מאד קשה . אני לא מזלזלת בה בכלל. הצורך לבחור את הדברים לילד שלך , הוא צורך ברמה הנשמתית לדעתי.
אבל לפעמים מעז יוצא מתוק. למשל לי קנו עגלה ממש בלידה . העגלה הכי זולה שמצאו, וכמובן שלא היתה לי שום דרך להחליף , כי הייתי עסוקה עם התינוקת . העגלה היתה מגושמת , מעצבנת , לא עגלת אמבטיה כמו שחלמתי...
אז מה קרה?
מה שקרה זה , שלא עשיתי חשבון , הלכתי איתה בשלוליות , בדרכי עפר , טיילתי עם התינוקת שלי במזג אויר ובמקומות שלא הייתי דורכת אלמלא היתה העגלה המעצבנת הזאת . וכל אותה העת גם קיטרתי כדבעי.
ורק עכשיו בפרוס האביב , אני קולטת , שהעגלה המגושמת הזאת עשתה את העבודה מצויין.
דרך אגב כמה פעמים השארתי אותה ככה סתם , אבל בגלל שיש לה צבע מגעיל , גם לא גנבו אותה (צריך באמת להתלונן להתאחדות הגנבים
)
אני הולכת ברחוב , ורואה נשים עם עגלות מדוגמות בצבעים יפים ועליזים , ואני עם הטנדר הזה, שבקושי מתקפל. אבל לתינוקת שלי לא ממש אכפת - העיקר שזה נוסע. למותר לציין שבגלל העגלה אני לא מיטלטלת בדרכים , כי מי רוצה להעלות פיל לקרון של רכבת או אפילו לתא של אוטובוס?
בגלל כל הנ"ל , לא יכאב לי הלב למסור אותה , אם כי בסתר ליבי אני מעיזה לקוות , שאזכה להתלונן על העגלה המעפנה הזאת עם עוד תינוק אחד.
מצטרפת להצעה להחליף מה שאפשר , ועוד הצעה - כמה חודשים אחרי שהתינוק ייוולד , את תמצאי את עצמך קונה איזה צעצוע או בגד שאת בחרת ואהבת , וזה יחזיר את ההרגשה הטובה.