פורום הריון ולידה (עמוד 5322)

אלא לפעמים כאבי הגב הם כתוצאה מהתנוחה של הרחם או העובר שלוחצים על הגב. לי עזר בקבוק חם.

היתה לי יציבה לא נכונה, וזה לא הפריע לי בכלל ולא כאב, עד להריון. בהריון, ממש מהתחלה היו לי כאבי גב מציקים מאוד, אז הלכתי ל'שיטת אלכסנדר', וזה עזר לי מאוד. מאז גם כמעט לא כואב לי בהריונות, וגם אם כואב, אני יודעת איך לעזור לעצמי עם תרגילים. חוץ מזה שזו הרגשה טובה להיות זקופה

זאת ממש הזדמנות לעבוד על זה כשכואב, כי אז את יותר מרגישה על מה את צריכה לעבוד.

כמו שכתבו לא קשור לכמה עלית זה עומס על הגב התחתון.

מומלץ עיסוי בגב,נעליים נוחות,לשבת כמה שיותר זקוף או רכונה קדימה,על כדור פיזי' זה נהדר.

אמבטיות חמות,בקבוק/כרית חימום.

תרגישי טוב!

לגבי העיסוי - בהריון יש מאד-מאד להיזהר עם העיסויים למיניהם, לעשות אך ורק עיסוי לנשים בהריון אצל מישהי שממש מתמחה בסוג זה של עיסוי.

נשתדל ליישם...

את מיקרה לייט....

ייעודיים כאלה של עגלות והשוואת מחירים (ואולי גם בזאפ?)

ויש שם חוות דעת..

נסי לגגל..

בהצלחה!

דגם סטריטי. קנינו לפני שנתיים וקצת.

האמת,  שהיו כל מיני דברים שהפריעו לי. היא מאוד רחבה, אם את נוסעת באוטובוסים עירוניים, יש כאלה שהיא לא עוברת בהם.

האמבטיה שלה ממש נוחה, הסלקל גם. הטיולון לא משהו. (וגם לא השתמשנו בו הרבה)

היו לנו כל מיני בעיות עם הקיפול שלה. שלחנו אותה לתיקון פעמיים. מהחברה טענו שצריך לשמן אותה כל כמה חודשיים. בחיים לפני זה לא שמעתי שצריך לשמן עגלה.

בקיצור, לא ממש ממליצה. אולי היום הדגמים התחדשו- לא יודעת.

שיהיה בהצלחה!

לק"י

שהיה ב"הצלחה!

1.כרגע לא נותנת,מפחידותי.

2.כן,הבת שלי היתה חולה  תקופה ארוכה אחרי החיסונים.

3.מתלבטת אם לתת פוליו וטטנוס (בתאוריה,לא נראה לי שאפשר לתת אותם בניפרד)

4.אין,ב"ה.

1. כן.

3. לא ממש. אחרי החיסון של גיל חצי שנה, אם אני לא טועה, היה לה חום גבוה בלילה (בלי השפעה מצב-רוחית), וזהו.

4. אין לי מושג. לא מבינה בזה.

5. לא, ברוך ה' (הקטנה רק בת עשרה וחצי חודשים).

1- כן

(בכוונה לא כתבת מס' 2??)

3-בכי, לפעמים חום ותחושות נאכס של הילד באותו יום. לפעמים ממש כאב נקודתי ברגל כשנגעתי במקום.

לא חוסכת באקמול, גם כשהחום רק 37.9 או 38.(ההמלצות הם רק מ38.5 לתת)

4-עד כה לא ויתרתי על אפחד, אבל גם לא בדקתי לגמרי את העניין עד הסוף.

5-בזמנו עם הבכורה שלנו חשבנו שזה ממש גרם לה לשינוי באופי- היא היתה רגועה בתור תינוקת ומאז חיסון אחד התחילה להיות צרחנית.

ב"ה זה עבר לה והיום היא גדולה ומתוקה .

6-הוספה שלי- אנחנו השתמשנו עם הגדולה במשחת "אמלה" שמרדימה את המקום . היא היתה תינוקת צרחנית והסטרית בחיסונים וזה ממש עזר לנו להפוך את העניין למשהו הרבה פחות מלחיץ.

הבאים אחריה הגיבו בהרבה יותר נחת אז לא השתמשנו.

1. כן, אלו שבתוך הסל (לדוג', המליצו לי לתת לגדול חיסון שלא היה בסל- ויתרתי עליו, כשהשניה נולדה אותו חיסון כבר נכנס לסל ולה כן נתתי את החיסון)

2. בחלק מהחיסונים ביום- יומיים אחרי הם היו יותר קווצ'ים, יותר בכיניים, לעיתים עם חום נמוך (פחות מ-39), כשהם ממש לא היו רגועים, גם אם החום היה גבולי הייתי נותנת אקמול בעיקר בלילה כדי שכולנו נישן נורמלי.

3. נוח לי יותר לענות על מה כן הייתי מוותרת- אבעבועות רוח (למרות שאישית יש לי זיכרונות קשים מהמחלה הזאת שאני רוצה לחסוך אותה מהילדים שלי), רוטה- לקטן אני נותנת מתלבטת אם זה נכון,

4. הגדול שלי בן 4, עוד קטן בשביל איבחון, אם כי יש לו סימנים של- חוסר שקט ואימפוליסביות, קשה לי להאמין שזה בעקבות החיסונים, יותר מאמינה שזה משהו גנטי (במשפחה שלי חצי מהאחים מאובחנים, אני מאלו שלא ונראה לי שגם לי יש סימנים של ADD). פעם גם הביאו כאן בפורום מאמר שזירוז יכול לגרום לADHD, אצל הגדול קיבלתי זירוז ואני לא יודעת אם באמת יש קשר או לא, כל המחקרים האלו שצצים רק מבלבלים אותי יותר, במיוחד כשמדובר במצבים שבהם זה בלתי נמנע.

בגדול, אני יודעת שהחיסונים מכילים כל מיני חומרים כימים שלא בטוח שכולם טובים לגוף, מצד שני אני סומכת על משרד הבריאות,שממש משתדל לחסוך בחיסונים ומה שלא הכרחי לא נכנס לסל. קשה לי לקבל את הגישה שמאשימה את החיסונים בבעיות שיש לילדים כגון- היפר אקטיביות, אוטיזם וכו'.

כדי לבדוק כאלה דברים צריך לעשות מחקר עומק/ רוחב או איך שלא קוראים לסוג מחקרים אלו, לבודד מלא משתנים כגון- נטיה משפחתית (לך תבודד כזה דבר) לראות האם באופן מובהק ילדים שחוסנו אובחנו יותר עם הבעיות הנ"ל לעומת אלו שלא חוסנו.

כל עוד לא עושים כזה מחקר אני לא סומכת על "מחקרים" שצצים על כל חיסון שגרם לבעיה.

אלו שעושים את המחקרים האלו, שכחו (אולי התעלמו) מכך שבד"כ בעיות כמו היפר אקטיביות ואוטיזם מתגלים אחרי גיל שנה, לרוב אפשר לאבחן אוטיזם יותר לקראת גיל שנתיים מאשר גיל שנה, כי עד אז הילד בכל מקרה פחות תקשורתי ויותר נמצא בעולם משלו, היפר אקטיביות- מי שמאבחן מתחת לגיל 5-6 חוטא לילד ועד גיל זה הילד מושפע כבר מספיק מהסביבה ולומד התנהגויות גם מילדים אחרים כך ששוב א"א להאשים כאן את החיסונים.

נכון שזה משהו שאפשר להתווכח עליו- זו דעתי ועד שלא יוכיחו לי במחקר מהסוג שהצעתי שיש אמת בכך שחיסונים גורמים לבעיות (שבעצם מקורם במערכת הנוירולוגית במוח) אני לא אפסיק לחסן את ילדיי.

1. האם את בעד מתן כל החיסונים?כן

3. מנסיונך האישי משפחתי בלבד האם יש תופעות לואי קשות/קלות? קלות, מעט חום ביום שאחרי, בחלק מהחיסונים

4. על אלו חיסונים לא היית מוותרת בשום אופן? אני לא מבינה בהבדלים בין החיסונים, מה שקופ"ח נותנת ומוכנה לממן, כנראה זה מה שנצרך.

5. האם יש לך ילדים שסובלים מהיפר אקטיביות, שאי אפשר להתעלם ממנה והאם לדעתך יש קשר בין החיסונים לתופעה. לא, ב"ה

אני מאמינה אם את רגועה ומשדרת את זה לילד אפילו תינוק בן חודש אז הוא רגוע.

אני אומרת לילדים את האמת!!!

גם לתינוק בן חודש, אני אומרת לו: אנחנו הולכים לעשות חיסון, כדי שלא תהיה חולה בכל מיני מחלות למינהן, זה דקירה קטנה, קצת כואבת ואמא איתך, ותיתן לך לאכול אח"כ וזה עובר מהר, ועוד כל מיני מילות אהבה והרגעה כל הדרך מהבית לטיפת חלב"

ואין אצלי תופעות לואי מלבד קצת חום אחרי החיסונים.

היתי נורא מבולבלת לפני החיסונים לבן שלי ואחרי ששמעתי מחבר של אבא שלי, נוירולוג גדול בחו"ל את דעתו

לא היססתי לרגע, הוא חקר והפך את הנושא...

1. כן

2. ממש לא

3. לא מבינה בזה..

4. אין לי איך לראות הבייבי כמעט 11 חודש

בהצלחה יקרה!!!

אני בעד לתת אך ורק את החיסונים הנחוצים ושיש להם סיכוי לעזור והם:

- חיסון נגד כלבת במקרה וננשכת בחיה משוטטת

- חיסון נגד טטנוס - במקרה של פצע עמוק ומלוכלך או במקרה ויש סבירות גבוהה שיכולה להיות פצע כזה

- חיסון נגד אדמת - לבנות שלא חלו באדמת עד לחתונה ואין בדמם נוגדנים נגד אדמת (כי בנות רבות חולות אדמת ללא תסמינים כלל) - לפני החתונה

- חיסון נגד חזרת - לבנים שהגיעו לגיל מצווה ולא חלו בחזרת - לחסן לכבוד בר-מצווה

חיסון נגד דפטריה - לשקול במקרה של התפרצות של דפטריה באיזורכם - היום שלא כמו לפני 100 שנה יש טיפול למחלה.

זהו.

במיוחד בערבים,כבר יותר נעים.

היה כיף. אבל התעייפתי ממש מהר...

ולהוציא אותו מהבית בעיניים פקוחות בתקופת המבחנים של סמסטר קיץ

וואו. אני לא יכולתי לזוז! הייתי עושה הליכה (איטית) כזאת, ונגמרת אח"כ לגמרי.

מתכון טוב גם לזירוז לידה

זאת בעיקר הסיבה שאני התחלתי עם זה..

יתאימו לזה הרבה יותר..

לא?

לפעמים הם בדיוק לא היו,או שבעצמם לא העיזו להתנגד לצוות הרפואי.חוץ מזה שבזמן הלידה ממש ממילא מוציאים את כולם,וגם אז בטח שאין כבר כוח גם לי לדבר.

דף ובו בצורה מסודרת מה את רוצה, לדבר בהתחלה עם המיילדת שמקבלת אותך, ואח"כ עם זו שמלווה אותך וכאשר יש החלפת משמרות, אם תדברי בזמן שאת עוד לא בלחץ בצורה יפה וברורה ותתאמי עמדות עם המיילדת ותראי לה את הדף ותגידי לה שרשמת אותו כי ידעת שתכנסי ללחץ ולא תוכלי לחשוב על הכל אז היא תבין אותך.

והכי חשוב - לך ולכל החברות בפורום -  תמיד לבקש שיסבירו לך מה מטרת הבדיקה, הפעולה שנעשית, האם היא נצרכת, האם אפשר לחכות/להפסיק באיזשהו שלב ולהבין מה עושים איתך ומה קורה לך.

אין לאף אחד מטרה להציק לך ולהשתלט עליך!  זה הגוף שלך, הלידה שלך ויש לך את האפשרות להחליט במגבלות מסוימות - את צריכה תמיד לראות את התמונה הכוללת (כמו שהצוות רואה).

בהצלחה!

זה או את או בעלך,את צריכה ללמוד להיות אסרטיבית.

אם הדולה ככה תתערב,הם יכולים ממש לא לאהוב את העניין.

נסי כמה שיותר סחוב בבית ולהגיע לקראת הסוף,וכשאומרים לך ללחוץ אם את לא מרגישה צורך,תגידי להם כשתרגישי צורך אלחץ.

בעניין תנוחות גשי לבית חולים שנותן לך את המקום הזה,איזה איזור את בארץ?

האמת מה שנשמע הכי מתאים לך זה לידת בית.

האמת ,בגלל שאמא שלי עובדת שם ואם אני לא הולכת לשם היא נפגעת עד עמקי נשמתה..

אבל זה עוד סיבה שאני יחשוש לדבר,לא רוצה לעשות לה בושות

זה דבר מדהים.

אם את יולדת בהר הצופים כדאי לבקש בקבלה מיילדת שתומכת בלידה טבעית.

ואמא רק תהיה גאה בך!

אני אישית ממליצה יותר על עין כרם.

הבעיה היא מתי שזה לא ככה,והם מתעקשים על מה שנראה להם,ולך במצב כזה אין טיפת כוח להתנגד ,למרות שכבר היית בסרט הזה לא מעט פעמים ב"ה,ואין לי ספק שזה לא מה שטוב בשבילי...

בעצם לפי מה שאתן אומרות נשאר לי רק להתפלל, ליפול על שליחות טובות,זה מה שעשיתי עד עכשיו..לפעמים זכיתי,לפעמים לא.

אם דולה זה לא פתרון,אין השתדלות אחרת שאפשר לעשות?

למה הדולה לא יכולה להיות "הפה שלה"?

אם בעלה לא יכול נפשית או טכנית ללוות אותה והמלווה שלה זו דווקא הדולה

למה שהיא לא תוכל לדבר בשמה? או לפחות לכוון אותה ולהזכיר לה מה לומר?

הרי די ברור שאי אפשר לצפות שהיולדת בצירים ובמיוחד כשהלידה מתקדמת תהיה מודעת במאה אחוזים לכל דבר שקורה ותזכור כל פרט. וגם אי אפשר לחשוב שהצוות תמיד יעשה הכל כמו שהיא היתה רוצה בלי תזכורת.

אז מי יזכיר להם?

הם רוצים לשמוע מה האישה רוצה וחושבים שאנחנו מכניסות לה דברים לפה.

כשאני מלווה זוגות או מכינה ללידה,אני אומרת לזוגות תמיד לשאול על כל התערבות רפואית,מה אם כן ומה אם לא ומה ההשלכות?!

ולבקש להתייעץ כמה דק' לבד בזמן הזה אני אומרת להם את דעתי,אבל הבחירה זה תמיד של היולדת ובן זוגה.

גם אם זה לא לדעתי.

זאת הלידה שלה,לא שלי.

חשוב לי שהיא תרגיש שהיא עשתה את הבחירות בלידה.

אני כאן בשביל לתמוך,לעזור לה להתמודד עם הכאב,לתת את דעתי המקצועית.

ובסופו של דבר היולדת בוחרת מה שטוב לה באותו רגע.

לדעתי אחת הסיבות (ברור ברור שלא היחידה) ללקחת דולה

זה כי הבעל לא מסוגל לתפקד במצבים האלה מול הצוות (בטח יש יוצאי דופן),

ולהיות אסרטיבי מספיק ולהבין את כל הפרוצדורות הרפואיות שיכולות להיות (הוא בד"כ לא גלש בפורום הריון במשך 9 חודשים כמו האשה..).

הוא אפילו לא תמיד יהיה עם היולדת (אולי ישמור על שאר הילדים למשל).

ומצד שני את לא באמת מצפה שהיולדת תהיה בפוקוס מלא כל הלידה והצירים נכון? אחרת היא לא היתה צריכה שום ליווי והיתה מסתדרת לבד. לידה זה הרבה פעמים קצת התנתקות כזאת נכון? אז איך אפשר לצפות ממנה להיות הגיונית ומבינה כל דבר כל הזמן (את אומרת שאפילו אי אפשר שהדולה תייעץ לה)?

ורק הדולה יודעת מה טוב לך כעת.

הלידה היא שלך, את ארחאית על עצמך ועל תינוקך ואת תקבלי את ההחלטות שלך לבדך,עם בעלך ובסיוע מי שתבקשי, אבל את המחליטה!! זה הגוף שלך, ההתמודדות שלך והחיים שלך!!!

הדולה - אין לה נסיון רב של שנים מקצועיות בכל המכלול, היא באה לעזור לאשה להתמודד עם הכאב ותהליך הלידה אבל אין לה נסיון מקצועי בפירוש מוניטור, בקצב התקדמות לידה, בלחץ דם ודופק של האישה, במערכת הנשימה, במערכת השתן, בבדיקות דם, בתוצאות אולטרסאונד שמשליכות על הלידה, בהתפתחות הלידה  וכל מה שקשור לאישה מעבר להתמודדות עם הכאבים ותהליך הנפשי בלידה.

הצוות הרפואי עובר דרך ארוכה בשביל לטפל במכלול שנקרא "אם-תינוק", מבחינת כל המערכות.

את פשוט יוצאת מנקודת הנחה שהצוות רוצה לרעתך, ורק לראות אותך אחרי.

אם תחשבי שמטרת הצוות שלך יהיה הכי טוב וגם לתינוק שלך אז תגיעי ללידה במחשבה טובה ויהיה לך טוב עם הצוות אבל כשמראש יש התנגדות לצוות את לא תקבלי מהם כלום ועדיף שתלדי בבית, לבדך-עם הדולה.

כן את צודקת ההחלטה היא תמיד שלי.

אבל כולנו יודעים שאשה בלידה לא תמיד יכולה לנהל הכל לבד נכון?

לפעמים בצירים קשה לדבר ולהסביר מה אני רוצה וכו' נכון?

אז נהוג שיש ליולדת מלווה שעוזר לה ומתווך נכון?

בדר"כ זה הבעל? אבל נגיד שהוא לא יכול למלא את התפקיד הזה. נגיד אפילו שהוא לא נמצא בלידה.

למה אי אפשר שזאת תהיה הדולה? מה הקשר לזה שהיא לא יודעת הכל כמו הרופא\אחות? גם הבעל לא מבין כמו הרופא ובכל זאת הוא יכול להגיד ולייעץ ליולדת נכון?

ההחלטה שלי זה גם למצוא לי מלווה שיעזור לי (לא יחליט במקומי כמובן) ברגעים שקשה לי להסביר את עצמי.

ובד"כ הם יחכו דקה, ישאלו שוב, יסבירו שוב ויתנו לך את האפשרות להתבטא בצורה הנכונה והטובה בשבילך.

נכון שצריך מלוה אבל הוא לא הפה שלך!

היום המערכת מצריכה את האישה להגיע עם מלוה כי לצערנו אין מיילדת לכל יולדת אלא יש לה כמה יחד (משתדלים 2 ולפעמים כשממש עמוס אז יש גם 3).

המיילדת לומדת את כל דרכי התמודדות עם הלידה, הכאבים ואפשרויות הטיפול גם הלא תרופתיות, הלימודים לא קלים ואפילו ארוכים,יותר מדולה ואם האישה רק תבקש מעט תמצא עזרה נכונה כמו שהיא רוצה.

אבל מתוך הנחה שיצא לך כבר להיות נוכחת - 

כמה פעמים יצא לך לשמוע את הצוות שואל את האישה:

1. את רוצה לעלות על המיטה?

2. את רוצה אינפוזיה?

3. את רוצה שנבדוק פתיחה עכשיו?

4. את רוצה מוניטור רציף או לסירוגין?

5. את רוצה לנסות "ווקינג אפידורל"? (ואז את ההסבר לאישה אודותיו)

6. את רוצה שנפקע לך עכשיו את המים?

וכיו"ב... 

(בדרך כלל כל הנ"ל ואחרים מוצגים לאישה כעובדה: "עכשיו תעלי למיטה/נשים לך אינפוזיה/נבודק פתיחה" וכן הלאה) 

שאלו אותי אם אני רוצה אפידורל, אם אני רוצה שיפקעו את המים, אם אני רוצה אינפוזיה...

להכל עניתי "לא יודעעעעת!!"

לפעמים קשה להחליט תוך כדי הלידה, וצריך מישהו שיזכיר לך מה רצית.

או הכנה טובה שתדעי מה טוב עבורך,ובדר"כ שוב הם ירצו לשמוע רק את קולך.

הרבה פעמים הצוות עובד לפי הדרכים הרגילות והנהלים הרפואים שהוא מכיר ולא תמיד מקשיב לצרכים השונים של היולדת.ולצערי נשים יכולות לסבול לא מעט מנהלים רפואיים שיכולים לגרום לסבל מיותר ואפילו נזק ,שעם קצת סבלנות והקשבה לאישה וקצב האישי של הגוף שלה,היה נמנע.ואפשר ללדת אחרת.הרבה דורות ילדו לא בשכיבה על הגב ובסבלנות לגוף,נכון שב"ה יש היום הרבה קידמה ורפואה שעוזרת ומצילה,אבל לא צריך לזלזל בכל מה שהיה.יש לי עוד הרבה מה לומר על זה אבל כרגע הבית קורא לי

האידאל הוא שטובת היולדת והתינוק יהיו בראש מעייניהם של הצוות הרפואי,

ובעז"ה כשאת תהיי מילדת, את תהיי מהסוג הזה, שמכבד את היולדת ונותן לה את הכבוד והמקום הראוי,

אבל בינתיים, אנחנו שומעות וחוות יותר מידי את ההפך,

ותאמיני לי שאני משתדלת מאוד בלידה ליצור קשר טוב ותקשורתי עם המילדת, ובכל אופן,

לצערי, אני יוצאת לא פעם עם טעם מריר מהלידה, בגלל הצוות.

התחושה הכללית שלי כשאני באה ללידה, היא שעכשיו אני צריכה להיות דרוכה ולעמוד על המשמר שלא יעשו לי משהו שאני לא מעוניינת בו.

קשה לפתח ככה לידה נורמלית, כשהראש עסוק ב'איך להסביר את עצמי ככה שיסכימו למה שאני רוצה'.

הלידה הכי כיפית שלי היתה עם מילדת שהכריזה כשנכנסה לחדר 'את הקובעת פה, אני לא נוגעת בך, זו הלידה שלך! אני אעשה רק מה שאת רוצה'.

אבל, זה יוצא דופן, בדרך כלל התחושה היא של חוסר אמינות, רוצים לזרז את התהליך, להחליט בשבילי, ושלא אהיה מידי חכמה ואפריע.

נכון שבכל מקום ובכל נושא יש כל מיני אנשים,נחמדים יותר ופחות,וצריך להתמודד עם מי שיש,אבל בחדר לידה ובעניני רפואה בכלל, אני חושבת, שזה אפילו קריטי,היחס וההקשבה לחולה.

כמו שברור לחברות הפלאפון שאם הצוות שלהם לא אדיב ויעיל אז הם יכולים לאבד נתח נכבד מהלקוחות שלהם,ככה גם בתי חולים ובפרט מח' יולדות,צריכים לדאוג קודם כל לצורת העבודה והיחס של הצוות שלהם.

בע"ה מקווה שעד שהילדות שלנו יגדלו ,העניינים ישתנו ויקבלו כל יולדת כמו 'לקוחה כבדה באמת'

לא הכל מתחיל ונגמר במויטור לא מוניטור בלידה האחרונה כפי שאת מכירה את ההסטוריה שלי באתי עם המעקב הריון מ-פ-ו-ר-ט ובהמלצתך עוד עם בדיקות דם כמה ימים ולפני ודף מודבק על המעקב עם אותיות גדולות ואדומות על המצב הבריאותי שלי על מנת שלא יעשו את הפאדיחה שעשו בלידה הקודמת וכ"כ סבלתי מכאבים בסוף והן זה לא ריגש אותן שאלו אותי את כל מה כתוב בצורה ברורה במעקב הריון ובקשתי וחזרתי וביקשתי ברגע שיש לי ציר אל תפנו אלי בעלי גם נמצא תשאלו אותו אבל לא זה לא עניין אום הן רצו לשמוע את זה ממני עד שממש 0 ואת יודעת שאני אסרטיביצת כשאני רוצה ) זה עבר כל גבול וממש אבל ממש כעסתי עליהם ואפילו בעלי התערב כשראה שהן אנטיפטיות בצורה משוועת .

אם זה לא היהכ" כ קיצוני לא היתי כותבת את זה !

לא הכל מתחיל ונגמר בצד המקצועי יש גם דברים שקשורים נוחיות של האישה כדי שיהיה לה טוב וקל יותר ללדת ולא תמיד רואים מולם את היולדת אלא רק את תהליך הלידה !

אז נכון הן חסר כח אדם, יש לחץ הן כבר ראו.... לידות אבל עדיין אם לא יהיה את אותו אחד /אחת שכן יעמוד על הדברים הקטנים/השוליים בעיניהם שחשובים לאישה ע"מ שהלידה שלה תהיה יעילה יותר היא יכולה לסבול !

אני לא חושבת שהצוות חושב לרעתי אבל גם לעיתים לא כ"כ רחוקות לא רואה את האישה שנמצאת בתוך הלידה !

לצערי .....

אבל יש מצבים שהרופא והמיילדת אומרים משהו והיולדת מסתכלת ומחכה לתשובת הדולה,

במצב כזה הרופאים לא אוהבים לראות ובצדק,הם למדו רפואה ובסך הכל הם לא רוצים לרעתינו ברוב המקרים.

אז שוב כשאני מלווה זוג/אישה אני מבהירה לה את העניין, ולפעמיים בצירי לחץ לדוג' אני ממש לוחשת לה באוזן.

רוב הזמן אנחנו במילא לבד בחדר לידה.

בעצם הנוכחות שלה. היולדת שואבת ממנה תחושת ביטחון שהיא לא לבד מול המערכת, מול המצב בו היא נמצאת, וזה נותן לה הרבה פעמים כח להיות אסרטיבית בעצמה. אנחנו כדולות לא יכולות לשמש כפה ליולדת- אבל בהחלט יכולות לחזק אותן בעמדתן בעזרת מבט, מגע, ועצם הנוכחות.

כן. יולדות נהיות עצמאיות יותר ואסרטיביות יותר, דוקא כשהן מלוות ע"י ליווי מקצועי ותומך. תחשבו על ההגיון- להיות לבד מול מערכת זרה או להיות מלווה ונתמכת ע"י אישה אוהבת, שהיא גם מכירה את המערכת ומשדרת לך ביטחון ועצמה.

מנסיוני- אני חושבת שדולה יכולה להועיל בהחלט בנושא הזה, אבל בהחלט לא לדבר במקום היולדת.

לפי מה שאת מתארת, לדעתי דולה יכולה מאוד לעזור לך. 

אני לא רציתי אפידורל, והדולה מאוד עזרה לי לעמוד על שלי גם כשהמילדת ניסתה לשכנע אותי לקחת, ואני אסירת תודה לה על כך (לדולה),  היא פשוט לחשה לי באוזן שאני לא רוצה...

כי באמת תוך כדי הצירים מאוד קשה להיות אסרטיבים.

ונראה לי שזה כן התפקיד של הדולה, לעזור ליולדת לממש את רצונותיה, גם אם הם נגד הצוות הרפואי.

ואגב, הדולה שהיתה לי היא מאוד מוכרת ואהובה בבית החולים שילדתי, כי היא יודעת לעשות זאת בצורה זורמת עם הצוות ולא נגדם, וזה לדעתי אחת הכישורים הכי חשובים בדולה, שתדע לזרום עם הצוות ולדאוג ליולדת.

בהצלחה!

כמו שמוריה חשבה,אבל חשוב לעשות זאת בענווה

ולא מול הצוות,כתבתי שאפשר ללחוש באוזן.

ובאמת רוב הזמן אנחנו לבד בחדרי לידה.

לגבי אפידורל דולה באמת עוזרת לעבור את הלידה ללא משככי כאבים.

אבל זה שלא יבדקו אותה היולדת צריכה להיות אסרטיבית.

לגבי ללחוץ לפני הזמן אני תמיד מזכירה ליולדות שלי רק כשאתן מרגישות צורך ללחוץ רק אז ללחוץ,להיות קשובה לגופך.

יש לפעמיים מצב בפתיחה מלאה שאין צירים איזה חצי שעה והגוף אוגר כח.

תכיני את עצמך מה חשוב לך ועל מה את רוצה להתעקש תכיני את המלווים איתך

אני כמעט בדיוק כמוך רק שאני כן אסרטיבית וכשכואב לי ולא מתייחסים שאישה שמולם אלא מתייחסים אלי כאל חפץ אני יודעת להשמיע את דעתי נחרצות אבל בלידה האחרונה ניסיתי וככה שהייתי נחרצת זה לא עזר ובעלי כבר ראה שהמיילדות חצו קו אדום והתערב .

בדר"כ ב"ה שחמתי הצדיקה מצטרפת ומבקשת בשבילי את הכל

חשוב שיהיה לך מישהי שבגישה שלך שמבינה אותך ואת סומכת עליה

אני בלידה הרביעית (אחת לפני זאתי ) תאמתי עם דולה מקצועית ממש אחרי שניסיתי לקחת דולה בסתז ולא התחברתי אליה . ואז הדולה ביקשה שאודיעלה שאני מתחילה צירים ולא כשאני יוצא ואני הודעתי לה כשהייתי עם רגל בדלת לבי"ח והיא הייתה בצפת... אז כמובן שהיא נתנה לי טיפים בטלפון אבל ילדתי בלעדיה 

ב"ה שהסגתי אותה בחינם כך שלא היה לי מה לבא אליה בטענות בכלל.....

אבל כל מה שאמרתי לך זה רק בתנאי שאת באמת מוכנה נפשית וגופנית כי אני בלידה הראשונה חשבתי שאני גבורה ואסתדר לבד וסבלתי וסבלתי ושוועתי לעזרה שלא קיבלתי .... וזה היה חבל

ברכה והצלחה בכל החלטה

 לידה קלה ומבורכת

עם המון שמחה ונחת

אין כמואמא שמלווה בלידה . יש לה ניסיון(אמנם מוגבל) שהיא מאוד אוהבת אותך ואכפת לה ממך , אפילו אם היו לכם מריבות וחילוקי דעות, ואפילו אם היא מעירהכל הזמן , היא הכי מבינה אותך, ודואגת לך.

לא לקחתי דולה ללידה אבל כשהגעתי לביה"ח היתה שם דולה מתנדבת שעשתה לי עיסוי בגב- זה ממש ממש עזר לכאב של הצירים!! היא יצאה לרגע מהחדר ופתאום כשהיא לא היתה הכאב היה חזק פי 100.. בקיצור היא ממש עזרה לי! לפני כן לא האמנתי שזה באמת עוזר לכאב חשבתי- כשכואב כ"כ מה כבר יכול לעזור? אבל עובדה... וגם הייתי בטוחה שארצה להיות לבד ושלא יעזו לגעת בי. באמת- אם היו מלטפים אותי הייתי מתחרפנת אבל המגע העמוק דווקא עזר! מומלץ....

עדיין מתלבטת,אבל לפחות יש לי עוד זמן,ובינתיים הוספתם לי הרבה נקודות למחשבה.

רק היום נולדו לנו  בישוב עוד שני חמודים בן ובת (לא תאומים,לשתי משפחות) ובכלל פה צוחקים שהילדים פה ב"ה באים כמו פופקורן (כמעט כל שבוע,גג שבועיים, יש יולדת) אז מקווה שלכולן (ולי בתוכן) זה באמת יבוא בקלות וחשק..ממש כמו פופקורן .

                                              תודה מתוקות

בדר"כ עושים הפסקה בין חבילה לחבילה כדי לקבל את המחזור אבל חיברת את שתי החבילות אז זה מה שיצא.אז אל תדאגי אם את רוצה את יכולה להתייעץ עם הרב בנימין דוד ממכון פועה יש לי את הטלפון האישי שלו אבל אני יוכל לתת לךאותו רק שבעלי יחזור מהעבודה הטלפון אצלו

שיהיה נעים, בשמחה, והכי חשוב - שיגמר בטוב..

ומדהים איך הכל עבד לך יפה לפי זיהוי הביוץ- כל הכבוד! (אני ממש לא מבינה בזה, אבל נראה לי שזה דורש תשומת לב פנימית לגוף (אם הבנתי נכון)).

וכיף לראות אותך גם כאן

שיהיה היריון קל (אם לא כרגע, אז בהמשך), ותקין, ושלו.

איזה יופי, ברוך השם!

מאחלת שתרגישי טוב כמה שאפשר, ובהקדם,

ושיעבור ההיריון ברגיעה ובבריאות, ויסתיים בזמנו בידיים מלאות ובפנים מחייכות

בשעה טובה,ברוכה השווה.

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך ומשעמם ושבסופו תצאי בידיים מלאות.

בלידה טבעית 

אמן, בלידה טבעית!מי חושב כ"כ רחוק...אבל עם הרופא כבר דיברתי...

עושה כבר מעכשיו דמיון מודרך ללידה קצרה במיוחד וחויתית...

אני אחרי לידה ואני לא רוצה לקחת גלולות הם עשו לי בלאגן המליצו לי לקחת נרות . אני מפחדת ממש לא בא לי עוד הריון עכשיו ! אני מאוד אשמח אם תסבירי לי איך מונעים לפי ביוץ .שמעתי על עוד נשים שעשו את זה והמרחק בין בילדים הוא פחות או יותר אותו דבר.

ממקור עצוב- 4 שנות עקרות, 4 שנים של בדיקות ומעקבי ביוץ וטיפולים, במהלכן למדתי לזהות את הביוץ שלי הפרטי לפי כאבים מאוד ספציפיים ויחודיים ליום הזה...

כששואלים אותי אני מסבירה שהשיטה שלי יעילה למי שכן מתכננת להכנס להריון, ואז מעקב של 3 חודישים+- יכול לתת לך מושג על תופעות שמתרחשות באופן קבוע באותו זמן בערך 14 יום (12-16) לפני המחזור הבא, וזה יום הביוץ. אם תעקבי ותכתבי כל תופעה פיזית ונפשית שמתרחשת מקבלת וסת אחת ועד קבלת וסת הבאה, 3 מחזורים- תוכלי לזהות את העקביות. הבעיה היא שלמניעה- זה עלול להיות בעייתי...

בכל מקרה, ככה אני למדתי...

בהצלחה.

אולי ספר טוב יעזור,וזה הזמן להתמכר לסדרות..

אני אישית בהנקה נמצאת בפורום..זה שלב למתקדמים שאפשר גם לכתוב תוך כדי הנקה 

מרגש כל פעם לקרוא אותך מחדש!

אם את אוהבת סרטים של בנות קיצ'ים כוונתי יש אתר מעולה את כותבת בגוגל סרטים לילדים לצפייה ישירה חינם ואז את נכנסת לאתר של תפוז "רק סרטים טובים". אני אישית אוהבת את השטויות האלה ואת צודקת זה עוזר.וחוץ מזה אם את רוצה סרטים טובים דברי איתי

איזה כיפית! נכנסתי גם...

לפעמים מתחשק סרט קיצ'י ולהרים רגליים עם כוס קפה ביד 

תודה לך!

בס"ד

בזכות האתר הזה, מצאתי סרט לילדים שהבנות שלי כבר מזמן רצו שאני אקנה להן

|מחייכת בנחת מאחורי המסך|

אצלי אישית , זה הלך טוב עם ספרות יפה (כספיון הדג הקטן?) וגם ספרות זולה (פו הדוב)

תשתי ווכה זה עובר אליה.

בת כמה היא?

ניסית מנשא,עיסוי בבטן עם כיוון השעון.

אופניים עם הרגליים?

אחות בטיפת חלב אמרה לי שעדיף להכין תה רגיל מלתת להם את התה המיוחד לתינוקות שהוא מלא בסוכר.

תרגישו טוב!

הקטנה בת חודש וחצי יש לה גזים מטורפים הבאתי לה וזה לא עבד ע.ליה אבל אחרי ששתתי וזה עבר אליה בהנקה היא נרגעה.

(אני שונאת תה) אבלמכיוון  שאת לא מניקה תנסי מה אכפת לך תאמיני לי אם הייתה עכשיו הועונה של השומר הייתי נותת לה למצוץ שומר.

לתת מים שבושלו בהם מעט מקל קינמון וצימוקים עם קמומיל.

זה ממש מרגיע אותם.

הוא מת על אנשים חדשים!! כולו מקבל מצב רוח כשבאים זרים!

הוא טיפ טיפה חשדן, קצת מסתכל עלי כל שנייה - אבל אחרי כמה שניות - מבסוט לגמרי!

הוא יכול לשחק איתם ולשכוח שאימא באיזור..!

ויכול להיות שהבן שלך מרגיש מה שאת עוד לא יודעת. - מישהו הולך לתפוס לו את המקום-עוד כמה חודשים...

יש לי הרגשה שאת צודקת (לגביי)... תודה על הכיוון!!!

ואצל הקטנצ'יק, אני מקווה שלא... נבדוק בע"ה...

תודה 

כן ,כן גם אני לקחתי את הסרזט תקופה ארוכה ואח"כ לקקחתי מדבקות אוורה, וגם לי היה כמו שאת מתארת וממש הקאתי גם אני חשבתי בהתחלה על הכיוון שלכן  אבל בסוף גיליתי שלא. בנוסףלכל גילו  לי ציסטה בשחלה הם טוענים שזה בגלל כל ההורמונים.

כך שאם התינוק שוקל למשל 7 קילו, אז כפול 30מ"ל זה 210 למנה, לארוחה.

לא שתינוק בן 4 חודשים אמור לשקול כך, אני סתם רשמתי לדוגמא 7 קילו, לא להתחיל להילחץ..

הרבה בה"צלחה.

וחוצמה, שאיבות זו מלאכת קודש קשה ומייגעת, במיוחד בהתחלה.. אבל ברגע שמתמידים ומתרגלים, ויש מקום שאיבה סביר, זמני שאיבה קבועים פחות או יותר, מספיק בקבוקים, ציידנית קטנה עם קרחונים (כחולים כמו לטיול) או שקיות ומקרר זמין, והרבה אורך נשימה, אז מצליחים. ולדעתי, כל חיוך ולגימה של התינוק מהחלב שלך זה חשוב מאד ושווה את המאמץ הזמני. (ליזכור שזה זמני)

ולכן הם מסיימים "בשלוק" כמו שאמרת לינוק זו עבודה הרבה יותר קשה. מבקבוק זה פשוט גולש להם לפה

הכמות שהם אוכלים זו כמות שיוצאת לך בשאיבה קבועה באותה השעה בכל יום. למשל, אם הוספת לעצמך שאיבה קבועה ב-5 בבוקר, ובכל יום את שואבת באותה השעה, הכמות שתצא לך באותה השעה, זו מנה שהתינוק שלך יונק.

כאמור, מבקבוק הוא יסיים את זה יותר בקלות. עם זאת, אני אישית לא רואה צורך לדחוף לו עוד, רק בגלל שהוא רגיל שהארוחה לוקחת לו יותר זמן

מוזמנת לחלוק איתנו

אנחנו כאן לתמוך

לייעץ אם צריך

לבכות איתך

לכעוס איתך

וגם לשמוח איתך

יותר קוראת מכותבת, אבל הרבה, תחת הניק אמה. פשוט שכחתי מזמן את הסיסמה, וזה פינה לי הרבה זמן. אבל עכשיו אני צריכה עצות וטיפים.

היום הייתי בשקיפות עורפית (שבוע 12+5, הריון 6, ב"ה לא היו הפלות), ואין דופק. גם בבי"ח אישרו.

עכשיו קבעו לי תור ליום א' בבוקר לאישפוז להפלה. בגלל שזה כבר מתקדם אז אני אסבול כפול, גם כדורים וגם גרידה. (הגיעו למסקנה אחרי התייעצות עם רופא בכיר, כי היה די גבולי גודל הרחם והעובר).

יש למישהי טיפים איך לזרז את השפעת הכדורים? איך לקצר את הדימום? יש משהו שיכול לכאבים? בקיצור מה שיכול טיפה להקל-אשמח לקבל.

שניפגש בשמחות

בשבוע 17. .....  (אם מישהי זוכרת'ותי עם הכאב הגדול שעברתי...)

לא הייתי ממליצה לך לסבול פעמיים.

מנסיוני עכשיו עשו לי רק גרידה . התעקשתי על זה והייתי אפילו מוכנה לחכות לתור, ורק לא לידה!!!

אני לא יודעת באיזה ביה"ח היית, אבל אחסוך לך בלגנים, אחרי כל הבירורים שלי בכל בתי החולים בארץ, הדסה הר הצופים ותל השומר מומחים בגרידות גם בגודל שבוע כמו שאצלי היה, אז בטוח גם בשבוע כמו שלך.....

שווה לברר, כנראה הם יגידו לך להגיע, אבל כדאי לך לברר בטלפון לפני שאת רוצה רק גרידה. והאם עושים אצלם כזה דבר בשבוע כזה.

מזדהה ושולחת לך המון חיבוקים!!!!!

המשיכי לעדכן!!!

והכי חשוב!!!!

קחי לך את כל הזמן שבעולם,,,,,, תתפנקי ותנוחי בינתיים!!!!

בגרידה בשלב כזה (יש גם עבר קיסרי, לא יודעת אם קשור). בכל אופן תודה על ההמלצה. כמובן שהייתי מעדיפה גרידה-לישון ולגמור.

שם הם מתמחים בנושא הספציפי הזה של גרידה בגודל גדול יותר.

העסקן הרפואי בני פישר המליץ במיוחד על תל השומר למקרים אלו.

ואין לך מה לדאוג על פגיעה ברחם,

הם מספיק מקצועיים וכמובן הרבה סייעתא דשמיא ותפילות.

אגב, איך המצב רוח? את נשמעת מאד ענינית. מחביאה רגשות??

אם את במצב כזה. תודי לקב"ה.......

הזהירו אותי שזה עוד יגיע.. אבל אין לי בעיה שעוד לא...בכל מקרה אני פשוט מנסה להסתדר ולזרום עם מה שיש

 שיהיה שבוע של ברכה ורפואה שלמה !

כמו שהמליצו לך נסי את הר הצופים.

קיצור דימום יש חליטת ילקוט רועים,ולימונים,וגם רימון.

שלא תעמדי שוב לא בידי נסיון ולא בידי בזיון.

שה' ימלא חסרונכם בקרוב!

תני לעצמך רשות להרגיש כל מה שאת מרגישה,ולהתאבל.

אנחנו כאן בשבילך 

מתוקה מדבש-היצלתיני!! אני אסירת תודה לך. היום עשינו עוד בירורים, עזבנו את שע"צ ועוברים בע"ה להר הצופים. החיסרון היחיד הוא שאני ממש רוצה להיות כבר אחרי ושם ייקח עוד כמה ימים. איך מתחילים כך ללמד? אני ממש לא רגועה ונינוחה כמו שצריך, וגם בגלל הבלגן לא הספקתי להכין כלום. מצד שני, לפחות אעביר את השיעורים הראשונים ולא ישר ממלאת מקום.

אל תדאגו לרגשות שלי, אני מאד מחוברת בד"כ, ועכשיו פשוט זה עוד לא הגיע (האדרנלין גבוה מידי).

תודה על ההזמנה לשתף.

שבת שלום ובשורות טובות

יפעת-תתעלמי מהמסר, פשוט לא ראיתי שיש המשך למטה...

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!

איזו לידה זאת שלך?

אלוואי על כל עם ישראל!!

גידול קל ושפע חלב!!!

איזה לידה כיפית

רק נחת!

ומצטרפת לשאלה של יפעת...

אחרי ארבעה בנים מתוקים

תודה על הברכות!

כל כך שמחנו לשמוע!

ואיזו לידה מדהימה, ברוך השם!!!

שתהיה לך החלמה מהירה, ושפע נחת ושמחה מהנסיכה ומאחיה...

ואם צריך משהו, אנחנו כאן...

מזל טוב ורק בריאות שמחה ונחת.

גם אצלי החמישי יצא ככה,בקבלה,פשוט ברכה,הלוואי על כל בנות ישראל,

משיח בדרך בנות

אוטוטו יולדות כמו תרנגולות 

בקרוב ממש, מלאנתה מזל"טים מלאנתה אושר

איך היו הלידות הקודמות שלך???

זה נשמע פנטסטי!!!

בעז"ה שגם ההמשך ילך בקלות ובברכה כאלו!!!

אשרייך, זכות מיוחדת,

ובל נשכח - נסיכה ראשונה במשפחה!! איזו חגיגה!

עכשיו אצא קצת הבלה, אבל בשניה הראשונה, כשאמרת שתצטרכי לשנות את הכינוי, חשבתי שתשני

ל "אם הבנים13"

(וגם התלהבתי מזה שלאמא עם 13 ילדים יש עוד זמן לשבת מול הפורומים...)

הרבה נחת מכולם!

כיף לשמוע גם סיפורים כאלה 

המון המון נחת, בריאות ושמחה

הלואי אצל כולם . מזל טוב איזה כיף , אני עוברת משירשור לשירשור ו..(פוחדת להגיד בקול מפאת מרפי ) אבל יש לידות זריזות ברוך הוא וברוך שמו. .

שמחה לשמוע שיש לך חוויה חיבוית.

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!

מחכה לקרוא את סיפור הלידה.

מחכים לסיפור הלידה, נשמע מעולה!

תקופה של בנות ממש!-

תזכו לגדלה לתורה חופה ומעשים טובים!!

הרבה נחת!

הרבה נחת

ולמדתי את זה . מה שבטוח- בטוח. שלא נדע אף פעם , אבל זה משהו חשוב.

שכתוב שהפורום מנוהל גם ע"י דבורי וקשטוק ואני כאן שנתיים ולא ניראה לי ראיתי תגובה שלה/ן אי פעם... 

משום שכך כל פעם שנכנסים לפורום העין קולטת את השרשור הזה, גם אם לא בכוונה או במודע,

וכך יש, לדעתי, סיכוי שאם לא עלינו יהיה למישהי\ו כאן צורך בכאלו הוראות (גם אלו שרסמי יודעים, בזמן לחץ המוח די משותק מלהזכר בכללים לבד...) היא\הוא מיד יזכרו שכאן בפורום זה רשום, ויוכלו מיד לבדוק.

כמו מרכז ההרעלות בחיפה,אצלנו בישוב הטלפון הזה תמיד בולט,בהתחלה לא הבנתי למה,אבל משהגיעו הילדים כן ירבו,בהחלט יוצא לי להתקשר לשם כמה פעמים,שה' ישמור על כולם.

אולי אפשר לשים בראש הדף קבלת פנים נחמדה או משהו כזה לרכך את זה,אבל חשוב שזה שם,שכוייח.

אם הכל שם יוצא תקין בע"ה אז מספיק מעכב US פשוט בהמשך.

בלי צורך בסקירה מורחבת מאוחרת נוספת כעבור כחודש...

יש המון חומרבאינטרנט, תעשי חיפוש.

בגדול, זה עובר על כל איברי העובר ובוחן ומעריך ומודד לוודא שהכל כשורה

ושאין ממצא חשוד שצריך לבדוק יותר לעומק.

ממש עובר על מערכות הגוף לפי רשימה ומוודא שהכל תקין ובגבולות הנורמה

(מבנה לב, חדרי הלב, ראש, גודל חדרים, ידיים, רגליים, צוואר, ושאר חלקי הגוף)

בהצלחה ובשעה טובה

אני בת 37.

מכון פועה המליצו לי לעשות מוקדמת ומאוחרת אצל מומחה.

ב"ה קופ"ח שלי משתתפת הרבה (אחרי כל התשלומים שלי אליהם...).

ויצא לי לשלם, אחרי החזרים- 251 ש"ח, מתוך סקירה שהמחיר לה במקור 2690 ש"ח.

(גם אחרי הנחה בזכות מכון פועה של 25%)

שווה להתייעץ איתם.

ואז הלכנו על רופא יותר מומחה (דר' יגל) ב"ה כל החששות נשארו רק חששות ,וזאת הילדה הכי בריאה שלנו,בלע"ה.

ובכלל לא בגלל תקופת ההחלמה: תקופת ההחלמה כנראה שונה מאישה לאישה (כמו כל דבר אחר). מיניסיוני האישי לידה קיסרית היתה לידה הכי קלה מכל הלידות ותקופת ההחלמה היתה הכי קצרה, כי נשארו לי כוחות אחרי הלידה (הכול עשו רופאים...).

לא זה העניין.

העניין הוא בתינוק: זה לא טוב עבורו מכל הבחינות.

אני מרגישה שאני משתגעת מהגרודים לא ישנה בלילות וזה גם לא בריא פיזית ונפשית אבל טוב לשמוע שההחלמה היתה קצרה

לא סתם יש 40 שבועות להריון ,כל שבוע חשוב,

גם אם רפואית משבוע ה-36 הכל בסדר עם התינוק גם לשבועות היותר מאוחרים יש משמעות

לעניות דעתי, תשתדלי!

וגורם להתחלת תהליך הלידה - כך חושבים כיום. 

ובנוגע לאופן הלידה: אני מניחה שהתכנון המקורי של השם הוא החכם ביותר! כיום גם יודעים למה: תינוקות שנולדו בלידה קיסרית סובלים יותר מבעיות במערכת הנשימה, יונקים פחות (בשל קשיי התאוששות של האמא מהניתוח בדרך כלל), ולא עלינו, גם אחוזי התמותה בעקבות הלידה נמוכים יותר (פי 1.3 אם אני זוכרת נכון, וגם של האמא - פי 4!). 

עם זאת, שמעתי על בעית הגרד בהריון, ואני יכולה רק לתאר לעצמי עד כמה את סובלת  ב"ה יש גם אפשרות ללדת בקיסרי כשצריך - גם אותו קיבלנו - וטוב שכך! 

מאחלת בהצלחה בכל דרך בה תבחרי! 

לי היה הריון סיוטי, ורב גדול  התיר לי ללכת לניתוח אלקטיבי מוקדם ככל האפשר (שבוע 37+2) אבל הוא הבטיח לי שגם אם אלך לזרוז, זאת תהיה לידה עם סיעתא דישמיא גלויה. וכך היה.

הלכתי לזרוז פרטי בשבוע 37+2 , ובחסד ה' היתה לידה מדהימה, וב"ה תינוקת מדהימה עוד יותר!

אז נכון שאני בכלל לא עד זרוז בעבור כל אי נוחות, אבל יש מצבים שזה קריטי לאמא. לכן אני חושבת שכדאי לך לשאול רב גדול שאתם מכירים וסומכים עליו, וכמובן לספר לו ה-כל. ובעז"ה תגיעו להחלטה הטובה ביותר!

הרבה הרבה הצלחה וס"ד! לידה קלה ואמא ותיינוק בריאים ושמחים!

ברור לי שאשאל רב אך קודם אני רוצה להחליט בעצמי ואח"כ לשאול מהההלכה

ולפני הכל זירוזים טבעים כמו דיקור ורפלקסולוגיה.

לגבי גרד ממליצה לך לשים קוואקר בגרב ניילון ולשפשף במקלחת.

גם הרבה מקלחות ושמן זית להרגע.

קבלי חיבוק חזק.

וסיעתא דשמיא בהחלטות שלך.

חשוב לעשות הכנה לפני לידה קיסרית או לידה עם זירוזים.

כאב ראש ....לעניות דעתי

אם הגרד הזה זה סוג של אסמת העור תורידי סוכר . ותשתדלי להמרח בשמן שקדים

אני יודעת שלא ביקשת עצה על הגרד אבל נשמע לי אישית יותר הגיוני לטפל בזה 10 שבועות מלהתערב ולהקדים את הלידה

ברכה והצלחה בכל החלטה

נראה לי ששווה לנסות. לא יועיל- לא יזיק.

צריך איזון ולא להיסחף עם הטבעי.
ואני גם משתמשת בטיפות טבעיות והולכת לנתורופטית ועוד...
אבל ברוב המקרים הקשים יותר אין ספק
שהרפואה הקונבנציונאלית נותנת מענה טוב יותר.

שיהיה לך בע"ה הריון קל, לידה קלה ותינוק בריא!

ותלוי באמת באיזה שלב ההפלה. וכל אחת תישקול ותעשה מה שטוב עבורה.

זה גם מאוד אינדווידואלי מאישה לאישה,כל אחת והדרך שטובה לה.

ולך לצערי יש נסיון בזה,תודה על השיתוף.

ואני שמחה שזאת הדרך שהייתה הכי קלה עבורך.

בשורות טובות!

ומאחלת לך בע"ה המשך הריון קל ארוך ומשעמם..ושבסופו תצאי בידיים מלאות!

ולא תעמדי שוב לא בידי נסיון ולא בידי ביזיון.

היית קשובה לפנימיות שלך, וזה הכי נכון תמיד! 

מאחלת שכל אחת תדע להקשיב לקול הפנימי הנ'\קי מרעשים!

זה בדר"כ חוסר במגנזיום,את יכולה לאכול בננות ואבוקדו.

וכשזה קורה למתוח את הרגל בפלקס,

אםשר קצת עיסוי במקום-בדר"כ זה בשריר התאומים.

שאני לא מבלבלת עם תופעת הריון אחרת...-

אני זוכרת ששמעתי פעם שצריך להניח את הכף רגל על הרצפה ואז זה עוזר... תנסי.

גם אם לא יועיל- בטח לא יזיק...

 בהצלחה!