פורום הריון ולידה (עמוד 5323)

הכי כיף בעולםםםםםםםםם

האמת שזה די מוזר לקרוא לה בכינויים זכריים... אבל מתרגלים....
 

פלטתי פעם תוך שיחת רצף עם אימי.. "החלטנו שהיא תישן במיטה כזו וכזו.." פתאום עשיתי אוופס ואמא שלי שבכלל לא שמה לב למילה היא, שמה לב לאוופס שחזרה הכל אחורה והתחילה לצחוק בהבנה.

פעם אחרת כמעט שמרתי עד הסוף את הסוד .. ואז אמרתי לאימי החלטנו שהבנות וכו ו.. והיתה רק אחת בעולם אז..

ושוב האוופס הסגיר את העניין..

אבל מה אכפת העיקר שכולם בריאים ומתוקיים  ואין נפלאים כמוהם (חוץ מהבעל)

ואני ממש שמחה , סוף סוף בת.

רק שתהיה בריאה וההריון והלידה יעברו בשלום.

ה שטוב זה שיש לנו גם מלאי בגדים ורוד בשפע.

ומצעים ורודים

והכל ורוד

כי יש לה כבר אחות מעליה

למי יש בן??

ואני ממש חושבת כל הזמן שזה שאנחנו מדברים עליו בלשון זכר זה די מסגיר..

ואז אני טורחת לציין מידי פעם "העובר"...

לנו יש בן שיאזן לנו את המשפחה לחצי חצי.

למרות שאחד מחלומותי שיהיה לי תאומים.

אבל אני שמחה ביותר על בחירתו של הקב"ה להעניק לנו בן

אל תחכי שנייה! זה יעבור אלייך (ואולי כבר יש לך קצת) ואם ממשיכים לא לטפל זה מידרדר ומגיע לכאבי תופת - אצלך!!!

אם את לא מניקה - אני לא יודעת. 

אבל אם לא מטפלים בפטריה נהיים סדקים וזה חבל-על-הזמן! כאבי תופת!

מניסיון מר!

בעצם נזכרתי

לפעמים בפטריה רואים כתם או כתמים לבנים בפה של התינוק (ולפעמים לא).

יועצת הנקה אמרה לי פעם שאם מרגישים שכואב ולא יודעים למה, אפשר למרוח תכשיר אנטי-פטרייתי (דקטרין, פטריון - לא צריך מרשם) ולא לשכוח לשטוף לפני ההנקה. אם יש שיפור אחרי כמה מריחות, סימן שזה פטריה ואז צריך ללכת לרופא כדי לקבל מרשם לתרופה אנטי-פטריתית לפה של התינוק (דקטרין אורל ג'ל או משהו דומה).

רפואה שלמה!

אבל הג'ל מייבש את העור ואז נפצעים יותר בקלות.

לעטוף את האצבע בגזה, לטפטף עליה לימון, ולקרצף את הלשון, פנים הלחיים והחניכיים של התינוק. כדאי לחזור אחרי כל הנקה, או לפחות 3 פעמים ביום.

טיפול באמא: לשים בפדים להנקה חומץ תפוחים (או חומץ רגיל מדולל: כף בכוס מים), ולהניח בחזיה. אם שורף - להסיר ולחכות, ואז לשים שוב, וכן הלאה.

באותה מידה כמו הטיפול הקונבנציונלי?

אני אוהבת ללכת על הטבעי, אבל כשזה מגיע להנקה ויש כאבים אין לי סבלנות למשהו שאורך זמן, במיוחד שההנקה חשובה לי כל כך.

פעמיים מתוך שלוש זה עזר. פעם אחת נאלצתי לפנות למשחה (אני לא עם הראש בקיר בעניינים האלה! כשצריך - יופי שיש!).

גם לבת שלך...

כנראה  שזה לא כ"כ מציק לה?

בד"כ זה פשוט נורא, הם עצבניים, לא אוכלים טוב, לא רגועים מלא זמן,

עד שפתאום שמים לב לנקודות האלו...

בעיני חייבים לטפל. עיזים או דקטרין אורל ג'ל, אבל לטפל....

בהצלחה!

לא נראה לי שהיא סובלת היא אוכלת נהדר ובדרך כלל רגועה. אני לא מרגישה שיש לי פטריה ומדובר על תקופה של שלושה שבועות מאז שגילינו את הפטריה. נראה לי שאנסה את הדרכים הטבעיות.

הלימון לא כ"כ עשה את העבודה.

במקביל- חשוב להבין שהבעיה מתחילה במעיים, אצל תינוקות רכים עוד לא מאוזנת הפלורה- ואז מיעוט של החיידקים מאפשר לפטריה ( זאת קנדידה) לצאת מאיזון, לכן, במקביל לטיפול הסימפטומטי- חומץ תפוחים או ג'ל או מה שלא יהיה , כדאי לתת גם פרוביוטיקה- אלו חיידקי מעיים טובים שמאזנים את הפטריה.

 אני יודעת שלסולגאר יש את ABC דופולוס , הוא רשום מגיל חצי שנה, אבל כשבדקתי במוקד הסבירו לי שאפשר גם בגיל הזה- קורט פעמיים ביום אם אני לא טועה- שיטה נוחה בהנקה היא לתת לה לינוק מעט וכשהפיטמה לחה מהרוק שלה, לפזר בנדיבות את האבקה הפרוביוטית.

בכוס מים כפית שטוחה של סודה לשתיה. כל שעה בערך הייתה מעבירה ניגוב בחלל הפה ועל הלשון לתינוק עם גזה נקייה.

עזר משמעותית. כמובן בשילוב של דקטרין אורל ג'ל פעמיים ביום אם זכור לי טוב- אבל הוא היה הרבה יותר גדול...

דווקא אפשר לנצל את ההזדמנות ולהכין לה פיצה על גבי הפטרייה

והנה קבלתם פיצה עם פטריות חמה מהתנור חינם!!

נשמע כמו סינוסים, אבל אם יש כאבי ראש או טישטוש ראיה,

צריך לבדוק לחץ דם, חשש לרעלת הריון.

בשורות טובות! תעדכני..

בס"ד

הרופא אמר- הפיתרון היחיד- ללדת....

חחח

ושכנה שלי שהיינו ביחד כל ההריון ילדה היום בן!!!!!! איזה כיף

בקרוב אצלי
 

כי לא התחשק לי לעשות שתיים

אני חושבת שהיא יותר חשובה כי היא בגיל יותר מתקדם.

אייסים וכו'..

בסוף זה עובר אחרי תשעה חודשים ולפעמים גם בסביבות שבוע 17 כמו שאני עכשיו

מה השאלה בכלל?

גם ככה אנחנו יותר חלשות בהיריון וצריכות יותר שינה וכו'...

אז ק"ו כשחסר לך מרכיב מאוד מאוד חיוני בגוף...

את עייפה את חלשה ממילא אין לך חשק לעשות שום דבר...

ובקשר לכתפיים, אני לא ממש מבינה בזה אני רק יודעת שכשאני התחלתי להתלונן על כאב בברך המליצו לי ברזל.

תעשי בדיקת דם כללית לראות אם את לא אנמית.

אחר-כך - נחשוב הלאה.

מחר אני צריכה לעשות העמסת סוכר 50 גר'.

כדאי לעשות ביחד גם את הבדיקות דם הכלליות או שהסוכר יכול להשפיע על הערכים?

תודה!

נסי לאכול בשר,טחינה,שקדים.

לשתות תה סרפד.

ולעשות בדיקות דם.

בשורות טובות.

חוץ מכמה ערכים מעט נמוכים.

נראה לכן שזה קשור? מעתיקה לכאן:

Hemoglobin	|	g/dl	|	* 10.7 ( 12 ) 16			|
Hematocrit	|	%	|	* 35.1 ( 36 ) 46

תודה יקרות

לא ממש רע - אבל לא ממש טוב..

אני לא זוכרת אם את בהריון - או מניקה - או כל דבר אחר - אבל זה משפיע,

קחי את הברזל. זה עושה פלאים לגוף. אני פשוט הייתי בשוק עד כמה..

(אנקדוטה:

אני הייתי עייפה מאוד מאוד בתחילת ההריון, עוד לפני שעשיתי את הבדיקת דם שהרופאה נתנה לי, וכולם אמרו לי "אין מה לעשות. ככה זה הריון. מעייף". וזה לא היה נכון. פשוט היה לי המוגלובין 10.2, ולכן העייפות הגדולה. כשהתחלתי לקחת את הברזל - ממש ממש התחזקתי! זה היה מדהים.. ממליצה בחום. אם עושה לך בעיות בעיכול, יש דרכים לעקוף את זה...

ואו. זה היה חופר...)

אנחנו מחכים ללידה כל יום ובינתיים מתפנקים אצל ההורים וכולם נהנים מזה (ההורים והאחים שרואים ומשתוללים על האחיינית, הילדה שזוכה למלא צומי מכל כיוון, בעלי שמגיע יותר מוקדם מהעבודה וכמעט תמיד מצליח לראות את בתו ערה, וכמובן אני שבחופש ונחה המון)

מאחלת לך בע"ה לידה קלה,טבעית ומהירה..

חוויה חיובית ושליחים טובים! בעיתו ובזמנו..והכי חשוב בידיים מלאות!

החופש היה קצר יחסית בשביל הגדולה (שבועיים)

ועשינו קייטנה בבית עם גיסתי והאחיינית המתוקה שלי

היה מעולה!!!!

אח"כ יצאנו לחופש משפחתי (בעלי סוף סוף לקח חופש!!) של שבוע

היינו מתוך זה ארבעה ימים בצפון

חזרנו הבייתה לעוד כמה ימי חופש

והיום היה יום הסתגלות לגן החדש של הגדולה (שעתיים), מחר זה יותר שעות

וביום חמישי מלא...

אני כ"כ מתכננת על היום הזה.. סוף סוף קצת סדר בבית

ולנוח

והקטן שלנו המתוק הזה, חגג חמישה חודשים,

בנתיים הוא נשאר איתי בבית- ב"ה שיש את האפשרות

ב"ה סטאז'רית עם פיצית בת 3 חודשים..

ועוד לומדת (שנה ד) במכללה.

יהיה שמייח השנה!!=] 

בס"ד

הקטנטונת שלי, בת 4 וחצי חודשים, החלה "לקחת" בקבוק!!

אחרי שהיתה עקשנית ביותר, ורצתה רק את אימא

ב"ה בלי עין הרע, היא כבר התחילה לפני שלושה ימים להתהפך מהגב לבטן!

(מהבטן לגב היא כבר התחילה לפני חודשיים)

בשורות טובות אצל כולן!

ובלי עין הרע ממש זריזה.

בס"ד

אחחח.. מחכה ומצפה כבר... בהחלט

החום ב"ה נשבר, איזה כיף!!!!!

ממש נעים, הרגלים כבר לא נפוחות ברמות היסטריות,

הרגשה כללית ממש טובה... ברוך השם
 

אני גם מחכה להודעה שלך 

אני מרגישה שכבר סופשבוע מרוב השבוע העמוס לקראת שנה"ל...

אבל ב"ה- הרגשות כיפיות- מאתמול בצהריים, יש לי כל הזמן ריקודים בבטן... כנראה שגם הוא מרגיש שהשנה החדשה מגיעה ומתרגש...

עוד לא מגלים אז אני באנונימי

התחילו הבחילות....אוף....משתדלת לזכור שחיכינו לזה הרבה זמן...זה קצת מקשה על ההכנות-פעם ראשונה מחנכת ועוד של א'....

מאוד מתרגשים ומתפללים שיעבור בשלום

וואו לא להאמין,איך הזמן טס רק לפני שנה שכבתי בבי"ח כואבת,קרועה,מדממת ומאושרת!!!

ב"ה שנתן לנו את היצור המדהים הזה...ותודה לו על כל יום מחדש...

חגגנו אתמול עם כל המשפוחה מכל הכיוונים במנגל בגן סאקר\הקטן אומנם לא הבין מה קורה אבל שמח לראות את כל הדודים שרבו עליו....

חודש טוב ובשורוטובות לכולם.

פעמיים כי טוב...זה מצריך חשיבה . חברה טובה שלי בגילי התחתנה והיא בהריון . ביקרה אותי היום עם הבעלול ,ונורא נורא מאושרת .איזה יופי!

וגם אצלי פיצי שמנה ומתהפכת ברוך הוא וברוך שמו .

חודש של תשובה מתוך שמחה ואהבה - ומתוך ריבוי בשורות טובות לכולנו

תפנקי את עצמך כמה שאת יכולה,נשמה,מגיע לך

שיתבשל יותר עד הלידה.

שידאגו לך לספרים טובים(לא עצובים, רק מחשבת טובות)

שירים שאת אוהבת ותרצי שגם התינוקי יאהב, תשמיעי לו המון

מגזינים על ילדים וטיפולם, אולי קטלוג בגדי תינוקות שתבחרי מה תרצי לקנות לו.

סריגה

דברי אליו מילים של אהבה

תתעודדי. זה מזל שאת בידיים טובות ובמצב יציב יחסית.

ב"ה שאת בהשגחה ומעקב.

כל יום בבטן זה טוב יותר בשבילו ובשבילך.

אני מבינה את הקושי,נסי לפנק את עצמך ולדאוג לעצמך כמה שיותר.

יש כאן הצעות טובות.

וגם דפני שזה מעמד כזה שבפנים התינוק שוכב באמבטיה.

לא יודעת מה עדיף.

לגבי הכיבוס אני מכבסת לפני כל לידה..

מה שלא מזיק אם זה יכול להועיל אז עדיף.

זה טוב אם את בלי הרבה מקום בחדר אמבטיה.

אני שמה אותה על הכיור או בתוך  האמבטיה וכך מקלחת.

היא לא כ"כ ארוכה וכשהתינוק גדל הוא יכול רק לשבת בתוכה.

גם לילד גדול בן שנה וחצי ניתן למלא את הקשיחה והוא נהנה בה וכך לחסוך קצת מים של האמבטיה...

עם דפני נשלף ולא עם דפני מובנה!!!

אני לא כיבסתי בגדים חדשים ובגדים שקיבלתי היו כבר מכובסים...

כמובן להיות ערניים-אם את רואה שיש גירוי ישר לכבס...

אני ממליצה לאכול טוב ולנוח כמה שאפשר, אם את אוהבת חילבה תתחילי לאכול,אם לא יש את זה גם בכדורים.

להימנע מתה נענע ותה מרווה זה מייבש את החלב.

ולנסות לשאוב כל שעה וחצי שעתיים אם יש אפשרות.

וכשאת חוזרת הביתה להניק כמה שיותר בהצלחה!!

לק"י

זה מזכיר לי בזמנו אחרי שעברו לי 42 שבועות וכלום לא קרה והתאשפזתי במחלקת נשים עם ריח חריף של אוכל שלא הרפה משם ותחושה של רצון להקיא...
אומנם הייתי שם כולה 24 שעות אך גם זה היה יותר מידי בשבילי. (ואני לא טיפוס סטליסט)

כך שאני יכולה להבין טיפונת את החוייה.
לגבי תעסוקה, אפשר לקרוא תהילים לקרוא ספרים.
לחשוב ולדבר אל היוצור הפלאי שנמצא שם... אני עשיתי זאת עד שכבר הכאב עלה לי על כל...
לחשוב מחשבות טובות זה יוצר מציאות טובה!!

שהיה במזל ובהצלחה!!

בעזרת ה' תצאי משם בזמנו עם משו מתוק בידיים!!

באמת סיוט להיות בבי"ח..

תנסי למצוא דברים כיפים לעשות שם, אולי חרוזים? ויצירות כאלו..

זה נשמע כל כך קשה, שאפילו קשה לי לעודד...

שולחת חיבוק ונשיקה וחושבת עיליך ושולחת כוחות!

ממש "לא נורא "רק" עוד 6 שבועות" אבל אני מניחה שכוונתה טובה...

הזמנת כבר את כולם לביקור? אולי נשארה אזו דודה רחוקה שעוד לא מילאה את חובתה?

כמה רעיונות:
אולי תבקשי שיביאו לך פאזלים של הרבה חלקים (ותרכיבי בשכיבה על הצד)

או משחקי חשיבה כאלה מעץ שצריך לפתור?

הרבה ספרים

אולי סריגה של כיפות או 2 מסרגות (תסרגי כובעים לתינוק...)?

אולי תכיני שרשראות או משהו בסיגנון?
אולי תתחילי להתאמן בציור?

או ללמוד לקפל דברים באוריגמי?

יש לך אולי מחשב ואינטרנט? אפשר ללמוד כל מיני דברים מעניינים באינטרנט.

לא קל בכלל בכלל,הרבה

תנסי באמת להעביר לך תזמן במה שכיף לך,ספרים ,טלפון..אולי תעצבי איזה אלבום מתנה להורים או תכיני משהו כזה שכיף לך.או תבקשי שיביאו לך אפילו מסמכים או עבודות שצריך להשלים,משהו שתרגישי שאת מנצלת תזמן,אם בא לך,אם לא את יכלה סתם בכיף לסרוג או לפתור תשבצים..מה שבא לך..אולי תעצבי לתינוק/ת איזה שמיכה ,אפשר בקלות מבד פליז בכל מיני צבעים,צריך רק מספרים ודבק טוב ,לא חייבים לדעת לתפור,אפשר לעצב סט שלם.(שמיכה,פונצו',כובע קטנטן,קישוט ללול/עגלה/חדר)

מקווה שיעבור לך מהר ו"יהיו בעינייך כימים אחדים באהבתו אותה"

אחרי שכבר הצלחתי להכנס לדיכאון הרופאה מוכנה לשחרר אותי לשמירה בבית של ההורים כדי שיהיה איתי מישהו ואם יקרה משהו יהיה מי שיקח אותי חזרה.

אז.........

יש לי שמירה בבית ל6 שבועות הבאים.

אמנם גם שם זה שכיבה מוחלטת אבל לפחות בבית.

זה הזמן להתמכר לפורום ולסדרות.. להזמין חברים..

ולהשמין מנחת..

בהצלחה!

רק אל תתפתי לרופף את השמירה... הבית מלא בפיתויים (כן, גם ספונז'ה היא פיתוי, למרבה הצער...)

מנסיון אישי (אומנם פחות זמן)

במבט לאחור לדעת שהילד יהיה בריא שווה הכל, לראות אותו עכשיו גדל ומתפתח

ולחשוב שהוא היה יכול להיות פג

צריך הרבה כח רצון אבל זה אפשרי

ב"הצלחה

חשוב להקפיד על שתיה כדי לא להתייבש שזה לא יוביל לצירים.

התחלת אולי עם ברזל חדש שגורם לך לשילשולים?

אקמול נחשב לתרופה הכי בטוחה בהריון - כמובן, בלקיחה מבוקרת.

אני שולחת לך לינק למאמר בנושא תרופות בהריון וכן על טיפול טבעי (ללא תרופות) במחלות נפוצות בתקופת ההריון

תרגישי טוב,

לידה קלה לך ותינוק בריא!

אקמול זה אכן בסדר, אבל אקמול קולד לגמרי לא מומלץ.

זה לא הורג ח"ו את התינוק אבל יש שם עוד חומרים נגד נזלת וגודש ושיעול...

יש שם קודאין, שבגוף עובר להיות מורפין, ומדכא נשימה אצל תינוקות (המשקל שלהם הרבה יותר נמוך משל האמא וכך גם המינון שהם מקבלים), היה סיפור נורא (בארצות הברית) על אמא לקחה משככי כאבים עם קודאין, הגוף שלה הופך מאוד מהר את הקודאין למורפין, והתינוק קיבל בהנקה כמויות גדולות של החומר הזה ומת מדיכוי נשימה.

אקמול, דקסמול, אופטלגין למי שאין רגישות (גם במשפחה), ולצינון- מי מלח!

אני כרוקחת לא מרשה יותר מזה...

יש שם פסאודואפדרין= סוג של ממריץ.

לא עוללת שום נזק בפעם הזאת, למיטב ידיעתי, אבל אל תקחי את זה שוב..

אבל כבר שלושה ימים ואני עדיין עם נזלת, תשישות, חם-קר וקשיי נשימה...רק אקמול מצליח להעביר לי כמה שעות בלילה. אתמול בלילה קדחתי מחום שעתיים והזעתי את הנשמה- מקווה שהלילה יעבור חלק יותר.

ולגבי המי מלח- מה בדיוק אמורים לעשות?

עוד הצעות כאן למישהי?

נמצא על מלכי ישראל, הקומה העליונה היא של בגדי הריון ומידות גדולת.

חוץ מזה, שמתי לב שבהרבה חנויות שמוכרים בגדים רגילים, וממש לא במיוחד להריון, שמוכרים חצאיות עם תוספת של בד נמתח למעלה- לייקרה וזה בד"כ מספיק בהריון, כמובן שזה תלוי בגודל הבטן, יתכן שלסוף ההריון זה כבר לא ימתח מספיק.

אותו כנ"ל לחולצות, לרוב בהריון אני לובשת חולצת בסיס ומעל עליוניות מבד כותנה בגזרה קצת רחבה, בהריון הראשון קניתי עליוניות ברמי לי, ואח"כ קצת התחרטתי כי ראיתי שאפשר לקנות עליוניות קצת רחבות במחירים יותר שפויים והם מתאימות להריון..

(טוב, האמת אני מאלה שיש להם בטן יחסית קטנה בהריונות ולכן אני מסתדרת כך).

תהני מהמלתחה החדשה

אם את אוהבת את הסגנון שם... בכלל בגאולה יש הרבה חנויות לבגדי הריון ויש בהם סגנונות שונים. אני אישית בהריון האחרון קניתי גם עליוניות בפטרול ובתמנון שהיו במחיר שפוי ביותר והתאימו מעולה כי הגזרה שלהם גדולה ואני לובשת אותם גם עכשיו וממש נהנית מהם.

בהריון גיליתי גם שבמקום ללבוש חולצת בסיס שכל הזמן עולה עם הבטן יש היום את מה שנקרא "גוזיות" - עם שרוול, וזה נוח להפליא!!! זה קיים בכמה צבעים. אני אישית קניתי בפטרול- הבד שלהם מאד נעים וגם המחיר... אבל אפשר למצוא את זה בהמון חנויות (קמיליון, הודיה, וכו'...) חרשתי אותם עם כל עליונית שיש לי...

עצם היותם "בגדי הריון" מקפיץ את המחיר בהמוווון..

אם ברוב הגוף לא השמנת יותר מדי אני ממליצה להיכנס לחנויות במדרחוב- אופנת המדרחוב ועוד אחת שאיני זוכרת את שמה- ופשוט לחפש שם דברים במידה 4 או משהו כזה. מחירים הרבה יותר שפויים ואחלה בגדים..

מה שטוב בלהיות בהריון בקיץ- זה שאופנה הריונית מקובלת מאד בשלב הזה של השנה אז יש בגדים רפויים בשפע...

בס"ד 

לא מבינה למה לחכות עם זה? להיפך להגיד ישר ככה ההורים יותר עוזרים מבינים מרגישים קשורים ומחוברים..

אנחנו מספרים כמה שיותר מאוחר

קרי שבוע 15-16, למרות שלפעמים מנחשים גם ככה

עברתי 2 הפלות, בהפלה הראשונה 2 המשפחות הגיבו באופן היסטרי, ולכן צינזרנו את השני ....

אין הברכה שרויה אלא על הדבר הסמוי מן העין , וזה נותן לנו כזוג זמן לעכל את הכל לבד

בהריון הראשון המשפחות קצת נעלבו שסיפרנו מאוחר- עכשיו כבר רגילים

גם ככה כבר פחות מתרגשים בהריונות הבאים...

אנחנו בכל מקרה מערפלים את תאריך הלידה, שלא ישגעו אותנו יותר מדי בחודש תשיעי, כי מניסיון פתאום החלו מיליון שיחות טלפון תמוהות בחודש תשיעי , כמו מתכונים ב 8 בבוקר " נורא דחופים" וכד' 

אני אומרת שבוע- שבועיים יותר מאוחר ....

בהריון השני והשלישי,מוקדם מאוד,הגישה שלי שלמי שאספר חס וחלילה על הפלה אז אני גם אספר מוקדם על הריון,

גם הייתי צריכה עזרה עם הילדים.

אצלנו די נעלבים אם מחביאים את הידיעה המרעישה זמן רב, אז סיפרנו יחסית מהר.

הריון ראשון- תחילת שלישי.

הריון שני- אמצע שלישי.

הריון נוכחי- חודש חמישי...

סיפרתי לה ברגע שיצאתי עםהמקלון מהשירותים וכמובן שהיא מספרת ישר לאבא שלי

אתם אלה שצריכים להחליט זאת ואף אחד אחר מלבדכם.

בהריון הראשון- מיד לאמא שלי. (ישר אחרי שסיפרתי לבעלי)

ולהורים שלו אחרי 3 חודשים

בשני- לאמא אחרי שבוע,

ולהורים שלו אחרי שלושה חודשים

ככה גם בשלישי...

-אין לכם בעיה לספר גם על משהו לא טוב שעלול לקרות ח"ו (ועד שבוע

12 הסיכוי לזה הוא יחסית גבוה)

-כשבא לכם שכל העולם יתעסק בזה וידבר אתכם על זה, וזה יהפוך

ממשהו אישי לנחלת הכלל.

(אישית סיפרנו די מאוחר, והחלטנו בפעם הבאה בעז"ה לספר עוד יותר מאוחר..)

ניסינו כבר כל מיני דרכים יצירתיות להיפוך..

כנראה שהוא לא בעניין.

לדעתי צריך לדעת גם להשלים עם זה,

כי לי לפחות זה ממש משפיע על הנפש כל הנסיונות האלה והצפייה שזה ישפיע

ובסוף האכזבה לגלות שלא..

לגבי לנסות ללדת עכוז,

לא אמרו לי בשערי צדק ספציפית שלא מיילדים

אלא הרופא שהוא מומחה להריון בסיכון אמר שבגודל הנתון זה פשוט מסוכן לעובר!!

יש עיכוב גדילה די משמעותי..

השכנה שלי היתה במצב עכוז עם תינוק מעל 4 קילו והם אמרו לה שהם לפחות מנסים לילד טבעי

אם יש חלילה סכנה אז היא יורדת מיידית לחדר ניתוח...

ובסוף באמת הצליח להם...

בכל מקרה הרבה בהצלחה ובשורות טובות!

יש לי חברה יקרה , שילדה לא מזמן את ביתה השישית - כל הילדים בקיסרי , מההתחלה. נדמה לי שאת הראשונה היא ילדה בשערי צדק ואח"כ עברה להדסה הר הצופים, כי מאז הילד השלישי או הרביעי היא החליטה לעשות את זה פרטי.

מברכת אותך בידיים מלאות , בילד שיגדל להיות גיבור חיל , ולפי מה שהבנתי מהחברה , זה בהחלט נסבל - ובסופו של דבר יש החלמה מצויינת.

הכול יהיה בסדר, עוד תראי!

אם אין ברירה - אז אין ברירה.

הכול לטובה.

נכון ש"ניתוח" - זה נשמע מפחיד, אבל בד"כ זה עובר טוב מאד. היום עושים המון ניתוחים קיסרים, כך שיש ניסיון רב בהם - וזה לטובתך.

וזה גם קל יותר עבורך, כי זה לא סוחט ממך כוחות: רופאים עושים את כל העבודה, ואת גם תקבלי בסוף את היחס של "אחרי הניתוח"...

כמובן, כל אחת והניסיון שלה, ואיש לא יגיד לך בטוח מה יהיה, אבל סביר מאד להניח, שיהיה קל וללא סיבוכים. עוד תראי! רק תקפידי אחר-כך להניק, זה חשוב גם כדי לעזור לרחם להתכווץ חזרה.

מניסיוני האישי אני יכולה להגיד לך, שמכל הלידות שלי לידה קיסרית היתה הכי קלה: הרבה יותר קלה מרגילות, הרבה יותר קלה מוואקום, הרבה יותר קלה ממלקחיים.

אל תשכחי שבקיסרי מי שעובד - זה הרופאים, ואת נחה ושומרת על הכוחות שלך! וזה אף פעם לא מיותר...

שיהיה בהצלחה!

ואם תרצי  לדבר על זה - את מוזמנת להתקשר.

יעל

ממליצה לך לגשת לביקור חולים לבירור עם דר' פולק על היפוכים ויילוד מצג עכוז,יש שם גם את דר' שווד.

לידת עכוז בשערי צדק זה רק בפרטי ממליצה על דר' גנסקי.

לגבי קיסרי ב"ה זאת גם דרך ללדת והכי חשוב שאת והתינוק תהיו בריאים.

כדאי לגשת להכנה לפני לדעת מה מצפה לך יש מיילדות ודולות שמכינות ללידה.

לגבי קיסרי-ממליצה על בי"ח הדסה הר הצופים,יש שם גם פגיה טובה.

בהצלחה בשורות טובות.

ואני ממליצה לך לפנות כמו שאמרה יפעת לדר' פולק בביקור חולים (פרטי)

לי אישית היה מצב דומה לשלך וממש לא רציתי ללדת בניתוח והוא עשה לי היפוך ,

ויש אפשרות גם להתחיל לידה  וללדת במצב עכוז בביקור חולים.

שתהיה לידה קלה בע"ה

אם את רוצה פירוט אשמח  ממש.... 

זה עלול להוציא טחורים,יכול להיות שיש לך עצירות מהברזל?

נסי לשתות כמה שיותר לאכול שזיפים,סיבים תזונתיים,

ולככת שאת ממש צריכה,לא ללחוץ בשירותים,תניחי מתחת לרגליים שרפרף,המון בהצלחה.

שלא תגרמי לעצמך נזק, חלילה!

שרותים זה לא עבודה שצריך להשקיע בה כח, זו הרפייייייהההההההה....

ואם יש בעיה - צריך למצוא את הגורם, ולפיו גם את הפיתרון! מצטרפת לעצה של יפעת לעשות הפסקה של כמה ימים בברזל, ולראות אם הוא הגורם. בנוסף, להוסיף לתזונה הרבה ירק ופרי!!! ולהוריד לחם, ספגטי, ואורז לבן. כמובן, לשתות מים (ולא שתיה ממותקת בכלללללל!). תראי איזה יופי - טוב גם למשקל

תרגישי טוב!

לדעתי את צריכה לעבור ביקורת אצל רופא נשים, אלמנת לראות אם לא נשאר ברחם משהו קטן שזה בהחלט יכול לגרום לחום ולחולשה.

ועוד דבר את צריכה לדעת מה עם הדימום מאז הלידה אם עדיין יש דימום אולי אולי ושוב אולי יכול להיות שנשאר משהו מהשליה ברחם. בקיצור גשי לרופא שיעשה לך אולטרסאונד ויראה שהכל בסדר.

ספירת דם, ויטמין b12, שקיעת דם,  בלוטת תריס, תפקודי כליות וכבד, וסימנים ל דלקות פרקים.

במילים אחרות: בדיקות דם כלליות+ עוד כמה דברים שאוהבים להשתבש דוקא אחרי לידות.

בנוסף-

תבדקי אם בימי החום את גם עם גודש.

גודש עלול להעלות מעט את חום הגוף.

קודם כל המון מזל טוב,מקווה שתחלימי במהרה,

גשי לעשות בדיקות דם. את מניקה? לוקחת ברזל?

הייתי אצל רופא נשים, ב"ה הרחם שלי נקייה.

מניקה-המווון. הנסיך המתוק כ"כ אוהב לינוק . כשהוא רעב,כשהוא סתם רוצה משהו מפנק, כשהוא רוצה לשוחח הוא כ"כ אוהב חום ואהבה וזה נותן לו המון. (וגם לי.. הוא פשוט חמוד)

ברזל לצערי פיספסתי קצת אחרי הלידה (משום מה היה ברור לי שהוא משלים את עצמו לבד, עד שדאגו לומר לי שממש לא.)

עכשיו אני משתדלת לקחת.

עשית בדיקות דם?

אם לא - המלצתי היא קודם כל לעשות בדיקת דם כללית ואחר-כך להמשיך בבירור בהתאם לתוצאות הבדיקה.

נתנו לי בדיקות דם- סדרה גדולה , אני אמורה לעשות אותם בהקדם.

תנוחי המון אני עד גיל חצי שנה ישנה עד 12 וחצי וכולם חושבים שאני משוגעת אבל זו אני ואלו היכולות והצרכים שלי

כי פעם קודמת שעשיתי בדיקות אז הן היו תקינות.. וזה הוביל אותי למצב של חוסר אונים..מה זה?

כמה ילדים יש לך? אחרי חצי שנה זה עבר לך?

או שהמחירים זהים בכל המקומות??

גם לנו יש מושמוש של אמא, אבל הוא בן שנתיים,

סיפרתי לו שיהיה לנו תינוק רק ממש סמוך ללידה (שבוע קודם), וגם אז, הוא לא הבין בדיוק מה אני רוצה ממנו,

אולי אחרי שהתינוק נולד, הוא הבין שזה מה שאמא המציאה לו פעם...

לפני הלידה קנינו לו בובה של תינוק שמאוד שמחה אותו, וגרמה לנו להתחיל להשתמש במילה "תינוק" בבית.

עכשיו בהנקות הוא יושב לידי ואנחנו מדברים, הוא מלטף את התינוק, מביא לו חיתול,

אם בטעות הוא נותן לו כאפה, אני מראה לו איך לעשות חלש...

הוא ממשיך לישון איתי, ויש לו זמן מיוחד שרק הוא ער בערב עם אבא ואמא,

ככה שלא נראה לי שהוא מרגיש שהשתנה לו משהו במקום החשוב שלו בבית.

בתכלס נראה לי שבגיל הזה פעוטות/ תינוקות מחקים אותנו, ואיך שאנחנו מתייחסים לתינוק, גם הם מתייחסים אליו.

צריך לזכור להמשיך להאיר פנים למרות העיפות, להחזיק בידיים, לשחק, לחבק, בסך הכל, אפילו שהם 'אחים גדולים', הם לא יכולים להתבגר בגלל זה ביום אחד, והם זקוקים לנו.

זה יכול להיות קשה לאמא, שיש לה שנים שדבוקים אליה, במיוחד כשההפרש קטן, ובעצם שניהם תינוקות, אולי בעיקר כדאי לוודא שתהיה לך עזרה בטיפול בבית- בכביסה, כלים, אוכל ונקיון, אולי להכין אוכל עכשיו ולהקפיא (זה נגמר בטיל...), לדאוג לעצמך  אחרי הלידה- למנוחה, לבריאות שלך, ליציאה.

בסך הכל, יהיה טוב!

אבל תעשי את זה בהתאם לגילה.

תני לה לחוש את תנועות התינוק וספרי שהוא יצא בקרוב ויגור במיטה/עגלה הזאת. יש לך 3 חד' לספר זאת, כך שהיא תספיק להתרגל לרעיון.