינה שזה מה שיעזור לך.

הרב שלנו פוסק הפוך, כמה שפחות לחלל שבת, רק מלווה אחד שנוסע איתך, לא גם בעל וגם דולה שמחלל שבת וכששאלתי אותו שאלות הוא אמר לי בבדיחות : 'לא יולדים בשבת'

כמובן שילדתי בשבת

הייתי מציעה לך באמת לשאול שאלת רב, ההתלבטות הזאת היא ממש מורכבת מהמון דברים, לדעתי כמעט ואי אפשר להסיק ממני עלייך והפוך.

ציטטתי את הרב מלמד כדי שתראי שיש דעות שונות מזו שנאמרה לך, אבל הטוב ביותר לקבל פסק אישי מרב המקובל עליכם! צריך גם לראות את הנתונים הפרטיים שלכם, למשל אילו דרכים יש לכם לנסוע (אולי למשל אפשר מונית עם נהג ערבי ולהסדיר תשלום מראש), מה הסיבות שלך להעדיף בית חולים מסוים (האם זו אמונה ששם יטפלו בך ובתינוק יותר טוב, או סתם נגיד שהאוכל שם יותר טוב וכאלה), ועוד. הכי טוב לשאול רב.

אני ילדתי בערב שבת שזה היה מוצאי שביעי של פסח, והתקשרנו לאמבולנס בשבת.

יש שיגידו לך לנסות לחלל שבת כמה שפחות, ויש שיגידו לך תעשי הכל, ברגע שאת בלידה (צירים/ירידת מים וכו') מותר לך הכל.

לדעתי, תשאלי רב באופן אישי, לא בפורום/שו"ת אינטרנטי/סמס וכך תקבלי תשובה לגופו של ענייך שלך, ולא לפי "מה רבנים אומרים" בצורה כללית.

לידה קלה ומהירה!

וחג שמח

כמובן לשאול רב...

משים מה היה ברור לי שמותר לי לנסוע בשבת לבית חולים מסויים רק כי אני חושבת ששם יהיה לי טוב יותר. אולי זה מה שאני זוכרת מהלידה הקודמת שהרב אמר לנו.

ולכן השאלה שלי הייתה יותר אישית, התלבטות רוחנית או איך שלא תקראו לזה...

אני באופן אישי טרחתי לקראת כל לידה, אם הרגשתי שז מתקרב - ללכת לבדוק פתיחה

פעם אחת באמת ילדתי בשבת, ובעקבות הבדיקה הגעתי לבית החולים לפני שבת.

והשתדלתי להיות בשבתות ליד בית חולים שאני רוצה ללדת בהם. גם אם זה אומר להתארח

אבל זה ממש ממש אישי.

גם התחשבתי במה קורה אחרי הלידה - יש בתי חולים שאת חייבת לעלות אחר כך במעלית, לפתוח דלת חשמלית וכו'.

בהצלחה רבה,

שיהיה בשעה טובה!

ושולחת לך גם בפרטי

אומר שמותר לנסוע בשבת לבית חולים רחוק יותר, בכלל לא בטוח שמותר לך להתפשר.

חלק מהענין של אמונת חכמים זה לא להחמיר על עצמנו במקום שהרב אמר שאין צורך

ובהתחשב בעובדה שמותר לנסוע רחוק יותר משום שזה נחשב ספק פיקוח נפש, איך תחמירי בשמירת שבת אם זה אומר שאת מקילה בפיקוח נפש (במה שנחשב פיקוח נפש לפי פסיקת הרב שלכם)

אז באופן אישי הייתי שואלת שוב את הרב על הענין, ובשאלה דואגת להבהיר שמדובר לא על נסיעה קצת יותר או קצת פחות, אלא על הליכה ברגל מול נסיעה. ואם השיקול הוא דווקא מחלקת יולדות, זה גם צריך לציין לרב, כי נראה לי שהרבה רבנים פוסקים שמותר לנסוע רחוק יותר בשביל בית חולים בו הלידה עצמה תהיה טובה יותר, אבל האישפוז אח"כ זאת סוגיה אחרת.

ואחרי כל זה, אם הרב היה אומר לי שמותר לנסוע, הייתי שואלת אם יש ענין כן לוותר ללדת בבית חולים שקרוב בשביל כבוד השבת, ואם הרב היה אומר שאין צורך, ועדיף ללכת להיכן שיהיה לך טוב יותר, הייתי משתדלת להיות קרוב לבית חולים בו אני רוצה ללדת, אבל אני מניחה שזה לא רלוונטי עבורך

שתהיה לידה קלה

הרב אשר וויס שאומר שמותר ליסוע למקום רחוק יותר אם זה יהיה טוב ליולדת,

אם מותר לחלל שבת בשביל יולדת זה לא בכדי

  ועל זה נאמר: "בזמנו ובעיתו"

בעיתה ובזמנה

והיום עם 3 ילדים

אחותי לפני 11. עדיף מאוחר ממוקדם.

אני קיבלתי מגחל מאוד מאוד (מאוד!) מוקדם...

לכל מיני סוגים של סרטנים נשיים, ל"ע.

בריא יותר להתחיל לקבל מאוחר ממוקדם,

בריא יותר שחדלון הווסת מגיע בגיל מוקדם ממאוחר,

בריא לעבור כמה וכמה הריונות וגם להניק אח"כ.

מי שמתחילה לקבל וסת בגיל מוקדם יותר, לרוב תוכל ללדת עד לגיל מאוחר יותר

אני חושבת שבהגדרה הרפואית אם היא לא קבלה עד גיל 16 היא צריכה להבדק.

אם היא לחוצה בכל זאת, שתלך לרופא כבר עכשיו..

אני קבלתי בגיל 13 ואחותי הכי קטנה שעכשיו בת 11 קבלה כבר לפני שנה.

ואמא שלנו בכלל קבלה כשהיתה בת 12. זה כן קצת מלחיץ, לא?!

נוכח מה שאת מספרת היא כבר בהחלט יכולה ללכת לרופא (ועדיף בהרבה רופאה)

בלי לחץ, אלא כדי לברר בנחת.

ואם היא מלחליטה ללכת כבר לרופאה, תבררי בשבילה על רופאה טובה, שמתמחה בטיפול בנערות דווקא, ושגם תהיה רגישה ומתחשבת. (ולא משנה כמה זמן יהיה צריך לחכות בשביל התור.

ואיזה כיף לה...

ברור שעדיף לקבל מאוחר מאשר מוקדם...

הוא ממש טוב! ולא צריך לחכות מידי זמן.

אבל אני יודעת שבנערות הוא פחות מטפל....

כדאי?

וברור שכדאי מאוחר ממוקדם אבל ס"הכ רוצה להיות כמו חברות שלה....

ושתהיה זאת רופאת נשים עם התמחות בטיפול בנערות, ואפילו שבהחלט יתכן שלא יהיה שום צורך בבדיקה של הרופא, אלא בהפניה לבדיקת דם או משהו כזה.

לטיפול אצל רופא נשים לנערה (במיוחד דתיה) עלולות להיות השפעות ארוכות טווח

ובכל מקרה הרי זה לא דחוף, כך שגם אם צריך לחכות אפילו כמה חודשים בתור, בשביל רופאת נשים שזה תחום ההתמחות שלה, מה רע?

וגם אם מקובל בדר"כ לפנות לרופא רק בגיל קצת יותר מבוגר, נראה לי שהגנטיקה המשפחתית + ההרגשה של אחותך הם עילה מספיקה בשביל לפנות כבר עכשיו, אם היא רוצה בכך.

וזה נהיה סדיר (מאוד) רק בגיל 20 בערך.

שילוב של התבגרות מאוחרת ומשקל נמוך.

בד"כ עושים אולטרסאונד ובדיקות דם.

אני שמחתי שאין לי, ולא רציתי להיות כמו החברות, אבל הייתי רגועה כי בדקתי והכל הי בסדר.

אמא לילד

הייתי רזרזונת, גם זה קשור כנראה. הגוף בודק אם יש לו מספיק רזרבות כדי להזין עובר גם אם חלילה יהיה פתאום מחסור. אחותך רזה? אם כן, כדאי להתחיל בעלייה במשקל.

היא מתפתחת כמו כולן ובקשר למשקל היא קצת מתחת לממוצע. אבל לא רזה מידי.

בעיקרון, אפשר לקחת בכדורים - זה הכי נוח... ואם לא אכפת לך מהריח, אז הפשוטים גם ממש לא יקרים.

אבל אם את רוצה לאכול את זה ממש, בצורתו המטבלית - הנה המתכון של אמא שלי, שיוצא מאוד טעים (אבל יש עוד המון סוגים של מתכונים...):

קונים חילבה טחונה טריה (אבקה). חשוב שתהיה טריה כי ככה זה פחות מר.

ממלאים קערה במים וזורים על המים כף מאבקת החילבה. לא לערבב!!! זה שוקע מעצמו...

מכסים במכסה או צלחת ומכניסים למקרר לכמה שעות טובות.

בינתיים קוצצים טוב טוב כוסברה, ומגרדים במגרדת עגבניה אדומה אדומה.

אחרי כמה שעות קירור, מוצאים ושופכים את המים בזהירות, ככה שרק האבקה הרטובה נשארת למטה, עם מעט מים איתה.

מקציפים טוב - אפשר ביד עם כף, ואפשר במיקסר ידני. הקצף אמור להיות לבן, תפוח ויציב.

מוסיפים לקצף את העגבניה, הכוסברה, סחוג לפי הטעם ומלח - גם כדאי לטעטום ולשפר. אפשר גם לסחוט טיפה שום לתוך זה. עוד אפשרות זה לימון. אם עדיין חסר קצת טעם - ניתן להוסיף מעט מעט כמון, טיפונת ציפורן וטיפונת הל (שניהם כמובן טחונים).

קונים פיתה טובה, טובלים ואוכלים! תהני...

גם המטבל הזה עושה ריח בהפרשות, אז אם את מראש לא רוצה ריח, את יכולה לקנות את הכדורי חילבה היקרים שעושים את הגברת החלב, אבל לא את הריח...

כף אחת חילבה? כדי שזה יעשה את העבודה צריך לאכול ה-ר-ב-ה כאלה ביום, לא?

זה היתרון בכדורים, שהם מרוכזים, נראה לי שקשה להחליף אותם בחילבה 'אמיתי' ושהכמות תהיה מספיקה (את זה אני כותבת לפותחת השרשור).

אבל העובדה היא שבכל שבת שהייתי אוכלת כמה ביסים מהמטבל, כלומר הרבה פחות מכף, היה לי יותר חלב ביום למחרת. האמת היא שהמתכון המקורי הוא עם שתי כפות, ועם 2-3 עגבניות, ויוצאת כמות ממש גדולה שאין מצב שלסיים אותה לבד - צריך משפחה גדולה בשביל זה...

את בטוחה שהכדורים יותר מרוכזים?

בכל מקרה - הכדורים עדיפים פשוט כי לא צריך להשקיע כל כך כדי לקחת אותם...

מדריכת הנקה אמרה לי שצריך ללעוס חילבה כל היום כדי להגיע לכמות שמשיגים מ3*3 כמוסות.

אולי היא טעתה...

גם אני הייתי שמחה לקבל מידע מוסמך בעניין (הכדורים יקרים לי).

הבן שלי עם פריחה מטורפת ונראה לי גם נפיחות (אטופי מאד כבר ציינתי פעם)...

מנסה לחשוב מה שיניתי, למה הוא למען ד' נחשף,

ולאחרונה התחלתי ליטול גלולות חילבה.

מה אתן אומרות?????

נראה לי שאין ברירה אלא להפסיק לכמה ימים ולראות את ההשפעה.

אולי בינתיים תשתמשי במקום זה בבירה או שמרי בירה.

ואם תגיעי למסקנה שהוא אכן רגיש לזה - תיזהרי גם משאר משפחת הבוטניים.

שייוווו.. לא ידעתי.

גם ליקקתי חמאת בוטנים אצל אמא שלי...

זה נחשב דבר אלרגני, נכון?

טוב, תודה!!

שתבדקו לאיזה מזונות הוא אלרגי אצל רופא אלרגיה

אפשר במגע בעור-טסטים על העור

ואפשר בבדיקת דם

מאוד מומלץ שתדעו למה לא לחשוף אותו כבר בקרוב.

התשובות אמינות גם בגיל זה

בקשו הפניה מרופא המשפחה.

אם הוא אלרגי מאוד, אז יכולה להיות תגובה גם במגע, ולא רק כשהוא אוכל זאת.

מנסיון כאמא לשתי מתוקות אלרגיות- בהצלחה רבה

אני חושבת שבוטניים הם אלרגניים, אבל אישה בהריון ומניקה לא אמורה סתם ככה להימנע מאלרגניים - רק אם חושדים שיש בעיה. כנמו במקרה שלך.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%94

לפי הקישור, היא ממשפחת הפרפרניים ולא הבוטניים. אני תימניה ואכלתי חילבה מגיל 0, וגם אני סובלת מאוד מאטופיק ובהחלט לא אובחנתי כרגישה לחילבה, ומעולם גם לא שמעתי על דבר כזה. בכל מקרה כדאי לגשת לאלרגולוג. בכל אופן, כף אחת של חילבה בהחלט יכולה להספיק לך כי לחילבה יש תכונה מדהימה שהכמות שלה נהיית ענקית ביחס למה שהתחלת איתו. 

בכ מקרה, אני אישית בהחלט לא ממליצה לך להתחיל לאכול חילבה אם את לא מכירה את זה. דבר ראשון- יש לה ריח מאוד אופייני שלא כולם מתים עליו, דבר נוסף- הריח של ההפרשות נהיה מזעזע ברמות נוראיות. בואי נאמר שבימים שאחרי שא תאוכלת חילבה תצטרכי לנקות את השירותים טוב טוב ולכבס טוב את כל הבגדים שלך (אם פעם יצא לך לעמוד קרוב לזקנ/ה תימני בסופר את תביני טוב מאוד למה אני מתכוונת ;) ). להבנתי, הטבליות של אלטמן לא עושות ריח, שווה להשקיע את הכסף. 

בהצלחה! 

ואגב, בחנות תבלינים תדגישי שאת צריכה חילבה טחונה ולא גרגירים! 

אז ככה - לא טעמתי מעודי חילבה 'על אמת'

מה שאני נוטלת זה באמת גלולות של זה,

עכשיו - האמת לגבי לא שמתי לב לשינוי כלשהו,

אבל לגבי הקטנצ'יק....

באמת היציאות שלו לאחרונה קיבלו ריח נורא!

וזה היה לי מוזר - תינוק שכולה יונק!!!

אז באמת אולי יש לזה קשר....?!?!

בסלט.

זה מצריך הפניה לרופא מסוג אחר..

ואם זה היה בציניות, אנא צייני זאת בפעם הבאה

ומצטערת אנונימית, אני לא יודעת.

אם זה כמו סקירת מערכות - אז לא צריך

את יכולה לברר גם במוקד השירות של הקופה שלך

ובטח חכמות ממני יענו לך עוד מעט גם פה... 

זו תגובה ממש לא לעניין ולא אאריך במילים

חשבתי שהוא התכוון לבדיקה אחרת [לא יודעת למה חשבתי שהוא התכוון למי שפיר]

ואמרתי לו "לא מעוניינת" ואיך שיצאתי נזכרתי שחלבון אני כן עושה בהיריונות...

בקיצור, אשמח לשמוע, ותודה לטוב בבית |פרח|
 

מותר גם לשנות דיעה,

מותר גם לא להיות מרוכזת 

מותר גם שיהיה לא נעים מרופא מסויים

ומותר גם - כמו שקרה לך - להתבלבל

את 100%,

ואפילו ציניות לא מצדיקה את התגובה ההיא.

לשמחתי רוב רובו של הזמן האויירה בפורום מאוד תומכת.

(הרבה פה, גם אם יותר קוראת מאשר כותבת)

בקיצור זה לגמרי שלה, אל תשימי לב

שיהיה לך בשעה טובה!!

את יכולה אולי לבקש ממנו בטלפון?

תסני דרך הטלפון ורק תבואי לקחת- בייחוד אם את גבולית עם השבועות. [זה באזור שבוע 16, לא? לא כ"כ זוכרת.]

[ויפעת- נשמח למחיקת התגובה הלא ראויה בכלל. ממש לא נעים לראות את זה עדיין פה.]

שלי בכללית, לא צריך הפניה...פשוט התקשרתי לקבוע תור ואמרו לי להביא את התוצאות אולטרסאונד מהשקיפות...

אבל באמת הכי טוב לשאול בקופה...

מוזמנת אלי כמובן לעיסוי.

עם הישבן קצת נוטה למעלה-החוצה. והגב ישר. אבל לא בתנוחה של הוצאת הבטן החוצה ולקיחת הגב אחורה, אלא גב ישר ורק האגן מתגלגל למעלה טיפה. זה אמור להקל.

עוד דבר שאפשר לנסות זה לשכב כאילו על הבטן, בתנוחה הבאה: הרגליים מכופפות כך שהברכיים לכיוון הבטן, ואת בעצם יושבת על הצד החיצוני של השוקיים. הגוף עצמו רכון קדימה עד כדי שכיבה על החזה (זאת תנוחה מוכרת אני רק לא יודעת איך קוראים לה...). אפשר גם לתמוך את הראש והחזה עם הידיים מקדימה, ואפשר פשוט לשלוח את הידיים מעבר לראש.

אם הבטן ממש מפריעה - את יכולה לעשות את זה עם רגליים קצת מפוסקות. הרעיון של התנוחה הזאת זה להרחיק קצת את העובר מאזור הגב התחתון וככה להקל עליו (על הגב).

וכל זה סתם מניסיון אישי וממש לא מאיזה ידע מקצועי...

של התינוק בראש הדף הזה:

http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1339-239,00.html

?

אבל אפשר להעתיק את הכתובת המלאה ולהדביק אותה בחלון חדש.

http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1339-239,00.html

האומנם התכוונת לתנוחה כזאת?

ועכשיו אני עושה ניסיון עם הקישור:

http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1339-239,00.html

http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1339-239,00.html

?

נכון שזה נראה שהכי נוח לו בעולם? חמוד!!!

רק עם הישבן למעלה (שהיכריים מתחת)

זה נראה כ"כ משעשע, אבל זה ממש נח לה והיא מסרבת לשנות תנוחה. 

אנסה את זה.. בעז"ה!

יש לי בטן של הריון!!! איך אפשר לישון ככה?

(הריון תאומים וכבר אין לי מקום לזוז במיטה..)

ובין הרגליים.

אני ממש משתגעת מכאבי גב. כל עצה תעזור.

ולא נשאר לי צד מרוב שאני משתמשת בו לשינה.. 

כבר לא מוצאת תנוחות בלילות...

(שלא לדבר על הבעיטות אבל ב"ה ב"ה)

כלומר:בלי בדיקת דם ההסתברות עומדת (אם זכור לי..) על 60 אחוז

ועם בדיקת הדם ההסתברות עולה ל 80 אחוז. אם את רוצה וודאות בבדיקה:עדיף לעשותה יחד עם בדיקת הדם.

לדעתי אם את חושבת לעשות את הבדיקה,כדאי לעשותה עם ב.הדם

ואם לא עשית את ב.הדם,אז לעשות את בדיקת החלבון עוברי

-כך המליצה לי רופאה בכירה פרטית

ולשאלתך:כן.עשיתי.

לא בטוחה שמקבלים החזרים על הבדיקה הנ"ל כי היא לא חלק מהסל..אבל כדאי לך לברר על כל פנים

את מדברת על שריר התאומים ברגל נכון? ברגע שזה קורה למתוח את כף הרגל או להניח אותה ישר על רצפה קרה.

אוטוטו את כבר אחרי..איזה התרגשות! 

בהצלחה!!

אני קודם כל עוצרת את תהנועה שהכאיבה לי, מרפה את כל הגוף ואז אני מושכת את האצבעות של כף הרגל לכיוון הקרסול מקדימה (נראה לי שקוראים לזה פלקס) - זאת מותח את שריר השוק אם אני לא טועה. זה עובד פלאים.

את בטוחה שלא התחלת היום את השבוע ה-40 להריון שלך? כלומר, ההריון שלך הוא עכשיו כבר בן 39 ומשהו או שהוא בן 38 ומשהו?

יפעת- אני לא יודעת איפה שריר התאומים נמצא. ההתכווצויות הן בשרירים העליונים יותר ברגל (ולפעמים, העליונים ביותר ברגל). זה לא קורה לי בכף הרגל או משהו כזה (שם יש לי סוג אחר של התכווצות לפעמים, אבל יותר חד וכשכף הרגל מקופלת. אנסה את השיטה שלך, חיפושית).

אמא קטנה- אכן עברנו, ברוך ה' (עוברים עליי ימים עמוסים ביותר). אולי גם זה משפיע.

ואני אמורה ללדת בשבוע הבא. יכול להיות שזה אומר שהתחלתי את השבוע ה-40 לפי חלק מהספירות, אבל אני סופרת את זה ככה שהשבוע אני בשבוע 39, ומתאריך הלידה המשוער אני מתחילה שבוע 40.

שוב תודה

וואי זה קרוב....

|מתרגשת!!!! |

מעניין מה זה... כמו דקירות. שינית תנוחה וזה עבר. אבל אז שוב דקירה... הנחתי שזה אולי כי החמוד התיישב על איזה עצב ספציפי ששיך לרגל.

ובהודעה הקודמת התכוונתי להתכווצות בעיקר באזור השוק.

במיוחד בחורף, באמצע הלילה!

אני פשוט קמה על הרגליים ומתחילה ללכת.. זה ממש ממש עוזר.

בס"ד

זה תלוי באיזו קופת חולים את, שאני נכסתי להריון היה כתוב בטא גדול מאלף לא מספר מסוים כנראה אצלך הם כתבו ממש מספר, זה מספר תקין זה נראה לי שבוע חמישי כזה... שיהיה בהצלחה.. בקשר לCMV אין לי מושג...

תשובה שלילית אומרת שלא חלית בזה עכשיו, ואין נוגדנים אומר שלא חלית בזה בעבר.

ב"ה שעכשיו בתחילת הריון את לא חולה בכך. זו מחלה שעלולה לפגוע בעובר.

הריון מוצלח .

בס"ד

השלישית שלי, התחילה בשעה טובה ללכת לגן, וב"ה היא שמחה ללכת לשם!

אז אם היא שמחה - ברור שאני אשמח!!

והקטנטונת, בת שנה וחודש, התחילה ב"ה לעמוד "בלי להחזיק"!

היא מוחאת לעצמה כפיים, ונוחתת

בשורות טובות לכולן!

ואני מתחילה תשיעי שבוע הבא!! מספיק דברים משמחים, לא?

ומזט לכל בנות הממולדת

הקטנה אוטוטו בת חצי שנה וטפו טפו מתפתחת כמו מטאורהתחילה לטעום טחינה עם שמן זית,להתהפך על הבטן,לצעוק ולהוציא הברותונורא בוער לה לזחול כבר ולא נראה שהיא מתכוונת להאט את הקצב

הדבר הכי משמח שעשיתי היום זה לפתח לנסיכונת שלנו תמונות מהלידה ועד היום (5 וחצי חודשים)  בנוסף גם הגדלנו 2 תמונות לסבתות ואני לא מפסיקה להתמוגג ממנה....

ועו משהו היא עברה לחדר משלה...  אההה והכי חשוב היא התחילה להסכים לקחת מוצץ....

וואי וואי איך אני מקנאה....

(הבן שלי ג"כ בגיל הזה...

אבל הוא רגיש קטן שלי מתוק, איני יודעת עדיין מה טוב לו ומה לא.....)

היא לא אהבה מיץ לימון אז בעלי שמופקד על גיזרת המיטבח בבית ניסה שמן זית והילדה פשוט טורפת את זה

כל דבר שמסתדר אצלה זה נס מבחינתי בגלל הלידה המוקדמת שלה והיא מפתיעה אותנו כל פעם ובגדול

אני מתחילה עכשיו לספור 7 שבועות עד ללידה

ב"ה ירדתי כבר יותר מ3  קילו...

מרב פחד להיות שמנה אח"כ התחלתי לשמור עכשיו

ההרגשה הרבה יותר טובה ולא כבדה

הפיצית שלנו כבר מתהפכת לה כל היום כמו סטייק...

ולא מפסיקה לברבר בעיקר איתי...אנחנו לפעמים מנהלות שיחות שלמות ככה...וכשהיא רואה את אבא זה מפסיק...
היא פשוט מבינה עם מי כיף לרכל

ובא לי שוב היריון אבל אני צריכה קצת למנוע...=\

ובעלי מתגייס עוד חודשיים...אבל אני בהדחקה...אז לא מדברים על זה עד אותו יום..

מבססים את הקשר שלהם עם העולם בעיקר על שמיעה ומגע וכן עדין אינן מסוגלים לוסת גירוים לכן מומלץ להתאים את הפעילויות:

השמעת מוסיקה

השכבה לכמה דקות על הבטן

עיסוי

אפשרות להתנסות במגע עים עי צעצועים רכים

חשוב לאפשר מרווח זמן בין פעילות לפעילות

המון רעיונות טובים

ואני מצטרפת לתגובות פה ומפצירה באחותך לא לחשוף את הילדה לזוועת היוגה הזו,האמינו לנו שזה לא יוסיף לילדה כלום מלבד סבל מיותר,תינוקות זקוקים למגע ואינטראקציה של אהבה בסיסית ובשביל זה לא צריך יוגה.

שהפעילות שהתינוקות הכי אוהבים בחודשים הראשונים, זה ךהיות צמודים לאמא במנשא (או על הידיים)...

לא נראה לי שזה עדיין הגיל לפעילויות.  תאמיני לי, עוד יבואו ימים שבהם היא תצטרך להשקיע בפעילויות. בינתיים שפשוט יהנו אחת מנוכחות השניה.

הסרטון הזה נורא ואיום!!!!!! וקשה מאוד לצפיה.. איך אנשים נתנו לאישה הזאת לעשות את מה שעשתה?????

את המגע הבסיסי,הפשוט,האוהב כל טירוף אפשרי

סאדיסטיות ממש...

אמאאאאאאאאא

איך עד עכשיו היא נמצאת מחוץ לכלא . היא פשוט מתעללת . היא צריכה לשבת בכלא ושיתנו לה 10 מאסרי עולם מי צילם אותה בכלל ואיך האנשים בסירטון לא עושים כלום? אם הילד יוצא מזה בחיים בטוח יש לו טראומה לכל היים מהאישה הזאת פשוט מזעזע!!!

ואתם יודעים, גם אם זה עושה חלק מהתינוקות "סופר בייביז" כטענתם-

אסור לעשות את זה!

ולא רק שמאפשרים את זה.. אנשים משלמים על זה!! מחריד

מזעזע.

יש מספיק "פעילויות" לעשות עם תינוק קטן בבית.

עיסוי, אוניברסיטה, טיול בעגלה/מנשא...