19 כדורי יסמין (כלומר פס שלם, פחות 2)
נזכרתי שנשארו לי מהתק' שלפני החתונה,
וחבל שייזרקו..
ירושלים
מברכות "אשר יצר" אחרי החלפת טיטול???
חחח... זה קורה לי פווול!!!!!![]()
חזק,אחרי שאני שוטפת ידיים.יפעת1מי שכבר בעלת ניסיון בעניין..
רציתי לשאול- גרעפסים (כמעט כל היום, ברמה מטורפת במיוחד אחרי האוכל),
הרגשת כבדות וצמרמורות ביידים וברגליים- יכולים להיות חלק מתופעות של תחילת הריון?
אני חושבת שאני בתחילת הריון (ראשון.. עוד לא עשיתי בדיקה כי אני רוצה לחכות עם זה קצת..)
לכן אני שואלת..
תודה רבה!!
צמרמורות אני אישית פחות מכירה..אולי יש לך וירוס.?
תעשי בדיקה ביתית אם המחזור רמאחר.
בשורות טובות![]()
הי חברות ,
תחילת הריון וגילו לי בבדיקת נשיפה חיידק :
89.55Helico. Pylori Breath tst
האם ניתן לטפל בו בהריון ?
כמובן שאתיעץ גם עם רופא , עם מי כדאי רופא משפחה או נשים ?
אודה לעזרתכן
לא אא בהריון. לא נורא, הוא ימתין, למרות שזה ממש גבוה..
וזה רופא משפחה כמובן.
זה חיידק שיש לכל אחד בקיבה ויש כאלה שהוא החליט להתפרץ אצלם, הוא לא מסוכן אבל יכול לעשות כיבים בקיבה.
תשתדלי לא לאכול דברים שמעלים את החומציות בקיבה- מאכלים חריפים, מטוגנים,עגבניות, שוקולד, ועוד (תסתכלי באינטרנט על מאכלים חומציים).
בנוסף, תשתדלי לא לאכול ארוחות גדולות אלא לאכול כל היום דברים קטנים-שתמיד יהיה לך משהו בבטן. (זאת הממלצה טובה להריון בכלל אבל גם ספציפית לחיידק הזה.)
וזה באמת סיוט במשך שבוע לא הצלחתי לאכול כלום כל מה שאכלתי הייתה לי בחילה נוראית. ובבית חולים רצו לעשות לי גסטרו ולא הסכמתי בקיצור נתנו לי איזה סירופ דוחה שממש עזר ופימוטדין אני לא יודעת אם מתר בהריון תבררי.והוא מתפרץ שהאדם נמצא במצבי לחץ מתח וכו' ככה הרופאה סבירה לי
וקשה לי
וקשה למטפלת
אז בשעה טובה בעלי מצא עבודה קבועה שהוא לא שמירה בלילות, והוא כבר לא זמין להיות המטפלת,ואני ב"ה לא צריכה לעבוד סביב השעון כדי להביא פרנסה
אז היה לנו קשה שהוא לא עבד, אבל זכינו להשאיר בבית את הקטן 9 חודשים, והוא קיבל כ"כ הרבה אהבה וביטחון
ועכשיו הוא שעתיים או ארבע (תלוי ביום) הוא אצל מטפלת
התחלנו השבוע כל פעם הוספנו זמן, והוא ממש מפורק, בוכה בכי ממש שאני לא מכירה
בוכה בכי פרק זמן רצוף שבחיים לא חווה
וגם לי יש חרדת נטישה קשה אולי כי נטשו אותי 2 בנותיי טרם הספקתי לחבק אותן ,(אחת נולדה ללא רוח חיים בשבוע 39
ואחת נפטרה במהלך לידה מוקדמת כשהייתי כמעט חודש שישי, וגם עברתי הפלה בשליש ראשון)
זה יעבור לו?
כמה טראומה אני עושה לו?
יש לי רק עוד חודש וחצי עד סיום ההוראה השנה, ואז מיצדי אחזיק אותו חזק ואחזיר אותו לרחם אם צריך..רק שלא יחשוב שאני לא אוהבת אותו
איזה טיפים להסתגלות למטפלת יש לכן?
אני שולחת בובה שהוא אוהב
אני מדברת על המטפלת בפן חיובי
ומנסה מכל הלב להראות לו כמה כיף אצל המטפלת...
לפחות הוא מת על הילדים ששם..
ובעבודה אני מסתובבת עם לב כבוי , כי אני יודעת שבזמן שאני מרוויחה גרושים בעבודה הבן שלי זועק לי...
לא רוצה לעבוד יותר , שנה הבאה רוצה להיות אם בבית בלבד איתו, הלוואי והייתי בהריון שהיה לי יותר תירוצים לא לצאת לעבוד
טוב ,תודה על המקום לפרוק
יש מצב שתגיעי למטפלת בזמנים שאת איתו ולא בעבודה ותהיו איתו שתיכן?
ברגע שהוא יראה אותך יחד איתה יתכן שהוא יתרגל אליה וכבר לא כ"כ יפחד להישאר שם לבדו בלי אמא ואבא.
עדיף בשעות הבוקר שיתרגל גם לחברים הנוספים.
השלב שצריך להשאיר תינוק אצל מטפלת הוא קשה מאוד (ולא משנה באיזה גיל, דווקא כשהם גדולים יותר זה יותר קשה כי גם הם מבינים יותר), במיוחד מה שעברת...
לא את לא עושה לו טראומה, במיוחד כשמדובר בפרקי זמן קצרים יחסית (הלוואי עלי להשאיר אצל מטפלת לכ"כ מעט שעות ביום, כשעבדתי, למרות שעבדתי משרה חלקית הילדים היו אצל המטפלת יום שלם בגלל המרחק מהבית לעבודה)
![]()
גם אני שמתי את הבן שלי ליותר שעות מ8 עד 4 בגלל שהייתי בשמירה.
הוא בכה המון ועשה המון קונצים..
אל תדאגי זה לוקח כמה ימים והם מתרגלים.. עוד יגיע יום שהוא יגיד לך לא רוצה לללכת..
אני הייתי יושבת בפתח של הדלת ובוכה איתו אבל צריך להראות לו שאת "מרוצה" שהוא שם. והוא יתרגל..
הוא גם יהנה שם יש לו חברה ושירים וסיפורים עוד טיפה זמן הוא יתרגל ויכייף שם..
בהצלחה..
כל הילדים חווים את הקושי של הפרידה וההסתגלות למיסגרת החדשה וזה עובר להם תוך חודש חודשים
הוא לא נרגע אחרי כמה דק'?
יש כאן עוד רעיונות טובים..
![]()
הוא בוכה כל הזמן כשאת לא שם או שהוא נרגע אחרי כמה זמן?
כשאת חוזרת לקחת אותו הוא בוכה שם?
נראה לי גם שהגיל שלו זה פשוט הגיל שמתחילים לשים לב אצל מי נמצאים. וזה קורה לכולם.
הייתי נותנת לזה עוד צ'אנס. אם היא מטפלת טובה היא תצליח להסתדר איתו.
אולי לפעמים כדאי לקצר את הזמן של הפרידה ולא למשוך את זה ואז הוא יותר זמן בלחץ שתלכי וכו'.
הייתם אצלה ואיתה ביחד, לפני שהשארת אותו?
תראי מעט מאוד מאיתנו תכננו בכי וצער בחיים עבור הילדים שלנו, ובכל זאת הם מדי פעם נופלים, או רבים, או חולים, או רוצים משהו שאי אפשר... ![]()
האם המטפלת נותנת לו תמיכה, בזמן שהוא בוכה? חשוב שלא ירגיש לבד. חשוב שיידע שיש מישהו בשבילו וקרוב אליו, גם אם זו לא את. תציעי לה לשים אותו במנשא עליה, כדי שתהיה פנויה לעניינים אחרים שלה.
ליודעות דבר
או למי שככה נכנסה להריון
באמת אם נתפוס כל חודש את יום הביוץ
הסיכויים להיכנס להריון גדולים יותר?
תיאורטית אני יודעת את התשובה
פשוט הייתי שמחה לשמוע על בנות שנכנסו ככה להריון והגביר את תקוותי....
וגם אשמח לעצה מעשית - אם "תפסנו" את הביוץ אז מתי בדיוק להיות ביחד באותו יום? ומה לגבי ימים מסביב??
ככה הזרע חזק יורת.
בהצלחה!
ונכנסתי להריון אחרי בדיקות ביוץ
כי המחזור שלי מתאחר והביוץ בזמן שאני חושבת שכבר צריכה לקבל שוב
מקובל לדבר על חצי שנה - שנה של ניסיונות, לפני שבודקים אם יש בעיה. צריך לזכור שרק אחוז לא גדול מהזיגוטות (=תא יחיד שנוצר מביצית וזרע שהתמזגו) מתפתח לעובר, וזה תקין ונורמלי. אז תוך כחצי שנה יש סיכוי טוב שזה יקרה.
אצלי אני מרגישה את רוב הביוצים שלי. כשאני לא מרגישה אני לא יודעת מתי תגיע הווסת, אבל כשאני מרגישה זה תמיד כעבור שבועיים.
הדרך לדעת אם זה כך רק אצלך היא רק בניסוי וטעייה 
שלום אני כמעט 4 שבועות אחרי הלידה ואני מניקה (שואבת) היום הייתי בביקור אצל הרופאה והיא נתנה לי כדור בשם סרזט.
השאלה שלי אם מקבלים מחזור שלוקחים אותו?
איך אני ידע אם אני לא יקבל בזמן ההנקה?
מתי מקבלים מחזור אחרי הלידה? שווה לנסות ללכת לטבול או שבמילא אני יקבל?
פשוט כל פעם שאני מנסה נהיה כתם כמה זמן זה לוקח?
סליחה על החפירה פשוט הייתי בשמירה 4 חודשים בעיקבות דימומים אז תבינו את המצב שכמעט חצי שנה...
.
הגוף מגיב באופן שונה, למיטב ידיעתי סרזט לא משפיע על המחזור.
בדרך כלל כל עוד מניקים הנקה מלאה (שאין הפסקה של יותר מ-6 שעות) רוב הנשים לא מקבלות- אבל יש מספיק נשים שהכלל הזה לא עובד....
4 שבועות אחרי לידה אני חושבת שרוב הנשים עוד לא טובלות- אומרים שלשתות חליטה של מחיצות רימון עוזר לשלב המעצבן הזה....
אין איך לדעת....מצטערת....
אה...וברור ששווה לטבול....
משתתפת איתך על המשפט האחרון שלך (הייתי שם מסיבות אחרות ואני יודעת טוב מאוד מה זה...)
כל אישה מגיבה אחרת לגלולות, יש כאלה שאין להם בכלל תופעות לוואי, יש כאלה שיש דימום עד שהגוף מסתגל, יכול להמשך כחודש ויש כאלה שכל עוד לוקחות יש דימום והגוף שלהם לא מגיב לכדורים טוב.
עד שלא תנסי לא תוכלי לדעת לאיך הגוף שלך יגיב, אם זו פעם ראשונה בחייך שאת לוקחת סרזט יש סיכוי די גדול שיהיה דימום הסתגלות, עד בערך חודש מהזמן שהתחלת לקחת אל תנסי לעבור לסוג אחר, גם אם יש מי שאומר לך זאת, כי גם בסוגים אחרים יש דימומים בהתחלה.
מחזור עם סרזט, בעיקרון הסרזט מונע ביוץ והופעת ווסת יש כאלה שזה לא עובד עליהם והן מקבלות גם כשלוקחות סרזט, א"א לדעת מראש.
ראשית, מזל טוב והרבה נחת.
ממליצה להתיעץ עם מכון פועה. שווה.
היות ובדר"כ הסרזט עושה דיומים בהתחלה, ההנחיה היא קודם לטבול ורק לאחר כשבוע- שבועיים להתחיל עם הסרזט על מנת להספיק להנות יחד.
ומה עושים בינתיים??? מי שמניקה מלא, מומלץ להשתמש בנרות גלוון או אמצעי מכני אחר. צריך לזכור שברב הפעמים הדימומים אינם אוסרים אם פועלים נכון. שווה לקבל הדרכה מהמשיבות של מכון נשמת או מפועה.והכי חשוב,הרבה אורך רוח וסבלנות.טבילה לאחר לידה יכולה לארוך עד חודשיים. אכן נסיון קשה, אבל שווה את האוצרות הקטנים...
אבל אני הייתי עם הגלולות האלה והנקתי (יותר נכון שאבתי) מלא (רק זה מה שהוא אכל...)
ולמרות הכל ... אני בחודש חמישי.
ובקשר לטבילה עיצה אישית אל תנסי עד 6 שבועות שזה משכב הלידה ורק אחרי זה גם לא יהיה בעז"ה כתמים.
אמנם כשבוע אחרי יכול להיות מחזור אבל עדין טהורה לשבוע זה גם משהו...
יש רק דרך אחת להשיג 100% מניעה, ואני לא חושבת שמישהי רוצה להשתמש בה...
גלולות והתקנים שונים מצהירים לרוב על 97-99 אחוז.
ומה שקרה לך לא הופכת את הסרזט לגלולה לא טובה.
זה אולי יתפוס ויגן אותך מהריון, למרות שנראה לי ששמעתי שצריך לקחת 10 ימים לפני. אבל אני לא זוכרת בדיוק וצריכה שמישהו יאשר שזה נכון.
אבל ת'כלס רוב הסיכויים שלא תצליחי לטבול אם תקחי סרטז וזה חבל חבל 
אצל כמעט רוב הנשים שראיתי סרטז גורם לדימום.
המלצה שלי- לכי תקני נרות.
מישהי תמיד אומרת שאם את מניקה מלא ולא ראית סימן למחזור את מוגנת בחצי שנה הראשונה אחרי הלידה. ברגע שיש מחזור כבר לא, כי הרי הגוף באמת מבייץ. אבל על רמת העיקרון אם אין ביוץ אין מחזור וגם אין סיכוי להיכנס להריון.
נרות אני קניתי בלי מרשם בקופת חולים.
בהצלחה ומאחלת לך שתצליחי לטבול!!
למשל, הנקה מלאה לגמרי, בלי בקבוק (אפילו לא שאוב) ויש אומרים אפילו בלי מוצץ! הנקה גם בלילות, לפחות שמונה הנקות ביממה, ואולי עוד תנאים - אני לא זוכרת (אם חשוב למישהי אני אנסה לברר). וגם אז זה לא ברמה של אין סיכוי להיכנס להריון (כמו שיהודייה אמרה), אבל ברמת הגנה טובה - אולי כמו התקן בערך.
כי נבחנה אוכלוסייה גדולה מספיק של נשים, כדי להגיע למסקנה מה אחוזי ההגנה, והם די גבוהים, אבל זאת אף פעם לא הבטחה.
מה שכן, אם הייתי מגלה שאני מאלה שנכנסו להריון גם עם הנקה מלאה וכל התנאים, לא הייתי מנסה את זה בפעם הבאה. ואותו דבר אם הייתי מגלה שאני מאלה שנכנסו להריון עם גלולות...
אם הצלחת לעשות הפסק יום אחד (אפילו רק בערב ) ולמחרת היה לך כתם! תלכי לשאול רב, לא כל הכתמים אוסרים ואפשר להמשיך לספור את הימים, אני הלכתי כמעט כל יום-יומיים לרב וככה הצלחתי לטבול, (עד שלמדתי לבד מה הצבע שלא נקרא אדום.
אל תתביישי תלכי לשאול ואם אין לך מי תרימי טלפון למכון פועה ותשאלי אם יש רב באזורך.
לפעמים אי מרגישה מעין קפיצות של העובר בתוך הבטן, ששונות קצת מהתנועות "נחש" הרגילות שלו, או מהבעיטות/התמתחויות. ולא רק שהן שונות בתחושה, הן גם מתרחשות בקצב קבוע.
נשמע מוכר? זה משהו שצריך להדאיג?
אולי זה קשור לכוס קפה שאני שותה פעם ביום?
מסכן, הוא ממש משהק הרבה, וזה בטח מה זה מציק... 
אמנם לא מנוסה...
אבל לפי מה שלמדתי שיהוקים לא מציקים לעובר
הם רק מעידים על הבשלת הריאות...שזה מעולה..
וגם היום הוא משהק הרבה יחסית... קצת צוחק ומתחיל לשהק... ![]()
ואני תוהה לעצמי אם גם הפעם זה יגיע באיזה שהוא שלב.. נראה ![]()
בס"ד
אחת שיהקה באופן קבוע 
השנייה קצת פחות.
בשאר הלידות (שתיים נוספות) העובריות היו רגועות 
(עם כמה שיהוקים ברצף). מעניין מה יהיה כשהוא ייצא 
יש מבצע ב"בא בטוב" על סינר הנקה- http://www.babetov.co.il/deal.asp?shop=688
מישהי ניסתה פעם ויכולה להמליץ עם כדאי/לא כדאי?
אשמח לדעת בהקדם כי זה מסתיים תיכף.
תודה
אבל לפחות בתמונה הוא נראה כמו שכמייה, ומנסיון שלי מאוד נוח להניק עם דבר שכזה. בניגוד ל'סינרי הנקה' שמתנופפים, התינוק בועט בהם והם לא מכסים את הגב (שגם שם החולצה עשויה להתרומם) שכמייה מכסה היטב, ונוחה לשימוש.
הילדים שלי אפילו למדו (כל אחד בתורו) להביא לי את השכמייה כשהם רצו לינוק...
אני רק אציין - אם יש לך ולו את הידע הבסיסי ביותר בתפירה (בערך ברמה של איך להפעיל את המכונה) אפשר לתפור לבד במחיר זול בהרבה.
בלי הפטנט שלהם וזה ממש נוח.
זה מחסהאת כל הגוף (גם את הגב) ויש מספיק מקום לתינוק...
יש סינרי הנקה שהם שכמייה ויש להם גם מן קשת כזאת שאפשר לראות את התינוק בזמן שהוא יונק..
זה מומלץ? או שזה לא נעים במידה ומישהו עובר לידי/מאחוריי?
ואם למישהי יש את הסינר הספציפי הזה - הוא באמת מכסה מכל הכיוונים? אם החולצה עולה וכו'?
והוא נח מאוד וצנוע.
חוץ מזה הוא לא נהרס בכביסה ואני מכבסת אותו יחסית הרבה
את יודעת לענות לי אולי?
באף לא אחת מהשכמיות הרבות שתפרתי לעצמי, וזה מעולם לא היה חסר לי או הפריע לי להסתכל על התינוק
אבל מכאלו שיש להם עם קשת דווקא היו מרוצות מהקשת.
אז אולי זה ג'ימק נחמד, אבל ממש לא חיוני
נכנס וחופר..כמו הבן הקטן שלי ![]()
מעצבן לראות את זה הוא עלה לי 100 שקל![]()
אני מאוד נהנתי ממנו! וגם ממליצה עליו.
הכי כייף איתו שגם כשהתינוק גדל ומשותלל בהנקה קשה לו להרים את הסינר ולחשוף את האם.
וגם לתינוק בן יותר מכמה חודשים?..
וזה לא מפריע לך שאין קשת שתוכלי לראות דרכה?
(וכבר יצא לך לכבס את זה?)
סליחה על כל השאלות![]()
הא כיסה מצויין 
הפתח הוא בלי קשת אבל רחב מספיק כדי להוזיז ולראות ואין לחץ שמישהו יעבור בדיוק מאחורה...
רק עכשיו ראיתי שכבר מקודם ענית לשאלה שלי.. סליחה שקצת חזרתי על עצמי...
תודה, עזרת לי מאוד!!! =)
האם מישהי התנסתה בלידה עם מיילדת פרטית?
האם יש למישהי המלצות? בתי חולים? (תל השומר\לניאדו?)
מי שמתנגדת\לא חושבת שזה נצרך, אני מבינה, אך קחו בחשבון יולדת שזקוקה לזה מסיבות רפואיות ועוד.....
בגדול זה לידה בסיכון אבל זה היה בעיקר כדי לפרט למי שמתנגדת לזה...
את מוזמנת גם באישי או פה לכתוב לי על זה
ואם יש למישהי עוד תובנות ורעיונות אשמח לשמוע!
לועסים טוב טוב, ואוכלים דברים בריאים ומשביעים(:
ועוד משו-
פשוט להעסיק את עצמך במשהו אחר, ואפשר גם ללעוס מסטיק, להעסיק את הפה..
בהצלחה!
אני מבינה שאת בהריון, אם זה נכון, זוהי סיבה טובה מאוד להרגיש רעבה.
תחושת הרעב מראה שהקיבה שלך בריאה. וזה מצויין. כשאת רעבה אל תתפתי לחטוף מתוקים למיניהם כי אז תעלי מאוד במשקל. השתדלי לאכול ארוחות קטנות ותכופות, כאלה שלא נותנות הרגשת מלאות ו"התפוצצות". כך תאזני את רמת הסוכר בגופך, ותפחיתי את תחושת הרעב. חשוב לשלב ירקות מבושלים וטריים בכל ארוחה כדי שהעיכול יהיה טוב.
בהצלחה
ציפי - אקופנקטורה לנשים וילדים zipzip76@gmail.com
ירקות,פרות..לשתות הרבה מים,פרכיות.
להכין סלט מוקפץ..
תהני![]()
נשמע מעניין.. ![]()
אני כל יום אוכלת לפחות סחט אחד שמכיל:
1 מלפפון, 1 פלפל אדום, 1/2-3/4 קולורבי, בערך 1/4 שקית של כרוב וגזר של חסלט וזיתים.
זה יוצא סלט גדול והוא משביע אותי לשעה-שעתיים.
לחם מקמח מלא אני לא אוהבת (והוא גם יקר ואין כ"כ תקציב לזה...)
פריכיות זה רעיון, אני אקנה בעז"ה!
יש עוד רעיונות?
תינוקת שהתגלה אצלה סרטן נדיר. צריכה לטוס לארה"ב לשם ניתוח דחוף- פרטים לתרומות בקישור.http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4223945,00.html
הוא לא מפסיק לבכות ולחפש
עייפתי....
שיש משהו אחר שמציק לו, כדאי לחפש.
באיחול שיעבור במהרה, והתינוק שלך יהיה שוב רגוע
אולי לשאוב קצת וללכת לישון ל 3 שעות רצוף!!!
חיבוק!![]()
אז עברו שבועיים מהנס הגדול שה' עשה לנו...בן בריא ושלם שנולד ביום הולדת של המתוקה שלנו....
חודש לפני הלידה כל לילה צירונים....לא משו מרגש....
יום שני בבי"ס כולן צוחקות עלי שאני עוד אסיים את השנה עם הכיתה...יום שלישי התחלתי 39 יום חופשי-הלכתי למעקב.... מתכננת שמחר אכין עם הקטנה עוגת ביסקוויטים לכבוד יומהולדתה...
בערב כרגיל צירונים, אמרתי להורי שעכשיו יש לי 48 שעות לא ללדת בהם-יום הולדת ויום השואה....
מנסה לסיים דברים לכיתה למחר-הצירים קצת מציקים-כרגיל, לא משו מיוחד, הולכת לישון...
בשלב מסוים בלילה קולטת שאני לא ישנה וכל הזמן יש לי צירים, מתחילה לקשקש לבעלי שאולי לא יסע לירוחם מחר כי אם זה יתפתח.....
4:30 מבינה שזה זה...נהיית היפראקטיבית....קמה. מודיעה לבעלי שאני עושה כלים והוא בתפקיד מתזמן....ציר כל 4 דק' אבל עדיו חביב...אוף אני רעבה בא לי קורסון-בעלי אומר שיש וופלים-טוב שיהיה....
5:30 בסלון מופיעה ילדה עפופת שינה...מתחילה לארגן דברים אחרונים ללידה ולאחריה (מזל שיום קודם כיבסתי את הסלקל).....
6:00 מודיעים לאמא ולמנהלת שאני עם צירים, כבר מתחיל להיות כואב, מבקשת מבעלי שלא ילך לתפילה כי פוחדת להשאר לבד...בינתיים כמו ילדה טובה כל הזמן בתנועה...בעלי שם לקטנה סרט במחשב... מדי פעם היא קופצת ושואלת אותי "אמא, כואב, כן?" אני מסבירה לה שסוף סוף התינוק רוצה לצאת ואנחנו מבקשות ביחד מה' "ה' בבקשה שהתינוק שלנו יצא מהר" ומסבירה שזה קצת כואב לאמא שהתינוק יוצא אבל עוד מעט יהיה לנו אח חמוד שאנחנו מחכים לו...
מנסה לעשות אמבטיה- שומעת את בעלי אם אמא שלי שהודיעה שהיא יוצאת לכיוון הבית חולים ושאולי כדאי שנצא גם...
7:45 כואב כבר שבא לי לצרוח, יוצאים להוריד את כלת היוםהולדת במעון (מזל שלא יכלו לחגוג לה באותו יום)...
8:15 אנחנו בדרך בודקים שלחמותי יש את הכיסא תינוק באוטו שלה שתוכל לאסוף את הקטנה....
הגענו לבית חולים-אוף אין חניה, חונים בתת קרקעי כלכך קשה לי ללכת, אבל בטוחה שיש לי פתיחה יפה ממש...
8:45 סוףסוף במיון ("הגעת בגלל צירים" -לא אני סתם מתפתלת מולכן) בדיקה פתיחה 2.5-3 צאוור אחורי וגמיש היה בא לי לבכות, נשכבת למוניטור ונהיה כואב מרגע לרגע, אמא מגיעה...מבקשת אפידורל....אם אני רק בפתיחה 3 אני לא אשרוד את הכאבים האלה...מבקשת מה' אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא....
מעבירים אותי לחדר לידה במיטה אני לא מצליחה לקום ולזוז מרוב שכואב לי....בודקים שוב פתיחה 4, אני מבקשת אפידורל כבר ממש כואב לי- הן אומרות שלא בטוח שאספיק (ואני לא מבינה איך) בודקים פתיחה 5-רגע 8 בציר 8 ואז נסגר, המים לא פקעו אמרו שאם פוקעים אני יולדת עכשיו, עוד לא רציתי, מודיעים שהמרדים בניתוח-יקח זמן מבקשת שיפקעו את המים, היא לא מצליחה, נכנסת יוצאת נכנסת אני לא מצליחה להבין מה קורה, אוף המיילדת ממש קשוחה ואני לא מבינה כלום ולא מבינה מה היא רוצה ממני וכואב לי והצירים לא נגמרים וכואב לי בגב וקשה לי לזוז....מבקשת ממני ללחוץ ואז היא תבקע את המים, ואני לא מבינה למה ללחוץ אני רק בפתיחה 5...ואני צורחת מכאב, והמיילדת מתעצבנת עלי שאני חייבת להתאפק כי הצרחות מקווצות...
אומרת לי ללחוץ, מרגישה שאני חייבת לשירותים, בעלי שקלט שאם היא אומרת ללחוץ ואז לא ללחוץ זה אומר שאני יולדת (חכם)...ומודיע לי- התינוק יוצא, תתרכזי במה שהיא אומרת לך לעשות...ממש משתדלת מגניבה מדי פעם צרחה של כאב...כמה לחיצות ומרגישה אותו יוצא....10:25 נשמה טהורה באה לעולם
אוף לאן הם לקחו אותו? מבקשת את הילד כמה פעמים וגם בעלי, הם צריכים לשטוף אותו- לא מבינה למה בסוף מקבלת אותו- וזהו הרגע הכי מתוק...הילד שלי, מודה לה' על הנס הזה...
משאירים אותנו לבד-מניקה אותו...אחרי שעה אומרים שצריך לקחת אותו.
מיילדת חדשה נכנסת מציעה לי להתקלח כדי להרגיש יותר טוב, אומרת לאמא שלי רק שהדלת תשאר פתוחה...
מתרעננת, עוברים למחלקה, אוכלת (וואי הייתי רעבה) והולכים לקחת את הנסיך לביות....
מסקנות:אני חייבת להבין מה קורה כדי לשתף פעולה...
)מתעלה אליואל תדאגי הם לא יותרו לך על חגיגה
לכל אחד מהם,שתזכו לגדלם בנחת ושימחה![]()
![]()
חמוד תוכלו לחגוג להם ביחד..
שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..
שפע של חלב!
למה לקחו לך אותו לשטיפה??
כל הכבוד לבעלך שהסביר לך!!
![]()
במיוחד שזה לעיתים רחוקות כ"כ.
אם את מרגישה שאת דואגת, את יכולה להפנות שאלה למכון פוע"ה, אם זה סימן למשהו שצריך טיפול הם כבר ידעו.
אבל באמת, נראה לי שזה כלום
כמו בן ראמיםהקטנה בת שבועיים וחצי ומסרבת למוצץ.
היתה לה לשון קשורה ולפני שבוע עשינו לה ניתוח כדי לפתוח אותה.
ניסיתי מיום אחרי שהיא נולדה לתת לה מוצץ, בהתחלה של אוונט, והיא סירבה לקחת אותו... אתמול קניתי מוצץ של נוק וגם אותו היא לא ממש מחבבת 
רעיונות? היא בוכה ממש הרבה וזה מתסכל שאין דרך להרגיע אותה... (הגדול שלי לקח מוצץ מהיום שנולד בלי בעיה בכלל)
כן, זה קשה ולעיתים מתסכל מאוד.
ולעיתים את הופכת למוצץ בכבודו ובעצמו.
אבל-- זה גם לא נורא כל כך.
איחולי שתצליחי- ספרי לנו מה עשית אם מאמצייך יוכתרו בהצלחה.
זה המוצץ היחיד שהתינוק שלנו הסכים למצוץ אחרי נסיונות של מלא מוצצים חדשנים ומתוחכמים...
למרות שזה מגעיל אותי ברמות שאין לתאר.
ואין סיכוי שאני אהפוך למוצץ שלה, היא יונקת ועוזבת מיד, לא נשארת "להתפנק"...
אנחנו נתנו לקטנה מוצץ רק בגיל חודש, כדי שזה לא יפריע בהנקה וכו', ולקח לנו בערך חודש להרגיל אותה אליו (מה שאומר שלא פעם החזקנו את המוצץ עבורה ועוד, כי לקח לה זמן לתפוס אותו).
בקיצור, חכו עוד קצת (יכול להיות שהלשון הקשורה גם הפריעה לה, אז בעצם רק שבוע שהיא באמת מנסה את המוצץ).
בהצלחה!
שלי לקחה מוצץ בשלושת החודשים הראשונים ועכשו לא מענין אותה בכלל אז לקיחה בתחילה היא לא בהכרח ערובה להמשך,איך היא מגיבה למנשא,עגלה,נידנוד,מוסיקה?
וגם נדנוד על הכורסת הנקה. זה מרגיע אותה, אבל לא מספיק...
וניסיתי גם כמה סוגים.
אומרים שזה הכי דומה לפיטמת ההנקה...
אבל זה בגלל שהפחידו אותנו מאוד שזה יהרוס את ההנקה, וכשהתחלנו לתת לו זה כבר היה מאוחר מדי...
אז קרה לנו סוג של נס, ופתאום בגיל 4 חודשים הוא הסכים לקחת!! אבל זה כבר לא ישב טוב והוא זרק אותו כעבור חודשיים - ואז חזרו שוב בעיות השינה שלו........
בקיצור - בדיעבד? הייתי מתעקשת מהיום שהוא נולד ולא מחכה.
אתם לא חיכיתם, אבל תדעו שאפילו בגיל 4 חודשים עוד יש סיכוי ![]()
אני מציעה לך לא לוותר. בע"ה בפעם הבאה אני מתכוונת להתעקש מאוד... (בתקווה שזה יזרום..)
כי אנחנו ממש סבלנו מזה שלא היה איך להרגיע אותו, והלילות היו (ועודם) לא פשוטים......
מוצץ פשוט מקל כל כך!!!!!
אז רק רציתי לחזק אותך שלא תתייאשי =)
ב"הצלחה!
אין נדנוד כורסא דומה לנדנוד עגלה וכו,נסו הכל ובטוח שבסוף תמצאו מה מתאים לה מה שזה גם משתנה משלב לשלב,אישית אני לא בעד להכריח כי בסוף זה נהפך למאבקי כוח ויוצר אוירה שלילית בבית.
גם אצל גיסתי וגם אצלנו, זה היה המוצץ המנצח. הכוונה למוצץ שהוא בצורה של הסיליקון הרגיל ולא עגול כמו פעם, אבל עשוי מגומי ולא מסיליקון. הסיליקון נראה לי קצת יותר קשה למציצה לעומת הגומי ולכן לא מעט תינוקות מסרבים לקחת אותו.
ואני מצטרפת להמלצה על לא לוותר. ולנסות שוב ושוב - לא בכוח, אבל לא להפסיק לנסות כי מתי שהוא הם קולטים בע"ה את העניין.
כרגע היא לוקחת את המוצץ גומי, וגם נרגעה עם הלשון ב"ה... נקווה לטוב 
ד"א, מישהי מכן החליפה לילד מוצץ אחרי תקופה כלשהי (לדגם אחר, לא כי התבלה)?
יש לי 4 סוגי מוצצים בבית עכשיו...
ניראה שאולי סירבה ביגלל הלשון ועכשו היא מוכנה לנסות שוב לאט לאט,גם שלי אהבה מאוד מוצץ גומי ולא דוקא את המוצצים המעוצבים.![]()
תופעת הלשון הקשורה נפוצה בתינוקות. זה גורם לקושי ביניקה משום שהתינוק מתקשה לסובב את לשונו סביב הפיטמה. לכן הבכי הרב ותחושת חוסר הנוחות והכאב של האם (שד פצוע). אחרי שיחרור הלשון, לוקח לתינוק עוד זמן הסתגלות להנקה בריאה ויעילה יותר. בד"כ תוך שבוע זה עובר טוב (כדאי ורצוי להתייעץ עם מדריכת הנקה) ואז התינוק נרגע, וישן יותר זמן.
בריאות,
ציפי - אקופנקטורה לנשים וילדים zipzip76@gmail.com
אם הינך בהיריון ראשון אשמח להשתתפותך במחקר באמצעותו אני מבקשת ללמוד על מחשבות רגשות והתנהגויות של נשים עובדות ההופכות לאימהות.
כאות תודה על השתתפותך במחקר, תוזמני לאחר לידתך להשתתף, ללא תשלום, בסדנא שתעביר החוקרת (M.A בהתפתחות קריירה ובייעוץ לגיל הרך) בנושא "המעבר לאימהות".
*ההשתתפות הינה אנונימית !
ניתן לענות על השאלון בקישור הבא:
https://survey.qualtrics.com/SE/?SID=SV_0kPnIYjYeEEKNzC
או לפנות אליי במייל:
ifatpb@gmail.com
ניסיתי להבין מה בערך ההוצאות של הבדיקות במהלך ההריון...
הדבר היחיד שהבנתי זה שזה המון!
זה הגיוני כל העסק הזה?
ברור שאני לא אחסוך על הבריאות שלי או של העובר ועדיין....
כל הבדיקות החשובות באמת כלולות בסל הבריאות, והן בחינם או בהשתתפות במכונים של 28 ש"ח (כמדומני שזה המחיר כיום)
בפרטי בטח יעלה הרבה
בקופה יש לך סיבסוד
גם איזה בדיקות את באמת חייבת ואילו לא
הענין הזה של הבדיקות....
מן הסתם אני אגיע למקום ושם יסבירו לי עלות/השתתפות...
תודה בכל אופן..
היום הילדה התעקשה לישון במיטה שלי ולא הסכמתי-הי יש לה את המיטה שלה לא
???
והיא הייתה שפוכה מעייפות
אחרי שחזרנו מהגן הציבורי ולא הסכימה לישון בשום אופן במקום אחר ורגע אז מה איתי???
היא בכתה
אני
חרא לי![]()
יש גפ ימים כאלו..אל תקפידי על עצמך..זה קורה גם לטובות ביותר!
חיבוק את אמא נהדרת!![]()
בשלב של רכישת הרגלים-שינה במיטה,אחיזת בקבוק,זחילה
פתאום צריך להקנות הרגלים,להציב גבולות,ידעתי שזה יבוא אבל לא ככ מהר,רוצה ללמד אותה באוירה טובה ונעימה ולא של בכי והתרגזויות שאני יוצאת הרעה שאומרת לא.
את יודעת כמה פעמים היא עוד תשנה את ההרגלים שלה?
היא עוד ממש תינוקת. אל תייחסי לה כוונות כל כך מסובכות מורכבות וניסתרות.
שתינו היינו עייפות והייתי בטוחה שהיא תרדם ואז היא התחילה לחגוג
אני רוצה את המיטה שלי,את החדר שלי בחזרה
אני רוצה להפסיק לחפש לעצמי כל הזמן זמן שאין לי
להפסיק להרגיש שחוקה
שהאימהות משתלטת עלי
סליחה ששפכתי![]()
תינוק בן 3.5 חודשים עם חום 38.8. ישן הרבה משחק קצת, לא רגוע ורוצה הרבה על הידים. על הידים רגוע. מחייך ומקשקש אלינו כשאנחנו מדברים איתו.
יש סיבה לדאוג?
אז תינוק בגיל הזה, חום מעל 38.5 מצריך התייחסות.
ולא נראה לי שכדאי לחכות בשביל לראות אם זה יותר מיום אחד
אבל לא, אין סיבה לדאוג, רק ללכת לבדוק
לאחרונה אני חשה כאבים מוזרים כאלו..
מין כמו דקירות כאלו, או בתכווצות של הרחם ממש למטה למטה יותר דומה לדקירה-דחף(קרוב מאוד למאיפה שהוא יצא)
לפעמים זה גם כמו ציר קטנטון כזה שמשתק לשניונת.
וגם התקשות של הבטן החלה- אבל זה עוד זכור לי מהריון קודם..
אני ממש תחילת שביעי.
יום ראשון בעז"ה יש לי תור לרופא.
יש לחשוש ולהיבק לפני?
זה לא קורה הרבה.. ומה גם שאני משתדלת לאכול טוב ושותה הרבה!!
ברוכה הבאה למועדון 
להוריד הילוך, לשתות הרבה...
זה בסדר, אני ככה משבוע 30 עד הלידה בשני ההיריונות...
כמו שכתבו לך חשוב לשתות המון ולנוח..ואם זה בא הרבה ובגלים לגשת להיבדק.
כרגע ממש קשה לי לקום מהכסא.
אומנם אני מתפללת לא להתחיל לידה בחודש עשירי- בשבוע 42 עם זרוז...
אבל גם לא לסבול כך משבוע 27.
עצות להרגעה התקבלו בברכה![]()